השושלת – DYNASTY – שנעצרה זמנית אחרי 2018-19 חוזרת / מנחם לס

כפי שעשיתי בכל משחקי הגמר, ישבתי עם מחברת וכתבתי נקודה אחרי נקודה מה אני רואה ומה אני מרגיש. רק את המשפט הראשון עם המילה שושלת כתבתי בסוף המשחק כנקודה אחרונה, אך אני מעביר אותה לנקודה ראשונה.

  1. המילה שושלת היא ABUSED רוב הפעמים. היו אולי 5-6 שושלות אמיתיות – DYNASTIES – בכל שנות הליגה. אז אולי המילה היא ABUSED ומלבישים אותה מהר מדי על קבוצות המנצחות אליפות או שתיים ברציפות. אני מרגיש – אפילו שבוודאי סטפן קרי יפרוש תוך 3-4 שנים – שהווריורס מסן פרנציסקו ממשיכים בשושלת שנעצרה לפני 3 שנים, או, אם תרצו, היא מתחילה שושלת חדשה.
  2. הסלטיקס עלו כפי שקיויתי שיעלו: עם תאוות קרב, מוכנים להשוות ל-3-3, וראית בדקות הראשונות קבוצה המוכנה לאכול אותך. 2-9…2-12…ריצה של 0-10. זוהי הסלטיקס המשחקת עם אותה עליונות ומחץ כמו לפני 35-40 שנה.
  3. לפתע קרה משהו. האמינו או לא זה התחיל דווקא עם גארי פייטון. סל, ועוד סל. השמאלי הזה מטלטל את הסלטיקס שלפתע נראית אובדת עצות. ישנה בעייה עם השמאלנים בספורט: עם כל המדע וכל המחקרים עדיין לא מצאו פתרון ל-SOUTHPAW הללו. הם בעייה בטניס…הם בעייה בכדורסל…הם סופר-בעייה בטניס שולחן. למה? אתה לא צריך להיות פרופסור לביו-מכניקה כדי לדעת למה: זה בגלל שאחוז הימנים באוכלוסייה הוא 9.88% (זה בדוק) אז השמאלנים הם מיעוט שלא רגילים לשחק נגדו.
  4. מה? מה? מה קורה כאן אינעל תזמורת הטיילת של בוסטון. סטפן קרי מתחיל להפציץ, ואיתו אנדרו וויגינס וקליי תומפסון, ולא יאומן כי יסופר, הווריורס מחזירים בריצת 10-0 ועושים TURNAROUND של 17 נקודות!!! זה במגרש אוייב, במשחק הששי של האליפות, ובבית של הירוקים.
  5. רשום במחברת: הסלטיקס עושים שגיאות של מתחילים בהגנה. בסקרינים שוכחים להתחלף בשמירה ושוב ושוב פורטר, או לוני, עומדים לבדם תחת הסל וקולעים.
  6. כאן עושה IME UDOKA את השגיאה הגדולה שלו כשהוא משאיר את דרק ווייט ופייטון פריצ'רד להיות בתוך השחיטה. 22-26…22-32…22-37.. 15 הפרש ואודוקה לא רואה כיצד פורטר, תומפסון, לוני – ואחרים – קולעים מעל ווייט ופריצ'רד?. ש-ג-י-א-ה…ש-ע-ל-ת-ה…לסלטיקס יותר מכל אחת אחרת בהפסד.
  7. מאמן זה כמו ה-CHEF במסעדה: ייתן לך חודש של מטעמים, לא תשמע מילה. תחרבן יום אחד את האוכל? כל העיר שומעת על כך. וכאן אני מגיע לשחקן שאחראי יותר מכל אחד אחר להפסד הסלטיקס, ושמו…ג'ייסון טאטום
  8. ג'ייסון טאטום היה הלילה שחקן מיותר. הסלטיקס שיחקה כאילו 4 נגד 5. הבנאדם יודע דבר אחד: לקלוע מה-3. אז מה קרה הלילה? הסלטיקס לא מניעים כדור. במקום זה ג'יילן בראון, או מרכוס סמארט או ג'ייסון טאטום – כל אחד מנסה ליצור לעצמו את הזריקה. בעוד שסמארט ובראון מצליחים מדי פעם, טאטום עומד כדחליל, וזורק משך כל המשחק 4 שלשות בלבד. רק אחת ניכנסה. ב-14 הפעמים האחרות הוא ניסה להיכנס, ואו שאיבד כדור כטירון או שפיקשש. הוא סיים 5 מ-14 כניסות כשבשני שליש הפעמים הוא מאבד כדור, מחטיא, או מנסה למסור ולא מצליח. היה לי עצוב לראות אותו. שפת הגוף שלו אמרה הכל: מיליון מילים לא היו מצליחות לתאר את טאטום של הלילה. זה האדם שהגדרתי סופר-סטאר? כדי להיות סופר-סטאר עליך להיות – במשחק – מלא שנאה… מלא קנאה… עליך להיות אגואיסט וחוצפן. זה מה שהיה מייקל. לג'ייסון אין אפילו תכונה אחת מהאלה שהזכרתי. הוא יותר מדי 'ילד טוב ירושלים' שהוא מצויין אם יש לו שלשה פנוייה. אז הוא כוכב.
  9. מי שחיסל את טאטום יותר מכל אחד אחר היה אנדרו וויגינס המצויין, שהגיע סוף סוף למעמד הגדולה שיש לו עתה בווריורס.
  10. הלילה אני נותן לטאטום ציון "-F".
  11. מה שמביא אותי למאמן אודוקה פעם נוספת: הוא החל לקבל מחמאות מכל צד אחרי שהסלטיקס הובילו 1-2. הלילה ראיתי קבוצה שאם הוא מאמנה אז הוא מאמן מחורבן: ש-ו-ם תרגיל בהתקפה? לא מסוגלים לעשות דבר לשחרר את טאטום לשלשה? או את בראון? או את סמארט? כל שלשה של כל שחקן סלטיקס באה נגד יד חוסם על הפנים. הסובל הראשי היה טאטום המסכן שלא ידע מה לעשות אז הוא ניסה לחדור לעוד מערבולת של שחקנים שחסמו אותו או סתם גרמו לו לעוד איבוד כדור.
  12. החצי ניגמר 39-54. כתבתי במחברת שההתקפה של הסלטיקס היא INEXCUSABLE! ההגנה שלהם היא מבולבלת. מהיתרון הראשון של הסלטיקס הווריורס עשו TURNAROUND של 33 נק' על אדמת אוייב. גם זה INEXCUSABLER. אסור שדבר כזה יקרה במשחק מכריע לאליפות.
  13. מ-6 הדקות הראשונות ועד לכמעט סיום הרבע השלישי לא היה כל URGENCY במשחק הסלטיקס. הם נראו כמו כבשים המובלים לטבח.
  14. לקראת סיום הרבע השלישי הסלטיקס שיחקו עם החמישייה שהיו צריכים לשחק איתה רוב הזמן: סמארט, גראנט ויליאמס, בראון, הורפורד, ורוברט ויליאמס. הם צימצמו את ההפרש שהיה כבר 21 ל-10 (76-66) בסיום הרבע השלישי.
  15. מי שהכניס לסלטיקס את הרוח והלחימה, את העוז וההשקעה הגופנית היה אל הורפורד. הזקן הזה שבכמה משחקים כינו אותו OLD MAN היה הלילה OLD PRO. לאל הורפורד הזה יש לב של סוס מרוץ בגוף ומהירות של פרד. אבל, בוי, איזו מלחמה הוא נתן. איזה שלשות! איזו מלחמה על כל כדור בהגנה ובהתקפה!
  16. כתבתי: "הרוח נושבת בגב הסלטיקס. הם חייבים לנצל אותה. אולי זה עדיין ייתכן. אולי זה לא אבוד"
  17. ג'ייסון טאטום שוב פישל. לא האמנתי שאי-פעם אכתוב עליו "צריך כשרון מיוחד להיות כזה גרוע!" אבל איך לא לכתוב זאת? כניסה אחרי כניסה, ואיבוד כדור אחרי איבוד כדור. אילולא טאטום הסלטיקס יכולים היו לצמצם ל-6 ואז אלוהים גדול.
  18. אבל…
  19. אבל לווריורס יש שחקן בשם סטפן קרי. מה שהוא עשה הערב חייבים למסגר בכותרת זהב. שלשות שסתמו לסלטיקס את הפה כל פעם כשהם ראו פתח. אם לא שלשה אז באה כניסה מושלמת לסל בעדינות, קואורדינציה, חוש מהיכן לתקוף, ולכן הכניסות שלו מסתיימות הסלים כאלה נהדרים. הוא נתן הלילה את אחד ממשחקיו הטובים ביותר: 12 מ-20 כולל 6 מ-11 מהטריי ל-34 נקודות. הוא היה המלך. הוא שחקן שלא היה מסוגו אף פעם. בגיל 34 הוא משחק את הכדורסל הטוב בחייו. הוא האולטימייט גארד. הוא אחד ואין שני לו. כשהוא לא יכול היה לעצור ברגשותיו ופרץ בבכי כילד, ראינו את הילד שבו. ולכן הוא כה נערץ ואהוב!

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 226 תגובות

  1. תודה מנחם
    אלופה ראויה ובענק
    זאת הקבוצה הכי פחות טובה של גולדן סטייט שהגיעה לגמר ומול יריבה חזקה שלא מספיק מבושלת
    בןסטון שילמה שכר לימוד בגמר הזה והיא רחוקה גבוה ושחקן חוץ נוסף מלהיות אלופה
    מעניין אם וכאשר קארי יזכה באליפות מס 5 איך זה ישפיע על הדירוג ההיסטורי שלו, יש מי שסופר טבעות
    אני חושב שסטף הוכיח שהוא טופ 3 מהגארדים ששיחקו את המשחק כבר היום
    שמח בשבילו לאחר שנשדד ב 2015

      1. הוא הוסיף את התואר האישי היחיד שחסר לו
        הוא סיפק 5 משחקים של 9+ בגמר הזה וגם במשחק שהיה גרוע הם ניצחו
        במשחק 4 עם 43 נקודות הוא איזן את הסדרה והביא את האליפות למפרץ

    1. אני חושב שלם שינוי קני סמית' דייק כשהוא אמר שמה שחסר לסלטיקס יותר מהכל זה מוביל כדור, מישהו שמנהל את ההתקפה שלהם. אצל גולדן סטייט זה לא קארי או קליי, זה בדרך כלל גרין, שיודע לנצל את הכוכבים שלידו כדי להניע את ההתקפה. אצל בוסטון סמארט הוא עוד לא כזה, וטייטום ובראון רק ירוויחו אם הוא יהפוך לזה. אחרת, הם יצטרכו להביא מישהו אחר שימלא את התפקיד.

        1. באופן מסויים כן. הוא מסתובב המון עם הכדור, מוסר לכאן ולשם, מסיים עם 5-9 אסיסטים למשחק ועוד מסירות מפתח שלא בסטטיסטיקה. הוא לא היחיד שמנהל, אבל הוא המנהל הבכיר ברוטציות

  2. בוקר טוב ד"ר יקר
    תודה רבה לך ולכל אחד על העשייה האדירה שבכל שנה רק הולכת ומשתפרת.
    כמה שאני לא סובל את הזחיחים מהמפרץ ומאמנם המתחסד אין ספק שזו חתיכת שושלת ונותר רק להוריד את הכובע.
    מידלטון בריא – ואין לי ספק שזה של הבאקס אבל אין אליפויות עם כוכביות ומגיע ללוחמים .

    1. אף פעם לא יודעים מה היה אילו , והאם שחקן אחד נוסף היה מספיק.
      ורק להזכיר , שללוחמים חסר כבר שנה שלמה אחד , ג'יימס וייזמן , בחירה 2 בדראפט, מי יודע איך הוא היה מתפתח השנה כשחקן . אולי היה נותן בצבע את התוספת הנחוצה מול יאניס.

  3. אליפות ראויה ומתוקה לקבוצה הכי סימפטית בליגה
    כל כך שמח בשביל סטף וחבורת הצעירים שגדלה תחת הכנפיים שלו ושל קר.
    ==
    בוסטון עוד יגיעו לבאר שוב, וגם ישתו בגדול
    הדיינסטי שלהם רק החלה.

  4. תודה מנחם. יודוקה עשה כמה טעויות לאורך העונה, הסדרה והמשחק, אבל הוא סוגר עונת רוקי מצוינת כמאמן בה הוא התעלה על הציפיות והביא את בוסטון לעונה הכי טובה שלה מאז 2010.

    1. שמעון והאשך עמוק אצלך בראש…

      תודה דוק. פלייאוף מאד מהנה. הייתי מוסיף עוד נקודה. שהלוחמים משחקים ככה לא הרבה קבוצות בהיסטוריה יכולות לעשות משהו.
      אלופים נהדרים. נקווה לטריפיט.

  5. ברכות לגולדן. זאת קבוצת ההגנה הטובה ביותר שהייתה להם אולי התקפית פחות אבל וויגינס ,גרין, קלי, פורטר, וגם קרי חיסלו כל ניסיון. הם עשו חילופים כי כל פעם היה מאצ'. מאמן ענק קר. שאפו

  6. תודה מנחם.
    הגדולה של הארגון הזה היא לזכות ב4 אליפויות ותוך כדי לבנות גרעין של שחקנים צעירים שיכול להפוך לעוד קבוצה מעולה בליגה.
    פול קומינגה מודי וויזמן (למרות שאני לא שלם עם הבחירה שלו) כולם שחקנים צעירים שיכול להיות להיות להם עתיד יפה בליגה במערכת הנכונה.
    והווריורס זה מערכת נכונה בדרך כלל.
    ווינגס ולוני גם הם צעירים ויתנו הרבה.
    וכמובן למרות מה שרשמתי בבלוג החי, בכלל לא בטוח שזה שירת הברבור של השלישייה הגדולה

  7. מצוין דוק, אין כמו הרשמים מהמחברת שלך
    גולדן סטייט עשו את הדבר הכי קשה בספורט המקצועני, להישאר טובים בהווה וגם לבנות בקטנה לעתיד עם קומינגה ופול. הם העלו לאנדרו וויגינס את הערך בצורה אדירה, בנו מלמטה את ג'ורדן פול ויצרו עוד קבוצת ווריורס טיפוסית. הערך של אוטו פורטר וקוון לוני לקבוצה הזאת לא יסולא בפז, יחד עם דריימונד שלושתם שחקנים טובים יותר במערכת של גולדן סטייט מאשר בכל קבוצה אחרת. כל זה לא היה קורה ללא סטף קרי, שסוף סוף סיים את המלאכה מלפני שש שנים, וניצח בגמר עם קבוצה חלשה בהרבה מאז. שחקן חד פעמי שהמורשת האמיתית שלו היא כל כך ווינרית, קבוצתית וחסרת אנוכיות שגולדן יכולים לנצח בלי שהוא בכלל יגע בכדור (למרות שעדיף שכן יגע). כיף לראות את הקבוצה הזאת משחקת, בעונה הראשונה שעקבתי אחרי המשחק הם עשו את ה73 נצחונות בלי אליפות ועכשיו זה מרגיש כסגירת מעגל שלהם. מה שבטוח, הם לא סיימו לעבוד.

      1. אהבתי אותו בארקנסו שנה שעברה, לא קיבל הזדמנות השנה. יכול להיות מיוחד אבל לא יותר משחקן רוטציה שכיף שהוא משחק אצלך, וזה כמובן לא מעט

      2. למודי אין (לפחות כרגע) את היכולות שאתה מייחס לו. מקסימום שחקן משלים (טוב, אולי אפילו טוב מאוד. אבל עדיין משלים) לפול.

  8. מדהים מה שגולדן עשו. באמת שמדברים יותר מדי על 'שושלות' ו'מורשות' בליגה הזו, אבל לגולדן יש שושלת אמיתית, ולקרי יש מורשת. מעט מאוד שחקנים השפיעו על המשחק כמוהו (השפיע הרבה יותר מרמת הדומיננטיות שלו, אם זה נשמע למישהו הגיוני).
    זה נראה כאילו לסלטיקס חסרות רק התאמות קטנות בכדי להיות אלופה, אבל זה מצב בעייתי להיות בו (אטלנטה היא דוגמה עדכנית). נקווה שיצליחו למנף את ההצלחה בשביל לייצר קבוצה שתתמודד על התואר בשנים הקרובות.
    תודה רבה על המעורב המעולה ועונת מלפפונים טעימה לכולנו

  9. איזה אליפות מרגשת….סטף הוא תופעת טבע וצריך להודות על התקופה שאנו חוזים בו בפריים טיים
    המערב שנה הבאה יהיה קשוח יותר
    הם חייבים להביא עוד גבוה לעונה הבאה כי…בשנה הבאה יאניס לא יוותר

  10. מה שהופך את גולדן לשושלת זו העובדה שהם זכו באליפות הרביעית בגרסה שלישית של הקבוצה.
    .
    כל השושלת ידעו להשתנות ולהתפתח,
    גולדן הראו שהם גבוה ברשימה.
    .
    תודה, מנחם.

  11. תודה מנחם
    כבוד ללוחמים מהמפרץ, למרות שסדרת הגמר הזו לא הלהיבה אותי. היו הרבה קבוצות שהייתי בעדן וכולן עפו קודם.
    מה שאמרת על טייטום מזכיר לי
    קיבלתי מתכנת מתחיל בעבודה, משרת סטודנט, לא משהו רציני.
    הבחור חכם, מוכשר, אוהב לתכנת. כאילו כל החבילה.
    אבל חסר לו משהו.
    דיברתי עם הארכיטקט שלי(שהוא באותו סגנון כמוני) שגם עובד מולו קצת ושנינו מסכימים שלבחור פשוט "אין את זה".
    למה?
    כי מתכנת שאוהב באמת תוכנה ומקבל משימה ישב עליה לתוך הלילה, לא ישן, לא יאכל עד שיפצח את הקוד.
    בלי קשר כמה המשימה בלחץ, אם בכלל. פשוט בגלל התשוקה הכרוכה בדבר.
    הבחור שלי סוגר מחשב בסוף היום ומתחיל למחרת בבוקר.
    הוא יהיה מתכנת טוב
    אבל עילוי הוא לא יהיה.
    אני שוקל לדבר אתו על זה, כעצה להמשך העתיד המקצועי שלו.
    מה שאמרת על טייטום והמחסור בתשוקה ממש הזכיר לי את זה. תופעה מוכרת בליגה.
    אחלה פוסט סיזן לכוווולם
    😍

    1. אני מבין אותך וחושב שזו בעיה של דור שלם.
      לי יש סטודנטית לתואר שלישי, דוקטורנטית. חכמה, מוכשרת וגם יפה. רק מה, היא לא עובדת קשה מדי. חופשות, סופשים עם המשפחה ומה לא.
      אני בגילה הייתי יושב כל יום עד 1-2 בלילה מול הדפים או המחשב.
      ההרגשה שלי היא שהם לא רעבים, הדור הזה.

      1. אתם יודעים מה שניכם.. אתם טועים, המתמחה שלכם צודק. מצטער.
        בישראל הייתי מתכנת עילוי 60 שעות בשבוע. לקוחות כבדים, ורשימת ממתינים.
        אחרי ההגירה עבדתי במשרד נהדר לא הבנתי למה אוכלים צהריים שעה שלמה, וסוגרים את המשרד כבר בחמש. המשכתי לעבוד מהבית, אחרי שנתיים נשרפתי ועברתי לעבוד בשביל עצמי בתחום קל הרבה יותר. הפעם עם הגבלות שעות קשוחה. עשרים שעות בשבוע בלבד!
        עשרים השנים האחרונות עברו עליי בכיף גדול.
        העבודה זה לא החיים שלנו. העבודה באה לשרת את החיים לא להפך .
        יש לשניכם עוד הרבה מה ללמוד מהמתמחים שלכם. ואדם חכם יודע שהוא לא יודע הכל. בהצלחה חברים .

        1. מסכים עם עדו והשאר שהסכימו איתו.
          מעסיקים חושבים שאם עובד לא מוכן לעבוד 20 שעות ביום בתקופות לחץ אז אין לו רעב וכו'. זה הרבה יותר מעיד על כך שמדובר במעסיק גרוע מאשר עובד גרוע.
          יתכבד המעסיק וישכור מספיק עובדים כדי שהם יעבדו שעות נורמליות. הוא בוחר לחסוך כדי להרוויח יותר על חשבון הפנאי, השינה וכו' של העובד.

        2. +100
          אני יצאתי לפנסיה מוקדמת בגיל 47
          הדבר הכי טוב שעשיתי בחיים,לא עבדתי דקה מאז והשעון דופק
          העבודה\כסף נועדו לקיים אותנו ברמה טובה\להעסיק אותנו שלא נתחרפן משעמום
          אבא שלי עבד כל החיים וכשיצא לפנסיה ,זה הפחיד אותו(השיעמום)יש לי חבר שאומר לי שהוא יעבוד עד שימות ושהוא לא יודע מה לעשות כל היום בבית
          WTF

          1. פופרס, עידו, אולי תשתפו פעולה ותכתבו לנו פוסט על הלקחים שלמדתם כתוצאה מהשינויים הגדולים בחיים שלכם? נשמע מעניין! בתור אחד שמתכנן לצאת לפנסיה מוקדמת. מאד מעניין. (עידו, אני יודע שאתה לא בפנסיה, אבל 20 שעות בשבוע..)

            1. אוי וויז מיר מיכאל
              אני ד"ר לפופרס (יו נו…קקי)
              אני בשום אופן לא ד"ר ללקחים
              אני לא איזה כתבן רציני
              אני קשקשן רציני
              עידו מה איתך?

      2. אני עם עידו.
        אני מוכן (וזה מה שאני עושה, הלכה למעשה) להרוויח פחות בשביל שקט.
        מסיים לעבוד בדרך כלל ב-16:00,
        לא לוקח איתי את העבודה הביתה.
        זה –
        א. עושה אותי לאדם הרבה יותר רגוע, נינוח ושמח.
        ב. הופך את התפוקה שלי בשעות בהן אני כן עובד לאיכותית בהרבה.

        1. צודקים עידו ואתה. ראיתי מספיק מקרים של וורקוהוליקס , שהעבידו עצמם קשה, וזה הדבר האחרון שעשו בחיים. החזירו את הציוד מוקדם וצללו
          SIX FEET UNDERGROUND , בלי שהספיקו להגיע לפנסיה וליהנות מהחיים לפחות שם.
          בחיים צריך איזונים .

      3. רואים שאין לכם מושג כולכם.
        צריך לעבוד קשה כדי להחזיק את הקיבוץ והמדינה והעם היהודי על הכתפיים.
        ואם לא זה, אז לפחות לכתוב עוד מאמר או שניים לפני שנתפגר.
        .
        וקצת יותר ברצינות, אין לי בעיה עם להנות מהחיים, עבודה בשביל כזף זה לא הכל (אצלי העבודה זה לימודים). אבל בן אדם צריך להיות חרוץ ורציני במה שהוא עושה. יש הרגשה בדור הנוכחי של הסטודנטים שהם מחכים שיעשו את העבודה בשבילם. ישנה שטחיות גדולה וחוסר מקצועיות (אין לי זמן לפרט כרגע כי אני רץ להשלים שעות שינה)

        1. אני זורם עם העגל
          אף פעם לא הייתי וורקוהוליק. ההיפך.
          יש לי אמירה – עבודה מחליפים, ילדים לא מחליפים.
          ולתכנת אני גם מתכנת לעצמי.
          ברגע שיש לך את התשוקה לתחום… זה ההבדל שדיברתי עליו….
          לא מדובר על כמה שעות אתה בעבודה.
          😍

          1. Berch, אתה שם לב למה אתה כותב? כי נראה שהשעות זו הבעיה היחידה בבחור. אתה מדבר כאן על בחור במשרת סטודנט ולא משרה רצינית. אומר שהוא:
            "הבחור חכם, מוכשר, אוהב לתכנת. כאילו כל החבילה.
            אבל חסר לו משהו."
            ואז אומר:
            "כי מתכנת שאוהב באמת תוכנה ומקבל משימה ישב עליה לתוך הלילה, לא ישן, לא יאכל עד שיפצח את הקוד."

            "הבחור שלי סוגר מחשב בסוף היום ומתחיל למחרת בבוקר."
            נראה שהדבר היחיד שמפריע לך זה שהוא עושה את השעות שלו והולך הביתה (ואני מזכיר אנחנו מדברים על משרת סטודנט בלבד).

            1. מפריע לי שהוא בלימודים אבל אין לו תשוקה למה שהוא לומד.
              זה כל העניין
              אבל, אולי זה אני
              🤣

  12. דרך אגב אני מקוה שמכאן ואילך כשמדרגים שחקנים יפסק המנהג לדרג את דוראנט מעל קרי. איך שאני רואה את זה דוראנט היה טרמפיט בשתים מתוך האליפויות שקרי הוביל. טרמפיסט מכובד מאד אבל טרמפיסט

      1. בואו שניכם…
        קארי + דוראנט היה האק א טבעת הכי גדול בעשרים שנה האחרונות.
        תודה לאל שתאטרון האבסורד הזה נגמר

    1. קשקוש. קארי מדורג כנראה מעל דוראנט במבט הסטורי כי הוא באמת שינה את המשחק, גם יש לו עוד 2 טבעות. אבל מה לעשות ההצגות של דוראנט באותם שני גמרים היו משכנעות ומוחלטות ואדירות. זה שהוא בטוח נהנה מהנוכחות של קארי על המגרש לא מוריד כלום מאיכות המשחק שהוא ניפק. קיבל את הfmvp פעמיים בצדק מוחלט.

        1. דוראנט בעיני
          שחקן ענק אולי הקלע הטהור הטוב ביותר בכל הזמנים בליגה
          ובטוח השחקן מספר 1 בכל הזמנים ללא טבעת אליפות

  13. לגבי טייטום – הוא לא נתקל עדיין בהגנה כסו, וזה עוד אחרי הבאקס וההיט. כנראה שגם הפציעה הקשתה. בקיצור, הוא עוד לא אמר את המילה האחרונה.
    אני מחבב את כל השחקנים בסלטיקס אבל הפלופים של סמארט היו מוגזמים במידה שחששתי לשלומו וגם זה של גראנט ויליאמס. זו הביקורת העיקרית שלי על הקבוצה.

  14. כל הכבוד לגולדן סטייט. מאד התרגשתי שקרי פרץ בבכי. שחקן אדיר ונדיר.
    וטייטום? הוא סופר אוברייטד. מה לעשות. לבוסטון אין סופר סטאר ובשביל לנצח את גולדן סטייט, אתה חייב איזשהו לברון או קוואי. אחרת אי אפשר. הם קבוצה מעל הליגה, מובילה בכישרון, אינטיליגנציה, מאמן, ניסיון. כל הכבוד וטוב שנגמר כי אני הייתי בדרך להתקף לב מהפלייאוף הזה.
    את סטף אני רגיל לראות בהצגות כאלה אבל כל הסדרה היה חסר והיום הגיע ובגדול – דריימונד.

      1. אם נשווה לרגע בוסטון בריאה מול ג"ס בריאה, אין השוואה בכלל, אני מעז להמר שהווריורס היו לוקחים בסוויפ. ג'יימס וויזמן היה מוציא את העוקץ של וויליאמס והורפורד, וכמו שהיה אפשר לראות לאורך כמה משחקים בסדרה- בלי הריבאונדים והשמירות בתוך הצבע שהם הביאו איתם, בוסטון קירטעה באופן מעורר רחמים…

  15. הסיפור האמיתי כאן הוא לאקוב, ששם חותמת סופית על זה שהוא הבעלים הכי טוב בנבא.
    והפעם זה כבר לא היתה רק העובדה שהוא משלם סכומים חסרי תקדים שנה אחר שנה כדי להחזיק סגל תחרותי – הפעם כבר הצטרפה לזה החלטת כדורסל שנוייה במחלוקת שהתבררה כמבריקה, לא להטריד את הילדים המוכשרים שהקבוצה לא ממש השתמשה בהם העונה עבור גבוה מבוסס כמו טרנר בגלל שלטענתו (שאני והרבה אחרים חלקנו עליה), הקבוצה יכלה לזכות באליפות גם בלי מהלך כזה שהיה פוגע בעתיד.
    כולם חשבו שהוא טועה, כולם טעו.
    מוריד את הכובע.

      1. לי נאמר לאורך כל העונה, כל פעם שהעלתי את זה שלדעתי הווריורס צריכים להטריד את הילדים או לפחות את חלקם עבור סנטר, שזו עמדה אישית של לאקוב שלא מוכן להקשיב לאף אחד, שולל כל מהלך כזה וטוען שגם בסגל הזה הם יוכלו לזכות באליפות.

    1. הקבוצה מפסידה כסף?
      הבעלים מפסיד כסף תפעולי (מנטרל ענייני שווי וכו׳) על הקבוצה
      או שמדובר על מצב שיכל לחסוך ולהרוויח עוד על מנת לשמר שחקנים בווריורס?

  16. תודה רבה דוק.
    אליפות מרשימה, מפתיעה ומרגשת של הלוחמים, שהיו הקבוצה הטובה ביותר העונה – בעונה הרגילה, כשהיו בשיאם לפרקים, ובכל הפלייאוף.
    יש להם בסיס צעיר מצוין להמשך, וקר ישלב ויפתח אותם כראוי כמו שראינו עם כל שחקן כמעט שמגיע.
    שני דברים שיעיבו עליהם החל מהעונה הבאה, ולהם קיבלנו רמזים בגמר הזה הם יכולתם של דריימונד וקליי.
    דריימונד בירידה כבר שנים, אבל עבר לירידה תלולה.
    יש לו בעיית חשק קשה, כשלא בא לו הוא פשוט אפס מהלך.
    את זה ראינו בעונה שהם סיימו מקום אחרון.
    והוא מתחיל להיות לקראת סוף הקריירה שלו, בעיניו כבר השיג הכל והראש שלו עובר לדברים אחרים.
    קליי מסרב להפנים שהוא כבר לא השחקן שהיה, הגיבור בטופ שווה ערך לסטף, ושעכשיו זה סטף וכל השאר, והוא אחד מהשאר.
    הוא לחלוטין אחרי וויגינס ופול ביכולתו כרגע.
    שני אלה, משכורתם, והתחושה שהם עדיין "השושלת" וחייבים להיות על המגרש בכל רגע נתון זה בעיה רצינית, כי יש טובים וזולים מהם.
    שניהם הראו את זה גם בריאיונות הסיום – קליי לחלוטין היה נראה לא מחובר, לא ידע איך לחגוג כשהוא לא הטופ דוג ושיחק כזה חרא בהתקפה כל המשחק וכל הסדרה, והקבוצה ניצחה בלעדיו.
    וגרין? הוא בכלל דיבר על הפאן בייס של גולדן, ואיך הם ירדו עליו כששיחק כ"כ גרוע והיה נזק עד שני המשחקים האחרונים, שנתן פוש והצליח לגרד מעצמו עוד קצת, שזה לדעתי היה שירת הברבור שלו.

    1. אני חושב שדווקא דריי ישמור על יציבות. הוא נתן הגנה מצויינת במשך כל הפלייאוף. גרין הראה מחויבות רבה במשך כל הפלייאוף .
      קליי מבין היטב את מקומו. הוא השתדל והשתלב מחדש במארג החברתי של הקבוצה בשילוב של קר.
      גם הראיונות הראו עד כמה קליי הוא בעל מוטיבציה אדירה להשתלב וגרין מחובר חזק לכל אחד בקבוצה ומחוייב.
      שאפו לווריורס על האליפות
      .
      תודה רבה לדוק ולכל עומלי האתר על עוד עונה נפלאה.

      1. +11
        בפליאוף הבא אם לא יפצע אמן הוא יחזור להיות השחקן מספר 2 של הלוחמים. שתי פציעות כאלה והשבתה של כמעט 3 שנים זה לפחות שנה שנתיים להתאושש לגמרי ולחזור.

  17. רק רציתי להגיד תודה רבה לכל הכותבים באתר ולך מנחם באופן אישי.
    מאז שגיליתי על הופס חווית הצפייה שלי השתדרגה בעשרות מונים.
    תודה רבה אתם מדהימים 🙂

    1. חגי תקרא את הבלוג החי, דריימונד גרין נתן שני משחקים פנטסטיים והוא כיפר למעשה על 4 משחקים שבהם היה זוועה, האם גולדן סטייט הייתה מנצחת גם בלעדיו? לדעתי התשובה היא כן, התקפה של בוסטון נורא שבלונית ומפגרת בידודים לא יעילים כל הזמן על 3 שחקנים שהקליעה לא נכנסת הם בבעיה.

  18. תודה רבה על הרשמים.
    אליפות ראויה לקבוצה ראויה. כדורסל גדול לא היה במשחק הזה עם איבודי כדור שאתה לא יכול לספור כבר, אבל כאוהד שמעורב רגשית זה בדיוק מה שיחלתי לראות, את גולדן סטייט צולפת בכמויות ומנצחת.
    אנדרו וויגינס היה שחקן מושמץ ומתועב. צחקו על גולדן סטייט שהם שלחו את דיאנג'לו ראסל תמורתו. צחקו עליו שהוא נבחר לאולסטאר שלא בזכות (טוב זה חצי נכון תודות לקוריאנים), צחקו עליו שהוא רך, שהוא לא מתאמץ מספיק ושהוא סתם דיבורים באוויר על פוטנציאל.
    אז צחקו, ועכשיו הוא עם טבעת שהשיג בזכות. עם משחק 5 הגנתי אדיר, Takeover במשחק 6 כדי להתעלות על ערב רע של סטף ונעילה במשחק 7 של טייטום, וויגינס הוכיח שהוא real deal. כתבתי את זה בפריוויו של עמיחי ואומר גם כאן, טייטום פחד פחד מוות בכל פעם שוויגינס התקרב אליו. ראו איך הוא משקשק, הוא פשוט לא מסוגל לקלוע כשהבנאדם נמצא לידו. אפשר להגיד את זה על כל הסלטיקס, כי אחוזי הקליעה שלהם כשוויגינס שומר על הזורק שואפים ל20%. הוא היה הבוס בהגנה של גולדן סטייט והשומר הטוב ביותר בקבוצה. ראוי בהחלט לטבעת.

    סטף תופעה. עם 4 אליפויות וFMVP, מבחינתי הוא הרכז הגדול בהיסטוריה ונכנס לדיון על הטופ 10 All Time.
    אני לא יודע מה יהיה ביום שאחרי. אני חושב שהרבה מהשחקנים שחוו עונת פריחה כאן כמו פייטון, לוני וכמובן פול יתקשו למצוא את עצמם בקבוצות אחרות בליגה. יש משהו בתרבות של הארגון הזה ובכדורסל שהם משחקים שפשוט גורם לך לאמץ מנטליות שונה כשחקן, וזה לא מסתכם רק בלשחק לצד סטף קרי. זה Culture. אפילו שזה לא סביר ויהיו טריידים וחתימות בFA, אני מקווה שרוב הסגל המרכזי והקיים ימשיך גם לעונה הבאה.

    תודה רבה על עונה נהדרת של מעורבים גם מנחם! נקווה שיהיה מספיק חומר ג'וסי ומרענן לסקר גם בפוסט סיזן, בשוק הטריידים וכמובן ביורובאסקט הקרב ובא.

        1. לא ברור לי למה מגיב כך.
          סטיב קר במו ידיו הקים את השושלת הזו ובזכותו כל האליפויות. אלמלא הוא, לקרי לא היה כלום.
          אינני חוב גולדן סטייט והייתי בעד הסלטיקס אבל כשמגיע ריספקט אז מגיע, ומגיע לסטיב קר הכל.

  19. ברכות לסטף על הזכייה, סידרה מעולה שלו שהוכיחה שהוא ראוי להיות בדיון על הטופ 10 היסטורי.
    התצוגה שלו במשחק 4 הייתה הדאגר ששברה את בוסטון וגרמה לה להיות שבר כלי, במיוחד היום במיוחד.
    הוא ראוי לכל המחמאות, אמנם לא היו יריבות קשות מדי בדרך וגם בגמר הוא שיחק מול הכוכב העלוב ביותר שיצא לו להתמודד מולו, אבל עשה זאת בצורה החלקה והאיכותית ביותר שאפשר, ואני מוריד את הכובע בפניו, פשוט סדרה גדולה שלו.
    טייטום זה הכוכב הכי חלש מנטלית ומקצועית שאני זוכר שהגיע למעמד כזה. פשוט חרפה מה שהיה בסידרה והיום במיוחד.
    מקצועית הוא שחקן של זריקות פרימטר לא יציבות. אין לו חדירה כלל, מאבד המון , נעלם במאני טיים. וזה לא רק סידרה אחת ספציפית, גם מול מלווקי ומיאמי נחשפו חולשותיו המקצועיות והמנטליות, פשוט הם היו קבוצות פצועות ושבורות פיזית.
    הוא פשוט לא ראוי להיות כוכב ראשון של אף מועמדת לאליפות נקודה!! לא צעיר ולא יישתפר. לבוסטון מגיע הרבה יותר מהפריך הזה.
    מישהו עדיין חושב שהוא עדיף על טריי יאנג? שירים את ידו

    1. אני חושב שהפוטנציאל של טריי יאנג מאוד גבוה, אבל ביכולת הנוכחית לוקח את טייטום לפניו בלי לחשוב. טייטום לא היה טוב בגמר, אבל יאנג נתן פלייאוף נוראי. תשווה רק את הממוצעים של שניהם נגד מיאמי…

      1. אני לא מתכחש שיאנג שיחק על הפנים נגד מיאמי, אבל צריך לזכור את הנסיבות המקלות:
        1.יאנג שיחק נגד מיאמי בריאה וטרייה ולא פצועה בחצי סידרה לפחות נגד בוסטון.
        2.יאנג משחק עם ערימת בינוניים במקרה הטוב שלא שומרים כלל והוא היחיד שיכול ליצור לעצמו, אז מיאמי עשו עליו אול אין ועטפו אותו מכל הכיוונים מכיוון שלא היה איום אחר מלבדו.
        בכל זאת הוא לקח משחק אחד מהם בכוחות עצמו עם סל ניצחון גדול.
        יאנג לא נתן פלייאוף נוראי, הוא נתן סידרה נוראית וחד פעמית שכללה 5 משחקים בלבד.
        טייטום שיחק בפלייאוף 4 סדרות שלמעט הסידרה מול הנטס (שבמזל נגמרה בסוויפ), ב3 לפחות היה הכוכב הפחות טוב די בבירור.
        זה לא שהוא נכנס לסטרוק נוראי של ימים קשים, זה היכולת האמיתית שלו, ואלמלא בוסטון הקבוצה (ופציעות של היריבות) הוא לא היה מגיע לגמר כלל אם הדבר היה תלוי בו.

        1. טייטום היה פחות טוב מיאניס, באטלר וסטף. זה לא כל כך נורא. הוא היה טוב מאוד לאורך כל הפלייאוף, ומשחק 6 שלו במילווקי זו הופעה מהגדולות שהיו בפלייאוף הזה.

          1. מסכים. זו הייתה הופעה גדולה, אבל תנסה לספור כמה הופעות גדולות יש לו לעומת הופעות חלשות במיוחד?
            תהיה בטוח שזה שלילי.
            מעבר לכך עם מידלטון הסידרה הייתה נגמרת ב6 מקסימום ואני עוד עדין, וזה ידוע לכולם.
            יאניס זה השחקן הטוב ביותר בעולם וגם בפלייאוף הנוכחי הוא הוכיח שהוא כזה, ועצם העובדה שטייטום התפוצץ זה כי היה כל הזמן הייתה אפשרות לתקן כי יאניס היה שיחק כמעט לבד ולא היה מי שיהיה לצידו (מלבד הולידיי כמובן) שיסגור עניין.

            1. עד משחק 3 מול מיאמי ב-13 משחקים הוא קלע 29 או יותר ב-8 פעמים.
              וזה לא לוקח בחשבון את היכולת האדירה שהציג בהגנה בסדרות מול ברוקלין ומילווקי.

        2. להזכיר –
          הסלטיקס שיחקו בפיינלס.
          .
          כבר שכחת את טייטום במשחק 6 מול מילווקי, במילווקי?
          במשחק חוץ של להיות או לחדול מול האלופה המכהנת טייטום נתן את אחד מתמודדות הפלייאוף המשובחות שנראו השנה. 46 נקודות באחוזים מצוינים.
          שוב,
          זה מול הבאקס וההגנה הפיזית שלהם.
          .
          לתחושתי, מאז מיאמי במשחק 3, זה לא אותו טייטום.
          עד לאותו משחק בו נפצע בכתפו טייטום קלע 28.2 נקודות ב-53% אפקטיבי.
          מאז המספר הוא 22.5 נקודות ב-47% אפקטיבי.
          וזה לא כאילו היריבות היו קלות יותר לפני הפציעה.
          .
          (אין באמור להוריד במאומה מההישג של גולדן. פציעות זה חלק מהמשחק, לא צריך להרחיק מעבר לקליי תומפסון)

          1. אתה מאשים את היכולת שלו בגלל הפציעה?
            גם לפני הפציעה הוא לא היה יציב בעליל, עם משחקין של 4 מ16 או 7 מ20 והיחנקויות במאני טיים.
            הסיבה שהם בגמר זה ההגנה והקבוצתיות, לא הכוכב.
            הוא לא יוביל אותם לאליפות בחיים, אני מעדיף את בראון עליו למרות שגם הוא לא כוכב ראשי, לפחות יש לו אופי של לוחם.
            חייב להטריד אותו לפני שמבינים שהוא בלוף לרמות הגבוהות.

            1. לפני הפציעה קלע 28.2 נקודות למשחק ב-53% אפקטיבי.
              מה אני אגיד,
              עבור כל שחקן זה נתון אדיר,
              על אחת כמה וכמה עבור שחקן הגנה מצוין.

            2. לא יוביל אותם בחיים…
              זה דטרמיניזם שמזכיר את זה שנכתב על לברון אחרי ההפסד לבוסטון ב-2010

            1. כולם

            2. לא ממש משנה לי מי נותן למי איזה קרדיט.
              הנתונים פשוטים.
              עד לפציעה המשחק 3 מול מיאמי הוא קלע ב-13 משחקים 28.2 נקודות למשחק.
              אחר כך מאזן הנקודות צנח ב-6 כמו גם האחוז האפקטיבי.

    2. למה אתה כל כך עסוק בלהוריד משחקנים?
      בין פציעה שכנראה הקשתה עליו להגנה שהתארגנה מולו בגמר, עדיין ייזכרו לו פלייאוף ענק. זה יהיה קצת יותר הסיפור של איך ג"ס ו-ויגינס הצליחו לעצור אותו… אבל עדיין היה שם כוכב שצריך לעצור.

      1. בשורה התחתונה, גולדן זכו כי קרי כמה רמות מעל טייטום.
        יש כלל ידוע: במידה שאין פציעות משמעותיות בין שני הסגלים והפרשי הכישרון לא גדולים בין אחת לשנייה–הכוכב הטוב ביותר ייקבע את זהות המנצחת.
        מהיום טייטום הסתובב עם קוף על הגב עד שיוכח אחרת שהוא לא יכול להיות הכוכב של קבוצה מועמדת לאליפות.
        וזה בסדר, אין הרבה מיוחדים כאלה, הוא פשוט טיר מתחתיהם לפחות.

          1. לדוגמא, למה אני לא מחשיב את ג'ורדן לפני לברון? מכיוון שמלבד הסידרה מול פיניקס שהייתה יחסית שווה ביחסי הכוחות, תמיד ג'ורדן שיחק שהייתה לו הקבוצה הטובה ביותר, עם הסגן הטוב ביותר. הוא לא אשם בזה כמובן אבל לפני שהוא קיבל את פיפן ועוד רבים וטובים הוא לא עבר סיבובים בפלייאוף.
            ממש לא כל אליפות היא שוות ערך לאליפות רנדומלית אחרת, צריך ללמוד את כל הסיפור מעבר למספרים יבשים.(בגלל זה הדירוג שלי הוא טוב אבל מוגבל במידה לא קטנה)

            1. מה שאתה אומר לא מחובר למציאות בשום דרך. פיפן הגיע ב-87 ככישרון מאוד לא אפוי כאשר מייקל הגיע לעונת 84/85. מתוך ה-3 עונות ששיחק ללא פיפן, באחד היה רוקי בשני שבר את הרגל. פיפן הפך לפיפן רק ב-89. עד אז מייקל סחב את הבולס עמוק לתוך הפלייאוף עם קבוצה מאוד בינונית מול שושלות וקבוצות מלאות כוכבים והול אוף פיימרים במזרח הסופר חזק של סוף שנות ה-80. פיפן הראשון להגיד שלמד המון ממייקל ולא היה הופך בחיים למה שהיה בלעדיו. הכוכב השלישי היה הוראס גראנט. שחקן משלים מצויין, אך בטח לא איזה כוכב. הכוכב השלישי של הסלטיקס היה פאריש, של הלייקרס היה וורת'י, של הפיסטונס היה את אדריאן דנטלי ואחר כך את מרק אגוויר. שני שחקנים שקלעו בקבוצות אחרות בין 25-30 נקודות למשחק. היה להם גם את רודמן ועוד חבורה ארוכה של רול פליירס שמייקל רק יכל לחלום עליהם.
              .
              כשמייקל גבר על הפיסטונס ב-91 הוא ממש לא היה פייבוריט. הוא גם לא היה על הלייקרס שהתמודד מולם בגמר. ב-92 אני ממש זוכר שלמרות המאזן המטורף של הבולס, היו לא מעט שדחפו את הרעיון ובצדק שהבליירזס מצויידים בכל הכלים לנצח אותם ועדיפים עליהם בלא מעט עמדות כולל מהספסל. ב-93 הרוב בחרו בסאנס לנצח. כשמייקל ניצח את האליפות השלישית ברצף זה נעשה באופן כל כך מרשים שהוא הוכתר כ-GOAT כבר בעונה התשיעית שלו בליגה, בידיעה שישנם כוכבים רבים שלקחו יותר אליפיות ממנו וניצחו באופן משכנע יותר. זה כדי להסביר לך כמה היה דומיננטי וכמה היה חריג. רוב הבולס צמחו מהבית ומייקל היה חלק ענק בהופכם למה שהפכו.
              .
              בנוסף יש בורים שחושבים שהבולס ב-94 זה הבולס של 93 רק בלי מייקל שהגיעו לגמר המזרח. אז לא…
              1. לא הגיעו לגמר מזרח אלא הפסידו במשחק 7 בסיבוב השני.
              2. הסגל כלל תוספות רבות ומשמעותיות כגון טוני קוקוץ', סטיב קר, פיט מאיירס ולוק לונגלי, כאשר כל השחקנים החשובים של השושלת הראשונה נשארו.
              3. המזרח החל להיחלש מאוד בשנתיים האלו עם הירידה הסופית של הפיסטונס והסלטיק ועליה של קבוצות מאוד צעירות של ההוקס והמג'יק שעוד לא התחברו. הניקס היוו את המשוכה היחידה המשמעותית במזרח באותה השנה ומדובר על קבוצה מאוד אגרסיבית אך בינונית להפליא בהתקפה. הבולס אכן נתנו סדרה נהדרת מולם וכמעט והפתיעו אותם. אך עצם זה שהניקס השאירו אותם לאחור אחרי שמייקל עבר אותם כל פעם הראה כמה חסר להם.
              .
              אני לא שונא את לברון השחקן. אך אחרי שמנקים את כל הסטטיסטיקות קשה להתעלם משתי עובדות.
              1. ללברון יש את גוף הכדורסל הטוב בכל הזמנים וזה אפילו לא קרוב. אני מאוד מכבד את היכולת שלו לשמור על הגוף הזה לכול אורך השנים ולהקשיב רק לעצמו לא משנה כמה לחץ יש עליו. מייקל בגילו למרות שלא חווה פציעות לא התקרב אפילו למה שלברון מראה היום. זהו שחקן בן 37 שעדיין יכול לנתר 40" ולהגיע עם הראש לטבעת למרות שהוא 2.05 עם מוטת ידיים 2.16 השוקל 250 פאונדס. אין לזה אח ורע היסטורית אולי חוץ מווילט. כך שלברון בכל ערב נתון פשוט חזק יותר, מהיר יותר, קופץ יותר מכל מגן מאז יומו הראשון בליגה. לא שלמייקל חסר, אך בעיני זה לא קרוב. מייקל לעולם לא היה יכול לשמור על סוס כמו טים דאנקן בפוסט ועל דריק רוז באותה נשימה.
              .
              2. לברון אמנם נחשב למוסר טוב ממייקל, אך אני מתקשה לראות כוכב אחד שבאמת צמח ליד לברון למעט קיירי ארווינג. דוויין וויד קמל ככל שהזמן עבר במיאמי, כריס בוש היה טוב אך הצל של מה שהיה בטורונטו. קווין לאב הפך לספוט אפ שוטר. נכון שהאליפות ב-2016 היא החותמת שלו, אך האופן בו פעל להרחקת דריימונד אחרי שהווריורס קרעו להם את התחת והפציעה הקשה של אנדרו בוגוט שהגן על הטבעת במשחק 4, יחד עם הקיפאון של האריסון בארנס, והכי חשוב המעבר של השופטים לאפשר מגע שהוא הרבה מעבר למה שהרשו עד אותו שלב השאירו בי לנצח את הטעם הרע בפה לאליפות ההיא… לעולם אטען שהקבוצה הפחות טובה ניצחה. עדיין לברון וקיירי נתנו כמה מטורפים והפלייאוף הזה + פלייאוף 2012+2013 שכנעו אותי לשים את לברון כמספר 2 בכל הזמנים. אך לא אראה בו לעולם שווה ערך למייקל. ולא, אליפות הבועה היא לא האליפות הכי מרשימה בגלל הריחוק מהמשפחות…

        1. אני לא חושב שכרגע מישהו ממקם את טייטום לפני קרי.
          קרי הוא HOF קל,
          מגדולי הרכזים ששיחקו (הדיון מג'יק או קרי דומה לדעתי ללארי או לברון – אני מסכים להיכנס לדיון אחרי שהחברה הצעירים יפרשו ..)
          טייטום?
          זו הייתה עונתו ה-5 בליגה.
          .
          תשווה הישגים לנתונים בפלייאוף לאלו של מרבית הכוכבים ב-5 עונותיהם הראשונות,
          ותגלה שמצבו של טייטום לא רע בכלל…
          .
          (כמה אליפויות היו ללברון אחרי 5 עונות? כמה למייקל, קרי או דוראנט?)
          .
          עכשיו,
          ההשוואה המקורית שלך היא לטריי יאנג.
          כאן, עד להודעה חדשה,
          חובת ההוכחה היא על יאנג .

          1. בוא נעשה סדר, לעניות דעתי כמובן:
            1.קרי הוא הרכז השני אחרי מג'יק וכמעט נוגע בטופ 10 (אולי 11 או 12 לטעמי).
            2.טייטום מגיעה רחוק בפלייאוף כי יש סביבו קבוצה הגנתית מרשימה וככוכב משנה טוב (ללברון ולמייקל לא היה את זה בראשית דרכם, אם היה להם הם היו זוכים באליפות בטוח).
            יאנג הוכיח אשתקד שהוא האיש, כמו שלוקה הוכיח השנה(כאילו היינו צריכים).
            יאנג הוביל את אטלנטה שבוגדן השחקן הכי טוב אחריו, ומי עוד יש שם? קאפלה,קולינס, הוארטר, זה לא חומר לעבוד איתו שאלה השחקנים הטובים ביותר שלך, ועדיין הוא עבר את פילי עם אמביד בריא ולקח 2 משחקים מהאלופה עד שנפצע.
            לא נראה לי שהוא צריך להוכיח, אולי מישהו אחר.

            1. אולי מספיק עם מג'יק. כן הוא היה פורץ דרך.
              בשנות השמונים זה היה יותר מדהים. היום זה נקודת המוצא.
              כשהוא עשה את האליפויות שלו אף אחד לא היה קרוב עליו.
              היום עם משהו יעשה את כמות האליפויות שלו ויותר כמובילה קבוצה מהפוינט גארד הוא צריך להיות מעליו.

            2. לוקה ויאנג שחקנים טובים, טייטום בעיני עולה עליהם.
              וגם רשימת ההישגים שלו גדולה משל שניהם

            3. איפה לוקה איפה טייטום? לוקה בן זונה מוכשר שאין לו חולשה במשחק ההתקפי הוא גם סקורר טוב בהרבה מטייטום ויותר חשוב מנהל משחק טוב בהרבה

            4. IDO
              זה הזכייה הראשונה של סטף שהיא איכותית ולבד בלי דוראנט.
              מגי'ק אמנם היה עם קארים ווורתי אבל שיחק מול קבוצות גדולות ותמיד היה טוב עד מצויין.
              לרוב ברגעים החשובים התעלה והיה אפשר לסמוך עליו.
              הגנתית הוא הרבה יותר טוב מקרי והתקפית הוא כמעט ולא נופל ממנו כי הוא מנהל המשחק הכי טוב שיש.

            5. סטף שיחק מול לברון שאתה מחשיב לGOAT. למרות שנוח לך להתעלם מכל הכוכבים שהוא חבר אליהם (זה קצת מצחיק שאתה מתעקש לשים לב רק לכוכבים ולא לעומק הקבוצה, אגב, כי שני אולסטארים בקבוצה אחת זה לא הכל בחיים).
              אני לא מתכוון להוריד ממג'יק כדי לשבח את סטף… אבל אם השיטה שלך היא עקבית אז מג'יק לא "אמנם שיחק ליד קארים" הוא בהחלט "שיחק ליד קארים" שאי אפשר לקיים שום דיון על GOAT בלי להכליל אותו. וקארים היה עדיין בשיאו בתחילת השמונים.

  20. כל הכבוד לווריורס, אליפות מרשימה.
    גמר צפוי, לסלטיקס אין כלים להתמודד עם קבוצה טובה באמת.
    בעיקר מחסור במוביל כדור, אבל גם שחקנים מובילים לא איכותיים מספיק – לא יודעים לייצר נקודות בדרכים מגוונות.
    סטף הראה גדולה, היום היה הגורם העיקרי לניצחון בצד ההתקפי.
    אני לא מאמין שג'ורדן פול ירצה להישאר בצל של סטף, ובשבילו, אני גם לא חושב שהוא צריך.

  21. כשמאלן מלידה ( איטר יד ימין ) וגם קצת סמול ( לא פורוורד.. ) בהשקפותי ( וגאה בחלקי בהפגנות בלפור וזריקת המנוול מהשלטון – טפו טפו שלא יחזור) , אני מאוד מפרגן לגארי פייטון . והיה מרגש לראות את האבא סניור, האיש והכפפה, מתראיין לאחר המשחק ואומר שבשבילו האליפות של בנו חשובה לו יותר מהאליפות בה הוא זכה במיאמי.

    1. עוד פעם אתה מטריל עם פוליטיקה בגרוש .
      וכשאני הייתי עדין פי 100 ממך באיזו הערת אגב לגמרי על בנט פתחת את הפה ג'ורה שלך
      עכשיו הבנתי שאתה חלק מהבלפורים שהם בעצם הבלופרים .
      יש לי חדשות בשבילך
      רק העם יקבע אם "המנוול" יחזור
      ובמקומך לא הייתי אופטימי
      ניתן לך לומר את המילה האחרונה
      כל טוב ותשתדל לא להכניס רעל לאתר הנהדר הזה .

  22. מנחם אתה (כרגיל) מגזים לגביי טאטום. הוא עדיין צעיר, בגמר ראשון בקריירה, שיחק עם פציעה, ונתקל במגן על. אז כבר לחרוץ שאין לו את זה? הריי גם לסטאף קארי היו מספר סדרות גמר לא טובות (במיוחד בעונת ה73 כשגרר פציעה) ועד לפניי כמה שבועות היו תמיד לחשושים על מעמדו ההיסטורי. ופתאום אנשים כאן יוצאים מגידרם ומכתירים אותו כרכז הטוב בהיסטוריה. אז עם כל הכבוד (ובהחלט יש) לא בטוח שהוא אפילו רכז. ובטח לא רכז טהור ולא משנה כמה אליפויות הוא עוד יביא וההשפעה שלו על המשחק, הוא אף פעם לא יאיים על מעמדו של מגיק בתור הרכז הגדול איי פעם. וזה עוד פחות נתון לויכוח אפילו לעומת לברון מול מייקל. קארי במקסימום יכול לשאוף למקום השני איי פעם. ועם האישיות המיוחדת שלו אני בטוח שזה ממש לא איכפת לו.

  23. לגבי הדיון על הטענה שלי על טייטום שהוא לא מספיק טוב ויציב- הנתונים לפניכם:
    ברוקלין:
    גיים 2: 19 נק' – 5 מ 16 מהשדה, 7 מ8 מהעונשין / 10 אס' על 3' אב'
    סיכום סידרה: הסידרה הכי טובה שלו בפלייאוף. משחק אחד בינוני מינוס אבל כל השאר טוב מאוד.
    מלווקי:
    גיים 1 : 21 נק' – 6 מ 18 מהשדה, 5מ8 מהעונשין /6אס' על 3 אב'.
    גיים 3: 10נ'ק- 4 מ 19מהשדה, 2מ3 מהעונשין/ 3אס' על 3 אב'
    סיכום סידרה: משחקים 2,4 ו7 היו טובים, משחק 6 היה פנומנלי, אבל גיים 1 החלש וגיים 3 שהיה עלוב הופכים את את הסידרה שלו לסבירה פלוס ולא יותר.
    מיאמי:
    גיים 3: 10 נק'- 3מ14 מהשדה,3 מ4 מהעונשין/ 4אס' על 6 אב'.
    גיים 5: 22 נק'- 7 מ20 מהשדה, 6מ8 מהעונשין/ 9אס' על 5 אב'.
    סיכום סידרה: כמו במלווקי, משחק חלש, משחק נפל, השאר משחקים טובים אבל בלי משחק פנומלי אחד- לכן רק סידרה בינונית.
    גולדן סטייט:
    גיים 1: 12 נק' – 3מ17 מהשדה, 5מ7 מהעונשין /13אס' על 2 אב'.
    גיים 4: 23 נק'- 8מ23 מהשדה, 3מ5 מהעונשין/ 6 אס' על 6 אב'.
    גיים 6: 13נ'ק- 6מ18 מהשדה, 0 מ 0 מהעונשין/ 7 אס' על 5 אב'
    סיכום סידרה: גם אם נחשיב את גיים 1 כחלש ולא בזיוני בגלל יחס האס'-אב', יש פה 2 משחקים חלשים ואחד עלוב, שבאף משחק אחר אין לו משחק יותר מטוב- סה"כ הסידרה החלשה ביותר שלו ואחת החלשות אי פעם לכוכב שהגיע למעמד הגמר.
    סיכום הפלייאוף: למעט הסידרה מול הנטס, בכל סידרה אחרת היה לו לפחות משחק אחד חלש ולפחות משחק אחד שממש הורס משחק.
    כל הפלייאוף בכללותו הוא בינוני ולא יותר מזה.
    לא מדובר בסידרה בודדת אלא בכמעט פלייאוף שלם שיש לו נפילות משמעותיות בכל סידרה שאי אפשר להתכחש אליהן.
    אני לא אתן לו קרדיט על זה שהגיע לגמר יותר ממה שצריך (מלווקי ומיאמי בריאות עוברות את בוסטון).

    1. OK
      .
      2016, לברון.
      משחק 3 מול דטרויט. 8 מ-24 מהשדה, 1 מ-6 השלשות, 20 נקודות.
      משחק 2 מול גולדן. 7 מ-17 מהשדה, 1 מ-5 מטווח השלוש, 19 נקודות.
      בכוונה בחרתי את 2016,
      בגלל שתחזור לפיינלס הראשון של לברון מפגיש אותנו עם 14 נקודות ו-4 מ-16 מהשדה במשחקי הראשון בפיינלס.
      ג'ורדן העונתי ה-5 פגש את הפיסטונס לסיים משחקים עם 23 (5 מ-15) ו-18 (הוגבל ל-8 נסיונות קליעה במשחק שהעלה את דטרויט ליתרון 3 – 1)
      .
      השורה התחתונה?
      זו לא חכמה להתבונן על משחקים בודדים.
      גם קרי נתן משחק 5 רע.
      טייטום עד הפציעה היה עם 28.2 נק' באחוזים טובים על פני 13 משחקים.
      בכל קנה מידה זה אחוז מצוין.

      1. ב16' מצאת 2 משחקים מתוך פלייאוף שלם ששאר הפלייאוף הוא בין טוב מאוד לבין מדהים.
        בפלייאוף הראשון של לברון תזכיר לי באיזה גיל? מי היו חבריו לקבוצה- ומול מי הוא שיחק?
        זה לא משחק אחד רע של טייטום וגם לא 4 -5, בכל סידרה יש לו 2 נפילות משמעותיות לפחות.
        אם אתה תולה את היכולת שלו בפציעה זה זכותך אבל כך אתה מתעלם מהיכולת הלא עקבית שלו.
        מול מלווקי הוא היה פצוע? יאניס היה אוכל אותו אם מידלטון היה כשיר.
        לקלוע 28.2 נ"ק באחוזים טובים זה יפה אבל הוא מסוגל לקלוע 45 ויום אחר כך 13 באחוזים מחרידים.
        שיקלע 19 ביום קשה ו37 ביום טוב. זה עדיף בהרבה.

          1. לברון לא היה טוב בפיינלס הראשון אבל קבוצתו הייתה נחותה בעשרות מונים מהספרס.
            אתה לא יכול להשוות את חבורת הנגרים שלו לעומת בוסטון ששווה באיכותה לגולדן.
            13 המשחקים הראשונים של לברון ב16' מתפרסים על שלוש סדרות שהאחוז הנמוך ביותר בסידרה הוא 48.7 והגבוה הוא 62.2.
            בשתי הסדרות הראשונות הוא סיים בסוויפ אז לא נדרש לקלוע הרבה אבל עדיין היה יעיל.

            1. עצם העובדה שהדיון הלך להשוואה בין טייטום בעונתו ה-5 לבין לברון 16 רק מוכיחה את הפואנטה שלי.

  24. תודה מנחם אחלה פוסט.
    איזו סדרת גמר ביזיון, מילא בלי משחקים צמודים, אבל עם כל כך מעט כישרון? הגנות שמגנות, תאכלס – היו על המגרש שחקן וחצי שמסוגלים לייצר לעצמם סל אמין באחד על אחד!
    סטף – נקודת האור היחידה בבדיחה הזאת. וקצת פול ו-בראון.
    טייטום כוכב? וויגינס עצר אותו אחד על אחד. כל השאר בשני הצדדים לא מסוגלים לכדרר שלושה כדרורים רצופים.
    דוראנט, קיירי, קאוואי, לוקה, יאניס, ג'ורג', לברון, פול, באטלר, הארדן, אמביד, יוקיץ', דיוויס…
    מי יכול לעצור אותם אחד על אחד?
    תמשיכו לספר לעצמכם כמה היה נהדר. תקראו את הבלוג החי, אנשים נרדמו שם.

    1. אני מצטער בשבילך שאתה לא נהנה, אבל אני מאוד נהניתי. הייתה סדרה של הגנות נהדרות וסטף אחד שהוביל קבוצה שהצליחה לפצח את ההגנה הטובה בליגה (לפחות במידה)

      1. אלה לא היו הגנות נהדרות – זאת הייתה נגריה. לברון לבד נלחם בגולדן סטייט חזקה פי ארבעה. הפסיד. שנה אחר כך עם קיירי – ניצח

        1. דה שוט – זו אגדה שגולדן סטייטס מודל 2015 היתה חזקה מזו של היום . לא עושים את ההשוואה ע"י זה שאומרים שקליי או דריימונד חלשים יותר מאז . קודם כל , גם הניסיון שנצבר שווה , ומתאזן עם איטיות יתר של קליי, לדוגמא. בוגוט, אמנם נבחר מס' 1 בדראפט, כבר החל אז בירידה , ובכל מקרה היה איום קטן בהתקפה. לא חושב שבוגוט מודל 2015 תרם יותר מלוני היום. וויגינס בוודאי לא נופל מהאריסון בארנס, שראינו מה קרה לקריירה שלו מאז עזב את הלוחמים. סטף של היום טוב יותר , בגלל הניסיון העודף, השרירים שהעלה וההגנה שהשתפרה מאוד . ועוד לא הזכרתי את ג'ורדן פול , שאז לא היה בספסל הלוחמים גארד ברמתו .
          היו אז שון וספייטס . היום יש פייטון ג'וניור ואוטו פורטר. לא הבדל גדול, למרות שאהבתי את שניהם מאוד.
          סה"כ – ההשוואה שלך מופרכת.

          1. שכחת את הפיינלס MVP
            לדעתי גולדן ההיא הייתה הרבה יותר חזקה. בוודאי זו של 2016
            הספסלים בכלל לא באותה ליגה. גולדן של היום זאת האלופה הכי חלשה בעשור אם לא יותר. אולי טורונטו

          2. אבל גם לך ברכות על האליפות. באמת! כמו שאמרתי ליונתן זה הישג אדיר ואני לא מוריד ממנו. מבחינתי היה כדורסל נוראי. היו בכלל דאנקים? חוץ מהדרד׳לה של וויגינס

        1. איגי ? נכון , שכחתי . ועדיין…

          לגבי ההשוואה לקבוצה שזכתה פעמיים עם דוראנט – אני מסכים . אבל זו היתה מפלצת חד-פעמית. אם כי היה לה ספסל קצר.

      1. היה על הפנים איבד את הביטחון. הכי גרוע שלו. מה זה קשור? ראית אותו לפני שנה נגד מילווקי? ג׳אמפר אחד שלו מחצי מרחק שווה 700 פלופים של הנגריה או דאנק רקוב של וויגינס שבקושי הגיע לטבעת. הכדור נדחק שם הוא בקושי ניתר – אבל היי – חייבים היי לייטס – באין קול שיר…

          1. איזה הגנות? זאת הייתה סדרה של נגרים. סטף קיבל דאבל, וגולדן עשו דאבל רק בפוסט-אפ על סטף. איזה כוכב בליגה אפשר לעצור באחד על אחד? עשו מ-וויגינס שומר, לוקה הכניס אותו לסל. אלה בגדי המלך החדשים. "ההגנה" של בוסטון ניצחה את נאש (גם, עם משחק 1 הולך לנטס היו פה דלתות מסתובבות), ואז את מילווקי בלי מידלטון ואז את הקבוצה הכי כשרונית בהתקפה אי פעם (מיאמי).
            ההגנה של גולדן סטייט נצחה את יוקיץ' במדבר, את ג'ה בלי ג'ה, ואת לוקה במדבר.
            שתיהן קבוצות מאוד חזקות עם הגנות חזקות, אבל הן התמודדו בעיקר נגד קבוצות מוגבלות. בחייך גרין עמד 6 משחקים איפה שבא לו בלי שומר!!!! זאת הגנה חזקה? ווייט, פריצ'ארד, וויליאמס ו-וויליאמס בגמר לא היו מסוגלים לשים סל. צריך הגנה? בגדי המלך החדשים

            1. התחפשת לשמעון ?

              שאזכיר לך את הפצועים של בוסטון ?
              ואת זה שהמאזן של ממפיס טוב יותר ללא ההירו בול של מוראנט מאשר איתו ?
              ושהלוחמים שיחקו בחלק מהסידרה ללא פייטון ג'וניור הפצוע, והנבחר מס' 2 בדראפט מושבת כבר שנה ?

            2. לוקה במדבר השאיר במדבריות אריזונה את הגופה של פיניקס, בעזרת הצוות המסייע שלו, , וכולם קשרו לדאלאס כתרים . אחרי סדרה קל נורא לבוא ולקטול את המפסידים.

            3. דאלאס סידרו לכם קליר פאת׳ פתחו שמפניה במפרץ אחרי משחק 7 בפיניקס
              אבל הרווחתם ביושר! אין על כל ויכוח. הויכוח הוא על האסתטיקה

            1. אין רחמים לרוצחים
              קישטה למיטה הזוגית עם הקלינגון

          1. אני מסכים חלקית לגבי האסתטיקה . ג"ס בגירסת 2015 הניעה את הכדור באופן נהדר , וסיחררה בהתקפות את היריבות . אבל זה כמעט נעלם באליפויות עם KD , כי הסתמכו על אז על הבידודים שלו באחד-על-אחד. זה היה פחות מעייף כשיש אופציה להמטיר שלשות מעל השמירה .
            הלוחמים חזרו השנה להניע כדור בהתקפה כמעט כמו ב-2015 . רק שבוסטון , ולפניה ממפיס, די מנעו את הזרימה הזאת בהתקפת הלוחמים בשמירה הדוקה , אז ג"ס עברה לתקוף יותר בכניסות לצבע, וגם לנצח דרך ההגנה. נכון – פחות יפה לעין . לא פחות יעיל.

            1. נכתב לדה שוט

            2. אשברי מסכים לגבי העבר לא ההווה. ג״ס ההיא הייתה מוזיקה עם שחקנים מבריקים גם מהספסל. עם דוראנט הייתה בין הטובות בכל הזמנים. בשני המקרים תענוג לצפייה. טונה כישרון.
              השנה – סטף. זהו. השאר סתם. שחקנים טובים. זהו.

            3. מה יפה במשחק של פייטון? פורטר? לוני? גרין? גם קליי איבד את המוזיקה. נשארו סטף ופול.
              איגי היה דאנקר, ליווינגסטון מוטציה (חיובית), ספייטס צלף, ברברוסה יצירתי, בארנס אסתטי (גם היום התנועה הזריקה שלו יותר יפות משל וויגינס)

      2. חחחח הייתי בתנועה – עכשיו קלטתי שזה אתה – תתחדש על הכינוי
        🙂
        תהיה כנה עם עצמך – אפילו אתה, שגם היית מושקע בסדרה הזאת בהתערבות – לא קמת למשחקים. במבט לאחור – הסדרה של שנה שעברה הייתה פי עשר יותר טובה. מעבר לדרמה (משחק 4) היו הצגות פסיכיות של בודדים. בשני הצדדים. הייתה מלחמה. כאן בוסטון ביזו את המעמד (תאכלס גנבו את 1 בחאווה) אבל מנגד גם גולדן לא להטו. תוציא את סטף מהסדרה הזאת ויש לך אולימפיאקוס נגד חימקי מוסקבה (בלי להעליב). סתם מרגיז אותי שירי ההלל שכולם כאן שרים (חוץ מאוהדי ג"ס כמובן, להם מותר) לאנטיקליימקס הזה.
        .
        אני מחריג את סטף מהדיון. הוא אחד ויחיד וראשמור. עם הגדולים ביותר.

          1. חחחחח ממש לא אני מתמרמר כי דוראנט ראס והארדן לא שיחקו 🙂
            אם הייתי מתערב איתך – בוסטון היו אלופים
            🙂🙂
            תתכונן למונדיאל – שם אני יכול לתת לך פייט

            1. הסיכוי שלי לנחש נכון בכדורגל דומה לסיכוי שלי לנחש נכון בלוטו –
              0

    2. אחלה סדרה.
      במקום להסתכל על טייטום כ"לא כוכב" תסתכל על ויגינס כשחקן שהמציא את עצמו מחדש בהגנה. הוא באמת היה מבריק בניסיון לעצור אותו.
      סטף היה נהדר והיו שני שחקנים שממש נהנתי לראות בצד של הסלטיקס – אל הורפורד ורוברט ויליאמס, כשהשני בעיקר נתן אימפקט מדהים בהגנה בצבע. ושיחק פצוע.
      זה היה פלייאוף נהדר, בעיקר שני הסיבובים הראשונים של הסלטיקס (הסדרה מול מיאמי הייתה מתסכלת לטעמי) והווריירס… אחחח… איזה סיפוק.

      1. שמח בשבילך שנהנית. אכן שווה לכוון שעון לארבע בבוקר כדי לראות את וויגינס, וויליאמס והורפורד משחקים הגנה…
        הבוקר קמתי בשש, התחלתי לצפות מוקלט, באמצע הרבע השני קפצתי לתוצאת הסיום.
        אחר כך הלכתי לבלוג החי לחפש גיפים של יואל. היה יותר מעניין
        🙂

          1. + 11 על המשפט השני
            🙂
            בכל מקרה אנצל את ההזדמנות לברך אותך על האליפות. תמיד קשה בטירוף להישאר האיש שעומד אחרון. שחקתם אותה

            1. תודה רבה

            2. נתן משחק 6 ענק אבל לא שוכח משחק אחד שהיה חלש ועוד אחד שממש חירב.
              בכל מקרה מידלטון בריא הם לא בגמר.

      2. לברון שיחק עם לאב וקיירי אבל בפועל רק קיירי היה אולסטאר.
        במיאמי מ12 וויד ירד לרמת אולסטאר גבולי.
        13 ו14 הוא לא היה ברמת אולסטאר כלל.
        סטף התמודד מול לברון שאני מחשיב אותו כעז אבל הסגל של סטף היה טוב יותר בהרבה בכל השנים (בטח עם דוראנט אבל גם לפניו ב16,)
        מגיק שיחק עם כארים אבל אחרי 85 כארים ירד ברמתו משמעותית ועדיין מגיק זכה והגיע להישגים.
        ככה שאני לוקח הכל בחשבון.

            1. מסכים שלושת רבעי קלאץ׳.
              על דוראנט מגיע קרדיט טייטום נתן הגנה מדהימה. על יאניס נתן משחק 6 לפנתיאון. מיאמי היו מצחיקים. הגיעו כי אמביד נפצע. פתחו שם שחקנים מהג׳י ליג. קליבלנד של לברון היו מטאטאים אותם

            2. מיאמי זה בדיחה. הדרך של טייטום הייתה רשה יותר מכל דרך של השקץ למען האמת.
              השקץ שיחק עם סופרטימס נגד פול גורג וכאלה

      1. הם הפתיעו אותי – אין להם שחקנים שיכולים לעבור מגן זריז באחד על אחד. יכולים בעיקר להתפוצץ משלוש ולייצר נקודות מהגנה. קר חשף אותם דווקא עם ההרכב הנמוך שנכנס להם מתחת לרגליים בהגנה. מעניין מה יהיה איתם בשנה הבאה.

  25. שאלת 200 מיליון הדולרים, האם להמשיך להחזיק בחוזה של קלי תומפסון. בהנחה שניתן לפרוק את החוזה בתמורה לבחירת דראפט או חוזה מאד נמוך – יש מעט מאד קבוצות שיכולות לבצע את זה זה סכום החיסכון במשכורות ובעיקר בתשלומי מס מותרות שיחסכו.

    1. אני חושב שיש 3 אפשרויות עיקריות:
      1. לייקוב מחכה שנתיים שהחוזה ייגמר ומראש סוגר עם קליי שהחוזה הבא יהיה נמוך יותר כדי שלא יתנגש עם פול, וויגינס והיתר.
      2. לייקוב מחליט שלא אכפת לו לשלם כמה שצריך.
      3. לייקוב מחכה שנה ובקיץ הבא עם החוזה של פול הוא מתחיל לחשוב על שאלת קליי.
      בגדול, גם החוזה של דריימונד נגמר בקיץ 2024 אם אני לא טועה, ואני מאמין שזה יהיה השלב שבו יעבירו גם את עיקר ההשקעה הכלכלית לדור הבא.

      1. הוא לא יכול לחכות שנתיים, מקסימום שנה. בשנה השניה נכנסת לתוקף הארכת החוזה של פול שתהיה לפחות 20 מיליון יותר ממה שהוא יקבל השנה וזה כולל מס מותרות יגיע לסך של יותר מ 170 מיליון מעבר למה שישולם בשנה הבאה, כל זה בהנחה שוויגינס יקבל הארכה ברמה של 25 מיליון בערך. זה יביא את רמת השכר + מיסים הרבה מעבר ל 500 מיליון וזה כבר לא סביר בשום צורה.

    2. לדעתי הוא ראוי לפחות לעוד צ'אנס אחד
      זה אמנם לא הקליי של העבר ועדיין הוא תרם את חלקו ולא לשכוח שהוא בכל זאת לא שיחק שנתיים וחצי כדורסל עד כמה שבועות לפני הפליאוף

      1. משחרר את גרין ראשון ועם כל הצער את קלי. יש צעירים רעבים חזקים ומוכשרים טרייד טוב והם ממשיכים בטופ

        1. אם לוני יקבל 10 מיליון לשנה (אני מניח שיהיו קבוצות שיציעו לו יותר) ו GP2 יקבל 6.4 (אני לא בטוח שאפשר לתת לויותר מאשר MLE)
          ויסתפק בזה ופורטר ובלי יסכימו להמשיך במינימום סכ"ה ההוצעה על שכר ו מיסים תעבור את 415 מיליון.

        1. אני מציע קבוצה מתחת לתקרת השכר, מה שאומר שאתה לא צריך לקבל משכורות בשווי דומה בדרך חזרה, ולכן אני חוסך לך את המאתיים מיליון דולר האלה, או כמה שזה לא יהיה. כל מי שיקח ממך את החוזה של קליי ירצה שתשלם לו, לא ההפך. השאלה היא מה אתה מוכן לתת כדי לחסוך את הכסף הזה.

    3. את קליי לייקוב החתים על חוזה מקסימום לאחר שהוא כבר נפצע בגמר ב2019 והיה ברור שהוא סיים את העונה.
      יש פה משהו מעבר לכסף ביחסים בין המועדון לקליי.
      מאמין שקליי יישאר כל הקריירה בג"ס וטוב שכך.
      אחרי שיסיים את חוזה המקסימום מן הסתם הוא יסתפק בהרבה פחות.

      1. מסכים עם הכל ובכל זאת 200 מיליון דולר זה המון. יש גם רטינות על היתרון כביכול שהחריגה מתקרת המס מיצרת לג"ס.

  26. תודה מנחם
    אליפות בהחלט מרשימה של ג.ס שבהחלט הופכת אותה לשושלת .
    מתחבר מאד למה שגיא אמר והוסיף שהם החזירו להם את אהדת הקהל לאחר שהאליפויות של דוראנט לקחו את אותה האהדה.

    אשר לעונה הם ידעו להגיע לשיא בזמן הנכון
    והפרמטר המרכזי בעיני לאליפות הייתה הביתיות
    אמנם בסדירה לסאנס היה מאזן טוב יותר אבל איפה שנספר הכסף שם ג.ס הייתה אדירה וזה כנגד המגמה בנ.ב.א ובכלל בעולם
    היום הביתיות לא מה שהייתה ותוכיח זאת הסלטיקס שלמרות שעשתה גמר
    מאזנה הביתי בפליאוף היה כמדומני 6-6
    הסלטיקס הזו איבדה 6 משחקי בית תשוו זאת לאליפות האחרונה שלה ותראו את ההבדל
    באנומליה הזו בלטה ג.ס
    עם מאזן ביתי של 1-11 וזו הייתה הנקודה החשובה.

    בכל הקשור למשחק הם ידעו להתאים לקרי שחקני משנה נהדרים
    שידעו בדיוק את מקומם שעשו יותר כשצריך וגם פחות פול למשל

    וייגינס היה נהדר
    וקרי נכנס חזק לטיעון טופ 10 בכל הזמנים

    אשר לסדרה מול בוסטון
    הם הצליחו להתמקד בטייטום ולהפוך אותו לספק נק משני בסלטקס אחרי בראון
    התמקדות נוספת הייתה וייט שהיה מצוין בתחילת הסדרה ועמד על 14 נק למשחק במשחקים 1-4
    קרס לפתע עם 3 נק ב 2 המשחקים האחרונים …ביחד
    בסוף הערכה של רובם כאן באתר הייתה על 2-4 לג.ס הערכה התבררה כנכונה למרות שלאחר משחק 1 היו תקוות / ציפיות לתוצאה קצת אחרת

    השנה הבאה כבר מעניינת כמובן שעוד יעברו הרבה זרמים בנהרות
    וסגלים ישתנו אבל יהיה מעניין לראות את ג.ס שומרת על הפסגה ובוסטון מנסה להתקדם

    הייתה זו שנה נהדרת שהחזירה את הפוקוס לבנייה נכונה ולא לאייזה טרייד מן המוכן במובן זה שאפו לשתי הקבוצות שהגיעו בגמר מתוך תקווה שזה יימשך בשנים הבאות .

    אני מעיד על עצמי שהשנה חזרה לי החדווה לליגה לאחר השנים העצובות של בניית הקבוצות ל "תאגיד" והחיקוי של דוראנט
    אני מקווה שחזרנו לעידן הבנייה הרציונלי בנייה שמגבירה את התחרות בליגה .

    1. תמיד היו קבוצות שנשענות יותר על ביתיות וכאלה שפחות. הגמרים מוכיחים כבר לא מעט שנים שזה משמעותי (בעיקר בסדרות גמר שבהן ניצחון חוץ אחד מספיק כדי להכריע את הסדרה)

      1. הלוחמים אמנם שמרו על הבית למעט משחק מס' 1 בגמר . אבל הם לקחו לפחות משחק אחד מכל אחת מיריבותיהם בפלייאוף , ולא היו צריכים משחק שביעי באף סדרה . גם לא מול ממפיס שהיה לה יתרון הביתיות.

  27. אני מכבד את קרי אבל שאלה:
    האקים,מג'יק,בירד,ראסל,ווילט,לברון,מייקל,קובי,כארים,
    שאקיל,דאנקן.
    אפשר להוציא משם מישהו כדי להכניס את קרי?
    אני לא חושב.

    1. עם כל חוסר הכבוד שלי לניסיונות דירוג fortune 10 שכאלה, ועם כל הכבוד שיש לי לאדון בריאנט – קובי לא קשור לכאן.
      וזה רק 80% בגלל שהוא אנס סוציופת.

      1. איזה איוולת זאת לקרוא לקובי גם אנס וגם סוציופת
        1. לגביי פרשת האונס של קובי, בזמנו הייתי מזועזע/שבור מהפרשה. ראיתי בקובי כמי שלא ניתן להעריץ אותו. לאורך השנים קראתי כמעט כל פיסת מידע אפשרית בנושא. אונס פר אקסלנס לא היה שם, אקט מיני שהלך רחוק מידי. אין לי חשק לדון בזה שוב
        אם אתה רוצה תקרא בעצמך
        2. לגביי ה״סוציופת״ – קובי הוא אחד השחקנים הכי אהובים בליגה אי פעם. לא יודע מאיפה הבאת את זה.
        ראיתי פעם ראיון עם טוני גפני, הוא סיפר שהיה במחנה אימונים של הלייקרס בלאס ואגס, הוא היה רוקי ותפרן.
        קובי נתן לו ציפ של 10,000 דולר שיכול להיות בקזינו עם שאר השחקנים.
        לאחר מותו צצו לא מעט סיפורים אודותיו
        להוציא 2 חברים לקבוצה (סמוש פארקר, ושאקיל) לא היה לו תקריות או יחסי איבה, ההיפך הוא הנכון.
        או שאתה שונא את קובי או שאתה הייטר, ככה זה נראה לי מהצד

        1. מגניב, כי גם לי אין כוח להתווכח על זה אבל אגיד שמהתיאור של המקרה, העדויות וכל מה שקראתי וקראתי המון – זה אונס פר אקסלנס. אם אתה בוחר משום מה לראות אחרת זה רק עניין שלך.
          ואני הייתי קורא לאנס, ובמיוחד לכל אנס שנותן מקום לרקידת הדם שהייתה בזמנו על הנאנסת – סוציופת.
          חשבת על האפשרות שהוא פשוט אנס, הוא אפילו די הודה בזה עד כמה שאפשר לקבל הודאה, ואני לא במיוחד מת על זה?

      2. חובה להזכיר את מקרה האונס של קובי בכל דיון עליו.
        בזמנו הוא היה השחקן השנוא בליגה לאורך הרבה זמן, והאהדה אליו גברה בגלל יכולת המשחק שלו.
        אנשים מוכנים לסלוח על מקרים כאלה, למה לא? הקורבן הוא מישהו אחר.

    2. כן.
      בקלות. ודי הרבה מהם יכולים לזוז מקום.
      אבל אנחנו אוהבים את השחקנים יותר ממה שאנחנו אוהבים דירוגים. אז למי אכפת?

    3. יש את עניין הזכרון הקצר
      כיום לקארי יש מקום בטופ 10
      בעוד שבוע לא
      הזכרון הארוך? בעוד 5-10 שנים לא ישארו אנשים שצפו בווילט וראסל
      אם מג’יק ימשיך לצייץ כמו אהבל הוא גם ירד
      הנרטיב של מייקל GOAT משרת יצרנית נעלים

    4. האקים – בטח.
      בירד – סביר להניח.
      שאקיל – סביר להניח.
      לברון – זה הדיון המענין ביותר, לברון נהנה מדומיננטיות פיזית ויש לו כישורי משחק רבים ובכול זאת לאורך יותר שנים לא הצליח לנצח יותר אליפויות מקרי.
      לאחרים נניח בשלב זה. יש להם יותר אליפויות מקרי. נראה בשנה הבאה.

  28. לא בטוח בכלל.
    קודם כל תרשו לי להתרברב במוניטין שלי: אלוף העולם בסבסוב אומנותי. מי שהוציא ציון שלילי בבראקט.
    ובכל זאת האם הלוחמים חידשו את השושלת או שזהו אקורד הסיום של תקופה מופלאה?
    אז מצד אחד, קר פיתח דור חדש מעולה: פייטון, לוני, פול. צפו לגדולות גם מקומינגה הבוסרי שלא לדבר שיש להם נכס לא ממומש כמו וויצמן.
    קר גם עשה את הלא ייאמן והפך את וויגינס לחיית הגנה ולשחקן שהיה אמור להיות: בחירה מס' 1 ולא פרימדונת התקפה בלתי אחראית בקבוצה דרג ג'.
    אבל מצד שני, האם קרי, קליי ודריימונד יוכלו לשמור על הרמה? האם יוכלו לפרוח מהספסל. האם קרי יהיה מסוגל להיות ריי אלן של מיאמי?
    זה אתגר עצום. אני לא באמת מכיר מקרים כאלה. קר הוא מאמן מדהים. אבל בספק אם יוכל.

      1. בהחלט השוואה לגיטימית. שניהם שחקני טופ 10 בכל הזמנים.
        קרי השפיע יותר על המשחק והיה יותר וירטואוז. טימי בנה מודל שיתוף ייחודי וחסר אגו, שניהם ידעו לככב בקבוצות שהשלם גדול מסך חלקיו.
        קר היה בספרס, למד מפופ ושכלל את השיטה.
        אבל אפילו טימי הגדול לא הצליח כשיועד להיות כינור שני, וזה האתגר הכי גדול של קר.
        (יש שחקן אחד שאני מכיר שהחליק לעמדה הזאת ברצון ובטבעיות וזה דיוויד רובינסון).

        1. לדעתי קורה כל הזמן ולסטף אף פעם אין בעיה לזוז הצידה. לא נראה לי שיפריע לו לעשות בעתיד עונה שבה הוא מתמקד בלנפח את ממוצע האסיסטים שלו.
          גם דאנקן הצליח. האליפות האחרונה של הספרס היא דוגמא לאיך שכולם קצת זזו. הקלע המוביל של הקבוצה טוני פארקר קלע 16 למשחק במשך העונה…

  29. בס"ד
    תודה מנחם. לא רק על המעורב הזה, או על כלל המעורבים.
    תודה על עונה נפלאה ואין ספק שאתה ה fmvp, לא פחות מסטף,
    ובכלת אתה מצחיק הרבה יותר מסטף.
    ואתה גם גדילת ועדיין מגדל שושלות שונות, ראה ערך שמעון והאשך…..
    ברכה והצלחה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט