למה כולם שונאים את פול ג'ורג'? ולמה זו לא שנאה מוצדקת כבעבר? / מתנאל אלאשבילי

פול ג'ורג' היה אחד השחקנים האהובים בליגה באינדיאנה, היה מאוד קל להתחבר לסיפור שלו ולחזרה שלו מהפציעה ההיא. משם היה באוקלהומה, וגם שם אהבו את מי שקיבל את הכינוי MVPG על ידי כמות נכבדת של אוהדים. אז איפה התחילה חוסר האהבה? בשלהי הקדנציה בת'אנדר. אוקלהומה הייתה סבירה פלוס בעונה הסדירה, ווסטברוק נתן עוד עונה של טריפל דאבל בממוצע, ופול ג'ורג' היה טוב ויציב לראשונה בקריירה מרובת הפציעות שלו. לעומת זאת, קבוצתם שהייתה חסרה בשחקנים משלימים סיימה במקום השישי האופייני לה. בפלייאוף פגשו את השלישית במערב, פורטלנד של לילארד. הסיפור ידוע, לילארד קובר שלשה מהלוגו על הראש של ג'ורג', אומר להתראות ליריבו ווסטברוק ואוהדי אוקלהומה לא היו שבעי רצון. במרווח של שישה ימים הת'אנדר העבירו את ג'ורג' ואת ווסטברוק וקיבלו את כריס פול, שג"א, ומיליון וארבע בחירות דראפט בערך.

1. "זו הייתה זריקה רעה"

אחת הסיבות שפול ג'ורג' השניא את עצמו על האוהדים היא תירוצים. ביניהם "זו הייתה זריקה רעה" אחרי שלילארד קלע את אותה שלשה אדירה. זריקה שכדאי לקחת? לרוב לא. כשמדובר בלילארד, במרחק ממנו הוא יכול לקלוע, ועוד לשלוח את הקבוצה השנייה הביתה? זו לא זריקה רעה במיוחד. האמירה הזו כללה לא רק תירוץ על ההפסד באותו משחק אלא על כך שהסדרה לא הייתה צמודה ופורטלנד הגיעו עד לגמר המערב אחרי שאוקלהומה לא היוותה יריב קשה במיוחד.
עוד אמירה בה פול ג'ורג' הטיל אחריות "ריברס לא משחק בשיטה שאני צריך לשחק בה, אין מספיק פיק אנד רול". לאחר בדיקת המומחים, לא רק שהאמירה הזו היא תירוץ להפסד של הקליפרס בחצי גמר המערב בבועה (או לניצחון של דנבר, כי מגיע פה קרדיט), היא גם לא נכונה! הקליפרס של אותה עונה הייתה אחת הקבוצות שמובילות את הליגה במהלכי פיק אנד רול, עם ובלי הכדור.
למה השנאה על כך שפול ג'ורג' "מתרץ" לא מוצדקת? מאחר והוא לא האשם העיקרי וכי הוא כבר הצליח להיות מספיק טוב כדי שלא יזכרו לו את זה. השלשה של לילארד היא נטו כישרון אדיר של הרכז של פורטלנד, וההפסדים עצמם היו עם סגל מאוד דל וראסל ווסטברוק שכבר אז ראו את הרגרסיה אצלו. הסיפור עם דוק ריברס? האמירה אמנם לא מדויקת, אבל אין עוררין שדוק ריברס הוציא לעצמו שם של לוזר בהרבה מאוד מקרים, וכי הוא יותר אשם מפול ג'ורג' על אף היכולת הזוועתית שלו בבועה.

2. סיפורים מהעבר

עוד לא פסח אבל חד גדיא תיכף יהיה פה – פול ג'ורג' היה מאורס לבת של דוק ריברס, כאשר לפני החתונה הכניס ג'ורג' אישה אחרת להריון ועל כן החליט לעזוב את בתו של ריברס ואף להקים בית עם אותה בחורה. ריברס אימן את ג'ורג' בקליפרס ומי שנשוי כעת לבתו של ריברס, שיחק תחת ריברס עד אמצע העונה (סת' קרי). למה הוא קשור? כי כשסת' היה בדאלאס אותם פגשו הקליפרס בפלייאוף רבו סת' ופול לעימות שהגיע לאחר מכן לפסים אישיים בין שתי הנשים, דאכלא לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי.

לאחר היכולת הרעה בבועה, גם האוהדים נכנסו לפסים אישיים והתנכלו לג'ורג' בגלל בחירותיות האישיות, הספק הגיוניות ספק לא מוסריות. ג'ורג', שגם ככה היה מרוסק מהבועה הרעה, הבין שאין לו גם את תמיכת הקהל אליה היה רגיל. דוק ריברס פוטר, וג'ורג' קיווה לצאת לדרך חדשה, אך עדיין נשפו בעורפו.

למה השנאה הזאת לא מוצדקת? אני חושב שזה ברור – זה שהאדם מפורסם בתחום אחד לא אומר שצריכים להתייחס לכל פרט בחייו. מה שג'ורג' עשה אולי לא מוסרי אבל הוא לא מעשה פלילי כזה או אחר, ואם לא היה מפורסם כנראה שלאף אחד לא היה אכפת. הרצון של ההייטרס להתמקד בכל דבר רע וקטן שעשה האיש השנוא לפעמים חוצה את גבול הטעם הטוב (אם יש בכלל טעם טוב בלשנוא, נושא לדיון אחר). הנגר היה רוצה שלא יאהבו את פועלו כנגר, מאשר שלא יאהבו מקרה בו הוא לא הרים את הצואה של הכלב שלו מהדשא של השכן. אותו דבר שחקני כדורסל, הם מעדיפים את השנאה מהמקום בו הם יכולים לשפר, גם אם זה מגיע מאנשים שלא מסוגלים לשים צעד וחצי, כי רוב השחקנים כבר השלימו שיש מי שצופה ביכולת המקצועית שלהם ונותן ביקורת. להשלים עם החטטנות בחיים האישיים שלהם? לא הרבה אנשים היו משלימים עם זה.

3. היכולת ברגעים הקריטיים

"פאנדמיק פי". כמה פעמים שמענו את זה? ג'ורג' הדביק לעצמו שם של שחקן שזורק המון זריקות לא חכמות וקולע מעט. קצת כמו ג'יימס הארדן, אוהבי הכדורסל מהדור הישן לא אוהבים שחקן שמרים שלשה בתחילת שעון ה-24 וגם מחטיא המון. ג'ורג' פיתח לעצמו בקליפרס סכמה שונה מג'ורג' של אינדיאנה או אוקלהומה. באינדיאנה ג'ורג' היה בעיקר חודר לסל מעולה אבל לא הרבה לזרוק לשלוש – הסיבה לכך אגב, היא בגלל הזריקה שלו. פעם, ג'ורג' היה מרים את הכדור אפילו יותר ממעל לראש, והיה מזיז את הכתף שלו אחורה בצורה בה אפשר להעביר יד במרווח בין הראש לכדור, דבר שהקשה עליו בליצור מספיק קשת לכדור והפך את הזריקה ליותר שטוחה. באוקלהומה, ג'ורג' עשה שינוי מהותי בטכניקה, ובמקום להרים את הכתף ממש הוא הוריד אותה מעט.

מצטער על התמונה המטושטשת, אבל רואים את ההבדל. הסיבה שפול ג'ורג' שינה את הזריקה שלו, ושיפר אותה, היא בגלל אותה פציעה שהורידה מהיכולת האתלטית הפסיכית שהייתה לו, לכן, התחיל ג'ורג' להסתמך בעיקר על הקליעה שלו. באוקלהומה ניסה לשלב את החדירה לסל אבל בקליפרס הוא כבר הפך את הקליעה לשלוש למהלך הראשוני.

אז חלק ראשון בחוסר האהבה לג'ורג' היא בכמות הזריקות לשלוש בתחילת התקפה – יש עליה של פי 2 בערך בכמות הזריקות לשלוש שג'ורג' זורק בטווח בין 24 ל-15 שניות על שעון ה-24 מתקופתו באינדיאנה לתקופתו באוקלהומה ובקליפרס. גם כמות הזריקות לשלוש מכדרור עלתה דרסטית כשהיא במגמת עלייה של פי 1.5 בערך מתקופתו באינדיאנה לתקופתו בקליפרס ובאוקלהומה העלייה היא כמעט פי 3.
אז איפה הבעיה פה? בזה שהוא זורק? הוא עדיין שחקן של 23 בממוצע למשחק ואפילו יותר. בפלייאוף המוכר בבועה, ג'ורג' זרק מכדרור לשלוש יותר מבכל פלייאוף בו השתתף, והאחוזים? נמוכים בהרבה – באותו פלייאוף של 2020 קלע ב-30.2 אחוז מכדרור לשלוש, ואם מתייחסים לכך שבאינדיאנה לא הרבה לזרוק לאחר כדרור מחוץ לקשת אז באופן יחסי, זה אחוז הקליעה הנמוך ביותר שלו בפלייאוף בו שיחק מעל שישה משחקים. הסיבה לעניין היחסי היא שלנתון הסטטיסטי האמור יש נתונים רק מעונת 2013-14 וכי 0/1 לדוגמה בזריקות לשלוש לאחר מעל שבעה כדרורים מקטין את הממוצע מאוד אך זה נתון זניח מאוד.

ג'ורג' הפך עצמו לשחקן של "8/20 מהשדה". לא אחוזים רעים במיוחד, אבל כשאתה זורק 20 זריקות למשחק (לפעמים יותר, בעיקר לשלוש), מצפים ממך לקלוע ב-50 אחוז מאחר ושחקן שזורק 20 למשחק הוא המוביל בקבוצה. 8 קליעות מהשדה, נגיד שמהן 3 הן שלשות, אלה 19 נקודות. כולל זריקות עונשין, זה מגיע גם ל-25. עד כאן? לא רע בכלל, לקבל 25 נקודות באופן יציב בערב.

אז מה הבעיה ב-"8/20"? זה לא כינוי שמעיד על יציבות, ויכול להפוך גם בקלות ל-5/20 מהשדה או מהצד השני ל-13/20. המטרה של ה"כינוי" הזה היא להסביר שג'ורג' הוא אכן כוכב, אבל חוסר היציבות מצדו לא יכול להבטיח את כמות הקליעות, רק את כמות הזריקות. בלי קוואי? התגובות על כך שג'ורג' לא יכול לנצח משחקים הגיעו בצרורות, והפעם, אולי יש להם סיבה הגיונית? הרי ג'ורג' באמת לא ניצח משחקים, ובאמת זורק הרבה יותר משלוש בכדרור, זה גם מגובה סטטיסטית. האם יש לנו שנאה מוצדקת?

לא בדיוק. בין פול ג'ורג' של אוקלהומה בעונתו האחרונה, לבין זה שסחב פלייאוף שלם ללא קוואי יש הבדל גדול. כמו ההתפתחות שלו באינדיאנה, כך גם היה בקליפרס. באוקלהומה היא די פשוט, היה סופרסטאר לצד כוכב שאפשר להפיל עליו המון אשמה, ובאל איי? לא זוכר שמישהו האשים את קוואי יותר מדי במשהו (עוד נושא לדיון אחר, מקווה שבקרוב). אז ג'ורג' הבין שהוא מקור האש וגם את ההיגיון למה.
לכן, ג'ורג' עשה עוד שינוי בפלייאוף בעונה שעברה – זריקות לשלוש? יש בהחלט. חדירה לסל? חזרה. מה הוסיף? קודם כל זה שהוא שחקן הגנה נפלא זה ידוע, אבל הפורוורד הפך את העובדה שנתנו לו לעלות עם הכדור בהתקפה גם לאפשרות מסירה, וכך עשה. בפלייאוף האחרון ג'ורג' מסר את כמות האסיסטים למשחק הגדולה ביותר שמסר בפלייאוף (5.4), פרט לפלייאוף האחרון שלו בפייסרס (שם מסר 7.7 למשחק, שזה נדיר), וזה הרבה יותר ממה שמסר בבועה או בסדרות עם אוקלהומה. הפרגון מגיע כאן האמת לטיירון לו, שהשיטה שלו מתאימה יותר לג'ורג' ונוגעת בעיקר בנקודות הנוחות לו, קצת יותר ממה שהיה עם ריברס.
שיפור ביכולת ג'ורג' עשה בפלייאוף, בווינריות? אני חושב שגמר מערב ראשון בהיסטוריה עם הקליפרס כולל יכולת מפלצתית מול יוטה המועמדת לסגנות או לפחות לעלייה לגמר האיזורי, אלה דברים שמדברים בעד עצמם. ואם מתרחקים מעט מהפלייאוף? ג'ורג' העונה לא הרבה לשחק, אבל במשחק הראשון שלו ב-2022, שוב ניצח את יוטה אחרי רבע רביעי מפלצתי ויותר חשוב לטעמי, אקטיביות הגנתית שהייתה חסרה לקליפרס יחד עם הסטאר פאוור.

אין לדעת מתי קוואי יחזור, אין אנחנו יודעים גם כמה הקליפרס יצליחו להתמודד עם אחת הגדולות מהצמרת, אבל אם יש דבר אחד שאני יודע – פול ג'ורג' בוגר יותר וגם ווינר יותר מבעבר, את התירוצים לא יהיו לו על מי להפיל, ואת החיים האישיים שלו אפשר לעזוב בשקט, ולהתרכז בכדורסל.

מתנאל אלאשבילי

כותב על כל הליגות מרחבי העולם, מת על נתונים של אחוזים בזריקות ממש ספציפיות.

לפוסט הזה יש 15 תגובות

  1. שחקן מעניין פול ג'ורג'
    וגם די שתקן. אבל כשפותח את הפה הוא מלא שטויות.
    "אוקלהומה סיטי זה המקום שאני הכי אוהב בעולם. מביא לפה את המשפחה והילדים ונחיה פה לנצח…."
    🤣

  2. פוסט משובח.
    4. בקדנציה בקליפרס האיש לגיונר במובן הקיצוני והרע של המילה. שפת הגוף והפרצוף, האדישות הכללית, השופוני, הסמיכות ללגיונר נוסף (קוואי), והעובדה שכל זה קורה במועדון שנאחס הוא שמו השני. היתה להם תקופה נחמדה עם סוויט לו מהספסל אבל זה הקליפרס. לוב סיטי בתחת של סטיב באלמר.

  3. בתור הייטר רשמי של הבבון,חייב לציין שאף פעם לא שנאתי את ג'ורגי בוי
    היו לו שנתיים בקליפרס כשיצאו דיווחים שהוא וקוואי מקבלים יחס מועדף
    שלא אהבתי את שניהם.
    אבל תן צאנס,אולי אהפוך להייטר שלו בעתיד,תמיד יש תיקווה

  4. יש איזשהו קו בלתי נראה בתפיסה של אדם על ידי הציבור, שאם הקו נחצה הוא מפסיק לקבל אהדה חיובית ומתחיל לקבל יחס שלילי. ג'ורג' חצה את הקו הזה, וברגע שזה קורה קשה לחזור חזרה לעבר אהדה חיובית.
    קוואי עוד לא חצה את הקו אפילו שהתנהג באופן בזוי אל ס"א, בעיקר בגלל שהביא אליפות ובגלל שהוא לא משחק מספיק, אז לא מדברים עליו

  5. אחת הבעיות של רובנו היא שאנחנו רואים שחקן שהוא 'אול-סטאר' ומצפים ממנו איכשהו להיות אדם רחב אופקים, איש-רוח הנאמן למקורות שעזרו לו להתפתח, ולהיות נאמן לקבוצתו, לעיר אליה הגיע לשחק, וכן, לאשתו ולסביבתו. אני שוחחתי עם כה רבים מהם, ואני די מכיר אותם. פול ג'ורג' הוא צעיר אופייני לשחקנים שחורים אחרים שגדל בסביבה שחורה, קשה, ולפתע הוא מולטי-מיליונר. הוא עדיין צעיר עם השפעות עבר, ואולי לא העפרון המחודד ביותר בקלמר. יש לו מיליוני מעריצים. ברור שבדרך הוא מרגיז הרבה אוהדי כדורסל בהחלטותיו. ההבדל בינו לבין אחרים הוא שהוא סופר סטאר ומתבוננים בו ובמעשיו בזכוכית מגדלת.

  6. מבחינתי הוא דומה לאקסית הזו שראית את עצמך מתחתן איתה, הייתם הרבה זמן ביחד, נתת הרבה מעצמך בשבילה, גדלתם יחד ואתה רואה את העתיד איתה וכבר עשית פעולות למכביר כדי להגיע לרגע הטבעת המיוחל, אבל אז היא נוטשת אותך קצת לפני החופה בשביל בחור שאתה לא מבין מה היא מוצאת בו אטרקטיבי יותר ממך, ובעיקר מותירה אותך שבור לרסיסים למרות שמה שהגיע במקומה אח"כ היה טוב אבל לא הבשיל לאותה רמה, ואתה עדיין מחפש את עצמך מאז, פעם יותר בטוב ופעם יותר ברע, ונראה שאותה אקסית כבר המשיכה ממך הרבה הרבה הלאה, יש לה כבר בחור אחר.
    אז כן, זה לא יושב על שום דבר רציונלי ובטח לא פרופורציונלי, אבל בא לי שהוא יטבע בשלשול של עצמו ברבע הרביעי, הרגע ההוא של דיים בפלייאוף היה רגע השמחה לאיד הטהור ביותר שחוויתי. בתור אוהד אינדיאנה העזיבה שלו והצורה שלה פורטים לי על מיתרים רגישים ולכן חוסר הפרופורציה, עבורי זה תיעוב שהקשר שלו לכדורסל כבר משני.

  7. "שהאדם מפורסם בתחום אחד לא אומר שצריכים להתייחס לכל פרט בחייו" – זה בגדול נכון, הבעיה שאצל פול ג'ורג' התחומים השונים התערבבו ביחד. באינדיאנה זה היה הכסאח עם רוי היברט, שג'ורג' הואשם ששכב עם הארוסה שלו. דבר שעד היום לא ממש ברור, אבל כן ברור שזה הוביל להתפרקות של הקבוצה המצויינת שם מול מיאמי של לברון. באוקלהומה כאמור הוא הבטיח שהוא נשאר ר'ק כדי לעזוב מתי שקוואי הזמין אותו לקליפרס, והיה גם את הבלגאן שלו עם דוק.

    לי יש את ההרגשה שכל הסופרסטארים בליגה עושים פה ושם דברים כאלה. פול ג'ורג' ועוד כמה (הארדן למשל) פשוט בוחרים לעשות את זה מהמקפצה. לכן הם לפעמים מעוררים יותר רגשות שליליים

  8. האמת ששכחתי שאנחנו אמורים לשנוא אותו. היתרון של כמעט עונה בחוץ, כנראה.
    וגם הרבה מהטענות כלפי פול ג'ורג' בתקופה שלו בקליפרס הודבקו לדוק ריברס ברגע שהאחרון עזב. למשל טענו שפול ג'ורג' דורש יחס של כוכב והוא מוביל חדר הלבשה רעיל, אבל בשנה האחרונה דוחפים את טיירון לו כניגוד של אבא של בייבי דוק כזה שתמיד מתייחס לכל השחקנים באופן שווה. מה שבעיקר מראה כמה הדיווחים האלו הם בעיקר שעיר לעזאזל.
    עכשיו, אני בטוח שהיו עוד דברים שרציתי לכתוב. משהו על החלק השני שיש דברים שכן ראוי לשפוט את המפורסמים עליהם אבל פחות זה, שזה בעיקר אופרת סבון ואלף סטוארט (עזוב, אני צעיר מדי בשביל לדעת על מה מדובר), שהעבודה שלי היא לא אני, לקיחת אחריות וקהל מאוכזב שהבטיחו לו יותר. אבל אני לא זוכר כבר איך רציתי לנסח את זה, אז בופ.
    נ.ב.
    תודה על הקרדיט לניצחון של דנבר! משום מה זה לא מובן מאליו.

  9. פול ג'ורג' זה ה"סקוטי פיפן" של ימינו. שחקן אול אראונד משובח שעושה הכל מצויין ומוביל קבוצה (עד לשלב מסוים). יש לו את ה"ג'ורדן" לידו, רק שהפעם הוא כל הזמן פצוע או ב-Load management

כתיבת תגובה

סגירת תפריט