סיקור משחקי ראשון / מערכת הופס

4 משחקים היו לנו הלילה, כאשר עידו גילרי סיקר את מילווקי מביסים את שיקגו, שקד יעקבי סיקר את הניצחון הביתי של הפליקנס על פיניקס ועמיחי קטן סיקר את שני המשחקים שבין לבין.

שיקגו בולס (1) 95 – מילווקי באקס (3) 119

הבאקס מאד לא אהבו את המעידה במשחק השני ותרגמו את זה למכה מוחצת לבולס בביתם במשחק השלישי. גם הלילה הם לא התכוונו לעצור והבהירו שעם או בלי מידלטון הם ממשיכים הלאה. שחקני שיקגו הצליחו להחזיק מעמד רבע אחד וגם זה בקושי אחרי שצמצמו פער 9 מוקדם ל-3 בסוף הרבע. מכאן המשחק היה בשליטה מוחלטת של קבוצה אחת והמנהיג הבלתי מעורער שלה. גרייסון אלן היה זה שסיפק את הארטילריה (11נקודות ברבע) בזמן שיאניס נתן את המטריה האווירית וג'רו הולידיי דאג לשרשרת האספקה (5 אסיסטים). עד המחצית זה כבר היה 41-56. לא עזר גם שכדי לזרות מלח על הפצעים אלכס קארוסו שהיה הדינמו של הקבוצה בסדרה ספג פיצוץ לפנים ולא חזר עקב זעזוע מח . יאניס דאג שהבולס לא יחזרו לרגע למשחק עם 13 נקודות ברבע השלישי והבולס כבר התפרקו ברביעי.

את האורחים שדייקו ב17 מ-33 זריקות מעבר לקשת השלוש הוביל יאניס עם משחק נהדר של 32 נקודות, 17 ריבאונדים, 7 אססיטים ו-2 חסימות. ג'רו הולידיי מילא היטב את החלל שהשאיר קריס מידלטון כשקלע 26 נקודות וחילק 7 אסיסטים. גרייסון אלן להט מהספסל עם 27 נקודות כולל 6 מ-7 מעבר לקשת ו10 מ-12 מהשדה בסך הכל.

עבור הבולס זאק לאבין עם 24 נקודות ו-13 אסיסטים. דמאר דרוזאן רשם 23 נקודות ופטריק וויליאמס תרם 20 נקודות ו-10 ריבאונדים .

דנבר נאגטס (1) 126 – גולדן סטייט ווריורס (3) 121

יוקיץ' בא להוכיח שהוא ראוי לתואר ה-MVP ויכול להביא ניצחונות בפלייאוף, גם עם הצוות המסייע העומד לרשותו, והפציץ 18 נקודות ברבע הראשון, מה שהעניק לדנבר יתרון קטן. הפעם, המחליפים של הנאגטס גברו על אלו של גולדן סטייט ברבע השני, כשקליי עשה עבירה שלישית מוקדמת ולא ראה כמעט פרקט ברבע, ו-3 שלשות רצופות של היילנד קבעו יתרון 40- 23.

בהמשך, וויגינס וקומינגה הצליחו לצמצם וההפרש ירד ל-11 במחצית, בעוד שהרבע השלישי התאפיין במטווח שלשות – 3/3 של קליי מול 5/5 של מונטה מוריס. כתוצאה מכך, הנאגטס הצליחו לשמור על יתרון דו-ספרתי עד לכמה מהלכים של סטף שצמצמו ל-6 לקראת סוף הרבע, אבל יוקיץ' קבע יתרון 98- 89 לנאגטס אחרי 36 דקות, כשהוא עצמו כבר עם 33 נקודות.

קאזינס והיילנד מהספסל שמרו על יתרון 10 של דנבר בתחילת הרבע האחרון, אבל החטאה של יוקיץ' ואיבוד של מוריס היו כל מה שהווריורס היו צריכים כדי לצמצם ל-3 בלבד, 3 וחצי דקות לסיום. יוקיץ' הגיב ב-2, אבל הרצף של גולדן סטייט נמשך והגיע ל-9 התקפות רצופות שהסתיימו עם 2 נקודות או יותר, והם השלימו מהפך לפני שיוקיץ' קבע שוויון 121, דקה לסיום.

קליי החטיא שלשה, וויגינס החטיא את הדאנק בריבאונד ומוריס קלע 2 בצד השני שהחזירו לדנבר את היתרון. ניסיון של סטיב קר להיות מתוכחם מדי בהוצאת חוץ הסתיים באיבוד וגם ברגעי ההכרעה הצוות המסייע של דנבר תפר שלשות, כשהפעם היה זה וויל בארטון שנעץ את המסמר האחרון מחוץ לקשת. אנחנו ממשיכים לחכות לסוויפ ראשון בפלייאוף הזה, אבל עדיין מדובר בסדרה הכי פחות צמודה במערב.

יוקיץ' הוביל את דנבר עם 37, 8 ו-6 ב-14/21 מהשדה, יחד עם 7 איבודים, מוריס קלע 24 עם 5 אסיסטים, גורדון קלע 21, בעיקר בזכות 10/13 מקו העונשין, יחד עם 2 חסימות, היילנד קלע 15עם 7 אסיסטים וקאזינס קלע 10 ב-3/3 מהשדה.

אצל גולדן סטייט, סטף קלע 33 עם 8 אסיסטים ו-4 חטיפות, כשלראשונה בקריירה הוא מחטיא 4 זריקות עונשין במשחק – 10/14 – יחד עם 10/23 מהשדה ו-3/11 לשלוש. קליי קלע 32 ב-7/11 לשלוש, וויגינס קלע 20 עם 2 חטיפות וחסימות, גרין רשם 13, 11 ו-6 ב-5/6 מהשדה ופול קלע 11 ב-3/10 מהשדה והוסיף 9 אסיסטים.

אטלנטה הוקס (1) 86 – מיאמי היט (3) 110

ברבע הראשון, יאנג הצליח לקלוע 2 שלשות ולחלק 3 אסיסטים, אבל היה זה האנטר עם 11 נקודות ללא החטאה שעשה את רוב העבודה, יחד עם הגנה על באטלר שעמד על 1/6 ברבע. למרות כל זה, והמשתמע מהטקסט עד כה שמעיד על הצלחה רבה לאטלנטה, המשחק הזה היה צמוד וההוקס סיימו את הרבע ביתרון של 26- 25 בסך הכל.

הרבע השני כבר היה סיפור אחר לחלוטין, כשהפעם אטלנטה קלעו ב-5/22 מהשדה בלבד, כשבאטלר לבד קלע 5/6 מהשדה ברבע. למרות שאצל כל אחת מהקבוצות היו בדיוק 4 שחקנים שקלעו ברבע, ההבדל ברור בין 13 של באטלר, 7 של אדבאיו ו-5 של כל אחד מבין וינסנט (שפתח בחמישייה במקום לאורי הפצוע) וטאקר לעומת 6 של דלון רייט, 5 של גלינארי, שלשה של ג'ון קולינס ונקודה בודדת של הרטר. כתוצאה מכל זה, ההיט הובילו 55- 41 במחצית.

למי שתוהה – אטלנטה לא הצליחו להתקרב במחצית השנייה. הדברים המשמעותיים שראינו בה הם את באטלר והאנטר ממשיכים במשחק הטוב שלהם, ויקטור אולדיפו במשחק פלייאוף ראשון מוריד חלודה, טריי יאנג לא מצליח להגיע ל-10 נקודות בפעם השנייה בסדרה ו-4 שלשות של קווין נוקס בהרכבי קצה הספסל של דקות הסיום. אני עדיין מחכה לדקות בכורה של האסלם בפלייאוף…

באטלר הוביל את מיאמי עם 36 נקודות, 10 ריבאונדים ו-4 אסיסטים וחטיפות ב-12/21 מהשדה ו-11/12 מהעונשין, טאקר ואדבאיו סיימו עם 14 נקודות ו-8 ריבאונדים כל אחד, סטרוס קלע 12 וגייב וינסנט קלע 11.

אצל אטלנטה, האנטר קלע 24 וקולינס 11 כשבדקות הסיום עלה קווין נוקס ותפר 4/6 לשלוש שהביאו אותו ל-12 נקודות. יאנג סיים עם 9 נקודות ב-3/11 מהשדה ו-0/1 מקו העונשין, יחד עם 5 אסיסטים ו-5 איבודים.

פיניקס סאנס (2) 103 – ניו-אורלינס פליקנס (2) 118 

NEW ORLEANS, LA - APRIL 24: Brandon Ingram #14 of the New Orleans Pelicans warms up before the game against the Phoenix Suns during Round 1 Game 4 of the 2022 NBA Playoffs on April 24, 2022 at the Smoothie King Center in New Orleans, Louisiana. (Ned Dishman/NBAE via Getty Images)

משחק חם ואנרגטי היה לנו הלילה בניו אורלינס, לואיזיאנה. ללא דווין בוקר, שנעדר עקב פציעה חוזרת בשריר הירך האחורי, יצאו הסאנס למשחק 4 במטרה לנסות להשיג ניצחון חוץ חשוב ללא הכוכב ולסגור את הסיפור בבית.

מהפתיחה הפליקנס הראו שהניצחון במשחק 3 לא היה מקרי ויש להם מה להציע בסדרה למרות שהגיעו מהמקום ב-8 במערב. אחרי מחצית ראשונה צמודה והרבה מהפכים הסאנס הצליחו להשתלט על קצב המשחק וירדו למחצית ביתרון 51- 49. הפליקנס פתחו את המחצית השניה בהתלהבות, כשאינגרם ממשיך לספק את הסחורה ו-2 דק' לתוך הרבע השלישי עמד על 20 נק' ועביר את היתרון חזרה אל הפליקנס. מכאן והלאה הסיפור היה הגנת הפליקנס בראשות שני הרוקיז אלברדו וג'ונס שרדפו, הטרידו ולא הניחו לכריס פול לרגע, ושלחו את הפליקנס לנקודות קלות המעבר. הרבע השלישי הנפלא של אינגרם נמשך כאשר דקה לסיום הרבע עמד על 30 נק' מתוכן 16 ברבע השלישי. 84- 74 ניו אורלינס בירידה לרבע המכריע.

בפתיחת הרבע הרביעי שתי הקבוצות הלכו אל הגבוהים שלהם. מגי במשחק מצויין עם 7-7 מהשדה ונק' של אייטון 9:40 לסיום הורידו ל-5 בלבד אל מול נק' של ולאנצ'ונאס מהצד השני (26 נק'). אלברדו הרוקי הזכיר הערב את בברלי במשחק הגנה האנרגטי והמשיך לדאוג שכריס פול לא ינשום לרגע בדקות טובות של הסאנס. המומנטום של הפליקנס נמשך ושלשה של ולאנצ'ונאס 6:50 לסיום שלחה את מונטי ווילאמס לטיימאוט 94- 85 ניו-אורלינס. במהלך הבא, חטיפה של ג'ונס שסיים באנד-וואן עם flagrant foul 1 על פול, הראה שוב שהביטחון שמקבלים הרוקיז בניו אורלינס משתלם וגם ללא זיון הפצוע לקבוצה יש על מי לבנות.

ככל שעברו הדקות לתוך הרבע הרביעי הסאנס נראו פחות ופחות כמו 1st seed team, ונראו אבודים במשחק ההתקפה. חסימה נוספת של ג'ונס על פיין אחרי מסירה מפול, שויתר על ISO מול אלברדו, הראתה לאן המשחק הולך. 3:05 לסיום שלשה של מקולום מריבאונד התקפה העלתה את הפליקנס ל-107- 89. 2:24 לסיום מונטי וויליאמס הכניס את מחממי הספסל והמשחק נשלח ל garbage time. הפליקנס מנצחים 118- 103 ומשווים את הסדרה ל-2-2!

קלעים:

ניו-אורלינס פליקנס: ברנדון אינגרם 30 נק' 5 אס' 4 ריב', יונאס ולאנצ'ונאס 26 נק' 4 אס' 15 ריב',  סי.ג'יי מקולום 18 נק' 2 אס' 9 ריב', הרברט ג'ונס 13 נק' 3 אס' 2 חט' 3 חס'.

פיניקס סאנס: דיאנדרה אייטון 23 נק' 8 ריב', ג'אבל מגי 14 נק' 4 ריב' (7-7 מהשדה), 13 נק' 3 אס' 5 ריב', ג'יימס קראודר 11 נק' 5 אס' 6 ריב', מיקל בריג'ס 8 נק' 5 אס' 6 ריב', כריס פול 4 נק' 11 אס' 3 ריב'.

לפוסט הזה יש 102 תגובות

  1. תודה רבה חברים.
    מחשבה קונספירטיבית לחלוטין – האם לפניקס יש אינטרס למשוך זמן מול נ"א, כדי לתת לבוקר זמן להתאושש עבור הסדרה הבאה. ברור שזה משחק באש, וברור גם שאף אחד שם לא מדבר על זה. השאלה אם זה לא עובר לאף אחד שם בתת מודע.

    1. גם אם אתה יוצא מנקודת הנחה שהסאנס יכולים לנצח אם בא להם התשובה היא לא
      הסדרה השניה תגיע לשישה משחקים לפחות בדיוק כמו זאת. משחק בודד (ועוד גיים 7!) לא יהיה מה שיעזור לבוקר להתאושש
      כמובן שהטיעון של רן מדויק
      ואחרון חביב – וואלק, להגיע לגיים 7 באופן וולונטרי זה הזיה בקטע אחר

      1. מקבל (גם את מה שרן אמר). לגבי הסדרה השנייה, הכוונה שלי הייתה הלך הרוח גם לפני שנודע שזה מה שיקרה שם. ברור שעכשיו זה פחות משנה.

  2. קצת מוזר לומר את זה אבל דנבר אשכרה שיחקו על ההגנה של תומפסון.
    נראה שהפציעה מאוד השפיעה על היכולת שלו בצד ההגנתי. כל פוזשן חשוב הם הלכו עם השחקן שהוא שמר עליו וזה עבד להם טוב.

    אם דריימונד מתחיל לזרוק ולקלוע שלשות (אפילו ב30-35 אחוז) יש לג"ס סיכוי טוב לזכות באליפות, יש להם מצ'אפ טוב מול כל הגדולות ואם צריך לשמור את גרין על קשת השלוש זה הופך את ההתקפה שלהם למדהימה על הסף הבלתי עצירה.
    גם בהגנה הם משחקים ממש טוב וסטף מפתיע לטובה בהגנה אפילו אותי שתמיד טענתי שמעלילים עליו עלילות שהוא הארדן בהגנה.

    1. שיחקו עליו כי הוא הסתבך בבעיית עבירות כבר בהתחלה אז ציפו שייזהר והוא נזהר. דווקא נראה חד כהרגלו בהגנה במשחקים אחרים.

  3. סיקור מעולה, תודה גדולה
    אם הפליקנס יעיפו את פניקס זו תהיה הפתעה שלאחריה זכיה שלהם באליפות תתקבל בשלווה יחסית
    🙂
    ובנושא אחר… צריך להמרים הימורים
    מי יגיע ראשון – זיון וויליאמסון, בן סימונס או המשיח ?
    הזוכה המאושר יקבל צוקריה על מקל במפגש הופס הקרוב….

        1. זה לא מה שקורה באף אחת מהדוגמאות שהבאת.
          אולי כדאי שתעשה לעצמך השתלמות על מהי עמדת שמירה חוקית (רמז: לרוץ אל תוך שחקן שמכדרר לא חוקי)

          1. רמז: נכון צריך לתת לו לעבור ולקלוע. ומי שרץ אל המגן זה השחקן המכדרר, המגן בא לשמור עליו ולא לרוץ לתוכו. לא נורא לWWE חוקים משלו זה בסדר אני מבין אותך, התרגלת לחוקים ואין לך באמת מושג מה זה כדורסל אמיתי.
            אם תרצה אי פעם ללמוד כדורסל אתה יכול להגיע להשתלמות.

            1. "כדורסל אמיתי" זה המצאה של הדמיון העשיר שלך. אני אוותר. יש מקומות שעדיף להשאר מחוץ להם.

            2. עדיף להישאר בחוץ. הדימיון שלך אגב מאד עשיר שזה עבירות בכדורסל 😂😂 רק בwwe זה עבירה הליגה בה המתקיף מתנגש בכוונה במגן במקום לנסות לעבור אותו 🤣🤣🤣

            3. ושוב אתה מתאר בכוונה לא נכון את הארועים שמתרחשים בקישורים שלך. בין אם זה דמיון או סתם צורך לשקרבשם האג'נדה המטומטמת שלך לא משנה את המציאות הפשוטה שאתה טועה.

  4. תודה על הסיקור.
    יוקיץ' נמנע מלחטוף סוויפ שני רצוף כ-MVP (בהנחה שייקבל העונה). הוא ממילא הMVP הראשון שעף בסוויפ מאז מג'יק ג'ונסון, וזה היה ב-1989 בגמר ולא בסיבוב הראשון, ולאחר שמג'יק יצא בשל פציעה בתחילת משחק 3 ולא שיחק במשחק 4.

      1. צודק. התכוונתי שהשנה הוא היה עף בסיבוב הראשון (שגם זה כבר קרה למוזס מלון). בשנה שעברה יוקיץ' אכן טואטא בסיבוב השני.

  5. הרברט פאקינג ג'ונס
    3 חסימות, כולן על זריקות מהשלוש, השם יעזור
    עשה את שלו בהתקפה
    שתי חטיפות
    אנרגיות בלתי נגמרות
    עצה שלי, קומו כל בוקר להרברט ג'ונס

      1. דברים טובים מגיעים באריזות קטנות.
        הרגע הכי טוב שקרה הבוקר זה שאלברדו תפס את פול לא מוכן וחטף לו מאחורה בחצי של פיניקס כמו שחוזה תמיד עושה. לא יכולתי להפסיק לצחוק, בטח אחרי שבאחד המשחקים הקודמים אלברדו ניסה לעשות את זה ופול עלה עליו בזמן

  6. אם יוקיץ' ראוי ל-MVP או לא זה לא קשור למשחק הזה (כבר נאמר שאם הוא היה צריך לשחק 82 משחקים נגד גולדן סטייט בריאה ומפוקסת הוא כנראה לא היה זוכר בתואר. מצד שני, גם אף אחד אחר לא), והוא כבר הוכיח שהוא שווה ניצחונות בפלייאוף. אבל עם הסגל הזה זו שאלה שנענתה בתשובה אחת – סיגריות מצילות חיים!
    סינאנון הייתה בשנות החמישים עד השבעים תכנית לגמילה מסמים שהחלה כסמי לגיטימית (השיטות שלה היו מפוקפקות. הם בנו על הקונספט של AA אבל לקחו את הרעיון הא-היררכי שלה ושאלו את השאלה "מה אם מה שחסר זה היררכיה קשוחה ואלימה?". אבל היא הראשונה שהתייחסה למכורים להירואין כאל אנשים שצריך לטפל בהם ולא כאל פושעים עלובים. והיא הייתה שיוויונית בין שחורים ללבנים עוד לפני שיא התנועה לזכויות האזרח) שזכתה לפופולריות רבה (ליאונרד נימוי אהב להצטרף ל"משחק" שלהם, סוג של תרפיית התקפה שבה המכורים ישבו במעגל ופשוט צרחו אחד על השני וקיללו זה את זה. תדמיינו את ספוק צורח ומקלל מכור להירואין מסכן שבית משפט הכריח אותו להצטרף לתכנית) ונשארה פופולרית גם כשהפכה לכת מטורללת (הם לקחו שיטות שהצליחו בצפון קוריאה כשחברי הכת היו צריכים לשמור, לשפוט ולתקוף אחד את השני) ואפילו כשהחלו להקים צי ימי קרבי משלהם (כן.), כשהנפילה שלהם החלה רק כשניסו לרצוח עורך דין שרצה לחשוף אותם בעזרת נחש ארסי.
    בשלבי המעבר בין תוכנית טיפולית גרועה לכת, המנהיג צ'אק דדריץ' החל להכריח את המכורים לעשות מה שהוא עושה. כשהרופאים אסרו עליו לאכול מתוקים, כולם אולצו להפסיק. כשהמליצו לו להתחיל לעשות ריצות במקום, זו נהייתה פעולת חובה לכל החברים. כשהוא בחר לגלח את הראש, שאר הקבוצה נאלצתה לגלח את הראש גם כן כהזדהות, ומי שסירב גולח בכוח.
    אך ברגע שהרופא אמר לצ'אק שהוא חייב להפסיק לעשן והוא קבע שכל המתמודדים עם ההתמכרות חייבים גם הם להפסיק – באותו יום פרשו 150 איש מהתוכנית/כת.
    תשלחו אותנו לתוכנית מטורפת שבה אנחנו צועקים אחד על השני, מרביצים וממשטרים אחד את השני בשיטות צפון קוריאניות, תיקחו לנו את הסוכר ותכריחו אותנו לעשות פעילות ספורט לא קשורה לכלום – בסדר. אבל כשאתם מבקשים מאיתנו, אנשים שהצליחו להתגבר על הירואין, לוותר על סיגריות – פה אנחנו שמים את הגבול. וכך סיגריות הצילו את חייהם של 150 אנשים.
    בארטון הוא סיגריה. הוא לא בריא אבל אפשר לשרוד מדי פעם להעלות אותו מהספסל ולקחת שאכטה. הבעיה שמאלון התמכר אליו. נותן לו לשחק הרבה יותר ממה שהוא תורם. וכשמאלון צריך להתמודד בלי ג'מאל ופורטר (ג'מאל הוא הירואין במטאפורה הזו?) הוא נשען עליו אפילו יותר. הלילה בארטון שיחק נורא. אבל ברגע אחד, ביתרון קטן בסיום, כשהלוחמים עומדים על סף מהפך, בארטון שם את הדאגר וסגר את המשחק. הסיגריות הצילו את דנבר.
    לפחות ליום אחד.

    1. אם כבר דימויים בנאגטס
      יוקיץ – מכונת אקמו – מזרים חמצן בכל הגוף ובלעדיו אין אוויר
      פורטר גוניור – שלישייה – פנטזייה נפלאה שלעולם לא תתממש

    2. נמשיך את הקו של הדימויים (למרות שאני מבין בעולם העישון כמו שסן אנטוניו מעניינים)
      אוסטין ריברס- סיגר: יקר לליבם של חלק מהאנשים שישלמו מחיר יקר כדי להשיג אותו (דוק), רוב האנשים יעדיפו סיגריות מטעמי נוחות, זמינות ועממיות אבל הוא עושה עבודה דומה להן

  7. אין ממש סיבה למסיבה אחרי ההפסד הלילה.
    .
    ועדיין, אם מחפשים משהו להיאחז בו –
    אייטון.
    ב-4 משחקים יש לו 20.5 נק' למשחק ב-70% אפקטיבי.
    מי שצפה במשחקים של הסאנס יודע שזו לא רמת הקושי מזן ה-ליי אפ או הטבעה. מיד ריינג', הוק, נק' מהפוסט, הכל.
    בשקט בשקט, הוא הופך לאיום משמעותי מעמדת הסנטר.
    .
    תודה על הסיקור, חברים.
    בוקר טוב (?)

    1. בכלל זה הפליאוף השני שאייטון מרים את הרמה שלו לעומת הליגה הסדירה.
      בהחלט סיבה לאופטימיות מצדכם.
      אפרופו אייטון ,כל הזמן מנקרת לי השאלה האם סארבר עשה נכון או לא עם החוזה.
      מצד אחד אין לו מה להפסיד בתכלס.אייטון ייתן עונה טובה(מה שהוא נתן) נשלם לו שנה הבאה,לא ייתן לא יישלם לו.
      מצד שני זה לא בריא ולא מומלץ לתת לכוכב העתידי שלך הרגשה לא טובה ונעימה
      מצד שלישי חוזה מקס לחמש שנים ונראה לי שאייטון ישכח מההרגשה הלא טובה ולא נעימה

      1. בדיוק, מהומה גדולה על לא מאומה. גם ככה זה אותו אורך חוזה לאותן שנים ובלה בלה בלה חפירות תקרת שכר שנשאיר לגילרי ולעומר

        1. וול, ייתכן. אלא אם כן הוא לא יציע את המקס ויחכה להשוות הצעה של קבוצה אחרת, שתהיה בהכרח נמוכה יותר.
          ותמיד יש את השאלה של שיטה שנותנת לאחד כמו סארבר שביום טוב שלי אכנה אותו מנוול, ועל פי תחקירים רציניים הוא גם גזען ומיזוגן, להיות שומר הסף ליכולת ההשתכרות של דיאנדרה אייטון, שחקן בענף שאפשר לתאר את ההשפעה של אנשים כמו סארבר עליהם במקרה הטוב כלא שלילית מדי.

      2. יש את הרגע במהלך הרבע השלישי כאשר במשחק עדיין צמוד בו אייטון נותן גג למקולם.
        הוא לא חוגג, לא עושה פרצוף זחוח, לא עושה מכך עניין כלשהו. פשוט רץ קדימה להתקפה הבאה.
        אני לא מודאג בקשר לאייטון.
        .
        (סרבר? ובכן זה סיפור אחר לגמרי…)

    2. ג׳אבל מק׳גי עם 11.5 נק׳ ממוצע בארבעת המשחקים ב-13.5 דקות (שליש מהדקות של אייטון) עם 95% אפקטיבי 😱😱😱😱
      יכול להיות שניו אורלינס זה לא בדיוק קליניקה להגנה על סנטרים?

      1. ראית את המשחקים?
        את הסלים מהפוסט? המיד ריינג'? ההוק שוט?
        אם כל הכבוד למגי (אני בהחלט אחד מאוהדיו),
        אין מה להשוות בין רמת הקושי של ניסיונות הקליעה של הצמד.

        1. הכל בסדר אני חצי מטריל אותך אייטון שווה מקס הוא נהדר, עדיין מוגבל מאוד בכדרור וזה מבדיל אותו מאמביד יוקיץ וקאט. הסנטרים "החדשים" קולעים מרחוק, מכדררים, מנהלים התקפות. תראה כמה נזק הורפורד קשישא גורם לנטס מחוץ לקשת.
          אם יש משהו שעומד בין אייטון והחוזה-מקס שלו (וגם משחקי האולסטאר) זה האופי "אולד-סקול" של המשחק שלו.
          אין לי כוח לבדוק אבל יש לי תחושה שברבעים הרביעיים הוא יורד במיספרים בהתקפה. למה? כי קשה ללכת אליו בתור אופציה התקפית בקלאץ', בטח שלא לבידוד.

      2. אאתגר אותך –
        קריירת הפלייאוף של אייטון היא בת 26 משחקים.
        לאילו שחקנים בתולדות המשחק יש אחוז גבוה מהשדה מלאייטון (לפחות 16 נק', לפחות 20 משחקים).

        1. זה הסבר פשטני מדי.
          בלי קשר תראה את וואלאנצ'וניאס אתמול – קלע יותר, לקח כפול ריבאונדים, קלע שלשה, קלע בכדרור עם סיבסוב.
          אני מתחיל לחשוב שגיא מריץ כאן מנייה

    1. לא עשית בראקט אבל לא בטוח שהייתי שם אותם כמי שיעברו פלייאין (כנראה שכן האמת), והייתי מסמן כ-4-0 לסאנס. אבל אולי כן 4-2 אם בוקר היה פצוע מראש.
      גם ה2-2 של גריזליס-וולבס מפתיע אותי. שלא לדבר על 3-0 לסלטיקס על הנטס. בעונה הרגילה דווקא קלעתי בדי הרבה קבוצות שאחרים החשיבו להפתעה. אבל אני די קלולס בפלייאוף עד כה…

      1. נראה לי שלא פגעתי בול אפילו בסדרה אחת.
        הפיקשוש הכי גדול זה ששמתי טורנטו ב7.
        שמתי גם בוסטון ב7 אבל פה לפחות בוסטון אכן יעברו

  8. ראיתי את דנבר, גם לפני המשחק היה נראה שזה האחד שהם יקחו
    1) בונז היילנד צריך לשחק יותר. במקום בארטון – כמו שרשמו מעלי, אבל אפילו על חשבון מוריס/גורדון. פשוט שחקן
    2) בסוף לא ברור למה דנבר שיחקו עם יוקיץ הגנת חילופים, כשברור שהוא לא יכול לשמור על קרי. הרבה מהצמצום זה רק זה. צריך סכמה אחרת
    3) גם במשחק כזה, שכל הצוות המסייע של דנבר פוגע, ומצד שני בעיות עבירות גם לקליי וגם לגרין, עדיין דנבר בקושי מנצחת. יגמר במשחק הבא.
    4) לדנבר נאחל רק בריאות

  9. תודה לכולם על הסיקור. אחלה לילה (למרות שחשבתי שפניקס וג"ס ינצחו וזה לא קרה. )
    טרי יאנג חזר למימדיו הטבעיים ?

  10. אני לא חושב שסדרה ראשונה ארוכה רעה לכל קבוצה, אם היא לא קשישה או פציעה,
    אבל היא לא טובה ל- CP3 ולפניקס.
    ניו אורלינס אולי לא תנצח בסדרה, אבל טרייד נכון על ציון והתפתחות הרוקיז הופכת אותם אשכרה לקונטנדרית בשנים הבאות.

    1. יכול לציין משהו שאני חוזר עליו די הרבה? אבל רק כי זה כיף?
      הלייקרס גם מביאים לפליקנס את בחירת הדראפט ה8/9 העונה.

  11. תודה למסקרים.
    ראיתי את שני המשחקים הראשונים.
    מילווקי מפחידים. יש להם סייז בכל עמדה, קליעה מבחוץ (אלן זה תוספת רצינית), ואת השחקן הטוב בליגה בפער (כדברי הרבי מברוך).
    מה שכן – בטיפשותם הם ממש זרקו לפח את יתרון הביתיות בסיבוב השני. הם ציפו לנטס ויקבלו (אולי… חחחח) את ה-TD גארדן. לא קל לשחק שם. גם הקארמה והחופים יהיו לגמרי נגדם.
    שיקאגו זה שני שליש קבוצה. מסכנים דרוזן ולווין, אין להם עזרה בהתקפה, אז מילווקי פשוט חנו את האוטובוס של צ'ולו ברחבה ונתנו להם להשליך מהשלוש. קארוסו זה הקוריוז החדש. טוב לליגה הרגילה שבה אף אחד לא מתאמץ והוא כן. כמה אפשר להתקיף 4 נגד 5? זה מייאש את החברים.
    סוף סוף פגשתי היום איש כדורסל שאני מאוד מעריך שגם רואה את כל המשחקים – והוא אמר על סטיב קר שהוא "נאד נפוח".
    חשבתי שאני לבד
    🙂
    מה הקטע עם סטף מהספסל? הגימיק הזה מיצה את עצמו. הפכו את ג'ורדן פול לספלאש – נו באמת. הספלאש עושים את זה 10 שנים, הוא בפלייאוף הראשון שלו נגד רבע קבוצה (על מה דנבר בוכים? ראיתי אתמול במגרש גם את מורי וגם את פורטר ג'וניור). זה סתם לתת "פור" לקבוצה היריבה. ההגדרה המילונית של "זחיחות".
    יוקיץ' שחקן ענק. הוא באמת לבד. אבל אתמול הוא הלך לסל 6 פעמים מתוך ה-7 הראשונות שבהן הוא קיבל את הכדור – ככה צריך להנהיג! ללכלך את הידיים, ללכת לתוך הקיר, להתפלש. החבר'ה שלו ראו את הטירוף שלו ונדבקו. גורדון נגר בן נגר אבל אתלט על ויש לו לב גדול. כשהוא משתולל הוא יעיל.
    הלוואי שדוראנט היה מבין את זה. קח כל כדור לסל! לך עם הראש בקיר. עד הסוף! החבר'ה יראו וזה ידביק אותם.
    תחליפו את קיירי בראס – וברוקלין עוברים את בוסטון. גם היום.
    🙂

    1. לגבי סטף – עדיין הגבלת דקות. אתמול אמרו שזה כבר גבולי ושבמשחקים הבאים לא תהיה הגבלה, ובכל זאת, כל עוד זה עבד היה אפשר להמשיך עם זה.
      לגבי סטיב קר – לפעמים קצת מתוחכם מדי, אבל בין המאמנים הטובים בליגה.
      לגבי ווסטברוק – איתו הנטס היו עוברים מעל בוסטון עם המטוס בדרך לים.

          1. 10 נק' במשחק השני, 16 בשלישי, 0 מ-8 מהשלוש, 33% מהשדה
            אכן "שחקן טוב יותר משמעותית"
            עמיחי – יש מצב שאתה בא עם השריקות מהבית?
            😉

            1. היו לו 2 משחקים רעים. על זה אין חולק. אבל לאורך העונה הוא היה טוב יותר משמעותית מראס, וההגנה המצוינת של בוסטון היא לא מדגם מייצג.

            2. לאורך איזה עונה עמיחי הוא היה טוב מראש? הרבע עונה שהוא בא אחרי מנוחה וסטלה?

            3. עמיחי ראה תשובת שמעון ותכפיל במקדם לברון (זה בערך 0.4) חחח
              שמעון צודק, הנטס משחקים רק על חצי מגרש, זה וויתור מראש על חלק משמעותי במשחק – סלים קלים. במיוחד נגד בוסטון. מול הגנה כמו שלהם, חייבים לנסות ליצור סלים קלים במתפרצות שאמרות לבוא בעיקר מהגנה חזקה ולחץ על הכדור. שזה בערך מה שבוסטון עושים חחח
              אצלכם (פילי) מי יעשה מתפרצות?
              שמע בדיחה – פעם הייתה משפחת צבים. אבא צב, אמא צב, ילד צב וכלב צב…
              חחחח
              אבא צב (אמביד)
              אמא צב (האריס)
              ילד צב (הארדן)
              כלב צב (ניאנג)
              בלי קשר ראיתי אצלכם על הספסל את דיאנדרה ג'ורדן – קטעים איתו – ביקש טרייד ללייקרס כדי לשחק – מצא את עצמו בפילי על הספסל. כבר היה נשאר לגור בניו-יורק. לא נורא, לפחות זה קרוב.
              (ראיתי גם את מילסאפ הספסל שלכם זה משהו. אבל בסוף עוד תצאו מהמזרח. הכל בידיים של הארדן).

            4. מסכים איתך לגבי הקצב. בוסטון אוהבים לשחק לאט וקבוצות שיכולות לרוץ יכולות להקשות עליהם קצת, אבל ברוקלין היא לא אחת כזאת

            5. חחחחחחחחח דה שוט אוי ואבוי שכחתי שמיילסאפ על הספסל ובכלל אצלנו בקבוצה ריברס בניגוד למה שנוהג לעשות נותן לפול ריד לשחק אני מקווה שלא ייזכר במיילסאפ שהוא על הספסל ושהוא חושב שזה אחד מעוזרי המאמן.

            6. חחחחחחח מילסאפ עוזר מאמן… גדול

    2. סטף מהספסל זה גימיק נגד דנבר המסכנים נראה אותו עושה את זה ביתר הפלייאוף, זה כמו הפסק זמן של איגי זוכר? הדובונים שלי יתנו להם בראש בסיב הבא ויגדלו בסידרה הזאת מדובונים לדובים מאיימים

    3. צודק לגמרי לגבי יוקיץ ודוראנט.יוקיץ זה תמיד נראה לי שהוא בקושי מצליח להוציא זריקה זה נראה יותר כמו כזאת הדיפת כדור ברזל אבל בסופו של דבר זה תמיד נכנס חלק.
      לגבי דוראנט זה פשוט מדהים איפה דוראנט של הפליאוף הקודם שהיה השחקן הטוב בעולם בפער וכן ההגנה של בוסטון מדהימה מעולה והכל אבל עדיין דוראנט של שנה שעברה תופר אותם בלי בעיה(מקסימום עושה התאמות אחרי המשחק הראשון ואז תופר אותם)והשנה הוא פשוט נראה צל של עצמו.
      שמעון ושי דסקסו איזה יום על אינגרם ואמרו שהוא KD מעלי אקספרס,תכלס לפחות לפי הפליאוף עד עכשיו דוראנט הוא BI מעלי אקספרס

    4. 1) גורדן פול קרא לעצמו ספלאש נפיו
      2) לפחות השדרים במשחק אמרו שסטיב קר צחק על זה כששאלו אותו ואמר – יעבוד קשה יוכיח את עצמו ניתן לו מקום בחמישייה.
      אבל ברור שסטף בחמישייה, אם רוצים אפשר להוריד את ויגינס ולשחק עם קליי ב 3

כתיבת תגובה

סגירת תפריט