ההיסטוריה – חלק ג' / דור בלוך

תקציר הפרקים הקודמים:

בראשית היה האיחוד בין ה-BAA  וה-NBL שיצר ליגה של 17 קבוצות שנודעה בשם ה-NBA. הליגה הלכה והצטמצמה עד לגודל של 8 קבוצות בשנת 1954, כולן קיימות גם היום והן שהוצגו בפרק הראשון למי שפספס: http://www.hoops.co.il/?p=23308.

שנת 1950 הייתה שנת האינטגרציה הראשונה, השנה בה שחקנים אפרו-אמריקאים החלו לשחק בליגה לצד שחקנים לבנים. הלייקרס, אז ממיניאפוליס, שלטו בליגה שנשלטה ע"י שחקני הפנים, ובראשם ג'ורג' מיקאן, עד שהסלטיקס נטלו את השליטה בהובלת רד אורבך וביל ראסל. שעון ה-24 הוצג לראשונה ב-1954 ושינה את הליגה לתמיד ולטובה, והוכנסה גם מגבלת עבירות לשחקן.

מה שמביא אותנו לתקופה הבאה בהיסטוריה של ליגת ה-NBA, התקופה הזאת חולקה לשני חלקים בשל היקף הקבוצות שהצטרפו לליגה בתקופת הקמת ה-ABA  והמיזוג – למי שכבר שכח ורוצה להיזכר או פספס את ההסטוריה – חלק ב': http://www.hoops.co.il/?p=23556

תחרות (חלק שני):

בשנת 1961 הוקמה השיקאגו פאקרס (היום הוושינגטון וויזארדס) והפכה לקבוצה התשיעית בליגה. היא הייתה הקבוצה היחידה שהצטרפה לליגה ב-17 השנים שבין הצטרפות הרוצ'סטר רויאלס, להצטרפות השיקאגו בולס. לעומת זאת בשנים 1967 עד 1974 גדלה הליגה ב-8 קבוצות. מה גרם לשינוי במדיניות?

במילה אחת: תחרות.

הגורם שהניע את הליגה להתחדש, לחפש מחוזות חדשים ולהפוך למוכוונת קהל יותר היה בלי ספק ליגת ה-ABA  שהפכה לתחרות מקצועית ובעיקר מסחרית מהותית בשנות ה-60 וה-70. קו ה-3, וסופ"ש האולסטאר הן התרומות המרכזיות של ה-ABA לכדורסל של ימינו, אבל מעבר לכך הכדור הצבעוני, המדים המקוריים והאטרקטיביים והכדורסל המהיר וההתקפי סימנו את הכיוון ל-NBA כיצד להפוך לליגה שתהפוך להצלחה המסחרית של ימינו.
ה-NBA  גמרה את תקופת התחרות והאיחוד עם ה-ABA  כמעט מרוסקת, אבל עם הבסיס שהזניק אותה להיות אחת מהליגות המצליחות ביותר בעולם, כשמג'יק ובירד הצטרפו לליגה ודיוויד סטרן לקח את המושכות.

 

סן אנטוניו ספרס

שנת הצטרפות לליגה: 1967

מאזן: 2142-1506 (4 אליפויות)

סיפור המעשה:

הספרס הוקמו כדאלאס שאפראלס במסגרת ה-ABA ב-1967, וההתחלה שלהם הייתה בינונית מבחינת יכולת מקצועית, ומביכה מבחינת התעניינות ציבורית וקהל. ניסיון להפוך אותה לקבוצה אזורית תוך אימוץ השם טקסס במקום דאלאס כשל והקבוצה חזרה לדאלאס. הכשלונות הכלכליים והמקצועיים הובילו את מרבית הבעלים לנסות למכור את המועדון ואכן ב-1973 הקבוצה הוחכרה בהסכם משונה למדי לקבוצת אנשי עסקים מסן אנטוניו, בהסכמה שאם לא תתרחש רכישה עד 1985 הקבוצה תחזור לדאלאס.

תחת השם סן אנטוניו ספרס (הקבוצה נקראה סן אנטוניו גאנסלינגרס לתקופה קצרה אך לא שיחקה אף משחק תחת השם הזה), עברה הקבוצה לשחק בצבעי השחור, לבן, כסוף המוכרים לכולנו. נתון משעשע לגבי הקבוצה והליגה בה שיחקה הוא שהיא נחשבה לקבוצת ההגנה הטובה בליגה בכך שהחזיקה בשיא המשחקים בהם היריבה קלעה פחות מ-100 נקודות –  49 משחקים. עלייתה של הקבוצה לצמרת הליגה התבססה על אותה הגנה ועל ג'ורג' גרבין, בעסקה בה נאבקה הליגה משפטית ללא הצלחה.

החיבור לעיר סן אנטוניו היה מיידי, והספרס משכו קהלים גדולים מדי משחק, מה שכמובן גרם לחוכרים לממש את העסקה ולרכוש את הקבוצה לתמיד. הספרס לא הצליחו לזכות באליפות ה-ABA, לאחר שהפסידו פעמיים בגמר לאינדיאנה פייסרס, שחזור השנה מישהו?

ב-1976 עברה סן אנטוניו ל-NBA כחלק מעסקת המיזוג, כאשר גם הספרס סובלים כלכלית עקב הצורך לשלם פיצויים לקבוצות שלא נכנסו לליגה, וההסכם עם סנט לואיס, לפיו הספרס מעבירים בערך 1/7 מהכנסותיהם מטלביזיה לבעלים של סנט לואיס.

למרות הקשיים הכלכליים ובניגוד לרבות מקבוצות ההרחבה, הספרס עמדו יפה בליגה, זכו 4 פעמים באליפות הבית שלהם בהובלת גרבין, אבל כשלו בפלייאוף פעם אחר פעם. שנות ה-80 היו קשות על הספרס שהתדרדרו לתחתית הליגה. ב-1987 בחרה הקבוצה את דיויד רובינסון אבל נאלצה להמתין שנתיים עד להגעתו של האדמירל משירותו בחיל הים (הזוי ככל שזה נשמע), ואין ספק שההמתנה הייתה שווה לספרס שהפכו בין לילה להיות שוב קבוצת צמרת בליגה. 10 שנים של תסכול עברו על הספרס עם הפסדים חוזרים ונשנים בפלייאוף, מתסכלים במיוחד היו ההפסדים לשכנים מיוסטון שזכו בשתי אליפויות.

אבל כל זה נועד להשתנות לאחר שהספרס ניצלו בחירת דראפט מוצלחת נוספת כדי להביא את טים דנקאן ולייצר את תאומי המגדל שלהם. יחד עם פופוביץ' שזה עתה מונה למאמן ראשי לאחר שתפקד כעוזר מאמן וכג'נרל מנג'ר בתקופות שונות בקבוצה, הספרס הפכו לאחת הקבוצות הדומיננטיות בליגה עם אליפות בשנת השביתה של 99, ולאחר מכן ב-2003, 2005 ו-2007. ההישגים של הקבוצה בשנים האי זוגיות היו אמורים להימשך עם אליפות נוספת ב-2013, אבל אתם כבר יודעים איך זה נגמר.

מילווקי באקס

שנת הצטרפות לליגה: 1968

מאזן: 1856-1704 (1 אליפויות)

סיפור המעשה:

איך הטלת מטבע יכולה לשנות גורל של מועדון. ב-1968 הוקמה מילווקי כקבוצת הרחבה ל-NBA, ולאחר עונה ראשונה חלשה הם התייצבו להטלת מטבע על הזכות לבחור ראשונים בדראפט מול הפיניקס סאנס. משמעות הניצחון בהטלת המטבע הייתה הגעתו של אחד – לו אלסינדור, לא לפני שמילווקי הדפה נסיונות של ה-ABA להביא את הטאלנט.

הגעתו של אלסינדור הביאה לשיפור מיידי של 29 משחקים, והגעה עד גמר המזרח. בעונה שלאחריה הגעתו של אוסקר רוברטסון בטרייד, הובילה לאליפות מרשימה שכללה מאזן של 12-2 בפלייאוף. הקבוצה המשיכה להיות קבוצת צמרת בשנים הבאות אך לא זכתה באליפות נוספת, ובשנת 1975 הדהים לו אלסינדור, אז כבר בשמו החדש קארים עבדול ג'באר בהודעה שהוא מעוניין לעבור לקבוצה מעיר גדולה, ואכן ההנהלה רקחה טרייד עם הלייקרס, טרייד אליו התנגד מחזיק המניות הגדול בקבוצה שעזב אותה בעקבות ההחלטה.

מילווקי המשיכה להיות קבוצת פלייאוף לגיטימית לאורך רוב השנים עם שחקנים כמו סנדי מונקריף בשנות ה-70 וה-80, וסאם קאסל רייל אלן ומייקל ראד בשנות ה-2000, אבל לא הצליחה לזכות באליפות נוספת.

פיניקס סאנס

שנת הצטרפות לליגה: 1968

מאזן: 1987-1573 (0 אליפויות)

סיפור המעשה:

יחד עם הבאקס, הצטרפה ל-NBA גם הפיניקס סאנס בעונת 1968-1969. פיניקס הפכו לקבוצת הספורט המקצוענית הראשונה באריזונה, והייתה היחידה במשך 20 שנה. מי שהוביל את הקבוצה היה ריצ'רד בלוך (אין קשר משפחתי) ולאחר מאבק עם הקומישינר של הליגה, שטען שפיניקס הוא לא שוק מתאים לקבוצת NBA, הצטרפותה לליגה אושרה. השנים הראשונות של הסאנס היו כושלות כאשר גייל גודריץ'  ששיחק בקבוצה שתי עונות עזב ללייקרס, והסאנס הפסידו את ההזדמנות להחתים את עבדול ג'אבר בהטלת מטבע לבאקס.

ב-1976 עונה לא יציבה, הסתיימה עם תצוגת פלייאוף לא סבירה ועלייה ראשונה בהיסטוריה לגמר והפסידו לסלטיקס של דייב קאונס וג'ון הבליצ'ק, בשלוש הארכות באחד ממשחקי הגמר המותחים בהיסטוריה, כאשר בין היתר בפיגור נקודה, שנייה לסיום, פול ווסטפל לקח פסק זמן שלסאנס לא היה בכוונה כדי להעביר את הכדור מתחת הסל שלהם אל מרכז המגרש. הסלטיקס קלעו את הנקודה הטכנית, אבל הסאנס ניצלו את הוצאת הכדור מהחצי כדי לקלוע סל משווה, מה שכאמור לא עזר להם בסיומו של הגמר.

שנות ה-80 הובילו שורה של שערוריות כולל 3 שחקנים שהיו מעורבים בכתבי אישום בגין סמים, מוות של שחקן בתאונת מטוס, מכירה של הקבוצה וכשלונות על המגרש. שנות ה-90 הובילו לשינוי בגורל של הקבוצה כשצ'רלס בארקלי הוביל חבורה מוכשרת עד לגמר הבלתי נשכח מול שיקאגו של ג'ורדן.

הקבוצה הזכורה הבאה של הסאנס הייתה קבוצת הראן אנד גאן של סטיב נאש הנפלא, שנעצרה פעם אחר פעם ע"י הלייקרס והספרס ולא הצליחה לחזור לגמר האנ בי איי בפעם השלישית. בימים אלו גורן דרגיץ' מנסה לבסס את עצמו כגילגול מאוחר של סטיב נאש, ויהיה מעניין לראות לאן הפרנצ'ייז הזה ילך מכאן.

קליבלנד קאבלריס

שנת הצטרפות לליגה: 1970

מאזן: 1561-1835 (0 אליפויות)

סיפור המעשה:

עונתה הראשונה של הקאבס בליגה לאחר הצטרפותה אליה ב-1970, הייתה איומה ונוראה כמצופה, והיא בנתה על הבחירה הראשונה בדראפט להצעיד אותה קדימה, אלא שהבחירה באוסטין קר מנוטרדם התבררה ככישלון בעיקר בגלל פציעות והחלה את ההיסטוריה חסרת המזל של הקאבס. בכך הקאבס פותחים את הטרילוגיה של מצטרפות 1970 שבין שלושתן זכו באליפות אחת ובאינספור מקרים של בחירות גרועות, בעלים הזויים, פציעות טראגיות ושאר מריעין בישין את חלקם נזכיר כאן.

מאותה עונה קליבלנד השתפרה בהדרגה עד שב-1975 עשתה את עונתה הטובה ביותר כשהגיעה לגמר המזרח שם הפסידה לסלטיקס, אבל שם נעצר השיפור ולאחר מספר שנים של הדחה בסיבוב הראשון הגיעה התרסקות של ממש. הכירו את הבעלים הגרוע בהיסטוריה של הליגה – טד סטפיין, הוא היה כל כך גרוע, שסידרת החלטות שלו שגרמה לאובדן של שחקנים משמעותיים, פיטורי מאמנים ואובדן של בחירות סיבוב ראשון, הובילה לחוק של הליגה שקבע שקבוצה לא יכולה לוותר על בחירת סיבוב ראשון שנה אחר שנה – חוק טד סטפיין. אם זה לא מספיק גרוע, הוא ניסה לשנות את שם הקבוצה לאוהיו קאבלירס, והכניס שיר קרב בסגנון הפולקה.

רק שינוי הבעלים הוביל לשינוי בגורל הקבוצה ובסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90 הפכו הקאבס עם בראד דוהארטי, מארק פרייס, רון הרפר ולארי נאנס לאחת הקבוצות המהנות והטובות בליגה, אך כזאת שתיזכר בסופו של דבר בעיקר כקבוצה שהפסידה ל"זריקה" של מייקל ג'ורדן, ולא הצליחה מעולם להגיע לגמר.

10 שנים של כשלונות רצופים הסתיימו עם הגעתו של לברון ג'יימס כבחירה הראשונה בדראפט, ג'יימס כזכור הוביל את הקאבס להופעות פלייאוף רצופות ואף לגמר הליגה, אבל הפסדים לאורלנדו ובוסטון במזרח, ולספרס בגמר היחיד של הקאבס באותן שנים הובילו ל"החלטה" של לברון, שחיסלה את הקאבס מאז ועד היום.

ל.א קליפרס

שנת הצטרפות לליגה: 1970

מאזן: 1247-2149 (0 אליפויות)

סיפור המעשה:

והגענו לקבוצה העצובה ביותר בליגה. הלוס אנג'לס קליפרס. הקליפרס הוקמו ב-1970 בשם הבאפלו ברייבס, כאחת מקבוצות ההרחבה חסרות המזל של 1970. ב-1978 עברה הקבוצה לסן דיאגו שם נקראה סן דיאגו קליפרס. העונה הראשונה שלהם בסן דיאגו הסתיימה במאזן חיובי של 43-39, אך זו הייתה העונה החיובית האחרונה של הקבוצה במשך לא פחות מ-13 שנים. גם צירופו של ביל וולטון לא עזרה לקבוצה לאור ריבוי הפציעות, ובשנת 1981-82 נרכשה החברה ע"י דונלד סטרפלינג הידוע לשימצה, שהעביר את הקבוצה ללוס אנג'לס.

מאז ועד היום הקבוצה עוברת פרצים קטנים של תקווה, שאחריהם באה באופן בלתי נמנע תקופה של ייאוש. נתייחס אליהן בקצרה. סוף שנות ה-80 ותחילת ה-90 הביאו תקווה והופעות פלייאוף לקליפרס, בין היתר בהובלת לארי בראון. טרייד של דני מאנינג תמורת דומיניק וולקינס סימל את סופה של התקופה, כאשר השחקן המזדקן כמעט ולא שיחק בגין פציעות והקבוצה התדרדרה פלאים. עוד סמל ליכולת האיומה של הקבוצה בשנות ה-90 הוא פטירתם של לא פחות מ-4 שחקנים ששיחקו עבור הקליפרס בתקופה הזאת – מליק סילי נהרג בתאונת דרכים, קווין דוקוורט' מת ממחלת לב, לורנזן רייט נרצח ב-2010 ודוויין שיניציוס מת מסרטן ב-2012. ב-1998 בחרה הקבוצה את אחת מבחירות הדראפט הידועות לשמצה כאשר בחרה במקום הראשון את מייקל אולוקוונדי.

שורה של בחירות דראפט ברמה הזאת, פציעות וחילופי מאמנים הובילו לכשלונות רצופים, שהובילו לעוד בחירות דראפט כושלות וחוזר חלילה. למעט עונת 2005 הקבוצה לא הצליחה להגיע לפלייאוף (השיגה באותה עונה את ניצחון הפלייאוף הראשון שלה מזה 13 שנים), או להיראות כמו קבוצת NBA מכובדת, כל זאת עד להגעתו של בלייק גריפין, וכאשר כריס פול חבר אליו לאחר החלטה של הליגה לפיה פול לא יכול לעבור ללייקרס, נראה היה שהגורל של הקליפרס משתנה. האם גריפין, דוק ופול יצליחו לשנות את הגורל של הקליפרס?

פורטלנד טרייל בלייזרס

שנת הצטרפות לליגה: 1970

מאזן: 1809-1587 (1 אליפויות)

סיפור המעשה:

והגענו לקבוצה חסרת המזל השלישית שלנו ממצטרפות 1970 – הפורטלנד טרייל בלייזרס. בניגוד לשתי הקבוצות הקודמות, לאורך מרבית שנותיה הייתה פורטלנד מועדון כדורסל מכובד. לאחר 15 שנים של ניסיונות הצליח האמרגן הארי גליקמן לקבל זכיון לקבוצת NBA בפורטלנד. בתחרות לבחירת שם הקבוצה נבחר השם – pioneers אך הוא נפסל שכן הוא כבר שימש קבוצה אחרת בפורטלנד, והשם טרייל בלייזרס נבחר במקומו, שם שנתקל בהתחלה בהתנגדות אך הפך לפופולרי באורגון.

במשך 6 השנים הראשונות שלה לא הצליחה הקבוצה להגיע לפלייאוף, אבל ב-1974 היא בחרה את ביל וולטון מ-UCLA בדראפט, בחירה שיחד עם קבלת מאוריס לוקאס בדראפט האיחוד של הליגה עם ה-ABA, ומינויו של ג'ק רמזי כמאמן ראשי, הובילה לאליפות ב-1977, מקום שני לשיא NBA של הכי הרבה משחקים ברצף של מכירת כל הכרטיסים (814), עונה שלאחר האליפות שבה הקבוצה פתחה במאזן של 10-50 רק כדי להתרסק עם פציעה של ביל וולטון והדחה בחצי גמר המערב. חוסר שביאות הרצון של וולטון מהטיפול הרפואי בו הוביל אותו לדרוש העברה, וכך נמנעה שושלת בפורטלנד.

גם בשנות ה-80 הייתה פורטלנד כוח קבוע בצמרת עם שחקנים כמו קלייד דרקסלר וטרי פורטר, אבל השנים ההן זכורות בעיקר הודות לבחירה המפורסמת בסאם בואי, לפני מייקל ג'ורדן בדראפט של 1984.

רכישתה של הקבוצה ע"י פול אלן, מבעלי מייקרוסופט, הובילה לשנים של בזבוז כספים אדיר, במסגרתם נבנתה בתחילת שנות ה-2000 קבוצת הג'ייל (כלא) בלייזרס המפורסמת, הודות לאופי המפוקפק של שחקניה. הקבוצה הצליחה בכל זאת להגיע לגמר המערב בשנת 2000, שהיה למעשה הגמר האמיתי לאור חולשת המזרח, ולהפסד בלתי נשכח במשחק 7 בו הובילו הבלייזרס ב-15 הפרש ברבע הרביעי רק בשביל להפסיד ללייקרס של קובי ושאק.

יוטא ג'אז

שנת הצטרפות לליגה: 1974

מאזן: 1669-1399 (0 אליפויות)

סיפור המעשה:

מה הקשר בין סולט לייק סיטי, לתרבות ג'אז אתם שואלים? ובכן התשובה היא כמובן שיוטא ג'ז הוקמה בניו אורלינס ב-1974, שם תרבות הג'אז דווקא כן חיה ובועטת, ופסטיבל המרדי גרא המפורסם נתן לקבוצה את צבעיה – ירוק, סגול וזהב. למרות כל זאת הקבוצה בחרה לשמור את שמה כשעברה ליוטה ב-1979.

בחירות דראפט לא מוצלחות וחוסר מזל עם פציעה של שחקני מפתח כמו אדריאן דאנטלי, כמו גם התנהלות פיננסית בעייתית, והעובדה שסולט לייק סיטי הוא השוק הקטן בליגה, הובילו לשנים של הפסדים וכישלונות מקצועיים, כך שהקבוצה הגיעה לפלייאוף לראשונה רק 10 שנים לאחר הקמתה.

אבל חשוב יותר מההגעה לפלייאוף, היה הבחירה של ג'ון סטוקטון בדראפט, כאשר שנה לאחר מכן מצטרף אליו קארל מלון. עם מינויו של סלואן למאמן הקבוצה ב-1988, כאשר הקבוצה כבר הייתה קבוצת פלייאוף לגיטימית, הפכה יוטא לסמל של יציבות בכאוס של הליגה, אבל היציבות הזאת לא סייעה לה לגבור על אריות הליגה, בתחילה הלייקרס, לאחר מכן יוסטון ופיניקס, ולבסוף שיקאגו בשתי סדרות הגמר הגדולות של אמצע שנות ה-90. לאחר אותם שני הפסדים המשיכה יוטה לנסות להוציא מיים מהסלע של מלון, סטוקטון והורנאסק אבל ללא תועלת. שלוש שנים של בנייה מחדש עם שחקני םבלתי נשכחים כמו קרלוס ארויו ורג'ה בל, הסתיימו עם הגעתם של קרלוס בוזר ודרן וויליאמס על תקן סטוקטון ומלון של שנות ה-2000. זה אפילו התחיל טוב, אבל פתיחה גרועה של עונת 2010-2011 הובילה לעזיבתו של ג'רי סלואן, ממנה הקבוצה לא התאוששה עד היום.

לפוסט הזה יש 23 תגובות

  2. מוש השור

    18 מרץ 2014 14:20:41

    לקחת על עצמך משימה ענקית עם הכתבות האלה ואתה מבצע אותה בצורה נפלאה, פשוט תענוג, גם מלמד וגם כיף. תודה רבה

  4. אפלטון

    18 מרץ 2014 14:40:54

    נפלא דור. נישלת את דובי מתפקידו בתור ההיסטוריון הרשמי של האתר. מעתה תיקרא בפי כל- דוריטוס פלאביוס.
    ומי נחשב לגדול שחקני הקאבס בכל הזמנים? נראה שבכל השנים האלה היה להם סופרסטאר אמיתי אחד בלבד, היסטוריה לא נעימה לעיר הספורט המקוללת הזו.
    נכון להזכיר באילו מקומות בדראפט נבחרו סטוקטון ומלון (16 ו-13) כדי להראות שלא חייבים בחירות לוטרי כדי לבנות קבוצה אגדתית.
    ומילווקי מנסים להחזיר את עטרה ליושנה כשכנראה יחזירו את עבדול ג'באר לעיר בתור המאמן הבא של הקבוצה

      1. אפלטון

        19 מרץ 2014 18:03:51

        דובי התחלת לדבר לטינית לעת זקנה?
        אל דאגה, מורשתך לא תישכח במהרה, יש לך שבוע שבועיים לכתוב טור לפני שכינויך בפי כל יהיה דובי who?

        1. דובי

          19 מרץ 2014 20:00:17

          ידידי היקר לי למדי, הבוקר בחמש וחצי הזעיק אותי יותם לסלון להתניעאת התכנית החביבה עליו.
          מאז עברו לפניי 18 מטופלים, בקבוצות ובודדים, ובעוד כעשר דקות תיפתח ישיבת העמותה בה אני חבר.
          מחר יהיה דומה, וגם אתמול.
          הטור ששיקרתי שוב ושוב אודות היותו פסע ממוכן ומזומן להישלח יידחה בכמה ימים נוספים.

  5. מנחם לס

    18 מרץ 2014 14:51:41

    לצערי אני זקן מספיק שחי הרבה מהדברים הללו כשהם קרו. הזכרונות? הרבה משמחים והרבה עצובים.
    פוסט משובח.
    אולי יום אחד תכתוב ספר
    "כל מה שרצית לדעת על ההסטוריה של ה-NBA"
    תודה על ההשקעה הרצינית, ואני אוהב את כתיבתך!

    1. מוש השור

      18 מרץ 2014 15:03:35

      מנחם אל תצטער לשנייה, אין כאן אך אחד באתר הזה, כולל אותי שלא מקנא בך (בצורה חיובית כמובן) על כל מה שראית והספקת.. מוחמד פאקינג עלי הכיר אותך אישית! היית בכל צומת אפשרית מרכזית בספורט, אני קראתי אותך כשהייתי בבי"ס יסודי והבן שלי עוד מעט יגיע ליסודי וגם הוא יקרא את מה שאתה כותב.. מבחינתי אתה לגמרי בהר רשמור..

  6. אלעד אייל

    18 מרץ 2014 15:34:13

    מסכים עם מוש. מנחם אתה מהווה השראה לכולנו, וסביר להניח שרובנו שלא לומר כולנו גדלנו על אגדות האן בי איי שלך שהפכו את הליגה לפופולרית כל כך בארץ. אני יכול גם היום לשלוף מהראש כתבות שלך שמשום מה מונחות שם עדיין כאילו נכתבו הבוקר, וזה מעיד יותר מכל על הסגנון המיוחד שלך שנחרט בזיכרון גם אחרי יותר מ-20 שנה.

    דור פרוייקט נהדר, למדתי הרבה, וריעננתי זכרונות ישנים. תענוג אמיתי לקרוא את כתבותיך. אגב חשוב לציין שהספרס זכו בטים דאנקן בעקבות פציעה שהביתה את האדמירל לעונה שלמה, וגרמה להם לצנוח לתחתית הליגה באותה עונה. כנראה שגם בפציעות צריך תזמון מדויק

  7. נתן

    18 מרץ 2014 15:38:22

    איזו קבוצה היתה לקליבלנד בשנות ה 90 עם שלושה או ארבעה אולסטארים!!! ולחשוב שהקבוצה של לברון ג'יימס הגיעה להישגים יותר טובים! או שהרמה בליגה ירדה, או שלברון באמת גדול (ולא , זה לא קשור לחולשת המזרח).

    1. אלעד אייל

      18 מרץ 2014 19:19:54

      השלישיה הנהדרת של קליבלנד, הייתה אחת הראשונות להיפגע מהכוכב העולה דאז מיכאל ירדן הידוע יותר בכינויו ג'ורדן מייקל.
      מה שמוזר הוא שבשנות ה-80 היו להם כמה עונות של 53 ו – 51 ניצוחונות שלא הספיקו להם כדי להעפיל לפליאוף. זה רק מלמד עד כמה המזרח אז היה צפוף וחזק, והסלטיקס והפיסטונס ירקו שם דם כדי לעבור סיבוב.

        1. Yinon

          18 מרץ 2014 19:47:26

          In fact, their only winning season where they didn't make the playoffs was 1997, when they had a 42:40 record. That was after Price and the gang were already retired, and their leading player was Terrel Brandon

          1. אלעד אייל

            18 מרץ 2014 20:10:10

            ינון יכול להיות שאתה צודק אני לקחתי את המידע מכאן http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%A0%D7%93_%D7%A7%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%A1
            אבל בהחלט יתכן שזו טעות במספרים. אני בכל מקרה התחלתי לעקוב אחרי האן בי איי בשנת 87 ואני לא ספרתי אז ניצחונות. אולי מנחם יוכל לספר לנו

          2. Yinon

            18 מרץ 2014 20:19:58

            Elad

            They write the record wrong in that wiki post: wins on the left and losses on the right. If you read further down you will see:

            "בעונת 1987/1988 השיגו הקאבס מאזן 42-40, מאזן חיובי לראשונה מזה 8 שנים. בנוסף הם סיימו את העונה במקום ה-6 במזרח, עם עלייה לפלייאוף לראשונה מזה שנתיים"

            Don't need to wake Mel for that

          3. אלעד אייל

            18 מרץ 2014 20:25:56

            צודק איזה ליצן אני.
            זה באמת היה נראה לי קצת מוזר אבל משום מה קיבלתי זאת בלי פקפוק. תודה על התיקון

  8. Mbk

    18 מרץ 2014 15:47:01

    פוסט נפלא
    סטוקטון פרץ תחת ג'רי סלואן אני עובד על פוסט שיתאר את ניסיונתה הכושלים של הג'אז
    ממתין לפוסט הבא שיתאר את ההרחבה והתוספת של שנות השמונים ואילך
    אם רק היית מוסיף להיסטוריה פרק של nba מערכת החינוך הייתה יוצאת נשכרת

כתיבת תגובה

סגירת תפריט