יניר רובינשטיין: מנחם, איך היה בבריכה ובחד"כ?

מנחם לס: הבריכה היא גן העדן שלי. מה שהגוף לא יכול יותר לעשות, העיניים עדיין יכולות. הבריכה מלאה בצעירות מהממות, רובן ככולן בהיי טק, או רופאות או עורכות דין – או מקצועות חופשיים אחרים – כי שכר הדירה כאן הוא לא לקופאיות בסופרמרקט PUBLIX. אני מתפעל שוב ושוב על הגיל הצעיר של הפצצות האלה. אני ממשיך לתת שעורי WATER AEROBIC בבריכה, ולכן למכון הכושר בבניין אני הולך עתה רק פעמיים בשבוע.

י.ר.: תאמין לי מנחם, העיקר שהעיניים עובדות והאצבעות מקלידות וההשראה מהבריכה מגיעה אלינו יום-יום למעורב על הבוקר. כמו שאומרים, מה שקורה בבריכה נשאר בבריכה.

מ.ל.: אמן.

י.ר.: מקווה שיצא לך אחרי הבריכה לראות את הקרב המרתק בין נאדאל לג'וקוביץ'. כמה שאני אוהב כדורסל, אין כמו טניס חימר.

מ.ל.: שמע, כמה שאני אוהב טניס חימר, אין כמו בריכה.

י.ר.: אני חושב ששנינו היינו בין המעטים שניבאו גמר מיאמי-ג"ס. אני עדיין מאוכזב מכמה גרוע מיאמי התחילה את משחק 7, ולא ברור לי למה המאמן לא ניסה להכניס את טיילר הירו ברבע הראשון. גם העיתוי של הכניסה (היחידה) שלו לפארקט היה טיפה מוזר: טיילר נכנס לראשונה עם 11:37 על השעון ברבע השני, אחרי עבירה ראשונה של גייב וינסנט. ואז הוא הוציא אותו עם 4:54 על השעון אחרי שזרק פעם אחת לשלוש ופעם אחת לשתיים והחטיא את שתיהן, אבל גם נתן חסימה ואסיסט ואפס עבירות.

מה אתה הבנת פה?

מ.ל.: אתה טועה יניר. הירו לא שיחק כלל במשחק השביעי. מה שאתה מתאר קרה במשחק הששי, ואריק ספואלסטרה החליט – החלטה שגוייה לחלוטין לדעתי – לא לתת לו הזדמנות שנייה במשחק השביעי. אותו דבר קרה עם דנקן רובינסון, אחד הפיור-שוטרס הטובים בליגה. הוא הכניס אותו במשחק הרביעי למיטב זכרוני לכמה דקות, ואז הוציא אותו עד כמה דקות לפני הסיום, ובזמן גארבג' זה הוא קלע 4 שלשות מצויינות, ומאז לא ראה פארקט עד סוף הסידרה.

י.ר.: אני חושב שאתה מתבלבל בין טיילר הירו לדאנקן רובינסון.

מ.ל.: אני לא חושב שאני מתבלבל. דנקן לא שיחק כלל במשחקים 6 ו-7, אבל לא משנה. נלך הלאה.

י.ר.: ראית את הריאיון של ספולסטרה לאחר ההפסד?

מ.ל.: כן. מה שלא הבנתי זה ה-BODY IMAGE שלו והחיוכים. אילו היו עושים את הריאיון ב-MUTE הייתי משוכנע שהוא ניצח את המשחק.

י.ר.: דווקא אחלה ראיון מבחינתי. החיוכים היו מאוד מרירים, שלא תטעה. מה דעתך על הקטע הזה:

מ.ל.: חבל שלא שאלו אותו מה גרם לו לשחק את קייל לאורי כמעט כל המשחק. במחצית הראשונה הוא ופיג'יי טאקר היו גרועים ממש. אני לא הבנתי מדוע טאקר לא שיחק במחצית השנייה אבל מהראיון הבנתי שהוא ניגש לאריק ואמר לו שהוא "לא יכול". אז אולי הוא היה פצוע. הוא החמיץ 2 שלשות מהכנף שבד"כ הוא מכניס כמו לייאפ. הסלטיקס פתחו הפרש בגלל יתרונם בגארד עם מרכוס סמארט ודרק ווייט. כששני הגארדים שלך קולעים שלשה אחת במשחק שלם על המאמן לעשות משהו כבר בחצי כשהם היו 0 מ-7 בנסיונותיהם מה-3. כשלאורי נשאר היחיד בגארד? הוא נמוך מדי ואפילו ווייט חגג עליו.

י.ר.: בסופו של דבר, הוא לקח הימור. במשחק 6 זה הצליח וקייל לאורי התעלה על עצמו, אז אני מניח שהוא קיווה שזה ימשיך למשחק 7. גם הטיים-אאוט שלאורי לקח עם 9 דקות לסיום שהשאיר את מיאמי עם רק פסק-זמן אחד היתה טעות קשה. אבל מנגד לאורי סחט לפחות 3 עבירות תוקף (חלק עם תאטרון). תראה, אבל משום מה מיאמי באו מפוזרים לגמרי למשחק 7 ומצאו את עצמם רודפים לאורך כל המשחק. חוץ מזה, כמה שההיט קשוחה, ככה הקהל שלהם די רך – אין לי איך להסביר את זה.

לגבי השאלות, שמע, זה לא פילדלפיה, אז לא שואלים שאלות קשות שם. מה שאני התכוונתי זה על הביקורת המוסתרת על הליגה, כשהוא אומר שאולי זה לא היה כיף לצפיה ל – AVERAGE FAN, אבל זה היה BEAUTY, לפי דעתי הוא מכוון פה לאדם סילבר ולאיך הליגה רוצה שהכל יהיה כל כך נקי ושלשות סטף מחצי מגרש, ובקיצור שהג"ס הם הבייבי של הליגה וכו'. מה דעתך?

מ.ל.: לך תדע. אני מסתכל על משחק ומסיק את מסקנותי. לי היה קשה ליהנות מהמשחק כשאני רואה כיצד הגארדים של הסלטיקס שולטים על אלה של מיאמי.

י.ר.: הגארדים של מיאמי בהחלט איכזבו. משהו בין קייל לאורי לג'ימי באטלר לא התחבר לגמרי וההיט בלי הירו/רובינסון זה סוג של הפועל חולון עם טאקר.

אגב, מה חשבת על השלשה של סטרוס שנפסלה יותר מ- 8-10 דקות אחרי? קודם כל אין הוכחה חותכת שהוא בכלל דרך על הקו, אבל בשלב מסויים צריך להיות גבול מה הליגה יכולה לעשות מרחוק: המשחק פתאום קפץ מ-8 הפרש ל 11 הפרש באמצע פוזשן! הינה הוידאו בהילוך איטי, מה לכל הרוחות עבר להם בראש?!

מ.ל.: זה היה BUMMER מוחלט להיט כי השלשה הייתה בדיוק בזמן שראית שהקבוצה מתעוררת לחיים, וביטול השלשה היה DOWNER שחיסל את ההיט. הם חזרו בסוף, כמו השיר ששרנו בביס עממי על 'שעל אחרי שעל'. וואללה שלא היה חסר שינצחו במשחק ממש בינוני לחלוטין עבורם. מתי פעם אחרונה דבר כזה נפסל?

י.ר.: אני לא זוכר דבר כזה מאף משחק שראיתי בעבר. ובנוסף לא היתה שום הוכחה שהוא דרך על הקו, לפי מה שראיתי בהילוכים החוזרים! בכל מקרה, אדם סילבר נתן, אדם סילבר לקח, זה מה יש.

מי מבחינתך לוקח את האליפות?

מ.ל. כמובן שאני לא אובייקטיבי אבל אני מאמין שהסלטיקס תנצח, בעיקר בגלל הספסל שלהם. עם גרנט ויליאמס, דרק ווייט, פריצ'רד, ודניאל ת'איוס יש להם ארבעה שלא נופלים משחקני החמישייה. בסידרה ארוכה זה ישנה הרבה. הפלאש ברת'רס יצטרכו לקלוע יחד 50 נקודות לפחות כדי לגבור על הסלטיקס. אני מאמין שההגנה של הסלטיקס תצמצם אותם ל-40 י-ח-ד, וזה לא יספיק. מה איתך?

י.ר.: אני דווקא הולך על ג"ס. מארכוס סמארט לא נראה לי לגמרי עם כל הברגים בפנים בשבועות האחרונים ומנגד דריימונד נראה מאוד מפוקס מטרה. שאר השחקנים יעשו את מה שהם עושים, אבל שני אלה הם הבארומטרים של קבוצותיהם מבחינתי. אם מיאמי היתה עולה הייתי הולך על מיאמי, כי פשוט ג"ס רכים מהם. אל תשכח שיש פה המון כסף על המאזניים: הבעלים של ג"ס מושקע חזק במס מותרות והלכה למעשה חייב אליפות כדי לצאת ברווח. בוסטון עשו את שלהם שעלו לגמר ונראה לי שיהיו מרוצים מאוד עם סגנות. חוץ כמובן מאל הורפורד שצריך אליפות TO TRIGGER סעיף בחוזה שלו שיבטיח לו 26 ומשהו מיליון בשנה הבאה. עכשיו הוא כבר זכה בלוטו כי עלייה לגמר הבטיחה לו כמר איזה 20 מיליון במקום ה-14 שהיה לו מובטח קודם.

מילה אחרונה: אני לא זוכר כבר הרבה שנים שהליגה היתה כל-כך PLAIN LEVEL FIELD. יש באמת הרבה קבוצות שיכולות לרוץ חזק שנה הבאה. מעניין מאוד.

מ.ל.: לאוהד ה-NBA שאינו מכור לקבוצה מסויימת זוהי חדשה מלבבת. LEVEL PLAYING FIELD הוא הדבר שייתן לנו את הכדורסל הנפלא שאנחנו כה משתוקקים לו!

י.ר.: כן, צודק, תודה, אומרים LEVEL PLAYING FIELD!!

מ.ל.: תלמד כבר אנגלית, פרופסור.

י.ר.: I GUARANTEE IT.