אטלנטה הוקס 111 (1) – מיאמי היט 110 (2):

היה ברור שהמשחק הזה יהיה צמוד, ואכן המפגש בין ההיט להוקס הבטיח וגם קיים.

אטלנטה הייתה טובה יותר במחצית הראשונה כשהיא מובלת על ידי יאנג ובוגדנוביץ' וירדה להפסקה ביתרון 7. אבל ההיט עלו בטירוף לרבע השלישי וטרפו את ההוקס עם ריצת 0-20, ההוקס חזרו עם ריצת 1-9 משלהם עד סוף הרבע וההיט מובילים ב-8 לקראת הרבע הרביעי.

ההפרש כבר היה 14 ברבע הרביעי אחרי שלשה של דנקאן רובינסון, אבל ההוקס לא נתנו להיט לברוח ושתי שלשות של בוגדנוביץ' קבעו 3 בלבד להיט 5 דקות לסיום ומהנקודה הזאת היה ברור שהסיום יהיה צמוד.

1:40 לסיום אוקונגו עם סל ועבירה מעלה את ההוקס ליתרון 3 אבל באטלר משווה מיד. טריי יאנג הולך לקו ומחזיר את היתרון להוקס, אבל שלשה של טאקר 54 שניות לסיום נותנת להיט יתרון נקודה. שתי הקבוצות התקשו לעשות סל עד ש-5 שניות לסיום טריי יאנג בפלואטר העלה את ההוקס ליתרון נקודה. מספיק זמן על השעון כדי לעשות משהו, אבל ההיט הלכו לשלשה קשה של באטלר שיצאה החוצה והזמן נגמר כאשר ההוקס מצמקים ל-1-2 ופותחים את הסדרה.

באטלר עם 20 אבל גם 1 מ-5 משלוש ומיאמי צריכה לשאול את עצמה האם היא רוצה שבאטלר יזרוק 25% מהזריקות שלו לשלוש. שטרוס לעומתו היה מצוין מהטווח עם 5 מ-10 ל-20 נקודות, וטיילר הירו עלה מהספסל כדי לתרום 24 בערב שבו וינסנט, דנקאן רובינסון, לאורי (שהצטרף לרשימת הפצועים המתארכת בפלייאוף הזה) ופי ג'יי טאקר חוברים ל-4 מ-18 חלשים מאוד מחוץ לקשת.

טריי יאנג סיים עם 24 ב-40, לא נתון מרשים אבל מול ההגנה של מיאמי, מהטובות בליגה, שהתרכזה בו באופן מוחלט זה בהחלט נתון יפה. האנטר הוסיף 17 ובוגדנוביץ' תרם 18 מהספסל.

שיקאגו בולס 81 (1) – מילווקי באקס 111 (2):

אם דיברנו לפני המשחק על המשמעויות של הפציעה של מידלטון הבאקס שמו את הדברים ללעג, כאשר ניצחו ברבע הראשון 17-33, כשהם עולים נחושים מאוד, שולטים בריבאונד (43-55) ופשוט הורגים את ההתקפה של הבולס.

ווץ' הוביל את הבולס וזה אולי מראה על הבעיות שהיו לה הערב, עם 19 נקודות. זאק לווין סיים עם 15, ודרוזן עם אחד ממשחקיו החלשים העונה קלע 11 בלבד, כאשר הבאקס שעלו עם הרכב גבוה כשפורטיס פותח בחמישיה בגלל מידלטון (גם על כך דיברנו לפני המשחק וכל הכבוד לקואץ' באד על הגמישות בה הוא לא נודע בד"כ), שמאוד מאוד הקשה על ההתקפה של הבולס.

מי שהיה נהדר וקלע שיא פליאוף עבור הבאקס היה דווקא גרייסון אלן, ויהיה מעניין מאוד לראות האם הוא מסוגל להישאר על המגרש גם מול קבוצות טובות יותר מהבולס ובמשחקים צמודים יותר. יאניס עם משחק שקט במונחיו תרם 18, הולידיי סיים עם 16 ובובי פורטיס היה לא פחות מהתגלות עם 18 ו-16 ריבאונדים כולל 4 מ-8 מחוץ לקשת.

ניו אורלינס פליקנס 111 (1) – פיניקס סאנס 114 (2):

חייבים להוריד את הכובע בפני הפליקנס, הקבוצה הזאת שבדקות מכריעות ברבע הרביעי שיחקה עם 3 רוקיז, 2 מהם נבחרי סיבוב שני או לא נבחרים בכלל, פשוט לא וויתרה לסאנס עד הבאזר האחרון, אבל בסופו של דבר אייטון ופול היו יותר מדי עבורה כפי שככל הנראה יהיו בסדרה כולה.

המשחק היה צמוד ברבע וחצי הראשונים אז פיניקס יצאה לריצה עם הרבה מאוד דיאנדרה אייטון, היתרון היחסי שלה בשלב הזה של הסדרה הזאת, ועלתה ליתרון דו ספרתי במחצית. אבל ניו אורלינס כאמור היא קבוצהעם אופי מיוחד, והיא התנפלה על פיניקס בפתיחת הרבע השלישי, ו-5 נקודות עם מקאלום אחריהן 3 של ג'ונס, וקליעות עונשין מוצלחות של אינגרם וולנצ'יונס העלו אותה ליתרון נקודה.

המשחק נשאר צמוד עד אמצע הרבע הרביעי אז כריס פול השתלט על המשחק. 4 קליעות רצופות מאותה בלטה ממש שמרו את פיניקס ביתרון ו-5 רצופות של קראודר, אחת מאסיסט נפלא של פול לאחר ריבאונד התקפה, נתנו יתרון 7 לאורחים. ניו אורלינס התחילה לעשות עבירות בכל התקפה, אבל פיניקס הצליחה לרוב להביא את הכדור לשחקן הנכון – כמעט תמיד זה היה כריס פול וכך שלשה גדולה ועוד סחיטת עבירה ו-3 זריקות מדויקות של אינגרם לא סייעו לניו אורלינס שלא הצליחה להתקרב באמת.

אינגרם סיים משחק נהדר נוסף עם 34 באחוזים טובים, אבל רק 2 אסיסטים. מעניין יהיה לראות האם הוא יוסיף ניהול משחק לארסנל שלו כדי להפוך להיות שחקן טופ אמיתי בליגה או שישאר בנישה של קלע מחונן. מקאלום סיים עם 30 משלו ו-7 אסיסטים באחד הטריידים המוצלחים של העונה הן לשחקן והן לקבוצה המקבלת.

אבל ניו אורלינס על אף יכולת נהדרת של שני השחקנים המובילים שלה פשוט נטחנה בצבע על ידי פיניקס שהייתה מחרידה מחוץ לקשת עם 4 מ-26. אייטון חגג עם 28 ו-17 ריבאונדים, וג'אבל מגי עלה מהספסל וקלע 15 ב-7 מ-8 מהשדה ב-12 דקות בלבד. אבל סיפור המשחק הזה הוא כמובן כריס פול שבערב פושר של ברידג'ס (17) וללא בוקר הוביל את קבוצתו לנצחון שלא נאמר סחב אותה לניצחון עם 28 נקודות 14 אסיסטים ו-0 איבודים, לא לחינם קוראים לו ה-point god.