המשחקים הראשונים של סדרות פלייאוף נוטות להיות מוזרות ומבולבלות כך שלא פעם סדרות מתחילות באמת במשחק השני. הלילה נקווה שזה ייקרה כי אטלנטה צריכה להתעשת על עצמה, ממפיס צריכה לשמור על הכבוד שלה והפליקנס נראים כאילו הגיעו לכאן בטעות. וזה לא רחוק מהאמת.

המשחקים של היום יהיו בחסות חג הפסח ואיתו כמה שירי חופש ישראליים מהמיטב של המיטב ונתחיל עם השיר הראשון מהאלבום הראשון של מדליקת המשואה השנה ביום העצמאות. חג שמח!

02:30     מיאמי היט (1) – אטלנטה הוקס (0)

המשחק הראשון היה חד צדדי, כיאה למשחק בין הראשונה לבין השמינית במזרח. נכון, טריי יאנג קלע סל שדה אחד בלבד לכל אורך המשחק אבל התחושה הייתה שגם אם הוא היה קולע 50 זה לא היה עוזר. מיאמי פשוט קלעו מכל הטווחים וחילקו את הנקודות באופן די שוויוני ומהצד השני הראו להוקס איך נראית הגנה של פלייאוף. כמעט בכל אספקט של המשחק ידה של הראשונה במזרח היה על העליונה וזה כשאדבאיו והירו עם 6 נקודות כ"א ולאורי עם 10. מה זה אומר? כרגע שום דבר. כאמור משחקים ראשונים בסדרות נוטים להיות מבולבלים ובמקרה של אטלנטה המשחק היה לא פחות מקטסטרופה. היא אמנם פחות טובה משמעותית אבל תצוגת קליעה כזאת לא תחזור על עצמה וההתאמות לקראת המשחק הקרוב אמורות לאפשר משחק שיהיה יותר תחרותי. יום קליעה רע של יאנג הוא אמנם מדאיג אבל הנתון המשמעותי יותר הוא כמות האסיסטים שלו – אסיסטים בלבד מתוך 16 סך הכל של הקבוצה שבעונה הרגילה חילקה 24.6 למשחק. הנעת הכדור לא עבדה בשום שלב, בטח כשספולסטרה היה יכול להעלות מהספסל גם את הירו וגם את רובינסון ולפתוח עם חמישה שחקני הגנה טובים עד טובים מאוד והחיסרון של סנטר הגנתי טוב כמו קפלה היה זועק לשמיים. ועדיין, משחקים כאלה יכולים לייצר יותר אופוריה שאננית אצל המנצחת ובמקום הזה אטלנטה יכולה לבוא מוכנה יותר ולהקשות במשחק הקרוב. לא הרבה יותר מזה.

חיסורים: טאקר, מוריס ואדבאיו כנראה לא ישחקו הלילה, לו וויליאמס לא יעלה לשחק גם הערב.

עוצרים בווגאס: יהיה הרבה יותר מעניין הלילה ואם אדבאיו אכן לא ישחק יש להוקס יותר סיכוי. ועדיין מיאמי קבוצה הרבה יותר טובה. היט ב 7.

03:30     ממפיס גריזליס (0) – מינסוטה טימברוולבס (1)

אחד האלמנטים החשובים ביותר לקבוצות בשלבי הפלייאוף הוא העקביות. אחד החסרונות הגדולים של שחקנים צעירים זה חוסר עקביות. שני המשפטים האלה הולכים כנראה ללוות את אחת הסדרות המרתקות של הסיבוב הראשון במה שעשוי להפוך עוד כמה שנים לגמר מערב פוטנציאלי. המשחק הראשון הזכיר לכולנו שלפלייאוף חוקים משלו ושמקום שני במערב זה הישג נחמד ותו לא כשמגיעים אל הרגעים המכריעים של העונה.

איך זה קרה? שני דברים שצדו את עיניי: הראשון, טאונס. עם כל הכבוד ל 36 של אדוארדס השחקן שבזכותו הגיע הניצחון הוא הסנטר של מינסוטה שבאופן ישיר או עקיף היה אחראי לכמות לא מבוטלת של נקודות. ג'נקינס פתח עם סטיבן אדאמס שהיה מזעזע והיה צריך פעם אחר פעם לצאת מחוץ לצבע שם לאורך כל הקריירה שלו הוא פשוט חסר אונים. היכולת של טאונס לקלוע שלשות חייבה את השומרים שלו להשאיר את הצבע פתוח והדרך מכאן הייתה סלולה עבור אדוארדס וחברים. המשימה הראשונה לקראת המשחק הראשון תהיה להבין מי הולך לשמור עליו כאשר נדמה לי שג'קסון עשה עליו עבודה סבירה ולכן הוא צריך להפסיק לזרוק מהשלוש ולהיצמד לגופיה של החתול לכל אורך המשחק. אדאמס יוכל לעלות רק עם המחליפים, להישאר בצבע ולהיות אחראי על התחום האהוב עליו – ריבאונד. אתמול, עם 24 דקות תמימות על המגרש, היו לו 3. הנקודה השנייה – שלשות. ממפיס לא קבוצת שלשות טובה במיוחד אבל בפלייאוף מדובר במצרך כמעט הכרחי כשהפיזיות עולה והמשחק מצטופף. לממפיס היו 7 שלשות במשחק הקודם ב 25.9% קליעה ובמקרים כאלה, כשההתקפה נתקעת השלשות חייבות להיכנס.

ועדיין, ממפיס הייתה קרובה בשלבים רבים של המשחק ועם ההתאמות הנדרשות היא אמורה לנצח את הסדרה פשוט כי היא קבוצת הגנה הרבה יותר טובה. מינסוטה שיחקה את המשחק המהיר והמוכר שלה שאמנם תואם גם את ממפיס אבל הוא יכול לבוא על חשבון הפיזיות שהביאה את הדובים למקום השני בליגה. הורדה של קצב המשחק יכולה לתת לממפיס את הייתרון הקטן שהניצול שלו אמור להספיק מול קבוצה לא יציבה במיוחד כמו מיני.

לא ישחקו הלילה: בממפיס אין חיסורים מיוחדים, אצל הזאבים טוריאן פרינס כנראה לא ישחק.

עוצרים בווגאס: ממפיס טובה יותר ואין סיכוי בעולם שתפסיד את שני משחקי הבית שלה. דובים ב 12.

05:00     פיניקס סאנס (1) – ניו אורלינס פליקנס (0)

הסדרה הכי פחות מעניינת של הסיבוב הראשון נפתחה בלי הפתעות ועם תחושה הולכת ומתחזקת שהולך להיות כאן סוויפ. מה בכל זאת היה? תזכורת כמה פיניקס קבוצה מפחידה. השחקנים היו נראים כאילו באו בעיקר ליהנות וגם בהילוך חמישי הוליכו כל המשחק בבטחה. ניו אורלינס, שנראתה לא ממש שייכת למעמד, מאוד ניסתה אמנם להתקרב אבל אם מי שמנצח אותך זה כריס פול שבדרך כלל מעדיף למסור זה אומר שיש בעיה. התיאום של פיניקס מושלם ומזכיר לפעמים את שושלת הווריירס האגדית שבמשחקים שלה הכל היה נראה קל כל כך. לאורך כל העונה פיניקס לא ממש הייתה בכותרות פשוט כי היא ניצחה משחקים ונהנתה לשחק כדורסל אבל בפלייאוף, היות וכרגע אין לה יריבה שקולה, אפשר להישען אחורה ולראות כדורסל יפה בשני צידי המגרש.

הפליקנס? שם יש לא מעט כישרון אבל הרבה מאוד עבודה להמשך. ההבאה של מקולום אולי הביאה אותה לפלייאוף אבל צריכה עוד מחשבה, אינגראם ממשיך להראות ניצוצות ובקצב הזה זה מה שהוא יעשה עד סוף הקריירה שלו והכוכבים האמיתיים הם הסנטרים – וולנצ'ונס ולארי נאנס ג'וניור שבהחלט יכולים לעזור לכל מיני קבוצות בליגה.

יש גם משחק הלילה שבו לא אמור להיות משהו שונה מאשר בפעם הקודמת אז לא הייתי ממליץ לקום במיוחד דווקא למשחק הזה.

לא יופיעו הלילה: בפיניקס כולם ישתתפו בחגיגה, אצל ניו אורלינס זאיון ממשיך להשאיר את כולנו במתח ימים ולילות מתי הוא מתכוון לחזור.

עוצרים בווגאס: נראה לי שהייתה לי אג'נדה בפסקאות האחרונות, מוזמנים לגלות. סאנס ב 25 וקצת יותר פוקוס כדי לא לבנות מתח מיותר.