זה לא סוד שאני מחזיק מאד מדיאנדרה ג'ורדן / מנחם לס

 

אני טוען כבר מהעונה שעברה שדיאדרה ג'ורדן הוא האתלט הטוב ביותר בין הסנטרים של ה-NBA כשרק ג'בל מגי מגיע לרמתו. אבל מגי הוא GONNER. לא יודע מתי, או איך יחזור. אילו היה ממשיך ללא הפסקה, כל הסיפור של דנבר היה אחר, אבל בואו נדבר על הג'בל הזה כשיחזור – אם ומתי שיחזור.

נקודת המוקד היום הוא דיאדרה ג'ורדן, הסנטר שהשתפר עד מאד עבור קבוצתו הקליפרס, והסיבות להשתפרות.

יותר מדי אנשים זוכרים אותו רק כמכונת ריבאונדים הקוטף אותם בשחקים, ומניפה בלתי נלאית לחיסול לייאפים. אין בכל ה-NBA "מחסל לייאפים" כמוהו (השני? לברון, ואני לא שם קצוץ אם אתם אוהבים או שונאים אותו – לברון 'מחסל לייאפים' מעולה עם טיימינג נפלא!).

אבל ישנן לי חדשות עבורכם: הבנאדם הופך יותר ויותר לסנטר וורסטילי העושה הכל, ובפנקס שלי הוא השני אחרי בלייק גריפין בחשיבותו בקליפרס (אני בוכה את בכיים של שפוטי כריס פול שממקום ראשון התחלק למקום שלישי) וכן במיקומם הראשון החדש של הקליפרס בפאור-רנקינג של קבוצות ה-NBA  (אני לא יודע מה ההפסד ביום שני יעשה לרנקינג החדש בסוף השבוע).

אין שאלה שאילו שפטו כדורסל ע"פ "אלהים חיים! ראית את זה?" הוא כבר מזמן היה מוכר כאחד הגדולים. אבל אם אתה מסוגל להוריד מטבע מראש הזכוכית, ובאותו זמן לא מסוגל להכניס כדור בחור מקו הפאול, מה שווים כל ניתורי השחקים? זאת הבעייה: כדורסל זה הרבה יותר מדאנקים מעל מכוניות, ו-LOB CITY. זה הרבה יותר 'פיק-אנד-רול'…קליעות פאולים…לספק SCREENS…לעשות סוויצ'ים בהגנה…לקלוע מפוסט-אפ….לקלוע מהקו – בשם אלוהים; ילדות בקבוצת נערות קולעות טוב ממך!! – וגם להיות תמיד במוטיבציה עליונה, במצב רוח של לחימה, ונכונות לא להשאיר מאומה על הפארקט.

דיאנדרה לא קיבל ציונים גבוהים באף אחד מהמשתנים שלמעלה בקביעות. היו ימים שכן והיו ימים שלא.

מי שזוכר את העונה שעברה – כשהגיע הרבע האחרון דיאנדרה תפס את מקומו בספסל אוטומטית. כמעט בלי שנתבקש. זו היתה אקסיומה: רבע רביעי מתחיל – דיאנדרה מתיישב. היו לכך שתי סיבות: המאמן וויני דל נגרו היה חוטף חרארה כשהמספר 38.6% – אחוז הדיוק של דיאנדרה מהקו – היה מתרוצץ במוחו, וכן הוא היה חור בגודלו של המכתש הגדול במשחק חצי מגרש': האוייב ידע שבמשחק חצי מגרש דיאנדרה הוא כמו גלגל חמישי בעגלה ולעולם לא יקבל כדור, דבר שאיפשר דאבל טים על אחד מהשחקנים האחרים.

המצב הזה נימשך עד שהקליפרס נפלו לגריזליז בסיבוב הראשון של הפלייאוף כשהסנטר התגמד לשחקן ספסל, לא פחות ולא יותר. "BENCH PLAYER"? המילים לא הסתדרו בראשו של השחקן הגאה הזה. הוא היה ממורמר. בתחילה שמר את המרמור לעצמו, אבל לאט לאט החל להאשים את דל נגרו בכל דבר  שקרה בקליפרס, כולל פיצוץ הצינורות בחדר השרותים.

לא הכל היתה אשמתו של דל-נגרו. דיאנדרה ג'ורדן הפך לאניגמה במשחק: ערב אחד הוא חוסם 7 זריקות, וערב שני הוא נשאר תקוע בריצפה ובקושי זז. הסטטיסטיקה בסוף עונת 2012-13 הראתה שהוא קוטף 11.7 ריב' ל-36 דקות – אילו שיחק 36 דקות. מספר לא רע בעליל, אבל לא טוב מספיק לגוף עילאי כשלו, ולפוטנציאל שלו.

אז הנה הוא בן 24 עם חוזה ל-43 מיליון לארבע שנים, בדרך בטוחה להפוך לעוד סנטר בעל נתונים שלא הצליח להפוך לתורם חשוב בקבוצתו, משהו כגון סטרומיל סוויפט וטיירוס ת'ומאס. טוב, גם את ג'בל אני יכול להכניס לרשימה, אם כי עד עתה זו לא היתה אשמתו אלא אשמת פציעות, ומאמנים שלא היו מוכנים לבטוח בו. היו גם שהתחילו לחשוב שהוא שייך לקבוצת הסנטרים מהסוג של ביסון קל ואנדרו ביינום ששיחקו את המשחק, היו מסוגלים להצליח בו, אבל אף פעם לא ממש אהבו אותו. בסקוהוליק הם לעולם לא היו (אני מקווה שביינום יוכיח לנו את ההיפך באינדיאנה!).

**********

ואז משהו קרה העונה:

דיאנדרה ג'ורדן הפך לשחקן טוב.

סליחה, שחקן טוב מאד.

מה שקרה הוא מה שקורה עתה: מוביל את הליגה עם 13.8 ריב' למשחק (קווין לאב שני עם 12.9) ושני בריבאונדים בהתקפה (4.0) לאנדרה דרמונד; קולע בדיוק של  66.3%; קולע 10.6 נק',  וחוסם 2.4 למשחק. ומהקו? העונה 47%. איש כבר לא עושה 'האק דה ג'ורדן'. הנה הסטטיסטיקה עם השיפור מעונה לעונה:

Per Game

Glossary  · SHARE  · Embed  · CSV  · PRE  · LINK  · ?
Season Age Tm Lg Pos G GS MP FG FGA FG% 3P 3PA 3P% 2P 2PA 2P% FT FTA FT% ORB DRB TRB AST STL BLK TOV PF PTS
2008-09 20 LAC NBA C 53 13 14.5 1.8 2.8 .633 0.0 0.0 1.8 2.8 .633 0.8 2.1 .385 1.4 3.1 4.5 0.2 0.2 1.1 0.8 1.8 4.3
2009-10 21 LAC NBA C 70 12 16.2 2.1 3.4 .605 0.0 0.0 .000 2.1 3.4 .610 0.7 1.8 .375 1.7 3.3 5.0 0.3 0.2 0.9 1.1 2.2 4.8
2010-11 22 LAC NBA C 80 66 25.6 2.9 4.3 .686 0.0 0.0 .000 2.9 4.3 .688 1.2 2.7 .452 2.6 4.6 7.2 0.5 0.5 1.8 1.3 3.2 7.1
2011-12 23 LAC NBA C 66 66 27.2 3.1 4.9 .632 0.0 0.0 .000 3.1 4.9 .634 1.1 2.1 .525 3.1 5.2 8.3 0.3 0.5 2.0 1.1 2.9 7.4
2012-13 24 LAC NBA C 82 82 24.5 3.8 6.0 .643 0.0 0.0 3.8 6.0 .643 1.2 3.0 .386 2.6 4.7 7.2 0.3 0.6 1.4 1.2 2.3 8.8
2013-14 25 LAC NBA C 69 69 35.5 4.1 6.2 .664 0.0 0.0 4.1 6.2 .664 2.0 4.4 .457 4.0 9.8 13.8 1.0 1.0 2.4 1.4 3.3 10.2
Career NBA 420 308 24.3 3.0 4.7 .648 0.0 0.0 .000 3.0 4.7 .649 1.2 2.7 .433 2.6 5.2 7.7 0.4 0.5 1.6 1.2 2.6 7.3

 

 

בכדורסל אין אינדיקטור טוב יותר למאמץ, אגרסיביות, רצון, וכשרון לריב' –  מריבאונדים בהתקפה. אז הנה דיאנדרה מוביל את כל שחקני ה-NBA. והוא לא ענק: רק 11'6 (2.10) אך 2.10 עם טיימינג נפלא, זרועות ארוכות וקפיצים ברגליו, מה שמדגיש ומוכיח את האתלטיות שלו.

אם תשאלו אותי, הוא ה-MIP של העונה.

ספור על דיאנדרה בספורטס אילוסטרייטד מגלה דברים שלא ידענו עליו, גילויים שמסבירים את בעיות העבר והשיפור העכשווי.

בואו נחזור מעט אחורנית.

דיאנדרה הוא בנם של היילנד וקימברלי, שני שחקני כדורסל לשעבר (האב 1.95 מ', האם 1.89 מ'). דיאנדרה הוא המבוגר בין 4 ילדיהם. ההורים התגרשו כשדיאנדרה היה בן 8. כל הילדים ירשו מהוריהם גנים אתלטיים.  ברט (1.94) הוא טייט-אנד בקבוצת הפוטבול של קולורדו סטייט; קורי (1.95) הוא פיצ'ר עם חוזה מקצועני ב-RAYS, ואברי (2.00 מ') עדיין לא החליט בין פוטבול וכדורסל.

לדיאנדרה הכל בא בקלות. בכיתה ז' הוא כבר היה 1.83 מ'. בתיכון הוא נחשב לסנטר השני בטיבו במדינה. בדראפט אקספרס הגדירו אותו כ-'פריק אתלטי'. חולשות? "בגרות". הוא תמיד היה תינוק מגודל, ובואו נגיד – מפונק. בקבוצת ה-AAA שלו המאמן היה ביירון סמית'. כל המכללות רדפו אחריו, וכשהוא בחר בטכסס A@M – הפתעה! סמית' קיבל ג'וב כעוזר מאמן! עד היום סמית' טוען שאין קשר. יש או אין – למי איכפת ומה זה קשור לדיאנדרה בקליפרס?

היתה לו עונה בינונית בטכסס A@M של 7.9 נק' ו-6.0 ריב', וזאת היתה תוצאה של רק 21 דקות משחק. כמובן שדיאנדרה האשים את מאמנו ש-"לא מבין" אותו. הבעיות עם ג'ורדן היו הבעיות שגילו כבר בדראפט אקספרס: נוטה להיעלב; ניכנס לכונכיה כשמבקרים אותו; נוטה לדכאונות. מסוגר.

הוא שכר סוכן (ג'ואל בל) שהבטיח לו בחירת אמצע סיבוב הראשון.  כשהוא ניבחר ע"י הקליפרס בסיבוב השני מס' 35, הוא שוב ניכנס לדפרסיה. לפחות הוא לא ברח הביתה.

מ-2008 ואילך חלה התפתחות הדרגתית, מספקת עבור הקליפרס להשוות לפני שנה את ההצעה שקיבל מהווריורס, וככה הוא יושב על חוזה של 43 מיל. אבל דברים לא התפתחו כמקווה. הבעייה הגדולה ביותר? אני לא מאשים את וויני דל נגרו – אני מאשים את דיאנדרה – אבל העובדה היא שהצמד הפך לצמד קטבים מנוגדים.  וויני לא יודע חכמות והוא אומר מה שהוא חושב. "אני מתעסק עם מבוגרים מקצוענים שמשתכרים מיליונים; אין לי זמן וידע להתעסק עם בעיות נפשיות. עבור זה ישנם פסיכולוגים". העובדה היא שדיאנדרה נעלב מכל ביקורת של דל-נגרו, וכל מילה ממנו התקבלה ע"י השחקן כהשפלה אישית.

 

********************

מהרגע שדוק ריברס הגיע – נולד דיאנדרה חדש.

ה-NBA פסלה את הטרייד של קווין גארנט מהסלטיקס בדיאנדרה ג'ורדן בטענה שזה "חלק מהעיסקה" של ריברס. גם הקליפרס וגם הסלטיקס מכחישים, אבל כולנו יודעים את האמת. כך או כך, לדיאנדרה יש פתאום מאמן צרוד, מנוסה,  שדיאנדרה מיד מאמץ כאב שלא היה לו (הוריו התגרשו כשהוא היה בן 8).

'דוק' ודל נגרו הם חברים טובים משנים עברו. לפני שהסכים לקבל את הג'וב ריברס הרים טלפון לוויני. וויני אמר לו: "דיאנדרה הוא GREAT KID. אבל בעל נפש קריסטלית. הוא לא יעשה דבר נגדך, אבל כל ביקורת הורסת אותו. אולי זאת היתה שגיאה שלי שלא דיברתי איתו ביתר זהירות ועדינות. כנראה כשאתה מדבר אל 2.10 מ' אתה שוכח שבפנים הוא יכול להיות עדיין ילד, ואולי היתה זו שגיאה שלי. יש לו פוטנציאל אדיר. אם אתה מצליח להתחבר אליו – יש לך סנטר לעשר השנים הבאות לפחות!".

ריברס הבין מיד במה מדובר, אבל החליט שהוא עושה בדיוק מה שוויני דל נגרו עשה: מדבר אל ג'ורדן 'מאנו טו מאנו' כאילו היה גבר מבוגר! אולי מה שלא עבד כשהיה בן 19, יעבוד עתה כשהוא בן 24. בפגישה הראשונה עם דיאנדרה הוא אמר לו STRAIGHT בפנים: "אני לא עומד לקרוא אף תרגיל התקפה בשבילך. אתה רוצה נקודות? תצטרך לקרוע את התחת בריבאונדים התקפיים ובכדורי זבל. אתה שחקן ההגנה שלי, לא שחקן ההתקפה שלי. אתה רוצה נקודות? GO AND GET THEM!".

ראה זה פלא: מה שדיאנדרה לא היה מסוגל לקבל מדל נגרו הוא קיבל ללא בעייה מריברס. ככה זה. הכל עניין של כימיה, ולך תדע, אולי גם צבע עור.

הוא הרגיש קשר חם לדוק כבר מהפגישה הראשונה. ריברס קבע אותו כקפטן ההגנה של הקבוצה, והחל נותן לו אתגרים שונים. הוא גם החל לומר לו שהוא יוכל להיות יום אחד מין ביל ראסל שני. ריברס דאג להפגיש ביניהם כשביל ביקר באל.איי, וראסל בילה שלוש שעות עם דיאנדרה עם ספורי עבר, כשהצעיר יושב חצי מהופנט עם פה פעור, ויוצא מוקסם מהשיחה. אח"כ היו שבועיים בקיץ עם חאכים אולג'ואן ביוסטון לאימון אישי.

השלב השני היה לעבוד על ה-PSYCHIC של ג'ורדן. עם דל נגרו הוא היה ניכנס למין כעס על עצמו על כל פאשלה שעשה, ומשך 10 דקות ראו בברור שהוא מעניש את עצמו. ריברס החל לומר לו שכשהוא ניכנס לדיפרסיה וכעס עצמי הוא פוגע בשאר חברי הקבוצה 'המרחמים' עליו, ו-'מוציאים אנרגיה' בנסיון להרגיעו ולרוממו. דיאנדרה הרים מבט כלפי ריברס, ושאל, "REALLY?". הוא לא ידע שמישהו שם קצוץ עליו ONE WAY OR THE OTHER, והנה ריברס אומר לו שכל הקבוצה דואגת לו ולמצבי רוחו!

המוטו לדיאנדרה היה "GET PAST MAD!"

"שכח ממה שהיה ועבוד לדבר הבא!" הוא גם ביקש ממנו להתחיל לחייך. "יש לך חיוך כזה חמוד ואיש לא זוכה אף פעם לראות אותו. חייך קצת. הראה שאתה נהנה; שאתה אוהב להיות שחקן קליפרס!". תסתכלו על ג'ורדן עתה, ותראו אותו מחייך לראשונה אחרי 5 שנים בליגה!

כל הפרסונה שלו השתנתה. דל נגרו הרים אליו טלפון לפני כמה ימים ואמר לו כמה הוא גאה בו. "DO YOU REALLY MEAN IT?" שאל דיאנדרה.

"בוודאי שאני מתכוון לזה. אני גאה בך ואני יודע שאתה יכול להפוך לאחד הסנטרים הטובים בליגה!".

לפני כמה שבועות דיאנדרה הפתיע את דוק ריברס כשאחרי אחד האימונים הוא ניגש אל דוק ואמר לו: 'דוק! איי לאב יו!'

דוק כמעט קפא.

עכשיו תארו להם מה הרגיש דל נגדרו כשפתאום דיאנדרה אומר לו, "COACH. I LOVE YOU!"

 

 

חיוך חדש של אדם חדש ורגוע!

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 26 תגובות

  1. Mbk

    19 מרץ 2014 14:00:38

    פוסט משובח
    ג'ורדן השילוב הנהדר שלו גריפין חשוב לא פחות
    פוטנציאל עצום נקווה שימשיך במגמת השיפור לדעתי אין סיבה שלא יתקוף יותר את הטבעת יש לו אחוזי קריירה של 65%
    הליגה נמצאת בשפל של כל הזמנים מבחינת סנטרים זה כשלעצמו שווה פוסט

  2. יניב

    19 מרץ 2014 14:05:16

    פוסט נהדר,ואין ספק שבניגוד למגי הוא באמת יכול להפוך לאחד הסנטרים הטובים ביותר בליגה,רק דבראח מנחם לא ייתכן שאתה באמת מאמין שבקליפרס כריס פול הוא רק שלישי בחשיבותו???

    1. מנחם לס

      19 מרץ 2014 15:05:19

      האינפורמציה בעיקר מקריאה באתר הקליפרס, אבל גם הלוס אנג'לס טיימס, ספורטס אילוסטרייטד, מידע, ומהרבה חומר שאני מקבל מה,אינסיידר' – – ככה זה היה תמיד.

  7. asi

    19 מרץ 2014 15:16:13

    מסכים. האם דוק' אתה משנה את דעתך על המאמן של הקליפרס שירדת עליו בתחילת העונה? דבר נוסף- בתחילת העונה שעברה ראו שדל נגרו תכנן תרגילי פוסט בשבילו, במיוחד בתחילת משחקים אבל זה הלך ונעלם ככל שהעונה התקדמה. גריפין הוא האופציה הראשית, פול בפיק אנד רול בשניה וקרופורד במהלכי המאני טיים. יש לציין שרדיק הוא צלע לא פחות חשובה ואם יחזור בריא וחד הקליפרס היא המועמדת שלי לאליפות גם השנה(ברור שבשנה שעברה ממפיס הרסו לי..)

  8. asi

    19 מרץ 2014 15:19:24

    דבר נוסף, סליחה על החפירות אבל אני צופה כמעט בכל משחקי הקליפרס והגולדן סטייט השנה, דיאנדרה הוא מגן נהדר שמנקה את השטח אבל קשה לו לשמור על שחקני התקפה גבוהים ומאסיביים. ממפיס היו דוגמא מצויינת ויהיה מעניין לראות מה יהיה בסדרה מול הרוקטס: האווארד מול ג'ורדן, או בסדרה מול הספרס- יהיה לו קשה לשמור על דאנקן.

  9. נתן גולד

    19 מרץ 2014 15:25:42

    הוא בהחלט השתפר השנה. עדיין עניין העונשין הוא טעון שיפור משמעותי אבל לפחות גריפין למד לדייק משם. אגב אם כבר אז mip הוא גריפין. בעיניי דוק ריברס מראה איזה מוטיבטור ענק הוא ואיך הוא מסוגל להיכנס לראשים של שחקנים. כל מה שנשאר זה לחכות ולראות מה יהיה בפלייאוף.

  10. א.ב

    19 מרץ 2014 16:03:10

    אני עם נתן, MIP לגריפין יותר הגיוני, סטטיסטית ג'ורדן השתפר בריבאונד בהתאם לעליה בדקות (זה לא עניין של מה בכך, הרבה שחקנים לא עושים את זה) באחוזים העונה שלו לא ייחודית לעומת עונות קודמות והעליה בנקודות מועטה ביחס לעליה בדקות. בכל מקרה, הרושם הכללי ממנו הוא של שיפור ויותר אחריות. לא בטוח שיש שם עוד הרבה פוטנציאל.
    ובקטנה – ג'ורדן נבחר 35 בדראפט עמוס בסנטרים שנבחרו מאוחר מדי – ברוק לופז ב- 10, רוי היברט ב- 17, אסיק ב- 36, פקוביץ' ב-31 . גם ג'בייל מגי(18) וקוסטה קופוס שם (23) במקום יותר ריאלי. בכלל, מעבר מהיר מראה ש- 2008 דראפט מאד עמוק שאולי לא מקבל את הכבוד הראוי, מהסיבוב הראשון אולי 4 שחקנים הם לא שחקני רוטציה בנבא, לא בדקתי אבל לתחושתי זה אחוז פגיעה מטורף.

  11. איל

    19 מרץ 2014 16:12:06

    הפוסט נהדר אבל משהו מפריע בדיאנדרה. אני לא יכול לחשוב על אף כוכב מלבד הווארד שהוא סנטר ׳זקן׳ במונחים כאלה, שהקליעה שלו היא לא לפחות נורמלית. אני לא חושב ששחקן מודרני יכול להסתדר בלי קליעה.

  12. דדי

    19 מרץ 2014 16:19:39

    "ואז משהו קרה העונה:"

    גם לג'ורדן, גם לגריפין, גם לקליפרס.

    משהו שקוראים לו דוק ריברס.

    *ואתה עדיין מפריז ביכולות של ג'ורדן. זה כדורסל – לא תחרות קפיצה לגובה והיילייטס.

  14. אורח

    19 מרץ 2014 18:13:20

    1. אחוזי העונשין שלו עדיין בדיחה, מה גם שהוא לא מגיע בכלל לקו
    2. רוב הנקודות שלו הן מדאנקים, לאיש אין שום יכולות התקפיות, הוא עדיין לא זורק ממרחק של יותר ממטר, ואין לו שוב מוב מתחת לסל. דאנקים וזהו.
    3. אכן הפך למכונת ריבאונד, וחסימה אבל בהגנה אישית הוא ממש לא מרשים.

    אה כן, לברון חוסם גרוע. רק במיאמי, יש חמישה שחקנים שחוסמים יותר ממנו. האוברייטד ההגנתי הכי גדול בהסיטוריה.

    אבל זה מידע ששמור למי שאשכרה יושב לראות משחקים (או משקיע בתחקיר של שש דקות) .

    1. אפלטון

      19 מרץ 2014 18:36:02

      אורח נראה לי שלמנחם יש פור רציני על כולם פה באשכרה לראות משחקים. הוא לפעמים רואה קצת אחרת מכולנו, אבל עדיין רואה ;).
      יש 3-4 אנשים שרואים אותם כל יום כמעט בבלוג החי של המשחקים: מנחם, שעייה, יוסי לעיתים, k700 (שרואה בכלל מכללות אבל לפחות הוא פה) ואני כמה פעמים בשבוע. היה נחמד אם היו יותר, אולי בפלייאוף.
      כל השאר מבחינתי ישנים ורואים תקצירים ובוקס סקור בבוקר

  17. אלי לס

    19 מרץ 2014 21:18:44

    אחוזי השדה שלו הם לא באמת 65% תוריד את הדאנקים ותקבל משהו באזור ה10%
    וחוץ מזה הוא שחקן הגנה בינוני במקרה הטוב.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט