חומות של תקווה- סיקור מהשטח למשחקה של מכבי תל אביב נגד באסקוניה ביורוליג / תומר גבעתי

ניצחון דחוק בהיכל והשפעות הלחימה באוקראינה פתחו מחדש את המאבק על ההצלבה, והחזירו את הצבע ללחיים של אלפי הצהובים ביציע.

שבועות לא פשוטים עוברים על מכבי תל אביב. רצף הפסדים בזירה המקומית לצד הזירה האירופית שהגיע לשיאו בהפסד ליריבה העירונית השנואה בחצי גמר הגביע והובילו לפיטורי המאמן בארבע השנים האחרונות הכניסו את הקבוצה לסחרור. לאוהדי וכנראה גם לחלק מחברי ההנהלה נדמה היה שהעונה גמורה. הלחימה באוקראינה והדחתם הזמנית של הקבוצות הרוסית טרפה את הקלפים ופתחה מחדש את המאבק על כניסה ל טופ 8.

בשעת ערב מאוחרת של יום שלישי קריר של תחילת מרץ, יצאתי מביתי לצפות בהתמודדות.

כשעה לפתיחת ההתמודדות לא מורגשת תכונה מיוחדת ברחוב והתל אביב ודרכי הגישה להיכל ביד אליהו פניות באופן יחסית מפתיע. לאחר חיפוש קצר מצאתי חניה והתחלתי ללכת לכיוון המגרש. הדקות האלה, בהן אוהדי הולכים אל המגרש מהוות עבורי הזדמנות נהדרת לשוחח עם אחדים מהם  ולהבין את הלך הרוח שלהם. האווירה הייתה מנומנמת והאוהדים עשו את דרכם לעבר שערי ההיכל.

בעודי הולך ברחוב בדרכי ליציע חלפתי על פני מוכר מרצ'נדייז חביב. המוכר הקשיש, הציע בהתלהבות את מרכולתו אך בקרב העוברים והשבים לא נצפתה היענות. האדון החביב רואה אותי חולף על פניו, וכשסירבתי בנימוס, וסינן קריאה מאוכזבת מתחת לשפמו. ניצלתי את ההזדמנות לפנות אליו ולשמוע את סיפורו ואת אשר על ליבו. "מכבי נראית כמצב המכירה שלי היום. אין התלהבות, לא קונים צעיפים. אוהדים מאוכזבים ואפתיים. אני נמצא כאן יותר מ 50 שנה, משחק אחרי משחק, ערב כזה לא היה לי" אמר לי.

חבורת צעירים מגובשת שפגשתי מחוץ לכותלי ההיכל שידרה אופטימית- "אל תדאג לוקחים בקלות, 15 הפרש לפחות" ככה הם האוהדים הצעירים- תמיד אופטימים.

בכניסה להיכל ניצלתי את היעדר התור לשאול את הסדרנים ולשמוע את חוות דעתם. "אני אופטימי, תמיד בעד הישראלים, מנצחים היום אין ברירה" אמר לי אחד מהם.

כחצי שעה לפתיחת ההתמודדות ההיכל עדיין ריק והאווירה מנומנמת. הדיג'יי מנסה להעיר את הצופים ברימקס שמשלב את שירי האוהדים מהיציע לצד Big in Japan ו live is life . עבדכם הנאמן מקבל לרגע תזכורת כואבת ללכתו בטרם עת של אגדת ספורט אחרת, דייגו אמרנדו מראדונה ז"ל, שנהג להתחמם לצלילי שיר זה בימיו היפים במגרשי הכדורגל בנאפולי.

בוז מחריש אוזניים מלווה את עליית השחקנים הספרדים לחימום לצד קריאות עידוד לשחקנים בצהוב.

המגרש התמלא לבסוף והוכיח את הטיעון על אוהדי הכדורסל בארץ שמגיעים רק סמוך לשריקת הפתיחה.

יורקי האש המפורסמים שלקוחים ממשחקי הכדורסל מעבר לים ושמורים למשחק גדולים הוצאו מהבוידעם, ושי סידי הכניס את הקהל לאווירה בקולו המפורסם.

טקס לנבן ספאחיה, מאמן הקבוצה בעבר, פתח את ההתמודדות.

באסקוניה פתחה את המשחק נהדר בצד ההתקפי. משחק קבוצתי מתואם של הספרדים שניצלו יציאה אגרסיבית של מכבי על מוביל הכדור בפיק אנד רול הובילה למציאת הקלע הפנוי בפינות כתוצאה מהקלוז אאוט ומאיחור הרוטציה ההגנתית. הספרדים המטירו אש מדוייקת וקלעו 6 שלשות מ 9 ניסיונות הראשונים שלהם מעבר לקשת( אחוזים שפוטין יכול רק לחלום עליהם) שהובילו ל 19-10 מהיר בפתיחה.

מכבי הלכה פנימה לז'יז'יץ הנהדר והכניסה את הגבוה הספרדי לבעיית עבירות מוקדמת.

רבע נטול הגנות שסימן את המגמה להמשך הסתיים ביתרון צהוב .

הרבע השני המשיך את המגמה כשבולודוין ונאנלי מכתיבים את הקצב משני צידי המגרש.

הספרדים המשיכו להפגיז מחוץ לצבע ואילו מכבי המשיכה ללכת אל האיש הגדול שלה בצבע ולנצל את יתרונה היחסי.

הרבע השלישי נפתח בסערה מצד הספרדים שברחו לריצת 16-2 מפתיעה שהורידה אותם להפסקה בין הרבעים ביתרון 6.

הרבע הרביעי היה מהנה במיוחד. ההיתרון החליף ידיים בין הצדדים באופן תדיר, שחקנים קלעו זריקות קלאץ גדולות והאווירה בהיכל התחממה. ריצה של מכבי בדקות הסיום לצד ירידה טבעית באחוזי השלוש של הספרדים, הובילה את מכבי לניצחון דחוק ששיחרר קצת אוויר אצל הצהובים.

צפינו במשחק מהנה לצפייה של שתי הקבוצות אך נטול הגנות. במכבי יכולים לצאת מעודדים מהניצחון אך הבעיות המבנית בקבוצה נראות למרחקים וצריכות להדיר שינה מעיני אבי אבן. מכבי נראתה מבולבלת ומסורבלת בהתקפה ביותר, ולא קיימת בהגנה. הופעה גדולה של נאנלי וז'יז'יץ לצד מספרי סלי קלאצ גדולים של ווילבקין וג’ון די הבטיחו את הניצחון הדחוק כשגם עבירה טכנית שנויה במחלוקת דקה וארבעים שניות לסיום נגד מאמן הספרדים לא הזיקה למאמץ הקבוצתי. הספרדים מצידם יכולים לצאת מאוכזבים מההיכל בידיעה שניצחו את מכבי בכל הפרמטרים הסטטיסטים אך הפסידו בקרב. אחוזי השלשות הגבוהים מהפתיחה אמנם נשארו גבוהים אך הווליום ההתקפי ירד והספרדי חיברו 5 שלשות מדוייקות בלבד בשלושת הרבעים הבאים. רבע אחרון דל בנקודות, 16 במספר, עלה להם בניצחון.

בסיום המשחק ירדתי למסיבת העיתונאים והאזנתי לדברי המאמנים והשחקנים שהקפידו להגיד את הדברים הנכונים ולהיזהר בלשונם מבלי להוציא כותרות מיוחדות.

בדרכי אל הרכב חשבתי אל דבריו של מוכר הצעיפים החביב שפגשתי בתחילת ההתמודדות ושירו של אריק איינשטיין המנוח זמזם במוחי ושלח אותי לדרכי.

"  אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי,

והכל היה פשוט נפלא עד שהגעתי  "

"אמרו שפעם היה כאן חלום נהדר

אבל כשבאתי לראות לא מצאתי שום דבר

יכול להיות שזה נגמר.

יכול להיות שזה נגמר."

אחרי כמה שנים שנציגי האתר לא היו ביורוליג, אתמול סוף סוף שלחנו נציג, ואנחנו מודים למכבי תל-אביב ולדובר רועי גלדסטון על שיתוף הפעולה

לפוסט הזה יש 7 תגובות

כתיבת תגובה

סגירת תפריט