אינדיאנה פייסרס (26-54)
מיקום: מס' 2 במזרח, ראש בית (מרכזי)
מאמן: פרנק ווגל (עונה שמינית בקבוצה, רביעית כמאמן ראשי)
חמישייה פותחת: ג'ורג' היל, לאנס סטיבנסון, פול ג'ורג', דיוויד ווסט, רוי היברט
שחקני ספסל בולטים: אוואן טרנר, לואיס סקולה, סי ג'יי ווטסון
סיפור העונה:
לפני שנתיים, אינדיאנה, שסיימה במקום ה 3 במזרח, מתחה את מיאמי בחצי גמר המזרח לפני שהפסידה 4-2 בסדרה. רבים הופתעו מהקרב שנתנו הפייסרס הצעירים לאלופה שבדרך, וסימנו אותה כקבוצה שתמשיך להשתפר. כדי להמשיך במגמת השיפור, הצוות המקצועי של אינדיאנה הבין שיש לו חומר שחקנים טוב לעבוד איתו, והחליט לחזק את הספסל. הפייסרס "גנבו" את ג'ראלד גרין שנתן חצי עונה מעולה בניו ג'רזי, הביאו את אוגוסטין הסולידי והחתימו סנטר מחליף לגיטימי (יאן מהימי). בנוסף, הוחלט לצ'פר את ג'ורג' היל על עונה טובה ולתת לו את המפתחות לתפקיד הרכז. הפייסרס סיימו פעם נוספת במקום ה3 במזרח, והפעם פגשו את מיאמי בגמר המזרח. אינדיאנה שהסתדרה שנה שלמה בלי הכוכב לשעבר גריינג'ר (שיחק כמה משחקים בודדים בלבד לפני שחזר ליציע), עשתה זאת גם בפלייאוף בעיקר בזכות התעלות של רוי היברט הגדול לאחר עוד עונה רגילה בינונית פלוס, ובעיקר בזכות מי שנראה ככוכב הגדול הבא, פול ג'ורג. הבעיה הייתה, שפעם נוספת, למרות החיזוק לכאורה, נראה היה כי הספסל של אינדיאנה הוא בין החלשים בליגה, ומתאים יותר לקבוצת תחתית מאשר לקבוצה שמכוונת לאליפות.
לכן, בתחילת העונה, הפייסרס היו פעילים מאוד בשוק ההעברות, והביאו את לואיס סקולה המוכח, רכז מחליף סולידי (ווטסון) ואת הגניבה התורנית של הקיץ, כריס קופלנד. בנוסף, לאור עונת הפריצה של סטיבנסון, וחזרתו המיוחלת של גריינג'ר, אינדיאנה סומנה כאחת הקבוצות שיכולות לקרוא תיגר אמיתי על מיאמי.
העונה התחילה בדיוק מאיפה שהסתיימה. פול ג'ורג' עשה הכל על המגרש, לאנס סטיבנסון בעונת חוזה הבין שזה הצ'אנס שלו להוכיח שהוא שחקן חמישייה לגיטימי בליגה, הענק הרגיש היברט נראה פגוע בכל פעם שמישהו קלע עליו, וווסט והיל שהיו מאוד דומינטטיים אשתקד, הוכיחו בגרות וחוסר אנוכיות כאשר לא התביישו לתפקד כרול פליירס מועילים.
ברמה הקבוצתית, אינדיאנה רשמה את פתיחת העונה הטובה בתולדותיה, זכתה להשוואות מחמיאות לדטרויט 2004, נראתה בדרך הבטוחה להפוך לאחת מקבוצות ההגנה הטובות בהיסטוריה (שחקני הקבוצה עצמם השוו את הגנתם להגנה של זוכת הסופרבול הטרייה, סיאטל סיהוקס), ובעיקר, לסיוטה הגדול של מיאמי. בנוסף, בניגוד לרוב התחזיות, הבית הפנימי של אינדיאנה (כולל מלבדה את שיקגו, קליבלנד, דטרויט ומילווקי) שבתחילת העונה עשה קולות של מועמד לתואר הבית החזק והקשה בליגה, התברר בדיעבד כבית החלש בליגה, והחולשה הכללית של המזרח שהתחזק שנה נוספת רק על הנייר, סייעה לאינדיאנה להגיע למאזן הטוב בליגה.
ברמה האישית, פול ג'ורג' הוזכר באותה נשימה עם לברון ודוראנט במירוץ לתואר ה MVP, וחברו הטוב רוי היברט כבר פינה מקום בארון לגביע שחקן ההגנה של העונה. לאנס סטיבנסון הספיק להפוך לגארד הריבאונדר המוביל בליגה, להשוות שיא מועדון עם ארבעה טריפל דאבלים, הלהיב עם מהלכים שייבא מהשכונה, נחשב למועמד מוביל לתואר השחקן המשתפר של העונה, הריץ קמפיין עצמי משעשע שכשל למען בחירתו למשחק האולסטאר, אבל הכי חשוב, מיצב את עצמו כשחקן חמישייה חשוב במועמדת לאליפות, והשמועות אומרות שהספיק להתייעץ עם גילברט ארינאס לגבי רכישת בריכת כרישים לאור החוזה הגדול החדש שחיכה באופק. בנוסף, המנצח על התזמורת, קואץ' ווגל, הוזכר כמועמד הבכיר לתואר מאמן העונה, וזכה לאמן את נבחרת המזרח במשחק האולסטאר.
עם זאת, לא הכל עבד כשורה. בשנה השנייה ברציפות, שחקני הספסל התקשו לתרום תרומה ממשית לקבוצה, ושחקני החמישייה החלו להישחק. הפצוע הכרוני אנדרו ביינום הוחתם בצעד מפתיע ביותר לאחר ששוחרר מהבולס אך עד מהרה התברר כי אין לו ברכיים של שחקן כדורסל. פצוע כרוני אחר,דני גריינג'ר, לשעבר הכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה, גם הוא בעונת חוזה, התקשה לחזור למי שהיה לפני הפציעות. למרות שהניח את האגו בצד, ובאמת נתן את כל מה שהיה לו, החליט לארי בירד, שהתברר כי מעולם לא העריך יתר על המידה את מוסר העבודה של גריינג'ר (התבטא בנושא מס' פעמים), החליט לסחור בו ובחוזה הגדול הנגמר שלו, די בהפתעה, לאחר שכבר היה נראה שהוא יישאר בקבוצה למרות הקשיים. אוון טרנר המבוקש והנספח התורן לאבוי אלן הגיעו בטרייד מפתיע, שגרם להלם מסוים ברחבי הליגה, ובעיקר בחדר ההלבשה של הפייסרס, אך בו זמנית שידר מסר חד משמעי, שמדובר בקבוצה שמכוונת לאליפות כאן ועכשיו.
הירידה ביכולת של חניכיו החלה ישר אחרי פגרת האולסטאר. זה התחיל בניצחונות קשים, המשיך עם הפסדים אקראיים לצד נצחונות לא משכנעים, אך עדיין, רבים סברו כי מדובר בנפילת מתח טבעית אחרי פתיחה מטורפת, וכי "יהיה בסדר", ושזה עניין של זמן עד שהסגל יתחבר מחדש. בנוסף, הפער ממיאמי נראה גדול מדי לגישור, ועם המאזן הביתי הטוב בליגה, והידיעה שמיאמי "התרגלה" להפסיד בקונסיקו פילד האוס, תחושת הביטחון העצמי הגבוה עדיין אפפה את הפייסרס.
לצערם של אוהדי הפייסרס, קבוצות המזרח, בראשות ברוקלין , החלו לשחק כדורסל בשנת 2014, ומלבד אותה ברוקלין, כל 6 הקבוצות האחרות שיופיעו השנה בפלייאוף המזרח רשמו נצחונות על אינדי (כולל הניקס וקליבלנד להן סיכוי נמוך להעפיל), ואותתו לה שהן כבר לא מפחדות ממנה, ושיש גבול לכמות המשחקים שקבוצה יכולה לנצח בלי משחק התקפה נורמלי.
אירועים אלו גרמו לאינדיאנה לאבד לראשונה את ראשות המזרח, למרות "מאמצים עילאיים" של ההיט (עדיין "מנסים" בכל הכוח) לסיים במקום השני, כאשר על יתרון הביתיות לאורך כל הפלייאוף כבר מזמן אין על מה לדבר.
תיאור הקבוצה:
בקצרה, אינדיאנה היא קבוצה המתבססת על הגנה חזקה (מאוד), עם חמישייה עם שומרים ברמה סבירה פלוס (דיוויד ווסט) עד מעולה (היברט) בכל העמדות. בנקודה זו של העונה, כאשר ההייפ והבאזז סביב פול ג'ורג' כלברון/דוראנט הבא שכך, ההשוואות לדטרויט 2004 כקבוצה האחרונה שזכתה באליפות בלי כוכב על נכון לאותה שעה (שכן ראשיד בשיאו לא היה רחוק מהטובים ביותר בתקופתו) חוזרות. בדומה לאותה קבוצה חד פעמית , גם לאינדיאנה יש שחקנים קשוחים ו"רעים" שבשיאם לא מחשבנים לאף קבוצה בליגה, ואוון טרנר בתור שחקן שישי, מוכשר לא פחות מהשחקן השישי של הפיסטונס ומועמד בכיר לכתבה בפרוייקט "שחקנים שאסור לשכוח" של דובי עופר, קורליס וויליאמסון.
נקודות חוזקה:
1. ה-ג-נ-ה. אמרה נפוצה היא ש"הגנה מנצחת משחקים" בפלייאוף. חובת ההוכחה עליכם.
2. מגרש ביתי – אינדיאנה מחזיקה השנה במאזן הביתי הטוב בליגה.
3. גודל – עם אחת החמישיות הגבוהות בליגה, וכמה מחליפים פוטנציאליים גבוהים (מהימי,טרנר,קופלנד), למרות מגמות ה"סמול בול" וכן מגמת יירוט השלשות המשתלטת על הליגה, בהיעדר קבוצות בעלות קו קדמי הגנתי גבוה חזק, בטח שבמזרח (אני מניח שממפיס לא תפגוש את אינדיאנה בגמר אפשרי), אינדיאנה יכולה לרמוס קבוצות בפוסט.
נקודות חולשה:
1. התקפה – בהיעדר רכז טהור אמיתי ברמה גבוהה, בטח בדור של רכזים שאלמלא פציעתו של רוז ונפילתו של דרון וויליאמס ייתכן והיה נחשב לחזק בהיסטוריה של הליגה, ההתקפה של אינדיאנה מבוססת על המון אלתורים של ג'ורג' את ונסיונות זריקה קשים בסוף שעון. רוב שחקני הפנים בליגה שלא קוראים להם דירק לא יוצרים מצבי קליעה לעצמם, אז מה שווה כל הגודל אם אין מי שיזין אותם בכדורים טובים?
2. מאזן חוץ בינוני – בעוד המגרש הביתי הוא עדיין סוג של מבצר, מאזן החוץ הנוכחי של אינדיאנה (19-20), רחוק מלהרשים. אם עדיין ישנו סיכוי לסיים במקום הראשון במזרח, הרי שבגמר אפשרי מול ס"א/אוקלהומה/קליפרס אינדיאנה תהיה חייבת לנצח בחוץ כדי לזכות בתואר הנכסף, ואני אפילו לא רוצה לדמיין מצב בו היא תאבד את יתרון הביתיות.
3. ספסל – זוהי השנה השנייה ברציפות שעל הנייר, הספסל של אינדיאנה אמור להשפיע לטובה. מלבד אנדרו ביינום שנכון להיום אף אחד לא בונה עליו (אי אפשר, הברכיים יקרסו והמבנה יתפרק), לא נראה שיש שחקן ספסל שמוכן להיכנס ולקחת אחריות על עצמו. האשם לדעתי הוא המאמן שלא השכיל להחדיר ביטחון בשחקני הספסל ולא תכנן מהלכים שינצלו את יתרונותיהם (ולשחקנים כמו סקולה, טרנר וקופלנד יש כמה מעלות התקפיות). האם גם השנה היעדר תרומה מהספסל תעלה ביוקר?
תחזית
בשלוש השנים האחרונות, אינדיאנה שילמה את שכר הלימוד שלה בפלייאוף. זה התחיל בהדחה בסיבוב ראשון (מול הבולס), המשיך בהדחה בסיבוב השני (מיאמי), ונמשך בהדחה הכואבת בשנה שעברה בסיבוב השלישי (גמר המזרח) מול אותה מיאמי. בשנתם הרביעית בלימודי הפלייאוף והסביבה, כמו סטודנטים רבים באקדמיה, ולאור ההצטיינות בבחינת הסמסטר (מקום ראשון בליגה לאחר חצי עונה), מדינת אינדיאנה כבר לא יכולה לחכות לקבלת התואר הראשון, ולהיות הראשונה לקבלו מידי הדיקן החדש (אדם סילבר).
לאחר ההפסד בחוץ למיאמי, אינדיאנה איבדה פעם נוספת את יתרון הביתיות במזרח, כנראה לתמיד. עם זאת, למרות המשבר הקשה שתקף את הקבוצה, עם כל הכבוד לקבוצות המזרח מלבד האלופה, אף אחת מהן לא הוכיחה שהיא קבוצה טובה יותר מאינדיאנה, ולכל אחת מהן יש את המגבלות שלה, מה גם שלאינדי עדיין יהיה יתרון ביתיות לפחות עד גמר המזרח. בזמן האמת, בלי קשר לזהות היריבות, אינדיאנה תיתן סיבוב חימום ראשון לא משכנע אך תעבור, תתחבר מחדש בסיבוב השני לקראת מלחמה כוללת נוספת מול מיאמי בגמר המזרח.
גילוי נאות: כאן אני כבר לא אובייקטיבי
לברון ג'יימס לטעמי כבר שייך לרשימת עשרת השחקנים הגדולים בהיסטוריה, אבל השנה יותר מתמיד, דווין וויד הוא כבר באמת לא מה שהיה, ולמרות שהוא בטח יתעלה לאיזה שני משחקים, הוא לא יסחוב סדרה שלמה ברמה גבוהה, בטח אם יקבל מכות בדרך משיקגו או ברוקלין (הלוואי, מגיע לנו לקבל את פירס וגארנט נגד לברון ווויד בפעם האחרונה) בדרך. בנוסף, כריס בוש ככל הנראה עבר טראומה כלשהי במהלך הקיץ כשהשתתף בטורניר "פיינטבול", כי אין לי הסבר אחר לבריחה שלו מאיזור הצבע.
לברון יקבל פלאשבקים לימיו בקליבלנד, היברט יזכיר לו לפרקים את דוויט הווארד מודל אורלנדו, פול ג'ורג' יפציץ וסטיבנסון ירביץ, אבל… הספסל… לא של אינדיאנה, של מיאמי.
האסלם, באטייה (זה פשוט ברור שהוא יתעורר לפלייאוף), אנדרסון, ביזלי, ג'יימס ג'ונס והגרוע מכולם, ריי אלן, יהיו שם כדי לסייע לג'יימס לעבור פעם נוספת את אינדיאנה, עם או בלי יתרון ביתיות.
יאיר
12 אפר 2014 11:05:58צר לי לאכזב אבל נראה לי שאינדיאנה לא תגיע למיאמי והלוואי שאתבדה.
יאיר
12 אפר 2014 11:06:13אבל יופי של פריוויו!
אשך טמיר המקורי
12 אפר 2014 11:08:58מעולה
פיזיקאי
12 אפר 2014 12:52:42פוסט מצוין
Mbk
12 אפר 2014 14:04:08כמו שאינדיאנה נראית הבולס יטחנו אותם הסיבוב השני
גם שארלוט או וושינגטון מגיעות במומנטום טוב בסיבוב הראשון
פריוויו מצויין
איתי
12 אפר 2014 14:44:15Mbk בקצב הזה אינדיאנה לא תשרוד את הסיבוב הראשון.
איל
12 אפר 2014 14:57:33לא מסכים עם הדעה הרווחת.
בהנחה והיל יסתדר עם אוגוסטין והיברט עם נואה, מה יש לבולס לתת?
הפיריוויו נהדר. אהבתי את ההפרדה בין החלק האובייקטיבי והסלקטיבי.
דובי
12 אפר 2014 16:48:38אוון טרנר לא היה ולא יהיה שחקן שישי.
הוא לכל היותר סופרסטאר וונאבי.
כריס קופלאנד לא גניבה אלא קלעי שלשות סביר שפרח כמה דקות בניקס בסביבה אידאלית בשבילו.
היברט אכן לקח אישית כל אחד מהסלים שהוטבעו עליו. זה לא גרן לו להילחם יותר אלא לייבב ולרדת ביכולת ההגנתית. על חוש הריבאונד של האיש הארוך והרגיש הזה אפשר להגיד מה שאומרים על חוש הראייה של עטלף ועל השמיעה של מכונאי בסטי"ל. אין.
ורק כדי לסגור מעגל עם סופרסטאר וונאבי – פול ג'ורג'.
על היל האנמי וסטיבנסון הערס חבל לבזבז מילים.
הדבר שעשה מהם קבוצה מפחידה בתחילת העונה היה סוג של גשטעלט. זה ועוד זה ועוד זה שווה יותר מסך הכל.
מזכיר קצת את פורטלנד.
היי.. גם הטריילבלייזרס נפלו!
רון, השקעת המון וכתבת נהדר, אבל כדי שהקבוצה שלך תגיע לאנשהו בפלייאוף היא תצטרך הרבה ממה שהציע לה הפסיכולוג הבדואי.
מנחם לס
12 אפר 2014 17:57:40את מה שהיה לי לומר אמרתי בפוסט שלי.
אבל ללא קשר, הפריוויו מצויין ואפילו ריאלי!
אפלטון
12 אפר 2014 18:11:14פריוויו נהדר.
הבעיה הכי גדולה באינדיאנה זה שעוד לפני התחילה העונה ידעו איפה היא תיפול, ולא עשו עם זה כלום. החוסר ברכז אמיתי, התקיעות בהתקפה והאיבודים המיותרים.
פאקינג מילווקי באקס הביאו את רמון סשנס ובירד במקום לנסות להביא רכז אמיתי בחר לרדת על ווגל בראיון לעיתון. שמה לדעתי החלה הנפילה האמיתית. כששחקנים מריחים שאין למאמן גב הם all over him.
דווקא בירד שעשה עבודה נהדרת בבניית הקבוצה עשה טעויות מכריעות בקלאצ׳ טיים.
אפלטון
12 אפר 2014 18:12:22והמזל של אינדיאנה זה שהם משחקים במזרח מול קבוצות נכות התקפית לא פחות מהם
נתן גולד
12 אפר 2014 18:22:51לדעתי את שיקגו הם הולכים לעבור. האתגר יהיה לעבור את מיאמי ולהגיע לגמר הNBA, שזה לדעתי המקסימום שלהם השנה. למזלם הם בנויים מצויין לסדרה מול מיאמי ולדעתי אלא אם כן ווייד יזכיר בפלייאוף הזה את ווייד הישן והיברט יזכיר את היברט החדש הם ממשיכים לגמר הNBA.
שי אבן-צור
12 אפר 2014 18:35:35יופי של סקירה.
תתפלל שכדור השלג יעצר בפלייאוף, אחרת הם לא עוברים את שארלוט.
ועוד משהו – לא הייתי מזלזל בהשפעה המוראלית של ההפסד אתמול.
מה שהיה ברבע השלישי זה קריסת מערכות איומה ונוראה.
שגב
12 אפר 2014 18:43:06חשוב לזכור שלמרות הכל אינדיאנה משחקת במזרח את מיאמי וברוקלין היא לא תפגוש עד לגמר אף אחד לא באמת מאמין שטורנטו או וושינגטון הם קבוצות ששוות סיבוב שני ומול שיקאגו יהיה קשה
קשה מאוד אפילו אבל יש גבול לכל תעלול ולמרות שאני ממש מחזיק משיקאגו והיא קבוצה עם נשמה ורצון לנצח היא לא מספיק טובה וכשרונית כדי לעבור את אינדיאנה וחשוב לזכור שיש לה את יתרון הביתיות
גמר המזרח זה סיפור שונה ולמרות שמיאמי נחלשו ולוויד אין את אותה השפעה ובוש לא שחקן שאפשר לסמוך עליו שיספק את הסחורה עדיין לדעתי מיאמי ינצחו אבל זה לא משנה כי האלופה תגיע השנה מהמערב שבלי כל ספק הרבה יותר חזק טוב ועמוק מהמזרח
המשגיח
12 אפר 2014 19:37:05מסכים.
אגב, עכשיו הסתכלתי לראשונה על הדף הסטטיסיטי מהמשחק אתמול נגד מיאמי וקלטתי את העובדה הבאה:
ג'ורג' היל במשחק הפתטי ביותר שלו העונה נתן את אודישן חייו לסרט ההמשך של "קספר – רוח הרפאים הידידותית" עם 0 ניסיונות קליעה מכל הטווחים.
מי יודע, אולי הפתרון של אינדיאנה יהיה להוריד אותו לספסל ולהחזיר אותו לתפקיד השחקן השישי בו היה מעולה.
איל
12 אפר 2014 20:10:18בהמשך לרעיונך, אולי אפשר לנסות לעלות את טרנר לחמישייה במקום היל, בהרכב של שלושה מובילי כדור שאף אחד הוא לא רכז, ולקוות שסיטואציה של 5 שחקנים לא קבוצתיים תיצור קבוצה קבוצתית אחת.
הבעיה היא כמובן מה יעשו נגד קבוצה עם קו אחורי חזק דוגמת וול וביל בוושינגטון, כי אז השמירה של טרנר תעלה ביוקר.
אפלטון
12 אפר 2014 20:23:09כשכתבתי את הפריוויו על הקבוצה לקראת פתיחת השנה דווקא חשבתי שבמהלך העונה יעלו את ווטסון בחמישייה אחרי שיגלו שהיל הרבה יותר טוב כ-2 וסטפנסון הרבה יותר טוב כשחקן שישי שמוביל את ההתקפה מול מחליפי היריבה.
זה לא קרה, ואני בספק אם זה יקרה בפלייאוף, בגלל זה הופתעתי שלא הלכו על רכז בכל הכוח בחלון ההעברות, והיו כמה שווים.
יניב
12 אפר 2014 20:32:54אני לא בטוח בכלל שאינני בכושר הנוכחי עוברת את טורונטו בוא נגיד שהיא פייבוריטית אבל אני ממש לא אפול מהכיסא אם היא תפסיד
avri
12 אפר 2014 21:31:30You are an excellent writer Ron. Vogel probably followed the advise of the wise Krembo -start as fast as you can and slowly increase the pace, but the thing is that some things work in the kibbutz swimming pool, but not in the NBA… I agree with almost everything, but I suspect (based on nothing, really) that they'll wake up and things will click during the playoffs. As you said, they should have used their subs much, much more. This may be their biggest problem in the playoffs