מסקנות ונקודות על יום ראשון של פלייאין/ דור בן דוד ורותם אלרן

בלילה האחרון התקיימו שניים מששת משחקי הפלייאין, ולכבוד תחילת הפוסטסיזן הרשמית לקחנו נקודות שרלוונטיות בעינינו משני המשחקים. אז ללא הרחבה נוספת, הנה הנקודות שלנו על המשחקים!

ברוקלין נטס (115) VS קליבלנד קאבלירס (108)/ רותם

1. התרומה של ברוס בראון

ברוס בראון הוא שחקן מפתח בנטס השנה, ולמרות שהוא 1.93 בלבד הוא משחק את רוב הדקות שלו כסמול פורוורד, כשקרוב לעשירית מהדקות שלו מגיעות מעמדת הפאוור פורוורד. היתרון המשמעותי ביותר שבראון מביא לשולחן עבור הנטס הוא ההגנה שלו, וזהו דבר אשר התבטא באופן בולט גם היום – אמנם מה שמושך את העין במשחק הזה הוא התרומה ההתקפית שלו (18 נקודות, 9 ריבאונדים ו-8 אסיסטים), אך דווקא בהגנה מגיע רוב הערך שלו.

לברוקלין יש די והותר שחקני התקפה מצוינים, אבל גם איזון הגנתי אחרי עונה לא טובה בצד זה של המגרש (מקום 20 בליגה במדד הרייטינג ההגנתי) יהיה חשוב. הוא הצליח להגביל את דריוס גרלנד ל-6 נקודות ב-7 זריקות כאשר שמר עליו, וסך הכל שחקנים של הקאבס קלעו מולו ב-6/16 מהשדה, כאשר פעמים רבות הוא לוקח על עצמו שחקנים גבוהים, למשל לאורי מרקנן אשר קלע התקשה מולו עם 0/3 מהשדה.

2. חוסר היציבות ההתקפי של הנטס והתלות בכוכבים

אחרי שדיברנו על הגנה, בוא נתעסק בקצת התקפה – עם כל כמה שהכישרון ההתקפי של הנטס עצום, היה ניכר הלילה כי מעבר לדוראנט וקיירי נוצרת מעט בעייתיות. העובדה שהשניים האלו נמצאים שם יכולה להביא אותם רחוק, אבל הבעיה היא שאין אופציה שלישית מובהקת. בראון הלילה נתן משחק גדול, אך להסתמך על ברוס בראון התקפית כשחקן שלישי זה מתכון לאסון, ולצידו סת' קרי נעלם עם 0 נקודות ב-33 דקות. כל עוד דוראנט ואירווינג על המגרש ומשחקים טוב הכל בסדר, אבל אם יקרה מצב שבו אחד מהם פצוע (לא תרחיש מופרך) או נותן משחק בינוני, הנטס עלולים לחטוף בראש. חוסר היציבות התבטא גם בכך שאחרי פתיחה רותחת הנטס היו מעט שאננים ואיפשרו לקאבס לנצח ב-13 את שלושת הרבעים האחרונים. אם מול קבוצה כמו הקאבס (ועוד ללא אלן) הם מתקשים לשמור על יציבות, הם לא יצליחו לשרוד מול קבוצה ברמה ההתקפית והגנתית של הסלטיקס, אותם יפגשו בסיבוב הראשון.

3. השפעת החיסרון של ג'ארט אלן על הקאבס

עצם כך שפציעתו של ג'ארט אלן משפיעה על הרמה של הקאבס זו לא הפתעה, והמשחק הזה, כהמשך לחלק האחרון של העונה, רק מראה כמה אלן משמעותי לקבוצה הנוכחית בקליבלנד – לאורך מרבית העונה קליבלנד דורגה בחצי העליון של הליגה בקטגוריות הריבאונד השונות (התקפי, הגנתי, אחוז ריבאונד), אך ב-18 המשחקים האחרונים של העונה, אותם שיחקה בלעדיו, הקבוצה נמצאת במקום ה-20 באחוז ריבאונד כולל ובמקום ה-18 באחוז ריבאונד הגנתי.

הנוכחות של אלן בפני עצמה הייתה חשובה על הקרשים, דבר שאותו ראינו הלילה כשהנטס ניצחו את הקאבס בקרב הריבאונד 43-40, כשלאב אמנם קטף 13 עבור קליבלנד, אך זה לא היה מספיק. יחד עם הירידה הניכרת באיכות הריבאונד של המועדון, יש הידרדרות משמעותית גם ברמה ההגנתית – מובלי הוא שחקן הגנה יוצא דופן עבור רוקי, אבל גם הוא לא מסוגל להחזיק בעצמו קבוצה שלמה בצד זה של המגרש, מה שגרם לקריסה באיכות של הקאבס בהגנה מאז הפציעה של אלן.

הירידה הזו ברמה התבטאה באופן בולט גם הלילה, כשראינו את הנטס קולעים 50 נקודות בצבע, אמנם פחות מהקאבס עצמם (60) אך עדיין לא מעט. אם הקאבס יפגשו את שארלוט זו עשויה להיות בעיה מול מיילס ברידג'ס, אחד מהפינישרים הטובים בליגה העונה, וכך גם מול ההוקס עם הצמד קולינס את קאפלה.

מינסוטה טימברוולבס (109) VS לוס אנג'לס קליפרס (104)/ דור

1. עבודת האימון של כריס פינץ'

כריס פינץ' עשה עבודה נהדרת הלילה, נאז ריד נתן אימפקט גדול מהספסל בזמן שקאט ישב עם כמה מהלכי האסל חשובים, ביזלי תפר כמה שלשות גדולות והאמון שלו בשחקני הספסל לדעתי היה אחד הדברים שניצחו להם את המשחק, מאמן נפלא ואנדרייטד גדול לדעתי, הארכת החוזה שקיבל לגמרי מוצדקת.

2. עבודת האימון של טיירון לו

אצל טיי לו דווקא היו דברים שפחות מובנים לי – הייבוש של שחקן כמו טרנס מאן (15 דקות), שגם הוכיח את עצמו בפלייאוף בשנה שעברה וגם היה מאוד משמעותי במשחק עם 2 חסימות ודאנק גדול, אשר נתנו לקליפרס מומנטום. אני חושב שמאן היה חייב לשחק יותר מקובינגטון שלא עשה הרבה, היה גם מקום לתת יותר דקות להרטנשטיין על חשבון זובאץ החלבי (שגם יצא בעבירות) ואמיר קופי עלה על הפרקט בדיוק ל-6 שניות, שזה מוזר בהתחשב בזה שהוא באמת פרץ העונה ויכל להיכנס בדקות של לוק קנארד הפצוע. היחיד שנתן אימפקט אמיתי מהספסל היה פאוול וזה לא הספיק, לו צריך לעשות חושבים לקראת יום שישי.

3. הקשיים של טאונס

למינסוטה יש בעיה – קארל אנתוני טאונס נוטרל לחלוטין והשיטה שלו השתמש בה הערב עלולה לעבוד לעוד הרבה קבוצות – בגלל שואנדרבילט לא מרווח וקאט אוהב להיות בפרימטר, הקליפרס יכלו להרשות לעצמם להציב על טאונס שחקנים קטנים יותר כגון רוברט קובינגטון או ניקולא באטום ולתת לזובאץ להישאר בצבע עם ואנדרבילט, מה שמשאיר אותו באיזור הנוחות שלו. פינץ' אמנם נתן מתקפת נגד לכך עם מקדניאלס, אבל ההשפעה ההגנתית שלו לצד קאט לא קרובה לזו של ואנדרבילט. ממפיס תוכל לנצל את החולשה הזו עם ג'ארן ג'קסון ג'וניור שיצא לטאונס ואדאמס אשר יוכל להישאר באיזור הנוחות שלו בצבע. הפיתרון? קאט חייב להיות טוב יותר, אגרסיבי יותר ובטח לא הזוועה שהוא היה היום, ומינסוטה עצמה צריכה לקוות שהוא יתאושש.

לפוסט הזה יש 7 תגובות

  1. עמיחי קטן

    13 אפר 2022 21:32:19

    תודה לשניכם.
    אני אתייחס כאן לנקודה האחרונה על טאונס – הקליפרס באו במטרה לחנוק אותו ולהוציא אותו מהמשחק, והחוויה למישהו שלא רגיל להיות נגד הקליפרס האגרסיביים (מדי?) האלה היא קשה לשחקנים מסוגו שלא רגילים למשחקים במעמדים כאלה. מצד שני, ראסל ואדוארדס קיבלו הזדמנות לסדר לעצמם מהלכים באחד על אחד, ואם זה יעבוד לאורך זמן, אז ממפיס תצטרך לחפש פתרונות קצת פחות לוחצים על טאונס.
    פינץ' הוריד את טאונס כמה פעמים לחפור בפוסט, והיו כמה פעמים שזה עבד, אבל מצד שני גם כמה עבירות תוקף כתוצאה מכך, ואם הם יעשו את זה קבוע מינסוטה יאבדו את היתרון העיקרי של טאונס, שהוא קודם קלעי ורק אחר כך ביג מן.
    אם ממפיס ינסו להחביא את אדאמס על מישהו אחר, אז מינסוטה יצטרכו לערב אותו בפיק-אנד-רול עם ראסל או אדוארדס, ולהשאיר את טאונס כקלעי בזמן שמי שישמור עליו יתקשה לעזור.

  2. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    13 אפר 2022 23:26:44

    אחלה ניתוחים, תודה רבה רותם ודור.
    .
    מיי טו סנטס:
    א. לשחקן השלישי של ברוקלין קוראים למרקוס מילס, או פאטי אולדריג', אם תעדיפו – מנוסים, צלפים, כל אחד בשיטתו, וחכמים. אחד מהם חייב להיות על הפרקט כשאחד מקיירי/דוראנט לא משחק.
    ב. נאז ריד שחקן מצוין. זהו, אמרתי את זה. כל פעם שראיתי אותו שיחק מצוין.

  6. ירון, החלום

    15 אפר 2022 03:07:51

    בס"ד
    תודה רבה.
    בנטס השאלה היא פציעות ויציבות, בעיקר של הארדן.
    הקליפרס, רג'י ג' קסון היה גרוע, והוא ברומטר חשוב בקבוצה הזו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט