המפתח לאליפות / הגולש Fan

המפתח לאליפות / הגולש Fan

Fan הוא גולש וותיק באתר. הפוסט נכתב אחרי משחק מספר 3 בסדרת הגמר.

כמעט חצי סדרה מאחורינו, ורציתי להעלות שני מפתחות שיכריעו לטעמי את הגמר, והם:

  • קרי מול הורפורד
  • בוסטון מול קרי

וודאי לא התקשיתם לזהות שלשני המפתחות שחקן משותף. שחקן מפתח. סטף קרי.

המפתח הראשון – קרי מול הורפורד

כידוע, במשחק השני בסדרה היה זה הרבע השלישי שהכריע את המשחק לטובת גולדן סטייט, כשבמהלכו הלוחמים היו ביחס של פלוס 21 יחסית לבוסטון.

במשחק הרביעי בסדרה, שוב נראה היה שהרבע השלישי עומד להכריע את המשחק לטובת הלוחמים ובאופן דומה.

מדוע?

במילה אחת – קרי.

בשתי מילים – קרי והורפורד.

נתחיל בהורפורד:

אל הורפורד הפגין יכולת גבוהה בהגנה במשך כל שנותיו בבוסטון, וגם בעונה הנוכחית, ובפלייאוף הנוכחי, לא איכזב. הורפורד התמודד מול מגוון שחקנים כמעט מכל עמדה, ויש להודות שעשה זאת בהצלחה מרובה. אבל כשהוא צריך להתמודד עם קרי, כמו שצפו חלק מהגולשים באתר, מסתבר שזה לא דומה לשום דבר אחר.

סטף קרי הינו, לטעמי, וכנראה לטעם כולם, המצטיין של הגמר עד כה עם אחוזים נהדרים מכל הטווחים. חלק מכך ניתן לייחס לכך שהמטרה המרכזית שלו הינה סנטר בן 36.

כאן ניתן לראות את קרי ברבע השלישי של המשחק השני, כשהוא מייצר נקודות במגוון דרכים, תוך התמקדות בחולשות של הורפורד.

לאחר מכן, נראה שמישהו בבוסטון החליט שדניאל תייס מהווה אופציה טובה יותר לטפל בלבה הרותחת העונה לשם קרי, אך גם תייס לא הצליח בכך, שכגם ג'ורדן פול מצטרף לאביו הרוחני.

בעקבות הסטירה המצלצלת הזו נראה היה שבוסטון ייצרו פתרונות במשחק הבא, אבל גם במשחק 3, ובמיוחד ברבע השלישי הידוע לשמצה, לא רק ששיפור לא נראה באופק, אלא המצב, מבחינת בוסטון, נראה הרבה הרבה יותר גרוע.

לנוכח כל הנ"ל עולה השאלה כיצד בוסטון הצליחה, בכל זאת, לנצח במשחק השלישי.

התשובה כוללת, לדעתי, שתי סיבות. הראשונה הינה השימוש בטיימלורד ובגרנט וויליאמס, במיוחד כשגם פייטון וגם גרין על המגרש, והם לא מהווים איום של ממש מרחוק.

כאן שוב ההגנה מצוינת, למרות שלא הצליחה למנוע סל ענק.

חלק מהסלים היו באמת מיוחדים, אבל לא משהו שלא ראינו את קרי עושה בעבר, אם כבר אז להפך. כשנותנים לקלעי הטוב בהיסטוריה לזרוק מקו השלוש אי אפשר להיות מופתע כשהוא מצליח. לכן, אי אפשר שלא לתפוס את הראש כרואים את אותו מהלך קורה, שוב, ושוב, ושוב, ומסתיים באותן תוצאות הרסניות.

לדעתי, אם קיימת דרך לעצור את מכונת הנקודות הזו, היא עוברת דרך ניסיונות להקשות על קרי את החיים במגוון סיטואציות, ולהכריח אותו למצוא להן פתרונות חדשים.

ומכאן, לגורם השני שמנע את הבריחה של הלוחמים, שהוא המפתח השני.

בוסטון מתמקדת בעריפת הראש של היריבה

מרגע פתיחת המשחק, ניתן היה לראות שלהתקפה של בוסטון יש מטרה אחת על המגרש והיא קרי. כך נראה הפוזשן הראשון של בוסטון במשחק.

וגם לאחר מכן, סטף היה המטרה הראשית של ההתקפה הירוקה כמעט בכל רגע שהיה על המגרש.

בנוסף לעובדה שהתקפה על קרי הייתה האפשרות הכמעט יחידה של בוסטון לנקודות קלות, היא גם יצרה יתרון נוסף מאחר וקרי ביצע עבירות רבות.

בראון וטייטום הובילו חלק ניכר מהמהלכים שתקפו את סטף. ההגנה של הלוחמים שומרת מצוין על טייטום באזור הצבע, אבל התמקדות בקרי יכולה לתרום לביטחון של טייטום מתחת לסל, ובמשחק השלישי ראו שיפור משמעותי של טייטום בסיומת בצבע.

 אבל גם סמארט, למשל, לא טמן ידו בצלחת בתרגיל פשוט וקל פרי מוחו הקודח של יודוקה.

וכך גם וייט.

והפרס הכי גדול של בוסטון היה כשפעם הראשונה בסדרה, (ולא רק בזאת), סטף ירד לספסל במהלך הרבע השלישי – לאחר שהוביל את קבוצתו להקטנת ההפרש שנוצר במחצית – 12 נקודות – ואף הספיק להעלות את הלוחמים ליתרון 4 דק' לסיום הרבע, החליט סטיב קר החליט לספסל את סטף, שצבר כבר 4 עבירות, כשלוש דקות לסיום הרבע. זהו מהלך שיכול להכריע משחק, ונראה שגם קרי לא אהב את החילוף הזה.

כיצד יתמודדו הלוחמים עם בעיית ההגנה של קרי? בשנים האחרונות ראינו לא מעט קבוצות שממקדות את משחק ההתקפה שלהן בקרי, כך שסטיב קר לא אמור להיות מופתע מכך יתר על המידה. גם בסדרה הזו, ובמשחק השלישי, כבר ראינו חלק מהפתרונות שכבר ראינו בעבר, והם בעיקר קשורים ליכולת של הלוחמים לחפות על קרי על ידי תיאום בהגנה הקבוצתית. עם זאת, התיאום הזה צריך להשתפר, ויפה שעה אחת קודם, כדי לנטרל, או לפחות להפחית, את חסרונו של קרי בהגנה.

סיכום

אז בצד אחד של הפרקט גארד כוכב מחפש שוב ושוב את הסנטר הזקן של היריבה, ובצד השני קבוצה שלמה שמחפשת את הגארד הכוכב של היריבה. לדעתי, מי שתנצח בקרב הזה, תנצח את הסדרה.

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  1. פוסט מצוין! תודה רבה fan. תמשיך לכתוב לנו.
    .
    יתרון נוסף עבור בוסטון בהתמקדות בקרי, שדי מובלע בניתוח שלך – הוא מתעייף יותר, כך שאו שהוא ישחק פחות דקות, או שהוא פשוט משחק יותר עייף, מה שמשפיע הן על ההגנה שלו, והן על ההתקפה שלו.

    1. ולכן כדאי שישחק יותר דקות ליד פול, כשפול מוריד ממנו עומס, כמו שראינו בסוף הרבע השלישי של משחק 2. קרי נשאר כ decoy ופול לקח את העומס עליו.

  2. תודה פאן
    ניתוח כמו שהוא צריך להיות, לא מעמיק מדי אבל מספיק עמוק כדי למצוא יהלומים שנסתרים לאלו שרואים את המשחק בדרך סטטיסטית/פשטנית מדי

  3. יופי של טור. הפרצוף חוסר אונים של הורפורד כשסטף מולו עם הכדור זה לפנתיאון. לדעתי הוא חייב להיצמד לסטף כמה שיותר כדי לנסות למנוע שלשה ואז כמובן צריך לבוא חיפוי מאחור כי סטף עובר אותו בהליכה. מהצד השני סטף השתפר הגנתית בעיקר מבחינה פיזית אבל הדאבס חייבים לעזור לו כדי שישאר לו אוויר להתקפה

  4. פוסט מעולה. תמשיך לכתוב לנו.
    כמה נקודות:
    1. ההגנה של בוסטון בוחרת לחיות עם המיס-מאצ' של קרי מול הגבוהים ולא לאפשר לאחרים להיכנס לעניינים. אני חושב שסטף מוכיח שוב שהוא מאותם יחידי סגולה שאם אתה נותן להם לנצח אותך לבד הם גם יכולים להצליח, ככה שנדמה לי שאני הייתי מנסה קצת להתגמש, אבל אפשר להבין את יודוקה שחושש מהתפוצצות של קליי/פול/וויגינס/כל אחד אחר.
    2. לאורך השנים, סטיב קר מצא כל מיני דרכים לגרום לכך שסטף יצטרך לעבוד פחות באחד על אחד בהגנה, וראינו את זה גם נגד דאלאס. בסדרה נגד בוסטון הוא חושש יותר מהתפוצצות של הצוות המסייע, ולכן העזרה מגיעה בשלב מאוחר יותר, אבל במשחק 4 הווריורס מצאו דרכים לשמור את סטף במאצ'-אפים שהוא מסתדר בהם מול וויט (3/12) וסמארט (8/17 – במשחק 3 זה היה 4/5) ולא באלו שהוא אמור להתקשות בהם מול טייטום (5/11 בסדרה – 0/1 במשחק 4), בראון (3/8 בסדרה – 1/1 במשחק 4) והורפורד (3/4 בסדרה – 0/0 במשחק 4).
    3. מיס-מאצ' פוטנציאלי על סטף מייצר לבוסטון פתח, אבל הם גם צריכים לנצל אותו, וזה התפקיד העיקרי של דריימונד גרין – לסגור את החורים הקטנים שנוצרים בהגנה. בינתיים לוני עושה את זה מעולה וגרין רק במשחקים זוגיים.

  5. יופי של ניתוח תודה רבה.
    .
    בסופו של דבר לדעתי הסדרה תוכרע על השלשות הפנויות שהווריורס ממעטים לקלוע. אם השלשות הללו יתחילו ליפול נראה כאן הכרעה די ברורה.

  6. תודה . אחלה פוסט.
    לדעתי הסדרה בסבירות גבוהה כבר הוכרעה. אופתע אם בוסטון תיקח אותה. בוסטון צריכים עוד להתחשל עשו במכנסיים כשהמשחק הרביעי היה להם כבר כמעט ביד. הם קלעו רק נסיון אחד מתוך 9 או 10 הנסיונות האחרונים שלהם (השלשה של הורפורד) והלוחמים עשו ריצת 17-3. זה אמור לשבור כל קבוצה אך טייטום כבר הוכיח שהוא יוצא מהצבים האלה לכן אני מסרב להכריז על זה בפה מלא אבל ככה נראה לי שזה הולך להיות 4:2 ללוחמים.

    1. אני מבין שאתה מנסה לעשות הפוך על הפוך,אבל לא יעזור לך.אם יש דבר אחד ודאי שאנחנו יודעים על בוסטון בפפליאוף הזה שהם לא מפסידים 2 משחקים ברצף.אז במקרה הכי גרוע תנצחו 4-3

  7. בסוף סלטיקס היו ביתרון 94-90 5 ומשהו דקות לסיום, ופעם הבאה שקלעו הייתה כמעט 4 דקות אחרי כן, כאשר הלוחמים כבר היו עם 100 נקודות, ואז הם שמו שלשה ונהיה 100-97, דקה וחצי לסיום, ושוב לא הצליחו לא לקלוע ולא להשיג עצירות. אז יוצא שבחמש וחצי הדקות האחרונות הם כשלו חזק גם בהגנה וגם בהתקפה. חטפו 17-3. למרות שסוף ביום משוגע הם לא הצליחו לעצור אותו בכלל, וגם לא הצליחו לבצע בהתקפה. זה חייב להשתנות. חייבים למצוא פתרונות לסקרינים שנותנים לסוף חצי שניה. הוא לא צריך יותר מזה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט