הלילה יעלו לשחק 4 הקבוצות שמדורגות 9-10 במזרח ובמערב, כשהמפסידה בכל אחת מהמקרים תסיים את העונה 3 ימים אחרי 10 הקבוצות שכבר ממתינות למצרים בים סוף, ואילו המנצחות יבלו ליל סדר במשחק הבא – המזרחית אצל הדודה הנחמדה בקליבלנד והמערבית אצל החמות העצבנית הקליפרס.

דרך אגב – כל משחקי הפליי-אין המערביים אי פעם נגמרו בהפרש של עד 5 נקודות, בעוד במזרח כל המקרים נגמרו בהפרש גבוה מזה.

2:00 אטלנטה הוקס – שארלוט הורנטס:

הקבוצה שהגיעה לגמר המזרח בעונה שעברה פתחה גם את העונה הזאת רע מאוד, והתאוששה בהמשך, כמו בעונה שעברה, אבל לא הצליחה לסיים את העונה בריצה משמעותית כמו בעונה שעברה, והצליחה להבטיח את המקום בפליי-אין מספיק מוקדם, אבל גם לקבל את הידיעה שזה המקסימום העונה בערך באותו שלב.

במקרה של ההוקס מאוד קל להצביע על היתרון המרכזי – ההתקפה שדורגה שנייה בליגה העונה עם רייטינג מרשים מאוד של 115.4 – וגם על החיסרון המרכזי – ההגנה שדורגה 26 עם רייטינג של 113.7. ברמה יותר ספציפית, טריי יאנג הוא הגורם המרכזי לכך, לחיוב ולשלילה, כשהרייטינג ההתקפי יורד מ-117.2 איתו ל-107.2 בלעדיו, וההגנתי משתפר מ-114.9 איתו ל-107.8 בלעדיו.

מעבר ליאנג, שהמשיך להיות נהדר בהתקפה, אבל רע מאוד בהגנה, ג'ון קולינס המשיך בירידה מאז עונת השיא האישית ב-2020, הפעם עם 16.2 נקודות ו-7.8 ריבאונדים, שזה לא רע, אבל לא מספיק למי שאמור להיות הכוכב השני, וזו הזדמנות טובה להזכיר שהוא חתם על הארכת חוזה עד 2026, ככה שבאטלנטה יקוו שהוא ייראה טוב יותר בהמשך.

האנטר שוב סבל מפציעות, אבל הפעם גם מצניחה גדולה באחוזים לעומת העונה שעברה, בוגדנוביץ' גם הוא היה פחות טוב מהעונה שעברה, קווין הרטר קצת שיפר את האחוזים, אבל לא הפך לשחקן משמעותי יותר, גלינארי ולו וויליאמס המשיכו את הירידה של הגיל, קאפלה התקשה לבוא לידי ביטוי וירד ל-47% מהעונשין, ואם מחפשים מישהו שהשתפר ביחס לעונה שעברה, אז אולי רק אוקונגו מתאים, אבל זה בהחלט לא מספיק להוקס כקבוצה.

בעונה שעברה, היה שלב שבו דברים החלו לעבוד לאטלנטה, כשהצוות המסייע של טריי יאנג הצליח לנצל את ההזדמנויות כדי לקלוע טוב, והיה מי שדאג שההגנה תיראה מספיק טוב כדי לנצח משחקים. העונה, יאנג מחזיק את ההתקפה של ההוקס עם 28.4 נקודות ו-9.7 אסיסטים למשחק, בעונת שיא של 53.6% אפקטיבי, אבל האחרים אכזבו ויצטרכו להיראות טוב יותר עכשיו כדי שההוקס יוכלו להעפיל לפלייאוף, ואז אולי להעיר את התקווה להישג משמעותי יותר.

שארלוט מצאו את עצמם בפליי-אין גם בעונה שעברה, והם מצטרפים לממפיס בתור הקבוצות היחידות עם 2 הופעות, כשהם יקוו להמשיך באותו מסלול ובעונה הבאה להיות אלה שמשחקים נגד עולה מהפליי-אין בפלייאוף עצמו. ההורנטס הובסו על ידי אינדיאנה בסיטואציה דומה בעונה שעברה, והם מקווים ששנה ניסיון של לאמלו וברידג'ס תסייע להם להתמודד טוב יותר עם הסיטאוציה.

האמירה לגבי אטלנטה מקודם, שהיא קבוצת התקפה חזקה וחלשה בהגנה, נכונה גם לגבי שארלוט, אבל באופן קצת פחות קיצוני, כשההורנטס מדורגים 8 בהתקפה ו-22 בהגנה. העונה, אפשר לומר ששני השחקנים המובילים של שארלוט הם לאמלו בול ומיילס ברידג'ס, כששניהם השתפרו והפכו לשחקנים משמעותיים ולא רק מייצרי ההילייטים, כשבמקרה של לאמלו זה לווה גם בהופעה באולסטאר.

לאמלו וברידג'ס קולעים שניהם 20 נקודות למשחק כשרוזיר מיד אחריהם עם 19.3 נקודות, ואם נוציא את גורדון היוורד הפצוע מהמשוואה, הם מקבלים 5 דקות יותר מהבא בתור ברוטציה – פי ג'יי וושינגטון שלפרקים נדמה היה שהוא לא מוצא את עצמו, אבל סיים את העונה בכושר טוב יותר וקנה לעצמו שוב מקום משמעותי ברוטציה, כשלפעמים הוא גם משחק כסנטר במקום מיילס פלאמלי שהגיע בקיץ במקום קודי זלר והביא שיפור קל.

עוד דמויות חשובות הן קלי אוברה השחקן השישי שקולע 15 למשחק, קודי מרטין וג'יילן מקדניאלס המשלימים, והצמד החדש יחסית – אייזאה תומאס ומנטרז הארל – ששניהם דווקא השתלבו לא רע בקבוצה. בסך הכל, אפשר לזהות מגמת שיפור מהעונה שעברה, על אף ששארלוט נמצאים באותו מקום 10 שהם היו בו בעונה שעברה, ובדיוק עם אותה כמות הפסדים, והראיה לכך היא 10 ניצחונות יותר כמניין המשחקים היתרים על העונה שעברה, ובעיקר קבוצה משופרת שמובילה לתחושה שהפעם הם טובים יותר מאשר שנה שעברה ויכולים לעשות את זה.

כאמור, מדובר בשתי קבוצות חזקות בהתקפה וחלשות יותר בהגנה, וזו שתחשוב גם על ההגנה תזכה ליתרון משמעותי במשחק הזה. בנוסף לכך, המאצ'-אפ בין טריי יאנג ובין לאמלו בול יהיה מעניין מאוד, ומי מהם שיצליח לגבור על ההגנה היריבה ביתר קלות יעניק לקבוצתו יתרון משמעותי.

הימור: יש יתרון של ניסיון לקבוצה שכבר עשתה ריצת פלייאוף ארוכה אחת. אטלנטה ב-8.

4:30 ניו-אורלינס פליקנס – סאן-אנטוניו ספרס:

מאז תחילת פברואר, הפליקנס עם מאזן 18- 14 ששווה למקום ה-7 במערב בתקופה הזאת, מקום 8 ברייטינג התקפי, מקום 10 ברייטינג הגנתי ומקום 8 בנט רייטינג, כלומר, קבוצת פלייאוף לגיטימית לכל דבר ועניין. עד אז, הפליקנס היו במקום ה-12 במערב עם מאזן 18- 32, מקום 25 ברייטינג התקפי, מקום 22 ברייטינג הגנתי ומקום 24 בנט רייטינג, כלומר, קבוצת לוטרי לכל דבר ועניין.

ההבדל העיקרי הוא ההגעה של סי ג'יי מקולום בטרייד דדליין, כשמקולום רושם מספרי שיא אישיים של 24.3 נקודות, 5.8 אסיסטים, 1.3 חטיפות ו-56.4% אפקטיבי במדי הפליקנס, ובעיקר מהווה מניה בטוחה שהייתה חסרה לניו-אורלינס ליד איגרם הלא מספיק בריא ולא תמיד יציב ויונאס ולנצ'יונאס שהוא אופציה שלישית סולידית, אבל לא מעבר.

אינגרם החמיץ העונה 27 משחקים – 14 בחלק הראשון שמתוכם הפליקנס ניצחו 2 ועוד 13 בחלק השני, הפעם עם מקולום בראש המחנה, מהם הפליקנס ניצחו 5. בזמן שהוא שיחק, אינגרם שיפר את ממוצעיו ב-0.7 נקודות בחלק השני של העונה, ובעיקר השתפר מ-48.6% ל-52.4% אפקטיבי. ולנצ'יונאס אמנם פתח את העונה עם אחוזים משוגעים לשלוש, אבל גם הוא השתפר מ-56.3% ל-59.3% אפקטיבי, למרות שבמקרה שלו הייתה גם ירידה של כ-3 דקות ונקודה אחת למשחק.

השחקנים הבאים בחשיבות אצל הפליקנס הם הרברט ג'ונס הרוקי וג'קסון הייז הצעיר, שמכסים את הקו הקדמי יחד עם ולנצ'יונאס וקצת לארי נאנס, והם מחברים 21.1 נקודות באחוזים טובים. במקרה של ג'ונס, אפשר לצרף גם הגנה מצוינת ו-1.9 חטיפות למשחק בחלק השני של העונה, ואילו הייז הפך לשחקן משמעותי לראשונה בקריירה, במחצית השנייה של עונתו השלישית בליגה.

שחקן שראוי לפסקה משל עצמו כאן הוא חוזה אלברדו, רוקי שלא נבחר בדראפט. אלברדו הפך לשחקן רוטציה משמעותי בינואר, והתגלה אט אט כמנהל משחק יעיל, שחקן שיודע לנצל הגנות שלא מתמקדות בו כדי לקלוע ובעיקר שחקן הגנה משמעותי וחוטף מצטיין. בניגוד לדבונטה גרהאם, שיודע לייצר זריקות, אבל לא קולע אותן ביעילות, אלברדו הוא זה שמסמל בצורה הטובה ביותר את השיפור בהגנה וביעילות של הפליקנס, כמו גם את ההשתחלות המפתיעה לפליי-אין, אחרי שהם היו מאחור לאורך העונה.

אצל הספרס, לאורך כל העונה הם נתנו לנו תחושה שהם לא אמורים להגיע לכאן, בעיקר בגלל הרבה הפסדים צמודים (מאזן 15- 24 במשחקים צמודים – הכי גרוע בליגה חוץ מאינדיאנה ובוסטון), אבל ברגעי האמת של העונה, הספרס ניצלו לו"ז נוח יחסית וניצחו 7 מתוך 8 משחקים, כשההפסד היה בנקודה לממפיס בלי מוראנט, והבטיחו את המקום בפליי-אין.

הספרס ניצחו העונה 34 משחקים, כלומר מאזן 1- 9 ב-10 המשחקים שנוספו מהעונה שעברה, אבל העונה יש לנו באמת קבוצה צעירה ומוכשרת שנראית די טוב לרוב, אבל סובלת מהרבה הפסדים צמודים, כיאה לקבוצה צעירה, ואמורה להשתפר בעתיד. רוב השחקנים הבכירים של הספרס כבר השתתפו בפליי-אין בשנה שעברה, אבל הפעם הם יקבלו תפקיד מרכזי יותר, והניסיון שהם יצברו הלילה, ואולי גם בהמשך, יהיה משמעותי מאוד.

השחקן המרכזי של הספרס העונה הוא כמובן האולסטאר דג'ונטה מארי, שרשם עונה מצוינת של 21.1 נקודות, 8.3 ריבאונדים, 9.2 אסיסטים ו-2 חטיפות למשחק, כשהוא מועמד לגיטימי גם לתואר השחקן המשתפר של העונה. לידו, השני בהיררכיה הוא קלדון ג'ונסון שהגיע העונה ל-17 ו-6 ב-54.5% אפקטיבי, כשגם פולטל עשה קפיצת מדרגה משמעותית עם 13.5 נקודות, 9.3 ריבאונדים, 2.8 אסיסטים ו-1.7 חסימות למשחק.

שחקנים צעירים נוספים שתורמים את חלקם הם דווין ואסל, לוני ווקר ואפילו ג'ושוע פרימו הגארדים, ובקו הקדמי אלו זאק קולינס שחזר בפברואר מפציעה ארוכה וממלא מאז את תפקיד הגבוה המחליף, ג'וק לנדייל הרוקי שהדקות שלו תלויות במצב הרוח של פופ וקייטה בייטס-דיופ הסולידי שנותן בעיקר הגנה.

מבוגר אחראי אחד יש בסגל של הקבוצה, וזהו ג'וש ריצ'רדסון שאחרי תקופות לא מוצלחות בפילדלפיה, דאלאס ובוסטון, מצא שוב את מקומו בקבוצה שמתאימה לאופי שלו. ריצ'רדסון קולע 11.4 נקודות למשחק ב-53.4% אפקטיבי ו-94.6% מהקו מאז שהגיע לטקסס, והוא מחזיק ברייטינג ההתקפי הכי גבוה אצל הספרס העונה, כמו גם בנט רייטינג הטוב ביותר מבין שחקני הרוטציה הקבועים.

אמנם מדובר בשתי קבוצות עם מאזן שלילי, אבל זו תהיה הסתכלות לא מדויקת על שתיהן, כי כמו שהראינו לגבי הפליקנס מאז תחילת פברואר, שהם במאזן 18- 14, הספרס בסך הכל במאזן 15- 16, מדורגים 17 בהתקפה, 15 בהגנה ו-17 בנט רייטינג בתקופה הנתונה, אבל במקרה של הספרס המבחן האמיתי הוא ב-11 המשחקים האחרונים, בהם הם מדורגים 11 בהתקפה, 4 בהגנה ו-4 בנט רייטינג, אמנם נגד יריבות נוחות יחסית, אבל זה מראה גם את הכושר הטוב של שתי הקבוצות.

במשחק הספציפי הזה, המאצ'-אפים המרכזיים הם בין מארי למקולום כאלה שמניעים את ההתקפה, בין ג'ונסון לאינגרם בתור הפורוורדים הסקוררים ובין פולטל לולנצ'יונאס בצבע. אפשר להוסיף את הגארדים הרבים של הספרס מול חוזה אלברדו ההגנתי ודבונטה גרהאם הסקורר, ואת הקו הקדמי של הספרס בעיקר מול הייז וג'ונס.

הימור: פופ מסוגל להוציא שפנים גם כאן, אבל מקולום היה במשחקים גדולים וקלע פעם 37 נקודות במשחק 7. בסיטואציה די דומה, הוא יכול להיות זה שמביא לפליקנס את הניצחון. ניו-אורלינס ב-5.