יומן הלייקרס: הקבוצה נראית כמו בקדם עונה, אבל לברון מוצא מטרות חדשות/שחר אלוני

אני מאלה שהיו אופטימיים בקיץ וחשבו שהציוות עם ווסטברוק יוכל להצליח.
ולהצליח בקבוצה של לברון (ודייויס) זה להיות קונטנדרית.
הסיבה שחשבתי כך היא שהאמנתי בלברון כמנג'ר, והנחתי שאם הוא אישר לפלינקה להביא את ווסטברוק בטרייד (גם אם היו עוד אופציות שהוא אישר לפלינקה), אז הוא יודע מה הוא עושה.



מסתבר שלברון כמנג'ר יכול לעשות טעויות גם קשות, שעולות לו בעונה שלמה ואולי יותר.
כבר בשבועות הראשונים של העונה היה ברור שזה לא זה. וחזרתי על זה מאז הרבה פעמים.

הקצב של ווסטברוק לא מתאים ללייקרס (מהיר מידי, זו קבוצה לא מהירה ברובה, עקב גיל השחקנים).
וכמובן שגם להיות בין הראשונים בליגה החטאות ( או אחוזים נמוכים מאד מכל טווח), ולהצטיין באיבודים, לא בדיוק עוזר. (29% לשלוש, 67% עונשין, שניהם מהנמוכים בליגה לשחקן עם דקות משמעותיות).

רגע של הומור עם ווסטברוק בהגנה



האמת שלאחר הכעס הראשוני על ווסטברוק שמחרב את הקבוצה, למדתי לראות גם את החוזקות שלו, אפילו בשלב הזה בקריירה שלו, כשהוא כבר בירידה:
הוא שחקן יוצר, הוא מביא התלהבות, הוא מוסר טוב, הוא מגביר קצב (בלייקרס זה מזיק, אבל במקום אחר יכול להועיל). בנוסף, גם יש לו היילייטס, וערך שיווקי.

יש לו גם תכונה נוספת: הוא שחקן מאד מאד לא קבוצתי. למעשה הוא משחק 1 על 1 בהתקפה או לכל היותר 2 על 2 (הגנה הוא ממעט לעשות).
הוא לימד את עצמו למסור אסיסטים, כדי לעשות טריפל דאבל, ואכן הגיע בזה לרמה יפה. אבל תכל'ס הוא שחקן שמשחק לבד, ולא סתם אייסו, אלא ממש בספירה משלו, בלי הרבה קשר לעולם סביבו.
לחשוב על הפריסה של הקבוצה בהתקפה זה ממש ממנו והלאה (למרות שהוא מוגדר כרכז).
הוא יכול רק לזרוק בעצמו, או לשחק 2 על 2 – כלומר לתת אסיסט למישהו יחסית חופשי שהוא רואה פתאום מול עיניו, או בחיתוך או להטבעה. מלבד זה – כלום.

בהגנה הקבוצתית זה מאד פוגע, כי הוא מתקשה לדעת לאן צריך לרוץ בהגנה. חסימות של היריבה מבלבלות אותו, ובמקרים רבים הוא משאיר שומר אחר של הלייקרס מול שני תוקפים.

בנוסף דייויס הפך להיות פצוע כרוני, וכל העונה הוא או בהתאוששות, או בהסתגלות או בפציעה פעילה.
מה שאומר שלברון צריך "לסחוב" את מונק, סטנלי, ווסטברוק, ריבס וטאקר ל"ריצת פלייאוף", שבמקרה הזה נראית יותר כמו "ריצת פלייאין".



ועוד לא הזכרנו את הפציעה לכל העונה של קנדריק נאן, שיכול היה להוות תחליף לווסטברוק.

במצב העניינים הרגיל זה היה עלול להכניס את לברון לדיכאון ומרמור, אבל במקום זה אנחנו רואים שחקן על, עם נתונים של סופרסטאר מהטופ של הליגה. מתחרה על תואר מלך הסלים, אחוז אפקטיבי בשמיים, ותחושה כללית של שמחה ומוטיבציה.
וזה מגובה ב:
29.8 נקודות למשחק (מתחרה חזק על מלכות הסלים, בגיל 37, מול יאניס, אמביד ולוקה).
8.2 – ריבאונדים
6.2 – אסיסטים
1.3- חטיפות
1.1- חסימות
59% אפקטיבי
אלה לא הנתונים של לברון במיאמי לפני 8 או 10 שנים, אלא היום, בגיל 37.
ואנקדוטה לגבי הגיל: הוא עומד לעבור בסך הנקודות שלו את הגיל שלו, שכן הוא יגיע ל 38 אלף, כנראה לפני גיל 38.

איך זה קורה?
אולי כי ללברון יש כמה שיאים אישיים להתעסק בהם כשהדבר החשוב יותר (אליפות) לא יכול לקרות בגלל טעויות בבנייה בקיץ.

אבל רגע לפני השיאים, מילה על ווגל שמואשם לפעמים בתוצאות החלשות של הקבוצה.
ווגל הוא מאמן הגנה מהטובים בליגה, שיצר 2 עונות של קבוצת הגנה מעולה(ועשה גם הרבה דברים לפני כן). בנה קבוצת הגנה אולי הכי טובה בליגה, כל פעם בהרכב אחר (עם קוזמה, שרודר, קק"פ, הראל, דווייט, לברון , קארוסו וטאקר בין היתר).



השנה הגיעה לפתחו משימה בלתי אפשרית:
גם קבוצה חדשה שצריך לגבש, גם כמה שחקנים שלא מצטיינים בהגנה כמו כרמלו, מונק, לברון(רוב הזמן כשהוא חוסך אנרגיה בגילו) וכמובן ווסטברוק. אי אפשר להחביא בהגנה חצי קבוצה.
בנוסף לכך דווייט כבר לא יכול לחסום את הצבע, ודייויס פצוע רוב הזמן.

לכן התחלתי מכך שהם נראים כמו בקדם עונה: אין כמעט תרגילים מסודרים בהתקפה, שלא לדבר על הגנה קבוצתית.
בנוסף לכל הבעיות, גם ההרכב השתנה המון בגלל פציעות בעיקר ב 3 חודשים הראשונים של העונה, בהם כמעט כל 10 שחקני הרוטציה הראשונים היו פצועים לתקופות מסוימות.

כרגע הקבוצה מריצה את וויינן גבריאל שמראה ניצוצות כגבוה יעיל (שחקן סודני מהג'י-ליג).
וכמו כן סטנלי שולב ברוטציה ובהרכב בחודשים האחרונים (שחקן שכמעט לא הטביע חותם בליגה) ולצידו לברון כסנטר (בהגנה אין לזה שום אפקט), מונק שמבריק בהתקפה לעיתים, ווסטברוק, וכרמלו.
לך תבנה משהו במצב כזה.

תכל'ס איזו משמעות יש לבנייה של תרגילים קבוצתיים בהתקפה וסכמות הגנתיות אם אתה משחק רוב הזמן בלי דייויס (או חודש כן וחודשיים לא).



בקיצור, הקבוצה מתכוננת לקיץ המוקדם, אבל בינתיים לברון הגיע לנקודות הציון הבאות העונה, שכמה מהן עברו מתחת לרדאר, בעוד שאצל שחקן אחר היו הופכות לחגיגה:

-עבר לאחרונה את קארל מאלון ועלה למקום השני בקלעי כל הזמנים בליגה (רק קארים לפניו).

-נכנס למועדון ה 30000 נקודות (למעשה הרבה מעל 37 אלף) יחד עם 10000 ריב' ו 10000 אסיסטים.
כמובן שהוא השחקן היחיד במועדון הזה. למעשה גם בלי הנקודות, אין אף שחקן בהסטוריה עם 10,10.

-קלע נקודה לפחות ב 1364 משחקים ושבר את שיאו של דאנקן (1359 משחקים).

– קלע 25 נקודות למשחק בממוצע עונתי במשך 18 עונות (שיא שאולי לא ישבר).

– הוא קרוב לעבור את מג'יק באסיסטים ולהכנס גם לטופ 10 קלעי שלשות בהסטוריה

– עבר את קארים בסך הנקודות בעונה הרגילה פלוס פלייאוף, והפך לשחקן שקלע הכי הרבה בתולדות ה NBA.


לא נרחיב על זה, אבל ללברון יש ויהיו כמה שיאים בלתי שבירים, בסגנון שיאי צ'מברליין וביל ראסל מפעם, רק שזה קורה מול עינינו, עכשיו.




לפוסט הזה יש 121 תגובות

  1. איזה ליקוק הבאת פה שחר תשטוף את הפה.
    כל הסטט הזה של לברון זה הכי ניפוח מספרים אי פעם מנפח מספרים שאף אחד לא שומר עליו נותנים לו להטביע בקוסט טו קוסט מהאמצע שכל ההגנה מאורגנת וכולם בורחים לצדדים, הוא מנפח אותם שהמשחק ב30 הפרש ליריבה חצי מהנק נגד מחליפים בסיומי משחקים.
    ניפוח הסטט הגדול בהיסטוריה

      1. רזי, אני מאוכזב.
        היכן הביקורת שלך אודות מי שכותב לגופו של כותב?
        שחר הוא אחד מהתורמים המשמעותיים באתר, והתגובה של שמעון היא "מלקק"?
        (לא שזה משנה. גם אם זה היה הפוסט הראשון שלא, הוא זכאי לאותו יחס של כבוד מינימלי)
        תסלח לי,
        אבל אם זה היה מישהו אחר היית ללא ספק מגיב בחריפות.
        .
        (אפשר להסכים או לא עם הכתוב. תכתוב – אתה טועה. תחמיר ותכתוב – הכל שטויות. הפער בין זה לבין מה שמעון כותב הוא עצום)

        1. שחר נהדר והוא יודע מצויין מה דעתי עליו, זה לא שולל את העובדה שברון מנפח סטט לגבי השאר הכתיבה של שימון אני בהחלט לא מסכים עם הדרך.
          אל תנסה להקטין אותי כמו שאני לא מנסה להקטין אותך, לא כדאי לך.

            1. ומה יש'ך להגיד על הסרטון ששחר שם?
              מה נהייה מהא-י-ן בי איי?
              ראס עומד שם סטטיסט לגמרי, לא עושה כלום בהגנה.
              במשחק השני נגד הסלטיקס כשהשאגן שאגגגג ראס הראה שהוא יודע להגן כשהוא ר-ו-צ-ה….
              מקבלים כל כך הרבה כזף (ס השתיקה) ולא עושים את העבודה השחורה?

            2. אם מקבלים 40 מיליון למה שיעשו הגנה? הכסף מובטח. אפשר גם לא לשחק בכלל (ראה סימונס). אני גם לא הייתי שומר עם 40 מיליון. הייתי עומד וצועק ומנופף בידיים כמו 90 אחוז מהליגה ומעיר לאלו שלידי. בשביל הגנה יש שחקנים ב5 מיליון ו2.5 מיליון.
              עשו מהלך טוב עם גבריאל, זה זרג מתאמץ מסודן עם מנטליות הישרדותית ולא תאגידית

            3. חבוב, עמביד לא עושה הגנה? יאניס לא עושה הגנה?
              זה אינדבידואלי. רס עושה כשבא לו או כשה"להברון" דורש במפגיע…
              למשל באותו המשחק השני מול הסלטיקס…

          1. בוא נסכם:
            רזי תמיד לעניין וכשהוא נכנס במישהו תמיד יש לכך סיבה מוצדקת.
            שחר כותב נהדר ואובייקטיבי, בלא הטיית לברון
            התותח טרול פשיסט מגעיל, שמצבו מחמיר לאור הכובעים שהוא אוכל מההוקס בכלל ומהאנטר בפרט.

            1. קרוא והבן, לא הצד החזק שלך אם ככה אתה מסכם.
              אתה יודע כתוב, כמו במערכון של הגששים. אחד יודע קרוא והשני כתוב.
              וזה הפאסיב אגרסיב שלי.
              יופההההה

    1. תודה לכולם.
      לגבי לברון, הוא כמעט בלתי עציר בכניסות לסל, שיקלע כמה שהוא רוצה. זה כמו קובי ב 2006, קבוצה של כמעט שחקן אחד כרגע

      1. לא קרוב אפילו. גם אם נוריד את ווסטברוק שגם היום יכול לייצר הרבה יותר נקודות מכל מי שאינו קובי או אודופ בקבוצה ההיא, יש לך את מונק, כרמלו, הורטון-טאקר ואפילו אוגוסטין שיכולים ליצור.

        1. הם לא שחקנים שמובילים קבוצה לצמרת.
          לברון אגב באפקטיבי מאד גבוה כך שזה עוזר לקבוצה ולא פוגע בה כשהוא זורק

          1. לא התכוונתי שלברון לא ישחק בכלל, ואני מניח שזה די ברור, אבל אם הוא היה מחזיק בכדור פחות ויורד ל-20 נקודות במקום ה-30, יחד עם הגנה טובה יותר, הלייקרס היו יכולים לעשות יותר.

            1. לדעתי היו עושים פחות. ההגנה שהוא היה מוסיף לא היתה משפיעה כמעט

            2. לא כזה מסכים שחר, אם "המנהיג" זורק זין אז למה שהאחרים יתאמצו בשבילו? זו נהייתה הופעה של איש אחד בשביל השיא ולעזאזל הקבוצה

            3. לא חושב, הקבוצה קרסה קודם פלוס הפציעה של דייויס. ולברון עוזר לקבוצה בזריקות באחוז גבוה. זה חא שהוא סתם מנפח ווליום ומחטיא

  2. תודה שחר פוסט נפלא!
    לה הפסקתי לצחוק מהקטע ההגנתי של ווסטברוק.
    הסרטון הזה חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח.
    לא סובל את השיקוץ, האמת איפהשהוא באמצע. בקבוצה כזו חלשה של הלייקרס אפשר היה להוריד ללברון את ממוצעי הסלים בחצי עם היו שומרים עליו יותר טוב וחלק מהאסיסטים שלו היו מתבזבזים.
    מה שמעניין את לברון היום כפי שרבים מהפרשנים ומנחם בתוכם אומרים זה השיאים הפרטיים שלו, כל השאר לא ממש מעניין אותו יותר. הוא יהיה בפלייאין ושם ימשיך לאן שדייויס ימשוך בהנחה שהגבה יבריא עד אז.

  3. כל מילה שחר, תודה רבה.
    .
    שורה תחתונה – לברון ענק, ווסטברוק לא, וגם אם אפשר לטעון, ובצדק, שעם דייויס פצוע הלייקרס בינכה לא היו מגיעים להישגים, הטרייד על ווסטברוק הוא הטעות הגדולה בקריירה של לברון. טועים, טעו, טעיתם, טעינו.

    1. תודה שחר על הפוסט. מתחבר מאוד למה שכתבת מאנו. התחושה שלי מאוד אמביוולנטית לגבי לברון מאז ומעולם, היה עוד שחקן שתמיד חוויתי את זה אתו וזה קובי בריאנט. איכשהו יצא ששניהם שחקו בלייקרס אהובתי. ההסתמכות על קרסולי החרסינה של דיוויס הביאה אליפות אחת בבועה אבל מנגד כבר עונה שנייה ברצף שהלייקרס משלמת גם על זה מחיר כבד. אגב במסגרת המירוץ לעבר שיא הנק' ואולי גם במסגרת הגיל לברון זורק העונה הכי הרבה שלשות בממוצע בקריירה, עומד על כ-8 למשחק ומדובר בשחקן שנע רוב הקריירה באזור 4-5…

      1. תודה אסף, מעמיין, אכן זורק הרבה שלשות. הוא כל הזמן מתאים את משחקו.
        אם זה ימשיך ככה דייויס יעשה אליפות אחת בקריירה, כמו 2 האליפויות של בוש עם לברון

      2. לברון שחקן מאד חכם והוא למד לקחת את מה שההגנה נותנת לו. תשים לב שהוא עושה גם הרבה מאד נקודות במשחק המעבר וגם עם כל התלונות עליו כבול הוג מתנועה בלי כדור. זה סימן אמיתי לגדולה – להבין איפה אתה יכול לעשות את הנקודות בקלות.

    2. תודה מאנו, מסכים.
      לא ברור לגמרי מי עשה את הטרייד, אבל כן, טעות גדולה. לא בטוח שיוכלו להתאושש מזה גם בעונה הבאה

  4. תודה שחר.
    אני מרגיש בדיוק הפוך ממך בקשר לשיאים האישיים של לברון – נקודות ציון, רובן איזוטריות, שמוזכרות הרבה יותר ממה שהן באמת שוות. אם וכאשר לברון יעבור את קארים בנקודות (אני אישית מעדיף שזה לא יקרה, אבל לא שאלו אותי), אז הוא יקבל את הכבוד המגיע לו.
    גם על הפרקט יש לי ביקורת על לברון, בעיקר בהגנה. אם הוא מסוגל לשחק רק בצד אחד של הפרקט זה היה צריך להיות בהגנה. זה היה מביא ללייקרס יותר ניצחונות, אבל פחות שיאים אישיים ללברון.

    1. בגיל 37 לא עושים הגנה חביבי. לבקר את לברון על הגנה זה סתם בדיחת ללל שלנו. ראית שחקן פעם בגיל 37 עושה הגנה?
      בליגה שחקנים בני 22 עייפים ובלואד ולא עושים הגנה מה תלין על בן 37?

      לברון צריך להיות מוקף 4 כוכבים גלדיאטורים אתלטים שיעשו הגנה בשבילו ויסגרו את החורים שלו וידעו גם קצת לשחק התקפה. שחקנים כמו דיוויס בשיאו וגבריאל, יש להם רגליים.

      1. כמו שאמרתי, כדי שהלייקרס יצליחו הוא היה צריך לעשות לואד בהתקפה ולא בהגנה. אני יכול להבין את הבחירה שלו, אבל לא יכול להצדיק הגנה כל כך רעה משחקן עם יכולות.

    2. תודה עמיחי. לדעתי אם היה עושה לואד בהגנה אז היו קולעים אולי 80 נק למשחק ומפסידים. הוא גם לא העה כה משפיע בהגנה כי היריב תמיד יכול לשחק על אחד האחרים.

            1. הגנה עם כרמלו ווסטברוק ומונק ללא דייויס לא יכולה להיות יותר ממה שהיא כרגע. לברון בשיא המאמץ יסגור שחקן אחד. ובהתקפה זה בעיקר מונק כי כרמלו משחק מעט והאחרים באחוז אפקטיבי מהנמוכים בליגה

            2. אני לא מסכים. ההגנה הייתה בעונה שעברה ראשונה בליגה כשדיוויס מיעט לשחק

            3. בדיוק, עם שחקנים אחרים.
              השנה זה לא ריאלי לבנות הגנה.
              לברון אותו דבר כמו אשתקד אבל ההרכב עם יותר מדי חורים בהגנה

            4. אז אתה טוען שבעונה שעברה הקבוצה חיפתה על לברון הגרוע בהגנה. במילים אחרות, מכיוון שהלייקרס היו טובים רק בהגנה, אתה טוען שגם בעונה שעברה לברון הזיק ללייקרס.

            5. הוא בסדר בהגנה כשהוא רוצה או כשיש טעם.
              הוא אחד הטובים בליגה, אז קשה לקרוא לזה מזיק.
              כרגע רבים מאשימים אותו בזה שהוא בעצם משחק טוב מדי…

            6. לא מאשימים אותו בזה שהוא טוב מדי, אלא שהוא משקיע את המאמץ במקום הלא נכון

            7. נסכם שאנחנו לא מסכימים על כך

            8. עם זה שאנחנו לא מסכימים אני דווקא מסכים

  5. טוב אני אעשה קריאה ביקורתית.
    כל פעם שיהיה לי משהו להגיד ארד לתגובה זו ואוסיף.
    .
    1. "והנחתי שאם הוא אישר לפלינקה להביא את ווסטברוק בטרייד (גם אם היו עוד אופציות שהוא אישר לפלינקה), אז הוא יודע מה הוא עושה." – היתממות ושחרור השיקוץ מאחריות. הדיבור הידוע הוא שפלינקה רצה טרייד אחר, על הילד, ולברון כופף את ידו לטרייד על ראס.
    .
    2. צודק לגבי הקצב. אבל למען הדיוק הקצב שלו לא מתאים לקצב הצב של השיקוץ – הלייקרס יכלו לשחק גם מהר עם ראס אם לא השיקוץ היה מכתיב את הקצב האיטי.
    .
    3. הסירטון על ראס – מצוין! מפוצץ בדיוק רב את הנרטיב השקרי שראס בנה לו לאורך השנים וכולם חוזרים כמו תוכי, "נותן 100% בכל משחק ובכל מהלך" – שקר גס, ראס מתאמץ רק כשהכדור בידיו כי הוא מגדולי האגואיסטים, לא זז כשהכדור לא בידיו בהתקפה ובכך פוגע באהתקפת הקבוצה, וכמובן לא זז בהגנה מאז ומתמיד.
    להתפרע לא שווה להתאמץ.
    .
    4. ניתוח מאוד יפה של ראס. אבל – החור בהגנה זה בצוותא בגללו, ובגלל השיקוץ. שניהם לא שומרים בכלל ולא מתאמצים, עושים חורים ומפנים אצבע מאשימה לשחקני המשנה.
    .
    5. לברון לא צריך לסחוב אף אחד. אם כבר, הם סוחבים אותו. בתור מנהיג הקבוצה הוא צריך לשפר אותם ולהכניס מוטיבציה של מאמץ.
    הוא עושה הפוך – הוא בוחר לשפר רק את הסטט' האישי שלו (משחק המון דק' גם בבלואו-אאוטים), ופוגע אנושות בגזרת המאמץ עם הדוגמא השלילית שהוא נותן בפאסיב אגרסיב, לא לרדת בכלל להגנה, לא לעלות להתקפה אם לא בא לו, וכמובן לעשות חורים ולא להתאמץ בכלל בהגנה, ואז עוד להאשים אותם.
    דייוויס – גם כששיחק הם לא היו טובים יותר. לא בתוצאות ולא במבחן העין.
    מהרגע הראשון שלו העונה זה נראה כאילו נשבר לו הזין לחפות בהגנה על שני החורים השחורים והוא גם נשאב לאווירת חוסר המאמץ וזריקת האחריות אותה הובילו השיקוץ וראס.
    .
    6. "במצב העניינים הרגיל זה היה עלול להכניס את לברון לדיכאון ומרמור, אבל במקום זה אנחנו רואים שחקן על".
    טעות קשה. לברון במירמור ופאסיב אגרסיב כל העונה.
    הוא הביא למצב של הקבוצה עם הטרייד שכפה, ובהנהלה לא הסכימו לחלץ אותו מאחרויות תמורת אובדן הבחירה האחרונה שנשארה להם, אחרי שנתנו הכל עבור דייוויס שרצה.
    אז הוא מתנהג כמו ילד קטן שאמרו לו "לא" בסופר אחרי הממתק הרביעי ומתיישב על הרצפה במעבר וצורח ובוכה.
    מה שלברון עושה במצבים האלה הוא מתנתק מהקבוצה, זונח את הכישלון מאחוריו ופונה להאדיר את עצמו כדי להפריד את עצמו מהכישלון.
    אותו דפוס בדיוק שעשה במיאמי אחרי שהבין שהוא מקבל בראש מהספרס בגמר, ואותו כנ"ל בקליבלנד כשהבין שהפסיד לג"ס בגמר ב-2018.
    אז הוא מוותר על הקבוצה, על לשפר אותה ועל הישגים קבוצתיים, ומתרכז בשיפור סטט' אישי – משחק כמו כוכב של קלוריות ריקות בנמושה.
    .
    7. ווגל האחרון שניתן להאשימו. אכן קיבל משימה בלתי אפשרית. את זאת אמרתי לך לפני העונה – הוא מאמן, לא קוסם, לא ניתן לייצר הגנה טובה עם שני חורים שחורים כמו לברון וראס. עם אחד אפשר עוד.
    הקבוצה יכלה לייצר הגנה קבוצתית טובה יותר ולהיות יותר מחוברת – זה לא תלוי בדייוויס (שבעצמו כאמור לא שמר ולא התאמץ העונה כששיחק).
    זה תלוי בגישה מלמעלה וזה על לברון קודם כל ואז על ראס! ואז על הדינמיקה החולה ביניהם.
    והכל על השיקוץ כי הוא הכריח את הבאתו.
    מסתבר ששני חולי סטט' שלא שומרים ולא מתאמצים זה פוגע במרקם הקבוצה.
    מעניין.
    הבעיה הקשה של הלייקרס היא לא מקצועית – היא חברתית, ואווירתית, בעיית חדר הלבשה.
    .
    8. גבריאל מצוין, הוא ספג את כל השריקות זבל מול דייוויס בבועה כשהיה בפורטלנד.
    עכשיו יש גם את אוגוסטין, שהוא רכז סולידי ביותר ויציב, אבל ווגל לא רוצה להושיב את ראס.
    .
    9. הטור הפך מיומן לייקרס ליומן האדרה אישית ללברון.
    תמונת מראה לתהליך שעברה הקבוצה.
    .
    10. תודה

    1. וגבריאל זה האיש שלי לא לשכוח עוד מימי פורטלנד. אנחנו גילינו אותו. איזה שריקות אוויר הדביקו לו שם על דיוויס חחחחחחחחחחחחחח עשה קצת פיזיות האסל ישר הורידו אותו לספסל השופטים שלא יפריע לדיוויס

        1. 1 לא ידוע מה העה, זה השערות. אני מניח ששניהם מעורבים. הם לא תמיד עושים מה שלברון מבקש אבל גם לא יתעלמו ממנו.
          2 דווקא לברון בין היחידים דכן פורח בקצב המהיר, ראה נתוניו.
          3 מסכים
          4 לברון לא קלולס בהגנה ושם גוף
          5 דייויס זה חוסר מזל פלוס קצב שלא התאים לו
          6לברון פורח כרגע
          7 מסכים על ווגל
          8 גבריאל שיחק כמעט רק פעם אחת דק משמעותיות, נראה איך יהיה. את ראס יושיבו בעונה הבאה רצוי בקבוצה אחרת.
          9 ….זה מה שיש כרגע
          10 תודה לך, בכיף

            1. נכון, יצאה מזה אליפות אז אין תלונות

            2. זה נכון, הוא תמיד היה פציע, אבל העונה הזו זה מעבר

            3. אור, מסכים. קשה להשיג אליפויות

  6. תודה שחר
    לברון אולי יכול לשבור כמה שיאים שהוא רוצה ולעשות סטטיסטיקות בכיף, אבל הלייקרס קבוצה מפורקת, עם עבר אבל בלי הווה ועתיד כלל

  7. יש בלייקרס בעיות קשות ואני עדיין שם את הפציעות של דייויס והטרייד על ראס כגורמים העיקריים ואת חוסר העניין לכאורה של לברון בהצלחת הקבוצה לעומת הצלחתו האישית כגורם השלישי, למרות שזה בהחלט לא נראה טוב

  8. קצת איבדת כאן כיוון שחר – יצא לך יומני לברון במקום יומן הלייקרס.
    מגיעות לו כל המחמאות על היכולת המדהימה בגילו אבל עם מתמקדים בלייקרס זה לא מקדם אותם.
    אתה שוב מנסה להפיל את הרוב על ווסטברוק ומתמקד בבעיתיות שלו כשהבעיות של הלייקרס הרבה מעבר אליו.
    ההגנה הקבוצתית של הלייקרס סובלת יותר מווסטברוק מלברון שלא זז ומצפה שאחרים יגבו אותו ואחר כך עוד צועק על כולם.
    זה מצחיק שווסטברוק משחק לבד ו"לימד את עצמו" למסור אסיסטים אבל לברון לא.
    בפועל מאז שלברון חזר מהפציעה בברך הלייקרס הוציאו את הכדור מהידים של ווסטברוק ושמו אותו באלה של לברון. בפועל לברון משחק לא פחות איזו מראס וזה שהכדור אצלו מאפשר לו להגיע למספרים היפים שהוא מציג. הבעיה – זה מבטל לחלוטין את היתרונות של ווסטברוק – וכן הוא כל הקריירה ידע להשתמש בחדירות שלו כדרך לייצר מצבים נוחים לאחרים.
    התוצאה היא שמאז שהכדור יצא מהידיים של ראס הלייקרס 13-6. אז לא מעט מהאחריות נופלת כאן על ההליוצנטריות של לברון.
    כמו כן להגיד שלליקרס אין תרגילים בהתקפה זה להתעלם לחלוטין ממה שקורה במגרש.
    העובדה שאין עוד חמישיה ברורה והם ממשיכים לנסות הרכבים בעיני זה לא מעט על ווגל – מצד שני הוא נמצא כל הזמן תחת המכבש.

    1. איך אתה יכול לעשות הגנה קבוצתית טובה שיש לך 2 שחקנים שלא שומרים בהגדרה(שלא נדבר שלא מעט פעמים לברון אפילו לא מנסה לחזור להגנה)?
      דווקא ב2-3 משחקים אחרונים הכדור חזר להיות חלק מהזמן אצל ראס ותכלס התוצאות היו טובות יחסית.

  9. תודה שחר,סיכמת את הרוב.
    יש לי רק השגה לגבי לברון,אין ספק שאילו מספרים מטורפים אבל מצפייה לאורך כל העונה של הלייקרס התחושה שלי לפחות שבשלב די מוקדם העונה לברון הבין 2 דברים:
    1.בסגל הזה הלייקרס לא יזכו ולא יתקרבו לאליפות.
    2.השיא של קארים קרוב קרוב ומלקחי עבר(קארל מלון שהיה קרוב ובסוף הוכרע עקב פציעה)הוא החליט שהוא עושה הכל כולל הכל לשבור את השיא. אז כן זה נותן לו מספרים מטורפים והצגות מדהימות אבל כנראה הוא על הדרך פגע בקבוצה.

    1. תודה יניב,
      הוא קולע באחוז אפקטיבי מאד גבוה אז זריקות שלו זה לטובת הקבוצה בהקשר הזה.
      נראה לי שקלט את הטעות עם ראס די מוקדם, מסכים

      1. אולי הוא קולע באחוז אפקטיבי טוב אבל שטף המשחק נפגע,לברון הפך משחקן שמחפש מסירה לקודם כל קליעה ורק אז מסירה(למרות שדווקא אתמול מול קליבלנד הוא מסר לא מעט)ושלא נדבר על ההגנה…

  10. תודה שחר כתבת יפה לא עם הכל אני מסכים אבל היה מעניין לקרוא.
    הסרטון על ראס – מעולה – רק מראה כמה ראס תותח. למה שיתאמץ בשביל ההוא שאסור לומר את שמו? זה אקט של מחאה על המצב של הקבוצה שמשרתת אינטרסים זרים לכדורסל – וזה רק מוסיף לו כבוד!
    בלי קשר זה מראה שראס קצת על הרצף וכפי שטענתי כאן מספר פעמםי בעבר – חלק גדול מאוד מכוכבי העל הם על הרצף – זה מאפשר ניתוק וריכוז.
    כמה שמות בולטים: הארדן, טימי, מסי, קליי

    1. האמת שראס קצת הזוי בתור שחקן, אבל זה גם בקטע טוב.
      לברון כשצריך עושה הגנה, כרגע זה חסר תכלית אז הוא לא מתאמץ על זה

      1. טמיר זאת לא הפעם הראשונה שאתה עושה את זה – איירבול מטר מהטבעת זה לא אמין – אתה לא יכול לרדת עלי ככה "היא לא רציני"

  11. על מה שלא עובד בלייקרס כבר נמאס להתווכח. חובבי/שונאי לברון/ראס כבר לא ישנו דעתם. אבל מה שלא קרה שם בלאלא לנד, איך שלא התחרבש שם העסק מהיסוד, בשבילי זה פשוט ללקק את האצבעות. בנו שם קבוצה בקיץ שנראתה לא פחות מבלתי עצירה. לא חושב שקיים אפילו אחד שצפה 43% ומאבק על הפלייאין. יכול להיות שפתחתי פה לשטן ולברון עוד יאכיל את כולנו כובעים בפלייאוף, אבל בינתיים זה נראה כמו כיף אחד גדול.

    1. אולי לא פליאין אבל לא מעט ידעו שזה לא יעבוד ואליפות לא תצא מזה.ואני מניח שאם דיוויס לא היה נפצע אז היינו מקומות 4-5 בערך.אז להגיד שאף אחד לא ציפה זה קצת הגזמה.
      נשאר לי רק להתפלל שלא יודע איך זה אמור לעבוד אבל שראס שנה הבאה בבוסטון ואתה מגן עליו בחירוף נפש כמו עכשיו

      1. בסדר, ממש יניב, קבוצה שכבר היתה קונטנדרית הביאה את כרמלו (בשיא ההייפ של השנה שעברה), נאן, מונק, וכן, גם את ראס, ואתה טוען כאן עם פרצוף רציני שידעת שזה לא יעבוד? תזכיר לי לא להזמין אותך לפוקר.
        לגבי ראס, אין לי כוח לכנס לזה שוב כי את מעוות ומקצין כל דבר שאני אומר. אבל תקרא את מה שגילרי וגיא כותבים מידי פעם, הוא לא הבעיה של הלייקרס והוא לא כזה רע כמו שאתה ורובין עושים ממנו.

        1. אחרי שבועיים של ראס, היה ברור שהצלחה גדולה לא תהיה פה. הוא מאד נמוך באחוזים, מאד גבוה באיבודים, לא עושה הגנה.
          מכאן ואילך ההערכה שיניב מזכיר היתה מאד הגיונית. למעשה עם דייויס כשיר מקום 4-5 זה הישג גדול לפי מה שרואים לאורך העונה. בוא נראה מה יהיה בעונה הבאה (בהנחה שימצאו פיתרון כלשהוא להעתקת מקומו של ראס על מפת ארה"ב)

            1. תודה

            2. בבקשה.

            3. אין בעד מה, אכן איש מיוחד.

  12. תודה רבה.
    קשה לי לא להאשים את צוות האימון של הלייקרס, ההתקפה הייתה צריכה להיות סביב לברון ולא המופע של לברון.
    ההגנה זה בעיקר עניין של רצון ובלייקרס עם כל השחקנים המבוגרים שיש שם אין רצון כזה.

    1. מסכים, וגם אין ממש קלעי שלוש יציבים. חראה את האחוז של טאקר ראסל ריבס דייויס כששייק.
      יבנו מחדש בקיץ קצת

  13. תודה שחר.
    אני גם כמוך הייתי אופטימי מצירוף ראס(מת על השחקן הזה), אבל עד עכשיו זה לא הוכיח את עצמו, ראס לא מספיק יעיל ולברון וווגל לא סומכים עליו כדי לתת לו את המושכות יותר.
    הפציעה של דיוויס הזיקה המון ולא נתנה לסגל לרוץ ביחד ולראות מה היה יכול להיות, בנוסף חוץ ממונק וקצת מלו לא היו עוד שחקנים שמתעלים מדי פעם ולברון נאלץ להוביל את ההצגה די לבד שהקבוצה בקושי שומרת(כולל אותו).
    קיים סיכויי קטן אך אפשרי שדיוויס חוזר לפני הפלייאין, הלייקרס עולים משם, ואם הם בפורמה טובה(דיוויס,ראס, לברון), אני לא פוסל סדרה ארוכה מול פיניקס.
    בלי קשר למה שיהיה בפלייאין, לברון עם המצב הנתון מתפקד טוב מאוד והוא מוביל את הליגה בנקודות ביעילות מפחידה שלא מביישת את הגדולים ביותר,
    וזה שלעצמו מוכיח את גדולתו ההיסטורית למרות שמנסים להקטין אותו.

        1. יש בזה משהו, אבל זה מאד מאד קשה. פניקס אמורים לקרקס אותם, וגם עם דייויס זה מקסימום 5-6 משחקים (6 זה אופטימי לדעתי)

  14. טוב, בואו ננסה לחזור לעשות כושר.
    תיאוסופיה, או למה שרי אריסון משגעת את כולנו עם אנרגיה טובה, והפעם ההיא שכמה מטורפים עשירים בחרו משיח חדש.
    ההיסטוריה ראתה המון אנשים שהכריזו על עצמם שהם המשיח. סיכוי טוב שמישהו בשכונה שלך מתחיל כת, או לכל הפחות ממלמל לחתול שלו על איך הוא הנבחר. סיכויים יותר גדולים אם אתם במקרה גרים בעיר הישראלית שיש תסמונת על שמה. אבל זה הרבה יותר נדיר למצוא היום מישהו מכריז על איש זר כעל המושיע. זה משהו שהיה הרבה יותר נפוץ במאה ה-19, כשדתות שונות הופיעו להן פתאום בכמויות בארצות הברית, כמו שמטבעות קריפטו עם שמות כמו מילפקוין, סייפדוג' וקאם-און-אילון שמנסות לשכנע אותך שהן ממש לא תרמית צצות להן היום.
    ב-1875 הלנה בלוואצקי, אריסטוקרטית רוסיה חובבת קללות, הקימה את החברה התיאוסופית בניו יורק. אחרי שנים של סיבובים באירופה ובמזרח התיכון והתנסויות בתנועה הרוחנית הטרנדית של אז, שכללה בעיקר סיאנסים כושלים לדבר עם המתים. לארצות הברית היא כבר הגיעה כמדיום מצליחה, עם המון טענות שהכל הונאה. טענות ההונאה וכמה חשיפות בפרופיל גבוה בסופו של דבר הפילו את התנועה הרוחנית, אבל בשיאה מיליוני אנשים, כולל מפורסמים כמו ארתור קונן דויל, האמינו בה. רק למען הניואנס שווה לציין שלתנועה הרוחנית היו גם השפעות חיוביות, שכן הרבה נשים התחילו לעסוק בתחום ברגע שגילו לפתע שלדעות שלהן יש משמעות וחשיבות, ברגע שהן טוענות שרוח עומדת מאחוריהן.
    אז בתקופה שכבר פתוחה לרעיונות דתיים חדשים, לבלוואצקי היה את הניסיון ואת המעריצים להתחיל משהו חדש. אז היא החליטה לשתף את העולם עם הדעות ה…ייחודיות שלה. בספרים בהם סיפרה על טיולים מדומיינים שלה לטיבט (סיפורים שהיא גנבה מספרות occult) היא תיארה דת שהיא שעטנז של מדע בן זמנה, פילוסופיה מערבית, דתות המזרח, דעות היררכיות כמעט פאשיסטיות, וקוסמולוגיה בסגנון אורסון סקוט קארד על מת' שצריכה כמה ספרים מבולבלים מאוד וסרטון הדרכה לעובדים חדשים כדי להסביר אותה. אבל זו הייתה הפעם הראשונה שרבים מהאמריקאים נחשפו לרעיונות כמו קארמה וגלגול נשמות. אפשר להאשים באופן ישיר את התיאוסופיה לא רק ביורשים הישירים שהם ארגונים (שמוגדרים ככתות בכמה מדינות) עם נקודות השקה עם פאשיזם, וקצת יותר עם גזענות, כמו האקרופוליס החדשה, אלא התיאוסופיה גם אשמה בחברים שלכם בפייסבוק שבטוחים שיוגה וכמה קריסטלים יפתרו לכם את האסתמה.
    כל מה שאתם צריכים לדעת על התיאוסופיה כרגע היא שהלנה בלוואצקי טענה שיש דבר כזה "מטרה עולמי" שמגיח לעולם פעם בכמה זמן כדי לעזור לבני האדם להתקדם בכיוון הנכון. אפלטון, קונפוציוס, ישו, כולם היו אותו מורה. וב-1909 החברה התיאוסופית טענה שמצאה את ישו החדש.
    בואו נוסיף קצת קונטסקט, כי אחרת לטעון שנמצא גלגול הנשמות של ישו זה פשוט מוזר. הלנה עברה להודו ב-1880 כדי להקים שם סניף תיאוסופי חדש. ואם "אישה לבנה מסבירה להודים את הדת שלהם עצמם" נשמע לכם קצת יותר כמו ספר עזרה עצמית גרוע, אז זה כן זה, אבל טיפה יותר טוב. בתקופה שבה הבריטים רדפו את ההודים וניסו להחליף את הדת המקומית בנצרות, המקומיים העריכו אישה אירופאית שתמכה בהינדואיזם, גם אם בגרסא ממזרית. כך שתיאוסופיה הייתה יחסית מקובלת בין המקומיים ובין זרים עשירים שבאו עבורה, וזה לא היה יותר מדי יוצא דופן כשעשרים שנה אחר כך אחד מהם ראה נער מתרחץ בים ליד המתחם ואמר "וואו, תסתכלו על ה..הילה שעל הילד הזה. אני בטוח שהוא יביא אותנו לאור..ו של תור זהב חדש".
    המשיח החדש היה הנער ג'ידו קרישנמורטי, והמזהה הגאה היה צ'רלס וובסטר לידביטר. לידביטר היה כומר לשעבר שעבר לקהילה התיאוסופית והסתבך שמה ב, תיראו מופתעים, האשמות בהתעסקות עם קטינים (הוא נזרק מהחברה לשנתיים ואז הוחזר כשהמנהיגות התחלפה, לקול גלי התפטרויות).
    אז כשלידביטר הצביע עליו ואמר שהוא המשיח, החברה החלה לגדל את קרישנמורטי למשיחות. הם לימדו אותו, אימנו אותו פיזית, ולידביטר כתב את הביוגרפיות של גלגולי העבר שלו (כולל החיים שלו כמנהיג באטלנטיס האבודה) ואפילו העניק לו שיעורי "מיסטיקה" מיוחדים. לא הסביבה הכי בריאה לילד לגדול בה.
    קרישנמורטי מצידו די הסכים ללכת עם החברה. כנראה בגלל שאבא שלו היה חבר בקהילה, אבל אולי כנראה יותר בגלל שכשנער עני ורעב בן 14 מגלה חברה שלמה שאומרת שהוא הנבחר ושהם יקדישו את כל גלגולי חייהם למענו הנה מלא דברים בחינם, קשה להתנגד. החברה השתמשה במשטרה הבריטית כדי לקחת בעלות על הנער, בניגוד לרצון אביו, והשתלטו על חייו לגמרי.
    היו סימנים מוקדמים, אבל ב-1927 הגיע רגע הפיצוץ בין ג'ידו לחברה התיאוסופית, כאשר אח שלו, מי שהובטח לג'ידו שוב ושוב שאין סיכוי שהוא ימות כי הוא חשוב מדי לחברה – מת. שנתיים לקח לקרישנמורטי עד שהוא סופית אמר מה שאנסח מחדש כ-"Screw you guys, I'm going home". הוא החזיר את כל הכסף והרכוש שקיבל מהחברה (כולל טירה הולנדית. מי מחזיר טירה הולנדית, הונסטלי?) והלך לנסות לפרק את האמינות של החברה התיאוסופית. מסתבר שאדם שגדל כשהוא בטוח שהוא הנבחר מגלה שהוא והמשיחות כבר לא, אפשר להתמודד עם זה בצורה טובה. יחסית. עדיין היו לו כמה תפיסות מאוד הזויות, אבל בסך הכל הוא בעיקר, לא במפתיע, התנגד לכל תפיסה שאמונה מאורגנת עדיפה על אינטואיציה אישית.
    הבריחה של קרישנמורטי ריסקה את מה שנשאר מהכת התיאוסופית, עד שהיום כל מה שנשאר ממנה זה כמה כתות (לפי כמה מדינות שונות) כמו האקרופוליס החדשה, אנשים שטוענים שהספיריט אנימל שלהם זה קמבוצ'ה וגופ של גווינית' פאלטרו. בחברה עצמה נשארו כמה חברים בודדים שעדיין ממתינים לנבחר הבא.
    עכשיו מגיע השלב שבו בצורה מלאכותית אני מחבר בין הסיפור מלמעלה לכדורסל. לברון כבר לא נער. אבל אין ספק שהוא נתפס כנבחר בגיל נוער. אפילו כשהגיע ללייקרס האוהדים עדיין ראו בו כנבחר שיציל את המועדון. יש עוד כמה נקודות דימיון: לברון הפחות נבחר הוא עדיין מעולה, גם אם בעייתי לפעמים ויש מספיק במה להאשים אותו, גם אם יש מי שיסרב לראות. דייוויס שנפצע הוא כמו האח שנהרג והביא לנקודת השבר. ההיררכיות הנוקשות של התיאוסופיה או כמו שמאליק מאנק מתאר (בפרפרזה) – יש את הותיקים ויש אותנו, הם יודעים הכל וצועקים עלינו כל הזמן ואנחנו תמיד אלו שטועים. חברי התיאוסופיה ובראשם לידביטר ניסו להמציא המון תירוצים למה קרישנמורטי לא היה הנבחר בסוף ומי היו אלו שהפריעו לו להביא אותנו לתור הזהב וראסל ווסטברוק.
    אבל בסוף, כל מה שנשאר כיום מהתיאוסופיה ומאוהדי הלייקרס הקולניים, זה כמה אנשים ערניים מדי שמקשקשים על ניו אייג', רצון מנטלי ועל הנבחר הבא שעוד יבוא ואולי הוא כבר פה ופשוט מפריעים לו.
    .
    תודה שכתבת, שחר.

    1. שלום לחוס, מזמן לא התראנו.
      מודה שלא קראתי את כל התגובה, אתה נראה לי בחור חביב, אך מעט מתוסבך, אם תסלח לי על האבחנה הלא מקצועית…
      הפוסטים וההערות שלך מאד מאד מתוחכמים עד כדי שהתחכום לא משאיר לפעמים אפשרות לזהות את התוכן שמעורפל בתוכו ואת המסר.
      אבל זה עניין סגנוני, יש רבים שאוהבים סגנון כזה.
      קראתי כמה מהשורות שהזכירו כתות וכד' ונסיון (קלוש? או מרהיב?) לקשר את זה ללייקרס.
      לא יודע….נראה לי קצת מאולץ ובעיקר חסר רקע מתאים בתחום. מסוג האנשים שבטוחים שיש להם רקע בהכל וידע מעמיק בנושא מסוים זה אולד פשן.
      אז בהצלחה עם זה, אני בטוח שבסגנונך תוכל להגיע לאנשים שסגנון זה מתאים להם.
      אותי זה קצת מתיש, רק אנסה לסייע לך ולומר שלא נראה לי שאתה מכיר כל כך את התיאוסופיה או הרקע לדברים שהזכרת, יותר מאשר שאתה מכיר נניח הנעה רקטית של טילים בליסטיים או את מצב שונית המחסום הגדולה באוסטרליה (ולקרוא על זה 5 עמודים זה לא נקרא להכיר).
      אז הרבה בהצלחה ומאחל לך שתמצא מיקוד ועומק

      1. 1) משפט יפה שראיתי לאחרונה, לא קשור לכלום: נרקיסיסטים הולכים בעולם עם עור חשוף, וכל משב רוח מכאיב להם.
        2) אתה מוזמן להתלונן על הידיעה שלי בנושא, אבל קראתי מספיק מומחים (קצת יותר מחמישה דפים. כמובן, שזה לא משתווה לשיעורים שלמים של כת מסוכנת, על פי מדינות שונות) בתחום בתקופה האחרונה, ורוב מה שכתבתי הוא בכלל עובדות היסטוריות. אני לחלוטין לא בטוח שאני יודע הכל בכל דבר, די להיפך. ככה לומדים דברים חדשים. ממליץ.
        3) הפאסיב אגרסיב שלך נחמד מאוד ותמיד מהנה, אבל מציע לנסות להקשיב לאנשים לפעמים. מי יודע, אולי גם ככה תצליח ללמוד לפעמים. אני יודע, מפחיד. אתה עלול לגלות שאתה טועה.
        4) אני באמת מתוסבך, בהרבה דרכים. לא משהו שקשור למה שקורה פה.
        6) אני לא רואה במה שאני כותב משהו מתוחכם. אולי אם אתה לא מבין הבעיה בך. אני תמיד כאן כדי להסביר אם תבקש. אתה יכול כמובן להתלונן מאחורי הגב שלי שוב על כל מיני דברים רק כי אתה אישית לא מבין אותם.
        6) לא היה מספר חמש, ושמת לב בזמן.
        7) אתה מוזמן בינתיים במקום להתנפח בלי סיבה כי מישהו אמר משהו שלא מוצא חן בעינייך (אבל מבוסס) להתחיל להתנצל על המעשים שלך באתר ומאחורי הקלעים, מעשים שעוד לא התחלת אפילו להתייחס אליהם. אבל אין להם קשר למה שכתבתי כאן, שבכלל לא קראת אז מה זה משנה?
        8) הניסיון היה קלוש, אפילו כתבתי את זה. אבל כאמור, לא קראת והגבת סתם, לפי עדותו. אז אני מוותר לך.
        8) תודה על הכבוד ההדדי, נסכים שאתה לא מסכים. מחכה לתגובות מאחורי הקלעים שיגיעו מצדך בלי הפסקה עד אמצע הלילה. הבא. הפעם מבטיח לא לענות להבלים שלך, לא משנה כמה הבלייים יהיו.
        להתראות, עד הפעם הבאה.

        1. עברנו ממחוזות המוזר אך חביב וקצת לא מתמצא בנושאים, למחוזות ה…..איך נקרא לזה? הזוי? קונספירטיבי? מניפולטיבי? פייק?
          אז כנראה שאין מה להמשיך מפה.
          הפיתרון לבערות ידידי הוא קצת תמיעות
          המשך שבוע טוב

          1. המינימום שיכולת לעשות זה להודות. אבל בסדר. הייתי מתפלא שעברת להכחשת מציאות כל כך מהר, אם לא הייתי רואה אותך עושה את זה כל הזמן.
            שנינו, ועוד מספיק אנשים, יודעים על מה מדובר ויש גם הוכחות. אם הצלחת לשקר לעצמך כל כך ששכחת או ששיכנעת את עצמך באמת שהכל בסדר, אז זו בעיה שלך.
            צניעות יש לי המון. נרקסיזם חסר לי, אבל מסתבר שיש לך מספיק בשביל כולנו.
            אופסי, לא הפסקתי להגיב. מה לעשות, לא סובל שקרים ברורים. בסדר, מ-עכ-שיו.

            1. תודה סומסום
              או שאני צריך לקרוא לך אח-של-גילרי?

            2. תעשה לי טובה ותשאיר אותי ואת המשפחה שלי בחוץ.
              תודה.
              בכבוד ובשמחה.

            3. בכיף וד"ש למשפחה
              אני אמור להאמין שיש שני גילרי 🙂
              תער אוקאם

            4. פחחחחחחחחחחחחחחחחח
              עכשיו אותי אתה מאשים שאני סומסום? אני הכי חטפתי ממנו.
              וואו, יש לך בעיות, מותק. אתה תעשה הכל מלבד להתמודד עם המציאות, אה?
              מ-ע-כ-ש-י-ו

            5. רגע לא כתבת משהו מאד פומפוזי לפני כמה דקות על אנשים שחושבים שיש רקע בהכל וידע מעמיק?

            6. 🙂
              הרבה מהם רבו אחד עם השני

            7. ורק שאני אבין מה אתה מנסה להגיד פה בעצם?

            8. ומשהו על קונספירציות והזיות, אל תשכח.

            9. מרשים בהחלט

            10. מה שמרשים הוא בעיקר חוסר החיבור שלך למציאות.
              לג'וס עזב את האתר פעם ראשונה בגלל סומסום. הפעם השנייה נראה לי הייתה בגללך. לפי ההגיון הזה אתה סומסום…

    2. אז לשם נעלמת! הלכת לכתוב את התגובה הזאת.
      עידו, פאקו, אפשר לארגן בבקשה איזה אלגורתים שייתן לי פוש למייל בכל פעם שלג'וס מגיב?
      תודה.

        1. לא, עמיחי. פעם אחת צריך לשים לבנאדם הזה גבול. בושה שהוא חלק מהצוות, משום מה מהעורכים, רק כי הוא התבכיין מספיק.
          בטח לא כל פעם להגיד לו – טוב, נו פעם הבאה תלמד לשמור על פרטיות. טוב, נו פעם הבאה לא תעשה דברים שמראים שאתה חושב שהפוסטים שלך חשובים משל כולם. אבל ששני הצדדים יפסיקו במידה שווה.
          במינימום עד שיראה שמץ של צער ולקיחת אחריות על המעשים שלו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט