יום עם מומי /מנחם לס

(ניכתב ללא מבט נוסף במה שניכתב אז סליחה עם שגיאות בהקלדה!)

סוף סוף פגשתי את מומי.

הייתי חייב לפגוש בבנאדם. הוא טרף לי את המוח יותר מדי.

הוא הגיע אתמול ב-11 בבוקר לבית בתי בהוד השרון. רציתי שיפגוש את גייל אשתי החמודה (בת 78, אבל מה זה מותק! תפגשו אותה במיפגש, אבל כמובן אוהדת לייקרס דפוקה), אבל 10 דקות לפני שהרגישה שהמבול עומד להגיע, היא וסיגל יצאו שופינג לליל הסדר.

זוהי הפעם הראשונה שבתי סיגל – אחת שבראה את המושג J.A.P – ג'ואיש אמריקן פרינצס – עושה סדר. היא כאן בישראל כבר איזה 22 שנה אבל עדיין מדברת אנגלית (לכן כל נכדותי מדברות אנגלית מושלמת וגייל מרגישה כאן בבית), ועדיין חושבת שהיא גרה במנהטן, היכן שגרה ועבדה איזה  5 שנים. כמובן שהיא מדברת עברית – אחרי הכל מנהלת המדיה של חברת הפרסום פוגל-לוין – אבל מעדיפה לומר כמו עולה חדשה "אני לא מד-ב-רת עברית ומעדיפה להיות מוזמנת לסדר מאשר לעשות סדר.

אבל התעוררו בעיות משפחתיות (בעיות טובות כגון טיסות לחו"ל וכד', אבל בכ"ז בעיות), והיא תקועה עם הסדר. הווה אומר? (עכשיו גם מומי מבין מה זה) שגייל – שנולדה פרוטסטנית והתגיירה כשאימצה את בנותי – תהיה זאת שתצטרך לעשות סדר ל-18. בבית היא כבר עשתה סדר כמה פעמים; מומחית עם קבלות. כהלכה מההלכה. אמרה לסיגל שקרש החיתוך עליו חותכיםת'בשר וכו' הוא חמץ. אי אפשר להכשיר אותו. צריך קרש חיתון חדש, וכו'.

אז הן יצאו שופינג.

ואז צלצול בדלת. מומי.

בא לבוש פראנז', אבל עם נעלי התעמלות VAN DOREN (מי שבעניינים יודע שזוג נעליים אמיתי עם המותג האמיתי הוא $125)

 

 

רצה להראות לי שלמרות שהוא כורדי (עוד נחזור לזה) הוא אמריקאי בנשמה מבחינת אהדה, אהבה, ולקיחת צד במלחמת העולם.

על הראש הוא שם פז (רציתי לצלם אבל המילים הראשונות שלו היו "NO PICTURES ALLOWED") כזה:

 

ועל הפז היה כתוב:

I like sex!

הוא מציג את עצמו כמומי, ואומר לי באנגלית:

Jagshemash! My name a MOOMI. I like you. I like sex, it's nice. These are my country of a nicely Kazakhstan.

מה? אתה מקזחטן?

לא אני. ההורים שלי. אני לא בטוח אם מקזחסטן או כורדיסטן. אולי אוזבקיסטן, או טורקמיניסטן. קירגיסטן במקרה?. בכל אופן צפונה מאפגניסטן ופקיסטןו איפה שכולם נראים רבע קוזאקים, חצי כורדים, ורבע ערבים. 

שמתם לב שמהאזור ההוא הכל מסתיים בסטן? כמו ב-"שטן"?

הוא ממשך:

My mother, she never love me.  She say she wish she was raped by someone else.

הוא ממשיך:
Last night I…I had a sex. Her vagine hang like a sleeve of wizard.

למה ההורים שלך עזבו אתקזחסטן? הוא ממשיך באנגלת:

In Kazakhstan, three main issues: economic, social, and Jew.

מומי, דחילק, הזמן קצר והעבודה מרובה. בו נצא לדרך ונחפש מקום מתאים למיפגש, ומעכשיו רקעברית. קלטתי את האנגלית שלך. אוקיי?

אוקיי. היי, שמעת על הרוסייה שהלכה ברחוב? פתאום בא  גבר ומציע לה הצעה שהוא זורק לה 100 שקל על הרצפה ועד שהיא מספיקה להרים את הכסף הוא מזיין אותה מאחורה. "עד שהמאה שקל טוטאלי נופל על הריצפה מהרוח, אני מספיק להכניס לך מאחור. אם לא, הכסף שלך". היא צוחקת ואומרת לו שהיא צריכה אישור מבעלה ושייפגשו גם מחר באותו המקום. היא מגיע לבית ומספרת לבעלה, בעלה חושב לעצמו, נו, מה כבר הבחור יספיק בשנייה אחת, ואומר לה בסדר. בערב היא חוזרת כל הבגדים קרועים, כולה אחרי סקס סוער, שואל אותה הבעל, מה קרה ?? אומרת לו, המניאק זרק לי בשקלים…

מומי, מספיק בדיחות. צריך לצאת לעבודה.

יאללה. ניכנסים לטכסי שלו למסע בסביבה למצוא מקום למפיגש הופס. מה זה מרצדס 2014, דיזל. הבתזונה חונה בעצמה PARALLEL PARKING. הוא הראה לי. לוחץ על כפתור והבתזונה עושה רברס, וניכנסת ישר לחנייה בין שתי מכוניות, 20 סנטים (ס"כ כמובן) מלפנים ומאחורה.

על הדאש בורד  מצד ימין של ההגה יש הוידאו הזה ללא הפסק. מומי לא יכול לנהוג בלי זה.

 

התחילו ארבע שעות הכי מוזרות, נפלאות, סוערות, משוגעות, פסיכיות בחיי. הוא בקושי נותן לי להכניס מילה. אצטרך 167 פוסטים לספר לכם על החווייה. ההיילייט היה אחרי שהוא לקח אותי לפארק 'הוד השרון' ופוסל אותו ("ד"ר מל, אין פה אוירה") ואז פוסל גם את הפארק ברעננה ("דוקטור מל, יותר מדי סכרין. יותר מדי פרחים וזקנים וזקנות"), הוא לוקח אותי לארוחה במסעדה יקרתית בהרצליה פיתוח. הוא רק ניכנס ועשרה מלצריות מסתובבות סביבו. "היי, מותק, איפה היית בזמן האחרון"; "HANDSOME שלי, אתה חסר לי", ועוד איזה עשרה כאלה.

טוב, הארוחה לבדה שווה פוסט. אני אומר לו מומי צריך לזוז. חייבים לבקר במקום המיפגש הישן בפ"ת ואני חייב לקחת את רומי (בת ה-5) מהגן ב-4. נו פרובלס מיסטר מל. יש לי דרך קיצור לפ"ת!".

הוא לוקח אותי דרך סינמה סיטי מאחור לכביש עפר כזה למנוע את כל הפקק הגדול בכניסה לכביש 5 ויש לו 'קיצור'. מאחורי סינמה סיטי יש דרך העפר שכבר הסברתי, ותוך 15 דקות אני נשבע לכם שהרגשתי כמו באמצע סומליה. שממה בין רמת השרון ות"א ושם בשדות נמצאים החברים הפיליפינים של מומי המגדלים גראס, נדמה לי גם שיחי אופיום אבל אני לא בטוח, מה לא. מומי חייב להתיישב לעשן אחת אבל לי זקן בן 77 אסור.

הטכסי מקפץ על בורות, על בקבוקים שבורים, ומומי מסביר לי שפעם זה היה המקום היקרתי של הזונות אבל הבריחו אותן לנגב. פתאום נשבע לכם אני נמצא עם מומי כבר על כביש גהה והגענו למקום.

מקום המיפגש לא מוכר לי. שינו את הכל. במקום מגרש אחד ישן שהיה עכשיו יש 4 או 6. ממל מול הקניון הגדול של פ"ת, ומול בית המשפט לשלום, שם מומי התגרש פעמיים. הכל מול רח' באזל 1א בפ"ח. אני אכתוב על הכל שוב מחר או מחרתיים, אבל מקום המפגש ניקבע בהמלצת מומי – שהוא מקום המפגש הישן שעבר FACE LIFT!

אני אומר למומי שחייבים לחזור מהר להוד השרון כבר כמעט 4.

ואז בא הפגז: "פרופסור מנחם. מומי לא יבוא למיפגש".

מה? כולם מחכים לך. האכזבה תהיה איומה!

"מצטער. יום ששי הוא יום הטכסס הולדן שלי בשכונת ג'ואריש ברמלה (הנה התמונה במקום בו מתקיים משחק הפוקר "טכסס הולדן (הערה של מנחם: הוא מתכוון ל-TEXAS HOLD 'EM) ואח"כ צריך לקחת את אוקסנה למיקווה ברח' המסגר, ואז הולכים לקבלת שבת לבאר 'אונלי וואן מור' בשכונת נווה שאנן מאחורי חנויות הנעליים לסגור את יום ששי. זה מסורת א-לה קזאחסטן בארץ הקודש. מומי לא יכול לוותר!"

 

שכונת ג'ואריש ברמלה, המקום ל-'טכסס הולדן').

מגיעים להוד השרון. אני מסביר למומי שהאכזבה תהיה גדולה מאד.

"מיסטר פרופסור לס. למומי יש עוד בעייה. מומי סובל מפחד קהל. מומי טוב רק באחד לאחד או באחד לאחת. קהל מכניס את מומי לסכיזו. מטרף למומי את הכליות והמעיים. מומי חשב וחשב, עשה חושבים ודיבר עם אוקסנה וכל החברים במוניות, וכולם אמרו זה גם הפחד שזה לא טוב ואולי גם טוב להישאר עילום שם. פאטה מורגנה. מי שלא מאמין שקיים מומי ומומי זה לא דוקטור לס שלא יאמין. מומי לא יכול להיות אחראי על מחשבות של אחרים. מומי יהיה שם עם הלב, עם הנשמה, ועם החציל שבין הרגליים באימאג'יניישיון אבל לא בפיזי. זהו דוקטור מנחם. זה כל מה שיש למומי להגיד!"

הגענו לז'בוטינסקי 65, הוד השרון. הרגשתי צורך לחבק אותו ולתת לו נשיקה כמו הנשיקה של דיק ויטאלי למג'יק בפוסט שלי. אמרתי לו, "מומי! שמור על עצמך נשמה. בלעדיך אין אתר. אני מכין מסמך מודפס וחתום שיום אחד האתר יהיה שלך ושל רועי ויינברג, וגם הזקנה תהיה חתומה. אבל יש לך ולרועי בעייה קטנה: כל זמן שהלייקרס המפגרים ממשיכים להיות מושפלים אני נשאר בעולם הזה לחזות וליהנות. הווה אומר, מומי, שהאתר יהיה שלך בסביבות 2025!

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 26 תגובות

  1. Berch

    11 אפר 2014 08:02:08

    שיעשעת 🙂
    מומי קצת הרס בסוף

    מומי –
    1. הפחד הוא בראש שלך, הסכנה היא אמיתית.
    שלוט בראש שלך, אל תתן לזה לעבוד ההפך.

    2. הפחד היחיד שיש הוא מהבלתי נודע (תחשוב על זה רגע)
    הדרך היחידה להעביר את הפחד היא להתמודד אתו.
    ליוויתי פעם קייטנה ללונה פארק (הייתי פעם גם צעיר).
    הם החליטו משום מה שאני צריך להיות אחראי על הרכבת הרים. הישנה שהייתה, שהרגיש שהיא מתפרקת מהיום שבנו אותה.
    הייתי אמור לשבת בקרון כל הזמן וללות את הילדים בדרכה המטלטלת.
    פחדתי ממנה. בילדות עשיתיה פעם אחת וזה היה כל כך מפחיד שתמיד התחמקתי מזה…..
    אבל עם הקייטנה החלטתי (או התפדחתי) ולקחתי את התפקיד.
    זה היה מפחיד בכמה פעמים הראשונות
    ואז פחות
    ואז כבר לא
    נסעתי עליה אולי 100 פעם באותו יום.
    ומאז אני כבר לא מפחד ממנה (בלי קשר שכבר הורידו אותה)

    מומי, תתמודד עם הפחדים שלך.
    אתה נראה לי קצת לפני אמצע החיים (אני מאחל לך עד 120 כמובן, ובזממנו זה גם אולי יתאפשר)
    הגיע הזמן במצב הזה שתנסה להתמודד עם הפחד.

    ואספר לך עוד סיפור, אולי לטעמך יותר….
    חברים שאלו אותי איך להתחיל עם בחורות
    מה עושים ?
    אמרתי להם שלדעתי הבעיה זה הפחד
    הם ממש חוששים לגשת לבחורה ולדבר אתה.
    כמו מקודם, הפתרון….
    ללכת לדבר עם בחורות, אבל סמול טוק, ללא שום כוונה וללא אפליה על פי צורה חיצונית.
    לדוגמא : אתה עומד ליד מישהי לפני מעבר חציה, תסתכל לה על הנעלים ותאמר לדוגמא
    "איזה נעלים יפות, זה מזמש ?"
    היא תענה מה שתענה
    אתה תענה מה שתענה
    וזהו, המשך בחייך.
    אלה שביצעו את התרגילים האלה הפסיקו לפחד מהצעד הראשון.
    וזה עבד 🙂
    מצאו בנות זוג (לפעמים כמה) ולבסוף התחתנו וגידלו ילדים.

    אתה נראה לי אחד ששיכלל את השיטה, לפי דברי הד"ר סמול-טוק שלך יכול להיות גם שעתיים 🙂

    אם יש מקום שכדאי לך אולי להתמודד עם פחד הקהל שלך זה המפגש.
    גם אני לא מכיר שם אפחד
    גם לי (ולכולם) הסיטואציה מלחיצה
    אי אפשר יותר להסתתר מאחורי המקלדת
    אבל בכל זאת יש עבורך שם כבר הרבה אהבה…
    🙂

    תחשוב עלזה
    אולי הגיע הזמן

    אני חוזר למיטה
    שבת שלום וחג שמייח

  4. טרונצ`ו

    11 אפר 2014 10:06:17

    מישהו עדיין חושב שהמומי הזה אמיתי?
    מנחם אתה עושה צחוק מעצמך.
    אבל אתה גם עובד על כל הקוראים שלך גם, תתבייש.

      1. שי

        11 אפר 2014 18:32:32

        אז מומי בא או לא? הוא אמיתי או לא? אחד באפריל או שניײַם במאי
        יאללה מנחם, אתה והשטות הזאת כבר מתחילים להמאס, נראה לי שאני עובר לדה באזר

  7. מנחם לס

    11 אפר 2014 11:11:41

    נודיע על מפגש ביום ראשון זה בבאר מייקס פלייס ברמת החייל לחזות באינדיאנה נגד…(שכחתי). כאלה כמו טרונצ'ו אני מעיף משם בעצמי עם בעיטה בתחת (הצרה שלא יהיה להם ביצים להזדהות, כי מומי מביא שלושה חברים מראש העין)

  8. Ori88

    11 אפר 2014 11:37:18

    אחלה פוסט שבעולם.
    הדוק מוכיח שוב ושוב שלא נס ליחו ולא קהו חושיו.

    לא חשוב אם יש הגזמות העיקר הסיפור המופלא לפתוח את יום שישי בבוקר.
    ומומי הממזר הזה לא חייב לבוא. העיקר שימשיך לכתוב

    1. מומי שאוהב חציל בטחינה

      11 אפר 2014 20:11:44

      מומי היה נותן עבודה בכל כוסית וכוסית באחריות
      אבל מומי כבר אוטוטוטו 60 קצת לא נעים עם כל הילדים
      פעם אחרונה שמומי זרק לסל זה היה בשנות השבעים

  10. צביקה

    11 אפר 2014 12:17:31

    פוסט יפה ומאוד חבל שמומן לא בא. אבל אולי ככה ישאר יותר מהקסם. שיהיה. זה יכול היה. להיות ממש כיף ואני כבר פינטזתי על קטעים עם מומי וידידות אמיתית אבל רצונו של אדם הוא כבודו.

  11. דורון 4

    11 אפר 2014 13:34:24

    ברוך בואך דוק, כתבה נהדרת ומצחיקה,
    מומי אתה כולך לב ענק מתובל בשכל שמניע בעליה
    וחוש הומור שסוחב נהדר (המשלה למונית שלך).
    נהדר ששתי לבבות ענקיים של הממים מנחם ומומי נפגשים.
    אתה יודע מה מומי תבוא למפגש ואל תזדהה, אח"כ תחליט,
    אנחנו אנשים פשוטים, שפשוט אוהבים לצפות בכדורסל.
    יום מוצלח לכולם.

  14. captain beefheart

    11 אפר 2014 17:31:27

    כל הקטע עם "מומי" הוא המשך הסיפור של סיד פינץ', באמצעים אחרים. מי שכותב כ"מומי" עושה עבודה טובה ומבדרת.

    מנחם – אני מאוד אוהב את הסגנון שלך (שלא לדבר על הידע העצום שאין שני לו). בגלל שאתה כבר לא ילד, גם ההשתלחויות והשמ"זניקיות מקבלות חן מיוחד. כי רואים שזה בדמך והעובדה שאתה משתולל בכתיבה היא חלק מהכיף באתר הזה.

    רק מה, G-F-Y נראה לי קצת יותר מדי. אפשר לנבל את הפה בטעם קצת יותר מעודן.

    חג שמח.

  15. מומי שאוהב חציל בטחינה

    11 אפר 2014 20:08:27

    מומי נהנה מכל רגע עם הדוקטור
    מומי יחשוף את הצד שלו לביקור עם הדוקטור בפוסט סיום עונה חגיגי

כתיבת תגובה

סגירת תפריט