שחמט – תחרות המועמדים מתבהרת לגמרי/שחר אלוני

אתמול שוחק סיבוב 6 בגראנד-פרי ברלין מתוך 6 סיבובים בבית המוקדם(התחרות האחרונה והקובעת) –

בבית A: נקמורה זוכה בבית עם 3 ברציפות! ארוניאן מועד מול אופארין הצעיר.
בבית B: קיימר בן ה 17 מנצח את דומינגז!
בבית C: שני תיקו
בבית D: טבאטבאיי מפתיע ומנצח את גירי! הוא עולה לחצי הגמר


המצב בשלב הבתים בתחרות
 לאחר 6 סיבובים מתוך 6:
הסדר הוא לפי מד-כושר והשחקן המודגש ניצח את הבית שלו ועלה לחצי הגמר! (או לשובר שוויון)

בית A 
– ארוניאן, נקמורה, אסיפנקו, אופארין 
בית B – ממדיארוב, דומינגז, דובוב, קיימר
בית C – סו, לגראב, שנקלנד, פרדקה 
בית D – גירי, ויטיאוגוב, יאנגיי, טבאטבאיי 

אז התחרות עדיין לא, ואפילו שלב הבתים לא הסתיים, שכן לפנינו עוד שוברי השוויון, ואז חצי הגמר והגמר.
למרות זאת תמונת העולים למועמדים מתבהרת!


כזכור, הזוכה בטורניר מקבל 13 נקודות, המפסיד בגמר מקבל 10 והעולים לחצי הגמר מקבלים 7.

זו התמונה בצמרת הסבב (שני הראשונים עולים למועמדים!):
ראפורט – 20 נקודות
נקמורה – 20 נקודות לפחות (יכול להגיע ל 26)
ארוניאן – 12 נקודות (תחרות שניה מאכזבת מאד עם 2 נקודות מורידה את ארוניאן)
ומה קורה עם הפייבוריטים האחרים?
דומינגז – 9
לגראב – 8
גירי – 7
אנחנו רואים באופן כמעט גורף, נפילות של הפייבוריטים בתחרות הקובעת, כולם חוץ מנקמורה.
זוהי עדות למתח הרב בסוג כזה של טורניר. אין הסבר אחר לנפילה של כמעט כל הפייבוריטים המדורגים גבוה.

נקמורה הגדיל לעשות, לא רק זכה בטורניר הראשון, אלא עשה קאמבק מרהיב פה בברלין עם שלושה נצחונות רצופים בבית המוות שהבטיחו לו את הכרטיס לחצי הגמר ולתחרות המועמדים.

גם בשתי התחרויות שלו הוכיח חוסן מנטאלי מרשים שחזר בקאמבק בשתיהן, לאחר פיגור בבית המוקדם.

מה עוד נשאר בתחרות ?
אופארין נתן טורניר מצוין אך סיים בשלב הבתים חצי נקודה מתחת לנקמורה.
ממדיארוב וקיימר המפתיע בן ה 17 ישחקו בשובר שוויון, אך הם כבר לא יכולים להגיע ל 20 נקודות ולמועמדים.
וכך גם אלוף ארה"ב סו, בן ארצו שנקלנד, והאירני טבאטבאיי שזכה בבית שלו, שבו היה מדורג ואחרון.

מזל טוב לראפורט ונקמורה על הכניסה לתחרות המועמדים!



כרטיס כניסה נוסף למועמדים לפי מד-כושר

לא שכחתי את הכרטיס הנוסף למועמדים ששוחרר בשל ההדחה של קריאקין. – מי יזכה בו?
הקריטריון הוא מי יהיה ראשון במד-כושר הרשמי של פיד"ה ב 1.5.
קריטריון נוסף הוא 30 משחקים לפחות.

דינג מוביל במד-כושר (שני בעולם אחרי קרלסן כרגע), אבל אין לו 30 בשנה אלא רק 4.
נראה שההתאחדות הסינית משנסת מותניים בצורה רצינית כדי לסדר לדינג הרבה משחקים רשמיים בחודש הקרוב, כדי שיעמוד בקריטריון של 30 משחקים.
הוא משחק כרגע בתחרות בסין ויצטרך תחרויות נוספות, שכנראה יצליח למצוא, כדי להעפיל.
זה מראה לנו את העניין הרב של הסינים בכניסה למועמדים, וזאת לאחר שדינג לא הופיע לאף תחרות סינון לאורך כל השנה, בין היתר בשל איחור בסידור הויזה.

נראה שהמאמצים ישאו פרי ויכניסו את דינג למקום הנותר במועמדים.
אם זה איכשהוא לא יצלח, אז הבא אחריו הוא כרגע ארוניאן, שאחריו סו וממדיארוב.

האלופה האולימפית המכהנת (בלי ארוניאן ודומינגז עדיין, אבל עם שנקלנד ורובסון)

נבחרת ארה"ב

לאור התוצאות זמן יותר טוב להעיף מבט בנבחרת ארה"ב הנוכחית, כפי שתופיע באולימפיאדה באוגוסט:
בפוסט קודם ראינו את ההתפתחות בארה"ב קודם לכן.

אז איזו נבחרת מציגה ארה"ב כיום?
פה חשוב להכיר אדם מרכזי מאד בעולם השחמט האחריקאי – רקס סינקפילד.
סינקפילד הוא איש עסקים מצליח (בין היתר המציא את קרנות האינדקס).
הוא פעיל מאד כפילנטרופ במספר תחומים ובניהם מועדון השחמט של סנט-לואיס מיזורי.
סינקפילד הפך את סנט-לואיס למועדון המוביל בארה"ב המארח תחרות-על חזקה מאד בכל שנה (טורניר סינקפילד).

פעילותו הרבה בטיפוח השחמט בארה"ב היוותה זרז להגירה של מספר שחקנים מאד חזקים שהפכו את נבחרת ארה"ב לחזקה בעולם כיום:

פביאנו קרואנה(29) – 4 בעולם – בעל אזרחות איטלקית/אמריקטית מנעוריו. ייצג את איטליה ועבר לייצג את ארה"ב לפני מספר שנים.
לבון ארוניאן(39) – 5 בעולם – ייצג בהצלחה רבה את ארמניה רוב הקריירה ועבר לארה"ב לא מזמן.
ווסלי סו(28) – 6 בעולם – ייצג את הפיליפינים ועבר לארה"ב לפני מספר שנים.
היקארו נקמורה(34) – 11 בעולם – נולד ביפן, היגר עם הוריו לארה"ב בגיל צעיר.
לנייר דומינגז(38) – 13 בעולם – ייצג שנים רבות את קובה ועבר לארה"ב לפני מספר שנים.

נבחרת אימתנית.
לשם השוואה, הלוח השני של סין הוא 18 בעולם ושל רוסיה 17 בעולם.


כמו כן בסגל המורחב של ארה"ב נמצאים גם:
שנקלנד (30) – 25 בעולם.
סביאן(21 – צעיר מבטיח) – 44 בעולם
שיונג( 21 – מבטיח אף הוא) – 51 בעולם
רובסון (27) – 57 בעולם
סווירץ(27) – 73 בעולם
קמסקי (47) – 77 בעולם

ויש עוד כמה צעירים מבטיחים מתחת לגיל 20;

שיאי שחמט

מאז תחילת דירוגי המד-כושר(לפני כ 50 שנה), רק 7 עמדו בראש הרשימה במקום הראשון:
פישר, קרפוב, קספרוב, קרמניק, אנאנד, טופאלוב וקרלסן.

ההפרש הגדול ביותר בין המקום הראשון לשני היה 125 נקודות (פישר לעומת ספאסקי ביולי 1972).
ההפרש הגדול ביותר של קספרוב היה 82, ושל קרלסן 73.

על פי הצ'ס מטריקס, שטייניץ הוביל ב 199 על המקום השני בשנת 1876

קספרוב שהה בראש הדירוג 255 חודשים.
על פי הצ'ס מטריקס לסקר עמד בראש הדירוג 292 חודשים.

לפוסט הזה יש 36 תגובות

  1. תודה שחר, שמח עבור נקאמורה, מעניין שבשנה שהחליט ״לפרוש״ מקלאסי הוא מעפיל בסוף למועמדים. עושה רושם שהלחצים הנפשיים משחקים תפקיד גדול בחייו של שחקן צמרת, ואולי הנמכת הציפיות מעצמו הובילה אותו להישג הזה.
    .
    אציין שאת כל המשחקים בטורניר הוא שידר בערוץ שלו, וגם את הסיכומים ומחשבותיו בהן העיד על עצמו שהוא סטרימר, וככזה זה גם משפיע על סגנון המשחק שלו להיות יותר ראוותני. בסוף זה שיחק לטובתו ולדעתי יש לו צאנס לא רע לזכות במועמדים, אם כי אני שם את כספי על פרוזה. נפו וקרואנה גם פייבוריטים על פניו בזכות נסיון העבר שלהם. רגאבוב רפורט ודודא אני מהמר יסיימו ב-4 התחתונים, ודינג זה סימן שאלה גדול

      1. המהלך האהוב עליי בשחמט הוא הגנת המלך ההודי. להקריב את המלכה ואז להכריח את שאר הרגלי לבנות אחוזת קבר ענקית עבורה.

  2. מה קיבלנו?
    עדיין לא מספיק תגובות כדי לפצות על אלפי ההודעות שקיבלנו משחר באותו אחר צהריים שאחרי שנתפס עורך תגובות של מגיבים ללא רשותם והוא התחיל להתבכיין על הפשע הנורא שהעיזו לקחת לו זמנית את היכולת להמשיך לערוך תגובות של מגיבים. אתם יודעים, במקום לעשות את הדבר הנורמלי ולקחת אחריות למעשה כמו כל אדם אמיתי שחושב שבני אדם אחרים שווים את היחס שלו. בינתיים למרות שכולם מודעים למה שהיה הוא עדיין מסרב לקחת אחריות וקורא לזה קונספירציה/המצאה/פרובוקציה.
    זה רק אחד מתוך הרבה דברים ששחר עשה ופגע באנשים בלי לקחת אחריות, אגב.

      1. וזו חלק מהבעיה שלא אכפת מה קרה ולא מעניין.
        שחר צריך להבין שעד שהוא לא מקבל אחריות על מה שעשה, מתנצל בפני כל מי שפגע ומבין שאדם כמוהו שעשה מה שעשה לא יכול ואסור לו לקבל על עצמו כוח – אין סיבה לאפשר לו להמשיך כרגיל באתר.
        הוא עדיין לא עשה את השלב הראשון.
        בקיצור, אם לא אכפת לך, רק שתדע שאם הוא שבר אותי עד כדי כך – זה מוצדק.

      2. זה מאוד עצוב שזה לא מעניין אותך.
        במיוחד כשמדובר על משהו שאם תיקח בו עמדה תהיה למילה שלך השפעה, בניגוד לרוב המצבים שאנחנו נתקלים בהם בחיים.

    1. אתה המגיב המגיב שהכי מאתגר ומרתק אותי.
      חצי מהדברים שאתה אומר עוברים לי מעל הראש אבל עדיין נהנה לקרוא כל מילה שאתה כותב, ומניח שאם משהו מפריע לך עד כדי כך, שתספים כמו סומסום, כנראה שיש דברים בגו.
      אשמח אם תצרף קישור לאותו ארוע, כדי שכולנו נבין טוב יותר מה קרה.
      חוץ מזה, יישר כח, מהאנשים שהייתי מת לשבת איתם על בירות מרובות, ולשוחח איתם על החיים. תמשיך להגיב ולהשתתף, הקוראים השקטים רואים הכל 🙂

      1. לצערי אני לא יכול לצרף קישור, כי זה קרה בעיקר מאחורי הקלעים, בקבוצות הסגורות של הופס. אבל זה באמת היה מעצבן. אבל יותר חשוב מזה –
        אני לא בטוח למה, אולי ההכרה, אולי ההערכה מאדם זר, ההבנה. אבל התגובה מאוד נגעה בי. ריגשה קצת.
        זה היה נחמד, בעיקר. אני לא רגיל לנחמד.
        זו תגובה שלא ציפיתי שתבוא.
        זו תגובה שגורמת לי לרצות להיות משהו שלא הייתי לאתר הזה מזמן, ואני מקווה שלא שכחתי איך להיות.
        לא שאני מיוחד באיזושהי צורה או שהאתר צריך אותי בכלל. אבל… יש בזה ערך. כמו הערך של החיוך שלי בזמן התגובה שלך.
        אפחית קצת את הלהבות לכיוון שחר, למרות שמגיע לו (אבל אולי לא את ה"מהלך השחמט האהוב עליי ביותר הוא". גיליתי שאני נהנה יותר מדי לכתוב אותם) ולמרות שהדרישות שלי ממנו עדיין עומדות ולנצח יעמדו.
        אנסה להיות קצת יותר טוב.
        תודה לך.

        1. אני חוזר הבייתה אחרי יום ארוך מאוד מאוד, אני שחקן פוקר, ואנחנו משחקים לילות.
          זה מאוד קשה. כן יש הרבה כסף שאפשר להרוויח, אבל אתה משלם חלק מהנשמה שלך בתהליך.
          והרווחתי אתמול, והיה לי יום טוב, והיה כיף בשולחן.
          אבל הגעתי הבייתה מרוקן, תחושת בדידות.
          מחבק את אשתי, אבל גם זה לא מספיק.
          ואז נזכרתי שכתבתי תגובה, והלכתי לבדוק אם אולי, הגיבו לי על התגובה. כי היה לי חשוב לכתוב אותה.
          ואכן הייתה תגובה, תגובה שהעלתה חיוך על פניי.
          אז תודה לך בחזרה, אני הולך לישון ואני לא מרגיש בודד.

    1. בכיף אינדיאני, מסכים לגבי היקארו.
      רג'בוב זה נעלם גדול, הוא בקושי שיחק בשנים האחרונות, יש פוטנציאל.
      גם דינג לא שיחק כמעט מלבד במועמדים הקודם

      1. המהלך האהוב עליי בשח הוא הקוביאשי מארו. ברגע שמגיעים למצב שבו אין אפשרות לנצח, יש לזכור שאתם לא מאמינים במצבים שאין בהם היתכנות לניצחון ולכן צריך לתכנת מחדש את המשחק כך שאפשר יהיה. פשוט.

  3. לגוס ידידי, אין לי שום מושג מה קורה בפורומים הפנימיים של הופס. ייתכן ושחר התנהג בצורה לא ראוייה ויצטרך לתת את הדין על כך, יחד עם זאת, אתה שופך כאן באופן ריגשי למדיי, שאני מסוגל להבין, את הייצרים של הפגיעות ממעשה כזה או אחר. אני לא יודע על מה מדובר, נראה לי יותר מתאים ללבן את העיניינים בשיח פנימי אחר, או בפוסט אחר. כאן מדברים על שחמט.

    1. ובתגובה לתוג, אני אגיב בשמחה את דעתי על נושא כזה או אחר, אבל מבלי שום ידע על הנושא המדובר איני יכול להגיב ברצינות, להתלבש על דיומא לא נראה לי הכי נכון עבור הופס.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט