מדברים עליו: סיכום העונה השנייה של דני אבדיה ב-NBA / דרור פישר

82 משחקים, 685 נקודות, 425 ריבאונדים, 167 אסיסטים, 59 חטיפות ו-44 חסימות. אלו המספרים היבשים של דני אבדיה בעונתו השנייה בליגה הטובה בעולם, והראשונה שהייתה המלאה שלו (אחד מתוך חמישה שחקנים – הכי מעט אי פעם בליגה). מאז משחק הפתיחה עד למשחק הסיום, ההתחפתחות של דני אבדיה הייתה אחד הסיפורים המשמעותיים סביב וושינגטון, לצד שאלת העתיד של בראדלי ביל וניהול הרוטציה הרחבה בחודשים המוקדמים יותר. לאורך העונה, הוא בלט לטובה ולרעה בכל האספקטים של המשחק, כאשר סימן השאלה סביב היכולת ההתקפית שלו עדיין המשיכה לרחף ברחבי הקפיטל וואן ארנה.

ב-161 הימים האחרונים, אבדיה התראיין מספר פעמים ובכולן דיבר דוגרי, בלי להתחמק יותר מדי מהשאלות והיה מלא בביקורת עצמית וראייה לעתיד. מצד שני, הוא גם היה כנה לגבי הביטחון העצמי שלו, שידע עליות ומורדות לאורך העונה כמעט כמו הקבוצה שלו, והוא לא פחד להגיד את זה בזמן ולהראות לעולם את הצד הפגיע יותר שלו.

לכן, הפעם הסיכום יתבצע סביב הציטוטים שאמר/נאמרו על אבדיה במהלך עונת 2021/22 ויכולים לספר לנו את הסיפור של הנציג שלנו ב-NBA.

"או שאבדיה סובל ממזל רע מאוד, או שהוא צריך לעשות שינוי בסיומת מתחת לסל"

המשפט הזה נכתב ב-NBC וושינגטון אחרי הניצחון על אטלנטה במשחק החמישי של העונה, אבל בעצם הוא היה יכול להיכתב גם אחרי המשחק האחרון של העונה. אבדיה הרגיל אותנו לתרחיש מאוד ספציפי ואפילו מייאש שקרה כמעט בכל משחק – קליעה של לייאפ קשה עם מגע והחטאה של לייאפ פשוט וחופשי כמה דקות אחר כך. רבות דובר על הגובה של הפורוורד ועל היכולת שלו לסיים בדאנקים במקום בלייאפ (ד"ש לדאטומה כמובן), אבל הוא לא מצליח ליישם זאת לאורך זמן ומתעקש ללכת על הדרך הסטנדרטית במקום לא סטנדרטי.

"השומר הכי טוב של וושינגטון"

המשחק השישי של העונה, מול בוסטון, היה המשחק הראשון בו אבדיה הצליח להביא את הניצחון לוויזארדס בזכות ההגנה שלו, שחסם את ג'ייסון טייטום בהארכה השנייה ושינה לחלוטין את המומנטום של המשחק, שהיה לצד הסלטיקס. העבודה ההגנתית של הישראלי התאימה מאוד לצורה בה הקבוצה מהבירה שיחקה בתחילת העונה, כאשר ההתקפה לא עבדה בצורה יעילה. אין ספק שמאז אותו משחק השם של אבדיה כשומר טוב בליגה צבר תאוצה, אבל לצד זאת התהיות על יכולתו ההתקפית המשיכו לרחף, במיוחד אחרי שזרק רק 4 פעמים וקלע 3 נקודות באותו ניצחון.

"אבדיה היה מדהים נגד יאניס, הצמיחה שלו אדירה"

משחק הפריצה של אבדיה בהגנה. למרות שקלע רק שלוש נקודות, הפורוורד הוצב מול ה-MVP של סדרת הגמר והאלוף המכהן מיוון ותיסכל אותו פעם אחר פעם. הוא הצליח, יחד עם ניתוב נכון ועזרה טובה, לעצור את יאניס על 46% בלבד מהשדה שגרם לכל הקבוצה להביא לו מחמאות בתקשורת וגם לכוכב של הקבוצה לספק את שלמעלה. לארי יוז, השחקן האחרון של הוויזארדס שנבחר לאחת מחמישיות העונה, אמר עליו שהוא "יכול לשמור על שחקנים בכל עמדה" ושהיכולת הזאת תשאיר את אבדיה בליגה ל"10-15 שנים הבאות". היו גם קולות בוושינגטון שקראו להצביע לו לשחקן ההגנה של העונה.

"אני גאה בנתונים שלי בהגנה"

לכל אחד יש את המשחק ההוא שמשוחק בצורה לא אידיאלית. אצל אבדיה זה הגיע מול קליבלנד, כאשר חלה בשפעת, לא התאמן ולמרות זאת שיחק 23 דקות וקלע 16 נקודות בתחילת דצמבר. למרות היכולת ההתקפית הטובה, שהייתה הפעם השלישית בלבד עד לאותו משחק בה קלע בספרות כפולות, החליטו להתמקד ב-NBC שוב ביכולת ההגנתית של הישראלי והגדירו את השיפור באספקט הזה כ"צעד מפתיע בהתפתחות שלו". יומיים לאחר מכן, The Ringer עשו עליו כתבה מקיפה וכתבו כי "אבדיה הפך לשחקן הגנה מהעילית". למרות היכולת הטובה, אבדיה לא עבר את רף ה-28 דקות ובוושינגטון החלו לתהות למה הוא לא מקבל יותר קרדיט מאנסלד ג'וניור.

"אבדיה הוא פוטנציאל ענק"

אמנם הציטוט נלקח ממסיבת העיתונאים של ווס אנסלד ג'וניור כאשר חתם במועדון ביולי האחרון, אבל המחשבות על הפוטנציאל של אבדיה גורמות לנו לחשוב בדרך כלל על התפקוד שלו כרכז, העמדה המועדפת עליו. ביום הולדתו ה-21, אבדיה ניצל את מצוקת הרוטציה בוושינגטון ואת העובדה שאף רכז לא היה פנוי כדי להשתלט על העמדה, לשחק 40 דקות ולקבוע שיא קריירה בחטיפות (4) ושיא ישראלי באסיסטים ב-NBA עם 8. בהמשך העונה אבדיה קיבל עוד הזדמנויות במשחקים חסרי חשיבות להוביל כדור והמשיך להראות את אותו הפוטנציאל, אבל זה קרה במקרים מאוד ספציפיים שקשה מאוד להשליך אותם על עונה שלמה.

"לא היה לי מה לעשות"

תחילת הסדקים. אבדיה סופסל לראשונה בקריירה בניצחון על פילדלפיה ב-16.1.22 ושיחק רק בשלוש דקות בגארבג' טיים, אחריהן כתב באינסטגרם ש"דברים טובים לוקחים זמן". שני משחקים לאחר מכן, הישראלי פגש פעם נוספת את ג'ייסון טייטום, שהמטיר על ראשו 51 נקודות בוושינגטון וגרם לו בפעם הראשונה העונה להרגיש חסר אונים לחלוטין בהגנה, למרות משחק טוב יותר מבחינה התקפית. זאת הייתה תקופה בה נראה שאם אבדיה משחק טוב התקפית, הקבוצה מפסידה ולהפך. נקודת השפל של וושינגטון הגיעה שלושה ימים לאחר מכן, בו וושינגטון הפסידה לאחר שהובילה ב-35 הפרש מול הקליפרס נטולת פול ג'ורג' וקוואי לאונרד.

אלו היו המשחקים הראשונים עם רוי האצ'ימורה ותומאס בראיינט לאחר החזרה מפציעה, בזמן שהקבוצה בדיוק מתאוששת מקורונה ואנסלד ג'וניור ניסה להבין לאן הולכת הרוטציה שלו. אחת הנקודות שלא היו ברורות בסיום המשחק הייתה ההצבה של קורי קיספרט על לוק קנארד במקום דני אבדיה, שכן ברור שקנארד ייקח את הזריקה המכרעת ואבדיה ידוע בתור אחד שקשה יותר לקלוע עליו בקרב שחקני וושינגטון, בין אם זה משלוש ובין אם זה מתחת לטבעת. אפשר להגיד שההחלטה הזאת חיסלה סופית את התלות של הוויזארדס בהגנה של אבדיה והחליטה להעביר את המושכות ליפני, שנחשב לאגרסיבי יותר אבל לאו דווקא שומר טוב יותר.

"ההופעה שלו כל כך יפה, זה פשוט נראה טוב"

הטרייד דדליין עבר ואבדיה קיבל חדשות טובות מבחינתו: ספנסר דינווידי עזב, התחליפים שלו עדיין לא בריאים ב-100% והוא יוכל לקחת יותר אחריות בניהול המשחק. במשחק הראשון אחרי העזיבות, בניצחון על ברוקלין, הוא סיים עם 13 נקודות, 4 ריבאונדים, אסיסט, חטיפה וחסימה ב-31 דקות. זאת הייתה ההתחלה של צמיחה גדולה עבור אבדיה, שקלע מאז בשישה משחקים בספרות כפולות וסחט מחמאות גם בבליצ'ר ריפורט, שכתבו עליו שהוא "יכול לעשות הרבה רעש בליגה. הארסנל ההתקפי שלו עדיין בבנייה – וזה מפחיד". אותו רצף נעצר במשחק ללא נקודות מול קליבלנד בסוף פברואר, והמשיך גם במסע לחוף המערבי, שהיוותה את נקודת השפל שלו העונה.

"היה משהו בשבוע האחרון שגרם לי להיות בדאון"

הופעת הפריצה של אבדיה, שהכניסה אותו לתודעה ב-NBA, הייתה בסטייפלס סנטר מול הלייקרס, אז הוא קלע 14 נקודות, כולל שלשת קלאץ', בדרך לניצחון על לברו וחבריו. כנראה ששינוי השם של האולם לקריפטו.קום ארנה השפיע גם על אבדיה, שלא הצליח לקלוע ולו נקודה בלוס אנג'לס והמשיך את היכולת הרעה גם בפורטלנד, שסגר מבחינתו שלושה משחקים ללא אף נקודה לרפואה. אחרי קטיעת הבצורת מול גולדן סטייט, הישראלי הודה בכך שעבר עליו שבוע קשה: "לא הרגשתי טוב, חשבתי יותר מדי וראו את זה עליי. הפסיכולוג הכי טוב שלי הוא האולם, זה מה שמרגיע אותי". במשחק הבית הראשון לאחר מכן, מול עוד הצגה ענקית של ניקולה יוקיץ', אבדיה הצליח להתבלט עם 19 נקודות ו-7 ריבאונדים.

"ארצח אותך אם לא תשחק ככה כל משחק"

שמונה ימים אחרי המשחק בלוס אנג'לס, הלייקרס הגיעו לבקר בבירת ארצות הברית ופגשו גרסה חדשה של אבדיה. הפורוורד לא פחד להרים זריקות, קלע 17 נקודות, קלט 4 ריבאונדים, מסר 4 אסיסטים ושוב קלע שלשה בקלאץ' שגמרה את הסיפור והבטיחה את הניצחון לוויזארדס אחרי שישה הפסדים. לאחר המשחק, ראסל ווסטברוק אמר לו את המשפט המצוטט למעלה, וזה לא הפתיע אף אחד בהתחשב באגרסיביות שהפגין לאורך כל 32 הדקות בהן שיחק. 

כמה ימים מאוחר יותר, הוא קבע שיא קריירה עם 21 נקודות מול הפיסטונס והודה שקבוצות נותנות לו לזרוק בגלל אחוזי הקליעה הלא טובים שלו: "אני יודע שהן נותנות לי לזרוק בגלל זה, אבל זה לא אומר שאני אפסיק לזרוק". בנוסף הוא גם הודה בבעיה שרודפת אותו עוד מתחילת העונה ואמר: "אני קולע את הלייאפים הקשים ומחטיא את הקלים, לפעמים אני שוכח שאני 2.06 מטר. אני מאמין שכל זריקה שלי תיכנס וזה מה שחשוב"

"העונה הזאת הרגישה כמו רכבת הרים רגשית"

אחרי 81 משחקים, אבדיה התפנה לסכם את העונה הכי עמוסה בחייו. ההתבגרות של אבדיה נראתה לעין בשלבים מסוימים של העונה, אבל עדיין אפשר לראות ולחוש שהרבה דברים משפיעים עליו, כולל הביטחון האישי שלו על המגרש. הוא הודה בעצמו שיש ימים בהם הוא מרגיש יותר טוב על הפרקט ולכן מנסה יותר דברים, ויש ימים שזה לא הולך לו והוא נכנס לתסבוכת עצמית.

לאבדיה לא היה קיץ פנוי לנקות את הראש. הוא היה עסוק במהלך הפגרה בשיקום הברך ולחזור כמה שיותר מוכן לעונה, כך שלא יצא לו לשפר יותר מדי את הדברים משנה שעברה ולכן השיפור שראינו הוא נטו מבחינת הניסיון על הפרקט ופחות עבודה אישית. הקיץ תהיה לו גם מנוחה וגם אופציה לשחק עם ישראל במוקדמות גביע העולם ביוני וביורובאסקט בספטמבר, שם הוא צפוי להיות לראשונה בקריירת הבוגרים שלו שחקן מוביל כיאה להייפ שנוצר סביבו ולהצלחה היחסית לה הוא זוכה באמריקה.

למרות זאת, אבדיה צריך לעבור עדיין תהליך ארוך – שיפור הקליעה מהשדה (43.2%), שיפור הקליעה לשלוש (31.9%), לא להתלונן על כל שריקה לעבירה ולקבל את השיפוט ב-NBA, ששונה כמעט לחלוטין ממה ששורקים באירופה, לשפר את הובלת הכדור מול יריבים נמוכים וזריזים יותר ולנסות לקחת יותר יוזמה בהתקפה. בתחילת העונה ראינו את המראות המוכרים מתקופת סקוט ברוקס, בהן אבדיה רץ מפינה לפינה ולא עשה יותר מדי. בשנה הבאה ככל הנראה תהיה לישראלי הזדמנות פז לשמש כפליימייקר ברגעים החשובים של העונה, והוא צריך לקחת אותה בשתי ידיים במחשבה על הערך שלו לקראת השנים הבאות. 

נכון להיום, אבדיה נחשב לשחקן הגנה טוב אבל פוטנציאל התקפי לא ממומש, שלא ברור עד כמה יכול להתממש. בעונה השלישית בדרך כלל מגיעה קפיצה משמעותית ביכולת אצל שחקנים שהתקשו למצוא את הקצב, כאשר אחת הסיבות היא להקפיץ את המניה לקראת המו"מ על החוזה הבא. כספי הצליח ליצור לעצמו שם של קלעי שלשות סולידי ושחקן הגנה נחמד, אבל הטייטל הזה הביא לו בעיקר חוזים זמניים ושינע אותו בין חמש קבוצות בשלוש שנים עד לפרישה מהליגה. אבדיה צריך לפתח לעצמו טייטל יותר חזק משל כספי ולהראות יכולות שאין להרבה אחרים בשביל להשאיר חותם בליגה, וגם בארצות הברית יודעים שזה יכול לקרות. כל מה שהוא צריך לעשות זה לרדת מרכבת ההרים ולמצוא איזו חללית שתיקח אותו הכי גבוה שאפשר.

לפוסט הזה יש 34 תגובות

  1. תודה דרור. סיכמת בצורה מאוד מקורית את כל הנקודות העיקריות. בעיני, וושינגטון מתייחסים אל אבדיה כאל עוד אחד מ"הצעירים המוכשרים" שלהם, ולא מבינים שהוא השחקן היוצר הכי טוב בקבוצה ושהפוטנציאל שלו גבוה משמעותית מזה של האצ'ימורה, קיספרט וגאפורד שכנראה לא יהיו יותר משחקנים סולידיים.

            1. זה לא נחשב כוכב אצל אף אחד כמעט.

            2. הוא נבחר, ובצדק, לחמישייה השנייה של הליגה

            3. אני רואה עכשיו שציינת רק את 2016 חשבתי שהתכוונת בכללי – לזה אני בכלל בספק שהוא יגיע.

            4. כרגע הוודאי הוא רק מה שכבר קרה. ברמת הפוטנציאל, אני מאוד מאמין בו.

            5. האמת שבמחשבה שנייה דריי הגיע הרבה יותר מבושל לליגה אז אי אפשר לשלול את הפוטנציאל .

  2. יופי של פוסט.
    דני, כשהולך לו, זה שחקן שכיף לראות.
    צריך קצת יותר דרייב מנטלי בהתקפה, להעיז יותר ולהגיע בכוח לטבעת.
    המשחק האחרון הוא דוגמא נהדרת – פתח מצויין, וממש בתחילת הרבע השני כבר היה עם 11 נקודות, ומשם עד סוף המשחק הוסיף רק נקודה מהעונשין, כשמסביבו האצימורה וקיספרט מפגיזים כאילו אין מחר.

    1. דני בוי יהיה תותח בליגה – רק שישמור על צניעות – יש לו "החלקות" בתחום הזה, אפשר בינתיים לייחס את זה לגיל הצעיר אז סבבה.
      אתה ה-"דני ספשל" של האתר, תואר מחייב (חחחח אכלת אותה, חייב להמשיך לצפות בכל המשחקים שלו). אני ראיתי אותו בכל המשחקים בשנה שעברה אבל באתי בגלל ראס
      🙂
      בכל מקרה אתה לא לבד, עגל הוא הרובין שלך. עלו והצליחו
      🙂

  3. נהדר תודה רבה
    מצד אחד הוא מראה התקדמות ויש לו כישרון
    מצד שני נדמה ששיחק בקבוצה אידאלית כזו שלא הולכת לשום מקום העבירה טריידים והכוכב נפצע
    הוא אכן התקדם אבל היה יכול יותר
    שנה הבאה שנה קריטית מאד אולי הקריטית ביותר שלו בליגה
    היא תקבע לאן מועדות פניו

      1. מסכים איתך. העונה הבאה תהיה מבחן גדול עבורו כי אני לא רואה אותו משתלב בעמדות 3-4 כשכולם בריאים. גם השוק החופשי הולך להיות מאוד קריטי לקבוצה, במיוחד אם ממשיכים לתת את המושכות לקיסרפט וקלודוול פופ בעמדות 2-3 כמו שהזייה שהייתה עד עכשיו. האידיאל כמובן הוא שהוא יפתח בעמדה מספר 1 ויצליח להביא את הכדור למקום שבו הוא צריך להיות, או יצור מעצמו מהלכים בפוסט אפ מהמיסמאצ'ים שצפויים להיות לו בעמדה מול רוב הקבוצות (השחקן היחיד בערך שעושה את זה בקבוצה מזווית העין שלי). אם זה לא יקרה, אני מניח שנראה את אותם המספרים ואותם הדיבורים גם בשנה הבאה

      2. מהרגע שביל נפצע הכי אידאלי שרק אפשר לחשוב עליו
        שנה שעברה עם ראסל ועם ביל הוא לא ראה כדור
        השנה בלי שניהם ובלי דינווידי שעזב
        לאחר שכבר ברור שהם לא הולכים לשום מקום זהו התסריט האידאלי עבורו
        אז נכון הוא השתפר וניצל זאת בעיקר ביכולת הובלת הכדור והמסירה אבל נראה לי שיכול היה יותר

        1. שום דבר בוושינגטון לא אידאלי עבורו – קבוצה שלא משתמשת כמעט בכלל ביכולות שלו. לאן הלכו כל הכדורים של ביל כשהוא נפצע? מעט מאד לדני.

  4. קצת חבל לי שדני לא פיתח קליעה כי על זה תחזיק הקריירה שלו. כבר בעונה שנייה הוא מפגין הבנת משחק השני הצדדים שאין להרבה וטרנים אחרים.

  5. רכבת הרים זה תיאור מדויק.
    לצד משחקים שלקח את הכדור באגרסיביות לסל, עם פינגר רולים בשמאל!!! ומסירות מדהימות, משחקים שהיה נראה שהוא לא יכול לתרום בשום מובן לקבוצת לוטרי.
    חייב להגיע ל 10-15 נקודות ו 4-6 אסיסטים. לא בשמים אבל יתן לו פתח להיות שחקן משמעותי בקבוצה טובהץ
    כמובן שזה בעיקר תלוי בזה שלא יאבד כדורים, ויקלע באחוזים טובים יותר.
    מקווה מאוד שיהיה רכז (ראשון? שני?) לפחות 15 דקות למשחק בשנה הבאה. לא חייב להיות זה שיעבור את החצי, אבל זה שיקבל החלטות.

  6. מסכים עם רוב הניתוחים כאן. לתפיסתי – דני בוי חכם מאוד, מגוון, גבוה, מוביל כדור, מוסר מעולה ומבין היטב את המשחק. מיני-חד-קרן.
    מה שכן – חייב לשפר את הקליעה. בליגה הזאת זה אלף בית של גימל דלית
    🙂

  7. יש לו עוד הרבה לאן להתקדם, בכל תחום כמעט, אבל אם הוא הצליח להתגבר על הקבוצה המחו#*נת שהוא נפל אליה, מצבו טוב. את המשחק האחרון, לדוגמה, הוא פתח בהצטיינות, ואחר כך יובש עלי ידי חבריו התקפות שלמות. ממה שיצא לי לראות מהם השנה, ווש היא קבוצת אנטי כדורסל.
    .
    תודה רבה על הטור, הקונספט והביצוע מצויינים

  8. תודה.
    דני אבדיה יהיה אולסטאר.
    אמרתי את זה מההתחלה ואמשיך לומר זאת תחת כל עץ רענן.
    אבדיה צריך לשפר את הקליעה באופן כללי ולהיות יציב יותר בכל האספקטים של המשחק.
    את כל היתר יש לו.

  9. דני לא רכז.
    הקליעה לא יציבה.
    לוקח הרבה ריבאונדים יחסית לעמדה. סטרץ 4 יותר מתאים לו.
    הובלת כדור כאופציה שניה ושלישית.
    יהיה רול פלייר ומקווה שלהרבה שנים. הלוואי ויפתיע אותי

    1. בס"ד
      עתידו של דני.
      הבעיה הכי גדולה שלו היא חוסר יציבות.
      צריך לשפר את הקליעה, ויש עתיד משמעותי בליגה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט