אם לשפוט לפי החוקה/מתן גילור

לעיתים קרובות מתגלעים ויכוחים על טעויות שיפוט כאלה ואחרות. האם היד שיחקה בכדור או להפך, האם התרחש מעבר פזה במקרה של נבדל ועוד. רבים מהדיונים הללו היו נמנעים אם הצופים, הפרשנים ובעיקר השופטים היו מכירים את החוקה.

להלן מספר סעיפים מהחוקה לגביהם נוטים לטעות חדשות לבקרים:

גודל המגרש:

הטעות – כל המגרשים שעומדים בתנאים לקיום משחקים בינלאומיים זהים בגודלם, ולכן אין הבדל בין הטקטיקה שיש לנקוט בין אם משחקים בקאפ-נואו או בקרית אליעזר.

מה נכון – ישנה גמישות בממדי המגרש במשחקים בינלאומיים, כאשר האורך המגרש יכול לנוע בין 100 מטרים (110 יארד) ל-110 מטרים (120 יארד) ורוחבו בין 64 מטרים (70 יארד) ל-75 מטרים (80 יארד).

נבדל:

הטעות – כאשר שחקן נמצא בעמדת נבדל פסיבי בעת מסירה לשחקן אחר מקבוצתו, ולאחר מכן, כאשר אינו נמצא בנבדל, מקבל את הכדור יש לבחון האם חל שינוי פזה, כלומר האם יש קשר ברור בין המקרים. יש הגורסים שבמקרה שכזה אין כלל נבדל והנבדל מתקיים רק בעת המסירה לשחקן בנבדל ותו לא.

מה נכון – "שחקן בעמדת נבדל נענש רק אם ברגע שהכדור נגע או שיחק בו אחד מקבוצתו, הוא לדעת השופט מעורב בפעילות המשחק…או זוכה ליתרון בהיותו בעמדה זו." מן הציטוט לעיל ניתן ללמוד כי אם ימצאו של השחקן בעמדת נבדל העניקה לו יתרון, למשל בתפיסת עמדה ברחבה או בהגעה לכדור חוזר, אזי שבוצעה עבירת נבדל, וזאת אף-על-פי שהשחקן לא קיבל את הכדור ישירות ממסירה שבוצעה כאשר היה בעמדת נבדל.

נגיעת יד:

הטעות – בכדי לשפוט האם בוצעה עבירה בעת נגיעת הכדור ביד יש לבחון האם היד הגדילה את שטח הגוף של השחקן או היתה צמודה וכן האם היד שיחקה בכדור או שהכדור שיחק ביד.

מה נכון – "השופט מעניק לקבוצה בעיטה חופשית ישירה, כאשר שחקן מן הקבוצה היריבה מבצע אחת מהעבירות הבאות:…נוגע בכדור בידיו באופן מכוון." מבינים? לא נפח גוף ולא מי שיחק במי. השופט צריך לשאול עצמו שאלה אחת פשוטה: האם נגיעת היד מכוונת או שמא נעשתה בשוגג? לעניות דעתי, יותר מ-90% מעבירות היד שנשרקות כיום לא צריכות להישרק. וזה עוד לפני שמתחילים לדבר על פנדלים. בשנים האחרונות אני זוכר פעמים בודדות בהם ניתן היה להבחין שמדובר על נגיעת יד מכוונות.

שריקה לפנדל כאשר בוצעה תפיסה ברחבה טרם ביצוע קרן:

הטעות – יש לשרוק לפנדל כאשר בוצעה עבירה ברחבה ללא קשר לשאר המשתנים.

מה נכון – "בעיטת עונשין מוענקת כאשר שחקן עובר על כל אחת מהעבירות שצוינו לעיל (לרבות נגיעת יד – מ.ג.), בתוך רחבת העונשין של קבוצתו, ללא קשר למיקום הכדור, ובתנאי שהכדור במשחק." מהציטוט לעיל ניתן ללמוד שכאשר הכדור אינו במשחק, למשל לפני ביצוע בעיטת קרן, עבירה בתוך הרחבה לא תוביל לפנדל. עכברי הכדורגל ודאי זוכרים שריקה שגויה כזו במשחק ליגת האלופות בין ברצלונה למילאן, לפני מספר שנים.

עיכוב ביצוע בעיטה חופשית:

הטעות – זכותו של שחקן לעמוד ליד הכדור ולאפשר לשחקני קבוצתו להתארגן, לרבות סידור חומה, טרם ביצוע בעיטה חופשית, ללא שתופעל כלפיו סנקציה.

מה נכון – "שחקן מקבל אזהרה ומונף בפניו כרטיס צהוב אם הוא מבצע אחת משבע העבירות הבאות:…מעכב את חידוש המשחק." כלומר, לשחקן אסור להפריע ולעכב ביצוע בעיטה חופשית.

עבירה של השחקן האחרון:

הטעות – יש להרחיק שחקן שביצע עבירה כאשר הוא אחרון לפני השוער או את השוער אם הוא האחרון.

מה נכון – (מתוך דוגמא לחוק): "…השוער אינו מורחק מאחר והשחקן התוקף נע לכיוון נגדי של השער ואין לו הזדמנות בטוחה להבקיע שער." מהציטוט לעיל ניתן ללמוד שאין זה משנה האם מדובר על השחקן האחרון או לאו. כל שחקן אשר "מונע מהיריב הזדמנות בטוחה להבקעת שער, כאשר הוא נע כלפי השער בעבירה אשר עליה מענישים בבעיטה חופשית או בעיטת עונשין." יורחק. כאשר השחקן התוקף מבצע תנועה בכיוון נגדי מכיוון השער ו/או כאשר לא נמנעה הזדמנות בטוחה לשער, אין להרחיק את מבצע העבירה.

שער עצמי מבעיטה חופשית:

הטעות – ניתן להבקיע שער עצמי מבעיטה חופשית. אם שחקן החזיר את הכדור אחורה לעבר השוער והאחרון פספס את הכדור וזה חדר לשער, אזי שמדובר על שער עצמי.

מה נכון – "אם בעיטה חופשית ישירה מבוצעת ישירות אל תוך שערו של הבועט, הקבוצה היריבה זוכה בבעיטת קרן."

מיקום ביצוע בעיטה חופשית בלתי ישירה בתוך הרחבה:

הטעות – ביצוע הבעיטה יעשה ממקום העבירה.

מה נכון – "בעיטה חופשית בלתי ישירה בתוך רחבת השער(רחבת ה-5 – מ.ג.), מבוצעת מקו רחבת השער המקביל לקו השער, מהנקודה הקרובה ביותר למקום התרחשות העבירה." כלומר, כאשר שחקן מחזיר כדור לשוער באמצעות הרגל וזה תפס את הכדור בתוך תיבת ה-5 לדוגמא, מיקום הבעיטה החופשית יעשה מקו רחבת ה-5 ולא ממיקום ביצוע העבירה.

כניסת שחקן לרחבה בבעיטת עונשין (פנדל):

הטעות – חבר קבוצתו של השחקן הבועט, נכנס אל תוך רחבת העונשין או שאינו מקפיד על מרחק של לפחות 9.15 מטרים (10 יארד) מנקודת העונשין: אם הכדור לא חדר לשער אין חוזרים על הבעיטה וממשיכים כרגיל.

מה נכון – הכל זולת הסייפא. "אם הכדור נהדף מהשוער, מהקורה או מעמודי השער, ונוגע בשחקן זה, השופט מפסיק את המשחק ומחדש אותו בבעיטה חופשית בלתי ישירה, אשר מוענקת לקבוצה היריבה." אי הכרה – או לכל הפחות חוסר יישום של החוק ניתן היה לראות בשער של לירוי צעירי לרשתה של הפועל ת"א במדי בני יהודה ת"א.

לסיכום, הגיע הזמן להפסיק אם התושב"ע ולהתחיל לשפוט לפי החוקה.

***

כנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

לפוסט הזה יש 13 תגובות

  1. קצת טרחני אבל נכון. מאמין שהשופטים יודעים את החוקה.
    לגבי המגרש למרות חוקת פיפ"א, אין תקן אחיד ומחמיר לליגת האלופות ולטורניריי גמר של אליפויות נבחרות.
    מכל החוקים הייתי שמח אם היו מיישמים תמיד את העונש על "עיכוב ביצוע בעיטה חופשית".
    זה בפירוש הורס את קצב המשחק וכמעט אף פעם העבריין לא נענש.
    אבוקסיס (נימני פחות) עשה מזה קריירה. בושה.
    הדבר הכי מעצבן בכדורגל הישראלי לעומת הכדורגל הצפון אירופי הוא קצב המשחק (אין לי ציפיות מרמת המשחק, אבל לרוץ אפשר רב המשחק ולא רק חלקו הקטן…)

  2. אני מסכים ש-89-90% מעבירות נגיעת יד לא מזדיקות שריקה.
    אותי גם מפליא חוסר האחידות במידות המגרש. מה הסיבה לכך? אולי פעם לא היתה ברירה כי היו מגרשים שלא יכלו לשנות, אבל היום
    כל המשחרים (לפחות הבינלאומיים) חייבים להיות משוחקים על מגרשים באותו גודל. ההבדל בין מינימום ומקסימום במידות המגרש הוא עצום. אני חוויתי אותו גם כשחקן וגם כמאמן.

  3. לגבי נגיעות יד: החוקה באמת מאוד מאוד ברור ופשוט. אבל מאז שאני רואה כדורגל נשרקות נגיעות יד ופנדלים על נגיעות שהן בעליל לא מכוונות. אני לא מדבר על מקרים כמו "יד צמודה". אני מדבר על מקרים כמו הפנדל הראשון לליברפול היום מול ווסטהאם – סוארז עובר את המגן, הכדור פוגע ביד של המגן וסוארז מאבד את הכדור. תמיד שרקו על דברים כאלה. אם זה כ"כ מנוגד לחוקה, הייתי מצפה שפיפ"א תוציא הבהרה חד משמעית לשופטים שלא לשרוק על דברים כאלה.
    עוד דוגמא לשריקה שדווקא לא באה: השער של ברק בדש נגד ב"ש. הכדור נכנס לשער מידו של בדש. 90% מהאנשים בדעה שזה שער לא חוקי. בדש נהנה מכך שהכדור ניתז מידו. הרבה מאוד שערים נפסלו על דברים כאלה.
    רוצה לאמר: כשהחוק כ"כ ברור, ועדיין יש מחלוקות כל שבוע, אני מצפה שתצא הבהרה ברורה וחד משמעית.

    1. פוסט חשוב ביותר.
      אני חייתי בארה"ב הרבה שנים ושופטי הכדורגל כנראה למדו משופטי הכדורסל והבייסבול להשתמש בהגיון ולא רק במילה הכתובה בחוקה. נגיעות יד כמעט לא נישרקו אלא אם כן היו נכוונות, או גרמו לשינוי תנועת הכדור.

  4. תודה על התגובות.
    איתמר – לפני מספר חודשים וואלה ספורט פרסמו סיקור של כנס שופטים בישראל, אשר חלק מהתכנים המקצועיים הועברו ע"י גורם בינ"ל. שמע, הם פשוט לא מכירים את החוקה על בורייה.
    לגבי משחקים בינ"ל – זה תלוי בשלב בו משוחק המשחק. למשל, חלק ממוקדמות ליגת האלופות והליגה האירופאית יכולות להיות משוחקות גם במגרשים מקטגוריה 2, אשר מאפשרת גמישות כלשהי בגודל המגרש. החל מסיבוב המוקדמות השלישי בליגת האלופות והרביעי בליגת האירופאית וכן במוקדמות אליפות אירופה, כבר עוברים לקטגוריה 3, אשר מחייבת גודל מגרש של 105 על 68 (מן הסתם, אין שינוי בגודל גם במעבר לקטגוריה 4).
    ירון – פיפ"א אכן הוציאה הבהרה, בה היא מדגישה שמדובר על נגיעת יד מכוונת בלבד. הפרשנות המקובלת, היא שתנועת היד ומיקומה יכולים לסייע בקביעת הכוונה, אך בטח שלא להכריע. ד"א, במקרה של בדש אני חושב שהוא נגע בידו בכוונה (אמנם בתנועה אינסטינקטיבית, אך בכוונה).

    1. אני חושב שבדש לא עשה דבר בכוונה – הכדור ניתז לו אל הזרוע. לא רואה שם אינסטינקט.
      במקרה של מגן וווסטהאם – שם אין כוונה. אבל אני לא מאמין שיש שופט שלא ישרוק נגיעת יד על דבר כזה. היד מרוחקת מהגוף ואם אתה לא שורק אתה נותן יתרון למגן ומונע מהחלוץ עמדת הבקעה.
      אני מבין את מה שאתה אומר שהחוקה אומרת במפורש שעל הנגיעה להיות מכוונת. אבל בכל מחזור בכל ליגה יש שריקות לנגיעות יד שאינן עונות על לשון החוק. אם זה החוק על פיפ"א לאכוף אותו. הווה אומר לחזור ולהדגיש את זה בפני השופטים ולהצביע במפורש על המקרים בהם שופטים טעו. היא לא עושה את זה (הבהרה חד פעמית ללא אכיפה ותיקון שגיאות היא חסרת משמעות), וכך קורה שבשטח החוק מקבל משמעות אחרת.
      בכל אופן, יפה שהעלית את הנקודות הללו – בהחלט מאיר עיניים.

  5. מסכים עם הכל : בעניין נגיעות היד ברחבה אני כל הזמן חשבתי כך …עד שלפני כמה זמן הרהרתי האם אני עצמי לא מכיר את החוקה…אמרתי זאת כי איני עוקב חדשות לבקרים אחרי שינויי תקנון השיפוט ולאור אמירות נחרצות של מיטב "פרשננו " חשתי שאולי "שינו את החוקים ושכחו לספר לי"
    אני שמח לדעת שהכל כשהיה ואני מסכים לחלוטין לנאמר כי רוב נגיעות היד ברחבה לא מצדיקות פנדל .

כתיבת תגובה

סגירת תפריט