1. הנטס רמסה את פילדלפיה במשחק עם משמעויות רבות

ישנם משחקים וישנם משחקים. ישנם משחקים סתם להעביר זמן בעוד משחק עונתי. ישנם משחקים על כבוד עצמי. וישנם משחקים עם משמעות רבה בכל הנוגע לפלייאוף. היום הנטס הגיעה לפילדלפיה בקבוצה מלאה – אם כי ישנן שמועות שבן סימונס מתאמן ונראה מצויין. פילדלפיה הייתה מלאה אף היא, אלא אם כן TRUSTWORTHY יאמר לכם שדני גרין הוא-הוא השחקן שהיה חסר הלילה.

המשחק הזה היה בעל משמעות חשובה ביותר לנטס שמשך כל העונה אמרו עליה "חכו עד שהיא תהיה 'מלאה' והיא תשחק בפלייאוף". זה לא קרה עד הערב. קווין דוראנט וקיירי אירוינג הראו מה זה סופר-שחקנים שהיו בפלייאוף, יודעים מה זה הפלייאוף, ושיחקו הלילה כמו במשחק פלייאוף. הם זכו באליפויות והם יודעים מה זה לוקח. הנסיון והגאטס שלהם דבק בשאר השחקנים, כשסת' קרי הוא שחקן שיש לו את זה בביג-טיים כי כל חייו הוא חי באווירה של ביג-טיים. הוא שיחק הלילה כמו אחיו המבוגר.

הנטס הוכיחה הלילה שהיא תהיה קבוצה מסוכנת ביותר לכל יריב מההתחלה ועד הסוף, וזה כולל את הסיקסרס שהלילה נתגלו בה חורים גדולים מאד, שאחד מהם היה ג'ואל אמביד, למרות 27 הנקודות שלו, 15 מהן ב-19 זריקות פאול. בפלייאוף הוא לעולם לא יקבל חצי מהשריקות שהוא קיבל לטובתו הלילה עם טיולים לקו, אבל די מעט מלבד זה.

הנטס ניצחה 129-100 רק בגלל שסטיב נאש הוא מאמן רוקי. כשהרבע השלישי הסתיים 102-70, חשבתי לעצמי שאם אני מאמן הנטס אני ממשיך ללחוץ על הדוושה ברבע הרביעי עד שההפרש יגדל מ-32 ל-40, ואפילו ל-50. איזו דרך טובה יותר להשתיק כמה חולי פילי באתר, ולגרום לסיקסרס פצע בקיבה שהם לא ישכחו אותו לעד, וכמה שיופיעו במשחק הבא עם עודף מוטיבציה להחזיר השפלה על ההשפלה, הם יתקעו לעצמם כדור ברגל ויפסידו שוב על 30.

אבל סטיב נאש לא נמצא בביזנס מספיק זמן, ולכן הוא רוצה לשחק אותה "פייר" לדוק ריברס.

הנה כמה הערות שרשמתיי לעצמי בכל רבע:

רבע ראשון

*משחק חשוב ביותר פסיכולוגית. במיוחד לנטס שחובה עליה להוכיח לעצמה שיש לה את זה.
*ישנו שעמום מסויים בליגה עכשיו, כ-20 משחקים מהסוף. משחק זה חשוב TO SPICE UP את הליגה.
*משחק חשוב מאד לנטס כי היא חייבת משחק מעולה ביותר להחזיר לעצמה את הבטחון העצמי.
*משחק חשוב אפילו יותר לנטס כי היא סוף-סוף בריאה, דוראנט כבר עם כמה משחקים בחגורתו, קיירי אירוינג חייב לתת משחק גדול, ואז סת' קרי, אנדרה דרמונד, ובראון בחמישייה חייבים להראות שהם שייכים לביג-טיים.
*אם בן סימונס' 'בבעייה מנטלית' כיצד הוא מתבדח ומצטחק על הספסל? השמועות אומרות שהוא נראה מצויין.
*רציתי לראות אם ישנן לחיצות ידיים וחיבוקים בין הארדן ודוראנט, הארדן וקיירי. נדמה לי שהיו אבל אני לא בטוח כי המצלמה עברה מהר מדי.
*חשבתי שינו ניצוצות אש כשיתחיל המשחק. חשבתי שהשתיים על COLLISION COURSE. לא קרה כלום. דוראנט קלע ו-2-0 ואז לא ידעתי שהנטס לא יביטו יותר אחורה. שום ניצוצות ושום בטיח.
*קיירי הוא גיימר. אני בטוח שהוא אמר למאמנו סטיב נאש "אני שומר על הארדן". הוא שומר על הארדן מהרגע הראשון ועד סוף המשחק. הארדן לא שומר על קיירי. הוא שומר על ברוס בראון. אני בטוח שהוא ודוק ריברס החליטו על כךיחד כי אם הארדן היה שומר על קיירי, הוא היה רוצה לקלוע עוד 50 הלילה.
*דוראנט קולע וקולע. הרבה בא ממסירה של קיירי שאז מגיע ועושה לדוראנט חסימה 'עליונה', ואז דוראנט מסתוסס וקולע. אני מבין שהנטס קוראים למהלך "HIGH SCREEN AND ROLL". לא משנה איך קוראים לזה, דוראנט קולע וקולע.
*משחקים כאלה מפרידים בין הכוכבים ובין הצעירים שחושבים שהם כוכבים. טייריס מקסי שומר על קיירי. יותר נכון מנסה לשמור עליו. קיירי לוקח אותו לבי"ס שוב, ושדוב. דוק קורא טיים. מקסי לא יכול לשמור על קיירי. רק מטיס תייבולי יכול, אולי, להאיט אותו במקצת. 24-15

*אני רואה שינוי משמעותי במשחק הסיקסרס: לראשונה העונה אמביד תקוע באזור הצבע ועושה את כל הנזק תחת הסל. הוא לא קולע, אבל הזיברות מצפצפות פאול אחרי פאול, לפחות פעמיים במה שהיה לדעתי פאול תוקף.

*דוראנט מסיים את הרבע עם 11, כמו סת קרי (המשחק מצויין!). קיירי עם 9. מנגד אמביד עם 16, כש-10 מהן באות מהקו (הוא היה 10 מ-13 מהקו)

רבע שני

*אנדרה דריימונד מנסה לחסום את אמביד. נראה לי שהוא נקע את העקב. הוא היה טוב עד עתה ומנע מאמביד נקודות בצבע אבל הזיברות מצפצפות על פאולים נגדו.
*דוראנט נגד אמביד. רק שניהם. אחד-על-אחד כמו שכתוב בספר. דוראנט נינכס וקולע נגד השמירה של אמביד שגם עושה פאול. חבל שדוראנט החמיץ את הפאול אבל הוא רשם באותיות גדולות, 'אמביד, אני לא פוחד ממך'!.
*ג'ואל אמביד ממשיך לשחק ר-ק תחת הסל. הוא לא יוצא לפרימטר האהוב עליו אפילו פעם אחת. 62-42.
*מקסי משחק את כל הדקות ולא עושה כלום. ממש כלום. המשחק גדול מדי עליו. איך דוק ריברס – היושב מזיע – לא רואה שטייריס מקסי לא שייך במשחק הזה? יש לו 4 נקודות והוא פוחד ממש לזרוק לסל.
*הארדן לבדו בפינה שם שלשה, אבל בהתקפה הבאה עושה צעדים כמו טירון
*הרבע השני מסתיים 72-51. דוראנט עם 18 ב-7 מ-9. קיירי עם 16 ב-6 מ-10 ו-4 מ-7 מהטריי. סת' עם 15 ב-6 מ-9 ו-3 מ-6 מה-3. הנטס קוטברת שלשות בדיוק של 55. מהפארקט 64%!
*אמביד עם 21 אבל 15 מהן מהקו (15 מ-19). הארדן עם 11 אבל רק ב-3 מ-15.

רבע שלישי

*טוביאס האריס הוא אחד משחקני הסיקסרס הטובים ביותר. האנדרייטד מס' 1 בקבוצה. כל מי שמגחך עליו הוא רפה הבנה. שלשה, ועוד שלשה. הוא נראה אחד הדינמיים מבין כל הסיקסרס המשחקים כאילו הם לא שייכים. כמובן שלהגנה המצויינת של הנטס יש הרבה מה לעשות בנידון.
*עכשיו כבר 90-65.
*עכשיו, פתאום, אמביד משחק בחוץ. מעניין אותי אם הוא יצא מהצבע החוצה על דעת עצמו או קיבל הנחייה מדוק.
*רגע משעשע: סת' קרי גונב כדור, רץ את כל המגרש לבדו, אבל לא מדנקק. האם הוא לא רצה לקחת צ'אנס שיחטיא, או הוא לא מסוגל? כך או כך הוא סגר את הרבע השלישי ב-102-70. 32 הפרש.

רבע רביעי

*כבר כתבתי: אם אני סטיב נאש אני ממשיך ללחוץ שיהיה 40 הפרש, ואז 50. אבל דוק ריברס מוציא את כל החמישייה ושחקני הרוטציה, וסטיב נאש נענה עם אותו מחווה. שחקני המילואים סיימו את המשחק 129-100.

לנטס דוראנט קלע 25 עם 14 ריב', סת' קרי 24, קיירי 18. לסיקסרס אמביד 27 (15 מ-19 פאולים), טוביאס 16 (4 מ-5 מה-3(, הארדן 11, ומקסי 4.

2. תארו לכם קומבינציה של כריס פול וג'ה מוראנט ותקבלו את וולט 'קלייד' פרייזר, עתה פעמיים HOF

במוחי נצורות כמה תמונות של מאורעות שבוודאי אקח עמי לקברי: אניית המעפילים 'ארלוזרוב' שטה בפול ספיד ישר אל מול חדרי בחוף התכלת 9 ב-1946 ונתקעת אולי 250 מטרים מעיניו הבוהות של ילד בן 9. וול סטריט ופסל החרות במרחק נגיעה ממני, סטודנט צעיר בן 24 העומד המום על ירכתי האונייה 'שלום' ב-6 בבוקר ב-1961. תינוקת מכוסה נוזלים וקצת דם מוציאה הברות מפיה היוצאת מרחם אשתי האהובה רינה ז"ל – בתנו סיגל – ב-28 למרץ, 1967. ועכשיו תמונה שאני לא משווה בחשיבותה לאלה שמעל אבל היא תקועה במוחי לעד: הקוורטרבק האגדי של הניו יורק ג'טס – ג'ו נמט – ווולטר פרייזר, שניהם במעילי פרווה לבנים, נוסעים בקונברטיבל לאורך הברודוויי.

וולט פרייזר הא, אולי, 'איש היכל התהילה', איש '50 האגדות', ואיש '75 שחקני ה-NBA הגדולים אי-פעם' האנדרייטד ביותר. לי היה הכבוד להכירו מקרוב – פניתי אליו 'היי קלייד', והוא היה פונה אלי 'היי מל' – בניו יורק ניקס בכל שנות ה-70, כולל כמובן אליפויות 1970 ו-1973. הוא היה שחקן נפלא: מין קומבינציה של כריס פול וג'ה מוראנט. קשה להסביר את גאוניות הכדורסל שלו. פוינט גארד בגובה 1.95 מ' עם שליטה מחלטת בכדור, מין גאוניות משחק ויכולת מסירה של בוב קוזי, ושחקן התקפה עם חדירה מצויינת וקליעה טובה מאד מרחוק.

הוא היה גם המגן הטוב ביותר בין כל הגארדים של שנות ה-70, ובפנקסי הוא ומייקל ג'ורדן היו שני הגארדים המגינים הטובים ביותר מכל הגארדים אי-פעם.

אז מה חסר לו? מאומה בכל מה שקשור לכדורסל אבל עם יותר מדי 'ברודוויי' בנפשו, ופחות מדי 'מייקל ג'ורדן' בהפשו. הוא היה נפלא. גיבור מנהטן. אבל הוא היה יותר מדי עם רולס-רויסים, יותר מדי עם החליפות היקרות ביותר בעיר, יותר מדי נאה, ויותר מדי חבר של ג'ו נמט הקוורטרבק העילאי של הג'טס עם כינויו "ברודוויי ג'ו" כי שניהם אהבו את החיים היפים והיקרים, ואת הנשים היפות ביותר בעיר.

הוא חבר בהיכל התהילה של הכדורסל. עתה הוא גם חבר בהיכל התהילה של BROADCASTING.

הוא אמר כשניבחר (כשהוא מזכיר את 'מייק' הוא מתכוון למייק ברין, מ.ל):

When I went to support Mike last year, I never envisioned it,” Frazier told The New York Post. “When Mike went in, nobody was saying, ‘Hey, Clyde, you’re next.’ You know what I mean. Nobody said anything about me in the Hall of Fame. I was totally shocked. What a terrific honor.” “The guy was telling me we think you’re the first Hall of Fame player to ever be a Hall of Fame broadcaster as well,” Frazier said. “But I was in St. Croix. When I got back to New York, and people started coming up to me for the first game congratulating me as a two-time Hall of Famer, the magnitude hit me. And at the Garden, they gave me an introduction (February 25 against Miami) people stood up. Then I started absorbing what I achieved. “But I’m still absorbing it. It’s still sinking in. When I heard it, I was shocked. I never worked nationally. I haven’t received hardly any awards for being a color analyst. Obviously, it wasn’t one of my goals when I got in the business. It was just a job. It brought me back into the game after I retired in 1980.”

אלא אם כן אתה 'ניו יורקי' אתה יודע מעט מאד על וולט פרייזר השדר והאנליסט. הוא התחיל את הקריירה עם מרב אלברט ומייק ברין ברדיו וב-TV, וכשהשניים עלו בדרגה ועברו מהניקס ל-NATIONAL BROADCASTING. פרייזר יכול היה לסמן לעצמו את הג'וב הבר בנשיונל טיווי – היכן שרק רצה, אם רצה – אבל הוא העדיף להישאר LOCAL, והמשיך לשדר ניקס משך – לא יאומן כי יסופר – 33 שנה. הוא דאג לא לפתח יחסים קרובים מדי לאף שחקן ניקס משך כל קריירת השדור שלו כדי שיוכל לקטרג כל אחד באובייקטיביות ולפי ראות עיניו. הטוא היה קשה לפעמים, אבל אף שחקן ניקס – אף פעם – לא בא אליו בטענות כי כולם ידעו ש'קלייד' אומר מה שהוא רואה ומה שהוא חושב. הוא דאג גם אף פעם לא להשוות את הניקס לניקס הגדולה של שנות ה-70 עם וויליס ריד, דייב דבושר, אירל 'דה פירל' מונרו, ביל בראדלי, ג'רי לוקאס, דיק ברנט – ואוקיי, אכניס גם את פיל ג'קסון.

וולט פרייזר הוא, אם כך, אחד השדרים 'המקומיים' היחידים להיכנס להיכל התהילה של התקשורת הספורטיבית (SPORTS BROADCASTING). כמו בכל דבר אחר, וולט פרייזר תמיד עשה את שלו – כמו פרנק סינטרה לפניו – "MY WAY".

3. ג'וקיץ': בשני משחקים, ב-78 דקות 78 נקודות, 27 ריב', 24 אס', 5 חסימות, 3 גניבות. "זה נורמלי עבורו (מייק מלון, מאמנו)

ג'וקיץ': "מה אני יודע? כל מה שאני מנסה לעשות זה לנצח משחקים!"

אחרי שקלע 30 ברבע הרביעי ובהארכה בנצחון על ניו אורלינס, יום המחרת שהיה 'יום המנוחה' של ג'וקיץ' (אבל גם יום משחק), היה סתם 'עוד יום' בחייו של ג'וקיץ':

"הגעתי הביתה מאוחר מאד. נכנסתי לחדר השינה בשקט כדי לא להעיר את אשתי הישנה. התעוררתי בערך ב-8. הייתי קצת עם בתי. אז אשתי Natalija התעוררה, הכינה לי ארוחת בוקר. אז הלכתי לנמנם עוד קצת. הטבח שלי הגיע להכין לי ארוחת צהריים. הסתכלתי קצת על טלוויזיה עם אשתי לראות מה קורה באוקראינה, ואז הגיע הזמן לנהוג לאולם. ' עוד יום רגיל, הא?'"

היום הרגיל של ג'וקיץ' המשיך עם עוד צשחק טריפל דאבל של 32 נק', 15 ריב', ו-14 אס' בנצחון 124-131 על הווריורס. זה היה הנצחון התשיעי של הנאגטס בעשרת המשחקים האחרונים.

.

“That’s the MVP,” said Nuggets veteran Jeff Green, who pulled his weight with 18 points vs.

Golden State. “… This is normal for him now.”

***********

Over two games in 78 minutes, Jokic accrued 78 points, 27 rebounds, 24 assists, five blocks and three steals. The production speaks to his dominance. It’s also a testament to his fitness, perhaps one of the more unheralded aspects of his game.

**********

בואו נקשיב למאמנו מלון:

“I Malone said. “He played in all 72 games last year, played at an MVP level. For him to do what he’s doing this year, once again, and he won it last year, and all the numbers and stats and metrics you come up with, he’s having a better season than he had last year when he won it. Our team, with a lot of guys out, is playing at one of the highest levels in the NBA. Come on, man. What are we talking about?”

ועכשיו נקשיב לג'וקיץ' עצמו

“I don’t know,” Jokic said. “It doesn’t mean anything special. I’m just trying to compete, to win games.”

4. הווריורס מצאו דרך לנצח: COMEDY WARMUPS

הווריורס החליטו שאולי קצת צחוק וקומדיה הם מה שהם צריכים. וויל פרל בחימום של הווריחורס. הוא זורק מחצי מגרש ומחטיא. זורק שוב מחצי מגרש, ותאמינו או לו הכדור עשה BANK עם הזכוכית וניכנס!!!!!

-היי, וויל, מה אתה עושה כאן?

-"שקט. אני בחוזה עם הווריורס. עושה מה שצריך לפי החוזה: BANK THEM FROM HALF-COURT!!!

-כמה מהזריקות שלך נכנסות מחצי מגרש?

-"I DO IT EVEN IN MY SLEEP".

החימום ארך 20 דקות. הווריורס ניצחו את הקליפרס 97-112 ב-48 דקות…

5. ג'לן גרין מיוסטון הוא צעיר מדי לדעת שלא אומרים דברים כאלה ב-TV כשכל האומה שומעת…

Jalen Green on Rockets closing stretch: "The game plan was to attack Melo. Put him in isolation." pic.twitter.com/sZ3yhtgGw5

— Salman Ali (@SalmanAliNBA) March 10, 2022

בד"כ כשמראיינים שחקנים אחרי המשחק להסביר מה ניצח להם את המשחק הם אומרים דברים 'לא מסוכנים' כגון "קוץ' אמר לנו לשדמור טוב יותר", או, "החלטמו להתרכז יותר בריבאונים התקפיים. ג'לן גרין ענה אחרת לחלוטין: "החלטנו 'TO ISOLATE' כרמלו אנטוני בהתקפה…". ז"א להשאיר את כרמלו לבדו נגד המתקיף כי כרמלו ידוע כמגן די עלוב שתמיד רוצים 'TO ISOLASTE' בהתקפה, אבל לא אומרים זאת בטיווי…

6. אם הלייקרס לא יעשו את הפליי-אין, המשחק הזה נגד יוסטון ישמש דוגמא לאי-איכפתיות שלהם בהגנה

שלוש דוגמאות לאי-איכפתיות של הלייקרס בהגנה (או, אולי, חוסר יכולת?)

Lakers got ran off the court by the Rockets.

LeBron with no effort at the end.

Just a defeated team. End the season man. pic.twitter.com/M4XEGDAWUK

— Barstool Sports (@barstoolsports) March 10, 2022