
- לספור עד עשרים.
- לספור עד חמש. או עד 6523. אתם לא חייבים לספור בקצב מסוים, אתם יודעים.
- להפיל ארבע פעמים ברציפות אוכל על הרצפה ולהרים אותו בזמן.
- להגיע לחניה הפנויה האחרונה בקצה השני של החניון לפני כל מכונית אחרת. אז מה אם יש שתי עגלות בדרך, זה לא שיש בהן ילדים או משהו.
- לשיר את הפזמון הרשמי של שיר שטיפת הידיים של הקורונה – "הסבון בכה מאוד".
- להמציא על המקום תירוץ אמין למה אתה לא יכול להגיע למעגל השירה המקודשת שהזמינו אותך אליו ושהצד השני יקנה אותו.
- עבור אוהדי ניקס, לפתח ציפיות לעונה חדשה.
- עבור אוהדי ניקס, מרגע תחילת העונה לראות את הציפיות מתרסקות.
- לבצע את רצף פעולות הכדורגל הכי גרועות בהיסטוריה:
10. לשחק חמש קריירות שלמות של ג'יימסאון קרי, שב-2010 הצליח להשיג במדי הקליפרס את ההישג של קריירת ה-NBA הקצרה ביותר – 3.9 שניות.
11. לשתות 2 ליטר של קולה. כי מסתבר שזה שיא עולמי שבודקים עכשיו, ואפילו רושמים אותו איפשהו.
12. ללעוס מסטיק עגול עד שנגמר לו הטעם.
13. להתחרפן שיש לך רק 20 שניות לעשות משהו במקום אשכרה לעשות אותו.
14.להתחתן ולהתגרש כשחקן NBA עם אחת מהקרדשיאן.
15. אם אתה ברוס וויליס, להסכים לסרט, גרוע ככל שיהיה, שתיאור התפקיד שלך בו הוא "שוטר לשעבר".
16.לראות את יאניס מתכונן לזריקת עונשין.
17. אם אתה ברוס וויליס, להתאמן על השורות שלך.
18. לתהות מי שלח לך את הכתבה ממעריב לנוער, על איזו דמות מהגרגוילים הכי מייצגת את חיי המין שלך, ובעיקר למה הוא שלח.
19. להסביר לדרק רוז מה זה הסכמה ורצון, לפני שתבין שאין עם מי לדבר.
20. לקרוא את הרשימה הזו.
אבל שחקני NBA הם לא אתה. הם לא אתם. הם אפילו לא אני. זה לא שהם בדיוק כמונו, רק עשירים יותר, והם לובשים את מכנסי הזהב שלהם רגל אחת אחר השנייה בדיוק כמוכם. הם אנשים מיוחדים. העילית. הם מסוגלים לעשות דברים שאנחנו לא חלמנו עליהם. אפילו לא אני.
בואו ניקח לדוגמא את המשחק שהיה בלילה שבין שבת לראשון – מילווקי באקס נגד ברוקלין נטס. 21.7 שניות לסיום, ביתרון 118-116 לברוקלין, אנדרה דראמונד לקח ריבאונד בהגנה ומיד נעשה עליו פאול. מאותו רגע ועד הזריקה האחרונה במשחק עברו כמעט בדיוק 20 שניות. אצל בני תמותה רגילים מדובר בזמן יחסית די קצר. אבל הכוכבים שלנו הצליחו בזמן הזה:




ברשותכם, ולטובת מי שדילג (ולטובת מי שלא דילג ובאמת ישב וקרא פליי-ביי-פליי אגיד – מה הבעיה שלך?), אסכם:
במשך 20 שניות, היו לנו: 2 פסקי זמן, 9 עבירות ששלחו לקו עבור 19 זריקות מהעונשין, 33 חילופים מתוכם 16 שחקנים שיצאו אחרי מהלך אחד על המגרש (בדרך כלל עבירה), 4 פעמים שאלן ומת'יוז החליפו זה את זה, ורק זריקת שדה אחת (1.5 שניות לסוף המשחק).
אתם יודעים אבל מה הופך את שחקני ה-NBA לבאמת המיוחדים שבאדם? גדולים מטובי הפיזיקאים, יצירתיים מגדולי סופרי המדע בדיוני ועמידים מטובי שחקני הפורנו שלנו? אצלם 20 שניות נמשכות 17 דקות.

מבריק!!!
מעולה לג'וס
כמו שנאמר: הזמן מאט ליד עצמים גדולים
ענק
מעולה. בעשרים שניות אני יכול לא לכתוב על כל כך הרבה דברים.
השאלה היא כמה טוקבקים זועמים אתה יכול לדחוס
טוקבק זועם הוא עניין רציני שיש להקדיש לו לפחות 24.3 שניות.
תיזהר שהבאזר לא יצפצף לפני
דה באזר לא מצפצף כבר הרבה זמן …
מצפצף אבל אף אחד לא שומע
זה צפצוף הא.ק.ג
🙂
חחח, הרגת (אבל בהמתת חסד).
גדול!!!! הסיוט שאינו נגמר… תודה רבה ליוש.
נהדר! איזה כיף שחזרת.
לא מצאתי איך לעשות אמוג'י מבוייש תוך עשרים שניות, אז… נעמיד פנים שעשיתי. זה יהיה הסוד שלנו.
מעולה
פוסט מעולה!! פשוט מעולה!!!!
נהדר
שניות אחרונות של משחק NBA מותח זו הזדמנות לדמיין שאתה הגיבור של הסצנה הזו:
https://www.youtube.com/watch?v=ZnZqB5Z75zI
זה יותר כמו רג' מילר…
רג'י גם היה יכול לשחק שח באמצע.
אבל דיברתי על איך אני מדמיין את עצמי במשחקים מותחים: מכין קפה, מארגן ארוחת בוקר לילדים – 5 שניות משחק עברו. נכנס להשתין, בודק הודעות, מקטר על הסלטיקס בהופס – עוד 5 שניות משחק…
חחח, לגמרי….
הו, יפה.
זה מזכיר לי שראיתי פעם סרט של דנזל וושינגטון בשם "נקמה בוערת" ובמקום 20 שניות לקח לו איזה 17 דקות לחצות את הגשר או משהו כזה
גם באחד מהמשימה הבלתי אפשרית של טום קרוז. זה קלאסי – "הפצצה תתפוצץ בעוד 3 דקות". 25 דקות של אקשן, מידי פעם מראים לך שנשארו 15 שניות…
ואז הם מגיעים ב-10 שניות האחרונות לפצצה ומתלבטים 5 דקות אם לחתוך את החוט האדום או הירוק.
לפחות היה שם אקשן תוך כדי 🙂
ואני בדיוק רציתי להגיד שזה מזכיר לי גם את משימה בלתי אפשרית. שהדבר הכי מדהים שם, מעבר לזה שמדובר בסדרה שהחלה כל כך מזמן שהסרט הראשון התעסק בפלופי דיסק ומי שנולד אז יכול כבר חוקית לשתות מספיק בשביל להנות ממשימה בלתי אפשרית 2, אפילו יותר מדהים מהפעלולים המסוכנים שטום קרוז יעשה רק כדי להוכיח שהוא לא מטר שישים – זה איך הם נוסעים לקצה השני של העולם, מדובאי לארצות הברית ללונדון למרוקו, והכל תוך כדי שהנבל עושה צ'ק אין במלון.
סרטים נוראיים שהתיישנו עוד יותר מהסדרה המקורית 1966. הקטעים של "כל הטכנולוגיה וחיילי הקומנדו כשלו – טום קרוז יציל את המצב לבדו" היו הכי קשים לצפיה. כמו לראות פסיכופט באגו-טריפ.
למה כמו?
צודק
יש משהו סדיסטי בלראות את המאבק הזה בין תום קרוז איש הקולנוע המוצלח לטום קרוז הפסיכופט באגו טריפ.
מתישהו תום קרוז הבין שהוא כבר צריך להפסיק והכין את ג'רמי רנר כמחליף והיורש של הסדרה. אבל אז טום קרוז השתלט על העניינים והעיף את רנר לתפקיד הכי משני שאפשר.
הסצנה הזו… שפותחת את הסרט…
https://www.youtube.com/watch?v=5ECOZrRMo-Y
הכל נכשל. כולם מפשלים.
ואז מגיע טום "סתם עברתי שם כשאני לבוש בחליפה" קרוז.
שלוש דקות של בדיחת צ'אק נוריס.
אוי, כן. לגמרי.
ראיתי סרטים של צ'אק נוריס שהיו תשעים דקות של בדיחות צ'אק נוריס והם היו יותר עדינים מזה.
מת על הסדרה הזאת ומת על טום קרוז – כוכב הקולנוע הכי אנדררייטד אבר.
לא חושב שיש שחקן קולנוע שהביא לי יותר שעות של הנאה ממנו, והכמות היא אלמנט סופר משמעותי מבחינתי.
אולי קלינט. אולי.
.
אבל עם כל הכבוד לתפקידים הגדולים שלו, הדבר הכי טוב שהוא עשה זה לס גרוסמן !!!
אני מקווה שאם יש דבר אחד שאפשר להסכים עליו בעולם המפולג ומלא תיאוריות הקונספירציה שאנחנו חיים בו זה שלס גרוסמן דמות נהדרת.
זה היה 22 שניות במספרים שלמים ולא 20!!!
איש איש בעיגוליו יחיה?
עקרונית ספרתי החל מהשריקה לעבירה על דראמונד, 21.7 שניות לסיום ועד לרגע בו הכדור עזב לאחרונה ידיים של שחקן, 5~1.4 שניות לסיום. אבל אתה צודק, 2 השניות הללו משנות המון. ראינו כמה כדורסל הם מצליחים לדחוס בשתי שניות.
חביב ביותר.
זאת המעלה העיקרית של ראיית משחקים מוקלטים, פשוט מריצים קדימה
אדיר Ljos… זה באמת בלתי נסבל לפעמים..
Xanatos?
מערכת הופס אינה מצנזרת תגובות…עד שזה מגיע לדברים שצריך לחפש בווקיפדיה.
🤣
תחמן וחסר רחמים, מוכן לניסויים חדשים, אבל תמיד עם עין על המטרה לשמה התכנסנו. ואתה תמיד מגיע למטרה.
כאילו הכתבה יושבת ממש מולך
כאילו…
לאור בקשתו של קרמר, נא לערוך את הפוסט כך שישקף 22 שניות ולא 20. תודה
אני מתכוון לפלוש צבאית לפוסטים של כל מי שיעז לשנות. תודה.
!!!
חשבתי תזכיר את רג'י מילר, טרייסי מקגריידי וזה…
🤣
תודה רבה על התגובות, חבר'ה.
מצויין ליוס וקליפ של הכדורגל גם מעולה חחחח
ענק אתה ליוס.
cgarho בעשרים שניות אני יכול לכתוב "cgarho" שזה "בעשרים" כשאני שוכח להעביר את המקשים לעברית, ואז לוקח לי עוד 120 שניות לשנות לעברית ולכתוב לך כמה אתה איש צוות מאד מיוחד במינו" (לקח לי 211 שניות לכתוב הכל)
מעולה.
🙂
יפה
לקרוא את הארשימה ולהתענג על כמה שורות בה לקח לי לפחות 3 דקות, ולא 20 שניות כפי שכתבת
מצחיק. בהחלט סוגייה של הסתכלות.
מעין מבואה של זמן קיומי. העוצר וההנפשה.
כן, בנ.ב.א גם 20 שניות יכולים להרגיש כמו נצח.
–
אפשר גם להביא חיים לעולם ב-20 שניות.
😉
בעשרים תווים – יופי של פוסט
אני ספרתי יותר מ-20.
חחח.. כנראה אני סופר כמו הריבאונדרים של נבחרת ישראל
רגע עמיחי ספרת עם המקף באמצע? כי אם לא זה תו אחד יותר, יכלת להחליק לי
הקטע הוא שהתגובה שלי היא בדיוק 20 (כולל רווחים והנקודה בסוף)
אל תספרו, יצא יותר
ממצה היטב את חווית הצפיה והתסכול של סיום משחקים.
כתוב מצויין, תודה!