האוהדים בטורונטו הם בעיקרם אוהדים מורגלי אכזבות. בתור אוהדי הליפס (הוקי) והבלו ג'ייז (בייסבול) הם לא חוו הצלחות שנים רבות. האליפות של הרפטורס עוד טרייה אבל גם היא לא מספיקה כדי להוציא את הפסימיות מהאוהד הממוצע. כשהידיעה הברורה היא שאף קבוצה לא חזרה מעולם מפיגור של שלושה משחקים בפלייאוף הNBA רוב האוהדים בטוחים שהמשחק ייגמר היום בהפסד. חלקם אפילו אמרו לי שהם מעדיפים להפסיד היום וסדרה של שישה משחקים זה משהו שאף אחד לא ציפה לא בתחילת העונה, זה יותר טוב מלהפסיד במשחק מספר שבע אחרי מאמץ גדול.

גם משחק שבע אחרי פיגור 0-3 הוא דבר נדיר ביותר. כולל העונה הנוכחית 145 סדרות הגיעו למצב של 3-0. בתשעים מקרים זה נגמר בסוויפ, 41 סדרות נגמרו במשחק מספר חמש, 10 סדרות הסתיימו במשחק השישי, 3 קבוצות הצליחו לכפות משחק שביעי אך הפסידו בו. אף קבוצה מעולם לא ניצחה סידרה אחרי שפיגרה בשלושה משחקים. אבל! אם יש מאמן שמסוגל לזה זה כנראה דוק ריברס ואם יש שחקן NBA שתווית הלוזר לא רוצה לעזוב אותו זה ג'יימס הארדן, האם יכול להיות שהוא ברח מסוייפ בנטס כדי להיות מודח בדרך מביכה אפילו יותר? אישית אני מקווה שכן כי הוא באמת שחקן שאני לא מכבד. אבל קצת כואב על אמביד, שחקן נדיר.

האווירה בטורונטו מגניבה, בחוץ יש איזור אוהדים גדול שנקרא ג'ורסיק פארק וגם אליו קשה להשיג כרטיסים, הכרטיסים בחינם אבל יש כמות מוגבלת.

השחקנים עולים על הפרקט להצגת השחקנים, סקוטי בארנס זורק כדורים באוויר וכולם מסתכלים למעלה, משם תבוא הישועה?

הרבע הראשון מתחיל עם הרבה פוזשנים שנגמרים בסל בשני הצדדים ומעט מאוד הגנה.

בנוסף, ברור כבר מהתחלה שאמביד והארדן מתכוונים להגיע לקו הרבה. את הרבע הראשון פילי מסיימים עם 20 נקודות בצבע יתרון בזריקות עונשין וחמש יתרון על הלוח. הרפטורס לא החליטו עם הם מחליפים על החסימה או לא מה שייצר כמה לייאפים קלים מאוד להארדן. בצד השני כריס בושה וגארי טרנט משחקים היטב ושומרים את טורונטו ברקע.

הרבע שני נפתח שוב עם סל קל מתחת לטבעת של הרפטורס. אננובי חוטף את העבירה השלישית שלו בדקה הראשונה של הרבע השני וכנראה שהערב לא נראה הרבה ממנו. בצד השני הרפטורס בחסות בושה מצליחים לקחת כמה ריבאונד התקפה ולשמור את עצמם במשחק. שתיים וחצי דקות לתוך הרבע הרפטורס עם חטיפה, פסקל נעצר בעבירה של מקסי והקהל שואג. פעם ראשונה העונה שאני כאן ולא שומעים את הכרוז. הגענו לפלייאוף!

הקהל לגמרי בעניינים, הארדן מקבל שריקות בוז על הקו ואמביד מקבל רעש צורם באוזן כל פעם שהוא נוגע בכדור. נראה ששתי הקבוצות החליטו להתלונן בלי הפסקה על השיפוט. לדעתי יהיו פה כמה טכניות בקרוב. אנחנו באמצע הרבע השני בשיווין 46, בגדול משחק עם סקור גבוה יעזור יותר לפילי. היתרון ממשיך לעבור מצד לצד כשדני גרין תופס יד חמה מבחוץ באולם בו הוא לקח אליפות בעבר הלא רחוק. המחצית נגמרת בתוצאה 61-62 לפילי, שתי הקבוצות יכולות להיות מעודדות התקפית אך לחשוש מעט הגנתית. אצל הרפטורס יכולים לשמוח מהתרומה של בושה ואצל הסיקסרס מהאגרסיביות של הארדן.

הרבע השלישי מתחיל בהתקפה של פילי באותה צורה, סל מתחת לטבעת של טורונטו ושני טיולים לקו. אמביד שמח לשחק ככה כל הערב ואחר כן הארדן עם צעד וחצי קל לסל. הארדן מגיע לטבעת היום כאילו אנחנו שלוש שנים אחורה, מה קורה להגנת הרפטורס. בצד השני סקוטי בארנס עם שני סלים בזמן שאמביד שומר עליו, הרוקי לא מתרשם מההגנה של הביג מן. בינתיים הרפטורס לא מצליחים לעצור אף התקפה של פילי, זה לא סגנון שיביא אותם למשחק מכריע. שלוש דקות ברבע השלישי והתוצאה היא 76-67 לפילי. זו ההתחלה של הסוף?

בפסק הזמן, חינוך קנדי למהדרין. יש משחק זיכרון, צריך לקלוע לייאפ ואז להפוך כרטיסים. האיש לא מצליח לקלוע כמעט, הופך דברים לא נכונים בסדר לא הגיוני ואז זוכה בפרס כי רוצים להיות נחמדים….איפה התחרותיות! פלייאוף!

אנחנו שש דקות ברבע השלישי ואני לא חושב שטורונטו הצליחה לעצור פעם אחת את פילי ברבע הזה. או סל או זריקות. לכאורה מה שיש לרפטורס להציע זה הגנה, כשזה לא קורה המשחק יברח מהר מאוד. ריצת 17-0 קובעת 87-67 לפילי. הסדרה הזו כנראה גמורה. בינתיים לא נראה שיש לנרס תשובה הגנתית ראויה או דרך לשנות מומנטום, אמביד יורד לספסל ואולי הרפטורס יצליחו לנשום ולצמצם קצת את הפער.

30 שניות לסיום הרבע השלישי אמביד מבצע פאול ומתחיל לריב עם כריס בושה,

השופטים הולכים לבדוק במצלמות מה קורה. האוהדים בטורונטו צועקים ומקללים את אמביד. אמביד בתגובה?

הרבע הרביעי מתנהל בצורה יחסית רגועה עד שהארדן קולע שלשה שמעלה את פילי ל104-81, הוא מתרסק ונשאר על הרצפה ודוק חוטף טכנית. העצבים רופפים והטורים גבוהים אבל המשחק לא ממש. נראה שהרפטורס השלימו עם העובדה שהערב זה לא המופע שלהם.

סך הכל הרבע מתנהל כמו הגרבאג' טיים שהוא. אמביד קולע מתחת לסלים ומגדיל את ההפרש, הוא כבר עם כמעט שלושים נקודות וההפרש עולה ל26. איך יסכמו בטורונטו את העונה? הבחירה בסקוטי התבררה כבינגו, טרנט ג'וניור השתפר, אצ'וואה התקדם, פרד ופסקל שיחקו כמו אולסטארים בעונה הרגילה. יש על מה לבנות לעתיד ואולי חבילה מעניינת לטריידים במידה ויצוץ משהו מעניין.

בצד השני, פילי מתקדמת למשחק מול ההיט עם אמביד פצוע באגודל ועם סדרה ראשונה שהראתה את החוזקות ואת החולשות שלהם. בימים שהארדן ומקסי יגיעו לעבוד הם יהיו נהדרים ובימים אחרים יראו כמו צל של עצמם. זו לא נראית קבוצה לאליפות אבל עם מיאמי תמשיך לסחוב פציעות של לאורי ובאטלר לא נתפלא עם פילי יפסידו רק בגמר האזורי.

4 דקות לסיום המשחק אמביד מטביע בקלילות וחוגג עם תנועות של אווירון סטייל אלון מזרחי, הקהל מקלל אותו בראבק, בצד השני אחרי סל ועבירה סיאקם בו הוא גם מחטיף מרפק לאמביד הסיקסרס מבקשים ריוויו כשהם ב27 יתרון. אם זה לא אומר שאמביד לוקח את זה אישי אני לא יודע מה כן, לפחות דוק מגבה אותו ומוכן לבזבז על זה את הזמן של כולנו במקום שנוכל פשוט ללכת הביתה. הריוויו מתקבל ופילי מקבלים את הכדור. אני מהמר על מישהו שמורחק לפני סוף הזמן החוקי.

2:14 שניות לסיום פסקל יוצא בעבירה שישית, נרס מחליף את כל החמישיה ומכניס את המחליפים. האוהדים יודעים שהעונה נגמרה. לקהל בטורונטו יש קלאס והוא מריע לקבוצה שלו על אחלה עונה. המשחק נגמר בתוצאה של 132-97. זו לא התוצאה לא ציפו בטורונטו אבל הפסד של 4-2 לקבוצה טובה יותר זה לא הדבר הנורא ביותר שיכול לקרות.

אצל פילי החמישיה הגיעה לעבוד כשאמביד, הארדן ומקסי קולעים יחד 80 נקודות, גרין מוסיף 12 והאריס 19 נקודות. הארדן גם הוסיף 15 נקודות ולרגעים היה נראה קצת וינטג'. זה לא הופך אותו ליותר מהנה לצפייה אבל הוא בוודאי יעיל יותר עבור הקבוצה שלו.

אצל טורונטו בושה עם 25 נקודות ו-10 קרשים הוביל את הקבוצה, פסקל עם 24 וגארי טרנט עם 19. במקרה הזה חוסר היכולת לעצור את פילי היה מה שגמר את המשחק.

להתראות רפטורס! הייתה אחלה עונה. נתראה בשנה הבאה