16.4.22, צ׳ייס סנטר, סן פרנסיסקו.

וואי וואי וואי, כמה חיכינו כמה ציפינו והנה הוא שוב כאן!

איזה פלייאוף מדהים מצפה לנו.

אני זוכר המון פלייאופים שבהם חיכינו לסיבוב שני ולפעמים אפילו שלישי כדי לקבל מאץ׳-אפ באמת מעניין וטוב והיום לא רק שאנחנו מקבלים את זה מ-day one, אנחנו מקבלים פה כל כך הרבה קבוצות שמאוד קשה לפסול מהתואר ״קונטנדרית״.

אז כן יש לנו את יוטה, בואו נגיד שסביר שהם לא יקחו השנה, מצד שני יש להם התקפה מעולה ושחקן שנבחר לא פעם לשחקן ההגנה אז במומנטום טוב גם הם יכולים להפתיע.

חוץ מהם? אולי דאלאס בלי לוקה דונצ׳יץ׳ זו קבוצה לא רלוונטית למעמד הזה ובואו נקווה כולנו שהוא יחלים מהר ונראה אותו משחק כי פלייאוף בלי לוקה זה פלייאוף שמשהו בו מעט חסר..

פיניקס – הקבוצה הכי טובה בליגה.

ממפיס – הקבוצה הכי מפתיעה בליגה ומשחקים נפלא גם בלי הכוכב הגדול שלהם.

גולדן סטייט שלנו? – נו מה?! סטף חוזר כבר למשחק הראשון ויהיה תחת הגבלת דקות אבל מישהו רוצה להמר בבטחון נגד הטריו של סטף-קליי-דריימונד? במיוחד שהוסיפו שם עוד מיני סטף ועוד אנדרו וויגינס.

דנבר – יוקיץ׳ – לא צריך להוסיף.

מינסוטה בדומה ליוטה תצטרך יותר להפתיע מאוד כדי להגיע לשלבים המאוחרים אבל עדיין יש לה מספיק כישרון ומוטיבציה ופטריק בברלי אחד קטן ומציק שעלול להרוס ערב לכל כוכב שיגיע מולו.

במזרח אנחנו מקבלים את ברוקלין נגד בוסטון שזה מאצ׳ שאותי אישית ממש מעניין ומסקרן לראות לאן הוא ילך, אני אהמר על ברוקלין אבל גם ללא רוברט וויליאמס הלא הוא טיים לורד המצויין שנתן קפיצת מדרגה משמעותית השנה בכל המובנים, הם עדיין קבוצה עם שני צעירים מצויינים וגבוה אחד שעדיין יש לו מעט דלק בטנק כדי לנסות לתת ריצת פלייאוף אחרונה…לא מאמין שהורפורד ימשיך עוד המון אז לתת הכל עכשיו מבחינתו זו נראה לי אופציה סבירה ביותר.

מיאמי, פילי, טורונטו, שיקאגו, והאלופה – מילווקי, לכל אחת יש את היכולות לנצח ולהמשיך, כמובן שלכל אחד מאיתנו יש את הפייבוריטיות שלו אבל come playoff time והכל פתוח.

אבל עם כל הכבוד, באנו לדבר על הסדרה של גולדן סטייט ודנבר.

מה עלינו לצפות?

קודם כל ומעל הכל, לחזרה בריאה וטובה של סטף מאותה פציעה מהמשחק נגד בוסטון ב-16 במרץ.

אותו רגע שפרעה, הלא הוא, מרכוס סמארט, זינק על כדור טועה בניסיון להצילו מידיו של משה בדרכו להר סיני, הלא הוא הסטף קרי.

בדרכו של פרעה אל הכדור הנכסף (יותר כתום אבל שיהיה) הוא פגע בקרסולו של משה ומנע ממנו לשוב אל ארץ ציון וגרם לחודש ימים של ישיבה בצד ומנוחה על מנת לבוא ולשחרר את בני ישראל – הלוחמים מארץ הזהב – מאליפות שנראתה לאחרונה רק בשנת 2018. 

שלוש שנות בצורת, האם תהיה זו השנה הרביעית בה משה וחבריו לקבוצה לא יוכלו ליהנות מהארץ המובטחת או שמא זוהי שנת החזרה וגביע חדש ונוצץ מזהב שיהדר את חדר הקדושה והטוהר של המועדון?

פרעה אחד זה מרכוס סמארט אבל כנראה שפרעה הרבה יותר גדול ניצב אל מול הלוחמים וזהו כמובן ניקולה יוקיץ׳.

כנראה האמ וי פי של העונה החולפת וכנראה של עוד עונות שיגיעו בהמשך ובחיסרון בולט מאוד בעמדת הסנטר ולגולדן סטייט יש בעיה.

הרבה אנשים מסביבי מאוד סקפטיים לגבי ההצלחה של הווריורס בפלייאוף הנוכחי.

סיבה אחת תהיה הכושר שאיתו היא מגיעה, נזכיר שגולדן סטייט מאז האולסטאר נראים רע מאוד והפסידו לקבוצות שהיו חייבים לנצח.

שילוב שלושת הגדולים שלהם על הפרקט באותו הזמן הפך למאורע נדיר.

ומעל הכל כמובן שאלת הכשירות של אחד – אותו סטף קרי, שעם כל הכבוד לדריימונד וקליי שכשדריימונד היה חסר ובאמת היה ניתן לראות הגנה יותר רכה מצד גולדן סטייט, עדיין סטף הוא השחקן החשוב ביותר בקבוצה וזה שמאפשר ריצות מטורפות וסלים לא מהעולם הזה. זה לא שדריי לא מורגש בחסרונו כשהוא מושבת מסיבה כזו או אחרת (רוב העונה היתה לו בעיה בגב – בעמוד השדרה) אבל ניצחונות לא קונים בהגנה מצויינת בלבד, צריך התקפה טובה וכשיש לך התקפה פנומנלית ההגנה חשובה, אבל טיפה פחות.

הנקודה הרביעית שלי היא המערכים שאיתם סטיב קר מתכנן לעלות, גם לפי ראיונות איתו וגם לפי התמונה הכללית לאורך כל העונה הפגם היחיד שיש לסטיב קר העונה זה החוסר החלטיות לגבי המערכים.

מצד אחד, ניתן לחשוב שזה יתרון, מאמן יצירתי שיודע להתאים הרכב לכל קבוצה שבאה מולו.

מצד שני, זה מוריד את הבטחון לשחקנים מסויימים וגורם לשחקנים המשלימים שעולים מהספסל לתת תפוקה מופחתת וממש רואים את זה מאז שקליי תומפסון חזר לקבל 30+ דקות בערב.

היתרון המדהים של האחידות בקבוצה וראיית כלל סגל השחקנים את טובת הקבוצה תוך כדי שהם מקבלים פחות או יותר את מה שהם ציפו לו מבחינת יוסג׳ ודקות משחק הלכה עם הצרה הטובה הזו של סגל כמעט בריא לחלוטין (מישהו זוכר איזה וייזמן אחד שהיה אמור להיות מצויין?!).

אז היתרון הפך לחסרון באמצע העונה וגם כעת קר מצהיר שהוא לא יודע מה ההרכב שיעלה ואיך תראה חלוקת הדקות, אני מקווה בשביל כולם שהחברים יהיו מאוחדים במטרה לנצח את הסדרה הלא קלה הזו.

בצד של דנבר כאמור חסרון של 2 שחקנים מרכזיים.

1. ג׳מאל מוריי, הגארד המצויין של הנאגטס שנוטה לתת קפיצה בפלייאוף, לא שיחק כל העונה אחרי ניתוח ב-acl ומייק מאלון אמר עליו שהוא יותר בספק לסדרה מאשר בסימן שאלה. כנראה שלא נראה אותו משחק.
2. מייקל פורטר ג׳וניור, פתח את העונה, נפצע ולא שב וגם הוא ככל הנראה לא יראה פלייאוף השנה.

שני השחקנים החשובים האלו יחמיצו את הפלייאוף ומה בכל זאת כן יש לדנבר לתת?

כמובן, זרקתי את השם – יוקיץ׳ באוויר. 

המאץ׳ שלו נגד לוני הוא חד צדדי מאוד, אני בטוח שנראה הרבה שמירה של דריימונד גרין עליו בהגנה, בעיקר בפוסט. זה עבד לא רע במשחק האחרון ביניהם ועם זאת לא באמת ניתן לעצור את המפלצת הזאת.

גולדן סטייט יצטרכו לתת לשחקנים הנוספים של דנבר לקחת זריקות מעט יותר פנויות במטרת העל שהיא לעצור כמה שניתן את יוקיץ׳.

מונטה מוריס נותן עונה סבירה, אני אישית ציפיתי שיתן קפיצה יותר משמעותית לאור העובדה שהוא קיבל את המושכות בעמדת הפוינט גארד של הקבוצה וגם כשיוקיץ׳ הוא למעשה סנטר שמנהל את המשחק עדיין למוריי זה השאיר המון מקום לזריקות פנויות ואני הייתי משוכנע שמוריס שידוע גם כשקלע שלשות לא רע יקח את ההזדמנות בשתי ידיים אך הוא הופיע רק לכמה משחקים בצורה באמת משכנעת ולא מעבר לזה.

אארון גורדון, כמה ציפייה מהבחור האתלט שסוף סוף נפרד מאורלנדו, שלא באמת נראים כמו קבוצת nba, והגיע לקבוצה עם ציפיות ויכולות אבל אני אישית לא אוהב אותו לא מחזיק ממנו בכלל.

לדעתי הוא שחקן רך מידי שנשען מאוד על אתלטיות ופחות מידי על כדורסל יעיל, תורם וקבלת החלטות טובה.

יכול להיות שנקבל ממנו תמורה בפלייאוף אך אני לא מצפה לזה בכלל.

וויל בארטון וכנרא ג׳ף גרין, שני וטרנים שיודעים גם לשמור, גם לתת שלשות ובכלל הם משלימים בצורה לא רעה בכלל את התמונה של דנבר, גם חשוב לי לציין את בונז היילנד הרוקי שלהם שלפרקים נראה כמו אחלה של שחקן.

אז לסיכום, מצד אחד גולדן סטייט והבעיות שלה ומצד שני דנבר והבעיות שלה, אם מסתכלים על המאץ׳ האינסטינקט הראשוני יהיה להגיד – אההה….גולדן סטייט קל. בכל זאת קבוצה מוכחת בפלייאוף, השלישייה מגיעה בשלמותה (סוג של) ותוספות מצויינת לעומת קבוצת פלייאוף לא מוכחת בעליל עם כוכב אחד ענק ושאריות מסביב.

אני כמובן מהמר על הווריורס אבל אני חושב שנקבל פה סדרה של 6-7 משחקים.

נאחל לסטף והחבורה מנת קניידלעך מפנקת במרק עוף מצויין וליוקיץ׳ וחבריו ממדינת הקרח מרורים.

טרום משחק:

איזו אווירה, אמאל'ה!

המיתוג של הגמר מהמם וההפנינג הרגיל מהעונה הסדירה התעצם פי שניים אבל התחושות בפנים זה פשוט משהו מעולם אחר.

זהו משחק פלייאוף ראשון שלי אי פעם באולם nba אז מיותר להגיד שגם אני בעננים כרגע.

איך שנכנסתי הגעתי ישר לפרקט, המסלול הרגיל שלי, ואיך שאני מתחיל לעלות לכיוון יציע העיתונאים כדי לשים שם את המעיל והמחשב וללכת להתחיל לטייל ולצלם ולספוג אווירת פלייאוף ניקולה יוקיץ' בדיוק החליט שמספיק לו החימום ועבר חצי מטר ממני, הלכנו יחד לכיוון המנהרה, לא קשקשנו, הייתי בהלם, בתכלס אני לא בטוח אם בכלל מותר לנו לפנות לשחקנים אבל אני נוטה לטעות ואז לקבל הערה כשאני חוצה את גבול הטעם הטוב (לדעת המקומיים, לדעתי אני עושה עבודה עיתונאית רגילה לחלוטין ואני עוד מאופק מאוד פה במשחקים). בקיצור – התחלה טובה.

לאחר כמה תמונות של אוטו פורטר, וויגינס, לוני וג'ף גרין מהצד השני ירדתי לחדר העיתונות הלא הוא גם חדר האוכל (:

ארוחה רגילה לחלוטין, ציפיתי לפינוקים אקסטרה אבל בתכלס אני גם ככה לא רעב, מי חושב על אוכל לפני משחק כזה!?

קצת מסביב – שלטים של שחקני גולדן סטייט על מה שנראה כמו משהו שנלקח מקרקס (תמונות מצורפות) ונראה במהלך אחת ההפסקות.

האולם מלא בחולצות GOLD BLOODED שהייתי שמח מאוד לקבל אבל כנראה שאסתפק במשחק בלבד.

אחד הכתבים הביא איתו את שני הכלבים שלכם כשלאחד מהם כבר יש חולצה של הקבוצה המקומית, כן כן גם לזה מצורפות תמונות, לא לדאוג, ביקשתי אישור לצלם הפעם (:

עוד רבע שעה לתחילת המשחק, דנבר עולים לחימום הקבוצתי וזוכים לבוז מהדהד.

וכמובן שרעש מחריש אוזניים כשהווריורס עולים למגרש.

שמו אותי, באופן טבעי, בשורה 13 היום כשבדרך כלל אני מקבל כסא בשורה 7 או 9 (תרגעו, לא שורה 7 מהפרקט, שורה 7 ביציע העיתונאים (: ) ומצד אחד אני טיפה יותר רחוק וקצת יותר מאחורי הסל ופחות בצידו אבל זה אומר שאני קרוב יותר ליציע של האוהדים השרופים, אני חושב לפחות, זה החבר'ה שאוהבים לצעוק ולהקניט את שחקני היריב, אני מאוד בעד.

בקיצור אווירת חלומות ותיכף תתחיל החגיגה האמיתית.

מספרים בקטנה:

*58 – שנים מאז הפעם האחרונה שגולדן סטייט אירחו משחק פלייאוף בסן פרנסיסקו. (1.4.1968).

אותה סדרה היתה נגד סט. לואיס הוקס. מאז אותה סדרה כל המשחקים הביתיים של גולדן סטייט בפלייאוף היו או באוקלנד או בדאלי סיטי.

*4-2 – ניצחון בסדרה האחרונה בין גולדן סטייט לדנבר שנערכה ב-2013.

סטף קרי, דריימונד גרין וקליי תומפסון הופיעו באותה סדרה בגולדן סטייט, אנדרה איגואדלה שיחק אצל דנבר באותו מפגש.

*570 – משחקי פלייאוף משותפים סך הכל ל- דריימונד גרין (123), קליי תומפסון (123), סטף קרי (112), איגואדלה (170) וקוון לוני (42).

*4 – שחקנים בלבד הובילו את הקבוצה שלהם בפוסט סיזן ב- ריבאונדים, אסיסטים, חטיפות וחסימות:

קווין גארנט (מינסוטה), נוביצקי (דאלאס), לברון ג'יימס (קליבלנד) ו- דריימונד גרין (גולדן סטייט).

 0 – שנות ניסיון בפלייאוף ל – ג'ורדן פול, דמיון לי, גארי פייטון, חואן טוסקאנו אנדרסון (האליל) והרוקיז – קומינגה ומודי.

*41 משחקי בית סולד אאוט לגולדן סטייט בעונה הסדירה, אלו כל משחקי הבית שלהם והרצף של מכירת כל הכרטיסים בבית עומד על – 418! די מרשים.

חמישיות:

דנבר – מוריס, בארטון, גורדון, גרין, יוקיץ'

גולדן סטייט – פול, קליי, וויגינס, דריימונד, לוני

*סטף משחק, פשוט לא יפתח בחמישייה מתוך כוונה להגביל דקות וכנראה לתת לו לשחק נגד חמישייה פחות חזקה.

מהלך המשחק:

רבע ראשון:

התחלה מרגשת, מחטיאים.

בארטון פותח את הניקוד הערב, 2-0 לנאגטס.

לוני עונה לו בלייאפ קליל מאסיסט יפה של פול.

לוני בינתיים פתח מצויין ונראה שיש לו משימה – להראות שהוא שייך לליגה של הגדולים.

בינתיים ג'ף גרין שם שלשה ואנחנו ב- 7-6 לדנבר.

ההתקפה של הווריורס נראית קצת איטית ומבולגנת ומצד שני דנבר נראים לא רע בכלל, מעט מחטיאים אבל הנעת כדור הרבה יותר טובה משל גולדן סטייט.

והנה קליי שומע את התלונות ושם שלשה ראשונה הערב.

יוקיץ' שם שתיים קלילות ושוב התקפה לא ברורה של גולדן סטייט אבל זה מסתיים בשלשה שניה של קליי אז למי אכפת?!

ג'ורדן פול עולה על הלוח עם שלשה משלו והנה גולדן סטייט האהובה.

5:58 לסיום הרבע הראשון – טיים אאוט סטיב קר, 17-15 לדנבר.

כמו שכתבתי, גולדן סטייט מבולגנים יותר מדנבר אך עדיין הצליחו לשים 3 שלשות רצופות מה שמשאיר אותם קרובים קרובים.

יוקיץ' נראה כאילו הוא יכול לסיים את הערב הזה עם 40+ נקודות בלי יותר מידי מאמץ, מצד שני כל החמישייה של דנבר כבר קלעה, מה שיקשה על הדאבל וטריפל טים שגולדן סטייט יצטרכו לעשות על יוקיץ'.

סטף עולה! סוף סוף אחרי חודש בחוץ אנחנו זוכים לסטף קרי!

אסיסט של סטף לשלשה נוספת של קליי ואנחנו ב 23-20 לדנבר.

דאנק של דריימונד מעיף את הקהל באוויר! איזה כיף. 23-22.

נמניה בייליצה עולה לשחק ומהלך ראשון מצויין שלו כשהוא סוחט עבירה ראשונה מיוקיץ'. הווריורס חייבים לנסות לעשות הכל כדי למזער את כמות הנזק שניקולה יעשה פה.

גארי פייטון! איזה בלוק על יוקיץ'!

2:41 לסיום הרבע הראשון, טיים אאוט דנבר, 23-22 לנאגטס.

משחק מותח ואווירת התלהבות בגולדן סטייט שמזכירה את התחושות של תחילת העונה, הייפ מכל שחקן שעולה על הפרקט ונטולי אגו. כל כך חשוב.

סטף בינתיים לא בולט ולהערכתי המשחק הזה הוא בעיקר להחזיר לו את התחושה של הקצב והלחצים של המשחק ופחות לקבל ממנו 30-5-10 בערב הזה.

דקה וחצי לסיום הרבע, מנוחה ראשונה ליוקיץ', בוגי קאזינס יעלה במקומו.

סוף רבע ראשון: 27-26 לדנבר.

סטף קרי – 6 דקות, 0 נקודות (לא זרק לסל), ריבאונד אחד ושני אסיסטים לצד עבירה אחת.

רבע שני:

פול חוזר, סטף יורד לנוח.

בייליצה מחזיר את היתרון לגולדן סטייט עם 2 ראשונות ברבע השני. 28-27 לווריורס.

9:58 לסיום המחצית הראשונה, טיים אאוט דנבר, 32-29 לגולדן סטייט.

הווריורס התייצבו בהתקפה, הדנבר יוקיצ'ים חסרים את הניקולה בדקות המנוחה שלו וזה ניכר, מאוד ניכר.

ג'ורדן פול מתחמם, יש לו 4 נקודות רצופות ו-9 סך הכל. 36-32 אחרי לייאפ מאסיסט מדהים של איגואדלה.

בוגי עונה בשלשה שמורידה את ההפרש לנקודה אחת בלבד.

בונז היילנד, הרוקי הלא רע בכלל של דנבר בחדירה יפה לסל מחזיר את היתרון לנאגטס, 37-36.

יוקיץ' חוזר לפרקט, עוד 7 דקות לסיום המחצית.

טכנית כפולה לקליי תומפסון ואארון גורדון אחרי עבירה של קליי וקצת גידופים בין שני הצדדים. פלייאוף טיים!!!

סטף חזר גם הוא, עלה לזריקה ראשונה משלוש ….. מחטיא.

משחק צמוד ומלא תהפוכות בינתיים.

יוקיץ' בלתי עציר מתחת לסל של הווריורס.

סטף כבר עם 0 מ-3.

ג'ורדן פול עולה אחרי שברור שלוני לא מסתדר עם יוקיץ', ודריימונד יעבור לשמור עליו, מה שלא עוזר כי מיד יוקיץ' שם שתיים.

ג'ורדן פול יותר ויותר נראה כמו סטף צעיר וזה מדהים. מוסיף שלשה שמעלה אותו ל-14 נקודות ושוויון 43-43.

פול מעיף את האולם באוויר אחרי החטאה של אארון גורדון ומתפרצת שלו לאנד וואן ויש לנו בנאדם שמתקרב בצעדי ענק לחוזה מקס בקיץ. 45-43 טיים אאוט דנבר, 2:54 לסיום המחצית.

סטף עם 0 מ-5 מהשדה. נראה בסדר גמור בתנועה אבל הכדורים לא נכנסים בינתיים.

למזלו יש לו גם קליי וגם פול היום. עוד שלשה של קליי ויש לשניהם ביחד 31 נקודות מתוך ה-51 של הווריורס.

סטף מקבל נקודות ראשונות מאז ה-16 במרץ, גולדטנדינג של אארון גורדון מזכה אותו בנקודות האלה, אני משוכנע שנראה שלשה שלו במחצית השניה. 53-45 לגולדן סטייט.

דריימונד מקשה על יוקיץ' מתחת לסל, זה לרוב לא עוזר אבל בהחלט מונע ממנו תנועה קלה באיזור הצבע כמו שהוא משיג נגד לוני.

3.5 שניות לסיום המחצית, ברוך השב סטף קרי! שלשה! חשבתי שהוא יחכה למחצית השניה אבל לא ולא.

סיום מחצית ראשונה: 58-47 לגולדן סטייט.

סיכום מחצית:

מה שיש לנו היום, קודם כל כמו שכתבתי לאורך כל הכתבה – אווירת שיא בצ'ייס ארינה.

יוקיץ' מסתדר לא רע עד עכשיו 14-5-3 עם 7/15 מהשדה ב-17 דקות משחק.

כשלוני שומר עליו הוא מסתדר בקלות, עם דריימונד כאמור הוא גם מסתדר אבל בהרבה יותר קושי.

חוץ ממנו בדנבר אף אחד לא בולט אבל גם למה ציפינו?!

אצל גולדן סטייט אחרי פתיחה טיפה מהוססת קיבלנו יופי של מחצית מקליי תומפסון וג'ורדן פול.

קליי – 15 נקודות ו-6 ריבאונדים 4/7 מטווח השלוש.

פול – 17 נקודות ו-2 אסיסטים. 100% מהשדה (6/6) ו-3/4 מהקו.

סטף שחזר סוף סוף עלה מהספסל וזכה ל-12 דקות משחק במחצית הראשונה, לא פגע בכלל ואז 3.5 שניות לסיום המחצית הזכיר לכולנו מי זה סטף עם שלשה שכל כך מאפיינת אותו.

מחצית מצויינת וצמודה, זה רחוק מלהיות גמור.

*אלוהים ישמור, איזה תור לשרותים בחדר התקשורת! אז באמת בחיים לא הייתי במשחק עם כל כך הרבה נציגויות אבל זה כבר ממש מוגזם. כ-15 גברים עומדים בתור ל-3 משתנות.

זה המחיר שצריך לשלם לפעמים (;

רבע שלישי:

קליי תומפסון לא עוצר! שלשה נוספת דקה לתוך הרבע השלישי והוא הופך לקלע המוביל יחד עם פול (17). 61-47.

האם אפשר לקבל בריחה של גולדן סטייט עוד לפני סיום הרבע השלישי? נצטרך להיות סבלניים ולראות.

יוקיץ' ממשיך לטייל מתחת לסל ואנחנו ב61-51 עם עוד שתיים קלילות שלו.

מה שיפה זה שדווקא בריבאונד התקפה לוני עושה עבודה מצויינת מול יוקיץ' בפתיחת המחצית השניה.

יוקיץ' עם עבירת תוקף בצד אחד ועבירה על לוני בהגנה והוא עם 3 עבירות סך הכל בינתיים.

7:44 לסיום הרבע השלישי, טיים אאוט גולדן סטייט, 66-58 אחרי לייאפ של וויל בארטון ומה שנראה כמו חצי חזרה של דנבר למשחק.

בגדול?, רואים שרוב דנבר זה חבורה של שחקנים בינוניים מאוד עם כוכב על כל כך גדול שהוא פשוט הופך אותך לקבוצה לגיטימית אבל אין להם מה להציע לאורך סדרות שלמות, בטח ובטח כשהם פוגשים קבוצה מאוזנת כמו גולדן סטייט.

מנחס? מי אני?! לא לא לא….תרגעו. הכל בסדר. לנשום עמוק. לא (מקווה מאוד מתפלל) ניחסתי אף אחד!

קליי חם אש! מחזיר ל-10 הפרש ובכללי נראה מצויין.

דריימונד חזר לשמור על יוקיץ' בהגנה מה שהופך לחטיפה ושלשה של פול בצד השני.

מישהו אמר שאוי ואבוי אם סטף לא יהיה כשיר למשחק הראשון? כי כרגע גולדן סטייט נראים לא פחות ממדהים! 

טיים אאוט דנבר, 6:22 לסוף הרבע השלישי, 71-58 לווריורס.

תענוג לראות את המאץ' אפ של יוקיץ' ודריימונד. פעם אחת האחד מנצח ופעם אחרת השני.

5:45 לסיום הרבע, סטף חוזר. 14 הפרש לגולדן סטייט.

אנד וואן של אארון גורדון אחרי עבירה של פול, מחטיא מהקו, כדור חוזר קליי.

3:52 לסיום הרבע, טיים אאוט ווריורס, 76-67, לייאפ של גורדון על קליי מוריד את ההפרש לחד ספרתי.

יוקיץ' מסתבך עם ריבאונד הגנה ופעם אחר פעם שחקני גולדן סטייט לוקחים לו ריבאונד התקפה על הראש.

סטף עם שלשה שניה לערב! (2/5) וגולדן סטייט חוזרים להפרש דו-ספרתי. 81-67.

כמות הקללות שיוקיץ' זוכה להן מהקהל שלידי בעודו עומד על קו העונשין מרשימה.

דנבר מאבדים את הראש והאחריות.

דריימונד גרין! שלשה שלו אחרי שהוא לא מצא שחקן פנוי ואנחנו ב 87-68! 

איבוד נוסף של דנבר.

כשכתבתי שהם מאבדים את הראש אני מדבר על איך לעזאזל הפיגור גדל וגדל ובונז היילנד מחליט לנהל התקפה של 2 שניות עם זריקה משלוש שכמובן לא נכנסה.

פייטון מעלה את ההפרש ל-21!

יש לנו עוד רבע שלם אבל המשחק הזה מתחיל להראות גמור יותר ויותר.

יוקיץ' יורד לנוחף בוגי חוזר ושם 2 קלות.

סוף רבע שלישי – 90-70 לגולדן סטייט.

רבע רביעי:

בונז היילנד שביקרתי בסוף הרבע השלישי עולה לרבע האחרון ופותח אותו עם שלשה שהפעם נכנסת.

ומצד השני הרוקי עושה עבירה על בייליצה שמצליח להכניס את הכדור אך מחטיא את האחד מהקו.

אין משחק עד שקאזינס לא מקבל טכנית אז הנה הוא מקבל אחת, מתווכח מקבל טכנית שניה ומורחק מהמשחק…כל כך בוגי שזה פשוט לא יאמן.

בונז היילנד מוסיף אייר בול מניסיון שלשה.

הפנים של יוקיץ' מראות ייאוש.

אפשר לסגור את המשחק הראשון, שלשה של פול מעלה את ההפרש ל-24 102-78 לווריורס ואומנם יש 8 דקות לסיום המשחק אבל אין לדנבר אוויר או יכולת לחזור לזה, ואין הפעם זה לא ניחוס, זה המצב וגולדן סטייט ינצחו את המשחק הזה.

7:10 לסיום, סטף חוזר להשתפשף עוד קצת.

בינתיים ברין פורבס מוריד את ההפרש ל-19 בלבד.

וויגינס מחזיר אותו ל-21.

בארטון עם שלשה משלו וסטיב קר רוצה רגע לסדר את החבר'ה שלא סתם יתנו לדנבר לחזור למצב שממנו אפשר לחזור למשחק. טיים אאוט, 6:26 לסיום המשחק, 104-86.

סטף באסיסט יפיפה לדריימונד שסוחט עבירה מיוקיץ' ומצליח לשים את הכדור בפנים, פוגע גם מהקו ואנחנו ב 109-88.

סטף מוסיף לעצמו עוד שלשה לאוסף והוא עם 3/6 ו-14 נקודות סך הכל.

20 הפרש, 3:47 שניות לסיום, דריימונד חוסם ניסיון של בארטון והכדור יוצא החוצה, השופטים שורקים לכדור של דנבר. דריימונד מתעצבן, אפילו ש-20 הפרש הוא צורח לכיוונו של סטיב קר שיעשה צ'אלנג', קר כמובן מקשיב ומבקש טיים-אאוט צ'אלנג'. הם גם מנצחים בו, כדור של הווריורס.

ג'ורדן פול הולך לקו ויכול לעלות ל-30 נקודות משחק.

פוגע בראשונה, 

קר מוריד את וויגינס, סטף, קליי ודריימונד לספסל לסטנדינג אוביישן. מחיאות כפיים וקריאות "ווריורס, ווריורס, ווריורס!"

פול פוגע בשניה! מצחיק להסתכל על הסקור בורד עכשיו, פול – 30 נקודות. כל השאר – 0 (קומינגה, לי, מודי וטוסקאנו אנדרסון), ארבעתם עם דקות ראשונות הערב.

והנה גם פול ירד לקול תשואות הקהל. גארי פייטון יחליף אותו.

גם אצל דנבר החמישייה הראשונה יורדת.

כפרה על טוסקאנו אנדרסון אהוב ליבי – שם שלשה.

תוצאת סיום: 123-107 

סיכום המשחק:

וואו, איזו חוויה!

משחק פלייאוף והאווירה היא משהו שונה לחלוטין.

הקהל באקסטזה מכל דבר קטן וזה לא שהקהל בצ'ייס הוא קהל רגוע בדרך כלל אבל עכשיו ממש המקום רועד בכל מהלך שהוא יותר מ"להקפיץ את הכדור".

השיחה סביב סטף ומצב הקרסול שלו קצת נרגעה עם תצוגות נהדרות של פול וקליי בהתקפה, גם וויגינס היה בסדר בסך הכל ושמירה נפלאה של דריימונד גרין על יוקיץ' בהגנה, כמו שציינתי בכתבה עצמה, זה לא אומר שיוקיץ' לא הצליח לייצר נקודות בעצמו או למסור לאחד החברים לקבוצה אבל זה בהחלט הקשה עליו את ההתמודדות בתוך הצבע של גולדן סטייט.

ג'ורדן פול, כוכב הערב ובכלל כוכב הקבוצה מאז שסטף נפצע, מסיים את הערב הזה עם 30 נקודות (9/13 מהשדה, 5/7 לשלוש), 3 אסיסטים וריבאונד ובכללי פשוט היה מצויין ואם תשבו מספיק רחוק תוכלו להתבלבל בינו לבין סטף, כן, הוא עד כדי כך טוב!

עזר לו מאוד הערב – קליי תומפסון שמסיים עם 19 נקודות (7/15 מהשדה ו-50% מחוץ לקשת).

סטף שקיבל 22 דקות משחק והתחיל אותו מאוד חלוד מסיים עם 16-3-4 ב 5/13 מהשדה.

מעבר לזה משחק לחימה הרואי של דריימונד שמסיים הערב עם שלוש חסימות לצד 12 נקודות, 9 אסיסטים ו-6 ריבאונדים.

אצל דנבר כמובן שהיה זה יוקיץ' שהוביל את הקבוצה למחצית אחת כשהם עוד בתמונה ואחר כך זה כבר היה גדול עליו הערב, 25 נקודות שלו יחד עם 10 ריבאונדים ועוד דאבל-דאבל לאוסף, כנראה שהוא היה מוותר עליו בשביל ניצחון או אפילו רק משחק צמוד יותר.

וויל בארטון סיים עם 24 נקודות באחוזים טובים אבל חוץ משניהם אף אחד לא בלט בנאגטס, אה, בעצם בוגי קאזינס בלט עם הרחקה לאחר 2 טכניות. (:

משחק מצויין של גולדן סטייט שעכשיו כולם יכולים להגיד שהגיעו לפלייאוף בכושר טוב.

מה יהיה ההמשך? האם אפשר להסיק מסקנות ממשחק בית אחד? – כנראה שלא הרבה.

מה כן אפשר לקחת מהמשחק הזה? – בטחון של השחקנים, חזרה טובה של סטף על אף מחצית ראשונה חלשה יחסית והחותמת הסופית שאפשר לסמוך על ג'ורדן פול ולתת לו להוביל את הקבוצה ברגעים שהחבר'ה האחרים לא פוגעים.

כל הכבוד לסטיב קר וניהול המשחק וכל הכבוד לשחקני הווריורס על תצוגה ביתית מופלאה לכבוד פתיחת הפלייאוף. כן ירבו!

נתראה במשחק הבא.

חג שמח לכל החברים בארץ הקודש.

תמונות מסביב כי זה מה שאתם מבקשים: