מה קורה חודש לפני הפלייאוף? / מנחם לס

מה קורה חודש לפני הפלייאוף?

קבוצות כמו ההיט, הת'אנדר, הבלייזרס, והפייסרס נראות כאילו איבדו כיוון והן במשבר. האם זה טוב? האם זה רע? מעניין אם קבוצה כמו ההיט מוכנה להשקיע אנרגיה מוגברת (שעלולה לפגוע בהם כשהפלייאוף יחל) רק כדי לנסות לתפוס – ולעבור – את אינדיאנה.

האם יתרון בית שווה טונות של אנרגיה עתה?

לדעתי התשובה תינתן ב-4-5 המשחקים הבאים.

מצד שני קבוצות של "מוטב מאוחר מאשר אף פעם" כממפיס וברוקלין נראות מטפסות בסולם היכולת כשהן עולות שלב אחרי שלב מבלי להסתכל אחורנית.

ז"א שהאפשרויות של העמדות בשמונה המקומות הפכו פתאום למעניינות ביותר.

הבלייזרס, שהיה להם את הרקורד הטוב בליגה עם 7-25 בראש השנה האזרחי הם 17-19 מאז. הת'אנדר – אחרי רקורד של 12-43 הם פתאום 6-6 מאז ראסל ווסטברוק חזר, ואני בשום פנים ואופן לא מאשים אותו בכך. האשמה היא במשחקה של כל הקבוצה, ובראש הנאשמים עומד (או יושב) מאמנה סקוט ברוקס שמהטיווי נראה כאילו הוא CLUELESS – חסר מושג.

מיאמי, שהתחילה 14-43, היא מאז 6-3; הווה אומר מפסידנית של 6 מ-9 משחקיה האחרונים. האם אריק ספואלסטרה סוף-סוף מוכיח שהוא לא הרבה יותר מאיש וידיאו, או שהכל חלק מ-"תכנית הפלייאוף" שמשמרת את דוויין, לברון, ולאט לאט גרג אודן מתרגל לשחק בחמישייה? לפייסרס היה את הרקורד הטוב ביותר ב-NBA  ב-10 לפברואר, ומאז הם 8-11. מה קרה פתאום לפול ג'ורג'? מה קרה לרוי היברט? מקבוצה כמעט מושלמת הם הפכו לקבוצה של כותפי כותנה. בליחה, טירס. אין כותנה באינדיאנה; יותר מדי קר שם.

בואו ניתן מבט מהיר בכמה קבוצות מעניינות ביותר:

  1. ממפיס גריזליס

 מאז ה-10 לינואר ממפיס היא עם הרקורד הטוב ביותר ב-NBA  – מתגאה עם 4-23. אילו היתה באותו "PACE" משך כל העונה, היא היתה מסיימת 21-61!

הגריזליס הגיעו בעונה שעברה לגמר המערב לראשונה בהסטוריה, וכמתנה למאמנה ליונל הולמס הוא קיבל פיתקה וורודה: "פיטורין". המאמן החדש דייב ג'ורגר החל עם 19-15 עם בכיות של "אוי, מה עשינו?", אבל מאז הוא הפך לקדוש השני של העיר אחרי בנה האלוהי אלביס פרסלי. החזרה של מרק גאסול ב-14 לינואר, והבאת השחקנים קורטני לי וג'יימס ג'ונסון עשו נפלאות. וכמעט הכל נעשה ללא שחקן ההגנה הטוב ביותר שלהם טוני אלן שניפצע ולא שיחק בינואר ופברואר.

ממפיס היא הקבוצה 'החברית' ביותר בליגה. בעוד שבמיאמי 'השלישייה החברית' של לברון-דוויין-בוש מובילה ב-"שבת אחים גם יחד", בממפיס "השבת אחים" כולל את כל ה-12. מייק קונלי, הפוינט גארד הנהדר שהוא הפחות מוערך בליגה אומר: "אנחנו אוהבים לשחק יחד, להתאמן יחד, לאכול יחד, ולבלות יחד. אף פעם לא הייתי חבר בקבוצה כזאת!".

מרק גאסול מוסיף: "לפני שהגעתי הנה שאלו אותי מה יש לי לחפש בעיר שאחי ברח ממנה. כל מה שיש לי לומר על ממפיס הוא שאני לא רק משחק בקבוצה שאני רוצה לשחק בה, אלא אני גם גר בעיר שאני רוצה לגור בה!".

אבל כמובן שישנה בעייה גדולה ושמה "ספארס". בעונה שעברה היה סוויפ בגמר המערב. העונה 3 מהפסדי ממפיס הם לפלח, נגדו העונה הם 3-0. ז"א שלממפיס נשארה בעייה מחלטת ורצינית מאד: מה עושים נגד הספארס?

 2. ברוקלין נטס

 אין יותר " TEAM RACE" של שתי קבוצות במזרח. ברקורד הקבוצות עדיין קיים פער גדול בין הפייסרס וההיט לבין השאר, אבל הרבה השתנה בשבועות האחרונים. הנטס, שהיתה סכנה שיהפכו ל-"הטעות היקרה ביותר בהסטוריה של ה-NBA" פתאום הפכו לקבוצה עם הרקורד החמישי בטיבו בליגה מאז ה-1 לינואר. מאמנה ג'ייסון קיד שאני – כמו כולם – הישפלתי והעלבתי, לא התרגש, לא טרח לענות, רק המשיך לעבוד ולרכוש נסיון. היום ההעלבות וההשפלות הופכות בהדרגה להערכה למאמן הצעיר שכנראה יש לו את זה.

החלטתו החשובה ביותר היתה לעבור לסמול בול'  אחרי פציעתו של ברוק לופז. עד פציעתו של קווין גארנט הוא העלה את דרון ויליאמס ושון ליבינגסטון כגארדים, ג'ו ג'ונסון ופול פירס כפורוורדים, וגארנט – שהוא לא סנטר ולעולם לא יהיה – כסנטר. מאז פציעתו מייסון פלמלי עולה כסנטר והם 2-7 עם החמישייה הנמוכה הזאת. ועוד דבר קרה: שון ליבינגסטון מתגלה כאוצר, ודרון ויליאמס חוזר לאט-לאט לגדולתו מהעבר. אפילו פול פירס ניזכר כיצד לקלוע 30 נקודות פתאום.

השיפור בא גם בהתקפה אבל בעיקר בהגנה: עד ראש השנה ההגנה היתה מס' 27 בליגה כשהירשתה 106.7 נק' ל-100 פוזשיונס נגדה. מאז היא הפכה למגינה החמישית בטיבה בליגה עם 101.3 נק' נגדה ב-100 פוזשיונס. הם גם הפכו למספר אחד בליגה ב-FORCED T.O (גניבות כדור) עם 17.8 למשחק. לפני ה-1 לינואר הם היו מס' 24 בליגה!

 

3. שיקגו בולס

 

תום ת'יבודו עלול להיבחר למאמן העונה עם מה שהוא עושה בשיקגו בולס. כיצד הם הצליחו להשתפר ללא דרק רוז ולואל דנג הוא פלא פלאים.

מאז ה-1 לינואר לשיקגו יש את הרקורד הששי בטיבו ב- NBA  עם 12-26, והיא השלישית בליגה בנצחונות. הסנטר יואקים נואה הפך למועמד לגיטימי ל-MVP. קרלוס בוזר ממשיך להשתיק פיות כשה-EFF   שלו הוא שביעי בין כל הפאור-פורוורדים בליגה. די ג'יי אוגוסטין הפך לפוינט גארד המחליף הטוב בליגה, ולעתים משחקו הוא הטוב ביותר בליגה בין הפוינט גארדים – מחליפים או עולים. באטלר מראה את עצמו כמגן המסוגל לנתרל את לברון, או כל סמול פורוורד אחר בליגה בזמן שהוא משלשל ח"י נקודות. היינריך הוא כמו הגלייזר בפארק הלאומי בילוסטון "OLD FAITHFUL": מופיע לכל משחק ועושה את שלו בהגנה ובהתקפה.

שיקגו אינה קבוצה להיילייט. היא משחקת מכוער, קולעת מכוער (בעיקר נואה ובוזר), ושחקניה מכוערים. אבל הם כולם מיליונרים גדולים שמראם הוא לא HANDICAP (מחסור?) כשמגיע למין השני, שלא פוחדים מאיש, ובמיוחד לא ממיאמי היט ואינדיאנה פייסרס.

 

4. טורונטו רפטורס

 

חשבתי כמה דקות אם להכלילם בין המפתיעות, והחלטתי שכן, מגיע להם.

רק לפני 4 חודשים הרבה ממומחי ההופס של האתר (אני מדבר על אנשי ה-"B-" כמו דדי ו-K-700) דיברו על טנקינג בקנדה.

אז הקשיבו כל ה-B-'ים: מאז שהתחילו 12-6 ואמרתם שכל מטרתם היא להיות יותר גרועים ממילווקי, אורלנדו, ובוסטון, הם פתאום הפכו את הטנקינג ל-17-31. תנו לי עוד 'טנקינג' של 17-31 ואני רץ לאליפות.

עם המאמן דוויין קייסי המושך בחוטים, השוטינג גארד דמאר דרוזן והפוינט גארד קייל לאורי הפכו לאחד מצמדי הגארדים הטובים בליגה, והסנטר הליטאי ששכחתי את שמו – ניגמר ב-"ינס" כמו כל בני ליטא (אני כותב במכונית בזמן שהזקנה נוהגת לאטלנטה ואין לי אינטרנט) וכל השאר הפכו את טורונטו לקבוצה ממשית שקשה מאד לנצחה בקנדה.

 

5. ושינגטון ויזרדס

בקיצור ולעניין: הם היו קבוצה מוזרה ולא מיומנה שיום אחד נראתה כמו הספארס עם ג'ון וול ובל משחקים כאשפים, וננה הברזילאי ו-'הפולני המכוער' שולטים תחת הסל, ויום למחרת הם נראים כמו 'אליצור ת"א'. מאז שהפוינט גארד הוותיק אנדרה מילר, והביג-מן הוותיק דרו גודן הגיעו הם 4-11.

הם יהוו אגוז קשה לפיצוח בפלייאוף!

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 23 תגובות

  1. סיבוב שני במזרח:

    אינדיאנה:

    מקבלת את שיקגו או ברוקלין ונתקעת מול צמד היברט קילרס (נואה וגארנט), ולאחר סיבוב הגנתי מתיש נפגשת מול ההיט

    מיאמי:
    מקבלת את וושינגטון או הראפטורס, קבוצות חזקות אבל פחות טובות מהבולס או הנטס, ותשייט בקלות לעומת אינדיאנה לגמר.

    ולסנטר של הקנדים קוראים ג'ונאס ואליונצ'אס, סופרמור מדראפט 2011 שעושה חיל בינתיים בליגה. שניקולה מירוטיץ' ובוגדאן בוגדנוביץ' יגיעו לליגה, הם ישנו את כל התמונה. הפורוורד מגוון שמשחק במעצמת יורוליג והסקורר הקרואטי יכולים להפוך ביחד קבוצה מעמדת טנקינג לאחת שמגיעה לפלייאוף

      1. לא מגיע להם – לא התרשמתי מהם כקבוצת פלייאוף, או קבוצה בכלל. אני יותר מעריך את הלחימה של אטלנטה שמשחקת ללא הסופרסטאר שלה. ובעולם מתוקן בליגה תחרותית של 30 קבוצות שחצי מהן לא מנסות להפסיד אנחנו בכלל לא מדברים עליהם כמעומדים להגיע לשם אחרי עונה כל כך מזעזעת.

        הפלייאוף ישרוד בלי הניקס השנה.

    1. כי ארבע מזרחיות עשו קפיצה קדימה, ורק מערבית אחת. אני לא משבר על השוואה, אלא רק על שינוי שקורה לפני הפלייאוף.

  2. שחקנים נוספים ששווים אזכור: טאג' בעונה טובה בבולס, אריזה טוב בבירה (עונת חוזה…), פטרסון תוספת מצוינת לקנדים.

    הניקס באמת לא שייכים לחבורה הזו משום בחינה.

  3. מנחם שכחת את שארלוט,אני חושב שהם לא פחות טובים מטורונטו או וושינגטון והם בהחלט יכולים לעבור את הקבוצות האלה בפלייאוף..

    1. הצהרה מעניינת. ההימור הראשוני שלי לגמר היה ממפיס-אינדיאנה, כשאנדיאנה לוקחת. אני עדיין חושב שאינדיאנה תחזור להראות עוצמה בפלייאוף.
      יהיה חבל מאוד אם ממפיס וס"א ייפגשו בסיבוב הראשון.

      1. האלופה תהיה המנצחת בגמר המזרח- מיאמי או אינדיאנה. אף קבוצה אחרת לא יכולה עליהן, מלבד, אולי, הספרס

  4. המערב צפוי להיות פנטסטי
    ממפיס מתקדמת והיא הקבוצה שאיש לא ירצה לפגוש בעיקר לא הקליפרס
    בסיבוב הראשון של המערב אין פיבוריטיות ברורה
    סן אנטוניו – ממפיס , אוקלהומה – דאלאס , קליפרס – ג"ס , יוסטון – פורטלנד
    סדרות נהדרות
    במזרח הקבוצות במקום 3 עד 7 במומטום חיובי בעוד אינדיאנה ומיאמי במומנט שלילי
    יאאלה עוד חודש בדיוק מתחיל הפליי אוף איזה מהר חלפה לה העונה הרגילה

  5. המזרח ממש משעמם השנה גמר המזרח יהיה מיאמי נגד אינדיאנה ובמערב יש את אוקלהומה הספרס הקליפרס יוסטון יש הרבה קבוצות שבנויות לאליפות לדעתי הקליפרס ואוקלהומה יתחילו להתפוצץ במידה ואוקלהומה ידעו להשתמש בווסטברוק טוב.

  6. מה עם פיניקס ?
    גם להם ניבאו עונת תחתית והם הפכו למכונה חזקה מאד
    (ובלי לומר מילה על פיג'יי טאקר שהפך להיות השחקן הטוב בליגה מבין אלה שעברו בהפועל חולון !! )
    ניו יורק, למרות אהבתי הגדולה, לא צריכים להיות ברשימה הזו.

    1. אהלן א.ב.
      מעכשיו מתחיל נרצף הקשה שלהם.
      אתמול התחיל רצף שך 10 משחקים ב-15 ימים שכולל 2-3 בקטוקבק
      ואת אינדי אוק גס דאלאס וממפיס ועוד שלל קבוצות מערביו.
      כולם בריאים אבל טימי עושה כבר למעלה מ-30 דק למשחק תקופה די ארוכה (בערך מאז ינואר).
      אם פופ יחליט לרדוף אחר ביתיות זה קצת מנוגד לאופי שלו, אבל נחייה ונראה.

  7. מעבר ליתרון הביתיות יש גם את שאלת המצ'אפס בין הקבוצות. הקליפרס כפי שהזגירו מעלי לא הסתדרו עם קבוצה קשוחה עם מאסה כממפיס, והשאלה האם קבוצות עושות חשבונות כאלה לקראת הישורת ה אחרונה ? שאלה נוספת האם זה הזמן להעלות הילוך ולסיים בתנופה, או שמא זה זמן מתאים לעשות שיפוצים אחרונים תוך הורדה מסויימת של הרגל מהגז כפי שנראה שקורה במיאמי אינדי ואוקלהומה ? עד כמה שווה יתרון הביתיות עבור הגדולות ? בסופו של דבר המשמעות האמיתית שלו היא בד"כ רק במשחק שבעי מכריע והאם בשביל זה שווה לקרוע את הכוכבים ?

  8. הכל תלוי בשיקגו !!!

    אם שיקגו ימשיכו ביכולת המעולה שלהם, הם יסיימו במקום השלישי במזרח.

    ואז הם מקבלים את ההיט, מעיפים אותם, אבל האלופה תהיה מערבית.

    במידה והם יסיימו רק רביעי במזרח הם יקבלו את אינדיאנה יעופו, ולברון ייקח את תואר.

    נשמע נבואה של שוטים… אבל זאת דעתי.

  9. הכל תלוי בשיקגו !!!

    אם שיקגו ימשיכו ביכולת המעולה שלהם, הם יסיימו במקום השלישי במזרח.

    ואז הם מקבלים את ההיט, בסיבוב השני מעיפים אותם, אבל האלופה תהיה מערבית.

    במידה והם יסיימו רק רביעי במזרח הם יקבלו את אינדיאנה יעופו, ולברון ייקח את תואר.

    נשמע נבואה של שוטים… אבל זאת דעתי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט