דעות וסקירות (שם זמני) / יונתן פורת לובנסקי

Free Basketball Hoop in Basketball Court Stock Photo

פרולוג

הבוקר קיבלתי את הזכות לתת סיקור קצר של הנעשה ברחבי הליגה.

אני משאיר את סיקור המשחק של הלילה לעוסקים במלאכה ומנסה להתמקד בדברים אחרים. כן, זה בפורמט מעט דומה למעורב.

מי יודע, אולי יהיה לזה עתיד ואפילו שם יותר מוצלח. תבטחו בתהליך.

אל תמצמץ

הפלייאוף הזה מתאפיין בהרבה בלו-אאוטס. שזה מוזר כי ארבע הקבוצות שעלו לגמרים האיזוריים הן קבוצות ממושמעות הגנתית והתקפית. אבל בהשאלה מThe bigger they are, the harder they fall, ייתכן שככל שהשורות יותר צפופות ההתפרקות יותר דרמטית. כל מה שצריך זה רבע אחד שבו תוכנית המשחק של היריבה משתבשת וזה מספיק כדי לסגור את המשחק.

מי שמנצלת הכי טוב את החולשות הרגעיות של יריבותיה כרגע היא מיאמי היט. היא עלתה ל2-1 מול הלסטיקס ועשתה את זה כשהיא מנצחת רק 2 רבעים מתוך 12 ששוחקו.

זה שיא NBA וההיט הם קצת כמו המלאכים הבוכים מדוקטור הו. תעצום עיניים לידם יותר מידי זמן והם ייבצעו בך את זממם. ייתכן שאימה יודוקה ייצטרך ללמוד לשרוד את המשחקים הבאים בלי למצמץ.

לוקה השווה שיא מועדון בהפסד

בראיון שאחרי המשחק בין הווריירס למאבריקס לוקה דונצ'יץ' היה מדוכדך מההפסד ולא יכל לחגוג את 42 הנקודות שקלע (פעם שביעית בקריירת הפלייאוף הקצרה והוא כבר השתווה לדירק נוביצקי). לוקה התייחס לבעיות של המאבס במשחק: "בכל פעם שאני נכנס לצבע יש עליי שניים-שלושה שחקנים ואני צריך להשתפר בהוצאת הכדור."

המאבריקס התפרקו ברבע הרביעי במשחק האחרון ונראה שגולדן סטייט יכלו לטייל בצבע שלהם ללא מפריע. "לווריירס יש כמה מהקלעים הכי טובים אבל הם חדרו בלי הפסקה" אמר דונצ'יץ'.

למאבריקס יש נקודת דמיון חשובה לווריירס – לא מדובר בקבוצה שמחזיקה בגבוה דומיננטי והיא עושה הגנה וריבאונד בהרבה משמעת, וכאמור בפלייאוף הזה – רגע של חולשה יכול להביא להפסד במשחק שבו כל השאר התנהל כהלכה. דונצ'י'ץ נשאל גם לגבי הבעיה של המאבריקס בריבאונד מול גולדן סטייט שבכל זאת מצטיירת כקטנה יותר: "אנחנו צריכים לסגור יותר טוב בריבאונד" הוא ענה בפשטות.

למשחק הבית הבא יש סיכוי שמה שהמאבריקס ייצטרכו זה לא עוד תצוגה לפנתיאון של דונצ'יץ' אלא ציפוף שורות של כל הקבוצה.

היום לפני 34 שנה: דו קרב הפורוורדים הגדול בחצי גמר המזרח

המשחק הלילה בהחלט לא כלל מלחמה ענקית בין שני פרורוורדים. טייטום ובאטלר (יצא במחצית בגלל פציעה בברך) נותנים פלייאוף אדיר, כל אחד בשביל קבוצתו אבל הלילה הם העמידו מספרים שרחוקים מלהיות מדהימים.

מה שמאפשר לנו לתת גיחה לשנת 1988. משחק 7 בגמר המזרח, ההוקס מגיעים לבוסטון גארדן בניסיון לעבור לשלב הבא. המשחק הזה התפתח לדו קרב בין שני הסמול פורוורדים האולי טובים ביותר באותה שנה.

דומיניק ווילקינס פגש את לארי בירד ולא התכוון לוותר על העונה כל כך מהר: 47 נקודות ב19/33 שהחזיקו את ההוקס בתוך המשחק. בירד ענה ב-34 נקודות משלו, גם הן ב15/24 מצוינים. 20 מתוך ה-34 האלו באו ברבע האחרון והן העניקו לסלטיקס את הניצחון בתוצאה 118-116 והעבירו אותם לשלב הבא.

בעוד חודשיים נדע מי השחקן הכי טוב בNBA (אולי)

צ'ט הולמגרן, שצפוי להיבחר בין הראשונים בדראפט, וכנראה ראשון על ידי אורלנדו נשאל לגבי מי לדעתו השחקנים הטובים בNBA. הסנטר הדקיק מגונזגה הגיב ב:"אני… בעוד חודשיים".

סחטיין על הביטחון העצמי. יהיה מעניין לראות מה הנהלת אורלנדו חושבת על זה. היסטורית, היא ידעה לזהות כישרון.

סודות אל איי

אפשר בלי חדשות לייקרס?

לא.

שני מנהלים מקבוצות שהתחילו כקונטנדריות וסיימו את העונה בצורה לא מרשימה. במה לדעתכם הם דנו? טריידים אפשריים? קבוצת תמיכה?

פילדלפיה זורחת

יש שייטענו שלסנטר של פילדלפיה נעשה עוול נורא בכך שלא קיבל את תואר ה-MVP. אני לא בוחר צד, אבל יש משהו בדבריהם. במועצת העיר פילדלפיה גילו את אותו סוג היצירתיות שאופייני לאנשים שעובדים בעיריות וניסו לפתור את הבעיה.

זה יופי של סטארט-אפ ומעניין אם גם פניקס ופורלטנד יוכלו לזרוח עם MVP משלהן כל שנה. 

קצת בלוז ליום ראשון

ללד זפלין הייתה נטיה מרגיזה לכתוב שירים שהתגלו כשירי בלוז שמישהו אחר כתב ולא לתת קרדיט. זה אחד מהם והוא משובח בפני עצמו. גם "גרסת הכיסוי" של זפלין טובה.

שיהיה לכולם שבוע טוב.

לפוסט הזה יש 45 תגובות

  1. בס"ד
    שלום עליכם
    פוסט מעניין, אולי תקרא לו שונות או חדשות..
    עסקת בלייקרס, שאי אפשר בלעדיהם, אבל אני לא אתפלא באם דנו בפגישה, בעוד אחד שאי אפשר בלעדיו, בן סימונס.

    1. האמת שחשבתי על לקרוא לזה "חצי פינה" אבל כשחיפשתי תמונה שתראה שפעם היו קוראים ככה לסמול פורוורד בארץ גיליתי שלאורי לוי הייתה פינה שקראו לה "חצי פינה", וקצת ירד לי מזה.
      שונות/חדשות זה אכן אחלה כיוון. תודה.

  2. מעולה יפ"ל.
    הלוואי שצ'ט יהיה חזק פיזית כמו הביטחון העצמי שלו. בהחלט יש לו את הגישה של הסופרסטאר. עכשיו חסרה יכולת ושריקות אוויר.

  3. מעולה. תודה.
    צ'ט חתם ברגע זה על גזר דינו כבאסט, לא כי הוא לא טוב. הוא טוב (לא הכי טוב), אלא כי הפיזיולוגיה תגמור אותו. כמו פורזי, כמו ראלף סמסון (כמו ציון, אבל הפוך). גוף כזה לא שורד לאורך זמן בליגה הכי קשה בעולם.
    לגבי הלייקרס, עדיין לא הצלחתי להבין איך זה שמייק בראון עדיין לא מועמד לחזור ללייקרס. זה פשוט יהיה קלאסי.

  4. ברבע הרביעי בירד קלע את ה-20 עם 10-9 מהשדה לעומת דומיניק שקלע 16 עם 9-6 בלבד.
    מקהייל קלע 33 עם 14-10 מהשדה וגם 13-13 מהקו וקלט ארבעה-עשר כ"ח ורנדי ויטמן קלע 22 עם 13-11 מהשדה.
    במשחק שהסתיים בניצחון 116-118 של הסלטיקס היה שיוויון 20 פעמים ו-22 שינויי הובלה.
    https://m.youtube.com/watch?v=DeajnYWHDms

    1. לבירד היו גם ארבעה כ"ח (פחות מ-40% מהממוצע למשחק בקריירה), שישה אס', חטיפה, חסימה וארבעה אי'.
      לוילקינס היו גם חמישה כ"ח ושלושה אס' וגם 9-8 מהקו (לבירד 3-3).
      למקהייל היו שלושה עשר כ"ח והיו גם 4 חס'.
      איינג' קלע 13 (10-5 מהשדה שמהם 4-3 משתיים) ומסר עשרה אס' ואיבד פעם אחת. דניס השיג 16 נק' (11-6 מהשדה), ארבעה כ"ח, שמונה אס', חטיפה ושלוש אי'.
      לפאריש 14 נק' עם 10-6 מהשדה וגם חמישה כ"ח וארבעה אס' וחסימה.

      באטלנטה חוץ מווילקינס (שהיו לו גם חמישה כ"ח ושלושה אס') וויטמן, דוק ריברס השיג 16 נק' (17-7 מהשדה שמהם 14-7 משתיים), חמישה כ"ח, שמונה-עשר אס', שתי חטיפות ושני אי'.
      לאנטוניו קר היו 13 נק' עם 8-6 מהשדה והוסיף ארבעה כ"ח ושני אס' וחס'.
      לוויליס היו 10 נק' (11-5 מהשדה) ואחד-עשר כ"ח ושתי חס' וכן חטיפה ואיבוד.

      שתי הקבוצות קלעו היטב משתיים (86-51 לאטלנטה לצד 5-1 מהשלוש, 65-42 לסלטיקס לצד 9-3 מהשלוש) ומהקו (28-25 לסלטיקס לעומת 12-11 לאטלנטה).
      6-11 לאטלנטה בכ"ח התקפיים (שיוויון 21 בהגנתיים), 28-31 באס', 2-5 בחט' וגם 8-5 באי' אך לסלטיקס 116-118 בנק' שהוא היתרון החשוב ביותר… (וגם 5-6 בחס').
      https://m.youtube.com/watch?
      v=DeajnYWHDm

      1. בתגובה זו הקישור לא תקין אז כתבתי את התגובה שוב. אך למעשה לא היה צריך כי הקישור מופיע כבר בתגובתי הראשונה.

  5. לבירד היו גם ארבעה כ"ח (פחות מ-40% מהממוצע למשחק בקריירה), שישה אס', חטיפה, חסימה וארבעה אי'.
    לוילקינס היו גם חמישה כ"ח ושלושה אס' וגם 9-8 מהקו (לבירד 3-3).
    למקהייל היו שלושה עשר כ"ח והיו גם 4 חס'.
    איינג' קלע 13 (10-5 מהשדה שמהם 4-3 משתיים) ומסר עשרה אס' ואיבד פעם אחת. דניס השיג 16 נק' (11-6 מהשדה), ארבעה כ"ח, שמונה אס', חטיפה ושלוש אי'.
    לפאריש 14 נק' עם 10-6 מהשדה וגם חמישה כ"ח וארבעה אס' וחסימה.

    באטלנטה חוץ מווילקינס (שהיו לו גם חמישה כ"ח ושלושה אס') וויטמן, דוק ריברס השיג 16 נק' (17-7 מהשדה שמהם 14-7 משתיים), חמישה כ"ח, שמונה-עשר אס', שתי חטיפות ושני אי'.
    לאנטוניו קר היו 13 נק' עם 8-6 מהשדה והוסיף ארבעה כ"ח ושני אס' וחס'.
    לוויליס היו 10 נק' (11-5 מהשדה) ואחד-עשר כ"ח ושתי חס' וכן חטיפה ואיבוד.

    שתי הקבוצות קלעו היטב משתיים (86-51 לאטלנטה לצד 5-1 מהשלוש, 65-42 לסלטיקס לצד 9-3 מהשלוש) ומהקו (28-25 לסלטיקס לעומת 12-11 לאטלנטה).
    6-11 לאטלנטה בכ"ח התקפיים (שיוויון 21 בהגנתיים), 28-31 באס', 2-5 בחט' וגם 8-5 באי' אך לסלטיקס 116-118 בנק' שהוא היתרון החשוב ביותר… (וגם 5-6 בחסימות).
    https://m.youtube.com/watch?v=DeajnYWHDms

    1. יש לי תחושה שאהבת את האזכור של הקלאסיקה הזו.
      🙂
      מדהים ש3 מ-9 מהשלוש היה נתון לקבוצה שלמה. סטף קרי זורק וקולע יותר מזה בממוצע למשחק.

  6. תודה. אפשר לצרף גם את ניו אורלינס, אינדיאנה ודטרויט לרשימת ערי ה-MVP. דורש עוד 10 שניות מחשבה אבל זה עובד.

    1. כן. אבל אז זה סתם מול קבוצה. ככה אמביד יותר שווה מכל תושב פילדלפיה אחר. זה הרבה יותר אנשים. אלא אם הפליקנס מחשיבים את אוכלוסיית השקנאים בכל העולם.

  7. יוצא מהכלל יונתן. רמה גבוהה ביותר. לדעתי הפוסט הזה לא נופל ברמתו כהוא זה מהמעורבים של הדוק.
    מה שתפס את עיניי בסרטון של בירד vs דומיניק היה הפאסון של השחקנים והיעדר ההצגות והפלופים. נהדר

  8. הבלואאוטים בפלייאוף זה לא דבר חדש. לא זוכר איפה ראיתי, אבל באופן יחסי יש עלייה בכמות התבוסות בפלייאוף לעומת העונה הסדירה כבר איזה עשור. וזה נהיה יותר נפוץ ככל שמתקדם הפלייאוף, מה שמבטל את הטיעון המוזר אך איכשהו עיקרי שמדובר ב"מנטליות" או "חוסר אכפתיות". משהו שהיה די צפוי שיקרה עם עליית הקצב וכמות השלשות.
    .
    בגלל שאזכרת את המלאכים הבוכיים חשבתי פתאום על איך מיאמי תופסת את בוסטון ושולחת אותה לאמצע שנות החמישים, שם הם מגלים שאין ביל ראסל ואין סאם ג'ונס ושחקני בוסטון הנוכחיים מוצאים את עצמם תופסים בטעות את מקומם ומובילים את בוסטון לאחד עשר אליפויות. אולי יום אחד מישהו מוצלח ממני יכתוב את הסיפור הזה.

    1. הם בעיקר יאלצו לישון במלונות סוג ד ולצעוד בתעלה ליד המדרכה. תמהיל הקבוצה מעט מאתגר לתקופה המדוברת (אפרו אמריקאים, ולעיתים גם יהודים, צריכים להפעיל יתר שיקול דעת בעת הפעלת מכונת זמן)

    2. בסיבוב הקודם אמביד קיווה שהם יחזירו אותו לתקופה שבה הארדן הוא מי שהוא היה ביוסטון. אבל הם החזירו אותו לתקופה שבה הארדן הוא בן סימונס.

    3. במשחק הזה לא הייתה בסופו של שבר תבוסה ובדקות האלרונותצהיה משחק צמוד והסלטיקס ביצעונטעויות טמפיגור נקודה מיאמימהעלתה בכמה נקודות רץציתרונה וזה הביא לה את הניצחון.

  9. לגבי בירד-וילקינס, בשלושת הרבעים הראשונים לבירד היה רק 14-6 מהשדה ולוילקינס 24-13.
    מקהייל תיאר את מאמק הקליעות ביניהם כדו קרב של אקדוחנים במערב הפרוע.

  10. תודה רבה יונתן, אחלה פוסט. הנקודה על התבוסות והקישור למספר הרבעים הנמוך שבהם הקבוצות זכו, מזכירים לי סטטיסטיקות בהקשר של אחד, רוג׳ר פדרר – שהיה זוכה במשחקים, למרות שהסטטיסטיקות שלו כללו מספר נקודות כולל נמוך יחסית עבור משחק שלם. הוא פשוט היה יודע לזרוק משחקונים שבהם הוא היה בטוח שלא יזכה. סוג של לואד מנג׳מנט שעזר לו גם להאריך את הקריירה שלו. אולי אפשר לייחס את זה גם למקרים שציינת כמשהו שנובע מהעלייה באינטנסיביות של המשחק.

    1. פדרר סבל לא מעט מ"פרדוקס סימפסון", כשבהקשר של טניס מדובר על מצב שבו מי שזכה ביותר נקודות הוא דווקא זה שהפסיד במשחק. עם זאת, הרבה פעמים הוא ידע גם לקחת מהר את המשחקונים שלו (לפעמים משחקון שלם של פדרר לקח פחות זמן מהכדרורים של נדאל או דג'וקוביץ' לפני ההגשה), וגם "התמודד" על פחות משחקונים בהם היריב הגיש.

  11. תודה רבה יונתן ומברוק על הסיפתח.
    לגבי הנקודה של התבוסות אז זה גם נובע לדעתי מכמות השלשות,מספיק שקבוצה תופסת רבע שבו כל השלשות נכנסות והקבוצה השנייה מתחילה במרדף אחריה שלפעמים מצליחים לצמצם ולעשות את המשחק תחרותי וברוב הפעמים לא.
    לגבי מיאמי-בוסטון אז קצת מזכיר את בוסטון-מילווקי,סדרה שברור שהקבוצה הטובה ביותר היא בוסטון והקבוצה השנייה מצליחה בציפורניים לגרד מולה ניצחונות

  12. איזה יופי של כתיבה יונתן. ממש ממש מעניין. יופי! רוצים עוד. דומיניק ווילקינס – אחד האגדות. איזה טיוב מדליק. תשימו לב שדומיניק התמחה בקליעה בחצי מרחק מהאגפים עם הקרש. זה מיוחד.

  13. אולי אפשר לקרוא לזה no news
    אם הייתי מומחה לגרפיקה הייתי לוקח את הnews ומוסיף איזה o ליד ה n משהו כזה
    מקווה שהובנתי🙄
    בכל מקרה אחלה טור

  14. אחלה פוסט, תודה רבה
    לד זפלין גנבים ידועים… הרוב המכריע של האומנים המצליחים גנבו/ השאילו שירים של אחרים, ככה זה בכל מקום וגם בארץ אנשים עשו קריירה על מוזיקה כביכול פחות מוכרת שכבר נעשתה.
    ולכן, רק סיקסטו רודריגז 😀

כתיבת תגובה

סגירת תפריט