דעות של ראשון – על משחק הכוכבים ומהלך מהתנ"ך/ שחר צ'קוטאי

אם עץ נופל ביער ואף אחד לא שמע, האם הוא השמיע צליל?

שבוע אחרי משחק האולסטאר, שבוע שנשמע בו ביקורת רבה על המשחק – על הקונספט הלא מתאים, על כך שהשחקנים לא מתאמצים מספיק, על כך שהוא כבר לא כמו פעם ועוד. לדעתי המשחק הזה הוא חובה בכל עונה, וארצה להביא זווית שונה שתאיר את משחק האולסטאר באור אחר.

אתחיל בכך שאספר לכם שעבדכם הנאמן התאהב בליגה הטובה בעולם בזכות אולסטאר 2005. למעשה, הקלטת של המשחק עדיין נמצאת במגירת ה-NBA שלי, לצד קלפים, ספרים וגופיות.
ההטבעה של קרטר שזורק לקרש ומטביע עדיין צרובה לי בזכרון. כך גם מהלכי הכדרור של שאק מול יאו, ההשחלה בין הרגליים של דווייט ואפילו הבוסה שהוא הדביק לפנים של טי-מאק.

מצעד המהלכים של שאק באולסטאר

קהל היעד של האולסטאר הוא לא עכברי הכדורסל וגם לא סתם כאלו שאוהבים כדורסל אלא הילדים והתקשורת.
אסביר – הילדים רואים את ג'א מוראנט עושה 360 באוויר או לוקה מפריע ליוקיץ' וזה קונה אותם. נכון, לרובם אין את הסבלנות לשבת 3 שעות מול המסך ולצפות במשחק כזה, אבל לראות סרטונים קצרים (reels או short) ברשתות החברתיות מדליק אותם וגם יוצר באזז רב. מכאן הדרך קצרה לצפייה בעוד סרטונים ועוד זוויות של הליגה.

הקהל השני הוא התקשורת – כן, כן, אני יודע מה אתם חושבים – "מה המדיה צריכה את המשחק הזה, זה כולה שטיק. תנו להם את הגמר ואת הפלייאוף, מה הקשר אולסטאר?".
אז אשאל אתכם שאלה: מתי יש לעיתנואי הזדמנות לשבת עם הורי שחקן כמו שמנחם ישב ליד ההורים של מייקל? מתי יש לעיתונאים הזדמנות נדירה לראיין את מיטב השחקנים בליגה ולראות אותם בקיבוץ גלויות? לשמוע את הכוכבים נותנים הצהרות, מחמיאים ליריב או מקניטים מישהו?
התשובה הברורה היא : באול סטאר! במפגש הזה מנחם החליף מילים בעברית עם מג'יק, במפגש הזה יואב מודעי (כתב באתר בעבר וכעת שליח ערוץ הספורט בניו יורק) שיתף באינסטגרם שלו את התחושות ואת הדברים שהוא חווה, ודרכו אנחנו חווים את השבוע הזה. מספיק להיכנס לאחד מסיקורי העבר של כתבי החוץ שלנו שהשתתפו באולסטאר כדי להבין כמה זה חשוב עבורם ועבורנו.

למעשה בלי מדיה שום דבר לא שווה. אם קרה משהו בליגה ולא סוקר ברמה כזאת או אחרת, האם זה קרה? אפשר לראות זאת בפארודיה של "משחקי הזון" בפרק האחרון בו לברון מצליח להביס את נבחרת החלומות ואף אחד לא שמע, בגלל שקייירי וחבורת המורדים שרפו את המדיה. בתקשורת המדיה באה לשקף את המציאות (ניתן לחלוק על זה ברמה כזאת או אחרת) ולהראות לכולם את הענף שאנחנו כל כך אוהבים.

מהלך מהתנ"ך #2

כחלק מלימודיי האקדמיים בתנ"ך אני נתקל לא מעט פעמים בניתוחים של פרקים וקטעים. אחד הדברים האוהבים עלי בשיעורים זה ניתוח מלחמות, כי זה מזכיר לי את הכדורסל.

החלטתי לחבר בין האהבה לספר הספרים לאהבה לכדור הכדורים וזהו חלקו השני של סדרת מהלכים שתופיע בטורים מדי פעם.

מלחמת העי

ספר יהושע פרק ח'.

כחלק מכיבוש הארץ, נאלצו ישראל להתמודד מול העי פעמיים. בפעם הראשונה ישראל עלתה לעי בכוח קטן והם חטפו תבוסה, נרדפו וספגו אבדות. בין המלחמות עצרו ישראל וחשבו מה קרה, התייעצו באלוקים מה קרה בדרך. ד' אמר שהם מעלו בהקדש יריחו, נתפס המועל וכופר עוון עכן. במקביל הם "צפו בוידאו" וראו שהם היו שאננים מדי ולכן למלחמה השנייה עלו כל העם יחד.

השיטה של המלחמה השנייה הייתה "צא וכנס" או בשם אחר "הטעיית מארב" – כוח לוחם הולך בלילה לפני המערכה אל מאחורי העיר ומתחבא שם. כל העם בבוקר עולה למלחמה וברגע שיוצאים אנשי העי מהעיר, העם מסתובב ובורח אחורה. בזמן הזה נכנס האורב ומעלה את העיר באש. ברגע שמתחיל עשן להיתמר מהעיר מסתובבים העם ונלחמים באנשי העי.

מהלך קלאסי של כדורסל – לחתוך בק-דור.

אחד השחקנים עושה כאילו הוא בא לעבר הכדור וחותך מהר אל עבר הסל. כפי שניתן לראות במהלך הזה של באטלר:

או בשיטה המצחיקה:

דוגמאות נוספות וכל תורת ה"מארב" שאני רואה בתוך התנ"ך:

לפוסט הזה יש 9 תגובות

  4. golan

    27 פבר 2022 14:01:18

    תודה רבה. מעניין הקישור שעשית לתנ"ך … אולי ככה נשכנע כמה ילדים להקשיב בשיעורים במקום לצפות ב HOOPS באייפון

כתיבת תגובה

סגירת תפריט