אקס פקטורים לפליי-אין ולפלייאוף 2022 / עמיחי קטן

רגע לפני הפליי-אין והפלייאוף אחריו, כשיש לנו כבר רשימה של 20 הקבוצות שממשיכות גם אחרי שהעונה הסדירה מסתיימת, הפוסט הזה יציע אקס-פקטור פוטנציאלי לכל אחת מהקבוצות המדוברות. אני אתחיל עם קבוצות המזרח ואחרי זה אעבור למערב, כשהסדר הוא לפי הדירוג הנוכחי. *כל הנתונים נכונים ל-8/4*.

מיאמי – ויקטור אולדיפו: מאז סוף עונת 2018, שיחק אולדיפו ב-99 משחקי NBA, מתוכם 4 משחקים בפלייאוף של 2020. הפציעות צצו שוב ושוב, והוא גם עבר מאינדיאנה, בשורותיה הוא הפך לאולסטאר ונבחר לשחקן המשתפר, ליוסטון ואחריה מיאמי. העונה הנוכחית נפתחה עבור אולדיפו לפני כחודש, והמשחק נגד טורונטו היה הראשון בו הוא תרם משמעותית עם 21 נקודות מהספסל. בקבוצה שלפעמים מתקשה לייצר נקודות, הנוכחות של סקורר מוכח כמו אולדיפו, שגם משתלב טוב הגנתית, יכולה לסייע מאוד להיט.

מילווקי – סרג' איבקה: אחרי 9 עונות רצופות כקלעי בדאבל-פיגרס, איבקה הגיע העונה לשלב שהתפקיד שלו נהיה משני, אבל הוא עדיין יכול להיות משמעותי בפלייאוף, גם בנוכחות ההגנתית וגם בתור עוד גבוה שיכול לרווח את המשחק עבור יאניס וחבריו. איבקה כן נהיה משמעותי יותר מאז המעבר למילווקי בטרייד דדליין, אחרי שהקליפרס די הסתדרו בלעדיו, והנוכחות שלו יכולה לאפשר לבודנהולזר לנסות הרכבים גבוהים שיגדילו עוד יותר את היתרון של הבאקס בצבע על רוב היריבות הפוטנציאליות.

בוסטון – גרנט וויליאמס: נכון לעכשיו, מדובר בקלעי השלשות הטוב ביותר של בוסטון העונה מבין שחקני הרוטציה הקבועים, ואחד שגם עונה על הקריטריון של שחקן כנף שעושה הגנה. וויליאמס הצליח להישאר יעיל גם בחודש מרץ בו הוא קלע רק ב-31% לשלוש, החודש הכי חלש שלו מהבחינה הזאת העונה, אבל הוא מתחיל להתרגל לכך שהתפקיד שלו התרחב קצת, ויכולת טובה שלו משני צידי המגרש תוכל לסייע מאוד לסלטיקס שלפעמים צריכים לבחור בין הגנה להתקפה אצל חלק משחקני הרוטציה.

פילדלפיה – ג'ורג'ס ניאנג: אחרי כמה שנים כשחקן לא כל כך משמעותי, ניאנג עבר לפילדלפיה המשוועת לקליעה טובה מבחוץ, והוא בהחלט מספק את הסחורה עם 2 שלשות למשחק ב-40.3%. בקבוצה שבה יש שני שחקנים מובילים שישמחו להיות מוקפים בקלעי שלשות בדמות אמביד והארדן, וכשיש שחקנים כמו ת'ייבל וקורקמאז שמתקשים בקליעה, היכולת של ת'ייבל להיות קלעי אמין מבחוץ תסייע מאוד לסיקסרס.

טורונטו – גארי טרנט: החמישייה של ואן-וליט, טרנט, אנונובי, בארנס וסיאקם שיחקה כמעט כמות כפולה של דקות מכל חמישייה אחרת של הראפטורס העונה, כשטרנט מופיע בכל 8 החמישיות המובילות של טורונטו העונה. מבין החמישייה הזאת, טרנט הוא השחקן הכי פחות יציב מצד אחד, כמו שתעיד העובדה שהוא מחזיק באחוזים הכי נמוכים מבין החמישייה, אבל מצד שני מדובר בשחקן הכי נפיץ של החמישייה, כשלצד 12 משחקים ב-25% ומטה מהשדה, יש לו גם 9 משחקי 30+ נקודות. רק לסיאקם יש יותר, אבל הוא כנראה יהיה זה שיצטרך להתמודד עם השומר הבכיר של היריבות באופן קבוע, מה שמשאיר פתח להתפוצצויות של טרנט.

שיקגו – אלכס קארוסו: קארוסו נמצא בעונה התקפית לא מאוד מרשימה בלשון המעטה, עם 7.4 נקודות ב-48% אפקטיבי ו-4 אסיסטים על 1.4 איבודים ב-28 דקות בממוצע למשחק. אולם, השילוב של דרוזן, לאבין וניקולה ווצ'ביץ' אמור להספיק התקפית, והבעיה אליה שיקגו מחפשים פתרון היא בהגנה, שם קארוסו הוכיח כבר בעבר, ובעיקר בפלייאוף של 2020, שהוא יכול להיות משמעותי. קארוסו סבל העונה מפציעות שמנעו ממנו להיכנס לעניינים, אבל אם הוא יצליח להישאר בריא בפלייאוף יכול להיות שהוא יוכל לשפר, לפחות בקצת, את ההגנה הרעועה של הבולס.

ברוקלין – ניק קלאקסטון: ההגעה של דראמונד בטרייד דדליין סידרה את רוטציית הגבוהים אצל הנטס, כשדראמונד וקלאקסטון תופסים כמעט את כל הדקות, ואילו גריפין ואולדרידג' מקבלים מעט דקות ולא תמיד בריאים מספיק. ב-15 המשחקים האחרונים, מהם הנטס ניצחו 10, קלאקסטון הוא השחקן עם הרייטינג ההגנתי הטוב ביותר של ברוקלין, ומשלב הגנה על גבוהים ויכולת להחליף כשצריך עם היכולת להתעופף לכיוון הטבעת ולסיים בסלים קלים בהתקפה. היכולת שלו להמשיך ככה תחזק את ההגנה של הנטס בלי לפגוע בצד ההתקפי ובלי לאלץ הרכבים בעייתיים באחד מצידי המגרש.

קליבלנד – קווין לאב: רק בעונה שעברה ובעונת הרוקי קלע לאב פחות בממוצע למשחק ממה שהוא קולע העונה, אבל המעבר שלו לספסל והפחתת הדקות מועילה לו כשהוא קולע באחוזים מהטובים בקריירה וקרוב לשיאו מבחינת נקודות פר דקות. בקבוצה קצרה כל כך כמו קליבלנד מוכת הפציעות הנוכחית, היכולת של לאב, בתור אולי השחקן היחיד שעולה מהספסל ויכול לקלוע באופן שיטתי, תהיה קריטית ליכולת של הקאבס לא לשחוק יותר מדי את הפותחים במהלך המשחקים.

אטלנטה – אונייקה אוקונגו: גם אצל ההוקס ההתקפה מתפקדת היטב והבעיה היא הצד ההגנתי. מבין שחקני הרוטציה הקבועים, אוקונגו הוא זה שמחזיק ברייטינג ההגנתי הטוב ביותר, והוא כבר הוכיח יכולת להתמודד עם אתגרים משמעותיים בהגנה, כולל יאניס ואמביד בפלייאוף שעבר. היכולות ההגנתיות המגוונות יותר של אוקונגו ביחס לקאפלה יכולות לגרום לכך שכמות הדקות שלו תעלה במשחקים אליהם נעשית הכנה מדוקדקת יותר, והיכולת שלו להשפיע לחיוב יכולה להקל מאוד על החיים של אלו שמתקשים בהגנה במדים של ההוקס.

שארלוט – אייזאה תומאס: ב-15 משחקים במדי ההורנטס, רושם תומאס 8.3 נקודות למשחק ב-51% אפקטיבי ב-13.4 דקות, ומחזיק בנט רייטינג וברייטינג ההתקפי הטוב ביותר של שארלוט העונה. אמנם, אם מסתכלים רק על התקופה של תומאס בשארלוט אז שחקני החמישייה הפותחת מחזיקים ברייטינג התקפי גבוה יותר, אך עדיין מדובר בסקורר משלים שיכול לייצר הרבה נקודות במעט דקות, ובניגוד לחמישייה המלאה בכלים התקפיים של שארלוט, בספסל לפעמים יש מחסור בשחקנים יוצרים ולא רק קלעים. בתור הגארד המשמעותי היחיד על הספסל של שארלוט, היכולת של תומאס לייצר נקודות תאפשר להם לא לשחוק יותר מדי את לאמלו בול ורוזיר.

פיניקס – קמרון ג'ונסון: הסאנס שמרו, או החזירו במקרה של טורי קרייג, את כל 8 השחקנים המובילים בדקות בממוצע למשחק בפלייאוף שעבר, והתשיעי הוא שאריץ' הפצוע. יש כמה אפשרויות טובות אצל פיניקס, אבל בהינתן שברידג'ס הפך לשחקן ההגנה הבכיר של פיניקס ופיין הוא לדעתי דרגה מעל אקס פקטור, המועמד שלי הוא ג'ונסון שבעיקר שיפר מאוד את היעילות שלו והפך מקלעי סביר לקלעי בטופ של הליגה, בנוסף ליכולות ההגנתיות שלו. בקבוצה המאוד מאוזנת של פיניקס, לדעתי ג'ונסון יכול להציג גם בפלייאוף את קפיצת המדרגה שלו ולעשות למונטי וויליאמס כאבי ראש חיוביים.

ממפיס – טיוס ג'ונס: ג'ונס נמצא עכשיו בתקופה טובה מאוד באופן אישי, כשהוא מנצל את המשחקים ללא מוראנט העונה כדי לקלוע בהם 12.7 נקודות ב-52.2% אפקטיבי עם 6.6 אסיסטים על איבוד אחד ב-23 המשחקים בהם הוא פתח בחמישייה. בפלייאוף, ג'ונס צפוי כמובן לרדת לספסל, ובמשחקים שהוא שיחק יחד עם מוראנט הוא קיבל רק 17 דקות, אבל השילוב של הקליעה הטובה עם ניהול המשחק השקול יכול לסייע גם לאחרים להביא את עצמם לידי ביטוי, ואולי גם לעשות את החיים של מוראנט עצמו קלים יותר.

גולדן סטייט – אוטו פורטר: הספסל של גולדן סטייט מלא בגארדים איכותיים, אבל בקו הקדמי הסגל פחות עמוק, בעיקר כשמדובר על קליעה אמינה מחוץ לקשת, והנוכחות של פורטר, קלעי של 36.9% לשלוש העונה ו-39.8% בקריירה, יכולה להיות משמעותית ביותר לריווח של הווריורס. בנוסף לקליעה מבחוץ, פורטר גם הוכיח את עצמו כשומר אישי וריבאונדר די טוב, עוד תחומים שקבוצה כמו הווריורס קצת חסרה בקו הקדמי, לפחות כשהוא מסתכל על השחקן שלו, ולא בכדי רק איגודלה ופייטון, שני שחקני הגנה מהשורה הראשונה בליגה, מחזיקים ברייטינג הגנתי טוב ממנו אצל גולדן סטייט.

דאלאס – דאוויס ברטנס: הקליעה של ברטנס עוד לא השתחררה לגמרי, גם אחרי המעבר לדאלאס, אבל איום הקליעה מאפשר למאבס להיות עם נט רייטינג של 8.5 בדקות של ברטנס על הפרקט, כשהוא גם מצליח להסתדר הגנתית בתור מי ששומר על החוליה החלשה של היריבה. ברטנס הוא שחקן מהסוג שיכול לנצח משחק ביום שהקליעה תיכנס לו טוב, וגם כשהוא לא פוגע הוא מהווה איום תמידי מבחוץ, מה שיקשה על ההגנות היריבות להביא עזרה על לוקה בלי לחשוב פעמיים.

יוטה – ג'ורדן קלארקסון: השחקן השישי המכהן, שהוא גם אחד מהמועמדים להשלים ריפיט, עדיין מקבל פחות דקות מכל אחד משחקני החמישייה של יוטה, אבל רק מיטשל ובוגדנוביץ' קולעים יותר ממנו עבור הג'אז, ובכל הקשור לזריקות והחזקה בכדור הוא שני רק למיטשל. למרות ירידה מסוימת באחוזים מהעונה הסדירה שעברה, ואולי דווקא בגלל, היכולת של קלארקסון ליצור לעצמו בספסל שקצת חסר את היכולת הזאת, במיוחד ללא ג'ו אינגלס, תהיה קריטית ביותר עבור הסיכוי של יוטה להפתיע ולעבור סיבוב או יותר בפלייאוף.

דנבר – בונז היילנד: אחד מהרוקיז המפתיעים של העונה, ושחקן שהצליח למלא חלק מהחורים החסרים בדנבר הסובלת מפציעות. היילנד ממשיך להשתפר תוך כדי העונה, ואת חודש מרץ הוא סיים עם 14.3 נקודות ו-4.3 אסיסטים למשחק באחוזי 80-50-40 מרשימים ו-65.8% אפקטיבי יוצא דופן. בזמן שמצבו של ג'מאל מארי לא ברור, ולא ברור האם נראה אותו בפלייאוף ומתי, הרוקי שנבחר 26 בדראפט האחרון יכול לספק קליעה אמינה, ולאחרונה גם יכולת ניהול משחק בדקות של המחליפים.

מינסוטה – פטריק בברלי: 48. זה מספר הופעות הפלייאוף המשותפות לכל שחקני הסגל הנוכחי של מינסוטה גם יחד, אם לא סופרים את פטריק בברלי וגרג מונרו שחתם במינסוטה בחמישי האחרון וימלא תפקיד שולי במקרה הטוב, כמו ברוב 27 הופעות הפלייאוף הקודמות שלו. לעומת זאת, בברלי החמיץ את הפלייאוף רק פעם אחת, (ופעם אחת נוספת היה פצוע), וגם בפלייאוף שעבר הוא היה שחקן משמעותי, בעיקר הגנתית, בהעפלה ההיסטורית של הקליפרס לגמר המערב. ההגנה הייתה חלק משמעותי מההצלחה של מינסוטה לכל אורך העונה, והם יצטרכו אותה, מבברלי ובכלל, כדי לעבור את הפליי-אין ולהשלים עונה מוצלחת עבור הטימברוולבס.

קליפרס – רוברט קובינגטון: אחד מהשחקנים הנודדים הבולטים של השנים האחרונות, שהועבר ב-4 טריידים ב-4 שנים, ובשנתיים האחרונות היכולת האישית שלו הייתה בירידה, לפחות עד שהוא הגיע לקליפרס. מאז ההגעה ל-LA, קולע קובינגטון באחוזים הטובים בקריירה בפער די משמעותי ונהנה מסגנון משחק שמאפשר לו להתחלק בתפקיד ה-3&D עם עוד שחקני כנף ולקבל הזדמנויות טובות יותר לבלוט. הנוכחות שלו והכושר הטוב שלו מוסיפים לקליפרס עוד שחקן שהיריבות צריכות לקחת בחשבון.

ניו-אורלינס – חוזה אלברדו: נקודת המפנה המשמעותית של העונה של הפליקנס היא הטרייד על מקולום שתורם מספרי שיא אישיים מאז המעבר לניו-אורלינס, והמשותף לו ולאינגרם זה שעבור כל אחד מהם הפליקנס במאזן חיובי כל עוד הוא על הפרקט. עם זאת, שניהם כמובן לא מתאימים למעמד אקס-פקטור, ולכן המועמד כאן הוא הגארד הרוקי שנכנס לרוטציה ב-1/1, ומאז הפך לחלק משמעותי, בעיקר הגנתית, ומחזיק בנט רייטינג הגבוה ביותר של הפליקנס מבין שחקני הרוטציה הקבועים. אלברדו אמנם לא קולע טוב במיוחד, אבל קלעים טובים דווקא יש לפליקנס, והאיזון ההגנתי שהוא מביא יכול להיות קריטי נגד דג'ונטה מארי או כל גארד בכיר אחר.

סאן-אנטוניו – ג'וש ריצ'רדסון: עוד שחקן שמצא את עצמו מחפש דירות בטרייד דדליין, וגם הפעם השחקן שמוביל את שחקני הרוטציה הקבועים של הקבוצה הנוכחית שלו בנט רייטינג, כשהספרס מלאים בגארדים שאוהבים ליצור עם הכדור ביד, ואילו ריצ'רדסון טוב יותר דווקא ללא הכדור וההתמקדות בו. השילוב של קליעה טובה מחוץ לקשת, הגנה טובה על גארדים והיכולת לבוא לידי ביטוי בלי הכדור הפכו את ריצ'רדסון לחלק משמעותי בשיפור של הספרס והמקום המפתיע בפליי-אין, וגם שם היכולת שלו יכולה להעניק לספרס סיכוי להמשיך להפתיע.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 26 תגובות

  1. תודה רבה עמיחי, כתבה מצוינת!
    מסכים עם רוב השמות שכתבת.
    חושב שבקליבלנד דווקא קאריס לאברט הוא האקס פאקטור כי מאז שרוביו וסקסטון נפצעו, מנהל המשחק היחיד בקבוצה הוא גארלנד המצוין. יש ללאברט יכולת ליצור מהלכים ואם הוא יעשה את זה במרחץ הדמים של הפלייאוף, אולי קליבלנד תגרור את היריבה שלה לסדרה צמודה. אני מקווה שהם יעלו מהפלייאין כי מגיע להם על השיפור האדיר בתרבות הארגונית שעשו לאורך השנה.

  2. קאם ג'ונסון מאז הסל מול הניקס נכנס לפריזר…
    לא רק הפציעה שספג באותו משחק אלא גם באחוזי הדיוק מאז שחזר.
    אם כבר הזכרת שהחזרנו את כל הרוטציה – חשוב להדגיש אקס פקטור שלא היה שם והיה בעיה שהכריעה אותנו מול הבאקס. ג'בל מגי נותן לנו נוכחות בסנטר כשאייטון על הספסל.

      1. לא ממש לא כולם.
        העניין הוא שהסנטר המחליף הייתה נקודת התורפה – לכן הדקות המוגבלות האלה הן כל כך חשובות.

  3. נהדר עמיחי. כיף לקרוא. מסכים עם הרוב, לדעתי בקליפרס האקס דווא יכול להיות נורמן פאוול שמאז שהגיע לא שיחק כמעט כי כיאה לקבוצה השנה מייד נפצע. חזר במשחקים האחרונים ויכול לתרום לא מעט. בכלל אם אני הסאנס מקווה שקליפרס מנצחים את הזאבים בפלייאין להמנע מהטרדות מיותרות ובזבוז אנרגיה בסיבוב הראשון.

    1. תודה.
      חשבתי על פאוול בקליפרס, אבל נדמה לי שהוא שייך לקטגוריה של "שחקנים מובילים" השנה, במיוחד לאור החיסרון של הקליפרס בשחקנים יוצרים שהם לא רק קלעים ארוכים (ג'ורג' וג'קסון זה לא מספיק).

  4. מצוין תודה רבה עמיחי.
    .
    אין לי דרך להוכיח, אבל לדעתי האקס פקטורים של הנטס הם פאטי ולמרקוס. לא על דוראנט וקיירי לבדם תחיה הקבוצה, והדקות של שניהם, בעיקר בהתקפה, יכולים לשמור על הקבוצה תחרותית גם כשדוראנט וקיירי על הספסל.

    1. תודה.
      לדעתי, הנטס תלויים ביכולת לייצר הגנה ברמת פלייאוף, ובעונה שעברה זו הייתה לטעמי ההצלחה הגדולה ביותר של נאש כמאמן עד כה. כל עוד דוראנט וקיירי בריאים כנראה שהתקפה תהיה שם.

  5. טור מצויין. כמה הערות ברשותכם:
    א. ברוק לופז – האקס פאקטור של האליפות של מילווקי בעונה שעברה. אלמלא ההתפוצצות שלו בהיעדרות של יאניס, כל הסיפור היה נגמר אחרת. כרגע, הוא עדיין לא רלוונטי. הוא מחפש את עצמו על המגרש, מתאושש מציעה קשה. יש לו שבועיים -שלוש לפני המאני טיים.
    ב. דז'ונטה מארי נח ללא סיבה נראית לעין במשחקים האחרונים. מעניין מאד מה הספרס מתכננים איתו למשחקי הפליאין וכמה וידיאוים הוא ופופ טחנו.
    ג. אייזאה תומאס – בין אם יהיה אקס פאקטור או לא. עצם הסיפור של החזרה שלו לליגה היא ניצחון ענק של איש יקר ומלא נשמה. שיהיה לו המון בהצלחה.
    ד. פטריק בברלי – לצערי הרב, נמצא במיני (יריבה פוטנציאלית על הכרטיס האחרון בפליאוף). הוא מכניס להם מימד קשיחות שלא היה מוכר להם, ויש סיכוי לא רע שגם בגללו הם יראו פליאוף לראשונה משנת 1492. נקווה רק שהבן הלא חוקי של ברוס בואן ודניס רודמן יזכור חסד אבות.
    ו-2 הערות לסיום:
    דאויס ברטנאנס? ברצינות? כמה המצב של דאלאס גרוע שהם בונים עליו?
    בשיקגו, עם כל חיבתי לקארוסו, שום דבר לא יעזור להם. הם יעופו בסיבוב הראשון. אין באנקר ברור מזה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט