פריוויו למשחקי שישי-14 משחקים, 14 גיטריסטים אגדיים/רועי ויינברג

שאתה בא לכתוב את הפריוויו למשחקי שישי, בדרך כלל זה עוד פריוויו רגיל, בלי שום דבר מיוחד. אבל הלילה לא לילה רגיל-14 משחקים, ו-28 קבוצות (רק הספרס והקליפרס לא משחקות), לכן, החלטתי להמשיך עם הקטע של הפריוויו המוזיקלי, והפעם 14 גיטריסטים אגדיים, בסדר אקראי, יחד עם פריוויו של כל משחק.

(הנדריקס, אחד מהגיטריסטים הטובים ביותר, לא כלול ברשימה, למרות שאין ספק שהוא אחד מגדולי הגיטריסטים בהיסטוריה).

***

טורונטו ראפטורס (32-43)-אינדיאנה פייסרס (23-53)

הפייסרס באה במצב רע, לעומת הראפטורס שניצחה 6 מ-10 משחקיה האחרונים. 2 הקבוצות רחוקות אחת מהשנייה מבחינת הרמה, אבל מאוד יכול להיות שיפגשו בפלייאוף, בסיבוב השני. צמד ראשי הבית יכול לספק משחק לתפארת, כאשר דה רוזן ורוס יצטרכו לתת משחק גדול כדי לנצח את אינדי.

אכן, המצ'-אפ המרכזי הוא בין דה רוזן ורוס לסטפנסון וג'ורג'. הכוח של טורונטו טמון בכנפיים, ולכן אינדיאנה תצטרך את המקסימום משחקני הכנפיים שלה כדי להאט את הקנדים.

תחזית: אינדיאנה תצליח במשימה, ותעצור את הראפטורס. הפייסרס.

הגיטריסט הראשון, ואחד מהגדולים בכל הזמנים. גיטריסט פסיכדלי ענק, שפעל באחד מההרכבים המוכשרים ביותר בהיסטוריה (יחד עם בסיסט אגדי, ג'ק ברוס ואחד מהמתופפים הטובים על הפלנטה, ג'ינג'ר בייקר), בנוסף להיותו גיטריסט רוק מוכשר ואגדת בלוז, אריק קלפטון, אחד הגיטריסטים המגוונים ביותר בהיסטוריית המוזיקה. הנה הוא וקרים בשירם המוכר, Sunshine Of Your Love.

***

יוסטון רוקטס (25-49)-אוקלהומה סיטי ת'אנדר (19-55)

הארדן חוזר לפגוש את האקסית, במפגש בין הקבוצה השנייה לרביעית במערב. 2 הקבוצות רוצות להתקדם, למקום השלישי והראשון בהתאמה, והמשחק הולך להיות צמוד.

הדו הקרב המרכזי במשחק יהיה של צמד הסקוררים החמים בליגה. הארדן ודוראנט יקלעו אחד על השני, ומי מביניהם שיקלע יותר יהיה נכס עצום לקבוצתו בדרך לניצחון. הת'אנדר תלוייה בדוראנטולה ויוסטון במזוקן, והם אנשי המפתח הלילה.

תחזית: הארדן שחקן מעולה, אבל דוראנט יותר. משחק 30+ שלו, שישווה את הרצף של ג'ורדן, יביא לת'אנדר ניצחון. אוקלהומה.

ענק הבלוז, סטיבי ריי וון, בקטע נגינה מונומונטלי, Scuttle Buttin'. הקטע מראה את יכולותיו של וון כגיטריסט בלוז, ואחד הטובים שבהם. גיטריסט מבריק, מאלתר מצויין, שנהרג בהתרסקות מטוס טרגית ב-1990, אבל המוזיקה המשובחת שלו תשאר לנצח.

***

ממפיס גריזליס (31-44)-דנבר נאגטס (42-33)

במשפט אחד: הגנת הברזל של הגריזליס נגד ההתקפה של הנאגטס. ההגנה של הדובים חזקה יותר מההתקפה של הקבוצה מהרי הקולורדו, ולכן ממפיס תנצח. הגריזליס.

הדלתות מוכרים בעיקר בזכות הכריזמטיות של מוריסון כסולן, אבל גורם נוסף שהפך אותם למה שהם היה רובי קריגר, גיטריסט שהצליח, יחד עם עבודה מופלאה של ריי מנזרק (שהצליח לנגן על אורגן בס, וכך שילב בין הבס והקלידים כנגן אחד), להפוך את דה דורס ללהקה שמנגנת בהצלחה מבחר ז'אנרים. כאן יש דוגמה לשיתוף פעולה מוכשר של קריגר ומנזרק, בשיר Light my Fire.

***

שרלוט בובקאטס (38-37)-אורלנדו מג'יק (54-21)

הבובקאטס צריכים את הניצחון בשביל הפלייאוף. המג'יק רק משחקים עד שהעונה תיגמר, כי הליגה מחייבת אותם. בנוסף לפערי הרמה, ברור מי תנצח. שרלוט.

גיטריסט רוק מחונן, שעל כתפיו סחב להקה לטופ של הטופ. כיום מנגן פולק, אבל נשאר אחד מנגני הגיטרה הטובים בעולם. בגרסה בת ה-11 וחצי דקות לשיר של להקתו, דייר סטרייטס, ל-Once Upon A Time in the West, נופלר נותן סולואים משובחים.

***

אטלנטה הוקס (42-32)-קליבלנד קאבלירס (45-31)

הסיפור זהה למשחק הקודם. קבוצה שמתחרה על המקום בפלייאוף, לעומת קבוצה שאיבדה סיכוי למשהו העונה. הטובה יותר תנצח, והפעם זאת אותה קבוצה שהמשחק בעל חשיבות גדולה יותר עבורה. אטלנטה.

פייג', אחד ממייסדי הבלוז רוק, ומאבות ההבי מטאל. ב-Since I've Been Loving You הוא נותן סולו בלוז מרשים בהתחלה, ולאחר מכן השיר הופך בהדרגה לשיר רוק, הרבה בזכות הגיטרה המבריקה של ג'ימי, שהייתה אחד מסימני ההיכר של זפלין לאורך השנים, יחד עם התיפוף האגדי של בונהאם, היכולות של פלאנט כסולן ופרפורמר, והבס של ג'ונס, שמאזן את כל שאר הכלים.

***

בוסטון סלטיקס (52-23)-פילדלפיה 76' (59-16)

מישהי חייבת לנצח את המשחק הזה, וזאת הולכת להיות הקבוצה הטובה יותר. הניצחון של הירוקים. בוסטון.

גילמור הוא אחד הגיטריסטים הבודדים שמצליח לשלב לסולואים שלו, מלבד רגש עצום, יכולות טכניות מצויינות. הוא מביא את זה לידי ביטוי ב-Comfortaly Numb הספקטקולרי, והפעם עם קולו של דיוויד בואי הנפלא.

***

ברוקלין נטס (34-40)-דטרויט פיסטונס (48-27)

הנטס עדיין חולמת על המקום השלישי, אבל למרות פער ה-3.5 משחקים, זה יותר מסתם חלומות באספמיה. הפיסטונס 5.5 משחקים מהמקום השמיני, ולא יגיעו לשם העונה. ברוקלין.

קווין. הרבה נאמר על הלהקה, שמלבד כישרון עצום של דיקון וטיילור, התבססה ברובה על הזמר והפרפורמר הגדול מכולם, פרדי מרקורי. מלבד מרקורי, היה בלהקה גם את הד"ר לאסטרופיזיקה, בריאן מיי, שעיבד את השירים, והפך את קווין למה שהיא.

***

מיאמי היט (22-52)-מינסוטה טימברוולבס (37-37)

האלופה טובה יותר מהטימברוולבס, וצפוייה לנצח בקלות בבית. מיאמי.

פיט טאונסנד. האיש שעומד מאחורי צמד אופרות הרוק האגדי, טומי וקוואדרופוניה, והיה הגיטריסט והרוח החיה מאחורי The Who, בנוסף להיותו כותב ומלחין מוכשר, ופרפורמר ענק.

***

ניו יורק ניקס (43-33)-וושינגטון וויזארדס (36-39)

משחק בין 2 קבוצות פלייאוף, כאשר הוויזארדס צפוייה לסיים את העונה במקום השישי. לא בטוח בכלל שהניקס תהיה בפלייאוף, והניו יורקרית צריכה את הניצחון הערב. היא צפוייה להשיג אותו, במשחק צמוד. ניו יורק.

הקיסר הרוק הפרוגרסיבי, רוברט פריפ, באלבום הראשון של קינג קרימזון, In The Court of The Crimson King. בבלדה הזאת יש תפקיד חשוב לגיטרה, שבא לידי ביטוי גם בשאר האלבום והקריירה של הלהקה, בנוסף לפרוייקטים אחרים שלו (דיוויד בואי בסוף הסבנטיז, פיטר גבריאל מג'נסיס, ורבים אחרים).

***

שיקגו בולס (32-43)-מילווקי באקס (61-14)

בטבע, כאשר צבי פוגש שור, זה נגמר בד"כ בניצחון של השור. זה יקרה גם הפעם. שיקגו.

דיפ פרפל, אחת מהלהקות ההארד רוק הטובות בהיסטוריה. שירה מדהימה של גיליאן, שילוב מוכשר של בס ותופים בין רוג'ר גלובר ואיאן פייס, בנוסף לקלידים המדהימים של ג'ון לורד הפכו את הלהקה למה שהיא, אבל מעל הכל בלטה נוכחותו של ריצ'י בלקמור, שכתב והלחין רוב שירי הלהקה, בנוסף לעבודתו כגיטריסט בה.

***

יוטה ג'אז (52-23)-ניו אורלינס פליקינס (43-32)

2 קבוצות לוטרי, אבל עדיין יש פערי איכות משמעותיים ביניהן, שיכריעו את המשחק. ניו אורלינס.

דוון אולמן. היה הבסיס לאולמן בארדרס בנד, אחת מלהקות הרוק האמריקאי הראשונות, ועבד עם קלפטון בדריק והדומינוס, שהוציאו אלבום אחד, אך הוא הפך לאגדי, וכולל בתוכו את הלהיט Layla. כאן קלפטון ואולמן עושים קאבר לשיר של הנדריקס, Litt Wing.

***

פורטלנד טרייל בלייזרס (27-49)-פניקס סאנס (31-44)

משחק בין 2 קבוצות, כאשר אחת מתחרה על הביתיות בפלייאוף והשנייה על מקום בפוסט סיזון. יכול להתפתח למשחק לפנתיאון, והכל פתוח. קשה להמר על מנצחת, אבל אלך על הסאנס, לאור הקו האחורי החזק שלהם, שיכול להכריע את המשחק. פניקס.

זמר וגיטריסט גדול, שיגיע לארץ בקרוב. רוקר מופלא באחד משיריו הגדולים. ניל יאנג.

***

גולדן סטייט ווריורס (29-46)-סקרמנטו קינגס (48-27)

הקבוצה הטובה יותר תנצח. גולדן סטייט.

הרכב פרוג רוק גדול נוסף, שכולל מתופף וכותב דגול, ניל פירט', בסיסט וסולן מצויין, גדי לי, וגיטריסט איכותי, אלכס ליפסון, שנותן עבודה נהדרת בשירי הלהקה (כולל האפוס בן 21 הדקות-2112), וגם בשיר זה.

***

לוס אנג'לס לייקרס (50-25)-דאלאס מאבריקס (31-45)

פערי האיכות ברורים גם פה. דאלאס.

שמרנו את מלך הבלוז לסוף. זמר ענק, גיטריסט גדול, ואיש שעדיין מופיע בגיל 88. לסיום, בי.בי קינג עם The Thrill is Gone.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 71 תגובות

  1. רועי הפריוויו שלך למשחק של אטלנטה וקליבלנד הפוך :

    אטלנטה יותר קרובה לזרוק את העונה מאשר קליבלנד.
    דווקא לקאבס יש יותר סיכוי להיכנס למקום האחרון בפלייאוף עקב הלו"ז הקל על סף המגוחך שנותר להם.

    אטלנטה ממש לא רוצה להיות חלק מזה ואם היא תסיים בפלייאוף זה כי הניקס וקליבלנד היו יותר מדי גרועות.

    ושתיהן יסיימו מעל אטלנטה לדעתי.

  2. הפריוויו היה אחד הטובים.סחטיין על ההשקעה.
    לגבי המשחקים,אני מסכים עם דקסטר,קליבלנד ינצחו את אטלנטה.אטלנטה כבר די ויתרו על העונה כשאפילו דני פרי המנגר טען שהוא בונה לעתיד,הווה אומר לפספס את הפלייאוף לא יהיה כזה נורא.קליבלנד ינצחו ב- 10 ומעלה.
    אני גם לא מאמין שאינדי יתאוששו דווקא מול טורונטו.טורונטו נאבקים על מקום 3,והם יתנו הכל כדי להבטיח אותו.
    לגבי אוקלהומה,אני מצפה שנפרק את יוסטון 15 ומעלה,וסוויפ עונתי גם מולם.במיוחד אחרי שפרקינס חזר,ההגנה תתחיל להתייצב.

  3. תענוג של פריוויו רועי, תודה.
    מסכים עם קודמיי לגבי אטלנטה-קליבלנד, אבל מעבר לזה אחלה פלייליסט! וזה ששמת את קרימזון – הדובדבן שבקצפת (ביטוי מוזר משהו, אם כבר קצפת שיהיה תות)

  4. אחלה של רעיון!!

    רובי קריגר אחד הגדולים אבל מאוד מאוד מאוד מאוד חסר לי ג'ון פטרוצי!!

    גאון כזה להשמיט?? זה דורש עריכה זריזה מאוד לפוסט הזה לפני שעוד מישהו יעלה על זה.

  5. מומי תגיד להם זריז שלא להכניס את ג'ון פטרוצ'י זה פשע חמור ביותר.

    אגב גם מקומו של סטלוס והבוזוקי גבוה גבוה בהיררכיה.

    וגם דיוויד ברוזה BY THE WAY..

  6. פטרוצ'י הוא גיטריסט מחונן, מה שבא לידי ביטוי ביכולות הטכניות העצומות שלו, גם בבלדות וגם בשירים הכבדים יותר. הפרוג מטאל שדרים ת'יאטר ממקימיו הושפע רבות ממנו, ובעיקר מאחד האלבומים הגדולים ביותר במטאל, מטרופוליס חלק 2-סצנות מזיכרון.

    אחד השירים האהובים עליי של ת'יאטר, עבודה חזקה של פורטנוי ופטרוצ'י-

    https://www.youtube.com/watch?v=JEKTNtmKZEw

  7. רועי, שישי הבא תעשה פריוויו על טהרת המתופפים, אח"כ פסנתרנים, בסיסטים, כל מיני עיליום בכלי הנשיפה. אני רוצה לראות את כל הארסנל שלך 🙂

    אגב אני חייב לציין שיצרת לעצמך אחלה קו. לקרוא פריוויו כדורסל מוסיקלי זה רעיון ממש טוב. במיוחד לסטלנים כמוני ..

    ואני ממש אוהב את פיט טאונסנד כמה שהוא נגר ככה הוא טוב.

  8. בחיי שאני לא מבין את הרשימה שלך. הרשימה מתחילה משנת 1973 ונגמרת ב 1982.

    רועי אתה אמור להיות צעיר ולא זקן שמרן שרק מכיר ג'אנר אחד ועשור אחד .

    הנה כמה שלא במחברת שלך: אדי ואן הלן סטיב וואי (שנות ה-80).

    אדם ג'ונסון, פרינס, הגיטריסט של הצ'ילי וספין קוקטור. שנות ה-90

    גיטריסטים שלא באים מרוק כמו סנטנה, והג'פסי קינג . FUCKING מייק סטרן!!. פט מטיני (הוא אפילו הוציא דיסק עם דיוויד בואי.. סליחה זה היה בשנת 92. עוד לא הגעת לזה)

    הרשימה שלך זה כמו שתבחר 5 סנטרים לחמישיית הגדולים שלך ואת כולם תבחר משיקגו.

  9. תודה על פריוויו שעושה לי עונג שבת שבוע שני ברציפות. אני יושב ומאזין, חברים, שתייה טובה, פינוקים לקיבה…תענוג. אפילו אשתי נהנת. כך את ההערה הבונה של הריש עם הקסדה ותן לו תשובה ביום שישי הבא.
    אני צופה עכשיו בממפיס והם ברוטאליים מתחת לסל. הם כנראה יסיימו 7 ויחסלו את אוק לפני שדוראנט יספיק להגיד קליפרס.

  10. הפייסרס הפכו לפח הזבל של המזרח זה לא ייאמן פשוט.
    קבוצה מוכה, חבולה, עייפה.

    מקבוצה שהייתה משפיטה קבוצות הפכה לשפוטה.
    כולם עושים עליה סיבוב.

  11. מעניין לראות את אוק היום בבק טו בק מול קבוצה טובה.
    יוסטון כרגע זה לא קנה מידה לכלום. הווארד השנוא משנה עבורם את כל התמונה.

  12. אינדיאנה היא בעיני סמל.
    אנדרטה לכישלון מאמני האנליטיקס ברגעי האמת. לשלבים הסופיים יגיעו מאמנים כמו פופ, ריברס, טיבודו קרלייל , ממפיס בגלל הסגנון שבחרה, קיד (כן קיד) או קבוצות שחמושות בשחקנים כמו לברון, דוראנט, דירק והווארד.
    אין תחליף למאמנים שחיים את המשחק בעיניים.

    אגב, שיטת הכוכבים עובדת במקרים מאוד ספיציפיים של שחקן מאוד מאוד מוכשר שמקבל גם את תמיכת השופטים

  13. לא ראיתי את מיאמי, אבל אם השופטים עזרו להם כפי שכמה שונאים כותבים כאן, זה מצויין, כי הם היו חייבים נצחון לשמור על מקום 1 במזרח!

    כל הכבוד לזיברות!

    1. האמת שאני בעד מיאמי ובד"כ מתלונן על שיפוט זוועתי נגדם, אבל היום היו כמה החלטות לגמרי לכיוון שלהם – שני פאולים על צ'אלמרס בסוף שעון בעיקר בלטו.

  14. איזה הפסד מיותר בהארכה שניה לקבוצה שלא צהיה אפילו בפלייאוף…
    לפחות נשופטים איזנו קצת והפעם שרקו לטובת מינסוטה…

  15. מי היה מאמין?
    מינסוטה מנצחים את מיאמי(!) במיאמי(!!)
    אחרי שתי הארכות!!!!!

    היהפוך זאב(לוזר) עורו ונמר חברבורותיו? לפחות הלילה התשובה היא כן!

    שפשפתי עיניים, שטפתי פנים וסטרתי לעצמי רק כדי לודא שאני לא הוזה…

  16. הפתעת עם דווין אולמן. אחד מחמשת הטובים ביותר חסרים פה כמה שמות כמו רורי גלאגר, קית ריצ'ארדס, ג'ון פוגרטי, וג'ורג' האריסון למרות שמבחינה הטכנית הוא קצת לוקה בחסר. אם מציעים גם סגנונות אחרים אז אי אפשר בלי פאקו דה לוצ'יה ופט מתיני למרות שזה פחות הסגנון שלי. ולכל אלה שהציעו את סטיב וואי ודומיו יש לי רק מילה אחת להגיד לכם: פחחחח.

  17. ובנוגע לכדורסל, התחושה שלי שלאינדיאנה קשה עם כובע הפייבוריטית וקל לה יותר לבוא כאנדרדוג לסדרה. אולי בעקבות הסיום הקטסטרופי הזה הם יחזרו לכובע האנדרדוג ויחזרו להציג את הכדורסל שלהם(לפחות כך אני מקווה).

כתיבת תגובה

סגירת תפריט