מעורב הופס ליום ד': טריי יאנג הפסיד עוד משחק למיאמי / מנחם לס

1.אני משער ששוב אהיה היחיד שיאמר שטריי יאנג הפסיד להאוקס את המשחק

ההאוקס הובילו ב-4 עם 2:49 דק' לסיום המחצית. עם 2:29 דק' לחצי התוצאה הייתה 40-39 להאוקס. וכאן בא אבלאנש של ההיט כשב-1:40 דקות היא קלעה 15 נקודות נגד ה-0 של ההאוקס. אז ב-0:49 התוצאה הייתה 40-54 וחשבתי שאפשר לכבות את הטיווי.

אבל הסקרנות הכריחה אותי להישאר למה שחשבתי יהיה משחק של 30 הפרש למיאמי.

טעיתי. דיאנדרה האנטר החל לקלוע מקרוב, מרחוק, ומה-3, סיים עם 35 נק' ב-11 מ-21, ו-3 מ-7 מה-3. הוארטר היה שוב יעיל מאד עם 12 נק' ב-5 מ-9 ו-2 מ-5 מה-3. גלינרי עלה מהספסל ותרם את שלו עם 5 מ-11 ו-2 מ-5 מה-3 לעוד 12, ומיאמי החלה לאבד כדורים והמשחק הפך למשחק בו מיאמי מובילה ב-5-7 וההאוקס מנסה בכל כוחה לצמצם.

אבל היה שחקן שכל פעם כשניכנס,מיאמי הגדילה את ההפרש ל-7-6 כי טריי יאנג היה 2 מ-12, 0 מ-5 מה-3, והוא איבד 6 כדורים, אחד מהם במצב שהיה נותן יתרון להאוקס ברבע הרביעי.

עם 5.2 שניות לבסיום ההאוקס פיגרה 94-97. שלשה משווה את המשחק. לא הבנתי מה טריי יאנג עוד עושה על הפארקט. אולי המאמן נייט מקמילן ציפה לעוד נס מהננס. הוצאת הכדור הייתה תחת סל מיאמי שסגרה את על הפתחים ודנילו גלינרי זרק כדור ללא תקווה לעבר דיאנדרה האנטר כשנשמעה שריקת הסיום וקבעה 1-4 למיאמי במשחקים. וואללה שלא חסר היה שההאוקס תשווה ואז אולי תנצח בהארכה. אז היה 2-3 למיאמי והמשחק הבא משחק בית להאוקס. אבל זה יותר מדי 'אם' ו-'אם'.

מיאמי שיחקה ללא ג'ים האנטר וקייל לאורי, וההאוקס שיחקה ללא בוגדן בוגדנוביץ'.

אני לא יודע מה ההאוקס תעשה לקראת העונה הבאה. הקבוצות למדו כיצד להגן על טריי יאנג ואין לו את היכולות האתלטיות לנסות דברים חדשים. משחקי הפלייאוף נגד מיאמי חשפו אותו במערומיו, אם כי את המשחק שההאוקס ניצחה מחשיבים לזכותו, למרות שהוא היה די גרוע במשחק עצמו אבל מה שנכון נכון: השלשה שלו ניצחה את המשחק.

2. הסבר בקשר לחוק ה-"PAY FOR PLAY" שהצעתי

לא הייתה לי כל כוונה להציע מניעת תשלומים לשחקנים פצועים. ברור ששחקנים פצועים חייבים לקבל את משכורתם כרגיל. החוק שהצעתי הוא רק למקרים של שחקנים המסרבים לשחק בגלל סיבה שאינה קשורת לכל פציעה, כמו בסרוב בן סימונס לשחק עבור הסיקסרס. אפילו לשחקנים כמו ג'ון וול יהיו חייבים לשלם את משכורתם כי הוא לא משחק בגלל שיוסטון רוקטס החליטה שהוא לא ישחק עד שיימצא לו טרייד, ולא בגלל עקשנותו-הוא. שם החוק יהיה לעד "חוק בן סימונס"!

3. פעם נוספת, בקיצור, על נושא שכתבתי עליו שלשום שאיש לא טרח להגיב עליו: הקריסה של קונספט ה'סופרטים'

שלשום כתבתי קטע שלם על נסיונות העבר ליצור 'סופרטים' (ב'רבים') – שנכשלו. איש לא טרח להגיב על הקטע שחשבתי שיעורר מהומות שלמעשה אף קבוצה שאמורה הייתה להיבנות להיות 'סופרטים' – הצליחה. כתבתי שהקבוצות הטובות בהסטוריה – הלייקרס והסלטיקס של שנות ה-80, הספארס והבולס של שנות ה-80, הבולס של שנות ה-90, והווריורס של העשור הקודם – כולן ניבנו ע"י דראפטים מעולים וטריידים מעולים. הווריורס הייתה סופר-טים עוד לפני שקווין דוראנט הגיע אליה.

ניתן לומר שמיאמי היט של העשור הקודם היא, אולי, הסופרטים היחידה שהפכה לכזאת והצליחה כשלברון ג'יימס החליט "לקחת את כשרונו(ני) לסאות' ביץ'".

הנטס הייתה הנסיוןנהוטה  האחרון  להקים סופרטים – למעשה כמעט יש מאין. ההפסד הרביעי לסלטיקס שטיאטאה אותה ישמש טזהרה אמיתית לכתכניות עתידיות של הקמת סופרטים. לפני הנטס היו עוד נסיונות שכשלונן עדיין מהדהד – חיבורו של אנטוני דייויס ללברון ג'יימס וראסל ווסטברוק בלייקרס, והנסיון להקים סופרטים בקליפרס עם קוואי לינארד וכריס ג'ורג'.

הבעייה בבניית סופרטים כפי שכתבתי שלשום, אבל אני מרגיש חובה לכתוב זאת שוב, היא שישנם יותר מדי משתנים שיכולים להרוס תכנית שעולה הרבה מיליונים ואורכת כמה שנים. הלייקרס עם הציפייה ל-AD, או הקליפרס שחיכתה לג'ורג', ואז קוואי נפצע לה. קחו לדוגמא את הסיקסרס: כל התכניות של מוריי נפלטו על פניהן בגלל סיבות שונות ומשונות. הסיקסרס היא לא רעה היום לא בגלל מוריי אלא בבגלל שמקסי הפך לכוכב, וטוביאס – שהרבה אוהדי סיקסרס קברו, ועדיין קוברים – הפך למנוע שני לאמביד. כמובן שהטרייד המטורף של הנטס להביא את בן סימונס ולתת את ג'יימס הארדן הוא גורם נוסף להצלחה (הרגעית בכל מקרה) של הסיקסרס. אבל אין סיפור אומלל יותר מבסיפורה של הנטס

4. ברוקלין נטס: מ'סופרטים' לנחיתות ואומללות – אנטומיה של התפוררות

לא אלאה אתכם בכל פרטי הפרטים של הנפילה של הנטס מאיגרא רמה לבורא עמיקתה, אלא בקיצור נמרץ. מין סיכום על כל הבעיות שצומחות ומתעוררות בנסיון ליצור סופר-טים.

.כשג'יימס הארדן התחבר לקווין דוראנט וקיירי אירוינג חשבו כולם שניתן לסגור את הליגה. לחשוב שיש גם את ג'ו האריס – קלעי השלשות הטוב ביותר ב-NBA בעונה שעברה – כולם כמעט ללא יוצא מין הכלל נתנו את המפתחות לקבוצה מברוקלין. כמעט כל אנליסט NBA בחר את הנטס כקבוצה המועמדת לאליפות. ההרגשה הגיעה עד כמעט 'אין טעם לשחק העונה כי הנטס מנצחת בקלות'.

מה הייתה הבעייה? הנטס היו תמיד נפלאים אבל רק על הנייר.

הם אף פעם לא שיחקו ולא נראו כסופרטים.

סופרטים מיי אס.

כל משחק היה תרוץ אחר. התשובה המעייפת ביותר הייתה "חכו עד הפלייאוף". התשובה השנייה שעייפה אותי הייתה "חכו עד שהארדן וקיירי ילמדו לשחק יחד" או "חכו עד שזהארדן ואירוינג ילמדו לשחק עם דוראנט. כל שבועיים-שלושה בעייה חדשה בנטס.

ואז התחילו הבעיות, וגרמו לנטס ליפול עמוק יותר ויותר, ולהציג עונה שלא הייתה כמוה בהסטוריה.

א)הסרוב של קיירי אירוינג להתחסן גרם לנטס להיות הקבוצה המוזרה ביותר בהסטוריה כי דבר כזה אף פעם לא קרה לפני כן.

אני יודע שבעניין 'הזרים' במכבי, היו כל מיני מקרים של שחקנים ששיחקו רק במשחקי יורוליג, וכו'. לפני שנים רבות כשביל בראדלי למד באונ' אוקספורד שבאנגליה, הוא היה מוגבל למשחקים מסויימים. אני כבר לא זוכר את המקרה הספציפי.

בכל מקרה שחקן המשחק רק במשחקי חוץ מחרב את כל הקואורדינציה שמאמן מנסה לבנות בקבוצה. הבעייה הזאת פגעה כל כך בנטס עד שהיא הייתה חייבת לשחק – ולנצח – בפליי-אין כדי להיות בכלל בפלייאוף.

ב) ג'יימס הארדן הכריח את הטרייד שלו לפילי

הסרוב של קיירי להתחסן ביודעו שזה ימנע ממנו לשחק בבית פגע מאד בהארדן, שגם יכולתו ירדה בגלל השינוי בחוקי הליגה על פאולים בזריקות 'לא נורמליות', דבר שהארדן חי ממנו. אבל לאט-לאט הוא חזר לרמה הרגילה שלו אבל יחד עם משחקו המשופר הגיעה הפציעה של דוראנט, והארדן מצא את עצמו משחק ללא קיירי וללא דוראנט במשחקי בית, ועם מצב זה באה ההחלטה שעליו לעזוב את הנטס. דרל מורי – הבוס האחרון של הארדן והבוס שהפך גם לידיד, היה במרחק נסיעת רכבת של שעה ורבע מברוקלין, ולמוריי היה שחקן בשם ג'ואל אמביד שהארדן ידע שהוא יכול להיות חבל ההצלה שלו, כי בנטס אין, ולא היה, סנטר דומיננטי שהארדן יכול היה לפתח את משחקו יחד איתו.

הארדן לא שמר את התסכול שלו לעצמו ובנטס ידעו זאת. הם ידעו שאם הם לא עושים עליו טרייד, הוא יאבד להם בשוק השחקנים החופשיים והם לא יקבלו חצי שקל עבורו. מצד שני בן סימונס לא הסכים לשחק בסיקסרס עד שיימצא טרייד. הארדן עבור סימונס נשמע סופר-נפלא לסיקסרס והטרייד בוצע. כמובן שסת' קרי – קלעי שלשות להחליף את ג'ו האריס הפצוע – ואנדרה דרמונד עם ה-SIZE של בסנטר (ובחירת דראפט עתידית) היו הקש ששבר את גב הגמל והנטס הסכימו לטרייד באמונה שסימונס לא שיחק בסיקסרס בגלל סיבה עיקרית אחת: הוא החליט שהסיקסרס אינם הקבוצה בשבילו.

מוקדם יותר מאשר מאוחר הם למדו כיצד הם נדפקו עם סימונס כפי שהם לא נידפקו כך מעולם, ואולי אף קבוצה אחרת לא נידפקה כך אי פעם!

ג) קווין דוראנט לא מפסיק להיפצע

גם ללא משחקי הבית של קיירי אירוינג, הנטס היו 15-27 לא רעים בכלל כשקווין דוראנט נפך ונקע את ה-MCL בברך השמאלית. איך אומרים על מה שקרה אחרי הפציעה?

EVERYTHING FELL APART

הוא החמיץ 6 שבועות בהם הנטס היו 17-5. למעשה דוראנט האשים את עצמו בראיון ל-ESPN (http://Durant told ESPN in April בנפילת הקבוצה מבלי להאשים כל דבר אחר: לא קיירי, לא הארדן, ולא סימונס.

ד) בן סימונס לא דרך על הפארקט במשחק, ומי יודע אם ידרוך אי-פעם ב-NBA

הבעייה האמיתית של בן סימונס היא סוד כמוס. בעייה מנטלית? האם גבו מונע ממנו לשחק? אם כן, אז איך הוא נראה נורמלי לחלוטין באימון בסיקסרס עם מאמנים פרטיים? (ואילו שיחק – ועוד נגד הגנה כמו הסלטיקס – היכן אתם חושבים זה היה נגמר?)

ה) על הפציעה, הניתוח, וחסרונו של ג'ו האריס כמעט אף אחד לא דיבר

ג'ו האריס הוא לא פחות ולא יותר קלעי השלשות הטוב ביותר ב-NBA בארבע העונות האחרונות. לא רק קובר שלשות בדיוק הרב ביותר בליגה, אבל גם שחקן בגובה 1.98 העושה זאת. עם כל הכבוד לבסץ' קרי הוא לא ג'ו האריס. בכל הסידרה נגד הנטס סת' הצליח להשתחרר מעט אתמול, במשחק המטאטא. בשלושת הראשונים הוא בקודי מצא פתח בגין קומתו הנמוכה. ג'ו האריס היה מהווה בעייה גדולה לסלטיקס. הוא היה מרווח את הפארקט ואיתו הייתם רואים קבוצת נטס אחרת.

ו) הנטס – אפילו ללא כל הבעיות ועם 'השלישייה הגדולה' דוראנט-קיירי אירוין-הארדן היא קבוצה נמוכה מאד

אפילו הגולדן סטייט ווריורס – קבוצה 'נמוכה' – היא גבוהה הרבה יותר מהנטס. 'הבטן' של הנטס הייתה רכה ביותר נגד הסלטיקס, וכמובן שאפילו אם הארדן היה נשאר, הבטן תחת הסל הייתה רכה ביותר ונקודת התורפה הגדולה. אז איך, תגידו לי איך, רצו לפתח 'סופרטים' ללא גבוה אחד משמעותי (קווין דוראנט הוא 2.09 מ' אבל הוא משחק סמול פורוורד ואפילו שוטינג גארד, ברוב דקותיו על הפארקט.


5. לנגד עיני ראיתי שני שחקנים מנצחים את הזהב לבריה"מ ב-1988. עתה הם עוזרים לשחקנים צעירים לברוח מאוקראינה

הליטאי שרונאס מרצ'יולונאס משמאל והאוקראיני אלכסנדר וולקוב מימין

6. מאולימפיאדת 1988 בסיאול עד הצלת ילדים באוקראינה

שני השחקנים שניצחו את נהאמריקאים בחצי הגמר באולימפיאדת סיאול היו הליטאי שרונאס מרצ'יולונאס והאוקראיני אלכסנדר וולקוב. ג'ון וורטהיים כתב עליהם סיפור מרתק ב-SI, ופוסט זה מבוסס על המאמר שכתבhttp://arunas Marciulionis, Alexander Volkov reunite to help kids in Ukraine escape Russian attack – Sports Illustrated

הייתי שם בסיאול כשהסובייטים ניצחו קבוצה אמריקאית שמאמנה היה ג'ון ת'ומפסון מאונ' ג'ורג'טאון, והוא בחר לנבחרת 12 שחקני מכללות (הייתה זו הפעם האחרונה שארה"ב שיחקה ללא שחקני NBA) שלא התאימו אחד לשני, שנפצעו (דני מנינג), ושהיו כולם שחורים (מלבד דן מאירלי הלבן, שסיים כמלך הסלים של הקבוצה). הבעייה של הנבחרת ב-1988 הייתה שלא היו לה כל קלעים מעולים מלבד שון אליוט. אבל אליוט נפצע כבר במשחקים המוקדמים ולא שיחק. אז איזה קלעים ג'ון ת'ומפסון לא בחר כי הם היו לבנים? נסו סטיב קאר. נסו רקס צ'פמן. נסו ווילי דל נגרו. כל השלושה הפכו מיד עם דראפט 1988 לקלעי NBA מעולים אבל ג'ון ת'ומפסון החליט לצאת לקרב בלעדיהם.

טוב, זה לא שייך לסיפור אבל זה היה דבר שיושב לי על החזה כבר 34 שנים כי כתבתי על כך ל'ידיעות אחרונות' אבל אחד העורכים מחק את כל הקטע על "שחורים-לבנים" כי העיתון היה אז עם קרב גדול נגד 'מעריב' וכנראה מישהו ב'ידיעות' לא רצה לתת – לך תדע – איזה נשק 'גזענות' שמעריב תתקוף בו את ידיעות. אז זה הזמן באתר שלי להוציא את הדרק שיושב לי בראש כבר שנים כי אין דבר ששנאתי אז יותר מהקומוניסטים הסובייטים, ועתה את וולדימיר פוטין וכל שפוטיו. בקיצור, ג'ון תומפסון (שאף פעם לא הביא שחקן לבן עם מילגה לאוניברסיטת ג'ורג'טאון שהייתה – ועדיין – 85-90% לבנה) המשיך בדרכו גם עם הנבחרת כשהוא – תחת לחץ, וזה ידוע – מוסיף את הלבן היחיד דן מאירלי לנבחרת. הוא, מאירלי, סיים אגב כקלעי מס' 1 של הנבחרת עם 14.1 נק' ממוצע למשחק.

הנבחרת הסובייטית מנצחת הטורניר. שרונאס מרצ'וליאנוס הוא מס' 7

אלכסנדר וולקוב הוא אוקראיני הלוחם ומשרת את מדינתו כבר שנים. מקום מגוריו היא צ'רניהיב, כשעה נסיעה מקייב.

מתחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה הוא חושש לילדים ולצעירים. לא שלו עצמו: יש לו שתי בנמות החיות אחת בניו יורק והשנייה כאן באטלנטה. הוא חושש לכל הילדים, ובעיקר לאהבתו הראשונה – כדורסל. מאז שהוא סיים עם כדורסל הוא הקים אקדמייה לכדורסל לבערך 90 צעירים וצעירות עם אמביציות לכדורסל מקצועני באירופה וארה"ב.

אחד הטלפונים הראשונים שלו היה לחברו הטוב שארונס בליטא. הוא שאל את שארונס אם הוא יכול לעזור.

-"בוודאי, רק הבא אותם".

בתמונה אתם רואים את ששת הילדים הראשונים. אחד מהם, מס' 14 בתמונה שהוא ילד בן 15 שכבר הגיע לגובה 1.89 מ' וטיילר הירו (HIRRO) הוא ה-HERO שלו, הוא כבר בקשר עם HERRO שמנסה לסדר אותו באקדמיית כדורסל באחד מבתי הספר הקתוליים שיודעים כיצד מסדרים צעירים כאלה – העיקר שיביאו אליפות בתי ספר.

7. כן, ראיתי את סל הנצחון של ג'ה, אבל בנוסף, הדמיון בין USHER ואביו של ג'ה הולך VIRAL!


מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 133 תגובות

  1. חחח מצחיק הדימיון לאשר. אם סלבס מתחילים להגיע למשחקי הגריזליז זה כבר סימן טוב. הנטס נפגעו בעיקר מפציעות וזה מנע מהם לפתח אחווה וכימיה. את קיירי היו צריכים להעיף להעביר מסר מה שנקרא אבל לא נראה לי שהיו הרבה דורשים לקיירי במצבו.

  2. תודה מנחם הכתובת של אטלנטה הייתה ידועה על הקיר, הרי כתבתי בעונה הסדירה שאי אפשר לשחק עם שחקן אחד ו4 ניצבים שהאפקטיבי שנפלא בעונה הסדירה לא באמת משנה כיוון שבפלייאוף יחנקו אותם, ושמקמילן היה חייב לעוף הביתה למרות העונה הקודמת שנגמרה בהישג בגלל שבצד השני היה את סימונס, לא הקשיבו ואטלנטה בבית עם התותח עושה חמוצים.
    .
    לגבי יאנג זה הפלייאוף הגרוע מאז ומעולם לשחקן ברמתו, יש לו בעיה מוחית/ עקרונית וכמה שהוא טוב עם הכדור ככה הוא גרוע בלעדיו ואני לא חושב שזה בר תיקון יאנג רוצה לשחק רק בשיטה שהוא הכוכב הראשי, אפס תנועה ללא כדור ויוצר גרוע מתחבא על הלוגו ומשאיר את החברים לקבוצה 4-5. זריקות חסרות אחראיות מהלוגו, מביך.
    .
    2. את סימונס צריך להעיף מהליגה ולתבוע על כל אגורה שיש לו וחבל שיש את הCBA כדי להגן על הזבל הזה כיוון שבעבודה נורמלית הוא נשפט על הטיית ביטוח/שקר ויושב מאחורי ברזלים. למסכן כאב הגב כל כך שהוא לא יכל ללוות את חבריו ולשבת על כסא מרופד במשחק בברוקלין, עכשיו לדיווח האחרון Shams: Ben Simmons says he has a mental block that can trigger back problems.

    תודה מנחם

    1. אני חושב שהמילה שרצית להשתמש בה היא הונאה.
      בכל מקרה אתה כרגיל יודע הכל לא משנה המידע שאתה חשוף אליו בפועל.

  3. 3. לגבי הארדן דוראנט גרם לעזיבה שלו כשתמך בקיירי ארווינג, הוא ירד ביכולת בצורה כמעט חסרת תקדים זה לא רק השינוי בחוקה הוא בכושר לקוי מאוד כמו לא מעט מכוכבי ושחקני הליגה (אמביד אני מדבר עלייך), צפיתי במשחק של סיטי ריאל היום שחקנים טסים על המגרש במהירות האור במשך 90 דקות עם 10 דקות מנוחה, בעוד שחקנים בNBA צריכים מכונת הנשמה אחרי 20 דקות שנפרשות על שעה וחצי (אמביד אני מדבר עלייך), הלואד מנגמנט הפך את השחקנים להיות מפונקים ועצלנים.

    1. מסכים.לחלוטין עם ברוך, המשחק ב.נ.ב.א הפך בלתי ניתן לצפייה, רבע ממוצע אורך 40 דקות, 3-4 פסקי זמן ברבע, עשרים הפסקות.לעונשין וחילופים ועוד הפסקות להילוכים חוזרים, משחקים ברצף גג 2 וחצי דקות והשחקנים שפוכים… בדיחה של ליגה, עגלות מרוויחים 40 מיליון ולא מסוגלים לרוץ. זה נראה כמו פוטבול רק ששם משחק עומד זה חלק מהכללים

  4. מעורב מעולה
    בקשר לקבוצות גלקטיקוס לדעתי הבלגאן התחיל כשסופר טים לקחה אליפות בהנהגת דוק ריברס המושמץ.
    ההצטרפות של ריי אלן והביג טיקט לבוסטון יצרה קבוצת אינסטנט שלקחה אליפות.
    והופתעתי שלא הזכרת את קבוצת העגלקטיקוס בלייקרס…. דווקא ממך הייתי מצפה
    🤣

    1. ההבדל, ששם ובמיאמי היה לפחות כוכב אחד ש"נולד" בקבוצה. בלייקרס למשל הם זרקו את אינגרם בשביל לייבא שחקנים עם ניסיון, כוכבים.
      יצאו מטומטמים

  5. הדברים שאנחנו צריכים לעשות באוף סיזן כרגע זה דבר ראשון לפטר את נאש. להחתים מחדש את קיריי וברוס בראון. גם את גריפין ודרגיץ אבל כנראה שזה לא יקרה עם שני האחרונים. טרייד על קלקסטון כי אין לא צריך עוד בן סימונס. רובינסון ופורטיס פנויים הקיץ צריך לנסות להחתים אותם

    1. מסכים עם הכל חוץ מקלאקסטון. הוא ילד נהדר. הראשון שהייתי מחתים. הוא ילמד לקלוע עונשין. יש לו חוכמת משחק והוא יתחזק ויהיה כוח משמעותי מתחת לסל. חסרים גבוהים טובים בליגה ואין אליפות בלי גובה.

    2. נאש הוא שעיר לעזאזל נחמד. מה הוא היה יכול לעשות שונה? איך בונים הגנה טובה מהשחקנים שעמדו לרשותו? והתקפה קבוצתית?

  6. סדרה איומה של יאנג, אבל הקרדיט להיט שגרמו לו להיראות ככה. צריך לזכור שיאנג, נחות פיזית במונחי ה-NBA, ובנוסף הוא לא אתלט גדול או מהיר בצורה יוצאת דופן. הוא מאוד זריז, עם טווח עצום וראיית משחק, אבל כל שומר שההיט זרקו עליו עליון עליו פיזית.
    בנוסף להיט יש מצ'אפ טוב מאוד מול ההוקס, מה שאי אפשר לומר הפוך, שלא לדבר על סגל עמוק יותר. וכקבוצה הם פשוט טובים יותר, צריך לזכור שזה מקום 1 מול ה-8.
    בפלייאוף המוכנות של הקבוצות הרבה יותר גבוהה מאשר בעונה הרגילה שרצים הם סכמות הגנתיות מסוימות עם שינויים קטנים. בפלייאוף מתכוננים ספיציפית לקבוצה מולה מתמודדים, ואת זה ההיט עשו נהדר מול ההוקס.
    .
    וכמובן, אולדיפו חזר וזה כבר בשורות משמחות

    1. תודה סמיילי, לא מסכים לגבי הטווח העצום של יאנג, השלושות שלו ממרחקים אסורים פשוט לא יעילות ולא מעט פעמים פוגעים בשטף המשחק, והוא עדיין זורק אותם בסיטונאות הוא קלע בערך 1-7 כזאת בפלייאוף , ברגע שיגיע ל36-37% מהטווח האסור השלושות האלה בהחלט יהפכו לנשק מסוכן (עדיף בהרבה על 40% מקו השלוש ללא טווח גדול יותר).

  7. הארדן היה על הכוונת של הרבה קבוצות אבל השתיים שחיזרו אחריו הכי הרבה היו פילי (בגלל מורי) ודוראנט (המקורי מאמזון). מורי נכשל בהתחלה בגלל שהארדן רצה תואר בכל מחיר, אז הוא וויתר על מורי והחשפניות של פילדלפיה ובחר באלו של ברוקלין. העונה של ברוקלין התחילה דיי טוב וזה עוד בלי קיירי.
    האישיות של קיירי עלתה לברוקלין באליפות כמעט בטוחה כשלהארדן נמאס מהברדק וברח ישר לידיים של מורי….
    אם אנקל דרו לא היה כל כך מהבול הסלטיקס היו מעיפים קבוצה אחרת ונדרסים כנראה על ידי ברוקלין בחצי או בגמר המזרח.

    1. תן יותר כהוד לקבוצה שאתה אוהד. בהרכבים מלאים הסלטיקס נותנת קרב רציני לנטס בגגל ההגנה הטובה הרבה יותר מזו של הנטס גם כשהם בהרכב מלא כשהם טובים בהגנה מהנטס יותר ממה שהנטס עם הארדן טובים מהסלטיקס בהתקפה.

      1. קרמר
        הסיבה המרכזית בגללה הסלטיקס הצליחו לסגור את ברוקלין היא שיכלו להתמקד בשני הכוכבים שנשארו.
        אם הארדן היה משחק והאריס היה בריא הם היו לטעמי בלתי עצירים. גם הסלטיקס לא היו מצליחים לעצור אותם אפילו שלא היה נגמר בסוויפ. יש לי כבוד רב מאד להגנת בוסטון. אתה יכול לראות את זה בבלוגים החיים. אבל גם ההגנה המצוינת הזו לא היתה יכולה לעצור 4 קלעים כאלה ביחד. אפילו לא הצום של קיירי.

        1. זה היה רלוונטי אם הארדן היה שומר על הכושר שהיה בו עד קיץ 2020. מאז הוא נראה כמו צל חיוור ושמנמן יותר של השחקן שהיה ביוסטון. עם היכולת הנוכחית שלו, הייתם בהחלט יכולים להתגבר על ברוקלין. לא סוויפ, אבל עדיין הייתם לדעתי לוקחים.

  8. תודה דוק.
    נקודה למחשבה לגבי פציעות והעתיד:
    כל העולם מתרכז, כרגע, בפציעות פיזיות בלבד, עם יוצאי דופן שמבליחים בשנים האחרונות לגבי פציעות רגשיות/נפשיות (סימון ביילס, קווין לאב, נעמי אוסקה ועוד).
    אני מאמין שבעתיד תהיה מודעות גדולה יותר להבנה שבן אדם מורכב מהרבה חלקים ושהחלק הפיזי הוא אמנם חשוב – אבל ישנה חשיבות רבה לא פחות (אם לא יותר) למצב הרגשי, המנטלי, הנפשי של השחקנים – ולא רק שההבנה לכך תגדל אלא גם התחשבות בכך ואולי זה יגיע עד לרמה של חקיקת חוקים לכך.
    זה כמובן מורכב כי ככל שמעמיקים לנפש האדם ומתרחקים מההיבטים הפיזיים נהייה קשה יותר לאתר, לזהות ולהגדיר מה הבעיה, אבל מכיוון שהעולם משתנה – ומהר (לכיוונים רבים, אבל זה סיפור אחר..) – לא מן הנמנע שהמודעות תעלה ובהתאם לה גם החוקים.

    1. חשוב מאוד. השאלה הגדולה היא האם בן סימונס אכן סבל מבעיות נפשיות או שהשתמש בזה כתירוץ כי הוא היה עצבני על פילי אחרי שפתחו עליו פה שם. כי יש מצב שאנחנו לא רק נכנסים לעידן של העלאת המודעות לבעיות נפשיות, אלא גם בפתח עידן בוא שחקנים משתמשים בזה כתירוץ לא להתייצב כי קשה מאוד לבסס את כל זה.

      1. הי אברי.
        ייתכן ובעתיד יהיו בעלי מקצוע שיהיו יכולים לאבחן בדיוק את הנקודה הנ"ל – ממה סובל השחקן בדיוק והאם זה ממשי או מומצא

      2. אני עם אברי, בעיות נפשיות כמו במקרה של בן סימונס … התירוץ החדש שכוכבים ישתמשו בו בשביל להפר את הצד שלהם בחוזה ומצד שני לקבל כסף.
        .
        בעיות נפשיות זה דבר רציני מאוד ולא נושא לבדיחה, עם זאת השחקן לא יכול להחליט לבדו על בעיות נפשיות כמו במקרה בן סימונס וצריך לעבוד עם הקבוצה. סימונס זה בדיחה שמזמן כבר הפכה ללא מצחיקה, עעשיו הבעיות נפשיות יצרו לו כאבי גב כאלה נוראים שהוא לא יכל לשבת עם בברקליס סנטר על כסא מרופד ולהיות עם חברים לקבוצה?

  9. מנחמנו
    וולדימיר פוטין הוא השטן שלבש לאדה (המכונית).
    אני כבר 17 או 18 שנה מזהיר ממנו. הוא דיקטטור ומסוכן יותר מאנקל סאם…

    1. איך לא הקשיבו לך שם רזי. אולי כי ראו את התחזיות שלך לגבי הטיים לורד אז החברה מהפנטגון הפסיקו לקחת אותך ברצינות.

      1. ועוד איך הקשיבו לי וחלק הסכימו (בעיקר עולי רוסייה). מי שלא קיבל את דעתי אומר היום שצדקתי. אפילו אנשים שהוקסמו ממנו בעבר.
        בוא נראה מה הטיימלורד יעשה בפליאוף. בינתיים לא ראיתי ממנו כל כך הרבה ניסים ונפלאות.
        אני עדיין בגישה שהוא אינג'ר פרון אבל נחיה ונראה.
        בוא נראה מה יקרה כשיצטרך לעצור את יאניס על פחות מ 30 נקודות….

        1. כל העולם בערך אמר את זה על פוטין…
          לגבי הטיים-לורד, את החוזה שלו הוא כבר הצדיק. קריירה בלי פציעות? לא חושב שיש מישהו שם שיכול להבטיח את זה לגבי כל שחקן.

            1. חחחח
              .
              יש לי חוקים נוקשים בסרטים שאני רואה, וגם אלה שעוברים את הסינון נתקעים במחשב איזה חצי שעה עם הזמן המוגבל שיש לי בערב

            2. חצי שנה כמובן

            1. חחחח, ניצחת

  10. תודה מנחם. מרצ'ולניס היה מפורצי הדרך לליגה עבור האירופאים.ההגנה של מיאמי כל הסדרה על טריי יאנג הייתה מצוינת, עצרו אותו רוב הזמן .
    רזי כבר אי אלו שנים שפוטין מפנטז על חזרה לימי לנין וסטאלין מבחינת עוצמת השלטון וכוחו ולא בטוח כמה הוא רחוק משם.

    1. שחקן היכל תהילה שעשה קריירה נפלאה מהמקום ה-127 בדראפט 87'. אני חושב שביחד עם דראז'ן (סאבוניס הגיע מאוחר ושטרמפף עשה קולג') הוא מי שצעד את הצעד הראשון של אירופאים בליגה.

  11. כאשר בונים קבוצה ב NBA מחתימים קודם כל קלעים מחוננים. אך לצערי (והנטס היא דוגמא קלאסית) לא בודקים אם הם יודעים לעשות הגנה וגם מה מרכיב האישיות שלהם. הבעיות של הנטס רק יחמירו בשנה הבאה אם סימונס יחליט לשחק. יש להם מאמן שהיה שחקן נהדר אך בתור מאמן הוא כישלון גדול.
    בקשר לביל ברדלי הינה העובדות. ברדלי קיבל את מילגת רודס היוקרתית ולמד באוניברסיטת אוקספורד. באותו זמן חתם בזימנטל מילאנו. הוא לא היה מתאמן עם הקבוצה אלא רק מגיע למשחקים ביורוליג. לא אשכח את המשחק שלו בתל אביב. הוא קלע 24 נקודות במחצית הראשונה כמעט ללא החטאה ונסע מהר לשדה התעופה לתפוש טיסה חזרה ללונדון. לימים היה מכוכבי הניקס וסנטור מוצלח בוושינגטון הבירה.

  12. תודה רבה מנחם אחלה מעורב.
    .
    לדעתי מוקדם עדיין להספיד את הסופרטים – יש הגיון בריכוז כשרון בקבוצה אחת, בדרך כלל לפרק זמן מוגבל, וזה גם מתיישב עם הרצון של כוכבים לשתף פעולה ולשחק במיקום אטרקטיבי.
    מה שכן, וטוב שכך, מתברר שלא קל לגרום לזה לעבוד בפועל – יש פציעות, שחקנים לא מסתדרים אחד עם השני, הסגל לא מאוזן וכו' – כך שסופרטים לא בהכרח תצליח, והחלטה על סופרטים אינה נטולת סיכון.

    1. כמו שאמרת, אין מה להספיד, או להלל, לפעמים זה עובד ולפעמים לא. צריך גם לזכור שזו גם ממש לא תופעה חדשה (ודוראנט עשה יפה שהזכיר לבארקלי נשכחות), וגם אין שום סיכוי שזה יעלם.

  13. "אני משער ששוב אהיה היחיד שיאמר שטריי יאנג הפסיד להאוקס את המשחק"
    רק מזכיר שעד עכשיו היללת את טריי, בעוד 85% מהאנשים פה לא סובלים את צורת המשחק שלו (לרוב, בצדק).
    .
    הנה המחשבה שלי בנוגע לבעיות בקונספט של ה"סופר טימס":
    -לפני הכל, בעיני הסיכון הגדול הוא לאסוף כמות אגו גדולה בקבוצה, תמיד יש פוטנציאל נפיץ בחדר ההלבשה/יצירת "מחנות" – דבר שפוגם בכימיה הקבוצתית.
    כשהכל עובד, אז נחמד וכיף, ברגע שקצת פחות הולך, מתחיל הבלאגן.
    -בהמשך לנק' הקודמת, כמות היוסאג' ש"כוכב" דורש, לרוב אין מספיק כדורים ומתחילים להרגיש את התסכול.
    -לרוב, אותם כוכבים מגיעים אחרי השיא
    -יש גם את עניין השכר: ברוב המקרים, קשה להביא שחקנים משלימים איכותיים מספיק וכל הנטל נופל על כתפי הכוכב (ע"ע דוראנט בברוקלין)
    דבר שעלול להוביל לשחיקה/פציעה.
    .
    מן הסתם עדיף לבנות קבוצה דרך הדראפט, גם מטעמי כימיה קבוצתית, גם מטעמי שכר וגם בבניית הסגל.
    כיף לראות קבוצות כמו ממפיס ופיניקס מצליחות.

  14. תודה רבה
    כשהעשן מתפזר 8 הקבוצות עם יתרון הביתיות בסדרה מובילות או ניצחו כבר
    מה שכן בוסטון מנצחת לראשונה את ברוקלין לאחר 3 הפסדים ב 3 סדרות פליאוף מהעבר
    מיאמי מנצחת לראשונה את אטלנטה לאחר 2 הפסדים ב 2 סדרות בעבר שניהם במשחק מכריע (חמישי או שביעי)
    רק יוטה תחפש כנראה ניצחון בסדרה על דאלאס בשנים הבאות לאחר שנוצחה בסיבוב 1 בסדרות 86 ו 01 אך זו הסדרה הראשונה להטוב משבע

  15. חייב להגיד משהו לגבי דורנט:
    כל שנאמר פה נכון.
    אבל
    אותי זה לא מעניין. שחקן הנחשב לסופרסטאר, עם משכורת של עשרות מיליונים – אין שום סיבה שישחק ככה בשלושת המשחקים הראשונים. שום סיבה ולא מעניין אותי כלום. דורנט הוא קלעי מצוין אבל מבחינתי הוא ממש לא סופר סטאר.

  16. תודה מנחם.
    לדעתי יש מצב שסימונס באמת נמצא במצוקה נפשית. לא הייתי ממהר לשפוט אותו. הוא בטח לא הגורם לסוויפ המשפיל של ברוקלין.
    .
    סיטי ריאל אתמול היה פסיכי. פודן סילבה ויניסיוס ואפילו בן זמה קשישא – לא מפסיקים לרוץ 90 פלוס דקות. כושר גופני שטרם נראה. ספורטאי על.
    .
    מיני פראייאים. יהיה אחלה משחק 7
    גם בפילי וגם בדאלאס
    🙂

      1. הדונצ׳יקים אולי. ממפיס ופילי אין סיכוי. הן פחות טובות גם ככה. חיות על פוקסים 🙂 אמביד עייף הארדן השאיר את הקליעה ביוסטון. פילי ינצחו ב-7

        1. מאיפה אתה יודע שהוא לא מקבל הוראות?
          הוא חתום בקלאץ ואולי הם רוצים את המעשר?
          אני אין לי מושג ובכל זאת מעלה השערה.
          כאבים בגב קשה להוכיח, יכול להיות גם פסיכוסומטי.

          1. לכולנו אין מושג. הדבר היחידי שמוזר בכל הסיפור הזה זה האם הנטס ידעו שהוא לא ישחק – או שהוא העביר להם מסר/תחושה שכן ישחק.

            1. הוא נפצע אחרי שהגיע לנטס

            2. אם אתה מתכוון ספציפית למשחק 4 שהיה אמור לחזור אז הוא והקבוצה הסכימו ביחד שלא (מצד שני, זה באמת כבר לא נראה טוב)

            3. גם אני חושב שהוא נפצע עוד בנטס, הם ציפו שישחק אבל לא היה שום טעם להכניס אותו למשחק 4 זה היה טירוף, הוא לא שיחק שנה

      1. חייב להסכים אתך שזו לא ריצה של 90 דקות.
        חלק מהמשחק מתבצע בהליכה, חלק בדידוא אבל בתכלס שחקני כדורגל משקיעים המון אנרגיה בעצימות גבוהה ובלי הפסקות שונות, פסקי זמן, פאולים וכו אז אני מנחש שהם עובדים טיפל'ה יותר ובמיוחד כשמדובר בכוכבים הגדולים כדוגמת כארים ויני והפולניה.

      2. תעקוב פעם במשחק אחרי ה-4 שהזכרתי. הם הולכים מעט ועומדים עוד פחות. רוב המשחק הם בתנועה שהיא סוג של ריצה: איצה קלה, מהירה, מאבק על כדור או ספרינט.

        1. עולים למעלה יורדים למטה.
          הפולנייה פחות אבל כארים כל הזמן.
          איזה כח יש לו. וזה עם כנראה בעייה כרונית ביד…

        2. בסדר אבל להגיד ששחקני ה-NBA מפונקים לעומת כדורגלנים (אותם אלה שמתגלגלים 50 פעם על הדשא מכל דבר, כן?) זה הכללה מוזרה ומצחיקה. בכלל לא אותו ספורט, סוג מאמץ, גודל / משטח וכו' ואת שאר מה שרשמתי אפשר לראות אתמול בדיומא

          1. לא מעט משחקני NBA לא בכושר משחק, לא מעט מהם סובלים ממשקל עודף ובעלי סיבולת לב ריאה נמוכים מאוד,זה לא מעט בגלל תרבות האוכל החולה שקיימת אצלנו כאן.
            .
            ההבדל העיקרי בNBA שעונה הסדירה לא משנה וכושר גופני הוא לא אלמנט קריטי כמו בכדורגל (חשוב בהחלט אבל לא קריטי) .
            תוסיף לכך את העונה הסדירה שלא מעניינת אף אחד+ שוק הטריידים הסגור יחסית (מגבלות שכר) והתחרות הנמוכה בהרבה (רוב המאמנים הם מקובעים שיעלו עם אותן רוטציות לא מעט פעמים, ורק במקרה של פציעה ינסו דבר חדש.
            .
            בפלייאוף הבעיה של הכושר הגופני הירוד נחשפת במלוא הדרה כמו במקרה של פילי.

  17. "אפילו לשחקנים כמו ג'ון וול יהיו חייבים לשלם את משכורתם כי הוא לא משחק בגלל שיוסטון רוקטס החליטה שהוא לא ישחק עד שיימצא לו טרייד"
    אני לא מצליח להבין איך זה לא בסדר ששחקן שלא משחק מכל סיבה כזו או אחרת שלא קשורה לפציעה לא יקבל כסף,
    אך שחקן שהוא לא פצוע והקבוצה מחליטה שהוא לא משחק זה בסדר?
    שני המצבים לא בסדר, אבל כרגיל אנחנו שותקים כשהקבוצות עושות את זה.
    חוץ מזה אני חיין לשבח את המעורבים שלך,
    כל יום קורא ונהנה מהם, תודה על העבודה שלך ושל כל הצוות.

    1. כי כל צד מחוייב למשהו אחר.
      הקבוצה מחוייבת לשלם שכר תמורת שרותי המשחק של השחקן. הקבוצה לא מחוייבת להשתמש בשרותיו כמו שהשחקן לא מחוייב להשתמש בכסף.
      אגב, יש לי תחושה שאם וול ירצה לצאת מהחוזה (בגלל שיוסטון לכאורה לא עומדים בצד שלהם של לתת לו לשחק) יוסטון יזרמו איתו.
      אם אתה רוצה לראות חוסר שוויון ביחסי הכוחות תראה מה קורה בNFL (חוזים שהם המלצה בלבד לקבוצות)
      .
      לגבי הPFP, נראה לי שהקבוצות מחוייבות למשהו כזה כבר היום. ממה שאני זוכר שנה שעברה שקיירי נעלם לנטס לאיזה תקופה הם היו מחוייבים לקנוס אותו בשכר הייחסי, ובעצם גם סימונס לא קיבל שכר מפילי. הבעיה שיחסית קל לטעון לכל מיני פציעות או סתם להסריח את הפרקט.

  18. סתם שאלה פתוחה.
    כמה אתם חושבים שדראגיץ יכול לקבל בחוזה הבא?
    לא חושב שברוקלין יחתימו אותו.
    איזה חוזה הוא שווה?
    איפה?

      1. קיבל 18 השנה?
        אבל בגילו זה המצב כנראה.
        הייתי שמח לראות אותו בבוסטון בשנה הבאה. במקום אחד ממחליפי הקו השלישי.

            1. אני חושב שהוא יעדיף לבחור קבוצה טובה שתתאים למה שהוא מחפש, גם אם יציעו לו קצת יותר במקומות אחרים

      2. בסדרה מול בוסטון דווקא נראה שיש לו עוד דלק בטנק, וזה עוד אחרי עונה בחוץ. הייתי מביא אותו לבוסטון בלי לחשוב פעמיים (אמן במינימום), אבל יש לי הרגשה שאם הוא חובר למישהו על מינימום זה יהיה דווקא לחבר שלו מדאלאס.

        1. זה היה כל הזמן הדיבור מהרגע שהוא נחת בטורנטו אבל אז דאלאס עשו את הטרייד על פורזינגיס וכנראה ויתרו עליו.
          הלוואי ושנה הבאה יחבור ללוקה

  19. אנחנו נמצאים בתקופה מעניינת שבה אולי יותר מאי פעם קבוצות משכנו את העתיד בצורה מוחלטת עבור ההווה. הבעיה ששתיים מהן עשו את זה בצורה ממש גרועה ועוד הוסיפו לחטוף מכות מאלילת המזל.
    הקטע הוא שלא משנה כמה טוב השחקן שעומד בפרונט של הקבוצה. אין דבר כזה שחקנים ש-will things to happen. זו פנטזיה לא הגיונית, ואף שחקן לא יכול לעשות הכל ולנצח לבד. כל שחקן תלוי בקבוצה שאיתו וסביבו.
    אפשר להסתכל על היכולת של דוראנט (מעולה, אבל נסגר טוב בסדרה הזו) או קיירי (הוא באמת שחקן מדהים. כלומר, שחקן שעושה מדי פעם דברים מדהימים. בגלל שהמשחק שלו נשען על לעשות דברים מדהימים לפעמים, הוא בחיים לא למד לעשות את הדברים הפשוטים בצורה מדהימה או לשחק כחלק מקבוצה. זו החולשה הגדולה שלו. יחד עם ההגנה הלא קיימת), אבל כדאי להסתכל על הבעיה הקשה שלהם בהגנה כדוגמא לבניית קבוצה – פאטי מילס, דראגיץ', קרי, קיירי, וגם גריפין ודראמונד, הם כולם שחקנים שיש להם מה לתת על המגרש. אבל איך אפשר לבנות סכימה הגנתית מינימלית סביבם?
    וכל זה כשבצד השני אנחנו רואים הצלחה עם קבוצות שנבנו אחרת לחלוטין, אבל בצורה נכונה כקבוצה, בראשות באקס ופיניקס.

  20. קראתי משהו מעניין אני חושב שאצל דסקל. אבל בגלל שאני זה אני. נתקעתי רק בכותרת.
    הנטס והלייקרס הם כמו קבוצה מלאה בקישוטים, שחקנים שפעם היו אמויפי, וככה אנחנו נטולי המח זוכרים אותם מתארגנים לקבוצה נוצצת. לאס וגאס מריץ אותם במכפיל של 1.2 . אנחנו רואים נוצץ שמים את הג'יטונים אליהם כי… שלוש אמויפי בקבוצה אחת חמש יחד עם המאמן לא יכול להיות גרוע…. וככה אנחנו מפסידים את המכנסיים.
    לא יודע עם יש קשר בין המשאיות דולרים שווגאס עשו על הלייקרס והנטס (ביחד נייטקרס) אבל אם הולכים אחרי הכסף. לשם הוא הולך. סוג של הונאת הספורט של המאה ה-21.

  21. הנטס בשנה שעברה היו רחוקים סל אחד מההיי פוסט של ג'ו האריס – אחד הקלעים הטובים בליגה – מלעלות ל-0:3 מול האלופה הנכנסת. בלי הארדן (וקרי, ודראמונד, וסימונס).
    כמו שאוק' סיטי 2016 היו רחוקים ערב הזוי של 11 שלשות קשות של שחקן בודד מלהדיח את ג"ס ללא ביתיות ולעלות לגמר הליגה.
    כמו שסאן אנטוניו הייתה רחוקה ריבאונד אחד מאליפות ב-2013 (שאין לדעת מה היא הייתה עושה לסופר-טים ממיאמי).
    כמו שהאימפרייה של פיני גרשון ושאראס הייתה כבר בבית ומחוץ לפיינל פור בתל אביב – לולא ליקוי מאורות נדיר אצל טנוקה בירד.
    כמו שאברהם גרנט היה רחוק פנדל אחד של ג'יימס טרי שעף מעל למשקוף מלהיות מאמן ישראלי שזכה בליגת האלופות.
    וכמו וכמו וכמו…
    רוב הפרשנויות הן בדיעבד. הן חכמות ומעניינות, אבל אסור לשכוח – הן תלויות בכל כך הרבה משתנים שחלקם – ואולי המשמעותיים שבהם – קשורים במזל (או בחוסר מזל – תלוי מאיזה צד מסתכלים).
    מציע לא לקחת אותן יותר מדי ברצינות.
    כשבונים קבוצה – אין סיכוי לדעת מה תקבל. כשיש לך הזדמנות להביא כוכבים נוצצים כמו דוראנט, קיירי או הארדן – אתה פשוט מביא אותם. לפעמים, כמו בגולדן סטייט מודל 2017/18 – זה מצליח.

    1. נ.ב. רזיאל רק עכשיו קראתי את הסיפור היפה שלך על ארל-דה-פרל
      חחחחח
      סיפור מעולה!
      קבל הצעה ידידותית – אל תספר סיפורים ארוכים באמצע משחק כדורגל. שם, בניגוד ל-wwe, כל הזמן קורה משהו ואין זמן לעקוב כמו שצריך אחרי הבלוג הספתא-חיה-מתה
      🙂

      1. וידויים בשעת צהריים מאוחרת
        דשוט: 'אני אוהב כדורגל יותר מכדורסל וצופה בבכדורסל בפועל אחת לכל התקפה שביעית.'

        1. אני אוהב כדורסל יותר מכדורגל. ובאותה מידה אוהב גם wwe
          משתדל לצפות עד כמה שניתן
          🙂
          אפרופו וידויים,
          ת'וג: "יש לי בבית מלא שריקות ואני נוהג לקחת איתי כמה בכל פעם שאני יוצא, אולי פתאום יהיה בהן צורך…"

            1. חחחחחח (מקווה שהבנתי)

          1. שוט
            מתנצל, זה פשוט לא עקבי עם סיפור ה'שם כל הזמן קורה משהו יאדה יאדה' שלך.
            אז איפשהו אתה משקר לעצמך כאן.
            תביט פנימה ותבחן את העניין, תצא יותר שלם עם עצמך.

            1. אין לי שום עניין להיות שלם עם עצמי – ככה מתנוונים
              🙂

      2. לא מדוייק,משחק כמו אתמול אז ברור שאתה צודק אבל תנסה לצפות בביתר ירושילם נגד הפועל ירושלים ונראה אותך 10 דקות לא עובר לטלפון/אייפד/ספר/עיתון או כל דבר אחר

      3. מוריה
        זה סיפור אמיתי שגם אני מתקשה שהאמין שהייתי חלק ממנו.
        ארל היה הכל להפך מפרל. גם כשהוא חייך, והוא בהחלט חייך, היה מפחיד.
        ארל וויליאמס היה ענק בשביל ילד בן 13 או 14 והייתי אחד הנמוכים בכיתה. סוף התיכון כבר עברתי כמעט את כולם.
        גם עכשיו אני הגבוה במשפחה כשהשאר דיי ממוצעים. עם הרגליים יש בעיה. מידה 48 זה לא צחוק כשמחפשים אלגנטיות או בוטיז. גם בספורט המבחר מצומצם.
        לגבי מקום הפרסום, זה יצא מהאסוציאציה שהיתה.

      1. זה כי צריך לבנות קבוצה שלמה, וכתוצאה מזה אולי הגיע הזמן לצאת מהשיח הרדוד של הצלחה/כשלון (מהמאקרו ועד רמת המהלך הבודד) ולהתחיל להסתכל על עוד דברים שקורים ועושים.

      2. אפשר גם ללכת בדרך שלכם ולבנות יפה דרך הדראפט – הבעייה שגם כאן יש הרבה משתנים מורכבים, חלקם מזל וחלקם החלטות שמתבררות בדיעבד כטעויות. וגם כאן אין הבטחה לאליפות.
        פיניקס של השנה שעברה היא הדוגמה העכשווית הכי טובה (מה יהיה השנה ימים יגידו, מול לוקה ו/או ג"ס יהיה קשה).
        אוק' סיטי היא דוגמה נהדרת לקבוצה עם 3 בחירות דרפאט של MVP וללא טבעת.
        מילווקי בנו מהדראפט אבל זה לא עבד להם עד שלא הביאו את הולידיי. גם אז עזרו להם פציעות של המתחרים.
        כנ"ל טורונטו.

        1. ברור שאי אפשר לבנות רק מהדראפט ובאמת חוץ מאוקלהומה שהיה להם 4 שחקנים מדהימים מהדראפט כל קבוצה שבונה מהדראפט עושה חיזוק אחד או שניים בשביל להפוך לקונדיטורית.הקטע הוא להצליח לבחור את הבסיס מהדראפט.
          לגבי סופרטים אז זה גם מושג כללי.אפשר לקחת את ברוקלין למשל ברגע שדוראנט וקיירי החליטו לחתום שם הם אוטומטית נהיו סופרטים.העניין שאם הם היו נשארים שניהם יחד עם הסגל הטוב שהיה שם(פלוס מינוס טריידים וחיזוקים שונים) הם היו קבוצה חזקה מאוד מאוד ואז הסופרטים היה כנראה מצליח אבל היו להם עיינים גדולות והם צירפו את הארדן (וגם אז דרך אגב היה להם לא מעט נכנסים להשתמש בהם)ונשארו בסוף בלי כלום

          1. הארדן אז הגיע מיוסטון והיה הבטחה גדולה. לא מוותרים על הזדמנות כזאת.
            לגבי בית"ר והפועל ירושלים – מסכים!
            🙂

    2. דה שוט
      אהבתי את האיזכור הלא מכוון של ג'יימס טרי. חיית צבע ושחקן אדיר. המסכן שפספס פנדל בשביל גרנט זה ג'ון.

  22. אני לא חושב שאפשר לומר שבחירה דרך הדראפט היא הנכונה.
    מילווקי – מי בדיוק הבסיס שלהם דרך הדראפט? הולידיי? לופז? גם מידלטון למיטב לא נבחר בדראפט אלא הועבר בטרייד. מה שכן אפשר חצי להחשיב את מידלטון גם אם הוא לא נבחר דראפט כי הוא היה שם יחסית מההתחלה.
    הלייקרס – העיפה כמעט את כל בחירות הדראפט וזכתה באליפות.
    טורנטו – ויתרה על דרוזן והביאה שכיר חרב לעונה שהביא לה אליפות.
    קליבלנד – אומנם לברון נבחר על ידה אבל לא היה חלק מההתפתחות שלה והוא ולאב (ביחד עם קיירי) הביאו אליפות. אני חושב שהם ויתרו על שתי בחירות ראשונות או על בחירה ראשונה ושניה בטריידים.
    מיאמי כמובן עם בוש ולברון.

      1. לבנות מהדראפט זה דרך יחידה של כמה קבוצות, אני לא רואה את אטלנטה או יוטה מצליחות. אילו היה להם אפשרות לגייס כוכבים כמו שקבוצות מהשווקים המרכזיים עושות הן היו עושות את זה מזמן, פשוט עף כוכב על לא ינחת בחור תחת כמו מילווקי או אינדיאנה. העונה מה שקרה בברוקלין ובלייקרס זה שהלכו רק על קבוצות אינסטנט לא מאוזנות וזה היה התוצאה.

        1. נו, אתה לא רואה את אטלנטה מצליחה. בוא נראה:
          טריי, האנטר, הורטר, קולינס, אוקנגקו ואולי עוד שחקנים הם בחירות דראפט.
          פילי עם אמביד, סימונס ופולץ לא הגיעו לשום דבר.
          אפילו פיניקס שמדברים עליה רבות, לא הצליחה לנצח סדרת פלייאוף אחת מול יריבה שכל הכוכבים שלה שיחקו בכל המשחקים. תראה איך הם מתקשים בסיבוב הראשון.

            1. לייקרס – דייויס פצוע
              דנבר – נדמה לי שמארי היה פצוע
              קליפרס – קוואי פצוע
              מילווקי – אף אחד לא פצוע. הפסידו.
              גם בניו אורלינס זאיון פצוע וקצת יותר מאשר בוקר פצוע והם מתקשים.

            2. אי אפשר להשוות חשיבות של X לZ פיניקס נבנתה מצויין מהדראפט והיכולת יצירת מצבים של בוקר קריטית לה (בטח שהשחקנים לא פוגעים), אפשר בהחלט להבנות קבוצה מצויינת מהדראפט ההבדל שזה רק לא הדרך היחידה להצלחה, אלא האופציה היחידה לקבוצות בעלות שוק קטן ולא אטרקטיבי.

            1. אין שום בעיה. אני הייטר של אנשים משועממים שחוזרים על עצמם הרבה פעמים (אולי בגלל חוסר יכולת להביע רעיונות חדשים). תשיג לך חיים במקום לשבת כל היום ולהציק למשתמשים. משועמם שכמוך.

            2. אוי לא, נעלבת והרגשת צורך עז לנסות להעליב אותי ונכשלת.
              #הטרגדיות הקטנות של החיים
              תמשיך לשנוא, החברה שחוזרים כאן על דברים הכי הרבה מספרים שזה מאוד בריא

            3. פחחחח
              מצבך יותר גרוע ממה שחשבתי, אם אתה חושב שאני אעלב מאיזה עלוב באינטרנט שאני אפילו לא מכיר.
              י'משועמם, לך תשיג לך חיים במקום כל היום לבלבל את המוח לאנשים כאן.
              אני מבין שהמטרה שלך היא להתווכח (אולי משעמום ואולי מסיבות אחרות). אני לא מתכוון להמשיך להגיב ולבזבז את זמני עליך.
              # תכף תגיע תגובה ממך שתנסה להוציא אותך יפה

            4. אני לא צריך לחשוב שום דבר, התגובות שלך מראות שנעלבת.
              כאילו, לפחות ההייטרים האחרים מסוגלים להודות שהם הייטרים ולחיות עם זה. אתה עמוק בהכחשה.
              זה בעיקר משעשע, אבל קצת עצוב.

  23. מיאמי קבוצה יותר טובה מאטלנטה נקודה. קשה לצפות מקבוצה שגמגמה כל העונה ובקושי סיימה עם ממוצע משחקים של יותר מ 50% נצחונות שתיתן RUN בפלייאוף. מיאמי נתנה לאטלנטה לנצח ושיחקה יחסית רע אתמול ללא שני כוכבים אבל אטלנטה לא לקחה ולא הגיעה לה. טריי יאנג כוכב אבל לא יכול להחזיק קבוצה והמא'ץ-אפ שלו נגד האגריסיביות של מיאמי השאיר את אטלנטה ללא סכוי. להגיע לפוזשן אחרון עם 5 שניות לסיום ואחרי 2 פסקי זמן ולא לקחת אפיךו זריקה???? כנראה שגם בכדורסל אטלנטה לקראת בנייה מחדש.

  24. מנחם היקר
    נושא קריסת הדרים טים הוא בדיוק הנושא שדיברתי עליו עם חברים בעבודה
    הטענה שלי היא שזה יעבוד רק כשיש מאמן ראוי והכוכבים מבינים את זה
    כשכוכב חושב שהוא המנהל (קיירי-דוראנט, לברון, קאיי) זה נגמר לרוב בהתרסקות
    משהו נוסף בכוכבים אתה בטח מתכוון לכוכבים של פלייאוף כי העונה הרגילה זה פשוט לא אותו דבר

  25. בס"ד
    תודה מנחם.
    סופר טים צריכה מאמן חזק, כמו פופוביץ',
    וצריך גם כמה שחקנים משלימים טובים.
    הנטס נפלו, בגלל שינוי החוקים, שמאד פגע בהרדן, ובגלל נושא החיסונים, שפגע בקיירי.
    ככלל, נדיר מאד, שהאלופה לא תסיים, באחד מארבעת המקומות הראשונים באיזור שלה.
    זאת אומרת, צריך קבוצה טובה גם לעונה הרגילה.

    לגבי יאנג, מסכים אותך, הם בונים עליו הרים וגבעות, בשנה שעברה זה הצליח, השנה פחות.

    לגבי בן סימונס, בפילי הם קנסו אותו היטב על כל משחק שלא שיחק, לא חושב שהוא קיבל מהם שכר העונה.
    לגבי הנטס, הוא טוען לבעיות נפשיות וגופניות, ולכן לשיטתך מגיע לו שכר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט