טוב, עכשיו זה רשמי. אתר הופס מקיים את המפגש השנתי במגרשי הכדורסל מול קניון פ"ת (ליד בי"ח ביילינסון) ביום ששי ה-25 לאפריל בשעה 11 לפני הצהריים.

התכנית פשוטה: נפגשים ב-11. מתחילים במין מפגש 'הכרה' בו אני מדבר כמה מילים, ואז אנשי הצוות מציגים את עצמם, ואם הם רוצים לתרום כמה מילים – בכיף.

התעוררה בעייה מינורית עם מומי. שוב מומי. הוא מעדיף לשמור על עילום שם ולהמשיך להופיע כמו פאנטום בלי שאיש יידע מי הוא. היחיד שראה אותו אי-פעם (במקרה מחלט) הוא מידן, שבמקרה שמע אותו מדבר עם אוקסנה (לא בטוח אם היא; אחת הנקבות שלו) ושאל אותו אם הוא מומי ומומי ענה כן. אבל מידן טוען שזה היה בכניסה למטוס והוא לא חושב שהוא יכיר אותו אם לא יזדהה. אלא אם כן הוא ישנה דעתו, הוא יופיע ולא נדע מי הוא כי הוא יציג את עצמו בשמו האמיתי.

אחרי הצוות, שאר הגולשים יציגו את עצמם, ולמי שיש רצון לזרוק כמה מילים – הכל יתקבל בברכה.

אז גם אחלק את 4 הספרים שגולשים זכו באתגרים, אבל נוצרה בעייה גדולה עם הקולונים שהבטחתי להביא למנצחים אחרים: ממש לאחרונה הגבילו את הטסים לארה"ב מישראל או חזרה למזוודה אחת של 25 ק"ג (בעבר היה שתי מזוודות לאדם). כשבאים ל-5 שבועות ארצה ומלבד לבוש וכו' ישנן שלוש נכדות הגדלות בשנה שמשך שנה שלמה לא קיבלו מתנות מסבתא וסבא, המתנות בלבד ממלאות חצי מזוודה, וכמובן SHOPPING LIST מהבת. אז במקום הקולון נקבע פגישה וארוחת הערב עלי לכל הזוכים. אולי נעשה זאת באחד הפאבים בו ניפגש לאחד ממשחקי הפלייאוף בסביבת ת"א (רמת החייל? מידן אחראי על 'מפגש הפלייאוף', ונודיע לכולם)

אחרי זה כדורסל. תלוי כמה מגיעים, נחליט ברגע האחרון מה עושים. אולי אליפות חמישיות? אולי אליפות שלשות? בעבר עשינו גם אליפות מה-3.

הכל חופשי ושום דבר פורמלי.

אף פעם לא הרגשתי חום כזה באתר. מין הרגשה של משפחה. אני ממש מתרגש לפגוש כמה מבינוני ורפי ההבנה באתר!

הצוות כבר החל להקים חמישיות ש-"בטוח ינצחו", אבל הזכרתי להם שבין הגולשים ישנם כמה שחקנים – שחקנים. לפני איזה 5 ו-4 שנים מופיע גולש צעיר בן 15 או 16 מבאר שבע בשם יואב ביטון, שמעולם לא שיחק כדורסל מאורגן. כעבור שתיים-שלוש דקות ידעתי שהנער הוא כשרון בלתי רגיל. שליטה אבסולוטית בכדור; קרוס-אובר א-לה טים הרדאוויי. הוא היה אולי 1.75 שיכול היה לדנקק בשתי ידיים. הוא היה כזה טוב ומיוחד שהפניתי אותו למכבי ת"א שהזמינו אותו לאימון מיוחד, והזמינו אותו להתחיל להתאמן עם קבוצת הנוער אלופת ישראל. הוא התחיל אבל בעיות לוגיסטיות מנעו ממנו להמשיך.

היה עוד מקרה עם כתב צוות צעיר, נתנאל קפקא מאיזו עיירה קטנה ליד עתלית. הוא היה "איש מיאמי היט" של האתר. הוא החליט להביא את אימו למפגש, וכשהיא הגיעה לא היה טעם להמשיך. פשוט יותר מדי חתיכה ששמה את כל הנשים של מומי בגן הילדים. אני לא יכולתי להפסיק להסתכל עליה ולא היה לי תאבון כשהיא באה איתו למסעדה בה ניפגשנו אחרי הכדורסל. הוא הביא את אימו גם למפגש הבא שנה אחרי, אבל אז היא כבר חזרה בתשובה, ונראתה אחרת מבשנה הראשונה.

בקיצור, כל מפגש קורה משהו מעניין אחר.

כולם מוזמנים להביא חברים, חברות,  והצעירים שלא נוהגים יגיעו עם הוריהם, כמו רועי שבא עם אביו שהוא שחקן לא רע בכלל.

אני לצערי כבר לא יכול לשחק יותר.  שתי חוליות גב אצלי קרובות מדי ודוחסות בעצבים השולחים 'אקשיון פוטנשיאל' לרגליים, ואני לא יכול לרוץ יותר מכמה צעדים. פעם הייתי פוינט גארד לא רע. בגיל 12-13 אני ועוד שני חברים הקמנו את הפועל קרית טבעון. מפא"י אז שלטה בעיר והסכימו לממן לנו מגרש כדורסל רק של הפועל (אני רציתי להקים מכבי), אז הפכנו להפועל קרית טבעון, ומאמננו היה יוסקה אסיסקוביץ' ששיחק בהפועל ת"א, וב-1953 זכינו באליפות הנוער של הצפון כשאני הפוינט גארד. בצבא עליתי בחמישייה של חיל האוויר  באליפות צה"ל בה לא הגענו רחוק (הייתי בקורס טייס שנאלצתי לעזוב בשלב השני כשהסתבר שהטנייטיס שאני סובל  היא מגבלה חסרת רפוי). טנייטיס הוא צפצוף קבוע באוזניים, כנראה כתוצאה מצלילות תכופות למעמקי הים כשאוניית המעפילים 'חיים ארלוזרוב' בוקר אחד פתאום נתקעה בחול איזה 200 מטר מביתי על שפת הים, שזה ספור שפעם אספר כאן. הצפצוף קיים עד היום אבל אני כה רגיל אליו שלפעמים עוברים חודשים ואני לא שם אליו כלל לב. אחרי זה שיחקתי פוינט גארד בנבחרת וינגייט והיינו אלופי אס"א, ואת קריירת הכדורסל השלמתי בתור שחקן ספסל בקולג' של ווסטר בשנתיים שלמדתי שם. הייתי מהיר מאד 'לשחקן לבן' אבל לצערי נמוך מדי. 1.71 מ'. בגיל 13-14 נחשבתי גבוה אך מאז לא גבהתי, ומגיל 70 התחלתי להצטמק. היום אני כבר אולי 1.65 מ' וממשיך להצטמק. כשיש 33 חוליות גב (בד"כ; לא תמיד) והסחוס (דיסק) של כל אחת מצטמק 2 מ"מ, אתה יורד -7-6 ס"מ, וזה לא נעצר…

שיחקתי גם כדורמים בבת גלים וקרית טבעון, ובצבא (אלופי צה"ל, נבחרת שריון) והוקי בבת גלים (אלופי ישראל 1955; אני קיצוני ימני), וכדורגל (מכבי חיפה ילדים, הפועל קרית טבעון נוער, הפועל גבעות זייד – כולם חוץ ממני דרום אמריקאים; היום הקיבוץ הפך למוסד לילדים ונועד מיוחדים – ואז הפועל בלפוריה גילו אותי בגיל 17 ויצא לי לשחק כמה פעמים כמחליף בליגה הלאומית, אז ליגת העל.

ככה היתה בריכת בת גלים כשאני שחיתי בה  ושיחקתי כדורמים כילד בן 9

אז הייתי ספורטאי לא רע, אבל לא הגעתי לרמה גבוהה בשום מקצוע. אולי עוד 20 סנטימטרים היו עוזרים. טוב, חוזרים למיפגש!

אחרי הכדורסל נלך מעבר לכביש לקניון וכל אחד יקנה מה שבא לו ב-FOOD COURT. ואז מתפזרים.

הבעייה שלנו תמיד היא כדורים ושתייה. כל אחד אחראי על הבאת שתייה לעצמו. אנחנו צריכים 5-6 כדורים לזריקות לחימום בשני הסלים. כאן חובה למצוא מתנדבים שמתחייבים לבוא למפגש עם כדור. אנא הודיעו בתגובות אם אתם מגיעים עם כדור. אנא הודיעו גם אם יש סכוי שתבואו למפגש כדי שיהיה לנו מושג בערך לכמה אנשים לצפות. אנא הגיבו אם אתם מתכננים להגיע על בטוח נכון להיום, או עדיין לא ידוע אבל נראה שכן, או לא ידוע אך נראה שלא!

וזיכרו! הכי חשוב שה כדורים! האשך השני של האשך הוא קטן מדי, והחצילים של מומי יותר מדי משומשים!