בוחנים מתנה הישר מפי הסוס: מה אוהדים רוצים? / Ljos

זו שאלה עתיקת יומין, "מה אנשים, לא מקבוצה שהיא אני אבל שיש לי איתה מגע, רוצים?". ברי המזל בינינו זוכים לשמוע הישר מפי הקבוצה השנייה את המילים שכתבו אנשים מהקבוצה שלנו שיסבירו מה אנחנו חושבים עליהן (בזכות כריסטינה אגילרה, והשיר שלה שכתב בחור בשם גיא אני יודע שכל מה שבחורה רוצה, צריכה, זה *כל דבר* שישאיר אותן בזרועותיי. המשטרה וכמה קבוצות פייסבוק על שמי לא מסכימות). חסרי המזל יזכו לראות את מל גיבסון מנסה להסביר לנו שכולן בעצם צריכות אך ורק אותו. אבל אם אתם מהסוג שיודעים להסביר לכל האחרים איך לשפר את עצמם, אבל לא מצליחים לגרום להם להפסיק לברוח מכם ברחוב, אולי תיקחו בחזרה לרגע את כל הרעיונות המגניבים שלכם ("מסיבת פיצה פעם בשנה תמשוך מלא עובדים. הם בטוח יעדיפו את זה על משכורות שמאפשרות מחייה") ותקשיבו לאמיצים בינינו שבחרו לעשות את הבלתי יאמן: ללכת ולשאול אותם.

זה מדהים מה אפשר להשיג לפעמים כשפשוט שואלים. הנה סיפור על בנאדם מפולין שהצליח להגשים את החלום של כל גבר והביא את איירון מיידן לנגן בחתונה שלו רק כי הוא העיז לבקש (מה? זה החלום רק של נערי סנטר עם תסרוקות אלי אוחנה משנות השמונים? אוקיי…):

למקרה שאתם לא דוברים בראד-פיט-בסנאץ', אז אם הבנתי נכון הלהקה הייתה בדרך להופיע ב"דיסקו", אבל במקום זה מצאה את עצמה בטעות ב-"Convertedballroom innit" ואחד האורחים המהירים פשוט ביקש מהם להישאר לכמה שירים. הלהקה הייתה נחמדה, או שיכורה, מספיק כדי להסכים

יש המון דיבורים והשערות לגבי מה אוהדי הספורט רוצים מהקבוצות שלהם. מה הם מעדיפים, מה חשוב להם יותר, מה הם היו רוצים לראות מהקבוצה ומהקהילה שסביבה. בארצות הברית לא ידוע לי עדיין שטרחו לשאול את החלק השני של המשוואה שמחזיקה את ענפי הספורט (לידיעת הקורא סארבר ושאר בעלי קבוצות הספורט האמריקאיות: החלק הראשון הוא השחקנים. לא רואי החשבון והלוביסטים היצירתיים שלכם). גם בארץ לא (מה האפשרות שהופס ירים את הכפפה?). אבל דווקא באנגליה, מולדת הפטרוניות, עשו את הבלתי צפוי ושאלו יותר מ-10,500 מאוהדי קבוצות הפרמייר ליג על דעתם לגבי אופן התנהלות בעלי המועדונים.

לפני שנתחיל לפרט חשוב לציין שהשאלון שחקר את אוהדי הכדורגל באנגליה לא מושלם. הוא מתייחס למצב הקיים כאל ברירת מחדל, ולא מציע אפשרויות אחרות. הוא גם לא כולל את הבעלים החדשים של ניוקאסל וסאות'המפטון (היו חדשים מדי ולכן החוקרים בחרו לשאול לגבי הבעלים הקודמים), נעשה לפני ההתנפצות האחרונה בברנלי, ההתפתחויות האחרונות בנוגע לאברמוביץ', ואולי אפילו יותר משפיע – הפיטורים של מרסלו ביילסה האהוב מלידס. אבל הוא יכול לעזור לראות את הכיוון אליו האוהדים רוצים לכוון.

כל המידע מבוסס ולקוח מהשרשור הזה של ניק האריס, כתב של Sportintelligence.com. אפשר לקרוא הכל שם, אבל אז תפספסו כאן בדיחה טובה על פיטר קראוץ'. כשאני אומר טובה, אני מתכוון…

בכל מקרה, בואו נתחיל. החלק הראשון היה שאלון בו שאלו את האוהדים בעצם האם הם חושבים שהבעלים של הקבוצה שלהם עשה עבודה טובה. לאחר מכן הצוות ניתח את הנתונים ודירג את הבעלים לפי התוצאות. להלן הדירוג:

במקום הראשון, נמחא כפיים (מצב מחיאות סרקסטיות איטיות: Off) למאט בנהאם מברנטפורד עם 98.8 אחוזי תמיכה מהאוהדים. עם הוצאות נמוכות יחסית לאורך השנים, האוהדים בחרו להדגיש כמה הם מעריכים שהבעלים הוא אוהד אמיתי של המועדון, והגיע עם תוכנית אותה יישם תוך כדי שלמד מהטעויות. אבל בעיקר – דאג שהמועדון יגיע למצב שבו הוא עומד בלתי תלוי במצב הבעלים עצמו.

אל המקום השני הגיע אנדריאה רדריצאני, הבעלים של לידס. משהו גורם לי לחשוב שהיום הדירוג היה נמוך יותר. והמשהו הזה הוא שהסיבה המרכזית לדירוג הגבוה הייתה שהוא הביא אליהם את ביילסה. וגם הבנייה מחדש של הנוער, המהירות בה בעלים חדש הביא את לידס לתקוע יתד בפרמייר ליג, והשמירה על שחקנים מרכזיים יאדה יאדה. אבל קודם כל ולפני כל דבר אחר – ביילסה. הוא התחבר לכולם במועדון, לקהילה, דיבר באופן ישיר עם הקהל ולא אליו, יצר קשרים בכל מקום ובזמן די קצר הוא הפך להיות האדם שרחובות ופאבים נקראו על שמו.

נימניזם כשהוא נעשה נכון

במקום השלישי, נאסף סוויריס (איש עסקים מצרי. לא חברת משלוחים חדשה) מתהילת אסטון וילה. על ההשקעה והמהפך הגדול בזמן הקצר, אבל בעיקר על תקשורת ברורה עם האוהדים ומעורבות ישירה שלהם.

במקום הרביעי שעולה לליגת האלופות למרות שאין סיכוי שאי פעם יגיעו לשם על המגרש, עם 98% תמיכה, טוני בלום מברייטון. שוב האוהדים מדברים על אוהד אמיתי שאכפת לו מהמועדון. מצד שני, האוהדים מעלים חששות לגבי חוסר היציבות ששילוב של חוב די גבוה ובעלים יחיד עשויים להביא.

לסטר של משפחת אלוהים-אדירים-אני-לא-הולך-לנסות לתרגם-את-זה (Srivaddhanaprabha Family) נופלת למקום החמישי. האליפות וההצלחה שהתלוותה אליה עשו את שלהם עם אחוזי תמיכה גבוהים מאוד (97.9%). אבל האוהדים מרגישים לא בנוח עם הקשר של המשפחה להפרות זכויות אדם בתאילנד.

סטיב פאריש מקריסטל פאלאס (הקבוצה שנקראת על שם השכונה שנקראת על שם מבנה מתכת וזכוכית שנשרף) לוקח את המקום השישי. האוהדים מתארים איך במהלך כהונתו הקבוצה שמרה על הצלחה גבוהה בפרמייר ליג עם קבוצה צעירה תוך כדי שהמועדון לא זונח את השורשים בקהילה המקומית. האוהדים פחות אוהבים את הדעות השליליות של פאריש בנוגע לדו"ח קראוץ'. הדו"ח הזה לא מתאר את השלבים שבהם הופכים עמוד תאורה לשחקן כדורגל כמו שחשבתי (נכון היה שווה לחכות לבדיחה הזו?), אלא מציע בתמיכת האוהדים להקים רגולטור עצמאי לקבוצות הכדורגל במטרה למנוע מהמוסדות הויקטוריאניים הקהילתיים להמשיך בהקצנה שלהם להפיכתם להשקעות בהם בעלים ירצו לעשות אקזיט (מתוך הכתבה הזו בגארדיאן).

במקום השביעי אנחנו פוגשים את הבעלים המגה עשיר הראשון, והוא במקרה גם המקורי – רומן אברמוביץ' מצ'לסקי… דאמיט. צ'לסי. הבעלים הרוסי, ששינה את הכדורגל, עדיין נהנה ברגע קיום השאלון (הפלישה לאוקראינה הייתה רק בחיתוליה) מאחוזי תמיכה גבוהים (92%) בזכות ההצלחה בבניית קהילת צ'לסק… צ'לסי – קבוצת הגברים, הנשים, האקדמיה ומתחמי האימונים. מנגד, האוהדים התלוננו על ראייה לטווח קצר מדי ומחירי כרטיסים גבוהים שמרחיקים אותם מהמשחקים של צ'ל…סי. הצלחתי!

מיד אחר כך אנחנו מגיעים לארגון פוסון ששולט בוולבס. ההצלחה, כמות שחקני העל שהגיעו למועדון ופיתוח הנוער ושחקנים צעירים הביאו אותם למקום השמיני. הקשר ההדוק של ההנהלה עם סוכן העל המפוקפק ז'ורז'ה מנדס מפחיד את האוהדים.

תגידו שלום לאלופה ממנצ'סטר סיטי של שייח מנסור שנופלת למקום התשיעי. אסטרטגיה ארוכת טווח, מטרות ברורות, מצוינות בכל תחום, ופיתוח מזרח מנצ'סטר עומדים מצד אחד אל מול אי שמירה על חוקי הפייר פליי. הם היו מעדיפים להצליח בלי שהיו צריכים לרמות, אבל תארים!

האמריקאים של ליברפול נוחתים במקום העשירי בזכות הצלת המועדון מהריסות כלכליות אל עבר קלופ ואליפויות, אבל חוסר בתקשורת עם האוהדים וניסיונות להעלות מחירי כרטיסים ולשלוח עובדים לחופשה ללא תשלום בקורונה מורידים אותם למרכז הטבלה.

דליה סמית', האישה היחידה ברשימה והיא עוד טבחית מפורסמת, מביאה את נוריץ' למקום האחד עשר. 83% תמיכה מגיעים לה לטענת האוהדים על שהיא לא אוליגרכית או מדינה עם בעיות זכויות אדם, ועם תשוקה למועדון נוצרה בנוריץ' קבוצה עם תרבות טובה ובלי חובות. היותם מועדון יו-יו שקופץ בין הליגות מפריעה לאוהדים.

ENIC של טוטנהאם (שככל הנראה מסתירה אלרגיה קשה של הארי קיין לכסף ולכן בוחר להתרחק מהנפת תארים, אחרת איך הם עדיין ממשיכים להשאיר אותו אצלם?) מגיעים למקום השנים עשרה. כבר ירדנו ל-76.3% תמיכה כי למרות השקעה בתשתיות בלי "כסף ממסוק" ובלי להקריב את מה שהמועדון מייצג, עדיין האוהדים לא אוהבים את הדגש הגדול מדי על צמיחה עסקית על פני התקדמות על המגרש שמובילה להזנחה של חלקים חשובים במועדון.

ווטפורד הקטנה של ג'ינו פוצו קופצת למקום השלוש עשרה. האוהדים מציינים שמלבד תקופת גרהאם טיילור ואלטון ג'ון זו התקופה הכי מוצלחת בתולדות הצרעות אבל חבל להם שזה מגיע רק עם ראייה קצרת טווח וקרוסלת מאמנים (עוד כמה פיטורי מאמנים והם יאלצו להפוך את אימון המועדון לזימון למילואים של בריטניה).

הבעלים האמריקאי של ברנלי מתרסק למקום הארבע עשרה עם 51.8% תמיכה. לטובת אלן פייס האוהדים אמרו שהוא ביצע החתמות טובות וידע את מקומו החשוב של המאמן בעשור האחרון – שון דייץ' (הא! זה החזיק מעמד). לרעתו האוהדים אמרו שהם שונאים שהוא מינף את הכסף של המועדון לשם קנייתו במקום להשתמש בכסף של עצמו (תרגיל הגלייזרים הידוע. חכו עוד קצת עד שנגיע אליהם) ויצר חובות עצומים. החיבור של המועדון עם מטבע קריפטו גם לא נתפס טוב בקרב האוהדים.

הגענו לצד השני של 50% התמיכה עם המקום החמש עשרה שהולך לבעלים הקודם של קבוצת הפיתוח של ליברפול – סאות'המפטון – גאו ג'ישנג. לא השקיע בקבוצה ומעולם לא דיבר עם האוהדים. לטובתו הם טורחים לציין שמעולם לא לקח כסף מהמועדון או פגע יותר מדי בניהול הקבוצה.

במקום השש עשרה, וכגאווה עצמית כאוהד דנבר נאגטס שבבעלותם – סטן קרונקי מארסנל, הקבוצה שהביאה לעולם את האסון שהוא ארסן וונגר (איכשהו בפרישה הוא יותר מסוכן). הבעלים שב-2018 העלה את אחוז השליטה שלו במועדון למעל 90% מה שחוקית הרשה לו להכריח את האוהדים המעטים שהחזיקו במניות למכור לו והפך בפועל את הבעלות במועדון לפרטית בלבד. הבעלים שתמך בסופרליג האירופית רק בשנה שעברה. הבעלים שמאז שהשתלט על המועדון הוא נמצא בירידה איטית מאלופים לנאבקים על כניסה לאירופה. הבעלים שלא שם על תרבות המועדון ומתייחס אליו רק כאל מוצר עסקי. הבעלים הזה מצליח לעמוד מעל הקו האדום. איכשהו.

אל המקום השבע עשרה הזדחלו במפתיע הדייווידים, סאליבן וגולד, ששולטים בווסטהאם. האוהדים ציינו את מעבר האיצטדיון הלא פופולרי (אבל אולי נחוץ בשביל התקדמות) ואת ההתנהלות הציבורית של הצמד, שמשלמים לעצמם ריבית על הלוואות (תוך כדי שהם מכריזים שהם נאלצו לעשות זאת, למרות הוכחות שזה לא נכון).

מתחת לקו האדום נמצא לו פרהאד מושירי מאברטון במקום השמונה עשרה עם 14.2% תמיכה. אל המקום הזה גררו את הקבוצה הבלאגן על המגרש ומחוצה לו (שישה מאמנים בשש שנים), מערכת היחסים הלא שקופה בין מושירי לאוסמנוב והקרמלין, וחוסר בהבנה של הבעלים בכדורגל.

מייק אשלי מניוקאסל במקום התשע עשרה מראה לנו למה יש אוהדים שחוגגים את ההגעה של הסעודים. במהלך שנותיו אשלי הציג חוסר משווע בהשקעה במועדון והשארת הבסיס להירקב עד כדי שהישארות בליגה עם מינימום הוצאות הפכה למטרה העיקרית של הקבוצה, לדעתם. פעל במכוון נגד האוהדים, בדוגמא הכי בולטת עם שינוי שם האיצטדיון.

ובמקום האחרון, הבעלים היחידים שירדו מתחת ל-10% תמיכה (4.04%), מחאו כפיים (העבירו את הפייזרים למצב מחיאות סרקסטיות איטיות) – הגלייזרים של מנצ'סטר יונייטד. "רקובים מלמעלה ועד למטה". "כבר לא מועדון כדורגל אלא מכשיר שיווק". "לקחו סכומים עצומים מהמועדון והשאירו את השאר להירקב". הגלייזרים לקחו את המועדון שהציב את הסטנדרט לכדורגל אנגלי, ריסקו כל שבב של אנושיות, והפכו אותו לקופת החיסכון הפרטית שלהם.

בחלק השני של השאלון האוהדים נשאלו על דעתם לגבי בעלים של הקבוצות האחרות.

בסקר הזה, לסטר קופצים למקום הראשון, הגלייזרים מתגלים כלא הכי גרועים בעולם (אבל עדיין די גרועים). אבל מי שמפתיע הוא שייח מנסור של מנצ'סטר סיטי. האוהדים העריכו אותו מספיק כדי למקם אותו במקום החמישי בבעלים המוערכים (תמונה ראשונה), אבל באותה נשימה טענו שהוא הבעלים עם ההשפעה הכי גרועה על הכדורגל האנגלי, ובפער (תמונה שנייה).

Voted most likely to hand you a parachute while suddenly kicking you off an airplane

החלק השלישי נגע בנושא הרגולטור החיצוני. 85% מהאוהדים היו בעד הקמת גוף שימנע מכניסת בעלות של מדינה, אנשים שנתמכים על ידי מדינה או קרנות עושר ריבוניות. תהיו מופתעים, אוהדי מנצ'סטר סיטי וניוקאסל היו היחידים שהתנגדו באופן גורף לרגולטור.

עכשיו, בנוגע למה יהיה עיסוקו של הרגולטור החיצוני – 7,000 מהאוהדים שעשו את השאלון ישבו וכתבו מה הנושאים שלדעתם הכי חשוב לטפל:

מסתבר שמה שבעיקר מפריע לאוהדים זה אי השיוויון הגדול. הם רוצים פייר פליי פיננסי אמיתי, שיעצרו גם את הפרצה של הספונסר, ואולי גם משהו דמוי תקרת שכר. הם רוצים מבחנים לבעלים כדי לבדוק התאמה למועדון וחלקם אפילו מציע מעורבות אוהדים בהנהלה בדרכים שונות. חשוב להם שיבדקו הפרת זכויות אדם שהבעלים קשורים אליהם.

המסקנה העיקרית אליה ניתן להגיע מהשאלון כולו היא די פשוטה: מרבית האוהדים לא רוצים שינהל את הקבוצה סקרוג' מקדאק שיחפש פרצות ויזרוק כסף. הם מעדיפים קבוצה שתהיה חלק מהקהילה. הם רוצים ביילסה.

"עמדנו תחת שמש הקיץ באוגוסט 2018, מהופנטים על ידי כדורגל שלא ידענו כי יכול להיות קיים.
ושוב הרגשנו משהו.
הזכרת לנו שכדורגל הוא דבר יפהפה ושקבוצה יכולה להיות גדולה מסך חלקיה. side before self (כך במקור).
ונתת לנו הרבה יותר מכדורגל, לקחת אותנו דרך מגיפה עולמית ואיחדת אותנו כשהיינו מופרדים.
הראית לנו שאינטגריטי והגינות קובעים ונחשבים, בזמנים טובים ורעים.
חיבקת את הפחדים שלנו, הפכת את הייאוש שלנו לתקווה ואת הכדורגלנים שלנו לגיבורים. שיפרת את כולנו.
שיקמת את הגאווה שלנו, נתת לנו שמחה ויצרת עבורינו זכרונות יקרים שיימשכו חיים שלמים.
וזה היה יפהפה מרסלו, ותמיד יהיה. תודה לך"
הטקסט שאוהדי לידס פרסמו השבוע ככותרת בעיתון הגדול ברוסאריו כתודה ופרידה מאגדה שהייתה באמת – ביילסה

התחלנו כשאמרנו שלא שואלים את האוהדים האמריקאיים ב-NBA מה הם רוצים. מהשאלון הזה אנחנו עדיין לא יכולים באמת לדעת. קודם כל, איך עושים את ההמרה בין היחידות? ועוד בצורה שאמריקאים יוכלו להבין?

הכביש צפוי להיות סגור למשך 10 סבבים של מכונת כביסה. הייתי אומר שאני מצטער שאני עושה את הבדיחה הקלה הזו כל הזמן, אבל אני לא בטוח בשביל להסביר לאמריקאים צריך לתאר אותה כקלה כמו מטבע או יותר כמו קולב

אז נלך שלב שלב. השינוי החשוב ביותר, ש-85% מהאוהדים אמרו שהם רוצים שיקרה, הרגולטור שבוחן בעלים חדשים – כבר קיים בצורה מסויימת ב-NBA. כל בעלים חדש צריך לעבור אישור של חבר הנאמנים של הליגה, קבוצה שמורכבת מבעלי המועדונים ונציגיהם. השאלה היא רק כמה אפשר לסמוך על הקבוצה הזו. אף שחקן לא יושב בחבר הנאמנים. אין אף נציג של הקהל. הבעלים עצמם בוחרים את מי להכניס לחבורה הקטנה אך חזקה שלהם.

להגנתם, הם עדיין לא הכניסו אף גורם כל כך בעייתי כמו מדינת ערב הסעודית (ג'ו טסאי מתחיל להסתכל קצת לצדדים). אבל זה לא אומר שאין בליגה אף בעלים שמייצג בעיות אתיות לא קלות (משפחת דבוס ודן גילברט פתאום חושבים שהתקרה ממש מעניינת. סארבר התחמק מהשיחה כדי לצרוח על עובד שחור) או סתם ממש גרוע ולא שם על האוהדים (ג'יימס דולאן מסתכל ישירות עליי. הוא שולח יד לתיק. הולי שיט, אני בורח לנושא הבא לפני שהוא מוציא את הגיטר…).

גם הרבה מהנושאים הפיננסיים שאוהדי הפרמייר ליג התייחסו אליהם קיימים כבר ב-NBA. תקרת שכר וחלוקת רווחים הם מונחים שגורים בפי כל אוהד כדורסל אמריקאי, ובזכותם ובזכות הדראפט ושאין ירידות ליגה (מודל שאני מאוד-מאוד*1068^92 לא ממליץ לכדורגל האירופאי לאמץ, אבל לפעמים הוא כן מציג יתרונות) יש גבול כמה נזק יכול בעלים אחד לעשות לקבוצה, אפילו אם הוא קונה אותה דרך מינוף (כבר אמרתי פאק הגלייזרים? פאק הגלייזרים). אל מול הקריסות והמחיקות של קבוצות שהיו קיימות יותר ממאה שנה, אפשר להגיד לטובת הצד הזה של האוקייאנוס – הנזק הכי קשה שבעלים יכול לעשות לקבוצה זה להזיז אותה.

דקת דומיה
הם באמת לא יכלו לשים בדגל על הספייס נידל את הלוגו עם הספייס נידל? ג'יבס

מה שמביא אותי לנקודה האחרונה שהייתה חשובה לאוהדים הבריטים – הקבוצה כקהילה. הכדורגל באנגליה החל את דרכו כמוסדות ויקטוריאניים קהילתיים, ורק כעבור הזמן הפך למה שהוא היום. המסורת הקהילתית הייתה שם מתחילת הדרך והאוהדים רואים בבעלים שלקחו את המועדונים כאחראיים להמשך דרכה. זו הסיבה שלמרות הנזק התדמיתי ששייח מנסור עושה למנצ'סטר סיטי, האוהדים עדיין מעריכים חלק מפועלו. בארצות הברית, מלבד דוגמא אחת ספציפית, המצב שונה. האחריות על "הקהילה" נופלת על השחקנים עצמם, מי מהם שמרגיש מחוייב לאיזור וחשוב לו. המועדונים עצמם פונים לקהילה ברגעים ראוותניים בודדים, אבל בעיקר כשהם צריכים שיממנו להם איצטדיון חדש (וגם זה לא מפריע להם אחר כך לעזוב. היי, ג'ו לייקוב. אני רואה אותך שם דוחס בורקסים ותיונים לתיק בדרך החוצה).

השאלה היא אם ההצעות של האוהדים הבריטים בנושא (50+1 סטייל גרמניה. אוהדים בהנהלה. מעורבות אוהדים בנושאים הגדולים כמו מעבר, שינוי שם וכו') מתאימות לאוהדים האמריקאיים. הכאב של אוהדי סיאטל והתמיכה בהם בהחלט מראה שהאוהדים היו שמחים לשיפור. שכן יש מקום להתחיל להסתכל על המועדונים כשורש לקהילה. שילוב של אוהדים בהחלטות היה דואג שקבוצות לא יוכלו לעבור אלא אם כן הן היו מאבדות לחלוטין את הקהל שלהם. והאוהדים שבהנהלות בתקווה היו דואגים לבנות ולשמור את הקשר עם הקהל.

דיברנו על דוגמא ספציפית אחת שהיא מיוחדת לספורט האמריקאי. זו כמובן הגרין ביי פקרס, הקבוצה האמריקאית היחידה שמרגע הקמתה ועד היום הייתה בבעלות בלעדית של האוהדים. זה מראה שבעלות אוהדים, משהו שמתחיל לתפוס מחדש תאוצה בכדורגל האירופאי (גו, הפועל ירושלים), הוא דבר אפשרי בספורט האמריקאי. אפילו יש נכונות מסויימת מצד הבעלים הקיימים. כשב-NFL החליטו למנוע בעלות מרובה על קבוצות הם אפילו הסכימו לתת אישור מיוחד לפקרס להמשיך להתקיים באותה מתכונת.

זה השלב שבו הגבה שלי התרוממה מעצמה. מה הסיכוי שגם ב-NBA יש חוק דומה? גבוה, מסתבר. ב-2015 חבר הנאמנים של הליגה החליט ליצור את "חוק ג'יי-זי" כתגובה למיקרו בעלות שפשטה במילווקי באקס בלי שום קשר לג'יי-זי שכבר לא היה חלק מהליגה, והחליטה שלקבוצה לא יהיו יותר מ-25 בעלים שכל אחד מהם מחזיק בלפחות 1% מהקבוצה. אז בעלות בסגנון גרין ביי אסורה על פי חוק. אבל אולי זה משאיר את הפתח לקואופרטיבים של אוהדים להיכנס. לעשות גלייזרים, אבל חיובי.

כבר דיברו המון על כל מיני יתרונות של קואופרטיבים דמוקרטיים על פני חברה עם בעלים יחיד, אולי גם ה-NBA יכול להרוויח מהם. אבל לכאן נכנסים ה-85%. כל בעלים חדש צריך להיות מאושר על ידי חבר הנאמנים של הליגה. ה-NFL אמנם אישר לגרין ביי פקרס להמשיך, אבל מדובר בקבוצה שקיימת כמעט 100 שנה, עוד לפני שרובם נולדו (לא תצליחו לשכנע אותי שדן סניידר נולד מתישהו במאה שנים האחרונות). הפקרס הם מוסד, אז הם קיבלו פס. כשהבעלים בליגה שנחשבת לשונה כי היא, יותר מאחרות, שואלת לדעתם של השחקנים לפעמים, לא שואלים בכלל מה האוהדים רוצים כדי לשמוע הישר מפי הסוס – למה שהבעלים יבחרו בעצמם להכניס ראש של סוס למיטה?

את רוצה מל גיבסון, נכון?

לפוסט הזה יש 30 תגובות

  1. ארבל חילבה

    19 אפר 2022 08:26:27

    מ-ע-נ-י-י-ן. תודה!
    דווקא נהניתי מהבדיחות על האמריקאים. גם הם נהנו, כמובן, רק עשו איזה פרצוף מבויש, וכשחזרו הביתה רטנו בפני האישה שהישראליים האלה די מתנשאים.
    עדיין מחכה לבוט התראה על כל פוסט או תגובה שלך…

    1. פחית שימורים צמיגית של Ljos

      19 אפר 2022 14:31:25

      תודה. הישראלים האלה…
      יכולת התכנות שלי נעצרה אי שם מזמן מזמן בניסיון חצי מוצלח ליצור שומר מסך כזה עם כדור שקופץ מצידי המסך אבל בצורה מתסכלת אף פעם לא באמת מגיע לפינת המסך.
      אני חושב על משהו, אבל זה יכריח אותי לעשות דברים ובאופן קבוע. אז כמובן שאני נגד.

        1. Avner

          20 אפר 2022 01:51:05

          אחחח אורגזמה מתמשכת 😅חח
          לשרוף שעות מול השומר מסך בזמן שהכלב שאין לי יושב לידי ומלקק לעצמו את ה… אוזן
          😉

  2. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    19 אפר 2022 08:29:23

    מעולה ומדויק, ולא רק בספורט – הפרקטיקה הפשוטה והיעילה של לשאול אנשים/לקוחות/קולגות מה הם רוצים/צריכים/חייבים, הולכת ונכחדת לטובת שילובים מזוויעים בין חזון מנותק, קידום אינטרסים אישיים, קבלת החלטות חובבנית, וסתם גוד אולד טעויות ניהוליות.

  4. עידו גילרי

    19 אפר 2022 11:39:46

    נראה לי שפחד הפחדים כולם של אוהד NBA הוא באמת כמו שאמרת שמישהו יזיז לו את הקבוצה (והרבה בעלים פורטים יפה מאד על המיתר הזה). מעבר לזה נראה לי שאם היו שואלים אז לאור המבנה היחסית מוצלח של הליגה מה שיפריע לאוהדים זה :1 שלם לשחקנים שאנחנו אוהבים ו-2 אל תתערב בהחלטות ניהוליות, בשביל זה שכרת מישהו שיעשה את העבודה בשבילך.

    1. פחית שימורים צמיגית של Ljos

      19 אפר 2022 14:45:36

      זה נשמע כמו רשימה די ספציפית לבעלים אחד מסויים…
      אבל עקרונית אתה צודק, ואז עולה השאלה אם יש דרך "להכריח" אותם לעשות את זה. הייתי רוצה שהאוהדים האמריקאיים ירצו להיות יותר מעורבים, יותר קהילתיים, אבל אני חושש שזה שמור יותר לקולג'ים ומשום מה הם לא מוכנים לעשות את המעבר למקצוענים.

            1. פחית שימורים צמיגית של Ljos

              19 אפר 2022 15:12:37

              סליחה…

  5. האווי לאסוף

    19 אפר 2022 11:42:23

    הפרות זכויות אדם בתאילנד הובילו לפגיעה של 2.1% באהדה לבעלי לסטר. אין מה להגיד, האוהדים שם מציבים רף מוסרי גבוה. מזל שאין אף בעלים ישראלי בפריימרליג, זה יכל להוביל לפגיעה של עד שלושה אחוזים שלמים, לא עלינו.
    תודה רבה על הטור

    2. פחית שימורים צמיגית של Ljos

      19 אפר 2022 14:34:58

      חשוב לציין גם בהקשר הזה שאנחנו מדברים על האחוזון העליון של האוהדים הבריטים. יש עוד 72 קבוצות מקצועניות ומעל ל-1000 קבוצות לא מקצועניות שהאוהדים שלהן לא מיוצגים בסקר. משער שהתמונה שם תהיה קצת שונה.

  6. פאקו

    19 אפר 2022 11:49:11

    תודה ליוס, מעניין מאד. יש לי תחושה מבוססת שאם היו עושים סקר כזה בארץ, התוצאות היו לחלוטין מוכוונות הישגים. בהקשר זה, מעניין איך הצעד על שחרור אצילי ממכבי ת"א וההחתמה שלו בחיפה הייתה משפיעה על הסקר.

  10. מנחם לס

    19 אפר 2022 16:47:48

    תודה LJOS. הדבר הכמעט יחידן שהאוהדים רוצים זה קבוצה מנצחת. הם יסכימו לאהוב אפילו את הגלייזרים אם יש אליפות. בניו יורק אוייב הציבור מס' 1 הוא ג'יימס דולן. אם לפתע הניקס זוכים באליפות בשנה הבאה הוא מיד הופך לאחד משלנו. השאלון לאוהדים יכול להיות מתוחכם ולפתע לגרום לאוהדים לחשוב על דברים שלא חשבו עליהם לפני כן, והם עונים מה שהם עונים. אבל האמת היא שהאוהד הממוצע הוא קשה-יום שקבוצה מנצחת היא הדרך היחידה שלו להיות WINNER בחיים. אז לכן הדבר החשוב ביותר לאוהד הוא "W", ולא משנה כיצד הוא עונה על השאלון.

    1. פחית שימורים צמיגית של Ljos

      19 אפר 2022 20:07:25

      תודה רבה, מנחם. תגובה עניינית וטובה.
      קייבו ורונה, מועדון שהוקם ב-1929 והישג השיא שלו היה 17 שנה בסך הכל בליגה הראשונה. הכינוי של המועדון היה "החמורים המעופפים" כי אוהדי המועדון הגדול יותר מהעיר תמיד הקניטו אותם שקייבו יצליחו כשחמוריפ ילמדו לעוף. המועדון הזה נמחק השנה. לאוהדים האלה לא היו אליפויות, הם לא היו ווינרים. עדיין למועדון היו המון אוהדים. היה להם משהו אחר שהקבוצה נתנה להם, ועכשיו אין.
      הצלחות זה טוב. זה נעים להרגיש ווינר לפעמים. להפוך את זה למהות היחידה של הספורט זה לא נכון בעיניי.

  12. Avner

    20 אפר 2022 02:04:40

    תודה, היה מעניין לבדוק מה אוהדי nba היו רוצים לשנות בכללי בליגה, לאו דווקא ביחסי אוהדים-בעלים/מועדון. נניח אורך משחקים, יחס זמן משחק להפסקות, מספר משחקים, שיפוט וכו'.

    2. פחית שימורים צמיגית של Ljos

      20 אפר 2022 14:08:53

      זו באמת שאלה טובה. אותו חבר נאמנים (עם קול נגדי מכיוון ארגון השחקנים שעד כמה שאני מבין חסר הצבעה, אבל יכול לעשות את המוות בדיוני ה-CBA) אחראי על ההחלטות האלו. מעניין באמת לדעת מה האוהדים חושבים, ואלה לא דברים שאפשר לשער מהצבעת האוהדים בפרמייר ליג בענף אחר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט