4:00 גולדן סטייט ווריורס (1) – דאלאס מאבריקס (0):

לפני תחילת משחקי הגמרים האזוריים חשבתי שהגמר יהיה בוסטון נגד גולדן סטייט וזה גם לא יהיה צמוד, ו-3 משחקים לתוך שתי הסדרות יחד עוד לא קרה שום דבר שגרם לי לשנות את דעתי.

אולי הערב?

שני נראטיבים מתחרים יש לנו על הסדרה הזאת. בראשון דאלאס היא קבוצה שבדומה לבוסטון לאורך חלק גדול של העונה, המומחים והצופים המזדמנים פשוט ישנו עליה. לוקה הופך לנגד עינינו לאחד השחקנים המנצחים בליגה והקרב בין יאניס לינו יגדיר את הליגה בשנים הבאות. הפרידה מפורזינגס אפשרה היררכיה ברורה יותר בהתקפה וזהות הגנתית ברורה יותר לדאלאס, והתוספת של ברטאנס ודינווידי נתנה להם עוד שני יוצרי נקודות בפרימטר שחסרו להם מאוד.

כל זה יחד הוביל להתפוצצות מול יוטה לאחר חזרתו של לוקה ומול פיניקס כמובן ודאלאס היא כאן ועכשיו. בתרחיש הזה צפויה לנו סדרה ארוכה ומרתקת בין שתי קבוצות טובות בדרך לסדרת גמר חזקה מול בוסטון המצוינת.

הנראטיב השני הוא שלוקה הוא באמת שחקן דורי, ומה שהסגל המקצועי של קיד עשה עם ההגנה שלו באמת מרשים אבל בסופו של דבר זאת קבוצה שמתבססת על לוקה, על חדירות של בראנסון ועל דינוידי הלא יציב, ומלבדם שורה של שחקנים שיכולים לעשות נקודות רק אם מפעילים אותם היטב או בהאסל.

התמזל מזלם לפגוש את יוטה שרק חיכתה שמישהו ישלח אותם לבנייה מחדש אחרי כשלונות הפלייאוף של השנים האחרונות ופיניקס שפשוט התפרקה פיזית (פול) ומנטאלית (בוקר ואייטון) החל ממשחק מספר 3 בסדרה, במידה מסוימת העובדה שמשחק 7 היה כל כך לא תחרותי תומכת דווקא את התזה השנייה יותר מאת הראשונה.

משחק מספר 1 בסדרה אחת בוודאי תמך בתזה הזאת. דאלאס נעצרה על 23% משלוש ו-36% מהשדה, לעומת 56% מהשדה של גולדן סטייט שבעצמה לא קלעה מדהים מרחוק (34.5%) אבל נהנתה משליטה מוחלטת בריבאונד (35-51) מה שמוביל לנקודה נוספת שאולי לא קיבלה תשומת לב מספקת.

בשני המשחקים האחונים בהם גולדן סטייט מאוד מאוד הרשימה אחד האקס פקטורים המשמעותיים היה לוני, שחקן שלא היה ברור האם יכול להיות חלק מהגירסה המנצחת של הווריורס, תרם 22 ריבאונדים במשחק מספר 7 מול ממפיס וקלע 10 נקודות ב-100% מהשדה עם 2 חסימות במשחק מספר 1 מול ממפיס. העובדה שהוא יכול להיות על המגרש 20-30 דקות בצורה אפקטיבית הופכת את הרוטציה של קאר להרבה יותר מגוונת ואת היכולת שלו לשחק עם גודל למול ההרכב של היריבה להרבה יותר גמיש ומעניין.

אם דאלאס מחפשת סיבה לאופטימיות הרי שגולדן סטייט קיבלה משחק מופתי של פורטר ווויגינס שקלעו שניהם באחוזים מצוינים. משחקים חזקים של קאר, תומפסון ופול הם כנראה בלתי נמנעים, אבל אם גם פורטר ווויגינס קולעים באחוזים טובים עם האינטליגנציה של גרין בניווט ההתקפה יש מעט מאוד שהגנה יכולה לעשות מול הגירסה של הזאת של הווריורס.

אני כאמור חשבתי לפני תחילת הסדרות וחושב גם עכשיו שהפער הוא דיי גדול, וגולדן סטייט תראה את זה גם הערב, השאלה האם הסדרה הזאת תהיה קצרה מאוד או קצרה תוכרע במשחק מספר 3.

הימור: גולדן סטייט ב-12