הקדמה (אפשר לדלג עליה ישר ל-10):
למה טופ 10? בהיעדר דיינסטי אמיתית עם כתר על הראש ו-20 כוונות לטורסו סטייל ג"ס של דוראנט, טייטל ה-NBA הרבה יותר נזיל משאנשים נוטים לחשוב, והוא הרבה פעמים יותר מאבק של שרידות ומזל מאשר הוכחה ניצחת למי הקבוצה הטובה ביותר. כמו בשנה שעברה, גם העונה יש טופ 6-7 מובהק של קבוצות עם קייס פוטנציאלי משכנע, ותמיד גם יש את הריצה של זו שלא ציפינו.
11. אין טופ 10 בלי קבוצת OLI ואצלי זו הקליפרס. מקום 8 במערב בלי קוואי (וג'ורג' לחלקים נכבדים של העונה). מה קורה אם קוואי (שנראה לאחרונה באימון) מפתיע אותנו בהליכה מפתיעה לפרקט וויליס ריד סטייל עם תחילת הפלייאוף? לא הרבה כנראה, אבל הנה הם כאן.
10. שיקאגו:
קונספט מרשים והתחלה שעלתה על הציפיות. לאבין, ווץ', ודרוזן כעוגנים התקפיים. וויליאמס, קארוסו, ובול כספיישליסטים הגנתיים (ועוד). הבולס צברו ניצחונות, דהרוזן נתן סטרץ'-וי-פי באמצע העונה ולשנייה היה נדמה שהקונטנשן חזר לשיקאגו.
למה לא?
לונזו וכל החשיבות שלו למארג המנצח של שיקאגו סיימו את העונה, ושיקאגו ככלל עם 7-14 מאז ה-ASB, ורייטינג הגנתי קרוב ל-117. זה לא חומר של אליפות. ובואו לא נשכח מאזן 2-20 מול קבוצות טופ 8.
למה כן?
וויליאמס וקארוסו חזרו, דוסונמו צבר נסיון לאורך העונה בהיעדרם, ואם כולם בריאים הם יכולים להיות מוקש התקפי לכל קבוצה בסדרה ספציפית, זה עדיין תיאורטי מכדי ללכת עד הסוף אבל אני אוהב את הבראנד ואליו.
9. דאלאס:
עם 5 נצחונות ב-6 האחרונים ורייטינג התקפי של 123.3, דאלאס מרגישה כמו אחת הקבוצות החמות בליגה ולוקה נראה יותר ויותר כמו הסופרסטאר שאנחנו יודעים שהוא.
למה לא?
כי טוב ככל שיהיה, לוקה לבד לא אמור להספיק לאליפות
למה כן?
בעולם שבו דאלאס טובים כמו היכולת של שחקני המשנה לקלוע את הזריקות הפנויות שלוקה מספק להם – פיני סמית' על 41.6 אחוז על למעלה מ-6 זריקות מאז האולסטאר, דינווידי כמעט 40% (4.8 נסיונות), ברונסון 37.1 (3.3), בולוק 36.2 (7.5). אפילו ברטאנס על 45.5% מחוץ לקשת ב-10 משחקים האחרונים.
8. ממפיס:
לא משנה מה אומרים – קבוצה במאזן 20-3 בלי הכוכב שלה היא קבוצה שקשה להעריך. תוסיפו על כך את מעט נסיון הפלייאוף שיש שם מחוץ לסטיבן אדאמס מצד אחד והמאזן השני הכי טוב בליגה מצד שני ואין לי מושג מה לעשות איתם. בכללי אני באמונה שצריך לקבל צלקת פלייאוף לפני שחוזרים כדי לנקום אותה.
למה כן?
טיילור ג'נקינס אמר שג'ה אמור לחזור לפני סיום העונה
למה לא?
טיילור ג'נקינס אמר שג'ה אמור לחזור לפני סיום העונה
7. ווריורס:
איפה שזה נהיה קשה. נקודת החיתוך המפרידה בין הטיר העליון לכל השאר. הווריורס פתחו את העונה נהדר וקצת שכחנו כמה טובים הם היו לפני שדריימונד נפצע (29-8). באותה נקודה, הם גם היו ההגנה הטובה בליגה בכמעט 2 נקודות מהמקום השני (DRT 102.2). מאז הרבה מים חלפו ב-bay: דריי נפצע, קליי חזר, סטף יצא ממירוץ ה-MVP (אחרי הובלה כמעט חסרת תקדים בסקר המוקדם) וויגינס ממירוץ האולסטאר בדיעבד.
למה כן?
כי גם הרבה ממה שקרה מאז יכול להיות השפעה לטובה בעולם שסטף חוזר: קליי התחיל להתייצב, ג'ורדן פול וקומינגה צברו ביטחון, והסגל בכללי בנוי מתמהיל נכון של ניסיון ורעב ומלא טאלנט (כשבריא). והדרך לגמר במערב קלה יותר, מה שיכול להתברר כקריטי אם סטף חוזר בהדרגה.
למה לא?
להתחיל פלייאוף עם פציעה זה כבר uphill battle. הליינאפ של הווריורס ששיחק הכי הרבה (סטף, פול, דריי, וויגינס, לוני) שיחק פחות מ-350 דקות (פחות מחצי מהליינאפ המקביל של הסאנס), ואצל הווריורס אנחנו גם לא באמת יודעים אם זה בכלל הליינאפ שיסיים משחקים (סביר שלא). חסר הרצה לקבוצה.
6. מיאמי:
המדורגת מספר אחד בקונפרנס החזק יותר לא אמורה להיות שישית בדירוג, ובמיוחד כשמסתכלים על הפציעות שעברו וההסתמכות על היט קאלצ'ר וגייב וינסנט שיסחבו אותם קדימה. עכשיו, כשהכשירות חזרה והקאלצ'ר וגייב עוד שם – הדמיון על מה הם יכולים להיות משתולל.
למה כן?
מאמן שאפשר לסמוך עליו, שחקנים שיודעים להוציא מעצמם יותר כשזה חשוב, יכולת להתמודד עם פציעות במהלך הפלייאוף. הגנה טופ 5 בליגה, קבוצת שלשות טופ 1 בליגה. ארבעה שחקנים שקולעים מעל 40% מ-3 על מעל 6 נסיונות מאז ה-ASB (קייל, סטרוס, דאנקן, הירו). שיא מועדון של 144 נקודות במשחק האחרון (משחק תחרותי). אולדיפו כווילד קארד עם 21 נקודות ב-88% TS. אולי זה פחות.
למה לא?
אני לא קונה את הריצה בבועה כאינדיקציה וחסר לי סופרסטאר. אבל באמת לא יודע למה להסביר למה הם נמוכים בדירוג.
5. ברוקלין:
בעקבות דיון פנימי עמוק בין מה שראינו לעומת מה שאנחנו עוד יכולים לראות מהם – נסגרתי על המקום החמישי. מהטריו המטורף שעשה סערה לפני שנתיים, נותרו קיירי, דוראנט, והרוח של הארדן. הטרייד על סימונס בדדליין היה אמור להפוך אותם לקבוצה עמוקה ומאוזנת. שומר פרימטר elite ומישהו שמעולה בקיק-אאוט ל-3 + אחד מקלעי ה-3 הטובים בליגה למען ייראו וירווחו.
למה לא?
סימונס לא ישחק העונה, וברוקלין מקום 18 בהגנה מאז הדדליין, ובגדול קבוצת 50-50 בתקופה. פלוס הם יעלו כנראה מהפלייאין לסיד השביעי ומעבר לעניין הביתיות, יש סיכוי ממשי לקבל מילווקי בסיבוב הראשון. אם קבוצות אחרות בדירוג יצטרכו להתמודד עם 3 סדרות קשות בדרך לתואר – לנטס זה 4.
למה כן?
כי הלו"ז היה סופר קשה בתקופה הזו וקיירי עדיין שיחק רק חלק מהמשחקים. הנט-רייטינג של הרכבי דוראנט-קיירי השונים עדיין נהדר ואנחנו נראה בתקווה יותר דקות מהם בפלייאוף ופחות ספסל. ברוס בראון מפתיע לטובה!
4. פילדלפיה:
הרולרקוסטר שעבר על הסיקסרס מאז ההדחה לאטלנטה בשנה שעברה לא היה קל על הקבוצה שעסקה רוב העונה בלחשוב על טריידים פוטנציאליים ואיך סאגת סימונס תיגמר. אצל רוב השחקנים, עננת טרייד מעל ראשם לא משחקת לטובתם וכך הסיקסרס שיחקו רוב העונה. חוץ מאמביד – שהיה מדהים לאורך כל הדרך. בסוף הגיעו הדדליין והארדן. סימונס, דראמונד וסת' קארי עזבו – וכולם שמחו ורחובות העיר התמלאו תקווה ודריל מוריי נשם לרווחה.
למה לא?
ההגנה של פילי נחלשה מאז הטרייד, סת' קארי חשוב מכפי שנתנו לו קרדיט. והארדן כסקורר נראה צל של ימיו בפילי (34% מהשדה, 31% מ-3, מאזן 3-4 ב-7 משחקים האחרונים).
למה כן?
בשורה התחתונה פילי היו לא רעים לאורך העונה – ולדעתי הם טובים יותר מאז הטרייד. זה מתבטא בעיקר בעלייה בנט-רייטינג (+3.5) וביעילות התקפית, ויש עוד המון עבודה לפנינו. מתוך כל הליינאפים של ה-5 שחקנים בליגה ששיחקו מעל 200 דקות יחד, לפילי עם אמביד-הארדן-האריס-ת'ייבול-מקסי יש את הנט-רייטינג השני הכי גבוה (רמז – מקום 1 לקבוצה הבאה בדירוג). ולסיום אגנוב סטאט מזאק לואו שכתב על החשיבות של הארדן בפיק נ' רול עם אמביד: עד הטרייד, אמביד יזם 41 סקרינים פר 100 ו"התגלגל לסל" ב-37% מהם. מאז הטרייד הוא יוזם 46 פיקים ומתגלגל 51% מהזמן. הוא זורק יותר, סוחט יותר עבירות, ומוצא שחקנים פנויים ברייט גבוה מאוד בסיטואציות האלו. אם הארדן יעלה בקצת את האחוזים שלו מהתחתית שבה הוא נמצא – מדובר ב-1-2 פאנץ' מהמסוכנים בליגה.
3. בוסטון:
מאז גיים 7 בגמר הקונפרנס 2018 אנחנו מחכים לקבוצה הזו להתפרץ והנה זה קרה. במקום להביא סטאר גארדים להשכרה, הסלטיקס שמים את הכדור יותר אצל הסטאר שלהם וטייטום מחזיר בגדול ככל שהעונה מתקדמת (53% TS עד 1.1 ו- 60.9% מאז עבור 28 נקודות בספאן הזה). בנייה סביב הקור של סמארט-בראון-טייטום, עבודה נהדרת בדדליין שהביאה להם את דריק ווייט, והזרקת הרבה יותר דקות רוברט וויליאמס למיקס (+11 משנה שעברה) השלימה קור שנראה בלתי עציר… עד הפציעה של וויליאמס.
למה כן?
מאז ה-1.1 יש להם את ההתקפה השנייה הכי טובה בליגה, בו בזמן שהם ההגנה הכי טובה בליגה ביי פאר, מה שמעניק להם את הנט-רייטינג הכי גבוה בליגה בכמעט 4 נקודות (!) מעל פיניקס במקום השני, ומדובר בסמפל של 45 משחקים. יש להם את הרעב והפאשן של קבוצה צעירה יחד עם החוצפה והנסיון של היי אנחנו עושים את זה כבר כמה שנים עכשיו. יש להם סטאר (שאם היה דיון על MVP של החצי עונה האחרונה כנראה היה בשיחה) שמעמיד מספרי פיק נ' רול מטורפים כמוביל כדור, ואנחנו יודעים כמה פיק נ' רול חשוב בפלייאוף.
למה לא?
בואו נדבר על וויליאמס- חלק אינטגרלי בסיבה שההגנה של בוסטון כה טובה. החדשות האחרונות הן שהוא עשוי אפילו להקדים את הטיימליין של ה4-6 שבועות שניתנו לו והצפי שיחזור לתחילת הסיבוב השני קיים, ואז אנחנו תלויים במאץ' של הסיבוב הראשון כדי לתת הערכה. שיקאגו – טוב, ברוקלין – פחות. מילה אחרונה על החשיבות של וויליאמס – קבוצות נוטות לתקוף את החוליה החלשה ביותר הגנתית של הקבוצה היריבה בפלייאוף הרבה יותר מאשר בעונה הסדירה. וויליאמס עוזר גם בלהימנע מכך, וגם בחיפוי בצבע.
2. פיניקס:
הסאנס שמרו על הקור, הובילו את הליגה כל השנה, והיו כל כך טובים כל העונה שזה היה משעמם. כאילו.. גם כשכריס פול נפצע נשארתם טובים? למה בעצם?
למה כן?
יתרון ביתיות לאורך הפלייאוף. דרך קלה יותר במערב מאשר במזרח, קבוצה שרצה ביחד משנה לשנה וגם לאורך השנה (ה-754 דקות של פול-בוקר-ברידג'ס-קראודר-אייטון הם מקום שני בליגה לליינאפ של 5 שחקנים). יש להם את הנסיון של שנה שעברה מינוס אנחת הרווחה שבניצחון, יש להם הגנה שיודעת להחליף, אחד משחקני ההגנה של העונה, ושני ספארק פלאגס מהספסל שעונים לשם "קאם". אחד מהם שיפר ליטרלי כל נתון בעונה החולפת.ננסח את זה כך: עבור הקבוצה שהגיעה לגמר – השחקנים הצעירים של פיניקס השתפרו יותר מאשר הותיק דעך.
למה לא?
2 דברים קופצים לראש ושניהם יותר מבוססי נראטיב: א. התפישה הלא לא-מבוססת שהם השיגו יותר ממה שהם היו אמורים בשנה שעברה (הפסידו בסדרה היחידה שלא היה כוכב פצוע ליריבה). ב. המיתוס של כריס פול כלוזר (אנשים אומרים, לא אני!)
1. מילווקי:
האלופה החדשה פתחה את העונה בצורה קצת צולעת (ליטרלי כולם צלעו!) אבל נכנסה לתלם כשמידלטון וג'רו חזרו. הפציעה של ברוק לופז פתחה פער מתחת לסלים שלעיתים מילא בובי פורטיס ולעיתים מילווקי חיפשו פתרונות קאזינסיים. את עמדת ה-SG הלבן מילא בהצלחה יתרה גרייסון אלן שהופתעתי לגלות הוא בן 26. בכל מקרה – אחד מ-3 המועמדים ל-MVP היה שם כמעט לאורך כל הדרך.
למה כן?
ברוק לופז חזר והאלופה שוב בהרכב מלא. יש לה את יאניס והיא אפילו החתימה טאקר כלשהו!
למה לא?
ברוקלין בסיבוב הראשון זה מוקש אמיתי וסיכוי שאצא דביל. יותר קבוצות מתכווננות ספציפית למילווקי. עייפות מערכתית. לא יודע!
מעולה דביר, פוסט שגרם לי לחשוב.
הדירוג שלי (לפי טירים שבהם כמעט ואין הבדל בין הקבוצות):
טיר 1 (פייבוריטיות גמר):
מילווקי
פיניקס
טיר 1.5 (בין לבין):
בוסטון
טיר 2 (יאבקו עד זוב דם כדי להגיע לגמר/איזורי):
פילי
מיאמי
גולדן סטייט
דאלאס
ברוקלין
ממפיס
טיר 3 (מקסימום חצי גמר איזורי):
קליפרס בריאה
שיקגו
יוטה
תודה דביר,סיכום מעולה ועשית לי סדר בתמונה הגדולה
דביר מעולה תודה. נסיון לייצר קצת סדר בבלגאן אמיתי כי השנה באמת אין קונטנדרית אחת והליגה מח
דביר מעולה תודה. נסיון לייצר קצת סדר בבלגאן אמיתי כי השנה באמת אין קונטנדרית אחת והכשרון מפוזר. אם עד הטרייד זה היה ברוקלין בטוח עכשיו זה כל קבוצה.
בס"ד
תודה רב דביר.
די מסכים. אבל באמת הכל פתוח.
ניתוח מעניין, תודה רבה.
מסכים איתך ברוב הדברים.
תודה דביר. דרוג שאני הייתי עושה דומה לו
עם דייוויס בריא לייקרס עדיין מועמדת מס' 1, פיניקס משקשקת ממנה
🙂
😁
לסכים עם הדירוג דביר
תודה
הערך המוסף הוא מה המאמנים יעשו ועד איפה הם יכולים למשוך את הכישרון המקבוצות.
פציעות גם יקחו חלק בסיפור.
למילווקי והסאנס יש ייתרון גדול בעמדות המאמן.
מישהו שכח את ממפיס אלופת המערב הנכנסת 😎
איפה אתה שם אותה?
בגמר הליגה ןאולי אלופה אבל נראה לי נלך על אלופה מזרחית
התכוונתי בדירוג הקונטנדריות. לאיזה מקום אתה מקפיץ אותה ואת מי אתה מוריד?
1-פיניקס
2-ברוקלין
3-מילווקי(המנצחת בין ברוקלין למילווקי תהיה בגמר לפי דעתי נגד פיניקס ותפסיד.עדיין לדעתי זו תהיה ברוקלין)
4-ממפיס
5-בוסטון
6-מיאמי
7-גולדן סטייט
8-פילדלפיה
9-דאלאס
10-דנבר
קשה לי עם הקטע שמיאמי לא נחשבת לקבוצה חזקה מספיק כדי להגיע לגמר.
הם הוכיחו את עצמם לאורך העונות האחרונות עם ניצחונות מרשימים על כל המועמדות האחרות. העונה הם קרעו את פיניקס כשהם בסגל חסר ופיניקס בסגל מלא. הם קרעו את מילווקי במשחק הראשון העונה ב-40 הפרש. את ממפיס, את דאלאס ואפילו את הסלטיקס בתקופה הטובה שלהם.
יש להם קבוצה הגנתית בצורה מוגזמת וחבורת צלפים שאפילו ביחידות צה"ל אין.
האם באטלר לא כוכב מספיק? האם באם לא כוכב? אולי הירו יחשב, אולי לאורי.
אולי האקס-פקטורים יהיו מספיק חזקים להעלות אותם בדירוג – טאקר, אולידפו, מוריס?
בקיצור – הזלזול בהם קשה לי.
אם אני אצא רגע מדמות הסטיבן A סמית' (דירוגים הם חשובים), אז לדעתי מיאמי סופר חזקים ובכנות 1-7 בדירוג מאוד מאוד צמוד ופחות איכפת לי מהמספר אלא יותר מהלהבין חוזקות\חולשות
מצוין דביר, קצר וקולע. עונה מעניינת מאד בהיבט התחרותי – כן ירבו.
תודה רבה
לדעתי יש כאן בהחלט 2 פייבורטיות גדולות שכל השאר מאחרויהן וזה פיניקס במערב ומילווקי במזרח.
פיניקס במידה ולא מגיעה לגמר זאת אכזבה של האכזבות,תכלס אין קבוצה שבאמת מאיימת עליה במערב והיא יכולה לשרוד גם פציעה של פול.
במזרח העסק באמת קצת יותר מסובך אבל בסוף מילווקי תנצח אותו לא במאמץ גדול מדי לטעמי
למה, למה, למה…למה להגיד דברים כאלה.
כן מצטער על הניחוס.
זה תמיד מזכיר לי את הניחוס הגדול ביותר שאיפעם ראיתי
משחק במונדיאל נדמה לי ברוסיה אבל לא זוכר בדיוק את הפרטים.מגיעים לפנדלים.בצד אחד הייתה נבחרת לא חזקה בפנדלים.
הקרב הגיעה לאיזה בעיטה 8-9 שכח נבחרת מבקיעה ואז נדב יעקובי כולו בהתלהבות מטורפת אומר את המשפט הבא:
מי אמר שדנמרק(לא זוכר מי זאת הייתה אבל בשביל הדוגמא) לא יודעת לבעוט פנדלים,מי אמר.
רוצה לנחש מה קרה בפנדל הבא שלהם
כפי שכתבו חסר את ממפיס וכן את דנברה שיש מקום לא פחות מדאלאס.
חסר ממפיס או נמוך מדי?
בעיני מיאמי פייבוריטית לפני שאר המזרחיות. הגנה, נסיון, אופי, מאמן.
ואם מארי חוזר, דנבר שקולה לפיניקס כמובילות במערב
ובכל מקרה לפני שיקאגו
הרגת אותי עם טאקר
🤣