26.5.22, צ׳ייס סנטר, סן פרנסיסקו.

קודם כל, אני לא מאמין שזכיתי לעוד משחק של הווריורס ככה פינוק אחרון יומיים לפני שאני (המטוס) עולה על מטוס ושב ארצה לשבועיים ביקור מולדת.

כבר יש תיאום מלא של מי בא לראות איזה משחק עמוק לתוך השעות הקטנות של הלילה בדירה הצנועה שאקח בתל אביב לחלק מהתקופה והאמת, ממש מסקרן אותי לשוב ולראות את המשחקים כמו פעם, 2/4 לפנות בוקר, כל העולם בחוץ דומם, כולם ישנים ולדעת שאתה ועוד כמה חברים טובים יושבים עכשיו עם קצת נישנושים, כוס קפה/בירה (תלוי מה צריכים לעשות בבוקר שאחרי) והנאה שקטה בריכוז מלא ממשחק שאנחנו כל כך אוהבים לראות.

הצפיה פה במשחקים בשעות הצהריים/אחרי הצהריים זה דבר מדהים בפני עצמו אבל גם באמת היה משהו מיוחד בלראות משחקים מאוחר בלילה כשזה לא עולה על זמן בת זוג/ עבודה/ חברים/ סתם עבודות בית רגילות.

הלכתי עם חבר ישראלי לראות את המשחק האחרון בדאלאס (משחק 4) בצפייה המשותפת שאירגנו בצ׳ייס סנטר ומה אני אגיד לכם…

קודם כל האוהדים של הווריורס או לפחות אלו שהגיעו היו די רגועים, היו קצת צבעים ולא מעט אנשים אבל לא היה איזה עידוד טירוף ובלאגן, מצד שני ברוב שלבי המשחק גולדן סטייט היו בפיגור והסימן שלנו להתקפל, בצורה שדווקא לא מאפיינת, היה סוף הרבע השלישי במינוס 29 כשהבנו שניצחון וחגיגות כבר לא יהיו, העדפנו לקחת אובר מהיר הביתה מאשר לשלם פי שלוש ולחכות חצי שעה יותר בשביל זה.

אני ידעתי שאני מרוצה מכל תוצאה שתגיע, ניצחון – יאללה חגיגות עליה לגמר, בטח יהיה שמח ובלאגן.

הפסד – יאללה עוד משחק בצ׳ייס, למה אין כמו לחגוג עליה לגמר ה-NBA מתוך האולם עם האקוסטיקה והקהל הנאמן.

בדרך למונית, ראינו בטלפון את החמישייה השניה של גולדן סטייט נותנת ריצה מהסרטים והתפללנו שנינו שרק לא יצא מצב שהם מנצחים את זה ויצאנו טמבלים שחתכנו מוקדם רק כדי לפספס את אחד הקאמבקים הגדולים בהיסטוריה, 30 נקודות בפחות מרבע. כבר בתוך המונית הבנו שזה נגמר כשלוקה חזר לסיים את זה סופית.

נשמנו לרווחה, בתור שני אנשים שרוצים לראות את גולדן סטייט בגמר, זה די משעשע.

אבל בואו נספר לכם עוד קצת מ״מסיבת הצפייה המשותפת״ בצ׳ייס סנטר.

1. אוי ואבוי, שוב, אני מבין שסן פרנסיסקו היא אחת הערים היקרות בעולם וכנראה היקרה ביותר בארה״ב אבל, לא יתכן, שהצ׳ייס מארח, מצהיר בפני הקהל הרחב ״מחזיקי כרטיס צ׳ייס יהנו מהנחות ומתנות״ יתנו לנו, זוג ישראלים חסרי סבלנות, אולי שחר שהגיע איתי כבר פיתח סבלנות אמריקאית אחרי 5 שנים פה אבל עבדכם הנאמן חסר סבלנות עדיין, כמעט באותה רמה ממנה יצא מישראל., או בקיצור – רמת סבלנות – ישראלי (:
2. מילא התור, 25 דקות כדי לקבל איזה צמיד שמראה שאני (בגיל 36) עברתי את גיל 18 ומותר לי לשתות, מסקרן אותי אם מבקשים ת.ז. גם מאנשים ממש מבוגרים, כלומר 60+…מסקרן.
3. עברנו את כל התור, ההמתנה ביום שמש חם מאוד (לא אופייני בכלל למקום)לא קלה והגענו לתור השני שמגיע בסופו לבר שבו סוף כל סוף אזכה לשתות בירה תוך כדי צפייה במשחק (כאמור, אסור לנו לשתות אלכוהול בכתיבת המשחקים, מניח שמשהו קרה פעם והוציאו חוק נגד זה) ואני אומר לעצמי, יאללה סבבה, היה שווה לחכות בשביל לקבל שתיה מוזלת (כן, אני גם חצי רומני (: ) שבכיף נקנה כמה פחיות במהלך הערב….אז זהו, שלא. הבירה ה״מוזלת״ עלתה לא פחות מ-14 דולר! כן 14 דולר!!.

נכון זה חצי ליטר ולא 330 מ״ל, הם לא הגזימו עד כדי כך, אבל גם חצי ליטר פחית בירה לא אמור לעלות מחיר הנושק ל-50 שקלים. זה מטורף, ואני מזכיר שוב, זה הבר המוזל. 

לא רוצה לדעת כמה עולה בירה בבר הרגיל.

4. מסביב היה הפנינג גדול וחמוד, ציורים, צילומים, צילום על רקע חולצות דיגיטליות עם הם שלכם ועוד ועוד, בסך הכל היה ערב מהנה מאוד על אף התוצאה ואולי גם בזכות התוצאה (:.

היום יום חמישי, אישתי לקחה חופש (אני כותב את המילים האלה כשאני יושב לידה והיא עובדת, דמיינו אימוג׳י מבולבל) ואנחנו נצא עוד מעט לעיירת החוף סוסאליטו ליום כיף של קצת ים, קצת אוכל טוב והרבה נוף ואווירה.

הייתי בעיירה הזו מספר פעמים ואני ממליץ בחום לכל מי שמגיע לעיר לקפוץ לאיזה צהריים/ערב בעיירה הקסומה הזו, ממוקמת בצידה הצפוני של סן פרנסיסקו, ממש מעבר לגשר שער הזהב המפורסם.

ככה הרווחתם גם נסיעה על הגשר, גם עיירה באמת מהממת, קטנה יפה, שקטה, טיילת קטנה על המים עם כל מיני אטרקציות ושוב, בעיקר, נוף, רוגע, שלווה – בקיצור ה״BAY AREA".

אז נקפוץ לשם, בטח נשתה קפה, נאכל צהריים ונסתובב על המזחים הפרושים לכל אורך האיירה, משם או שנחזור דרך עוד מקום יפה בתוך העיר הפעם או שכבר נחתוך הביתה, אישתי תוריד אותי במשחק ככה שהפעם אפילו לא אצטרך לחפש חניה ותמשיך לארוחת ערב עם הקולגות שלה.

ציינתי כבר שארוחת ער אמריקאית זה בין 5 ל-6 כן? בניגוד לארץ שרק מסיימים לעבוד ב20:00 (:

בקיצור, יש לי יומיים מלאים של כיף לפני וגם קצת אריזות והתרגשות מהביקור בארץ אחרי שנה בחוץ, עלתה לי פתאום מחשבה על הפעם ההיא שחזרתי מטיול בהודו (חצי שנה) והרגשתי גם אז המון דברים לקראת החזרה, מסע מטלטל ומאשיר ופתאום חזרה למציאות המלחיצה של הארץ, אם נראה שאני לא אוהב את הארץ בגלל כל ההשוואה ללחץ וסטרס זה לא נכון, יש לי המון חיבה לישראל, זה הבית שלי, זו השפה שלי וזו התרבות איתה גדלתי לטוב ולרע. פשוט יש בחוץ דברים אחרים ולפעמים כיף בחיים גם להתנסות ולראות וללמוד על דברים חדשים שלא הכרנו. זה ממש מרחיב את המחשבה והפתיחות, לפחות אצלי.

גם באותה החזרה לארץ היה קשה לשוב להתרגל למהירות, איך שנחתתי בשדה העופה והגעתי לרכבת בדרכי לצפון (נסיעה עעעעדדדד נהריה) הבנתי איפה אני, המאבטח בתוך הרכבת צעק עלי לשים את המזוודות בצד למרות שלא היה אף אחד לידי והמזוודות לא הפריעו למעבר.

כשהגעתי לנהריה ולקחתי מונית, נהג המונית התעצבן עלי כמה זמן לקח לי להוציא ארנק ולשלם לו, ואני? אני בקצה אחר לגמרי, חזרתי מחצי שנה בהודו, תרגע בנאדם!! מה יש לך? זה שווה את הבריאות שלך?!

אני בהחלט מודע שהייתי בקצב איטי +++ כי אי אפשר שלא אבל גם הבעייתיות הגיעה כי הקצב בארץ הוא לא נורמלי רק לצד השני.

ארה״ב היא כמובן לא הודו, רחוקה מכך אבל גם כאן כאמור, יש שקט, רוגע, הלחצים הרבה פחות מלחיצים וגם כשקורה אסון לאומי כמו הטבח שנורא בטקסס שגבה מעל 20 נפשות ומרביתם ילדים – נראה רחוק ונראה שישכח מהר. די בדומה לטרור בארץ, זה קורה, זה נורא, עוברים כמה ימים וממשיכים הלאה עד המקרה הבא.

בניגוד לארה״ב בישראל הכל קטן וקרוב וכולם מכירים את כולם איכשהו ואז זה הרבה יותר קשה ונוגע, תדמיינו שהייתי אומר לכם שהיה פיגוע דקירה בארץ אבל זה בתכלס קרה איפשהו בדרום מצרים או לחלופים בצפון סוריה, עם הגודל של ארה״ב מבחינת שטח גם אפשר לדמיין שזה קרה איפשהו באפריקה.

הנגיעה הרגשית האישית היתה פחותה בהרבה מהמקרים שקורים בארץ, גם בארץ כל הזמן מזכירים לנו כמה קשה ומלחיץ, בחדשות, בשיח היומ-יומי ובכללי זו התחושה – מדברים כל הזמן על כמה קשה וכמה הדברים לא הגיוניים.

ושוב, אל תתעצבנו, אני באמת אוהב ואהבתי לגור בארץ והיה לי סופר כיף אבל גם מניח שלחיות בבועה התל אביבית היתה סוג של ניסיון התנתקות מסויים מהעול שעובר על כמות לא קטנה מהאוכלוסייה בארץ.

יאללה, חפרתי מספיק על המסביב (:

כיף לחזור לצ׳ייס, אולי בפעם האחרונה העונה מבחינתי.

המשחק היום אמור להיות כמו כל המשחקים בסדרה, וויגינס ישמור על לוקה.

לוקה יקלע הרבה נקודות.

דאלאס תהיה צמודה ואף תוביל כל עוד השלשות יכנסו באחוזים שעולים על 40% ובווליום שלא יורד מ-10 זריקות ברבע.

סטף ילהיב.

דריימונד ימשיך להיות לא בסדרה בכלל.

קליי. מה נגיד על קליי נגד דאלאס, חוץ ממשחק אחד הוא היה מאוד אנמי, אני מקווה שהבית יעשה לו טוב.

ג׳ורדן פול יתן את שלו מהספסל ונקווה לראות מספר דו-ספרתי בעמודת הכדורים החוזרים של לוני.

ג׳ייסון קיד ינסה לעשות התאמות, סטיב קר יעשה אותם (בלי לנסות) ובסך הכל שוב, הכל יפול ויקום על השלשות של דאלאס, יום טוב שלהם מבחוץ ויש לנו משחק צמוד ומעניין, יום חלש והמשחק יגמר ב-3 רבעים ככל הנראה.

אני? אני באמת מאמין שהווריורס עוברים שלה היום, הם קבוצה הרבה יותר טובה ומאוזנת מדאלאס.

כן, אני יודע שלנחס זו גם התמחות שלי אבל הוכחתי בפלייאוף הזה שכשיש תחושה חזקה באמת אפשר לזרוק משפט שעלול לנחס וזה לא תמיד קורה (: בעונה הסדירה ממש ניחסתי על ימין ועל שמאל.

בהינתן ואכן הווריורס עולים לגמר, הם יקבלו את מה שנראה כמו בוסטון אחרי שבשני המשחקים האחרונים ראינו קיבלנו מיאמי מפורקת פיזית.

לא יודע אם זה הפציעות של באטלר והחברים מסביבו, לא יודע אם זה העובדה ששטרוס שכח שהוא מכוון לחוזה גבוהה והחליט לקלוע 0 מ-16 נסיונות בשני המשחקים האחרונים ולא יודע אם זה פשוט שבוסטון יותר טובה אבל מאוד נראה שהירוקים הם אלה שיגיעו לגמר.

בהינתן שזה אכן יקרה צריך לזכור שני דברים:

1. בוסטון קבוצת הגנה מעולה! רחבה ועמוקה, וגולדן סטייט לא פגשו עדיין קבוצה ברמה הזו בפלייאוף הנוכחי (דנבר, נו באמת, ממפיס – אחלה קבוצה אבל לא מאוזנים ומנוסים כמו בוסטון, דאלאס – הגנה סבירה+ לא יותר ובטח ובטח שאין עומק וסטאר פאוור שיש לבוסטון על אף היותו של לוקה – עצמו).
2. בוסטון יגיעו די גמורים, נכון, סמארט קיבל מנוחה כפולה נגד מיאמי (מאמין שהוא לא יוותר על המשחק הבא בטי די גארדן), הורפורד קיבל מנוחה ולדרק ווייט (לא שממנו הייתי חושש) קיבלו מנוחות ואפילו טיים לורד, הלא הוא – רוברט וויליאמס זכה למנוחה.

למעשה היחידים שלא נחו בסטרץ׳ הזה נגד מיאמי היו טייטום ובראון.

דבר נוסף לזכור, בוסטון הגיעו לסדרה נגד מיאמי אחרי מותחן בן 7 משחקים נגד מילווקי ואוהדי גולדן סטייט צריכים לקוות שאיכשהו הגופות של מיאמי יצליחו לגרור את זה למשחק 7 גם בגמר המזרח.

אגב, במידה ומיאמי עולים אני לא אתפלא לסוויפ של גולדן סטייט (במידה והווריורס יעלו גם הם, לא יכול לנחס כל כך הרבה).

הימור שלי: בוסטון ה-6, גולדן סטייט ב-5.

גמר: גולדן סטייט ב-5 זה החלום, יש מצב שיגמר ב-6 או ב-7.

למרות ששוב, מפגש מול בוסטון, גם אם עייפה, זה מכשול מאוד גדול.

יש להם רעב כזה ולדעתי תחושה דומה לזו של פיניקס של – אם זה לא קורה השנה זה לא יקרה בקרוב.

לפיניקס הכל קרס מול העיניים, מעניין איך תראה סיום העונה של הסלטיקס ועם איזה תחושות הם יצאו ממנה, הפסד בגמר nba זו אכזבה? זה הצלחה? מה משנים כי בתכלס הכל עובד לא רע בכלל והקבוצה משלבת וטרנים מעולים לצד כשרונות צעירים שכבר צברו ניסיון גם בליגה וגם בפלייאוף. יהיה מעניין.

טרום משחק:

היום, בניגוד לשבוע-שבועיים האחרונים, נעשה אפור וקריר, כיאה לסן פרנסיסקו וכיאה להעדפה האישית שלי לגבי מזג אוויר.

האווירה בכניסה לאולם זהה לכל יום אחר בעונה הסדירה, אין איזה תחושה מיוחדת של "סף עליה לגמר הNBA" אבל אני משוכנע שבתוך המשחק הכל יהיה אחרת ובטירוף.

בפנים מתרגשים, ראיתי את סטף וקליי מתחממים מצד אחד ובצד השני של הפרקט לוקה וברטאנס, כמה ברטאנס לא קשור פה לצד כל הכשרונות הללו.

ארוחת הערב היתה כדורי בשר, אורז ורביולי. לא יודע למה הם מוסיפים רביולי תמיד?!

הדבר הכי חשוב בינתיים – גלידת השוקו-וניל חזרה! אווו….יהההההה! שגב שמח עד כדי לכתוב על עצמו בגוף שלישי.

הושיבו אותי ליד החבר שלי שכותב עבור האתר הצרפתי BASKET-USA, יהיה כיף לחוות יחד איתו כי שנינו מתנהגים כמו כתבים שהם גם אוהדי NBA מושבעים, הוא כנראה גם אוהד של גולדן סטייט אחרי עשור של כתבות וליווי צמוד שהוא נותן להם. מקווה שנקבל משחק טוב ולא בלואווט.

יש לי תחושה שבייליצה יבלוט היום, כן, זה הימור קשוח להגיד שנמניה שלנו יבלוט ויהיה משמעותי באופן יחסי כשיש לפניו לא מעט אופציות אבל ההעדרות של פורטר והמשחק הטוב שלו במשחק 4 בדאלאס ברבע הרביעי לתחושתי יתנו לו את הבמה, שוב, לא כוכב על אבל לגמרי יבלוט סטייל 20 דקות משחק ו-15 נקודות לצד 8 ריבאונדים. עכשיו נראה כמה אני רחוק מההימור הזה(:

בובאן חמוד, מצטלם עם אנשים, קורא למישהו שהוא זיהה ביציע (אין לי מושג מי הוא) וממש הלך לחבק אותו ולדבר איתו איזה 10 דקות שזה לא דבר שכיח פה, האבטחה בדרך כלל לא נותנת יותר מידי תזוזה של השחקנים מחוץ לגבולות (יציעים זה לגמרי מחוץ לגבולות) ונחמד שבובאן הוא לפני הכל בנאדם. אני אוהב אותו מאוד.

מלווין, כן הכתב הצרפתי, חזר מסיבוב בבר למעלה (משקאות מתוקים ואוכל) וסיפר שאחד החבר'ה מהעובדים פה הראה לו כמה סימוני סלוטייפ על הרצפה בקומה ה-7 הגבוהה ביותר – הוא הסביר שסולד אאוט היום (כרגיל) והמקומות האלו הם מקומות עמידה שנמכרו לקהל הרחב.

עלות? – כן, 500 דולר לכרטיס. הזיה.

מספרים בקטנה:

8 – נצחונות רצופים לגולדן סטייט במשחקים בנערכו בצ'ייס סנטר בפלייאוף הנוכחי.

12-4 – לזכות גולדן סטייט במשחקי 5 אם סופרים מ-2015.

8 – פעמים שנבחר סטף קרי לחמישיות ה-NBA, הבחירה השמינית הינה שיא מועדון לנציגות במספר הפעמים כנציג בחמישיית העונה.

100 – משחקי פלייאוף בהם סטף קרי קולע 20 נקודות או יותר, השחקן ה-16 בהיסטוריה של הליגה שמגיע לנקודת ציון כזו.

31 – מספר המשחקים שזכיתי לראות את גולדן סטייט העונה, מספר לא הגיוני בשום צורה. מקווה להגיע למשחק ה-32 כשאחזור מהחופשה בארץ.

מהלך המשחק:

חמישיות:

דאלאס: לוקה, ברונסון, בולוק, פיני סמית, פאוול

גולדן סטייט: סטף, קליי, וויגינס, דריימונד, לוני

רבע ראשון:

יאללה מתחילים!

קוון לוני מקבל כדור נפלא מסטף מתחת לסל ופותח עם 2 קלילות על השמירה של לוקה.

לוני! איזו פתיחה, ריבאונד התקפה קשה מהחטאה של וויגינס ויש לנו 4 נקודות ראשונות לקוון!

קליי עם שלשה, בין לבין פיני סמית קלע שתיים רחוקות.

חטיפה של סטף, כדור מהיר לוויגינס ואנחנו ב 9-2 מהיר מאוד לווריורס.

דוויט פאוול עם כניסה חזקה מוציא מדריימונד סל ועבירה, פוגע גם מהקו.

סטף עונה בשלשה מהצד השני.

סטף נראה צולע פתאום וזה רע מאוד מאוד מאוד לגולדן סטייט, נקווה שהכל בסדר ושזה לא משהו רציני אבל טיים אאוט של סטיב קר כנראה מסמן אחרת, תתפללו.

3 דקות משחק פה בצ'ייס, 12-5 למקומיים, סטף פתח נפלא, גם לוני ולמעשה כל גולדן סטייט נראים מצויין. אני חייב לציין שמשהו בסדרה הזאת לא עובד לי עם דריימונד, משהו שם לא מתפרצץ ומתפוצץ ברמה שאני חושב שגם הוא מצפה מעצמו.

סטף חוזר, יופי.

קליי עם עוד 2 מחצי מרחק.

בולוק מנצל אסיסט טוב של לוקה ושם שלשה משלו, 14-10.

לוקה בפתיחה רעה, לא זוכה לשריקות על החדירות שלו והוא כבר עם 1/5 מהשדה.

כל דאלאס עם 25% מטווח השלוש וכתבתי על זה בתחילת הכתבה, כל עוד הם לא יתרוממו מהשלוש אין לגולדן סטייט מה לדאוג גם אם צמוד בהתחלה.

5:42 לסיום הרבע הראשון ג'ורדן פול עולה לשחק, מי שבדרך כלל היה יוצא זה לוני, עכשיו זה דריימונד.

אני חושב שמישהו סיפר לקליי שזה משחק 6, כידוע, קליי הופך לסופרסטאר בלתי עציר במשחקי 6 בפלייאוף והפתיחה שלו היום היא לא פחות ממצויינת, 8 נקודות ב-8 דקות משחק, 50% מהשדה.

2:39 לסיום הרבע הראשון, טיים אאוט ג'ייסון קיד, 21-17 לגולדן סטייט.

לוקה על אף שלא זוכה לשריקות בחדירות עדיין נותנן מספרים יפים ויש לו כבר 6 נקודות (באחוזים נוראיים 2/8) ו-5 ריבאונדים.

קוון לוני גם הוא מעולה ולא סתם קר השאיר אותו והוציא את דריימונד, לוני כמו לוקה, 6 נקודות ו-5 ריבאונדים רק שהוא קלע 3/5 מהשדה.

בייליצה בדקות ראשונות שלו יחליף את קליי, נראה אם ההימור שלי עבד, גם דריימונד חוזר במקום לוני שירד לנוח.

דריימונד מראה לנו שהוא מתאושש ומהלך ראשון שלו מהחזרה לפרקט הוא חסימה נפלאה.

גרין מוסיף שלשה והוא נראה הרבה יותר טוב לעומת המשחקים האחרונים והפתיחה החלשה שלו. 26-17.

דינווידי עונה בשלשה משלו.

שלשה של דינווידי על הבאזר מורידה את הקבוצות למנוחה ראשונה בתוצאה 28-23 לזכות הווריורס.

רבע שני:

פול בכניסה מרהיבה לסל ולייאפ בלתי ניתן לעצירה.

מוסיף שלשה הג'ורדן המקומי, יופי ילד! הלאה.

שלשה של קליי ומהצד השני רק ברונסון מנסה ללא הצלחה מרובה, בזמן שלוקה נח.

דינווידי דווקא כן פוגע בלייאפ קל. 

פול ממשיך לחגוג, ג'אמפ שוט ל-2. 38-29 לגולדן סטייט.

ברטאנס עונה בשלשה.

קליי חייה! כבר עם 13 נקודות ב-13 דקות משחק, שומר על הקצב של נקודה לדקת משחק.

טוב, קליי לא חיה, קליי רותח!!! עוד שלשה שלו מובילה היישר לפסק זמן נוסף של דאלאס.

7:30 לסיום המחצית הראשונה, 45-32 לגולדן סטייט, הפרש שיא היום, קליי עם 16 נקודות ב-60% מהשדה.

מדד השלשות של דאלאס? 5/16.

סל קשה של קליבה שלוקח לעצמו את הכדור החוזר בהתקפה ומהצד השני בא פול ואומר, היי, זה לא רק קליי היום! 2 שלו מהקו אחרי חדירה יפה שנעצרת בעבירה.

לוקה חוזר לשחק וזה אומר דבר אחד ברור, וויגינס חוזר יחד איתו, כל הסדרה הוא בתיאום אחד לאחד מול דונצ'יץ', סטף חוזר גם הוא.

בייליצה כפרה עליך! סוף סוף נקודות ראשונות שלו אחרי 10 דקות משחק (:

דינווידי מאבד, ומודי שקיבל את הדקות של דאמיון לי מוכיח שמוקומו אכן פה, הרוקי צולף שלשה והוא עם 7 נקודות, 2/3 מהשדה ב-8 דקות משחק מהספסל כמובן. סטף עם 7 אסיסטים כשהשלשה של מודי היא האסיסט האחרון שלו.

דאלאס עם עוד טיים אאוט, נראה שהמשחק הולך בכיוון מאוד ברור, 3:59 לסיום המחצית הראשונה, 56-38 ואנחנו לקראת 20+- הפרש במחצית. עוד בלואאוט? אם דאלאס ממשיכים לא לפגוע מהשלשות זה אכן ילך לכיוון הזה.

קליי חוזר במקומו של מודי, דינווידי ילך לקו לזריקה אחת אחרי עבירה של האחרון עליו בניסיון לייאפ שנכנס. 

דריימונד מתעורר ומחזיר סל ועבירה משלו אבל איזה יופי של לייאפ, חדירה מצד ימין ובזריקה גבוה של הכדור שצולל פנימה, פוגע גם מהקו.

פול לא סופר את ההגנה של לוקה וחודר עליו בשיא הקלילות. אנד וואן. פוגע מהקו.

קליי חזר, והוא עבר את 16 הדקות שלו, אז למה שהוא ישאר ב-16 נקודות?! שלשה שלו! פנימה! רק רשת.

לוקה לא מקבל שריקות כמעט בכלל, הוא היה פעמיים על הקו וספג הרבה מכות בחדירות אך ללא מענה מהשופטים, הוא כרגע עדיין עם 6 נקודות ואחוזים מחרידים – 2/12 מהשדה, 0/4 משלוש.

שלשה של דינווידי טיפה מצמצמת נזקים לדאלאס.

סיום מחצית ראשונה.

תוצאה: 69-52.

סיכום מחצית:

מה יש לנו בינתיים?

קודם כל זה נראה בכיוון של הבלואאוט, 17 הפרש, המון החטאות של דאלאס גם ל-2 וגם ל-3 אבל האחוזים שלהם התיישרו מרחוק והפ כבר על 39% (9/23), זה פחות או יותר הקצב שהם מחפשים אז מה קרה בכל זאת שההפרש כל כך גדול?

לוקה לא מקבל הנחות או שריקות או גם וגם וזה בדיוק החוסר הזה שיוצר את ההפרש הגדול.

6 נקודות שלו ו-3 איבודים, 2/12 מהשדה, 0/4 משלוש ו-2/2 מהקו, משיג את חמשת הריבאונדים ו-4 אסיסטים אבל זה בהחלט לא יהיה ניצחון של דאלאס גם אם הם יקלעו ב-100% מהשלוש כל עוד לוקה כל כך חלש.. נראה שהעייפות הגיעה גם אליו.

מי שכן נפלא אצל דאלאס הוא דינווידי מהספסל, 16 דקות, 17 נקודות, 6/11 מהשדה, חוץ מספנסר אין שחקן אחד בדאלאס שקלע יותר מ-6 נקודות במחצית הראשונה.

אצל גולדן סטייט קודם כל כולם אחלה! זו פשוט קבוצה מאוזנת וכל כך איכותית אבל מעל הכל היא פשוט "קבוצה" הליכוד הזה והמשחק המפרגן מדהים.

אז, קליי כמובן, 19 נקודות ב-19 דקות משחק שומר על הממוצע המדהים הזה של נקודה לדקה.

סטף המדהים מסיים מחצית מאופקת מאוד בקליעה – 1/4 מהשדה, כמעט ולא זרק, כל זה ב-17 דקות משחקאבל הוא יורד למחצית עם 3 ריבאונדים וניהול משחק מעולה שמעניק לו 7 אסיסטים.

דריימונד אחרי פתיחה חלשה התאושש והחדירות שלו לסל מסתיימות בנקודות, לוני מעולה ו-וויגינס עושה את העבודה השחורה והכל כך חשובה שלו.

סך הכל נראה שאנחנו בדרך הבטוחה לחגיגות עליה לגמר ה-NBA ולא מאמין שמשהו יכול לעצור את זה אבל ראינו חזרות מהפרשים גדולים יותר אז הכל פתוח.

רבע שלישי:

נקודות ראשונות שהן למעשה נקודה ראשונה ברבע שייכות לברונסון שפוגע באחת משני נסיונות מהקו.

קליי מחטיא מהשלשה אבל וויגינס עם ריבאונד התקפה, הוא ילך לקו אחרי עבירה של לוקה עליו.

וויגינס בינתיים 2מ-2 מהקו, פוגע בראשונה….השניה שלו…..בפנים! 4/4 מהקו לשחקן חלש מאוד מהעמדה זה מעולה.

לוקה לא פוגע בכלום, חדירה ולייאפ קל לא נכנסת, מתפרצת של גולדן סטייט מסתיימת במסירה של דריימונד מאחורי הגב לקליי פנוי על קו השלוש, למישהו יש ספק איך זה מסתיים? קל, בפנים.

טיים אאוט נוסף של דאלאס ומרגיש לי כרגע שאנחנו בעיקר נעים בין טיים אאוט לטיים אאוט של המאבס.

2 דקות לפתיחת הרבע השלישי, 21 הפרש לגולדן סטייט, 74-53.

הנעת כדור מדהימה של הווריורס בהתקפה אחרי עוד איבוד של לוקה.

לוקה סוף סוף מקבל שריקה וגם מצליח לקלוע על קליי 2 נקודות, הוא ילך לקו בניסיון לצמצם את הפער ל-20 הפרש, מצליח. 78-58.

קליי רותח, עוד שלשה שלו, 25 נקודות ב-23 דקות משחק. יש לו 2 דקות לנוח לפני הסל הבא (:

ברונסון עם לייאפ, 7 דקות לסיום הרבע השלישי הוא השחקן השני בדאלאס שמצליח להגיע לניקוד דו-ספרתי, הזוי. לוקה עם 9 בלבד.

7:00 לסיום הרבע, פסק זמן סטיב קר, 83-62.

כן, דאלאס כאילו מנסים לחזור למשחק ולחדור לסל בכוח אבל בואו, גם הם מתחילים להבין שהמשחק הזה גמור, כמובן שמצד אחד זה נפלא, ניצחון ביתי ועליה לגמר אבל מצד שני גם קצת מבאס.

מי שקורא את הסיקורים שלי יודע שאני תמיד לוקח ניצחון בנקודה אחת על פני ניצחון ב-20 הפרש במשחק שנגמר כבר באמצע הרבע השלישי, כן, גם אם זה על סקרמנטו או אורלנדו, או בכלל לא עלינו – דטרויט.

העייפות המצטברת, הפציעות, חוסר המנוחה בין משחקי בית וחוץ, לא יודע מה החליטו שם בהנהלת הליגה וכמה מרווח תנועה היה להם אבל העייפות ניכרת לעין, דאלאס עוד רצים, מיאמי זה כאמור חבורה של גופות שבקושי מצליחות לעלות ולרדת וזה כל כך חבל.

לפחות בגמר יהיה קצת ריווח ונקווה לקבל משחקים יותר צמודים ומעניינים.

סך הכל הפלייאוף אחלה אבל בגמרים האזוריים שקיבלנו יכלו להיות יותר מעניינים ברמת התחרותיות.

חזרנו לדאנק של לוני, הנעת כדור באמת – לבכות מהיופי הזה שגולדן סטייט יוצרים בהתקפות שלהם.

לוקה דונצ'יץ' סוף סוף עובר את רף 10 הנקודות, אנחנו 5 דקות לסיום הרבע השלישי.

רק מציין שקליי על הפרקט 26 דקות והוא רק עם 25 נקודות.

הופה! רק דיברתי, לייאפ שלו מתחת לסל מעלה אותו ל-27 נקודות. קנה לעצמו דקת מנוחה (:

בולוק צולף בשלשה מהפינה הימנית, 92-73. ירדו מה-20 הפרש.

וויגינס מחטיא ג'אמפ שוט ולוקה מעניש בשלשה משל עצמו, האם יש פה מקום לקאמבק? 

2:39 לסיום הרבע השלישי, טיים אאוט סטיב קר, 92-76 לווריורס.

עוד החטאה של סטף ולוקה עונה לו עם שלשה משוגעת! רק 13 הפרש! יש משחק!

גולדטנדינג של בייליצה – רק 11 הפרש!

איזו ריצה של דאלאס.

בלוק על סטף ולוקה עם עוד 2! הפרש חד ספרתי אני לא מאמין למה שאני רואה.

עבירה של דריימונד, לוקה ילך לקו לעוד 2.

הראשונה….צוללת פנימה, 8 הפרש. השניה….מחטיא.

ריצת 15-0 ב-4 דקות משחק.

ג'ורדן פול עוצר את הריצה על האפס ונותן לייאפ חשוב מאוד שלו.

סיום הרבע השלישי: 94-84 לגולדן סטייט.

כבר התחלנו לסכם, שאלתי את מלווין אם נראה לו שב-30 הפרש ברבע הרביעי, במשחק הדחה, האם יוציאו את דונצ'יץ' לנוח? אם הוא גמור זה נשמע הגיוני, מצד שני מה יש להפסיד?!

לא נדע כי יש לנו משחק שהפך למאוד קרוב ופתוח.

רבע רביעי:

איזה דאנק וויגינס !!

יאללה ווריורס!!!

החטאה של לוקה משלוש, ריבאונד פול.

אנד וואן בחדירה בכל הכוח של דריימונד. שים אותו מהקו דריי! נכנס! 15 הפרש.

דינווידי עם 1 מ-2 מהקו. דאלאס עם 12 מ-17.

דריימונד עם עוד לייאפ.

לוקה עונה בג'אמפ שוט שלו והוא כבר עם 23 נקודות.

שלשה של פול נפסלת בעקבות טענה לעבירה של דריימונד לפני הזריקה, צ'אלנג' של קר.

תיכף נראה את ההילוך החוזר ונוכל להביע עמדה, בינתיים יורים לקהל חולצות שאגב, מחולקות בחינם לכל צופה בתחילת המשחק (אלו שאתם רואים מונחות על הכסאות בתמונות של לפני המשחק) אז ביום רגיל ללא חולצות נראה לי מגניב לתפוס חולצה במתנה אבל היום?! מה אני אעשה עם עוד חולצה צהובה שכתוב עליה ווריורס?! ומילא אני, מי שמנוי כבר מחזיק 2 חולצות כאלו בבית, מה לעזאזל הם יעשו עם השלישית? סמרטוט לרכב? (:

לא הצליח הצ'אלנג', עבירה חמישית לדריימונד וכמובן שהשלשה של פול מבוטלת. 101-87.

לוקה מחטיא שלשה פנויה.

קליי חזר קליי יקלע. 2 יפות מהצד הימני. 29 נקודות שלו ב-30 דקות משחק והוא צריך להגביר את הקצב (:

לוקה עונה ב-2 משלו. 14 הפרש.

לוני עם 2 ריבאונדים בהתקפה אחת, הוצאה לבייליצה שתופר שלשה! איזה מלך!

שלשה של דינווידי ועבירה של קליי, דינווידי פוגע מהקו ועולה ל-22 נקודות.

לוני שהחליף את דריימונד פשוט אדיר. שם 2 מתחת לסל.

דינווידי מעיף מרפק לפרצוף של פול אבל מקבל את השריקה לטובתו וילך ל-2 מהקו. פוגע בשניהם 13 הפרש.

קליי מחטיא שלשה שיכלה להעלות אותו ל32 נקודות ב-32 דקות, באסה!

עוד שריקה לעבירה, הפעם בייליצה בניסיון שלשה של דינווידי, לא היה אבל אין צ'אלנג' לקר אז דינווידי ילך לקו לצד קריאות הקהל "רף יו סאק!"

סטף חוזר.

דינווידי עם 2 מ-3, 11 הפרש.

וויגינס מרגיע עם ג'אמפ שוט יפה ל-2 וקוטף את הריבאונד בהגנה אחרי החטאת שלשה של לוקה.

קליי לא פוגע ברבע הרביעי בינתיים. עוד החטאה שלו מהפינה אבל עבירה של דינווידי על וויגינס, כדור מהצד.

5:28 לסיום המשחק, טיים אאוט גולדן סטייט, 110-97.

לוני ענק, 10 נקודות ולא פחות מ-16 ריבאונדים, 10 בהגנה ו-6 בהתקפה – מדהים.

הגנה מצויינת, חסימה של סטף על ניסיון שלשה של פיני סמית והכדור עובר לווריורס.

סטף מחטיא, חבל. גולדן סטייט צריכה להגיע ל-15 כדי להרגיע את הרוחות.

לוקה לדעתי דרך על הקו ללא מענה מהשופטים אז הוא פשוט שם שלשה. 110-100.

דריימונד מחליף את בייליצה וחוזר עם 5 עבירות היישר לסל קל של 2 מקרוב.

קליי מחטיא ומחטיא ומחטיא אז מי בא? קוון!! כדור חוזר שביעי בהתקפה, אסיסט לקליי פנוי על הקשת וזה נכנס סוף סוף! 115-102.

וזה גמור! שלשה של סטף, 2:02 לסיום המשחק, 118-102.

טיים אאוט מאבריקס וזה כבר לא יעזור להם.

להערכתי גולדן סטייט כבר לא חוזרת עם כל החמישייה.

ואני רק רוצה להגיד, כפרה על קוון לוני, לא יאמן שהוא כמעט ולא שותף בתחילת הפלייאוף וכמה הוא משמעותי בסדרה הזאת.

מצחיק שדווקא דאלאס הורידו את כולם וגולדן סטייט נשארים עם החמישייה הפותחת שלהם.

עכשיו שתי הקבוצות עם מחליפים, המשחק גמור סופית! מזל טוב לגולדן סטייט שבעונה מדהימה מגיעים לגמר בצורה די חלקה.

תוצאת סיום: 120-110.

סיכום המשחק:

ברכות לגולדן סטייט על העליה לגמר ה-NBA בפעם השישית בשמונה העונות האחרונות.

ברכות לקליי תומפסון על גמר 6 מתוך 6 עונות אחרונות.

אווירה מדהימה בסיום, חגיגות של הקהל יחד עם הגביע של אליפות המערב.

לראשונה הוענק גביע לפיינלז MVP של גמר המערב, סטף יכול להיות רגוע עכשיו (:

הוא החזיק את הגביע ואמר "עכשיו אני שמח".

גולדן סטייט בעונה מופלאה ממשיכה במסע המרתק, אני חותם אישית מסע מדהים לא פחות בפן האישי שלי, עונה ראשונה שאני זוכה לסקר את הקבוצה (או כל קבוצה) ואני לא נהנה, אני בחלום.

עכשיו כל שנותר זה לראות מה נסגר בגמר המזרח ומשם היישר לתקוות שיגיע למשחק 5 שאספיק לחזור מהארץ לראות משחק גמר.

מצד שני, אני לא גרידי, אם יהיה סוויפ אז שילך לגולדן סטייט ויאללה לעונה הבאה.

קשה לי להתבטא מרוב התרגשות אז בואו פשוט נסכם את מה שהיה כאן הערב מבחינת כדורסל ותראו פשוט את הוידאו שאעלה בכתבה.

אצל דאלאס, ריצה מדהימה ב-4 דקות ברבעה השלישי הביאה אותנו למתח קטן אבל על המשחק הזה היה רושם W לגולדן סטייט עוד לפני שהתחיל.

קליי מפספס את התקוות שלי לנקודה פר דקה והוא מעלה את גולדן סטייט לגמר עם 32 נקודות ב 12/25 מהשדה וכולל 50% לשלוש על 18 זריקות מרחוק.

סטף מסיים משחק פוינט גארד קלאסי – 15 נקודות (צנועות) באחוזים לא משהו (5/17 מהשדה) אבל עם 9 אסיסטים ו-3 כדורים חוזרים.

דריימונד שהיה חלש יחסית במהלך הסדרה חוזר לעצמו אחרי פתיחה מעט איטית וחלשה גם היום – 17 נקודות, 6 ריבאונדים, 9 אסיסטים וזה בדיוק הדריי שאני רוצה לראות!

וויגינס ולוני עם דאבל דאבל, אנדרו – 18 נקודות ו-10 כדורים חוזרים, הקוון לוני הענק – 10 נקודות ו-18 כדורים חוזרים!! מדהים! לוני בסדרה נגד דאלאס כולל המשחק האחרון נגד ממפיס על ממוצע של 12.5 ריבאונדים למשחק! אדיר.

ג'ורדן פול גם הוא נתן את שלו מהספסל, 16 נקודות, 6 ריבאונדים ו-6 אסיסטים ב-28 דקות משחק.

אצל דאלאס לוקה התאושש אחרי מחצית מחרידה ממש! הכוללת 2/12 מהשדה, הוא מסיים עם 10/28, 28 נקודות, 9 ריבאונדים ו-6 אסיסטים, אחריו הגיע דינווידי עם משחק טוב שלו – 26 נקודות וחוץ משניהם הקלע השלישי בטיבו היה פיני סמית עם 13. 

לא מספיק בקיצור, הקבוצה, דאלאס צריכים ללכת הביתה מאוד מרוצים מהעונה שלהם, לנוח ולחשוב איך עושים עוד חצי צעד קדימה כדי להגיע שוב למעמד המכובד הזה.

עונה מופלאה תגיע לגמר בעוד כמה ימים, זמן טוב לנוח ולהתאפס, לעבוד על הכנה למפגש גם עם מיאמי וגם עם בוסטון.

שיהיה בהצלחה, נתראה בארץ הקודש, מקווה שאבי יוכל להגיע ולסקר עבורכם את משחקי הבית בגמר.

מקווה לכתוב לכם עוד סיקור אחד אחרון לעונה מטורפת.

תודה לכולכם ושיהיה יום מצויין.

שגב.