אחרי שלושה משחקים עם סטטיסטיקה של מספרים בינארים, דני חזר לעצמו (או לפחות לגרסה הנוכחית שלו) אתמול מול גולדן סטייט. מעקב ודיווח אחרי הישראלי הבכיר והנציג שלנו?! בליגה. ללא ראיון בלעדי.

מה לא עשיתי? שלחתי מייל לקבוצה ( לפחות 48 שעות לפני, כמתחייב מפרוטוקול הקורונה של הליגה ) , לקצין העיתונות , ביקשתי והתחננתי ואפילו בסוף הבטחתי לו שאעזור לדני להתאושש מהתקופה הקשה אך זה לא יצא אל הפועל. בגלל הלו"ז שכלל בק-טו-בק מלוס אנג'לס הקבוצה לא ערכה שוטאראונד ביום המשחק וראיון אישי לא הסתדר. בגלל היכולת החלשה מאוד של דני במשחק, שחקנים אחרים הועדפו על פניו בסוף המשחק (KCP וקורי קיספרט ( שגם הביא 35 חברים ובני משפחה מאזור סיאטל )) ופשוט לא הסתדר. חיכיתי שלוש שנים , נחכה עוד אחת.

חשדתי מראש שסיכויי לא גבוהים להשיג ראיון בלעדי וחיפשתי מקורות אחרים לחומר. הגעתי מוקדם לארינה כדי להתקיף את המאמן אנסלד בראיון לפני המשחק ( שעתיים בערך לפני טיפאוף) . כדרך קבע אני לא נדחף לאף ראיון ולא מנסה לקחת מעיתונאים אמיתיים אחרים שאלות. אמרתי לעצמי שאחכה לתורי ובסוף אשאל על דני ובעודי מהרהר, הבחור שלידי שואל את אנסלד על המשחק של אבדיה אתמול מול הלייקרס ולמה הוא שיחק פחות דקות מהרגיל. אחר כך הוסיף בשאלת המשך לגבי היכולת ההגנתית ובעצם עיקר לי את הקונספט. בסיום הראיון ניגשתי אליו ושאלתי אותו מי הוא ולמה בחר לשאול על דני . הבחור הציג את עצמו כג'וש רובינס,כתב של האת'לטיק מגזין המסקר את הקבוצה. לשיחה הצטרפה גם אווה וואלאס, כתבת הוושינגטון פוסט. דיברנו על הקבוצה בכלל ועל דני בפרט: סיפרתי להם על הסיקור של ביקור ההורים שלו בוושינגטון שבוע שעבר ואיך חזרתם לארץ והפרידה משפיעים על המצב רוח הכללי, על העובדה ששנה שעברה הוא היה ה"LABRON STOPPER" במשחק מול הלייקרס ואולי הגיע לו עוד דקות רק בשביל לנסות להאט את לברון מלהגיע ל-50 נקודות ועוד פרטי חדשות שמופיעים יומית בתקשורת הספורט הישראלית ( המתמלאת בחבר'ה יוצאי הופס – שאפו וכבוד גדול ). שניהם היו צמאים ונראו שהעריכו מאוד מידע שלא היה ידוע להם. ג'וש אפילו הודה לי אישית ופרסם חלק במאמר גדול שפרסם אתמול https://theathletic.com/3184793/2022/03/15/deni-avdijas-best-psychologist-is-the-gym-how-the-wizards-youngster-snapped-out-of-his-slump/ הכתבה בתשלום ולמנויים בלבד.

סיפרתי שאני לא מבין איך הקבוצה הצהירה שהיא מעוניינת לפתח צעירים כמו דני, רוי " תחנה אחרונה" האצ'ימורה , קורי קיספרט ודניאל גאפורד, אבל בפועל מחזיקה שלושה רכזים (ראול נטו, איש סמית' ותומאס סאטורנסקי ) שמתעניינים בעיקר בשרידות אישית בליגה ובמספרים שלהם , לא מוסרים יותר מדי ולא עוזרים לשים שחקנים אחרים בעמדות להצליח. המערכת גם נותנת דקות מרובות ל-KCP, קוזמה ותומאס ברייאנט על חשבונם.

לג'וש היו כמה תובנות מעניינות: הוא טוען שההחתמה של סאטורנסקי אחרי הטרייד דדליין הייתה : MISCALCULATION , הוא גם חושב שאסור לתת לשחקנים צעירים דקות בלתי מוגבלות וזאת כדי שייפתחו ACCOUNTABILITY לביצועים שלהם ויבינו שרק מי שבאמת טוב משחק. הסכמנו שלא להסכים לגבי העובדה שפיתוח שחקנים זרים שונה מפיתוח אמריקאים שיותר קל ש"יעלה" להם העובדה שהם סטארים ב-NBA . בהמשך הערב התלוצצנו והחלפנו אימיילים ( הם חייבים לנו טובה אז אם מישהו רוצה משהו על הוויזארדס יש מקורות טובים (שלהבת?)). ככה כבר נשמע אנסלד אחרי המשחק :

סיכום והערכה של דני בליגה אשמור לסוף העונה. המשחק עצמו היה סוריאליסטי לגמרי :הבלייזרס ניצחו 118-127 וזה אחרי שהם חזרו ממסע של חמישה משחקי חוץ שבו הובסו בכולם בהפרש ממוצע של 32 נקודות ! הקבוצה עלתה בחמישייה עם שלושה שחקנים שלא נבחרו בדראפט ובגדול לא מצליחה להמשיך להתדרדר בטבלה בגלל טנקינג אפקטיבי גם מצד הספרס וסקרמנטו. נא לא לצפות לראות את דמיאן,נרקיץ' או אנפרני סיימונס חוזרים העונה ( סובלים מ"פציעות" בשריר הדראפט פיק) גם ווינסלו ובלדסו בספק רציני. ג'וש הארט עשה משחק קריירה של 44 נקודות. עזרו לו דרו יובנקס עם 20 ו-12 וטרנדון ווטפורוד עם 27 (גם משחק שיא על החיים שלו) . שניהם התלוצצו במיוחד אחרי המשחק על למה הארט לא הגיע לחמישים :

האווירה במודה הייתה מדהימה. 18,000 צופים הגיעו לראות את הקבוצה החלשה בליגה וזאת ביום שגם הווינטרהוקס ( הוקי ) והטימברס ( סוקר ) משחקות בול באותה שעה. בחצי השני אפילו הקהל עשה גל במשך עשר דקות רצופות, דבר שאני לא זוכר שאי פעם נעשה. הסיבה המרכזית היא ( עם כל הכבוד לבלייזרס) שהוסרה חובת המסכות בחללים סגורים באורגון ופעם ראשונה אחרי שנתיים שנדמה שהחיים חזרו למסלולם.

לבלייזרס נשארו מספר חד ספרתי של משחקי בית עד סוף העונה. נמשיך ונעקוב. @Orenmanor26