כמה נקודות על משחק מספר 3 בין הסלטיקס לווריורס / עמית טבול

המשחק השלישי בסדרת הגמר (שלדעתי היה מצוין), הסתיים בניצחון 16 לסלטיקס הביתיים. למרות ההפרש בסוף, היו כמה וכמה טוויסטים בעלילה שהבליטו מספר נקודות.

1. אל הורפורד –

מה לא אמרו על הגבוה הסופר אינטליגנטי הזה. אין ספק שהוא ברומטר בקבוצה. במשחק הראשון הוא תפר 6 שלשות והשפיע מאוד באספקטים רבים של המשחק. במשחק השני הוא היה ה- MVP של הווריורס עם משחק מהמביכים שראיתי ממנו. במשחק השלישי הוא היה מצוין בהתקפה ובמלחמה על הריבאונד עם לא מעט הברקות שחלקן לא מופיעות בבוקס סקור. מסירת הגור שלף לבראון מהחוץ היא גאונות צרופה.

דבר אחד שכן מטריד אצלו זו ההגנה על הפרימטר. פעם אחר פעם אחרי חסימה הוא לא הספיק לעלות למעלה להפריע לקרי ותומפסון בזריקות. מדובר בקלעי הטוב בהיסטוריה וגם קליי נחשב לאחד מהטובים בתחום. אתה חייב לעלות גבוה אחרי החסימה, בפרט במשחק בו שניהם לוהטים. לא היה חסר הרבה כדי שהווריורס יגנבו את המשחק הזה. למזלם של הסלטיקס שרקו עבירה רביעית קריטית לקרי ברבע הרביעי ומשם בוסטון חזרה לעצמה. אני מניח שיודוקה ידבר על זה לא מעט בהכנות הטקטיות.

2. מהלך 7 נקודות של הווריורס –

הורפורד קיבל פלגרנט פאול מוצדק אחרי שלא נתן לקרי צ'אנס לנחות בבטחה לאחר שלשה מוצלחת. ג"ס קיבלו מהלך 4 נק' + פוזשן נוסף שהסתיים בשלשה משוגעת של אוטו פורטר. סה"כ 7 נקודות בהתקפה אחת. מדהים. לא הרבה קבוצות יכולות להתאושש ממהלך כזה. בוסטון הוכיחה שבבית גם זה לא ישבור אותה וחזרה בעזרת מרפקים, מלחמה ועבודה קשה על כל סל.

3. ג'יילן בראון –

הסווינגמן המוכשר הוא למעשה יחידת קומנדו התקפית שיכול לצבור המון נקודות בזמן קצר ובמגוון דרכים: שלשות, כניסות לסל, פלואוטרים ודאנקים בפאסט ברייק.. בסדרה הנוכחית היכולת הזו קיבלה משנה חשיבות לאור העובדה שההגנה על טייטום חזקה מאוד והוא נראה טיפה מוטרד מהפציעה בכתף הימנית. גם ברבע הרביעי של המשחק הראשון בראון צבר המון נקודות בזמן קצר ולמעשה התחיל את מה שהפך לאחת ההתפוצצויות הגדולות שיצא לי לראות בסדרת גמר כלשהי.

4. ג'ייסון טייטום –

סדרה לא פשוטה עוברת על הבחור הצעיר, אבל הוא לא משתלט על המשחק ותורם המון בפליימייקינג. הוא מושך אחריו לא מעט תשומת לב בכניסות לסל ואז מוציא כדורים החוצה לשלשות פנויות של הקלעים. הפעם בלטה במיוחד השלשה שהוא סידר לפריצ'ארד בזמן קריטי במשחק. המסירה הזו הגיעה מהצד וחתכה את כל ההגנה של הווריורס עד ל- weak side, שם לא היה מי שיפריע לפריצ'ארד להשחיל את הצ'אקה. היו לו כמה ליי אפים נהדרים שלא נכנסו אבל זה לא הוציא אותו משיווי משקל.

5. סטף קרי –

הפנומן הזה מוכיח לנו למה הוא שייך לליגה של הגדולים באמת. השלשות שלו ממשיכות לשמוט לסתות. במשחק הזה הוא הבין שקודם כל הוא צריך להיכנס לסל או לזרוק מיד ריינג' ואז כבר השלשות ייכנסו. היעילות שלו והשליטה בהתקפה החזיקו את הלוחמים במשחק, אחרת זה היה בלואו אאוט. בהגנה לא נתנו לו הנחות, אך למרות בעיית עבירות ומאמץ עילאי בקאמבק, הוא תפקד מצוין. שאפו.

6. המחליפים/שחקני המשנה –

דירק ווייט הוא גאון בהגנה. היה פאסט ברייק אחד בו סטף הוביל כדור ופייטון חיכה ליד הסל. ווייט קודם כל שמר על סטף על קשת השלוש כי הוא ידע שזו שלשה בטוחה, ומה שמדהים זה שאחרי שסטף מסר לפייטון הוא הספיק לעצור את הדאנק שלו בעבירה. מהלך הגנתי נדיר.

גרנט וויליאמס היה מצוין ונלחם על כל כדור + נקודות חשובות בהתקפות קריטיות. זה בדיוק מה שצריך ממחליף בסדרת גמר.

רוברט וויליאמס הציג הגנת עילית. נלחם על כל כדור, לקח ריבאונדים חשובים בהתקפה, חסם סלים בטוחים ושחרר כדורים למתפרצות לאחר חטיפות. אחרי הבלוק על קליי, אי אפשר היה לפספס את היאוש על פניו של תומפסון.

למרות יתרון על הנייר של הספסל המערבי, הספסל של הסלטיקס היה טוב יותר והרבה יותר דומיננטי. זו כבר עבודה של מאמן. ואם כבר מדברים על מאמן – יודוקה מסתכל לקר בלבן של העיניים ולא ממצמץ. הוא עושה עבודה מעולה גם ברגעים קשים. הפתעה נעימה מאוד.

7. קליי תומפסון –

סוף סוף ערב התקפי מצוין של קליי שלצערו בוזבז על הפסד. אם הוא ייכנס לקצב הסדרה הזו יכולה אולי להיות צמודה. בלעדיו ובלי התעלות של פול (שטרם הגיעה) אין לווריורס מה לחפש בסדרה הזו, בפרט לא בחוץ.

8. משחק מספר 4 –

זה משחק של להיות או לחדול עבור הווריורס. אם הם מפסידים אותו זה כבר 1-3 לסלטיקס. זה אומר שהם צריכים לנצח שלושה משחקים רצוף, כולל אחד בבוסטון. אני לא רואה את זה קורה. עמרי כספי הימר על 1-4 לווריורס. בתגובות רשמתי לו 2-4 לבוסטון. בינתיים זה נראה בכיוון. במידה והווריורס מנצחים את המשחק הרביעי – להערכתי זה ילך ל-7 משחקים ואז הכל אפשרי.

Amitlahev

אבא במשרה מלאה, רואה חשבון, שופט כדורסל בדימוס, מכור לפנטזי, גיטריסט בהרכב ובשעות הפנאי (שאין לי) זורק מלא שלשות :)

לפוסט הזה יש 39 תגובות

  1. בשלושת המשחקים האחרונים רק אחד בבוסטון. חוץ מזה אחלה פוסט. משחק 4 הוא באמת הכי קריטי ללוחמים, למרות שכבר אנחנו יודעים שהם הצליחו לנצח אחרי שפיגרו 1-3

  2. מצוין.
    מסכים לגמרי מהתחלה היה ברור שבניגוד לכל מתחרה שהייתה לווריירס, לסלטיקס אין נקודות תורפה משמעותיות בהגנה (מסכים לגבי הורפורד אבל גם איפה שיש חולשה הם עושים עבודה טובה) והתקפית הם מספיק מגוונים כדי למצוא דרכים לנצח את ההגנה של הווריירס.
    .
    קרי לא קם טוב מהעבירה שהובילה למהלך 7 הנקודות. כרגע זה נע על ספקטרום רחב בין "הכל יהיה בסדר", דרך "קרי יתחיל לקרטע" ועד ל"סיים את העונה".
    גם בתסריט הכי אופטימי סטיב קר ייצטרך להתחיל להוריד מסטף עומס ולסמוך על שאר הסגל.

  3. פוסט מעולה, תודה מלך הפנטזי!

    כיף לראות שתי קבוצות מגובשות, מאומנות ומשחקות חכם.
    בוסטון מנצחת כקבוצה והלוואי שהם ייקחו.
    גס, לדעתי, יכולה לקחת רק אם קרי יחזור לשחק כמו MVP.
    הוא לא מאוד רחוק משם, אבל הוא לא שם וזה ההבדל.

    אגב, שווה להתייחס לגרין (השחקן השנוא עלי בהיסטוריה). במשחק השני הוא היה מעולה בשני צידי המגרש ולדעתי זה מה שנתן לגס את המשחק.

    אם בוסטון יצליחו לנטרל אותו וקרי לא יכנס למוד MVP הסידרה של בוסטון, אמן 4-1 🙂

  4. 99% משחקני הליגה נמצאים באותה נחיתות שאל הורפורד מוצא את עצמו בהתמודדות עם קרי.
    ככה זה כאשר אתה משחק מול העילית של הליגה,
    אתה צריך לבחור את הרעל שלך.
    אני חושב שההחלטה "לתת" לקרי לזרוק מבלי להקריב את ההגנה על שאר השחקנים מוכיחה את עצמה,
    ותוכיח יותר ככל שהסדרה תתקדם (אז פציעות ועייפות ישחקו תפקיד מפתח).

    1. תודה גיא.
      לטעמי ההנחה שלך נכונה כל עוד קרי במשחק בינוני או פחות (במונחים שלו). הלילה הוא שיחק מדהים והיה בזה יותר מדי סיכון.
      סך הכל – בחירת הרעל עדיף שתהיה תלויית יום/סיטואציה.

  5. אל הורפורד הוא הרבה יותר משחקן טוב ואינטליגנטי. הוא משחק היום במקום הנכון בו יודעים להעריך את התרומה מעבר.
    מה הוא עושה שם חוץ ממנהיגות שקטה במגרש ובחדר ההלבשה? הוא רסמי מקדם שחקנים כמו שני הוויליאמסים בראון וטייטום. באימונים יש לו חלק מרכזי בהתפתחות השחקנים הצעירים כמו איש צוות נוסף. להשוות אותו עם קמבה זה אבסורד. קמבה = רגרסיה הורפורד = פרוגרסייה. סמארטאקוס הוא המנהיג הקולני במגרש ובחדר ההלבשה בניגוד לאל.
    ההבדל המרכזי בין בראון לטייטום לדעתי וגם לדעת אחד מהגולשים שכתב הליה הוא שהאחרון הוא קלוזר שיכול לסגור יותר בקלות משחקים. בראון היה מעולה בתחילת חלק מהמשחקים אבל ראינו פה ושם גם בסוף. טייטום הוא מי שאתה רוצה שיקלע (לא יחטיא) את ה 2 האחרונות מהקו. בראון לא שם אבל מי יודע, אולי יגיע לשם.

    1. בראון בינתיים השחקן הטוב ביותר בסדרה.
      נשחק מספר 1 משתלט על הרבע הרביעי לבד ומחזיר את בוסטון למשחק
      משחק מספר 3 מופיע ביג טיים ביעילות גבוהה.
      טייטום במאני טיים לא מצליח להשתלט על המשחק.

      ויכול להיות שזה גם עניין של מאצאפ בסדרה הזאת ( שומרים עליו נמוכים) צריך לראות יותר את קומינגה

        1. האלגוריתם שלהם לא ברור כך שהסיכויים המתקבלים לא ממש הגיוניים בסופו של דבר. איך הסלטיקס התחילו את הסדרה עם 83% בדיוק? או לדוגמה כל שנה הם היו נותנים ליוסטון איזה 30% או יותר סיכוי לזכות באליפות, פי 2 מהקבוצה שבאה אחריהם

  6. תודה עמית!
    העלית נקודות טובות מאוד. אני לא חושב שסטף יכול "להגיע לרמת MVP".
    כלומר, אין מה לצפות שיתן יותר ממה שהוא כבר נותן, שזה נפלא ועצום, ועדיין לא הספיק היום. בוסטון יעשו בחכמה אם הם "יתנו לו" להשתולל כמה שהוא רוצה כי בסוף זה יתנקם בג"ס.
    אני חוזר ואומר שקר לא בסדר בשימוש שלו בספסל, יש לו יתרון גדול והוא היסטרי ולכן בזבז אותו.
    המשחק הבא הוא כבר די להיות או לחדול ועכשיו באמת שכבר מסוכן להסתמך על הספסל.
    אם ג"ס משווים הם על הסוס עם המומנטום ומשחק בבית, לכן בוסטון צריכים להגיע עם sense of urgency כמו שהאמריקאים אוהבם לומר.

    1. מסכים מאוד לגבי השימוש בספסל.
      גולדן סטייט נכנסה לסדרה כקבוצה היותר עמוקה, זה היה אמור להיות אחד היתרונות שלה לעומת בוסטון בעלת הספסל הקצר.
      סטיב קר מעלה חצי מהשחקנים בקבוצה לשחק שלושה וחצי רבעים, ואת החצי השני רק בגארבג' טיים. לא רואה סיבה שגרין יקבל דקות כשהוא עושה כלום על המגרש. אם גרין במילא לא מצליח לשמור על אף אחד, והוא במילא לא מסוגל לקלוע אם הוא לא מטר או פחות מהסל, שביאליצה יכנס ואולי גולדן תכניס קצת יותר שלשות, או שהוא יריץ הרכב עם וויגינס ב-4 ולוני ב-5 כשקרי קליי ופול על המגרש ביחד, לפחות יהיה ריווח. אולי לתת לקומינגה להיכנס לכמה דקות, לנצל את הסייז שלו לכמה פוזשנים.
      קבלת ההחלטות של קר והרוטציות שלו תרמו מאוד לכך שגולדן סטייט הפסידה בענק את המשחק האחרון. העובדה שלוני שיחק פחות מ20 דקות היא אחת הסיבות שהם הפסידו בריבאונד ובצבע וכיו"ב הפסידו את המשחק.

  7. אני לא מצליח להבין את חוסר הערכה שיש פה באתר מחלק מהגולשים כלפי סטף קרי.
    עגל – "אני לא חושב שסטף יכול להגיע לרמת MVP"
    סטף קרי כבר שלושה משחקים ברצף משחק ברמה של פאקינג MVP.
    אני לא זוכר שחקן שההגנה טיפלה בו כמו שמטפלים בקרי.

    כל הפוסט הזה ואף מילה על דריימונד גרין הטפיל הגדול?!
    בעיניי כל ההנהלה הבכירה של גולדן סטייט צריכה לזמן את גרין למשרד ההנהלה, ולהודיע לו חד משמעית שהוא לא עולה לשחק אפילו לא דקה אחת במשחק 4, ולא במשחק 5 ולא ב-6 וגם לא ב-7 אם נגיע ל-7.
    ושבסיום העונה מעיפים אותו קיבינימט.
    נסתדר בלעדיו. נשחק עם לוני ועם קומינגה במקומו.
    גרין הדביל, שיחק 34:47 דקות. במה הוא טרם?! 7 ריבאונדים?! 3 אסיסטים?! 2 נקודות?! בלוק 1?!
    איך סטיב קר לא בעט אותו לחדר ההלבשה?!

    1. קווין דורנט היה מגחך על התגובה שלך.

      MVP הוא שחקן שמוביל את הקבוצה שלו לנצחונות ולא נעלם ברבע הרביעי של המשחק הראשון
      או נכנס לבעיית עבירות במשחק השלישי.

      1. עייפתי בהדיון הקטנוני הזה.
        בעיניי קרי שם את דוראנט בכיס הקטן שלו.
        דוראנט בלי קרי לא שווה כלום וראינו את זה בתקופת טרום גולדן ובתקופת פוסט גולדן.
        אני תומך בדבריו של גרין – דוראנט זכה באור מההפקר, בזכות נוכחות קרי על המגרש.
        וזהו, אני לא משתתף בדיון הזה יותר.

    2. אתה לא הבנת מה שאני מתכוון. ציטטתי מישהו אחר שכתב את זה (ולכן הגרשיים) והבעתי ביקורת על האמירה.
      מבחינתי הוא לא יכול לשחק יותר טוב מזה ולכן אין לג"ס לתלות את יהבה על שיפור מסטף, אלא דווקא מהספסל

  8. יופי!
    1-היכולת במשחק 3 זה מה שמצופה משחקן וותיק כמו הורופורד,אף אחד לא מצפה שיקלע כמו בראשון או יהיה גרוע ופסיבי כמו בשני.
    2-מה שכל רפי ההבנה כולל השופטים פספסו הוא שהייתה חסימה לא חוקית של גריימונד,
    לכן המהלך הזה לא היה צריך להחשב בכלל. לא זכור לי שריקה כזאת הזויה במעמד של פלייאוף.גמר.

    3-כבר לפני שהסדרה התחילה רשמתי כאן שג'יילן בראון הוא האקס פקטור ויצתרך לנצל את ההגנה שמולו,
    סטפן קורי הוא קלע מעולה אבל לא מסוגל לעצור את בראון וסמארט.

    5-רשמתי כבר במפורט במעורבב,סטפן הוא קלעי מצויין אבל התלות שלו היא בהגנה. שחקן שמשחק עם 4 עבירות כמעט יותר מחצי משחק
    הוא כמו חור בהגנה.
    6-אין ספק שלא מדובר בשחקני המשנה ברמה של ממפיס או דאלאס.
    7-קליי תומפסון לא משחק באותה רמה למרות שמפתיע התקפית,הוא לא קרוב להיות אותו הסטופר שהיה בהגנה לפני ה-ACL.
    8-עמרי כספי שיחק עם החבר'ה האלה,טבעי שהוא יהמר וילך עליהם.
    כל משחק חשוב בגמר,בוסטון זו קבוצה שכבר הגיעה למשחק 7 מול מילווקי וההיט בסדרות שהייתה יכולה לסגור מוקדם.

    1. החסימה של גרין הייתה חוקית לגמרי.
      תפסיק להיות כל כך מריר על קרי שאתה מחפש תירוצים ללמה הוא לא באמת כל כך טוב שהוא גורם לך לרגשות כפירה בגדולה של לברון. יהיולך חיים הרבה יותר בריאים ככה.

      1. אני חושב שיש אצל רוב הגולשים באתר (ואני כמובן ביניהם) משוואה בין לברון לסטף:
        מי ששם את לברון בטופ 3 לא שם את קרי בטופ 10.
        מי שלא שם את לברון טופ 3 מכניס את קרי לשם בוודאות.

  9. תודה על הפוסט.
    סטף ענק בכל המובנים אבל גולדן תלויים בו אבסולוטית ושהוא לא על המגרש הקבוצה יורדת אוטומטית בחמש רמות. בוסטון קבוצתית יותר ויכולה להרשות לעצמה לתת מנוחה לאחד הכוכבים כל פעם.
    לטעמי הלחץ על בוסטון, כמי שלא טעמה עוד את טעם האליפות במתכונת הזו, במשחק בא, הוא גדול יותר כי הדברים תלויים בה יותר והשאלה אם יצליחו לתעל את הלחץ כמו בגיים 7 מול מילווקי או יעשו במכנסיים כמו גיים 6 מול מיאמי.

    1. אני לא מסכים בענייני הלחץ.

      מבחינה פסיכולוגית זה דווקא יכול לעבוד הפוך-בוסטון היא קבוצה יותר צעירה ויכולה לשחק יותר טוב
      ככל שהסדרה תמשך.

  10. בס"ד
    שלום ותודה.
    היו מהלכים מ'כימים. בוסטון ניצחו בריבאונד קודם כל.
    דבר שני בשחקנים המשלימים.
    השלי' יול המובילות בכל קבוצה, קלעו כמות דומה של נקודות.
    הורפורד היה הרבה יותר טוב מגרין, למשל, ומכאן ההבדל.

  11. סטף קרי הקלע הגדול בתולדות המשחק, אבל –
    1. במשחק השלישי בוסטון חיפשה אותו וקלעה עליו מעל 40 נקודות.
    2. סטף קלע בסדרה שלשה אחת ברבעים אחרונים. לא משהו שהולכים איתו לקרב

    1. קלעו על השמירה של סטף 25 נקודות ב-10/16 מהשדה לאורך כל המשחק. אחד המשחקים החלשים שלו הגנתית, אבל זה לא שונה ביחס לאחרים בקבוצה ובמקרה שלו זה גם בגלל העבירות שהדביקו לו.

    2. נקודה 2 מעניינת, האם באמת סטף קלע שלשה אחת בלבד במצטבר בשלושת המשחקים ברבע הרביעי?
      בנוסף, במשחק 3 כשעלה ברבע הרביעי איבד פעמיים שלוש ממש בשלומיאליות.

      1. בדקתי, סטף במשחק הראשון היה על 0 מ1 לשלוש, בשני לא שיחק עקב הפער הגדול, בשלישי היה על 0 מ2.
        ביחד ברבעים האחרונים שהיה צריך את השלשות שלו הוא על 0 מ3 סה"כ.
        סטף קולע טוב בסידרה, אבל מתי שהכי צריך הוא פחות פוגע.

          1. מעניין מה היה קורה אם המשחק השני היה צמוד, כמה קרי היה תורם ברבע המכריע?
            אני נותן לו קרדיט על זה שגולדן בניצוחו סגרו את המשחק מוקדם, אבל באותה מידה מתי שהמשחק נהיה צמוד לקראת סופו,
            שמה נמדד תרומת הכוכב הרבה יותר מהתפוצצות בחלקים מוקדמים של המשחק.

  12. תודה רבה.
    הקיבעון של קר פוגע בהם, הוא למד אצל פופ שרוקי לא משחק בשנה הראשונה ובטח שלא בגמר – ועכשיו משחק עם עצמו "איפה קומינגה".
    נראה שהוא מנסה בכוח להכניס את הותיקים לסדרה (איגואדלה במשחק 1 גרין ב3) במקום לתת ללוני והצעירים הזדמנות רצינית.
    סטף ענק, אבל בגלל שהשאר מקרטעים הוא לא יכול להגיע ל"רמת MVP" בנוסף למאמץ שבוסטון מאלצים אותו להוציא בהגנה, אי אםשר לדרוש ממנו יותר.

    1. לפני שהתחילה הסידרה טענתי שהרבה זמן לא היה מצב שבסידרת גמר לא היה שחקן שהוא טופ 5 קונצנזוס.
      אני עדיין חושב ככה, סטף מעולה אבל לא נמצא בבירור בטופ 5, הוא באיזור אבל לא מוכיח שהוא רמה מעל הסידרה. כמובן שגם טייטום לא טופ 5 אלא טופ 10 ולא יותר מזה.

  13. כתבה מצוינת, תודה. בפלייגרנט של הורפורד, סטף שלח את הרגל שלו לכיוון הורפורד במטרה להחכך בו ולהוציא עבירה. כשלא הולך לג'ייסון טייטום הוא יודע להרפות ולא מכריח את המשחק אליו. הלילה הסלטיקס לוקחים מסל נצחון עצמי של דריימונד גרין על הבאזר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט