מזרח פרוע / מתנאל אלאשבילי

מזרח פרוע / מתנאל אלאשבילי

לטונה יש אלבום יחסית חדש שנקרא "מזרח פרוע", והעונה הזו ב-NBA היא בהחלט של המזרח הפרוע. אמנם טונה התכוון למזרח התיכון, אבל גם באמריקה אפשר לייחס נגיעות מהאלבום לקבוצות מהמזרח. בגלל האהבה לראפ ובעיקר לקבוצות מהמזרח החלטתי להצמיד שיר לכל קבוצה מהעשירייה הראשונה במזרח מהאלבום "מזרח פרוע". באלבום יש שלוש עשרה רצועות ולכן, אדלג על שלושה שירים.

אלך לפי המיקום הנוכחי בטבלה:

1. מיאמי היט – טרנטונה

"מתח, אקשן, דרמה, שכונה". לשיר הזה יש אווירה מאוד רוקיסטית, ככה גם בהיט. שיר יחסית לא מפורסם מהאלבום אבל לטעמי אחד הטובים בו. מיאמי כבר המון זמן מספקת מתח, אקשן, דרמה ושכונה גם בלי לעשות כותרות, כי התרגלנו לכל זה ולכדורסל האדיר של ספולסטרה. עם זאת, יש תחושה של חזרתיות. טונה בשיר מאזכר דימויים רבים מעולם הסרטים, ונראה שמיאמי עונה על חלק מהם. "הספרות שלי זולה" – החלק הלא מלהיב במיאמי כבר ידוע לכולם, כדורסל רוצח אבל חסר פלפל ולאוהדים שהתרגלו לשואו, מיאמי לא נותנת יותר מדי שואו אלא "ספרות זולה" בהקבלה לזו של קבוצות ה"הצגה" (שארלוט, ברוקלין). עם זאת, קשה להתרחק מהאיכות של הקבוצה הזו, "יש לי כבוד של ממזרים" – מיאמי מוצאת את הדרך לפרק בדרכים שלא רואים מאף קבוצה בליגה, ההיט נותנים את הטון ההגנתי כמעט בכל משחק והיא הקבוצה היחידה שנותנת יותר בהגנה מבהתקפה בשלב הזה של העונה. פיניקס משחקת כדורסל התקפי כמעט מושלם, בוסטון משלבת את השניים ולכן, מיאמי נותנת כבוד קצת שונה להגנה. אולי לא כבוד של ממזרים, אבל בהחלט שמו בצד את השואו ושמו את הזהב בעבודה השחורה. "אני לא רודף אחרי סינגלים, בכל זאת כולם פה איתי עם הקליפרים" – לא רודפים אחרי השואו אבל מקבלים את הנצחונות והמקום הראשון במזרח.

2. בוסטון סלטיקס – כל הכוכבים

"גם אם זה לא נראה טוב וכל הכוכבים מראים שיש סיבה לדאוג, אין סיבה להתייאש". לא השיר של טונה שהכי התחברתי אליו, אבל בכדורסל עסקינן ולכן, בוסטון היא בהחלט הדוגמה לכך שכל הכוכבים טעו. מהמקום התשיעי במזרח בוסטון ניצחו 22 מ-25 המשחקים האחרונים שלהם. הכדורסל החל לשטוף את כל מי שהגיעה בדרכה, ובצדק מוחלט הסלטיקס הראו שהדאגה לא הצילה אף אדם מאף צרה, וחבל כי אותה דאגה גורמת לך להפסיד את הזריחה (מטאפורית, מי שרואה משחקים לא מחמיץ אף זריחה). אוהדי בוסטון תמיד היו לחוצים בעונה הסדירה, ממגוון דעות תמיד שמעתי מאוהדי בוסטון שהכדורסל "לא מספיק טוב להם" ושיש תחושת הרגל לשליטה במזרח. אז אוהדים יקרים, אין סיבה להתייאש, אל תפסידו את הזריחה של הקבוצה שלכם.

3. מילווקי באקס – שימי

גם לא השיר שמביא הכי הייפ באלבום הנהדר הזה אבל… "טקסט כמו מאיר, ריגידי ראפ כמו נימי, בסט כל וורס טיל חץ ראש כימי". מילווקי הם בדיוק אותה מילווקי, הטקסט אותו טקסט שמנצח משחקים, ה"ריגידי ראפ" של יאניס עדיין מנצח את כל הליגה, והם במקום השלישי כי הם עדיין בסט כמו טיל חץ עם ראש כימי. עם זאת, כמו מיאמי וכמו שני השירים האחרונים, ההכרה בהצלחה שלהם נדחקה לפינה. בניגוד למיאמי, מילווקי מביאה יותר שואו, יותר היילייטס כי הם מביאים גם יותר יאניס. "אחד זה בשביל להוציא קיטור" – אליפות אחת כדי להוציא את האוויר, "אחד בשביל הכיף, אחד בדור" – שחקן כדורסל שהוא נותן מופע של כיף, אחד בדורו, "נחמד עד שתלחץ על הכפתור ואז, חגיגה בסנוקר סלבדור" – מילווקי יכולה להיות מאוד נחמדה לקבוצות, ולהפסיד באופן מפתיע, דבר שראינו כמה פעמים העונה כשהבאקס הפסידו 7 מתוך 13 משחקים ללא יאניס. אז בעונה הסדירה לפעמים נחמד, אבל אם הענק היווני יתעצבן תהיה חגיגה בסנוקר. הבאקס יהפכו גם בפלייאוף הקרוב לקבוצה לא מוערכת, בעונה שעברה תלו תקוות במיאמי או בנטס אבל הבאקס הוכיחו שהם "בסט כמו ג'ימי" וגם השנה ירצו להוכיח זאת.

4. פילדלפיה סבנטי סיקסרס – עומס לב

שיר שקיבל המון אהבה מהקהל, בעיקר בזכות הפיצ'ר של דודו טסה. "אני לא יכול לישון עכשיו, הכל נהיה לי מעורבב". פילי היא קבוצה שעברה יותר מדי תהפוכות, בין אם טובות בשילוב של הארדן, אמביד שנותן עונת אם וי פי וטייריס מקסי שמצטיין לפתע, ובין אם רעות כמו ההפסד לאטלנטה בפלייאוף האחרון, הבלאגן עם בן סימונס והרעש מבחוץ שאומר שאמביד לעולם לא יצליח לקחת קבוצה לאליפות, בטח שלא עם דוק ריברס. יותר מדי בלאגן שכנראה ישפיע על הסיקסרס – "שתיתי ואכלתי קצת יותר מדי, עוד ועוד ועוד זה סיפור חיי". פילדלפיה תצטרך להוכיח להייטרים שהכדורסל שלה יכול גם לקחת אליפות ולא רק מחמאות של עונה סדירה, ולהמשיך לספוג את הכל ולצאת מכך – "עוד אולם, עוד מופע, עוד סדרה, עוד אולפן, עוד קטנה, עוד שולחן". הרבה עומס לב, טונה בשירו לא מצליח להתמודד איתו. פילדלפיה? עם המזרח הפרוע כנראה שגם לא תצליח.

5. טורונטו ראפטורס – היי בייב

השיר האהוב ביותר על פי דעת רוב, מאוד קליל , קליט ובהחלט יכול להיכנס לפלייליסט של הבוקר. "כמה שתרצה ללחוץ סייב, וכמה שתנסה לסובב, אין דרך קלה לשבור לב" – טורנטו, כפי הרבה קבוצות העונה פתחו רע. סקוטי בארנס לשלבים היה השחקן המוביל בקבוצה, אבל לב והגנה כל כך טובה בחצי המגרש קשה לשבור. בזכות רצף משחקים שהעלה אותם צעד צעד, מהמקום התשיעי צמחו בסוף העונה עד המקום החמישי, כולל נצחונות גדולים על יריבות ישירות על המקום. "אבל סוף טוב בא בתנאי, שהסיפור לא קל מדי" – הסיפור של טורונטו לגמרי לא קל, אבל הסיום שלו כרגע בעונה הסדירה הוא טוב ולגמרי ענו על התנאי לקבל אותו – סיאקם חזר ונראה טוב כסיאקם שלפני הבועה, ואן וליט הרשים עד להופעת אולסטאר ראשונה בקריירה והאופי שניק נרס שמר עליו הבטיח לראפטורס סוף טוב על אף החוסר באמצעים לפרקים.

6. שיקגו בולס – אחד לסבתא

שיר שמסביר בעיקר על העבר של טונה עם סבתו, על כמה טוב היה לו פעם, וכי היא מזכירה לו כמה יש לו עוד לתת. אז לא אחד לסבתא, יותר לאבא ולסבא, אבל הבולס בפלייאוף לאחר שגרמו לכולם לצקצק על הבאת דמאר דרוזן, שנתן עד כה עונת שיא ואפילו שבר כמה שיאים חביבים של הסבא (מייקל). "אל תשכח את כל מה שיש לך לתת" – דמאר שהיה נחשב לגמרי בקרשים לא שכח מה יש לו לתת, והראה שהוא יכול לקחת קבוצה לפלייאוף בדיוק כפי שעשה בקנדה. האם זה ייגמר כמו בקנדה? "תראי איך אני מתקרב, גם אם לא עצרו לי בטרמפים" עם הדעיכה של שיקגו בעקבות הפציעות האקוטיות בשלבים המתקדמים של העונה, יהיה להם קשה להתגבש מול הקבוצות במומנטום החזק שנמצאות מעליהן, אבל הן הרוויחו מקום מכובד מאוד למרות זאת, התקרבו ויתקרבו בלי טרמפים מקבוצות אחרות.

7. ברוקלין נטס – קריוקי

שיר יותר לקהל המיינסטרים הים תיכוני (כמות הפעמים ששמעתי אותו ברדיו של המפקד שלי גרמה לי לרצות לשנוא אותו), פאר טסי מוסיף לשיר אבל לטעמי טונה היה מסתדר בלעדיו. "זו מלכודת, זה תרגיל שיווק" – שיווקו לנו שואו, שיווקו לנו אלופה, שיווקו לנו דיינסטי. בינינו? לא מתקרב לזה. הסגל המשלים עדיין רע מאוד על אף פאטי מילס והקרי המוצלח יותר שמשחקים מצוין, המאמן עדיין בלי אופי משחק ושיטה ברורה. יש קווין דוראנט שזה ממש נהדר ואפילו פנומנלי, ויש קיירי שזה ממש טוב אבל האם זה באמת מביא נצחונות? בעונה הסדירה זה היה תרגיל שיווק מאוד לא מוצלח, והנטס ינסו לחדש את הקמפיין בפלייאוף מול אחת הגדולות ולהראות שבמאני טיים השואו שלהם מסוגל גם לפצות על הזיופים בשירה. "אנשים מזייפים, מקבלים 'איזה יופי'".

8. קליבלנד קאבלירס – אפטרפארק

השיר הכי ליריקלי של טונה באלבום. מפוצץ במילים חזקות מאוד על ביט מאוד חלש כדי להדגיש את המילים ופחות את המנגינה. "גם אם המטרה שלי תתפספס, וגם אם העולם שלי קורס, כל עוד הרמקולים דופקים צלילי אל איי, אז יש לי האפי פלייס" – גם אם המטרה של טופ 4 אליה כיוונו הקאבס רוויי הפציעות התפספסה, וגם אם ביכולת הנוכחית שמזכירה צל של ינואר העולם שלה קורס, יש נחמה מסוימת בכך שהקאבס הצליחו ללא לברון לראשונה מאז מארק פרייס, והרמקולים שדופקים צלילי אל איי, לא מתרכזים בכמה לברון חסר לקאבס, אלא כמה הקאבס (או כל קבוצה מנצחת אחרת) חסרים ללברון. "וגם כששיט לא קורה, אני כולי מלא שבחים לבורא" – הקאבס יכולים להיות בהחלט מרוצים בעונה שהייתה בלי ציפיות בכלל, מהגנה מאוד מוזרה אך יעילה (עכשיו קצת פחות), מההתקדמות של אלן וגארלנד, מההרכב הענק הזה של סמול פורוורד בגובה 7 פיט והכי להתלהב מאוון מובלי שנראה כעתיד הורוד ביותר שהיה לקאבס מימי קיירי.

9. אטלנטה הוקס – שובו של מרדכי

השיר כנראה הכי פחות אהוב מהאלבום, אבל זה לא משנה כי יש שם כמה שורות מאוד חזקות על אף הפזמון הדי חלש. "בחיי, ניסיתי להיכנע, אבל אני לא יודע להרים ידיים" – אטלנטה היו די פושרים ביחס לעונה הקודמת הנהדרת, אבל טריי יאנג, שמוביל את הליגה בטוטאל של נקודות ואסיסטים (פסיכי), החליט לא להרים ידיים אלא את החבר'ה שלו לאלי אופים. לאחר פגרת האולסטאר, ההוקס במאזן חיובי של 9-15 לעומת 30-28 שלילי טרם פגרת האולסטאר, וטריי יאנג נתן את הבוסט הקטן שהיה צריך, ועלה מ-27.8 נקודות למשחק ו-9.3 אסיסטים למשחק לפני האולסטאר ל-29.6 נקודות ו-10.6 אסיסטים. כמו כן, בוגדן בוגדנוביץ' עלה ב-4.9 נקודות למשחק. "אמרו לי: 'רד מהסוס, אתה לא מרדכי. שיגידו מה יגידו לא אכפת לי' (אני יודע מה רשום בשיר המקורי, לחסוך ממני את זה בתגובות בבקשה)"

10. שארלוט הורנטס – מזרח פרוע

אחרונה חביבה סוגרת את הטור עם השיר על שמו קרוי האלבום. עוד שיר באווירה רוקיסטית של טונה, בעיקר מדבר על כמה המזרח הזה פרוע. שארלוט? המזרח מסביבה היה פרוע אבל את הבלאגן הטוב שלה השאירה בתחומה – השואו הנוצץ, הסקורינג המאוד גבוה יחד עם הגנה לא מרשימה בלשון המעטה, העובדה שהסגל מאוד שווה ביכולתו ואין לדעת מי יתפוצץ הפעם למרות שבול וברידג'ס הם המככבים בעיקר. "לא ברור לי מה אסור ומה מותר לי פה" – האם מותר להיות קבוצה שלא אוהבת לשמור אבל מאוד אוהבת לקלוע בכל כך הרבה דרכים מגוונות? הרי "הגנה לוקחת אליפות". במקרה של ההורנטס, כל כך הרבה כלים בהתקפה שזה פשע לא להפוך את זה לנשק העיקרי, למרות כל האוהדים המיושנים והאליטיסטים. "המזרח הזה פרוע, יאללה בואו נתפרע!… מילא אין פה אף אחד רגוע, וואלה גם אני לא מאה, אני בא להשתגע ולצאת" – שארלוט מבינה שכל החברות מעליה לא בדיוק מאה כמוהן, הן עוברות המון תהפוכות, אז למה לא לנצל את זה כדי לשחק כדורסל כיפי וגם לנצח על הדרך?

מתנאל אלאשבילי

כותב על כל הליגות מרחבי העולם, מת על נתונים של אחוזים בזריקות ממש ספציפיות.

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  2. עידו גילרי

    12 אפר 2022 21:25:03

    חביב , אהבתי.
    לא כולם יצא לי לשמוע עדיין אז צריך לעשות קצת השלמות.
    ואני בכלל הראש שלי במערב – רוק 30, זה מה שמפחיד אותי.

  4. פחית שימורים צמיגית של Ljos

    12 אפר 2022 21:56:26

    טונה. על טונה אני יודע תמיד לקחת את אלה שבשמן כי אלה שבמים דוחים.
    מההקשר אני מבין שזו מוזיקה, ישראלית אפילו. אז בתור מישהו שלאחרונה רק לימדו אותו, ובכוח, ששב"ק ס' והדג נחש הם לא אותה להקה, ושהסיבה שבחיים לא שמעתי שיר של כנסיית השכל זה כי חשבתי שהם כולם שירים של טיפקס – No more.
    אהבתי את מה שכתבת מסביב. יום אחד אולי אבין את השאר.

    2. מתנאל אלאשבילי

      13 אפר 2022 01:15:58

      פייר, אני לא הכי מתחבר לגוון קול של אושיק לוי. המילים שם חזקות אבל לא יודע, אנשים במרחב הכללי לא התחברו יותר מדי. ברשימה שלי הוא לא אחרון אגב:
      1. אפטרפארק
      2. הטוב, הרע ואחותך
      3. מזרח פרוע
      4. טרנטונה
      5. אחד לסבתא
      6. עומס לב
      7. סהרה
      8. היי בייב
      9. שימי
      10. קריוקי
      11. שובו של מרדכי
      12. יודעת לסובב
      13. כל הכוכבים (אני אפילו לא מסוגל לקרוא לזה שיר, לא רואה השקעה עצומה במילים כאן).
      מדגיש שכל זה זו דעתי בלבד ואין לקחת את האמור לעיל ברצינות, היגיון או מחשבה מאחר ואין טעם להשקיע אלמנטים על דבר שחסרים בו אלמנטים (שעות שינה ביניהם אבל את האלמנט הזה אני ממליץ להוסיף).

            1. גיא רוזן

              13 אפר 2022 19:55:02

              חוזה לך ברח.
              יש מעט שירים שאני אוהב יותר,
              מעט שירים שלמים יותר (מילים, לחן, ביצוע).
              לדעתי, כמובן.

          3. Havlicek stole the Ball

            13 אפר 2022 20:04:29

            מסכים בגדול, אמורים להיות לו חמישה אלבומי מופת, ויש לו חמישה שירים כאלו+-..

            אבל!
            .
            הגרסא שלו ל'אגדת דשא' מקסימה. אך חשוב מכך, 'זה מכבר' הוא מהשירים היפים שנכתבו בעברית, והגרסא בה הוא מדבר עם מתי כספי לפני השיר
            ('לאה גולדברג, פעם ראשונה'
            – 'זה מכבבבר'
            – 'תוריד אוזניות, זה לא יהיה טוב'
            -'לא, זה יעזור לי'
            -'לא, זה לא יעזור. תנסה בלי זה. אני משמיע קצת')
            ואז אחת הכניסות המוזיקלית המרשימות במוזיקה העברית (בטייק הראשון!).
            דוגמא נהדרת ליחסי מעבד-מבצע.

  8. דה שוט

    13 אפר 2022 17:10:38

    תודה מתן אחלה רעיון ואחלה ביצוע.
    היה כיף לקרוא.
    טונה הוא בטופ של המוזיקה הישראלית כבר זמן מה, והוא רק הולך ומשתבח. מנסה למתג את עצמו קצת יותר למבוגרים כי הקהל בהופעות שלו הוא כמעט כולו בני נוער.
    אני אישית מאוד מאוד אוהב אותו. רואים אצלו לאורך כל הדרך את "השורשים" החוף-מערביים – דר' דרה הוא ללא ספק האבא הרוחני שלו, ויש גם רמזים לאמינם (יא-2) ולסנופ (האלבום האחרון רגוע ו'כבד' יחסית).
    לגבי בחירת השירים שלך – אני לא מסכים עם הכל אבל ככה זה במוזיקה.
    טופ 3 טונה:
    1. אבודים בחלל
    2. כל הכוכבים
    3. היי בייב
    .
    למי שתהה – הנה ה"אבא הרוחני" של היי בייב.
    https://www.youtube.com/watch?v=tX3uTbyVaiE
    .
    שוב תודה אחלה פוסט באמת היה כיף לקרוא

כתיבת תגובה

סגירת תפריט