לאחר שלב שמינית הגמר המאכזב והנמשך כתבתי שנראה לי שהחל מרבע הגמר נראה שיפור  (בגלל שזה באמת צמוד ובגלל שתוך שמונה ימים יסתיים שלב זה). נראה ששלב רבע הגמר החזיר את הכבוד לצ'מפיונס והחזיר את החשק לחובבי הכדורגל.

1. כמה מילים על המודחות :

אשר למנצ'סטר יונייטד אני חושב שלמרות שהיא הודחה היא נתנה סיבות לאופטימיות: היא נתנה פייט יוצא מן הכלל ולא צפוי לאלופת אירופה . מנצ'סטר לא תהיה (כנראה) בעונה הבאה בצ'מפיונס וזה כישלון גדול .הרבה מדברים על מויס וחושבים שהוא צריך ללכת הביתה. אני חושב שדווקא לאור ההופעה המכובדת בצ'מפיונס השנה (מנצ'סטר נתנה קמפיין טוב לאורך כל העונה למעט אותו המשחק באתונה), מגיעה למויס הזדמנות נוספת  .בשנה הבאה לאחר שהוא חווה את קשיי ההתאקלמות ולאחר שניתן יהיה לבנות את הקבוצה בשקט ניתן יהיה לשפוט אותו . בהזדמנות זו צריך לזכור שאתמול למעשה תם עידן בקבוצה. הקבוצה צריכה לעבור שינוי גדול מאד וייתכן שזה לטובתה להיות שנה מחוץ לבמה המרכזית.

שבחים רבים מגיעים גם לדורטמונד ולמאמנה הנפלא קלופ: דורטמונד כמעט סגרה פער שנראה בלתי אפשרי תוך תצוגת כדורגל יוצאת מן הכלל. אלמלא ההחמצות הם היו יכולים לעשות זאת .וכאן חייבים להזכיר שלגרמנים היו חסרים שחקנים  רבים במיוחד במשחק הראשון .. בקיצור יש למה לצפות בשנים הבאות.

בפריז האכזבה גדולה מאד – שוב שנה שנייה ברציפות שהיא מפסידה בגלל שיטת שערי החוץ , הפעם היא גם השמיטה שני שערי יתרון וחטפה שער בדקות הסיום (87). בנוסף התלות של הקבוצה בזלאטן נראית מוגזמת ולא פחותה, וייתכן שאף גדולה, מהתלות של ריאל ברונאלדו או אפילו של ברצלונה במסי. גם זלאטן מאוכזב מאד. הוא כבר לא ילד והשנה נראה שהיה לו צ'אנס יוצא דופן. לא בטוח שהזדמנות שכזו תחזור לו בעתיד.

אשר לברצלונה,  גילוי נאות: אני חובב של הקבוצה הזו (מאז ימי רומאריו  העליזים ). איני יודע אם מה שאני חושב משקף את דעת האוהד המצוי אך אני חושב שההדחה הזו לא איומה ונוראה לברצלונה.

ראשית, אין מה לעשות זו כבר לא אותה קבוצה וצריך להכיר בכך .ההגנה הייתה חייבת לעשות שינוי קיצוני בקיץ וזה לא קרה ואולי עכשיו יבינו זאת.  שנית,אם כבר להפסיד עדיף לקבוצה כמו אתלטיקו .זה עדיף מאשר עוד הפסד למוריניו או למינכן ופפ וכמובן מהפסד ליריבה הגדולה  ממדריד.  שלישית, לאור פציעתו של ואלדס ופציעת פיקה לדעתי מינכן וכנראה גם ריאל מדריד היו מביסות ללא תנאי את ברצלונה הזו …ככה שההפסד היה מינימלי וסביר בהחלט.   רביעית, ברצלונה תיוותר במאבק הליגה (ומשחק גמר גביע המלך) …עד המחזור האחרון מול קבוצות קטנות יחסית . איתן ברצלונה תוכל להתמודד ואז היא תגיע למשחק עונה במחזור הסיום מול אתלטיקו לאליפות שבהחלט אפשרית (נרחיב בהמשך).

2. וכמה מילים על העולות :

במדריד ובמינכן צריכים להיות מודאגים : ריאל אכזבה לחלוטין למרות העלייה והיא מעוררת שאלות קשות לגבי יכולתה ללכת עד הסוף. מינכן קיבלה את הקבוצה הכי קלה על הנייר והסתבכה לא מעט .אמנם היא עם הכרטיס לחצי הגמר אך היא עוררה לא מעט סימני שאלה.

בצ'לסי  יכולים להיות מרוצים מאד אחרי עוד קאמבק מהסרטים.

ואילו אתלטיקו מדריד  סיפקה את העלייה המתוקה והמרגשת ביותר .

רציתי לדבר בעיקר על דייגו . הנה דוגמה לשחקן שמוכיח כמה הכדורגל הוא הפכפך ואיך ניתן להיות יום אחד למטה ויום אחד למעלה וחוזר חלילה. דייגו יחד עם רוביניו היו הכוכבים העולים בברזיל  לפני כעשור . אם תרצו הם היו הנאיימר של העשור הקודם. בגיל צעיר מאד הם סחפו את סנטוס לצמד אליפויות  של הליגה בברזיל.(2002 ו 2004 ). רוביניו אמנם היה שם טיפה יותר גדול ועבר לריאל מדריד, אך גם על דייגו היו קופצות  לא מעטות (במיוחד לאחר שהיה שותף לזכייה בקופה אמריקה של 2004).  בסופו של יום הוא עבר לפורטו שהייתה אלופת הצ'מפיונס דאז. דייגו התאקלם לאט בפורטו והיה שותף לאליפות בשנת 2006. משם הוא עבר לורדר ברמן הגרמנית בה הוא החל לפרוע שטרות ובגדול: הוא סחף את קבוצתו לזכייה בגביע הגרמני ולגמר גביע אופ"א דאז (והפסד לשחטיור ) תוך שהוא מוכתר לכדורגלן השנה בגרמניה.

לאור הצלחותיו בברמן ולאחר עוד זכייה בקופה של 2007 עם ברזיל וזכייה במדליית ארד באולימפיאדת בבייג'ין  הוא נרכש בקיץ 2009 ע"י יובנטוס תמורת 25 מיליון יורו. ביובנטוס הוא נכשל באופן מחפיר ועזב את הקבוצה כעבור עונה למרות שהחזיק בחוזה לארבע שנים. כעבור עונה הוא נמכר לוולפסבורג הגרמנית במחיר הפסד של כמעט 10 מיליון יורו ( נמכר ב15.5 ). מאז הוא שייך לקבוצה הגרמנית אך הוא לא מצליח לשחזר את יכולתו הנפלאה בברמן. בספטמבר 2011 הוא הושאל לאתלטיקו מדריד והופ… פתאום הוא חזר לעצמו ! הוא נתן עונה אישית נפלאה שהסתיימה בזכייה בליגה האירופאית לאחר ניצחון 0-3 על בילבאו בגמר. הוא כבש את השער השלישי ..ואז שוב הוא חזר לאפרוריות בוולפסבורג. לאחר שנראה שהוא נעלם לתאום הנשייה, כמו חברו הטוב רוביניו, הוא זכה לחבל הצלה ממש ביום האחרון של חלון העברות בינואר.    את החבל זרק לו דייגו סימונה ממש ברגע האחרון שעות ספורות לסיום תום מועד העברות. באותה העת הרכישה לא הובנה סוף כל סוף אתלטיקו רצה כמו שצריך בכל החזיתות . אך הנה כעבור כחודשיים הכוכב הגדול דייגו קוסטה נפצע וכן טוראן הקשר הטורקי. ואז קיבל דייגו את הצ'אנס והוא החזיר בשער נפלא ויוצא מן הכלל מול ברצלונה שלמעשה עשה את ההבדל ,שער  שממשיך את העונה הקסומה של אתלטיקו מדריד. מי יודע אולי הקמבק הזה יסתיים במקום בסגל של נבחרת ברזיל במונדיאל.  דייגו כאמור היה שותף לשני זכיות בקופה אמריקה ולמדליית ארד אולימפית במדי נבחרות ברזיל. במונדיאל לעומת זאת הוא לא זכה לשחק. בשנת 2006 הוא סבל מעונה מורכבת בפורטו ובשנת 2010 הוא חווה עונה רעה במיוחד ביובנטוס. דווקא עכשיו בגיל 29 הוא עשוי לראשונה לשחק במונדיאל ועוד מונדיאל ביתי עם סיכוי מוחשי להניף את גביע העולם.    איך שגלגל מסתובב….

2.מבט להמשך העונה בצ'מפיונס

נותרנו למעשה עם שש אפשרויות לגמר . מחר לאחר ההגרלה (יום שישי בשעה 13.00 ) נשאר עם 4 אפשרויות לגמר ועוד שני מפגשים מעניינים בחצי גמר.

כל מפגש מכאן ואילך מכיל בתוכו אנקדוטות מעניינות ובכל זאת דומה שכל משחק שבו תהיה מעורבת ריאל מדריד יהיה מעניין מאד.

בשורות הבאות נדבר על כל האפשרויות וניתן את הדגשים המיוחדים.

אפשרות המפגשים ללא ריאל מדריד:

1. צ'לסי –אתלטיקו מדריד.

באופן יחסי אולי האפשרות הפחות מעניינת …אך בואו ותראו כמה זה בכל זאת מעניין.

להלן הנקודות העיקריות:

• נפגשו בסופר קאפ 2012 לאחר שאתלטיקו סיימה כאלופת הליגה האירופאית וצ'לסי אלופת אירופה. במפגש ההוא אתלטיקו רמסה את צ'לסי 1-4.

• השוערים : אחד הרכישות הגדולות של צ'לסי היא רכישתו של צך השוער הצ'כי שנועל את השער במשך כעשור .מול אתלטיקו זה יהיה שוער ההווה מול שוער העתיד שכן בצד השני יעמוד טיבו קורטואה שוערה של נבחרת בלגיה שנרכש מגנק בשנת 2011 ע"י צ'לסי לאחר שזכה באליפות ובגביע הבלגי עת שיתף פעולה עם אליניב  ברדה .

• החלוצים הוותיקים טורס וויה: שניהם סחפו את נבחרת ספרד לזכייה ביורו 2008 והיו בהרכב בזכייה במונדיאל 2010. טורס כידוע ישחק נגד האקסית, נגד הקבוצה בה גדל … זה כבר לא אותו טורס  גם וויה לא היה אותו וויה אשתקד בברצלונה אך הוא עבר לאתלטיקו …אמנם הוא החלוץ המשני אך כזה שיכול לעשות את ההבדל.

• כמובן המאמנים מוריניו וסימונה : מוריניו היה האחרון להצעיד קבוצה קטנה לזכייה בצ'מפיונס,  סימונה יכול לשחזר זאת בדיוק כעבור עשור ועל הדרך להוריד סופית את מוריניו מגדולתו.

2. אתלטיקו מדריד –באיירן מינכן :

* הידעתם? בכל תולדות גמר  גביע אירופה לאלופות /  גמר צ'מפיונס התקיים פעם אחת בהיסטוריה גמר חוזר.

היה זה בשנת 1974 לאחר שהגמר הראשון הסתיים ב1-1 במפגש בין אתלטיקו למינכן . לאחר מכן נערך גמר חוזר בבריסל אותו ניצחה מינכן 0-4. היה זה תואר ראשון של מינכן (מבין שלושה ברצף ) מי יודע איפה הקבוצות הללו היו לו התוצאה הייתה שונה … האם לאחר 40 שנה תושג נקמה ועוד בגמר.                                                        כמובן שמאצ' אפ המאמנים פפ מול סימונה יהיה מרתק. סימונה כבר גבר על ההמצאה הקודמת של פפ ונראה שהוא שבר את השיטה אך המבחן האמיתי יהיה מול אבי השיטה.

3.צ'לסי –מול באיירן מינכן :

*  נפגשו במינכן בגמר 2012 .מינכן הייתה הפייבוריטית המוחלטת, היא גם הובילה אך דרוגבה השווה בדקה ה 89. בהארכה פספסה מינכן פנדל והפסידה בדו קרב הפנדלים. השנה נפגשו בשנית בסופר קאפ האירופאי  ושוב הגיעו לפנדלים והפעם תורה של מינכן היה לנצח. הנקודות ששווה להדגיש:

• כמובן עוד פרק בדו קרב המעניין בין  פפ למוריניו.
• רובן שוב יפגוש באקסית ושוב יפגוש במוריניו ששחרר אותו מריאל.

האפשרות למפגשים בהם מעורבת  ריאל מדריד.

1. ריאל –אתלטיקו :

* במידה וזה יהיה הגמר זו תהיה היסטוריה.

בפעם הראשונה בהיסטוריה יתקיים דרבי של קבוצות מאותה העיר בגמר הצ'מפיונס.

שווה לשים לב לשורות הבאות:

בעבר התקיימו כמה גמרים בין שני קבוצות מאותה מדינה.

1. בגמר 2000 נפגשה ריאל מדריד וולנסיה ריאל ניצחה 0-3.

2. כעבור 3 שנים בגמר 2003 ניצחה מילאן את יובנטוס בפנדלים 2-3 לאחר 0-0 בתום 120 דקות.

3.בגמר 2008 גברה מנצ'סטר על צ'לסי 5-6 בפנדלים לאחר 1-1 בתום 90 ו 120 דקות .(ההחלקה המפורסמת של טרי).

4. אשתקד ניצחה מינכן את דורטמונד 1-2.

גם רבעי וחצאי גמרים בין שני קבוצות מאותה מהעיר  נערכו לא פעם. כך למשל מילאן הדיחה את אינטר בחצי גמר 2003 . כעבור שנה הדיחה צ'לסי את ארסנל ברבע גמר 2004.

המעניין הוא שריאל ואתלטיקו נפגשו כבר בחצי גמר גביע האלופות בשנת 1958. באותה עונה ריאל הגיעה כאלופת אירופה וכך סידרה לאתלטיקו שהייתה סגניתה בספרד מקום במפעל. בחצי הגמר הראשון ניצחה ריאל בביתה 1-2. אתלטיקו ניצחה בגומלין 0-1. אך לצערה היה זה טרום חוק שערי החוץ. בסופו של יום נקבע משחק שלישי בסראגוסה אותו ניצחה ריאל 1-2 בדרך לעוד זכייה בגביע האירופי.(2-3 על מילאן זכייה שלישית מתוך חמש ברצף).

2. ריאל נגד באיירן מינכן :

* ללא ספק המשחק הכי אטרקטיבי מבחינת איכות הכדורגל מבין האפשרויות שנותרו .באופן מדהים שתי קבוצות אלו לא התמודדו אף פעם בגמר, אך היו מספיק משחקים ברבע/חצי הגמר לאחרונה בשנת 2012 אז כל קבוצה ניצחה 1-2 ומינכן ניצחה בפנדלים.  במקרה כזה יהיה כדאי לשים לב:

• פפ שוב נגד מדריד .
• רובן האקס של ריאל שוב פוגש בקבוצתו ממנה נזרק.

3. ריאל נגד צ'לסי.

* אישית אני מחכה למפגש זה כי באופן מדהים – מפגש זה לא שוחק לפחות לא בעשור האחרון!

וזה מדהים כי מדובר בקבוצות שמגיעות כמעט בכל עונה לשלבי הנוקאאוט אך משום מה הם לא נפגשו. הגיע הזמן ….

• המאמנים : אנצ'לוטי כזכור הצעיד את צ'לסי לדאבל ופוטר כעבור פחות מעונה. מנגד מוריניו לאחר 3 שנים יפגוש בריאל מדריד שם כולם מתים לסתום לו את הפה.

הזמנת הבית :

אני הייתי שמח לראות את ההגרלה הבאה.

1. אתלטיקו נגד באיירן מינכן –  התמודדות שמעניינת אותי ובעיקר מסקרן אותי בגלל דייגו סימונה . סימונה הוא למעשה הראשון שמצליח לבלום את ברצלונה עם מסי. נכון ברצלונה הפסידה לעיתים וגם הובסה אשתקד ללא תנאי מול מינכן (אך בלי מסי), אך זה היה מול קבוצה לא פחות טובה טכנית. סימונה  בא עם כלים נחותים וניצח את ברצלונה ושיתק לחלוטין את מסי והוא לא עשה זאת פעם אחת אלא חמש פעמים בשנה. נראה שהוא למד את השיטה …או שברצלונה כבר לא ממש ברצלונה ואולי מרטינו הוא  לא גווארדיולה. בשביל להבין האם סימונה השכיל לפצח את השיטה יש לראות אותו מול אבי השיטה פפ גווארדיולה.

2. צ'לסי מול ריאל  –  כאמור הם לא נפגשו אף פעם …גמר ביניהם לא ייתן לנו הסבר למשל ליחס הקהל הביתי למאמן העבר . שני מפגשי חצי הגמר יהיו סיפור טוב ומרתק ביניהם עם הרבה כותרות ו…גם ישאירו לנו אופציות מעניינות בגמר.

3. השפעת הצ'מפיונס על הליגות המקומיות 

ארבע קבוצות הגיעו לחצי הגמר. אחת כבר לקחה אליפות, שלושת האחרות עדיין במירוץ המקומי . זאת סיבה להגיד כמה מילים על הליגות של אנגליה וספרד.

אנגליה :

אני קורא את הטבלה קצת שונה ממה שכתוב.

להלן הקריאה שלי.

1. סיטי 76 נקודות (33 )

2. ליברפול 74 (33 )

3. צ'לסי  72 (33 )

בטבלה "האמיתית " לסיטי רק 70 נקודות ושני משחקים חסרים. אך מכיוון שהמשחקים הללו הם בבית מול סנדרלנד סוגרת הטבלה ווילה (מקום 13 ) ומכיוון שהסיטי לא השמיטה נקודות בבית למעט ההפסד לצ'לסי. הרי שזו לפחות בעיני טבלה יותר מדויקת. השבוע ליברפול מארחת את הסיטי כשבהמשך היא תארח את צ'לסי. מכל זה אנו למדים שאמנם לצ'לסי ישנו סיכוי אך הוא לא תלוי בה לכן לפחות כרגע דווקא באנגליה ההשפעה של הישארותה של צ'לסי במרוץ לא גדולה. אם כי חייבים לציין שלצ'לסי משחקים קלים מאד על הנייר למעט אותו משחק בליברפול. איבוד נקודות של הסיטי באנפילד תכניס את צ'לסי חזק לעניינים.

ספרד :

שימו לב לתסריט  האפשרי הבא :

מחזור הסיום ברצלונה מול אתלטיקו כאשר המנצחת אלופה, תוצאת תיקו תיתן את האליפות ליריבה השנואה ביותר של שניהם ריאל מדריד.

מעניין אם אי פעם היה תסריט הזוי שכזה.

כרגע הטבלה היא כזו .(לאחר 32 מחזורים מתוך 38 ).

1. אתלטיקו 79 .

2. ברצלונה 78.

3. ריאל 76.

ככל שמסתכלים בנתונים השונים מקבלים תחושה שהתסריט האמור אפשרי בהחלט:

• שוויון נקודות בין בארסה לריאל והאליפות של בארסה שוויון נקודות  בין אתלטיקו לריאל והאליפות של אתלטיקו.

• המשחקים הנותרים  של אתלטיקו הם הכי קשים כולל משחק חוץ בבילבאו  במחזור ה 35 (בתווך בין שני משחקי חצי גמר הצ'מפיונס) וכמובן המשחק בנואו קאמפ במחזור האחרון.
• ברצלונה צפויה עוד לארח את בילבאו ולצאת לויאריאל .
• דווקא לריאל אין משחקים קשים למעט אולי משחק הבית מול ולנסיה.

לסיכום: ישנה אפשרות שברצלונה תסיים באחד המשחקים התיקו ,אתלטיקו תפסיד משחק וריאל תנצח את כל המשחקים. אם כך יהיה ערב המחזור האחרון לכל השלוש יהיו 91 נקודות. אך ריאל בנחיתות מול האחרות עקב המאזן הפנימי (שקובע בספרד). כך נגיע למחזור האחרון  ב 17/5 כשריאל תארח את אספניול וברצלונה את אתלטיקו

יש מצב חסר תקדים שכל תוצאה תכתיר קבוצה אחרת כאלופה.

וואו! איזה תסריט הזוי ! .

 כמובן שברצלונה רווית הפציעות "מרוויחה " מכך שהיא הודחה מהצ'מפיונס בכל הקשור להתמודדות בליגה ואילו אתלטיקו בהחלט ב"בעיה" עקב עלייתה לחצי הגמר. ומה לגבי ריאל ? לה יש את הצרות שלה ,אמנם היא עדיין במרוץ המשולש אך הופעה אנמית בדורטמונד ופציעתו של רונאלדו לשבועיים וכן המצב בליגה בו היא תלויה בשתי יריבותיה השנואות הוא לא מצב סימפטי .

4. מבט ראשוני הלאה למונדיאל :

מונדיאל 2002 בעיני האירופאיות היה כזה:

המונדיאל הגיע לאחר עונת נדירה בה כל הליגות הוכרעו ממש במחזורים  האחרונים (להזכיר באיטליה אינטר נוצחה במחזור האחרון ואפשרה ליובנטוס זכייה באליפות, בגרמניה הפסידה לברקוזן אליפות דרמטית במחזור האחרון לדורטמנד, גם בספרד ובאנגליה זכו ולנסיה וארסנל באליפות ממש במחזורי הסיום). העניין הזה הותיר את הכוכבים האירופאים עם הלשון בחוץ. בתוספת האקלים הלא מוכר במונדיאל שנערך באסיה הם נכשלו כמעט כולן .

 למשל פורטוגל של פיגו (שחקן השנה בעולם דאז) עפו כבר בשלב הבתים. גם איטליה וספרד עפו מוקדם מול נבחרת דרום קוריאה בשמינית וברבע הגמר. למעשה האירופאיות היחידות שהגיעו רחוק היו טורקיה, המפתיעה, שלא הייתה כ"כ עמוסה וגרמניה שזכתה להגרלה קלילה עד הגמר (מכסיקו בשמינית ,ארה"ב ברבע ודרום קוריאה בחצי ..את כולן ניצחו הגרמנים 0-1 ). בגמר הם הפסידו לברזיל של רונאלדו 0-2.

המיוחד ברונאלדו (הברזילי)  כוכב הטורניר היה שהוא הגיע בשיא כושרו בזכות זה שהוא היה פצוע כמעט עד לתחילת המונדיאל וככה הוא לא נשחק כמו למשל פיגו .

נראה לי שהמונדיאל הקרוב אמור להיות  די דומה.

לפחות בשתי הליגות הגדולות המרוץ יהיה עד לרגע האחרון . בנוסף 3 מ-6 המתמודדות בליגות אלו עסוקות עד הסוף גם בהתמודדות בצ'מפיונס. וכאמור הגביע העולמי יהיה בברזיל החמה . כל הסיבות הללו גורמות לי להרגשה שלפחות בכל הקשור לנבחרות האירופאיות המצב לא אופטימי . ניקח למשל את נבחרת ספרד: כמעט כל הסגל שייך לשלושת המוליכות בספרד וגם מי שלא שייך למתמודדות בספרד שייך ברובו למתמודדות בליגה האנגלית (סילבה ,נאבס ,טורס ,אזפיליקטווה ,ונדגרדו).

הפציעות :

כמובן שהעונה העמוסה יוצרת גם פציעות. שימו לב לפצועים האחרונים (ואני מדבר על כוכבי העל) : דייגו קוסטה פספס את הגומלין ברבע הגמר כנ"ל רונאלדו. גם הזארד במנוחה כרגע. ועוד לא דיברנו על ואלדס או על זלאטן (שלא יהיה במונדיאל). נראה שככל שהעונה מתקדמת השחקנים גומרים עם הלשון בחוץ. נקווה שכולם יהיו בריאים לקראת הטורניר המרתק בקיץ.