1.אני אומר זאת בטעם רע, אבל בסוף המשחק הארדן היה זה שהבטיח נצחון ב-3 שלשות כמו של פעם

1)ג'יימס הארדן לא היה השחקן שניצח את המשחק. הוא רק הבטיח את הנצחון. עד ל-3-4 דקות לסיות היו לו 22 נק' והוא היה 3 מ-7 מה-3 – לא רע אבל גם לא משחק לכתוב עליו לדודה משיקגו – אבל בסוף כשמיאמי הקטינה עד דפיציט של 4, הוא קבר 3 שלשות (אחת במין נפילה) וסיים טוב מאד עם 31 נק' ב-6 מ-10 מטריי.

2) מה ניצח לסיקסרס את המשחק? בין השאר 16 מ-33 זריקות מה-3 ל-48.5% נגד מיאמי שביישה את שם השלשות עם 7 מ-35 ל-20%

3) כתבתי כבר אחרי המשחק השני שאני התחלתי לאבד בטחון באריק ספואלסטרה. היום הכבוד ירד עד למרתף של בניין הקומות בו גייל ואני חיים. לפני המשחק, בחימום, אני רואה את דנקן רובינסון קובר אותן כמו לייאפס. הוא ניתר, הוא נע, הוא לא פצוע. והנה משחק בו פיג" טאקר קולע 7, קייל לאורי קולע 6, וסטראס קולע 6. אלה שחקני חמישייה פור גאד סייק. זורקים וזורקים, ומפספסים. למעשה כמעט שהפסיקו לזרוק בחצי השני כי ההחטאות פגעו בציפורי נפשם. דנקן רובינסון – לבטח אחד מעשרת קלעי השלשות הטובים ביותר ב-NBA (לדעתי הרבה יותר קרוב ל-"1" מאשר ל-"10") – עומד ממש ליד אריק להזכיר לו שהוא שם, ואריק לא נותן לו רבע דקה. אומרים על דנקן שהו בעל אינטליגנציה גבוהה ברמה של גאונות. אני יודע שהאנשים האינטיליגנטים הם המאהבים הגרועים ביותר כי במקום לבצע הם חושבים. אמרו זאת על כדורסל וישנן כמה דוגמאות טובות (גם גבל מגי וגם ראסל ווסטברוק הם בעלי IQ גבוה מאד). אבל דנקן הוכיח את עצמו במיאמי שוב ושוב. זהו המשחק הרביעי שדנקן לא רואה פרקט. אני בטוח שמיאמי יעבירו אותו בקיץ לקבוצה אחרת.

4) פיג'יי טאקר, ויותר ממנו קייל לאורי – איומים ממש. במיוחד לאורי. נמוך מדי ושמנמן מדי. לפני כמה שנים הפייטר הזה מצא דרכים להצטיין ובטורונטו אהבתי אותו ממש. כאן הוא נראה כגמד בארץ הענקים. מה הוא עושה על המגרש? ממש כלום. מוסר כדור להירו או לאדבאיו ובזה מסיים תפקידו. גם טאקר כבר לא יכול נגד מקסי, מילטון, והשחקנים האחרים של הסיקסרס.

5) דני גרין תפס יד. השחקן הזה נולד לשלשות אבל היו לו משחקי פאשלה כל כך רבים שהרבה איבדו תקווה. הערב הוא חזר לעצמו עם כמה שלשות מהימים ההם.

6) ג'ואל אמביד היה די טוב, אבל לא יותר. הייתי מצפה ממנו להרבה יותר כשויקטור אולדיפו או קייל לארי שומרים אותו כפי שיצא כמה וכמה פעמים.

7) למיאמי יש רק את אדאביו כגבוה לגיטימי. כשהוא בבעיית עבירות או יורד לנוח – מיאמי, בדיוק כמו ההאוקס, היא קבוצה נמוכה מאד.

8) עד שפילי לא תנצח אחד במיאמי לא קרה שום דבר.

2. דאלאס ניצחה את פיניקס במשחק נהדר (?), גרוע (?), בינוני (?)

1)המשחק שדאלאס הובילה מתחילה (למעט ה-3-0 של דווין בוקר שהתחיל את המשחק) ועד הסוף היה משחק נהדר לאוהדי המבריקס.

2) המשחק היה גרוע והוסיפו לזה שיפוט קצת ביתי, ויש משחק גרוע לאוהדי הסאנס

3) לאוהד נייטרלי כמוני המשחק היה משחק פלייאוף בינוני: חזק מאד פיזית עם שלשות מעולם אחר לשתי הקבוצות בחצי הראשון, ומשחק פרוע מלא שגיאות וטרוף השלשות נעלם. למעשה במחצית השנייה בקושי מצאו את הטבעת מדאונטאון.

4)בחצי הראשון דאלאס קלעה 51.2% מהפרקט, 58.3% מה-3 (!!!!!!), ו-92.3% מהקו. בחצי השני האחוזים ירדו ל-44.7%, 45.5%, ו-78.9%. דוריאן פינלי-סמית עשה קרייר-היי עם 8 מ-12 מהטריי האלה!

5) בחצי הראשון הסאנס קלעה 52.5% מהפרקט, 50.0% מה-3, ו-90.0% מהקו. בחצי השני האחוזים ירדו ל46.4%, 36.0%, ו-77.8%. למעשה מבט על "4" ו-"5" מספרים בגדול את סיפור המשחק.

6) סיפור המשחק השני הוא כריס פול. לא יאומן ממש כיצד בארבעה ימים הוא הפך מגאון הופס עם קבלות, עבר מפואר, והווה שמאיים אפילו על להיות עליון על העבר, לג'רק מפגר שלא מבין ששחקן כמוהו הוא חשוב מדי לסאנס מכדי לבצע 4 עבירות בחצי, חמישית מידש בפתיחת הרבע השלישי, 3 מהן לא מחוייבות כלל וכלל, וכשניכנס ברבע הרביעי עם 5, כמעט מייד ביצע את הפאול הששי. בלעדיו הסאנס היא קבוצה רגילה ב-NBA.

אבל רגע. האם היה פאול 6 אמיתי נגדו או שגיאה שיפוטית? החליטו אתם:

Chris Paul has fouled out of Game 4 after this play on Jalen Brunson. pic.twitter.com/r5ooajNzCw

— ESPN (@espn) May 8, 2022

הפאול הרביעי של כריס פול היה FIRST. בכל הקרייריה האילוסטרטיבית שלו הוא לא ירד עם 4 פאולים פאולים להפסקה. הפאול ה-5 שלו קרה 2:28 דק' אל תוך הרבע השלישי (והוא הורד מיד אחרי זה). הוא עשה BACKING של ג'לן ברונסון, כמו תמיד. אבל ב-90% מהמקרים השריקה היא נגד המגן. כתבתי כבר אתמול שהבעייה הגדולה ביותר בשיפוט היא להחליט מתי הפאול הוא הגנתי או התקפי. מעניין שפול לא מחה על השריקה כהוא-זה.

7) דאלאס ניצחה היום למרות משחק בינוני – עבורו – של לוקה. הוא קלע 9 מ-25 (35%) מהפרקט, ו-1 מ-10 מהשלוש. אני חייב לכתוב 10% דיוק למרות שזה מזדקר מיד מה-1 מ-10. מה מעצבן איתו? שהוא כמו ילד – וכבר ציינתי זאת – ככל שהוא מחמיץ יותר הוא מנסה אותו דבר יותר כדי לשנות בכוח את היום השחור שלו מה-3. חמש פעמים הוא החזיק בכדור עד 2-3 שניות אחרונות, ואז מסר פעמיים לרג'י בולוק, פעם לקלבר, פעם לפיני – סמית', ופעם לברונסון שקברו למזלו את השלשה.

היי, הוא קלע 26 והוא הנשמה והלב של המבריקס אבל הוא מסוגל לעשות מהם קבוצה יותר טובה.

8) בוקר הפך להיות סופר-סטאר. הוא קולע למרות שמירה. ג'ייסון קיד ציווה דאבל-טים עליו שוב ושוב במחצית השנייה וההחלטה הייתה נבונה.

9) כואב לי הלב על אייטון. אולי האשמה גם בו: הוא שחקן מוכשר מאד אבל הוא כמעט ולא נראה על הפארקט. סנטרים גדולים של העבר – כשתפסו עמדה תחת הסל – היוו מטרה מספר אחת לגארדים למסור להם. אייטון הוא מין כזה NON-ISSUE. הוא לא דורש את הכדור והוא לא מקבל אותו. לסיים משחק עם 14 נק' ב-7 מ-12? זה שחקן שצריך לקבל 36 כדורים, ולקלוע 21 מהם ל-42 נקודות. הוא עד כדי כך טוב, אם ישחקו הרבה, הרבה יותר עליו.

10) דאלאס קבוצה נמוכה, נטולת סנטר. מדוע מונטי ויליאמס לא מנסה לשחק עם אייטון כפאור-פורוורד וג'בל מגי בסנטר, במיוחד במשחקים כמו הלילה כשמייקאל ברידג'ס נעלם מהם (6 נק', 4 ריב', 2 אס')?

11) נקודה למחשבה: מ-438 משחקי פלייאוף (מסוג 4 מ-7) היו רק 31 מקרים בהן קבוצה חזרה מפיגור 2-0 לנצח (7.1%) את הסידרה. אני רק אומר.

3. הסיקסרס נידונו ל-$50,000 על שהסתירו את הופעתו של ג'ואל אמביד למשחק השלישי

הקנס הוטל על שהסיקסרס לא הודיעו על הופעתו של ג'ואל אמביד למשחק "IN AN ORDERLY AND TIMELY ORDER"

The following was released by the NBA. pic.twitter.com/nl11LtKzA0

— NBA Communications (@NBAPR) May 7, 2022

4. ביל וולטון בן ה-69 מגיע למסיבת העתונאים אחרי נצחון הווריורס על הגריזליס

–ביל וולטון: "קוץ' סטיב קאר, למה שלא תשרטט כמה פלייז לתת יותר הזדמנויות לסטפן קאי לזרוק מחצי המגרש?"

–סטיב קאר: "I"M ALL FOR THAT!"