גם ללוזרים מגיע – ג'אז עצוב מבלוז /MBK

על המוקד בפוסט השבוע יוטה ג'אז הקבוצה שלוזריות הוא המידל ניים שלה

בשבועות האחרונים זנחתי מעט את הכתיבה אבל טוב לחזור בכל פעם מחדש

כמובן שחשבתי על הפרויקט לג'אז 96-98 היה שמור מקום של כבוד לצד הסאנס , הניקס , הקבלירס והניקס . פרויקט על לוזרים ללא הג'אז זה כמו פרויקט תמ"א 38 ללא מעלית.

תקציר הפרקים הקודמים

הג'אז הצטרפה לליגה בעונת 74/75 ומושבה היה בניו אורלינס 5 עונות בעיר הג'אז ומעבר לעיר האגמים המלוחים הלא היא סולט לייק סיטי

9 עונות ראשונת ושחונות ללא מאזן חיובי תמו בעונת 83-4 ומאז משך 20 עונות רצופות הג'אז העפילו לפליי אוף ( כמעט שיא ליגה , משעשע שפורטלנד עשתה רצף של 21 כמעט באותן שנים , שניהן ללא אליפות. השיא שייך לפילדפיה/סירקיוז עם 22 עונות רצופות)

הכוכב הגדול של הקבוצה היה אדריאן דנטלי והמאמן היה פרנק ליידן .הבחירה ה 16  של דראפט  84 וה 13 של דרפט 85  ב 88 הגיע מאמן צעיר בשם ג'רי סלאון ומכאן הסיפור מתחיל

יוטה מעבירה את דנטלי בטרייד לפיסטונס והקבוצה נבנתה סביב סטוקטון ומלון הצמד מהגדולים ביותר בתולדות המשחק אם לא ( הכמעט) גדול בכל הזמנים.

עונה אחר עונה הג'אז מגיעה בקביעות לפליי אוף ובאופן קבוע ומודחת שוב ושוב בידי הלייקרס ( בעיקר בשנות השמונים ) , הסאנס , הרוקטס והבלייזרס החזקות

אז מי היה לנו שם ?

רוב הקבוצות שהיו בפרוייקט השתבחו והתפארו בשמות גדולים לא בג'אז ויסלחו לי ג'ף הורנסאק , ביירון ראסל  ,גרג אוסטרטג , אדם קיף , אנטאון קאר , שנדון אנדרסון ודומיהם

דווקא בשנים שהצוות המסייע כלל נגרים ושואבי מים הג'אז הציגה 2 עונות בלתי נשכחות

בשנים עברו היו בג'אז שחקנים טובים כמארק איטון ( מהחוסמים הטובים ביותר ) , ג'ף מלון , דארנל גריפית' , טרל ביילי אך זה לא הספיק

הלב המוח והכליות של הקבוצה היו מלון וסטוקטון שג'רי סלואן מנצח על התזמורת אמנות הפיק אנד רול – גאז' ? או רוק אנד רול ?

מלון היה טיפוס מעניין , חובב משאיות והתפאר בגוף מושלם עם אחוזי שומן של גבינה דלת קלוריות הוא היה ה PF (כמעט) הגדול התולדות המשחק טבעת אחת הייתה עושה את ההבדל.

סטוקטון היה הרכז ( כמעט) הגדול ביותר בתולדות המשחק . שיאן כל הזמנים באסיסיטים וחטיפות.

סטוקטון ומלון במדי הדרים טים 1992
אול סטאר 1993 MVP משותפים

סטיסיטיקה ,מה מספרים המספרים ?

את עונת 96-7 סיימה הג'אז עם 64 ניצחונות והמקום הראשון במערב למרות ירידה קלה בשנת 97-98 ל 62 ניצחונות שהספיקו למקום הראשון בליגה.

לג'אז היו 3 וחצי שחקנים מעל 10 נקודות ,מלון סטוקטון, הורנאסק וביירון ראסל , למרות זאת לג'אז הייתה את ההתקפה השניה בטיבה בליגה עם 103 נקודות למשחק.

קארל מלון היה ה MVP של 97  וסטוקטון של 98 החל בדעיכה ושיחק ב 64 משחקים ומסר 8.5 למשחק בלבד מה שהופך את הג'אז למרשמים ביותר.

סטוקטון שנראה לכאורה כמו פקיד מס הכנסה לא הפסיד משחק ב 17 עונות !! הוא היה קשוח יותר מפלדת אל חלד עם לוק של אלומניום.

אז למה הם כאן ?

משך שנים השיטה המופלאה של סלואן עבדה כמו מכונה . משחק שמבוסס על פיק אנד רול . אין משפט שהשדר של משחקי יוטה באותן שנים אמר יותר מסטוקטון למלון .

המסורת המפוארת של מלון וסטוקון שווה פוסטים נפרדים אבל בכל זאת דווקא שהיו לקראת אמצע שנות השלושים זכו לעדנה.

כבר בשנת 96 היו קרובים שהפסידו במשחק 7 לסופרסוניקס.

בעונת 96-97 עם יתרון הביתיות ( סולט לייק סיטי אולם  עם W כמעט אוטומטי לג'אז ) הג'אז כיוונו כלים וניגנו כמו שצריך

ההתחלה היתה מעולה שסוויפ נינוח 3-0 מול הקבוצה הקטנה של לוס אנג'לס ( 3-0) ו ( 4-1) מול הלייקרס האחות הגדולה

גמר המערב מול היוסטון רוקטס היה מרתק ליוסטון היה את האקים , בארקלי ודרקסלר והם ידעו דבר או שנים על איך לנצח

במצב של 3-2 בסדרה ובשיוון 100 הכדור האחרון בידים של ג'ון סטוקטון שלא התבלבל ודפק שלשה על פרצופו של צ'ארלס בארקלי

הגמר של 97 

אורחת קבוע ויקיר המדור – מייקל ג'ורדן והשיקגו בולס בעונה של 69 ניצחונת ושלל כוכביה המתינו

במשחק הראשון בשיקגו היה בלתי נשכח , אני זוכר שתזמנתי את הרגילה שלי על הגמר בידיעה שאפסיד את משחקים 2 ו 3 בלבד

גילויי נאות – באותם שנים כאוהד של הלייקרס הייתי אנטי ג'ורדן לחלוטין , שיווין 82 קרל מלון הולך לקו 7.5 שניות לסיום , פיפן כנחש ערומימי נכנס לו לראש ואמר לו שהדוור לא מחלק ביום ראשון , המילמולים של מלון לא עוזרים והוא מפספס פעמיים . כדור אחרון אצל מיכאל ירדן ואתם יכולים לתאר לעצמכם – סוויש וניצחון 82-84 לבולס.

הבולס לקחו את השני והפסידו ברביעי והחמישי . ליוטה הייתה הזדמנות להיות הראשונה שלוקחת את 3 משחקי הבית בפורמט של 2-3-2 מייקל ג'ורדן עלה לשחק חולה עם 38 + מעלות חום  מייקל נתן נקודה למעלה וסיים עם 38 והתמונה המפורסמת של התמיכה של פיפן  90 -88 לבולס.

משחק 6 יוטה הגיעה גאה ונתנה פייט אדיר 88 -86 לבולס כדור אצל הבולס יוטה נתנה את ההגנה הטובה בחייה ה 24 כמעט ונגמר עד שהגיע סטיב קר ונתן למייקל טבעת מס 5
http://www.youtube.com/watch?v=lvziCNBkMKI

הגמר של 98

2 הקבוצות סיימו במאזן זאה אך הג'אז ניצחה פעמיים בעונה הרגילה וזכתה ביתרון הביתיות.

הג'אז הגיעה לאחר סוויפ על הלייקרס בעוד הבולס הזיעה ועמלה קשה מאוד ב 7 משחקים מול הפייסרס.

משחק 1

יוטה ניצלה את המנוחה וניצחה 88 -85 לאחר הארכה , מריחים את הסוף הטוב ?

משחק 2 יוטה נראית בדרך לניצחון הבולס מעלה הילוך עוצרת את יוטה על 15 נקודות ברבע האחרון ומשווה ל 1-1.

משחק 3 נגמר פשוט בהשפלת הפליאוף הגדולה ביותר אי פעם 96 – 54 משום מקום בין 2 קבוצות מאוד צמודות כמה גדולה ההשפלה ? 54 הנקודות הן שיא שלילי של הליגה בכל הזמנים מאז שעון ה -24 . שיא אותו הבולס שברה ב 99 עם 49 נקודות בלבד , הקארמה משעשעת.

משחק 4 משחק חדש והבולס מנצחת בקושי רב 86 – 82 ועולה ל 3-1 .

משחק 5 משחקו האחרון של ג'ורדן בשיקגו במדי הבולס . דווקא קרל מלון קלע 39 איירבול של ג'ורדן ויוטה מנצחת 83-31

משחק 6 , לבטח המשחק שלא אשכח כל חיי

שיווין 83 וג'ון סטוקטון דופק שלשה 42 שניות לסיום 86-83 לג'אז וואו , משחק 7 ?

מייקל ג'ורדן לוקח את ראסל לטיול לסל ומעל מלון קולע 86 – 85 . סטוקטון עם הכדור מוסר למלון מהלך של 15 שנה נקרא באופן מושלם ע"י גורדן שחוטף את הכדור מוציא את ביירון ראסל לסיבוב

סטוקטון עוד פספס שלשה על הבאזר

הסדרות בין הבולס לג'אז היו קלאסיקה של הקלאסיקה שברו שיאים והציגו את הוד אווירתו בשיאו , קרל מלון ודניס רודמו הלכו מכות ב WCW חבל שאין יותר סדרות כאלו

סוף דבר

ג'ורדן פרש אך יוטה לא השכילה לקחת אליפות , מלון לקח עוד MVP אבל פורטלנד הדיחה 4-2 בחצי גמר המערב

מלון עוד ניסה והגיע לגמר עם הלייקרס ב 2004 , פציעה שלו השאירה אותו ללא טבעת וללא שבירת שיא הנקודות של קארים ופרש כמספר 2 האולטימטבי.

סטוקטון ששיחק 19 עונות בג'אז פרש במדיה וקבע שיא הופעות לשחקן במועדון ( קובי ישבור את השיא בעוד 2 עונות שישלים 20 עונות בלייקרס)

סלואן עוד ניסה עד שנכנע לפרחח דרון ווילאמס והתפטר מאימון הקבוצה באמצע עונת 2010-11

סטוקטון למלון הרגעים הגדולים

מנחם לס

בעל האתר ועורך ראשי

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  1. יאיר

    1 אפר 2014 17:54:35

    אחח אלו היו ימים. אני זוכר את השלשה של סטוקטון מול יוסטון, זה היה היום היחיד בהיסטוריה שלי בו איחרתי לבית ספר (סופר-חנון…).
    והסל של ג'ורדן שניפנף את בריון ראסל כאילו הוא היה גחלים במנגל.
    בכלל, יוטה הייתה משהו-משהו אפורים מדי לאהוב אותם (ובחלקם נגרים מדי…), אבל מצד שני אלטרנטיבה אמיתית לשלטון הפחד של ג'ורדן.
    נדמה לי שדאנקן עבר את קובי השבוע בהופעות במועדון אחד אבל אולי אני טועה..
    כך או כך, תודה על הפוסט הנוסטלגי והמצוין כהרגלך בקודש.

    1. Mbk

      1 אפר 2014 21:05:12

      אבדוק את העניין
      סטוקטון שיחק 19 עונות מלאות כמעט לחלוטין במדי יוטה
      נראה לי שהוא החזיק הכי הרבה משחקים במדי אותה קבוצה
      דאנקן עבר את קובי אבל לא את סטוק לדעתי

      תודה בכל מקרה

  2. המשגיח

    1 אפר 2014 18:07:10

    כשהתחלת את הפרויקט, זו הכתבה שחיכיתי לה.
    מאבקים בין נגרים כמו לוק לונגלי לגרג אוסטרטג לא ראיתי אפילו בפינוקיו.
    ג'ון סטוקטון כנראה תמיד יישאר השחקן האהוב עליי, ואני שמח שהוא ומלןן לפחות זכו להיות חלק מנבחרת החלומות.

  3. מנחם לס

    1 אפר 2014 18:15:25

    כמובן שכולם יודעים שב-1997 סל הנצחון של ג'ורדן היה אחרי פאול תוקף ברור שלו (על ראסל נדמה לי) שלא נישרק, וןגזל אפשרות אליפות ליוטה.
    היוטה ג'אז של אז היתה ממש BRAND בגלל השילוב המושלם סטוקטון-מלון
    תודה על העלאת זכרונות מתוקים/מרים על הקבוצות ההן של הג'אז.

    וןקרל מלון היה אולי הטיפוס הקונטרוברסיאלי מכולם ב-NBA: הביע סלידה ממג'יק וה-HIV בדמו ועשה בלגן לפני האול סטאר באורלנדו, וצמיד היה בצד 'הרע', אבל בעת השטפון הגדול בניו אורלינס כתוצאה משבירת הזכרים בהוריקאן הידוע, הוא שלח את צי המשאיות שלו (28 משאיות; 32 גלגלים כל אחת) עמוסות לחלוטין, לעזרת הניצולים, ועשה דבר דומה אחרי רעידת האדמה בהאיטי.

    סטוקטון? אחרי הפרישה נעלם לביתו ואשתו בספוקיין, וושינגטון, וכמעט לא שומעים ממנו. אדם דתי החי עם יישו, ומופיע לעתים להיכל התהילה כשקרובים לו ניכנסים 'לבית', אבל לא הרבה יותר מזה. אף פעם לא התעניין באימון כמו חברו הורנסאק, או בכל תפקיד אדמיניסטרטיבי אחר בג'אז או כל קבוצה אחרת, או ב-NBA עצמה. אף הוא טיפוס מוזר, אבל אולי הוא חושב שאנחנו מוזרים.

    FOR EACH HIS OWN!

  4. מנחם לס

    1 אפר 2014 18:24:21

    אני רק רוצה שעכשיו השעון הממקומי מראה 11:25 ונתתי למומי זמן עד 12 בצהריים זמן שלי להחזיר לי צלצול או לשלוח לי אימייל עם הסבר + התנצלות, למקרה שמה שמליניאק אמר לו נכון ב-100% ולא היתה כל הגזמה.
    שלחתי לו הבוקר עוד אימייל לאיזכור, ובינתיים שום-כלום!
    אם אני לא שומע ממנו ב-35 הדקות הבאות אז
    MOOMI IS HISTORY באתר!

  5. captain beefheart

    1 אפר 2014 18:40:37

    באתי בגלל סטוקטון, נשארתי בגלל מייקל.

    לא יאומן כמה התזכורות לגמרים של 97-8 יכולות להחזיר אותך אחורה לימים כה גדולים. משחק ה-38 בשפעת של מייקל ממוסגר אצלי על הקיר (העמוד מהעיתון עם התמונה המפורסמת). אבל פתאום אני קולט איך מייקל, שנה אחרי שנה, לא רק שהיה הכי גדול בהיסטוריה ובאותן סדרות – גם היה זה ששם את הכדור האחרון, הגורלי, בפנים.

    אם אני לא טועה בסיבובים הקודמים הכבוד הלך לסטיב קר ולג'ון פקסון. לא זוכר איך נגמר נגד הסוניקס ב-96

  6. Ori88

    1 אפר 2014 18:49:07

    MBK, תודה רבה.
    סטוקטון מייצג אצלי את הכדורסל הקלאסי של פעם:
    שליטה בכדור
    ראיית משחק
    הגנה קשוחה
    כדורסל פשוט

    תענוג של פוסט

  7. דובי

    1 אפר 2014 19:02:12

    נהדר תענוג וחשוב….
    כמה נוסטלגיה… כמה חשיבות בקבוצה אחת.
    ואיזה עוול למאמן נפלא שחטף בערוב ימיו יריקה לפנים מחרא של בן אדם.

  10. הנרי

    1 אפר 2014 21:06:20

    מעניין אם זה יכל להיות אחרת,
    בכל מקרה ליד ג'ורדן ופיפן באותם שנים היה צוות של רודמן, קאר טוני קוקוץ' ושות', ליוטה היה את אוסטארטג ובריאן קיף שחקנים הזויים לחלוטין, היה שחקן אחד רוני סייקלי ממיאמי שכבר עשו עליו טרייד להגיע ליוטה ב-98, אבל הוא סרב לעלות על המטוס. יחד איתו הם היו לוקחים לדעתי את האליפות, וכל ההיסטוריה של האן בי איי הייתה שונה, איזה אפס הוא, מנחם אתה היית חבר שלו לא???

    1. Mbk

      1 אפר 2014 21:09:20

      מסכים , שים ליד מלון וסטוקטון את קוקוץ , לונגלי , רון הארפר , דניס רודמן , קר והם דרגה אחת מעל
      אוסטרטג קיף ג'ף פוסטר לא ימצאו את מקומם גם בקבוצת יורליג

  11. Berch

    1 אפר 2014 21:43:56

    תמיד חיבבתי אותם קצת
    למרות שמלון רדנק מהסוג הגרוע ביותר… 🙂
    שמח להורנסק על מה שהוא עושה בפניקס, במיוחד עם יקיר חולוניה….
    יש את הקטע המטורף של סטוקטון באולימפיאדה שמישהי שאלה אותו על הנבחרת האמריקאית. קורע.

    https://www.youtube.com/watch?v=CEmacNvCj4A

    1. יניב

      2 אפר 2014 11:32:33

      Berch
      קטע גדול,לא הכרתי אותו.
      פוסט ענק,מידן ההבדל היחיד ביננו שאני בשלב הזה כבר נכנעתי לגו'רדן .כמוך פיללתי לכישלונו ב3 הראשונות אבל אחרי החזרה שלו והאליפות הרביעית נכנעתי ופה כבר הייתי בעדו.

    1. Mbk

      2 אפר 2014 13:19:42

      נכון אבל פורטלנד הגיעה משך 21 שנה רצופות לפליי אוף החל משנות השמונים.
      בשנות ה 70 היו הבלחות ולא מעט קבוצות הצליחו לגנוב אליפות.

  13. אפלטון

    2 אפר 2014 13:07:32

    אח פשוט נפלא להיזכר בימים האלו. אחרי האקים, סטוקטון השחקן האהוב עלי בכל הזמנים, וגם ווינר מטורף. תמיד בשניות האחרונות כשהכדור הלך אליו- ידעת שהוא יכנס. אם אני זוכר נכון גם מקלעי העונשין הטובים בהיסטוריה. אם יש קבוצה שהגיעה לה אליפות זה ליוטה של השניים האלה.

  14. ולדי קוגן

    2 אפר 2014 13:55:21

    אם רק לסטוקטון היה סנטר נורמלי ולא נגרים כמו אוסטרטג ומארק איטון הוא היה עושה 18 אסיסטים למשחק בקריירה.מלון היה בנוי כמו משאית,אי אפשר היה לגעת בו בלי להיפצע.פשוט צמד מדהים.לא יהיה עוד דבר כזה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט