מזמור לשארלוט / הגולש גדעון גלעד

גדעון הוא בעל סקרנות אינסופית לדברים הקטנים שמביאים הצלחות במשחק ומעריץ של פוקושבסקי בסתר.

יש לי כמה נשים ב-NBA, אני מודה.

לייקרס זו כמובן אהבה ראשונה ובוסרית כי נו, קובי. דרק רוז גרם לי להשאר ער הרבה לילות במיוחד בשביל שיקגו והיתה לי תקופה של אהבה קשוחה עם אינדיאנה של פול ג'ורג'. דנבר של גלינארי וטיי לוסון היא הקראש הרציני הראשון כאדם בוגר, שעד היום למעשה אני אוהד בגלל יוקיץ', אה והיה לי קטע מוזר עם מיאמי פוסט לברון אל תשאלו.

אבל, עכשיו מגיעה לה באמת מישהי רצינית שאני מרגיש שאני יכול לבנות איתה בבית. יש לה גם שם של אשה דואגת – שארלוט. שארלוט מרגשת אותי. דברים נוגעים בי מבפנים במשחקים של שארלוט. דברים שהרבה זמן לא קרו.

הכל מתחיל, כמובן או שלא כמובן, מהשדר של שארלוט. כל מי ששמע אותו יודע שהוא השדר הכי טוב בעולם, כנראה בכל ענפי הספורט. יש בו אימפולסיביות שיוצאת בצורה מדויקת, מצחיקה ומרגשת. הוא צועק "אוי לא!" כשהקבוצה בפיגור בקלאץ' וצוהל משמחה מכל סל. הוא באמת גורם לי לחשוב שכל סל של שארלוט הוא נס, וזו בדיוק ההרגשה כשאוהדים קבוצה.

זה האות להתחיל לדבר על כדורסל פרופר. כי זה ממש לא נכון שכל סל של שארלוט הוא נס. מדובר בקבוצת התקפה מטורפת שנמצאת העונה במקום השני בכמות הנקודות שהיא קולעת בממוצע למשחק. כל זה קורה למרות שהאחוזים שלה מהשדה לא משהו, וחוץ מלאמלו אין לה קלעים מחוננים יותר מדי, מה שמעלה את השאלה איך הקבוצה קולעת כל כך הרבה.

שארלוט משחקת את משחק הפוזשנים. היא יודעת מה יש לה וזה ערימה של שחקנים צעירים ותוססים אז היא פשוט רצה, ורצה ורצה. המשחק של שארלוט נראה מאד שכונתי במבט ראשון, אבל יש שם המון חסימות, תנועה ללא כדור ואסיסטים יפהפיים. שארלוט מדורגת כרגע במקום ה-3 באסיסטים למשחק, מה שמראה על בגרות וכיוון ברור במשחק ההתקפה.

לצערי, השחקנים הצעירים של שארלוט שכחו שיש גם כיוון אחר במגרש – הגנה. הנתונים ההגנתיים של שארלוט מחרידים במבט ראשון, כיוון שרק יוסטון סופגת יותר ממנה למשחק, אבל האמת היא שלא צריך ממש נתונים כדי לראות ששארלוט לא אוהבת לשמור.

כולם שם בערך באותו גובה ודי אתלטים, ולכן הם עושים המון חילופים בחסימות, אבל לרוב זה נראה בעיקר כברירת מחדל כי ההגנה האישית שלהם כל כך גרועה. מה שמשחק לטובתה של שארלוט זה שוב הניסיון למשחק מהיר – שארלוט מהמרת על חטיפות וזה עובד לה טוב. היא חוטפת המון, ולכן גם לא מדורגת נמוך כל כך ברייטינג ההגנתי כפי שהיה מצופה ממנה.

המשחק מול מינסוטה בשבוע שעבר ייצג בצורה מושלמת את שארלוט. בתחילת הרבע הרביעי שארלוט שלטה במשחק לחלוטין והראתה כדורסל מלהיב בנוסף לשידור כיפי עם אנרגיות נהדרות, אבל אז טאונס נזכר שיש לו קצת פז"ם של סטאר בליגה והראה מה זה לקחת את המשחק על הגב. הוא פירק לבד את ההגנה של שארלוט בהארכה שפשוט נראתה שבורה מנטלית וקפצה מכל הטעית זריקה שלו. אפשר גם לראות ששארלוט סובלת השנה המון מאיבוד משחקים בקלאץ', עוד מאפיין בולט של קבוצות צעירות שבולט אצלם העונה.

למען האמת, כרגע ההגנה לא מעניינת וגם ההפסדים לא כל כך. שארלוט היתה הקבוצה הכי משעממת בליגה במשך כל כך הרבה זמן, כך שאפילו אם הייתם משלמים לי לא הייתי רואה אותה בליג פס. קבוצה שג'רמי לאמב הוא השחקן השני הכי טוב שלה זה קצת מביך, ואת זה אומר מי שהעריץ קבוצה של ג'וש ריצ'רדסון, טיילר וג'יימס ג'ונסון.

ואז פתאום, מיילס ברידג'ס נחת, וטרי רוזיר, והיוורד וכמובן היהלום לאמלו. אנשים גילו את השדר של שארלוט, והיא הפכה סוף סוף לקבוצה אטרקטיבית, קבוצה שעכשיו יש סיכוי ששחקנים לגיטימיים ירצו לבוא לשחק שם. מה יותר כיף מאשר לשחק עם לאמלו? הוא לא מחזיק בכדור בבלעדיות, הוא מוסר מדהים ונראה גם אחלה חבר לקבוצה. תשאלו את ברידג'ס, הרובין האולטימטיבי, פייטון וקמפ מינוס ההגנה. אבל, יותר מהכל יהיה חשוב למשוך שחקן וטרן שהוא עוגן הגנתי, כמו שיש למשל למינסוטה בדמותו של פט בברלי.

אני חייב לסיום להגיד כמה מילים, די הרבה האמת, על מיילס ברידג'ס. לאמלו הוא השחקן המוביל של הקבוצה, והוא זה שהפך את שארלוט לקבוצה רצינית. אין ספק. אבל, מי שעוקב יודע שמתפתח בשארלוט שחקן שיכול להיות האיגודלה הבא, רק עם יותר יכולות התקפיות, כי ברידג'ס הוא משנה משחק. משחקן שהיה תלוי בעיקר ביכולות הניתור שלו, הוא הפך לשחקן ממש שלם.

הכי מוזר זה שהוא לא נראה כל כך פלואידי. הוא מזכיר בקטע הזה קצת את יאניס. יש לו מהלכים שאתה ממש רואה שהוא התאמן עליהם אתמול וכאילו למד בפעם הראשונה, כך שזה לא תמיד נראה הכי טוב, אבל זה עובד. פתאום הוא קולע עם יד שמאל גם ליד הסל (למיילס יש 2 ידיים דומיננטיות), פתאום הוא לומד לסחוט עבירות מכלום, מביא שלשת קלאץ' וכל משחק הוא מראה לנו משהו חדש מהארסנל.

כשאני רואה את ברידג'ס אני מתרגש כי ממש קל לראות אצלו שעבודה קשה משתלמת, ואין העונה בליגה טירוף חושים יותר גדול מאשר הרגעים האלו שהשדר צועק "או מאי מייייייילס"

לפוסט הזה יש 10 תגובות

  1. צ'יקו

    6 מרץ 2022 08:07:49

    תודה רבה גדעון. נהדר.
    אישית התאהבתי בשיקגו של רוז בגלל ההגנה שלהם, רוז היה אחלה בונוס. בעיניי זה ההבדל בין הקבוצות, ברגע ששארלוט תתחיל לשמור הם יהיו טובים, קצת כמו ממפיס.

  2. Zion king

    6 מרץ 2022 08:14:38

    לשארלוט בסיס מצויין וכמו שאמרת חסר שם איזה עוגן הגנתי.
    את בריגס עוד ששיחק במכללות אהבתי וגם לי אז הזכיר את איגודלה/ג'וש סמית, לקח לו קצת זמן באמת לפרוץ ולא לשכוח שהגיע עבור הבחירה של של שי גילגוס אלכסנדר שהלך לקליפרס.
    יש להם כמה צעירים מעניינים ויש לאיפה להתפתח

  3. asaf

    6 מרץ 2022 08:15:43

    תודה גדעון. מהנה לקרוא. כמו שכתבו מעלי הפוטנציאל שם אבל חייבים לשפר את ההגנה. כבר עכשיו מהקבוצות שמלהיבות לצפייה.

  7. thetroll

    6 מרץ 2022 15:27:33

    פוסט מעולה תודה גדעון התחברתי אחד לאחד לכל מה שכתבת. שארלוט זו הקבוצה שאני הכי רואה בליגה מכל הסיבות שאמרת. במשחק מול מיני קאט פשוט נכנס לקילר מוד שלו בסוף וכשהוא במוד הזה קשה מאוד לנצח אותו.
    דרך אגב שארלוט עם גורדון הייווארד זו קבוצה של מקום 6 ומעלה במזרח בוודאות בלי קשר לאחרות. בלעדיו – אפילו פליי אין בספק. בלעדיו זה פשוט עדר בלי רועה.
    מבאס שהוא כזה פציע. בעייני החידה הכי גדולה בליגה היא ההגנה הגרועה הזאת של שארלוט כי מחבורת אתלטים כזאת אתה מצפה להגנה יותר טובה גם אם כולם זורקים קצוץ. יש להם בעיה שם עם פלמלי לדעתי הוא חלק גדול מההסבר לתופעה אבל בהחלט לא הכל.

  8. מנחם לס

    7 מרץ 2022 00:23:41

    תודה גדעון. גרתי 10 שנים שעה נסיעה משרלוט ואני אוהב את העיר, ועכשיו את קבוצת הכדורסל שלה. אגב, בשבת היה המשחק הראשון של קבוצת הכדורגל החדשה בעיר והיו…74,000 צופים!
    המשך לכתוב לנו

כתיבת תגובה

סגירת תפריט