מסע בין כוכבים-הדור הבא / טז"מ

"דור הולך ודור בא וה-NBA לעולם עומדת" נאמר פעם לפני המוני שנים. לברון המייצג את הכוכב המבוגר מכולם שאליו צמוד כריס פול ואחריהם נמצאים הדור של סטף, הארדן, דוראנט עומד לסיים את תפקידו בשנים הקרובות. הביג 3 של "היא גדולה היא חזקה היא פאוור פורוורד סנטר" של יוקיץ', אמביד, יאניס נמצא ברגעים אלו בשיאם במריבה על הMVP כאשר שלושתם בני 27 (מי אמר שגבוהים יצאו מהאופנה?הם רק צריכים לדעת לשחק) ויש גם את אנתוני דיוויס "הרכיכה/הפורצלן" בן ה-28 שMVP (ואישיות) כבר כנראה לא יהיה לו אבל כדורסל יש לו לשנים הקרובות עד שגופו יתחיל להתפרק (הפסקת קורונה ובועה כנראה לא יהיו בקרוב). החבר'ה האלו הם דור הביניים ובעוד כ- 5 שנים גם הם אמורים להיות מעבר לשיאם, מי פחות ומי יותר. השאלה לשמה התכנסנו היא מי יקח את השרביט מהחבר'ה הצעירים יותר. אלו שבהגדרה תותחים עד גיל 25 עם פוטנציאל להיות הטוב בעולם, MVP'S עתידיים ואולי גם בעלי טבעות יוקרה. בגיל 25 בדיוק נמצאים 2 הכוכבים הכי לא מוערכים בליגה אצל רפי הבנה, דווין בוקר שמוביל את הסאנס כבר עונה שנייה לצמרת הליגה, שעשה כבר גמר וכולם מתעלמים ממנו והוא אפילו לא שיח לMVP בשנתיים האלו ו-דונובן מיצ'ל סופרסטאר לא פחות קטן שגם איש לא מזכיר אותו (כנראה אין לו איש יחסי ציבור או יוטה לכו תדעו). בגיל 24 לא נמצא שום עילוי בליגה אז קפצנו לגיל 23 ששם הם כבר צעירים מספיק, עם ניסיון מספיק, כוכבים מספיק שהראו דבר או שניים בליגה בשנותיהם המעטות. פה אנו מוצאים ביג 3 בדמות טייטום, דונצ'יץ' ו-טריי שמאחוריהם מזדנב שג"א (אם תשאלו את האשך אף עולה עליהם). ניתן למצוא גם את דזמונד ביין (שצפוי להתפתח לשחקן נהדר לדעתי) ו-אייטון (מקווה שהסאנס יגשימו את הפוטנציאל שלו מתישהו) ויש שיגידו גם סקסטון (לא אני). כל אחד מהביג 3 הצעיר מביא הביתה סטט' של כוכב (הדבר הכי חשוב תחילה), כל אחד היה כבר אולסטאר, כל אחד נתן משחקי פלייאוף גדולים, כל אחד קיבל את הברינקס. כל מאפייני הכוכב העתידיים. שלושתם אמורים להיות שחקני טופ 5 בליגה לפחות מתישהו וגם MVP עתידי.

כאשר אנו יורדים שנה אחת בגיל ל-22 אנו מוצאים שם את הMVP כרגע של הליגה (לדעתי) והשחקן המשתפר (יקבל אותו) ג'ה מוראנט, ההיילייט המעופף שמבחינת פוטנציאל אולי יש לו הכי הרבה מכל היתר. גם הוא עם סטט' של כוכב ומוליך קבוצה צעירה להצלחה. לצידו יש את טיילר הירו בן גילו שמתפקד כמס 1-2 של ההיט אבל לו חסר מאפייני כוכב מבחינת סטט וכנראה שיהיה יותר סוג של קליי תומפסון מאשר כוכב על מוביל.

יורדים עוד שנה והגענו ל-21 שנים, שם אנו פוגשים ב-טייריס מקסי והליברטון והניקסי הקנדי אר ג'יי בארט שהם הביג 3 של הגיל שלהם בליגה. בארט והליברטון צפויים לקבל את המפתחות בקבוצותיהם כבר בעונה הבאה. לגבי מקסי הוא הולך להיתקע מאחורי אמביד והארדן כנראה וסטט יהיה לו קשה לתת אבל זה יאלץ אותו לשפר את הקליעה בכל הטווחים וכך אולי יכבוש את מקומו כמס 2 בקונטנדרית עם הזמן. מתוך ה-3 האלו מקסי לדעתי הפוטנציאל הגדול מכולם, יש לו מהירות מסחררת, חדירה, כדרור וברגע שהקליעה תהיה טובה השמיים הם הגבול.

ירדנו לגיל של הילדים בליגה קט סל א-גיל 20. פה נמצא את לאמלו בול האולסטאר הטרי המלהיב שמראה יכולות נהדרות ו-אנתוני אדוארדס הזאב שנותן כבר מספרי כוכבים והילייטס. אליהם ניתן לצרף את הרוקי הטרי אוון מובלי שמראה פוטנציאל גדול בקאבס ואולי עוד כמה רוקים שטרם לא הוכיחו דבר למעט נגריותם ברבים אבל הראו פוטנציאל נפיץ כמו קייד קנינגאהם ו-ג'יילן גרין.

בגיל 19 -קט סל ב יש לנו כוכב אחד בלבד, ג'וש גידי שמראה ניצוצות ורף עצום לשיפור עתידי. אם כך מי מהם ישלוט? לדעתי סטף, הארדן וראס של העשור הקרוב הם לוקה, טריי ומוראנט (תחליטו אתם מי זה מי), השאלה מי יהיו הלברון, קאווי, דוראנט של הדור הבא ומי ישלטו בצבע.

מוזמנים לדון ולהביע דעתכם

לפוסט הזה יש 76 תגובות

  1. תודה שמעון מצוין.
    מתישהו יירד לך האסימון שטריי זה זבל.
    שחקן אגואיסט שמהווה קונוס בהגנה ולא זז מטר בלי הכדור בהתקפה הוא נטל. כמו ראס והארדן. אלה רעלים לכל קבוצה גם אם הם מביאים בשיאם סטט' מרשימה.
    הכוכבים הגדולים בעתיד יהיו לוקה, שרג"א (ממשיכים להחביא אותו באוק'…), ג'ה.
    ועוד כוכבים צעירים שכבר בשיאם כמו בוקר, טייטום, מיצ'ל.
    ביין וגידי יהיו מס' 2 מצוינים בקונטנדריות.
    אייטון לא כוכב ולא יהיה כוכב.
    למלו מלהיב אבל הוא דביל רציני.
    אדוארדס אף דביל ממנו.
    קאניגהאם לא יהיה שחקן פרנצ'ייז. הוא יהיה שחקן בינוני שינדוד בליגה.

    1. האשך היקר – לפעמים רושם ראשוני הוא כמו קופסה ישנה במקרר. טריי הוא קונוס בהגנה, אך אם תחליף אותו ברכז ממוצע בליגה ההוקס בתחתית הליגה. כל הסטטיסטיקה המתקדמת מראה שההתקפה איתו היא מדהימה. ההגנה לעומת זאת רעה, אך ניתן להסתיר אותה בבניית סגל מתאים. בניגוד לIT בבוסטון או קמבה, הפלוס ההתקפי גדול בהרבה מהמינוס ההגנתי.
      .
      לגבי אייטון, לא יודע אם יהיה כוכב, או גו-טו, אך אין ספק שהכנסתו לסיטואציה בו הוא מקריב למען הקבוצה לא מאפשרות לנו לראות את כלל הפוטנציאל. אבל עד שזה יקרה אני משאיר את העניין פתוח
      .
      לגבי למלו, אולי הוא דביל בחיים האישיים, אך הוא שחקן עם פוטנציאל מפחיד שכבר עכשיו פורע שטרות. הוא ענה לכל סימני השאלה שלי. ההורנטס התקפית מדהימים רק ההגנה היא גבינה שווצרית. אך קשה לשים על מלו את האשמה על כך.
      .
      אדוורדס מוכיח מה הוא שווה. הוא עדיין צעיר ולא יציב. זה עניין שראו מלכתחילה. אך הוא בסיס מצויין לכוכב ראשי של קבוצה ובקושי הפך ל-20 לאחרונה. קשה לי לזכור הרבה שחקנים בגילו שהיו כל כך דומיננטיים.
      ,
      את קאניגהאם שפטת מוקדם מאוד וחבל. מדובר על שחקן שככל שבונים סביבו סגל חזק יותר כך הוא עצמו מתחזק ומתבלט. רואים את זה כל פעם שהוא משחק עם סגל חזק כמו מול בוסטון כשגארנט חזר ובמשחקי הרוקיז-סופמורים כאשר ההרכבים היו עמוסים כוכבים והוא הנהיג את הקבוצה המנצחת בתצוגת ניהול משחק מצויינת. אני לא יודע אם הוא יהפוך לטופ 10 בליגה. אך שחקן בינוני נודד? אני אפול מהכיסא!!!

      1. הסטטיסטיקה המתקדמת שווה לתחת. מראה עיניים יותר חשוב.
        הוא משיג סטט' אבל בעיניי זה דגם קלאסי לכוכב של קבוצות קטנות.
        מתבלט אישית, אבל לא כזה להוביל להישג משמעותי.
        שחקן שלא מעוניין בכלל להגן, או לעזור לקבוצתו בצורה מינימלית בהתקפה כשהכדור לא בידו (זה נראה ממש כאילו הוא רוצה לחבל כשהכדור לא אצלו ורק מחכה שייכשלו כשהוא עומד ליד האמצע ונותן להם לשחק 4 על 5), לא יוביל קבוצה לשום דבר!
        וזה עוד לפני האנטיקס האישיותיים שלו שמעצבנים את כולם, כולל חברי קבוצתו אני בטוח.
        אגו לפני הכל
        .
        אייטון – אין דבר כזה הכנסתו לסיטואציה.
        אם היה כוכב היה דורש כדורים, מתנהג כמו כוכב, והופך לכוכב.
        ככה זה עובד.
        שאק אם היה מוכנס לסיטואציה שבה מקריב למען הקבוצה לא היה הופך לכוכב? אין מצב!
        כנ"ל כל הכוכבים, כולל השקטים והכי מקריבים שבהם (דאנקן).
        הוא פשוט לא כוכב, סתם אחד שנבחר 1 בדראפט.
        .
        למלו – אני מאוד התרשמתי ממשחקו מרגע שהגיע לליגה. הוא מלהיב מאוד ויהיה שחקן משמעותי בליגה לשנים רבות.
        לא זוכר איזה דו קרב היה פה, הוא מול ג'ה אולי? שבחרתי בו.
        אבל לענייננו הוא באמת דביל גדול ואי אפשר ללמד מוח.
        לכן תמיד כדאי לבחור שחקנים קודם כל לפי הראש שלהם.
        אבל בהחלט מוכשר מאוד.
        .
        אדוארדס – בניגוד ללמלו, שממש נראה שרוצה לנצח, נראה לי שהדביל הנ"ל יסתפק לעד בהיילייטס וכסף גדול.
        אני לא אשים עליו אף ז'יטון.
        .
        קאנינגהאם – אני כרגע עדיין בדעתי. נראה אם יצליח לשנות אותה בהמשך.
        בינתיים – בינוני מינוס והראה את כל החוליים שחשבתי שיהיו לו.

  2. תודה שמעון
    לדעתי שכחת את דריוס גרלנד. אם לא יפצע הולך להיות שחקן מרכזי בליגה. אפשר לבנות מסביבו כמה וכמה שיטות משחק והוא הסיבה שהקאבס נראים כמו שהם נראים.

      1. פרנץ ווגנר מאוד הפתיע אותי, אז הלכתי וצפיתי במשחקים של המג'יק כשהוא בלט בהם ובכאלה שהוא לא. אני עוד לא קונה אותו ככוכב. הוא מקבל 0 תשומת לב הגנתית כי קבוצות באות לנפוש מול המג'יק והוא קולע מלא בחיתוכים ובכניסות בהם שומרים אותו עם גבוהים והוא משתמש במהירות שלו. הקליעה שלו טובה והוא שחקן טוב וחכם. אך לא הצלחתי לזהות תכונות או מובים שמבדלים אותו משחקן חמישיה יעיל

  3. מעולה שימון
    הפוסט הכי טוב שלך, כיף לקרוא, קצר וקולע
    דור העתיד הוא בעיקר גארדים ועוד שנים בודדות יהיה ביקוש לשחקנים שיכולים לשמור על הגארדים הזריזים והנפיצים האלו או לפחות להאט אותך כמו רויס אוניל למשל

  4. זה דיון חשוב מכיוון שדור העתיד כבר פה, והדור ששלט עד כה יעזוב כולו עוד 3 שנים גג.
    טריי,ג'ה ולוקה טובים משמעותית (פוטנציאלית) מסטף,הארדן וראסל.
    אחריהם יש את טייטום,בוקר ומיטשל שהם הטיר השני.
    היתר טובים אך לא מוכחים מספיק וצעירים מאוד כדי שנוכל להחשיב אותם כסופרסטארים.
    השישה הראשונים מצטרפים לשלושת המוטציות(יאניס,אמביד, יוקיץ'). והם יהיו טופ 10 בוודאות כל עונה למעט פציעות כמובן.

    1. למה אתה מכניס את טריי ברשימה? בוקר ומיצ'ל בוודאות מעליו. הם מובילים את הקבוצות שלהם כשהוא.. פחות. יכול לתת טיעון על בוקר שיש חו קבוצה טובה ואת פול שעוזר לו אבל כרגע אני לא חושב שיאנג יותר טוב מבוקר או פוטנציאלית רמה מעליו.
      אולי אתה שוכח אבל מיצל נתן הופעת פלייאוף ברמה היסטורית בבועה וכרגע הוא תקוע ביוטה התקועה.
      ג'ה עם פוטנציאל ענק כל עוד לא יפצע כי המשחק שלו מסוכן מאוד. עדיין לא הספדתי את טייטום ונראה מה יש לו להראות העונה. אם לוקה ירצה לזכות באליפות יהיה חייב להתחיל לשמןר על הגוף שלו ולא רק בגלל פציעות אלא כושר בסיסי.

      1. תחליף בין יאנג למיטשל או בוקר ויוטה ופיניקס הפייבוריטיות הברורות לקחת את התואר.
        מיטשל ובוקר סקוררים מעולים אבל לא מנהלי משחק ברמה גבוהה כמו יאנג וזה ההבדל המשמעותי ביניהם.

        1. יאנג משחק רק עם הכדור ביד. שאר הזמן עומד.
          יש לו מסת גוף קטנה ומחסור באתלטיות בניגוד לשני האחרים שציינת פה. בוקר הוא סקורר שלמד למסור אסיסטים. הם לא על אותו תקן שחקן. מסכים איתך שיוטה קבוצה שתפורה על יאנג אבל שים את יאנג בפיניקס והם מתדרדרים במיקום.

            1. יאנג בפיניקס ואייטון מקבל ברינקס כבר בעונת הרוקי (אם היה אפשר)🤑🤑🤑

            2. חד משמעית הקבוצה בפיניקס מאוד מאוזנת. פול הוא הפוינט גארד, בוקר הסקורר, מיקל וקראודר מרווחים שומרים מעולה ומיקל גם משתפר בתפקיד ההתקפי. אייטון נותן בעיקר הגנה חוסם המון ומתגלגל מעולה לטבעת. תכניס יאנג שם שחייב את הכדור בשביל להיות משמעותי ואתה הורס את המרקם שם.

            3. לא חושב שיאנג יותר טוב מפול בשביל פיניקס. זה שחקן להחביא בהגנה, מנהיג הרבה פחות טוב מפול ואני לוקח את פול בכל יום עליו בניהול משחק.

            4. ברור יוצא עם הכספת על הגב. טריי מנהל משחק הרבה יותר טוב מפול

            1. מסכים שפיניקס מסודרת כל שחקן בעמדתו, אבל זה לא משנה את העובדה שיאנג טוב ממנו.
              יאנג כמובן שלא מתאים לצד פול,
              הוא פוינט גארד בדיוק כמוהו.
              שים את יאנג בעמדה מס' 1 ושחקן ברמתו של פול בעמדה מס' 2 ויש לך קבוצה טובה יותר מהנוכחית.

  5. אם מוראנט שומר על הגוף מתחזק ונשמר מפציעות השמיים הם הגבול. מראה שיפור משנה לשנה אפילו עושה כאילו הוא שומר הקליעה מבחוץ נראית יותר טוב , יש פוטנציאל להיות אחד הגדולים בכל הזמנים
    ותודה אחלה פוסט

  6. תודה שימון.מצוין וענייני. אני אישית מאוהב בג'ה. באמת יש רק לקוות שיתחזק וימנע מפציעות. משווים כמובן תמיד לדרק רוז אבל בעיניי יש בג'ה משהו אייברסוני שכזה מבחינת המימדים ,חתוליות וכוח מתפרץ.

      1. כן יש בו גם מזה בהחלט אבל נראה לפחות למתבונן במשחקי ממפיס שההנהגה שלו פנים הקבוצה דווקא חיובית והוא לא ממאיס את הסובבים אותו

  7. טור מצויין שמעון היה כיף לקרוא.
    שני השקל שלי: הכוכבים החדשים הם לא מפלצות פיזיות כמו הנוכחיים.
    דוראנט, קאוואי, לברון, דייויס, יאניס, וגם אמביד ויוקיץ׳ – הם כולם מוטציות במובן החיובי של המילה. גם טייטום. הארדן וראס היו חיות רחבה.
    החדשים הם די ״קטנים״ וכחושים (טריי ג׳ה מיצ׳ל בוקר) או שמנים וכבדים (לוקה ציון)
    דור ״המפלצות״ שלטו פיזית במגרש, כמו דינוזאורים. החדשים ינסו לשלוט עם ״איכות״ אבל עלולים לגלות שבסופו של יום אליפות לוקחים באלימות (חיובית).
    יוצא מן הכלל – כמו בכל דיון – סטף קרי. החדשים – לדעתי – לא יהיו ברמה שלו.

        1. מה עם הווינר שוט של אל בי ג׳יי בקליבלנד בסגנון ווי אר אול וויטנס? אולי כדאי לחבר׳ה ב-ללל לעבור מכובעים לקסדות…

        2. חחחחחחחחחחחחחחחחחחח
          אני פותח חנות לחברי הופס. כובעים בטעם שוקו-בננה
          כובע מטוגן עם שמן זית וזעתר בנוסח דה שוט

      1. בהשוואה לכוכבים של היום ושל הדור הקודם – בהחלט. הוא גם נמוך. כל השמות שציינתי למעלה יותר גדולים ממנו (למעט ראס וסטף). אם כבר יתרון פיזי – אז דונציץ׳

    1. ככל שאני חושב על זה יותר – האלופים בעשור האחרון היו די "גונזילות", למעט חריגים בודדים.
      נוביצקי, ווייד, לברון, בוש, גארנט ופירס, קובי וגאסול, דוראנט, קאוואי, דיוויס ויאניס – כולם חיות רעות. תראו את מילווקי אשתקד: יאניס, הולידיי, לופז, טאקר – אמא'לה.
      החריגים הם סטף וקליי, ואולי סאן אנטוניו. הספלאש לדעתי זו תופעה שלא תחזור וכנ"ל גם התבונה וחוסר האנוכיות של ס"א.
      לגבי "הגמדים" החביבים – אייברסון ניגף בפני קובי ושאק, לילארד ומקולם הגיעו הכי רחוק שאפשר, טריי גנב גמר איזורי וניגף, מארי הוכה על ידי לברון ודיוויס, מיצ'ל הוכה על ידי האתלטים הארוכים של הקליפרס.
      שני "גמדים" ששרדו יפה היו עבים וקשוחים, שלא לומר "סוסים". לאורי וכריס פול (ה-פלופ בראדרס).

  8. איזה טור נפלא ומקורי.
    שאפו שימון, אני הייתי מוציא כרגע את טומטום מהמשוואה.
    הוא רחוק מאד מהמנהיגות שראינו למשל מבירד או אפילו פירס.
    עם 2 כוכבים גדולים לידו, אחד מנהיג הוא יכול אולי להיות חלק מקבוצה שתביא טייטל בעתיד. לא חושב שזה יהיה בבוסטון.

    1. טייטום נבחר ב-17. מאז הוא היה כשחקן מוביל בשני גמרים אזוריים. פירס ב-9 שנים הראשונות שלו בסלטיקס הוביל אותך לגמר אזורי אחד.
      השחקן הכי טוב שבחרנו במילניום הזה (אם לא מאז האייטיז), ילד שהתחיל את הקריירה נפלא ואת העונה בינוני. להשוות את המנהיגות של כל מאן-דהוא לבירד זה כמעט לא אפשרי (כמה יש כמוהו בהיסטוריה? 2-10 מקס').
      לא מבין מה אתה רוצה ממנו, בחיי..

      1. יש לו חוסר נוכחות, מזכיר קצת את דוראנט בעניין של סקורר מופלא, אך אולי פחות "קולני", לא שזה אמור להוריד ממנו משהו. יש לו במה להשתפר כמובן, אבל לא חושב שמנהיגות זה החסרון שלו.

        1. אני אקח את דוראנט, thank you. אקח גם 0.85 דוראנט. בכל אופן, הוא שיחוק של פעם בעשור בדראפט.
          ברור שהוא עושה טעויות, אבל הוא ובראון יכולים להיות מה שקוואי וג׳ורג׳ אף פעם לא היו (ביחד) לעוד עשור קדימה. זה core צעיר ונהדר. מקווה שידעו לנצל אותו להישגים – בכל אופן, לפחות לעת עתה, הם לחלוטין לא הבעיה, אלא ברכה ש-25 קבוצות בליגה לפחות היו שמחות לקבל.

      2. אז אני אסביר לך למה אני יורד לחייו
        בגלל שיש לי ציפיות גבוהות מאד ממנו כעילוי שיכול להגיע רחוק אבל אני לא רואה את זה קורה.
        הוא צריך להבין, בהוראת מאמן, שבימים שלא הולך לו מהשלוש צריך ללכת פנימה ומשם למצוא את הביטחון בקליעה כי האחוזים שלו בכניסות והלייאפים גבוהים מאלו של השלשות.
        הוא יכול להתחיל משחק עם 0 מ 5 ל 3, וראיתי את זה קורה לא פעם ולא פעמיים השנה. כל זה סתם איסו שהולך לפח….. כמעט כל קלינג כזה נגמר מייד במתפרצת מהצד השני. בגלל זה טומטום.
        במשחקים האחרונים יש שיפור והוא מבין שקודם צריך להתחמם ורק אחר כך להשליש.
        לא יודע אם אתה נכנס לאתרי הסלטיקס אבל ברור שהוא אוהב להיות עם בראון והוא נאמן לבוסטון כל עוד בראון שם. כשהיו שמועות הוא רמז שלא יהיה שם במצב שבראון עוזב.

        1. "להגיע רחוק אבל אני לא רואה את זה קורה." – הוא בעונה החמישית שלו בליגה הביא השחקן המוביל את בוסטון יותר רחוק מכל תקופה ב-30 השנים מלבד 08-12.
          .
          "הוא צריך להבין, בהוראת מאמן, שבימים שלא הולך לו מהשלוש צריך ללכת פנימה (…)" – נכון, יש לו נקודות שבהם הוא צריך להשתפר. ועוד יותר לאודוקה (כצפוי בעונתו הראשונה) – טייטום צריך להכיר את הסכמות שלו, והמאמן צריך להתאים אותם לכוכבו הראשי. מאוד הגיוני שזה לא יקרה בעונה הראשונה, לבטח לא במחצית העונה, או מתי שהתחלת לכנות את שחקני קבוצתך האהודה בשמות הלועגים לאינטיליגנציה שלהם.
          .
          "הוא יכול להתחיל משחק עם 0 מ 5 ל 3, וראיתי את זה קורה לא פעם ולא פעמיים השנה. כל זה סתם איסו שהולך לפח….. כמעט כל קלינג כזה נגמר מייד במתפרצת מהצד השני. בגלל זה טומטום." — לאיזה שחקן בליגה שזורק הרבה אין ימים כאלה? בתוך עונה של 72/82 משחקים? בכל מקרה הוא סקורר בחסד עליון, וגם לכאלה שהיו טובים ממנו בתחום היו לא מעט לילות כאלו.
          .
          אני בן 30 וטייטום ובראון הם ביי פאר בטופ-3 בחירות דראפט שאני מבסוט עליהם בחיי. בעונה ראשונה בלי 'כוכב שלישי' (שקמבה ו/או הווארד היו אמורים להיות כאלה, למרות ששנאתי את שתי ההחתמות להחריד ברגע שהן קרו), מאמן חדש אחרי שהקודם היה שנים, ניתן היה לחכות לשליש האחרון של העונה+פלייאוף כדי לראות מה הקבוצה מוציאה מעצמה (לדעתי גם עונה וחצי, אבל מבין למה יש שיראו את זה ביותר מדי).
          .
          רק כדי שאבירי הדמוקרטיה המתגוננת לא יקראו לי סותם פיות פאשיסט — אין לי שום בעיה עם זה שאתה או כל אחד ת/יקרא להם או למי שתרצה/ו בכל דרך שתחפצו. רק ספציפית עם השמות של טייטום ואודוקה, אני באמת לא מבין למה אתה קורא להם ככה. וניחא אחרי הפסד או ערב גרוע של מי מהם – אבל באופן די עקבי, בנצחונות ובהפסדים. אז רזי – למה?

          1. טוב, אני אשתדל להפחית במינון.
            מי יודע, אולי בסוף יעבור לי?
            .
            לא הסתרתי אף פעם שאני שטותניק ואוהב להמציא ולחבר מילים. לפעמים הג'ננה על השטויות שהסלטיקס עושים מקפיצים לי את הסעיף.
            .
            כבר כתבתי בזמן האחרון שהכעס הגדול שלי הוא על פתיחת עונה בכלל בלי יד של מאמן. ראן אנד גאן זו שיטה שלא אהובה עליי. אודוקה (אני יכול גם ככה) פשוט לא אימן ונתן לשחקנים לזרוק כמה ומתי שבא להם. השינוי בא רק אחרי קריסמס כשהבינו שם שהשיטה הזו לא הולכת ולא תביא את הסלטיקס לפלייאוף ואז התחילו לצא תוראות כמו…. הוראה לסמארט שיפסיק לזרוק כל כך הרבה ישר בתחילת המשחק. אותו הדבר עם טייטום. למה היינו צריכים לעבור כל כך הרבה הפסדים מיותרים בשביל להתחיל לשחק כמו הקבוצה הטובה שאנחנו? בשביל מה היה צריך להתחיל עם האיסו ישר על תחילת העונה? יש לי ביקורת רבה על המאמן ועל טייטום וסמארט מתחילת העונה. איפה היתה ההגנה הטובה שידוע שיש לנו? זה נטו מאמן והיכולת שלו להשפיע. בגלל זה נכנס האדיוטקה אבל אני אפחית במינון. לפחות בניצחונות כפי שהצעת.
            .
            אני אף פעם לא אקרא לך סותם פיות כי אתה בא עם שאלות לגיטימיות ומעביר ביקורת בחן רב בניגוד לגילריס.
            אתה לא מנסה להקטין אף אחד וזה יפה מאד לדעתי.

            1. מסכים עם חלק לא קטן, מלבד –
              "למה היינו צריכים לעבור כל כך הרבה הפסדים מיותרים בשביל להתחיל לשחק כמו הקבוצה הטובה שאנחנו?"

              אני חושב שמאמן חדש+סלאמפ של שני הכוכבים מסבירים את מה שכתבת. וזה שהשינוי (במידה ובתקווה שימשיך) התחיל עוד ב-21 של עונת 22 – עוד יותר טוב.

    2. רזי טייטום זה מיסטר ג'קל ומיסטר הייד השחקן שהכי קרוב לפיצול אישיות (כדורסלני). זה לא שמשחק אחד הוא טייטום ובמשחק הבא הוא טומטום זה יכול להיות באותו משחק רבע אחרי רבע… אחד מופיע טומטום וכמה דקות אחרי כן טייטום.
      יש לי סימפטיה לילד הזה שהגיע לליגה מבושל כהוגן 40% מהשלוש 83% מהקו וכמעט 50% מהשדה ככה הוא בא. והטילו עליו את הכובד להנהיג את בוסטון. הוא אימץ את קובי או ההיפך ומנסה לחקות אותו לוקח הכל על עצמו כהכנה של עצמו למעמדים משמעותיים יותר. מבחינת ציר הזמן הוא קרוב להבשלה אני חושב שבעונה שתיים הבאות נדע יותר טוב עם יוביל את בוסטון למעלה (פוטנציאל – לדעתי עד הסוף אבל זה תלוי כמובן בהרבה גורמים) או אל עברי פי פחת. נראה. שאלה מעניינת.

      1. הוא עלה הרבה ב usg ובמקביל חלה אצלו שחיקה משמעותית באחוזים מהשדה ומהשלוש. ולכן נשאלה שנותרה פתוחה אם הוא יצליח לחזור לאחוזי קליעה דומים לאלה שהיו בתחילת הקריירה עם ה usg הגבוה הזה של היום. אם כן אז העתיד של בוסטון מעניין מאוד. אם לא יש להשליך לפח הקרוב. מאמין שכן.

      2. טרולי, גם לי יש סימפטיה לילד טייטום ואם הוא היה קורא את הופס לא הייתי מכנה אותו בשמות.
        יש לו כישרון אדיר ונדיר אבל הוא לא היה ולא יהיה אף פעם מנהיג לדעתי. יש אנשים מוכשרים שאינם מנהיגים.
        אני אגלה לך סוד? זה בסדר גמור מבחינתי.
        מי מנהיג בסלטיקס לדעתי? מרכוס סמאחטה. את זה גם איינג' וגם הבוט אמרו לא פעם. בגלל זה החתימו אותו על חוזה, כדי שימשיך למשוך את הקבוצה. הוא יותר מנהיג מבראון ולא פוחד לפתוח פה על שני הטאלנטים.
        השינוי התחיל אחרי הכריסמס ומתבטא בכך שסמארט זורק פחות ושם יותר נקודות. הוא מתחיל הגנתית אז זורק פחות ולכן יש שיפור כי סופגים פחות. איפה זה היה עד לכריסמס? תשאל את צוות האימון.
        נחזור לטייטום. לדעתי, הבעייה לא היתה עם הזריקה אלא עם זה שזרק הרבה יותר מאשר לחדור פנימה.
        לילד יש כישרון דומה ללברון ולג'ה. עם חדירות מעולות שהוא גומר בסל קל אז למה לפתוח משחק בתר קלינגון? קודם תעשה כמה נקודות קלות בצבע או תיכנס על דאבל טים ותוציא לשחקן הפנוי לשלשות ולאט לאט תראה עם יש יד ל 3.
        לא יודע אם אתה עוקב אחרי אבל היו השנה משחקים שבתחילתם הדואו בראון טייטום היו 1 מ 9 ל 3. למה? מדוע המאמן לא מפסיק את הבית זונות הזה? זה אחד הדברים שהורגים אותי במשחקי הסלטיקס השנה. ביטחון בונים במהלך המשחק.
        ותרשה לי לחזור למשחק ההפסד האחרון לדטרוייט. הכדור האחרון היה של בראון (החמצה) כדור חוזר טייטום, החמצה והפסד….
        אני חושב שזה אומר הכל על השנה הזו כי אחד מהם היה צריך להכניס את הכדור בפנים.
        נשאר לי רק לקוות שממחר בלילה יחזרו לסטריק של נצחונות שישים אותם במקום השלישי במזרח בסוף העונה ולא בפליי אין

        1. רזי אתה קצת מפספס – הבעיה עם טייטום בתחילת העונה הייתה דווקא שהוא נכנס לסל יותר מדי בכח כמו שהוא הודיע לפני העונה שיעשה וקלע באחוזים די מזוויעים. זה נכון שהשלשות גם לא נפלו לו. זה שאתה עושה נקודות קלות לא מאפס לך את היד לשלוש ודווקא הקושי שלו היה בזה שהוא פשוט לקח יותר מדי על עצמו. גם לגבי הרצפים – זה קורה לכל אחד גם לסטף למרות שבירדמן כבר ציין את זה יפה שיש לטייטום הרבה מאד משחקי זוועה ביחס לשחקנים אחרים בקליבר שלו. אם שחקנים היו צריכים לבנות ביטחון במהלך משחק אז הם לעולם לא היו מגיעם למקום שהם נמצאים ובטח לא הופכים לכוכבים בדרגה של טייטום.
          גם סמרארט לא זורק פחות עכשיו אלא הוא פשוט קולע יותר מהזריקות. יש לך נטייה לבלבל דיוק בזריקה עם מספר הזריקות. כשקולעים זה תמיד נראה יותר טוב מבחוץ.

          1. סמארט פשוט בוחר טוב יותר את הקליעות שלו ולא זורק אותן ישר בתחילת המשחק אם לא הולך לו, אלא מחלק אותן. כשלא הולך הוא נוטה להפסיק וינסה יותר מאוחר. אני רואה את המשחקים בפועל עם כל הניואנסים שחסרים בתקצירים, גם הארוכים שבהם. מאז כריסמס הוא אולי לא זורק פחות, לפי טענתך, אבל אם לא הולך הוא לא יכריח כמו בתחילת ובמהלך העונה.
            עידו, כשאתה בא בגישה כזו, נעים לנהל אתך שיחה.
            אני יכול לתת גם מחמאות כשאני רואה יחס הוגן לי ולאחרים.

            1. תפסיק לשחק אותה צדיק.
              אני בא באותה גישה תמיד. אתה בוחר להיעלב כשלא מתאים לך גם בשם אחרים, אז תחסוך את ההתפנפנות כשאתה מלכלך כאן עלי בלי הכרה באיזה תירוץ עלוב לפריקת אגרסיות.

            2. הניואנסים שאתה מדבר עליהם יותר קשורים ברגשות שלך ולא במה שסמארט בוחר או לא בוחר.
              בפועל סמארט תפס חודש טוב בינואר דווקא כשהוא זרק יותר שלשות.

            3. אתה חסר תקנה…

            4. אתה קצת מתבלבל.
              להזכיר לך שוב?

  9. תודה רבה, זאיון תעלומה.
    לדעתי לוקה הכי טוב בכדורסל מהשמות שהזכרת. כשרון טהור. ג'ה היילייט מהלך. התקרה של טריי זה הארדן, לא רע, לא פנים.

  10. תודה שמעון, האמת נראה לי שתהיה ירידת מדרגה מסוימת.
    לברון, דוראנט סטף , קוואי הם במידה מסוימת ברמה הסטורית.
    לא יודע אם מישהו מהצעירים יהיה עד כדי כך טוב. הם יקחו אליפויות, אבל השאלה כמה יהיו דומיננטיים.
    יאניס זה יוצא דופן, השאלה אם הוא נחשב נוכחי או עתידי.
    אולי דונצ'יץ' יתעלה בסוף, אבל לא יודע אם שליטה בליגה לשחקן אירופי אסלי זה משהו ריאלי

  11. הכוכבים הגדולים יהיו אלה שאני מכיר(הזכרת אותם).
    אלה שאחריהם יהיו אלה שאני פחות מכיר
    וכמובן קלעת בול – ג'וש גידי
    🤣

  12. אני אשים את זה פה
    The New York Knicks and Kemba Walker have agreed that the four-time All-Star will be sidelined for the remainder of the team's schedule, sources told Adrian Wojnarowski.
    ואני שואל, למה הניקס הביאו את קמבה לניו יורק? בשביל מה? הרי ראו שהוא לא מתאים לקבוצה שיש לה שאיפות לפליאוף.
    קמבה הוא שחקן לקבוצות בלי יותר מדי שאיפות. לא שחקן שיקח אותך לפליאוף אלא אחד לעונה רגילה שיתן פה ושם משחקים של 30 נקודות ואחרי כן רק 12 עד 15 במיוחד עכשיו כשהוא במורד.

      1. ואז יש עוד ידיעה מאינגסטרם, כבר מלחשים על זה דיי הרבה אבל הפעם אולי יש משהו מהגבורה עצמה.
        מיצל דרך NBA אספן: דונובן מיצ'ל טוען שזו שנת הריקוד האחרונה שלו ביוטה…..
        טוען שבסוף העונה ידרוש טרייד מהקבוצה!!!!!! רוצה לרקוד במקום אחר.
        🙂

  13. אהלן,
    בנוגע לטענה שהדור הצעיר לא מורכב מפריקים – לא נכון.
    שחקנים כמו קנינגהם, מובלי, אדוארדס, מוראנט, מיצ'ל וכו הם פריקים רציניים.
    מוראנט, מיצל ואדוארדס הם אתלטים על חלל.
    מובלי, טייטום, בארט, לוקה וקנינגהם עם מבנה פסיכי. מובלי עם אורך יותר מדוראנט וזריזות של דיוויס, ולוקה וקייד עם סייז של סמול פווארד פיזי ויכולות של פוינט.
    גם בארט וטייטום פריקים, לא יאניס ולברון פריקים אבל לא מאוד רחוקים משם.
    ואגב פריקים, טנק מעופף כמו זאיון טרם נראה בשמי הליגה.
    אז הם לא שכפול של יאניס, לברון ודוראנט, אבל הם פריקים יוצאי דופן.
    בזהירות אומר שגם גגג מממפיס הוא פריק רציני, ואם יהיה בריא אולי גם ייתן קפיצה ויוסיף למשחק ההתקפה שלו אלמנטים נוספים פרט לקליעה (בהגנה הוא מעולה).

    ומשהו שמאוד בולט לי – השחקנים הצעירים האלה עם סט מ-ט-ו-ר-ף.
    לא חושב שמישהו מבין הכוכבים של היום, אולי דוראנט, היה עם סט יכולות שקרוב למה שיש לחברה כאן בגילם.
    בוקר, טייטום, מיצ'ל, טריי, קייד, אדוארדס וכו – כולם מאוד מאוד משופשפים בקליעה, בכדרור ובאספקטים רבים נוספים. אם הם ימשיכו להתפתח יהיה לנו כאן דור עם סט כישורים שלא נראה בעבר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט