לכלכת שמעון.
זה שחקן אוברייטד בגדול.כל הקריירה קיבל קליר פאת לסל.בחיאת ראבאק מה זה הזריקת וו שנתנו לו לזרוק כל הזמן.מה הבעיה למנוע ממנו את הזריקה הזאת?????
שיחק בקבוצת כוכבים ,אפילו את האליפות הראשונה שלו לקח על הגב של אוסקר רוברטסון.
לא ניתן בכל מקרה לעצור זריקת וו של שחקן בגובה 2.18 ולא משנה מה יעשו.
באליפות של מילווקי כארים היה הכוכב הראשי. גם מייקל היה צריך את פיפן ועוד כוכבים ושחקנים נהדרים.
כאשר היה וינר ומנהיג גדול ומנהיג, עם חכמת משחק גבוהה ומוסר משובח, קלעי מעולה כציר, ריבאונדר נהדר, וחוסם גדול. לא סתם זכה 6 פעמים בתואר ה-MVP של העונה הסדירה ובפעם האחרונה בגיל 33 וםעמיים בתואר המקביל של הגמר ובשנייה בגיל 38. אז הוא בהחלט לא אוברייטד אלא מקבל את היחס מתאים לרמתו.
עם יותר אליפויות ויותר תארי MVP עונה רגילה מלברון, ועם שתי העונות האחרונות של הלייקרס – אני מתחיל לחשוב שמגיע לו מקום שני בכיף.
*
צריך לעשות חישוב בדירוגים האלה לגבי כמה שחקנים שנמצאים בהם היו בלייקרס. אפשר גם לחשב גם כמה פגשו את הלייקרס בגמר הכללי או בגמר המערב, אני לא אהיה מופתע אם נגיע ל-100% בטופ 20.
שליטה דומה יש ללייקרס בעמדת הציר עם שלושה מחמשת הגדולים ביותר (וילט, כארים ושאק [אמנם וילט שיחק כמה עונות גם בפילי וגם שם זה זכה באליפות ושיחק בעונותיו הראשונות בלוחמים שאז היו בפילדלפיה לפני הקמת פיל הנוכחית]), כשהיו גם מיקאן שהיה הכדורסלן הטוב ביותר בתקופתו ואלמור סמית' המצוין (בעל שיא מספר החסימות למשחק אחד בעונה הסדירה עם 17).
לסלטיקס היו את מקאולי, ראסל, קאונס ופאריש כשרק ראסל בעשירייה הראשונה של הצירים בכל הזמנים והוא אף בחמישייה.
לסלטיקס יתרון דומה בעמדה 3 ו-4 ובפורוורדים בכלל כשלסלטיקס בעמדה 3 היו את בירד, הבליצ'ק, מקסוול, פירס וגם את רמזי שהיה טוב מאוד כשבירד והבליצ'ק בין חמשת הס"פ הטובים ביותר בכל הזמנים ומקסוול ופירס מהטובים ביותר בתקופתם כשפירס יכול להיות בין העשרה הטובים בכל הזמנים אך לא פחות מה-15 ומקסוול יכול להיות בעשירייה השנייה אך לא פחות מ-25.
ללייקרס היה ככוכבים רציניים בעמדה זו רק את ביילור וורת'י כשביילור יכול להיות בחמישייה הראשונה וורת'י בשנייה.
בעמדה 4 לסלטיקס היו את גארנט, מקהייל, היינסון, סילאס כשגארנט בין חמשת הטובים בכל הזמנים ומקהייל בין עשרת הטובים בכל הזמנים כשהיינסון היה מהטובים ביותר בתקופתו וסילאס היה מפאוורים ההגנתיין הטובים ביותר שקלע מה שהיה צריך. ויש לציין שבחמש עונותיו הראשונות בירד שיחק כפאוור כשמקסוול היה הס"פ).
ללייקרס היה רק את היירסטון ככוכב רציני בעמדה זו ואייסי גרין שהיה פאוור איכותי.
ברכזים ללייקרס היה את מג'יק ווסט ככוכבים על היסטוריים בעמדה ומג'יק יותר מכולםוהיה להם גם את סלייטר שהיה כוכב בתקופתו וניקסון שהיה רכז מצוין כדי מקביל למג'יק וכשהוא שיחק בלייקרס יחד עם מג'יק הוא היה הרכז ומג'יק בעמדה 2.
לסלטיקס היה רק את קוזי וארצ'יבלד ככוכבי על (אמנם נייט היה לקראת סוף הקריירה אך עדיין מצוין כשנתן לסלטיקס מעל 13 נק' ושמונה אס' למשחק) אך עומק משמעותיי יותר עם קייסי ג'ונס, ג'ו ג'ו וייט, דניס ג'ונסון ורונדו כשכולם היו מטובי הרכזים בעמדתם.
בעמדה 2 ללייקרס היה את בראיינט, גודריץ', סקוט וקופר כשבראיינט בין חמשת הטובים ביותר בעמדה והשאר מטובי השחקנים בעמדה בתקופתם.
לסלטיקס גם בעמדה זו כמו ב-1 עומק משמעותי יותר עם ריי אלן, ביל שרמן, סם ג'ונס, דון צ'ייני, צ'ארלי סקוט, דני איינג', ג'ראלד הנדרסון. כששלושת הראשונים הם בין עשרת הטובים יותר בעמדתם וארבעת האחרים האחרים כוכבים בתקופתם.
יש להוסיף ללייקרס שחקנים נוספים מהשושלת הראשונה שלהם שהיו מהטובים ביותר בעמדתם, אך זה לא משנה את היתרונות של הסלטיקס.
אחד הגדולים – פיזית ואישיותית.
זכור במיוחד מאבק האיתנים מול מי שהיה המגן והמתקיף הטוב ביותר באותה תקופה – ברוס לי בשאגת הדרקון.
כמו כן לא נשכח את המשחק המצויין שלו בטיסה נעימה .
והכי אני מעריך אותו (באמת) על זה שלקח שיעורי בלט כדי לשפר יכולות מוטוריות שלא היו לו.
שחקן שחקן.
🙂
חחחחח
טיסה נעימה זה לזלי נילסן ז"ל וכמובן כארים עבדול זמר עם האפרו ובלי המשקפויים
MacLeod 1
17/02/2022 9:18:48
קארים אחד ויחיד, השם שלו הוא מושג בפני עצמו, הזריקה שלו היא ההגדרה של טרייד מארק, האישיות גדולה מהספורטאי שהוא, האתלט המשפיע בתחומו והשני בספורט בכלל, שחקן קולנוע, טלוויזיה, סופר, מנהיג. קארים.
לדעתי הוא לא הסנטר הטוב ביותר . מוזס מלון היה טוב ממנו בשיאו ובסך הכל הוא שיחק עם מג'יק וורתי וכדומה בסוף הקריירה שהובילו את הקבוצה ולא הוא . ב4 אליפיות הוא היה השחקן הטוב בקבוצה ב2 האחרונות לא .
במה מלון היה טוב ממנו בשיאו? כארים היו קלעי טוב יותר, ריבאונדר ברמה דומה, חוסם טוב יותר, מנהיג ווינר לא פחות גדול, והשפיע על קבוצתו והליגה לא פחות ממלון.
אם אתה חושב שוורת'י היה הכוכב שני בחשיבותו אז אין לך מושג. כארים היה משני הכוכבים הראשיים לצד מג'יק כוורת'י היה הצלע השלישית. כארים נבחר 4 פעמים לחמישיות העונה בעונות 82/3'-85/6' (פעמיים לראשונה ולשנייה כשעונה הראשונה וורת'י עדיין לא היה) כשוורת'י בשנים ששיחק עם כארים לא נבחר אף לא לחמישייה השלישית (נבחר אליה פעמיים בעונות 89/90'-90/1'). הוא היה המצטיין של גמר 85' בגיל 38 (וורת'י זכה בתואר 3 שנים לאחר מכן).
כך שלא ברור מהיכן הבאת שוורת'י היה יותר חשוב מכארים!!!
אבג
17/02/2022 11:44:19
כשהלייקרס שלו שיחקו, היתה תמימות דעים שמג'יק מספר אחד וקארים מספר שתיים.
בדיעבד, כשרואים את כל ההישגים, זה התהפך.
גם באופן אישי, הזכרון הוא לא מה שהיה, אבל אם כל הכבוד להתקפות מתפרצות ושואו טיים שחשבתי שהם החשובים בזמת אמת – אליפוות לוקחים במשחק עומד ושם לא היה ספק מי מביניהם חשוב יותר.
לא סתם הוא שיאן הקלעים בכל הזמנים
וזה בלי לדבר על שנות השיא שלו שאותן לא ראיתי
מג'קי מדורג אחריו ברשימה הזאת, למרות שעד כמה שאני זוכר רשימות דומות משנות התשעים היו תמיד מייקל מג'יק לארי.
אין ספק שהאופי של מג'יק הוא יותר של מנהיג, אבל מבחינת כדורסל היחס לשושלת קצת השתנה עם השנים, וכמו שרשמתי גם אצלי
הלייקרס של אז היו קבוצה מדהימה עם איתו מגיק ווורתי
אבל היו גם אי סי גרין איש הברזל קופר תומפסון ועוד
משהו מיוחד .
הוא היה סמל האיש ששם הכי נקודות על הלוח
הוא גם היה כמדומני עם עשור שלם של דאבל פיגרס
הלייקרס מצד אחד עשתה אותו מי שהוא
מאידך היה שם כינור שני למג'יק והשאלה מה היה קורה לו לו היה כינור שני ?
השאלה מתעצמת כשנזכרים כי כבר בתחילת הקריירה שלו הוא לקח את מילווקי משום מקום לאליפות
צר לי שהם בוחרים בלברון מס 2
אצלי מגיק לארי וקארים לפניו
אך מייקל היה תחרותי ווינר יותר גדול ומנהיג לא פחות גדול אם לא יותר, וגאון כדורסל לא פחות אם לא יותר, והיסטורי בשני צדי המגרש יותר, ומגוון לא פחות, וסה"כ במכלול היכולות והתכונות בכדורסל, מייקל היה פשוט יותר (מכולם)!!!
GOAT.
.
השחקן מכללות,
הוא היה ענק.
השחקן צעיר,
הוא הוביל קבוצה לאליפות בעונתו השנייה בליגה.
כשחקן מוביל הוא מחזיק בשיא של 6 MVP.
כשחקן קבוצתי, הוא נתן את הבמה לכישרונות לצמוח לצדו.
כשחקן ותיק, הוא זכה בפיינלס MVP בגיל 37.
ברמת הקריירה, קבע שיא נק' לשחקן.
אחרי הקריירה הכדורסלנית,
הפך לקול ברור בולט ומשמעותי המייצג מיעוט ללא רגשי נחיתות.
הוא היה בן 38 ולא 37. באפריל שלפני הגמר היה יום הולדתו ה-38.
בתואר המקביל של העונה הסדירה הוא זכה בפעם האחרונה בגיל 33 בעונה הראשונה עם מג'יק והאליפות הראשונה.
קליעת הוו המפורסמת שלו הייתה מהקליעות היעילות ביותר כשיעילות דומה הייתה לקליעות של בארקלי, מקהייל, ופאריש ואחטזי קליעה דומים היו לנאנס אך ייתכן שהרוב המכריע היה בהטבעות. אחוזי הקליעה הגבוהים ביותר בקריירה היו לגילמור עם 59.9 ושאק עם 58.2 אך בעיקר באזור הטבעת.
איזה אגדה, ועוד אחת שהספקתי לתפוס בלייב (אם כי בשנות השמונים, שבהן היה נהדר אך כבר פחות דומיננטי). הסקיי הוק, שחיקוי שלו הביא לי ים נקודות בשכונה, המשקפיים והפוזה. הוא אמנם היה מהלייקרס ואני אהדתי את הסלטיקס, אבל דמות כמוהו אי אפשר היה שלא לאהוב.
אחר כך גיליתי גם את החשיבות שלו כדמות ציבורית, את המחקרים שערך ופרסם ואת העמדות הציבוריות שהוא לא מפחד להביע.
מהמעבר לאיסלם, דרך המאבקים למען האפרו אמריקאים ועד הקרבות מול האנטי מתחסנים, עבדול ג'באר ממשיך להיות מגדלור של ממש בחברה האמריקאית, ולא רק בגלל שהוא מתנשא מעל כולם
תמיד שואלים שחקנים ממי הם קיבלו השראה וממי הם למדו מהלכים שאחר כך השתמשו בהם.
במגרשי המשחקים עם חברים, עבורי קטן הקומה (מטר שבעים ביום טוב עם רוח גבית מעל המותר), השחקן הזה היה (גם) קארין וה-מהלך היה הסקייהוק. לכל מי שגדל בצד המאתגר של הגנטיקה הורטיקלית (בקיצור – לנמוכים שבינינו), תמיד היתה בעיה שהחברים הגבוהים והארוכים יותר יכלו לחסום את הזריקה שלך. אז אני פיתחתי לי בהשראת קארים הוק שוט עם קשת נחושה (מאוד!), מה שאיפשר לי לקלוע מעל שחקנים בגובה מטר תשעים ויותר, ולתסכל אותם לחלוטין.
אז קארים הגדול – תודה לך על כל השנים, ועל אותה זריקה ייחודית שאיפשרה גם לי להיות רלוונטי במשחקי כדורסל…
ג ם אני עם ה-1.70 שלי (היום 1.60 בקושי) הרגשתי בדיו ק כמוך
Zivke
17/02/2022 15:37:42
מכל השחקנים שלא זכיתי לראות, נראה לי שקארים הוא היחיד שממש התעניינתי בראיונות ומאמרים איתו / שלו. פשוט בן אדם מבריק וייחודי, שבלי קשר גם אחד מענקי הכדורסל של כל הזמנים
בתור שונא הלייקרס הכי גדול שאני מכיר לדעתי כארים הוא גדול שחקני הנבא בכל הזמנים כשמשקללים גם את התרומה התרבותית והאנושית.
הוא כל מה שלברון מנסה להיות באופן נואש, דהוי ועלוב.
כשמדברים על הכדורסלן הטוב בכל הזמנים אזזהשייך ליכולות ולתכונות הנדרשות במשחק הכדורסל כולל השפעה על הקבוצה והליגה והמשחק אך לא קשור לתרומה תרבותית ואנושית!
אפשר בהחלט לדרג את הראשון והוא מייקל לא עוררין!!! כי הוא היה וינר ותחרותי יותר מכולם, גאון כדורסל ומנהיג ברמה הגבוהה ביותר, היסטורי בשני צדי המגרש יותר מכולם (למרות שבקליעה מהשלוש ומהקו היה יחסית פחות טוב אך גם זריקות אלו קלע היטבכשהן היו ממש חשובות). במכלול היכולות והתכונות הוא פשוט יותר מכולם!!!
ירון, החלום
02/03/2022 3:08:10
בס"ד
תודה, מהגדולים ביותר.
הזריקה הכי מפורסמת, וגם מאד יעילה.
גדול השחקנים מחוץ למגרש
יכול להיות שזה דווקא ראסל.
נמצא במקומו הראוי
לכלכת שמעון.
זה שחקן אוברייטד בגדול.כל הקריירה קיבל קליר פאת לסל.בחיאת ראבאק מה זה הזריקת וו שנתנו לו לזרוק כל הזמן.מה הבעיה למנוע ממנו את הזריקה הזאת?????
שיחק בקבוצת כוכבים ,אפילו את האליפות הראשונה שלו לקח על הגב של אוסקר רוברטסון.
זה בניגוד לקוסט טו קוסט של המלך (ראית אותו היום מול יוטה אין שומר באזור חיוג בקלאץ) באמת קשה לעצירה חחח
לא ניתן בכל מקרה לעצור זריקת וו של שחקן בגובה 2.18 ולא משנה מה יעשו.
באליפות של מילווקי כארים היה הכוכב הראשי. גם מייקל היה צריך את פיפן ועוד כוכבים ושחקנים נהדרים.
כאשר היה וינר ומנהיג גדול ומנהיג, עם חכמת משחק גבוהה ומוסר משובח, קלעי מעולה כציר, ריבאונדר נהדר, וחוסם גדול. לא סתם זכה 6 פעמים בתואר ה-MVP של העונה הסדירה ובפעם האחרונה בגיל 33 וםעמיים בתואר המקביל של הגמר ובשנייה בגיל 38. אז הוא בהחלט לא אוברייטד אלא מקבל את היחס מתאים לרמתו.
מועמד לגיטימי לגואט.
השחקן עם הקריירה הכי מרשימה בתולדות הליגה
כבר לא…
אהה ברוךךךךךךךךךך
+100 . צודק לגמרי פיני. מעבר ליכולות המקצועיות כשחקן, אישיות מיוחדת מאוד גם מחוץ למגרש.
עם יותר אליפויות ויותר תארי MVP עונה רגילה מלברון, ועם שתי העונות האחרונות של הלייקרס – אני מתחיל לחשוב שמגיע לו מקום שני בכיף.
*
צריך לעשות חישוב בדירוגים האלה לגבי כמה שחקנים שנמצאים בהם היו בלייקרס. אפשר גם לחשב גם כמה פגשו את הלייקרס בגמר הכללי או בגמר המערב, אני לא אהיה מופתע אם נגיע ל-100% בטופ 20.
מתוך 9 השחקנים שקלעו הכי הרבה נקודות בתולדות הליגה, שבעה מהם (!!) קבעו את השיא שלהם במדי הלייקרס.
מה זה אומר? שהלייקרס פחות 'קבוצתיים'?
שהטבעות בפורום / סטייפלס דווקא סבבה
שהלייקרס אוהבים להביא אליהם כוכבים.
שליטה דומה יש ללייקרס בעמדת הציר עם שלושה מחמשת הגדולים ביותר (וילט, כארים ושאק [אמנם וילט שיחק כמה עונות גם בפילי וגם שם זה זכה באליפות ושיחק בעונותיו הראשונות בלוחמים שאז היו בפילדלפיה לפני הקמת פיל הנוכחית]), כשהיו גם מיקאן שהיה הכדורסלן הטוב ביותר בתקופתו ואלמור סמית' המצוין (בעל שיא מספר החסימות למשחק אחד בעונה הסדירה עם 17).
לסלטיקס היו את מקאולי, ראסל, קאונס ופאריש כשרק ראסל בעשירייה הראשונה של הצירים בכל הזמנים והוא אף בחמישייה.
לסלטיקס יתרון דומה בעמדה 3 ו-4 ובפורוורדים בכלל כשלסלטיקס בעמדה 3 היו את בירד, הבליצ'ק, מקסוול, פירס וגם את רמזי שהיה טוב מאוד כשבירד והבליצ'ק בין חמשת הס"פ הטובים ביותר בכל הזמנים ומקסוול ופירס מהטובים ביותר בתקופתם כשפירס יכול להיות בין העשרה הטובים בכל הזמנים אך לא פחות מה-15 ומקסוול יכול להיות בעשירייה השנייה אך לא פחות מ-25.
ללייקרס היה ככוכבים רציניים בעמדה זו רק את ביילור וורת'י כשביילור יכול להיות בחמישייה הראשונה וורת'י בשנייה.
בעמדה 4 לסלטיקס היו את גארנט, מקהייל, היינסון, סילאס כשגארנט בין חמשת הטובים בכל הזמנים ומקהייל בין עשרת הטובים בכל הזמנים כשהיינסון היה מהטובים ביותר בתקופתו וסילאס היה מפאוורים ההגנתיין הטובים ביותר שקלע מה שהיה צריך. ויש לציין שבחמש עונותיו הראשונות בירד שיחק כפאוור כשמקסוול היה הס"פ).
ללייקרס היה רק את היירסטון ככוכב רציני בעמדה זו ואייסי גרין שהיה פאוור איכותי.
ברכזים ללייקרס היה את מג'יק ווסט ככוכבים על היסטוריים בעמדה ומג'יק יותר מכולםוהיה להם גם את סלייטר שהיה כוכב בתקופתו וניקסון שהיה רכז מצוין כדי מקביל למג'יק וכשהוא שיחק בלייקרס יחד עם מג'יק הוא היה הרכז ומג'יק בעמדה 2.
לסלטיקס היה רק את קוזי וארצ'יבלד ככוכבי על (אמנם נייט היה לקראת סוף הקריירה אך עדיין מצוין כשנתן לסלטיקס מעל 13 נק' ושמונה אס' למשחק) אך עומק משמעותיי יותר עם קייסי ג'ונס, ג'ו ג'ו וייט, דניס ג'ונסון ורונדו כשכולם היו מטובי הרכזים בעמדתם.
בעמדה 2 ללייקרס היה את בראיינט, גודריץ', סקוט וקופר כשבראיינט בין חמשת הטובים ביותר בעמדה והשאר מטובי השחקנים בעמדה בתקופתם.
לסלטיקס גם בעמדה זו כמו ב-1 עומק משמעותי יותר עם ריי אלן, ביל שרמן, סם ג'ונס, דון צ'ייני, צ'ארלי סקוט, דני איינג', ג'ראלד הנדרסון. כששלושת הראשונים הם בין עשרת הטובים יותר בעמדתם וארבעת האחרים האחרים כוכבים בתקופתם.
יש להוסיף ללייקרס שחקנים נוספים מהשושלת הראשונה שלהם שהיו מהטובים ביותר בעמדתם, אך זה לא משנה את היתרונות של הסלטיקס.
צודק
אחד הגדולים – פיזית ואישיותית.
זכור במיוחד מאבק האיתנים מול מי שהיה המגן והמתקיף הטוב ביותר באותה תקופה – ברוס לי בשאגת הדרקון.
כמו כן לא נשכח את המשחק המצויין שלו בטיסה נעימה .
והכי אני מעריך אותו (באמת) על זה שלקח שיעורי בלט כדי לשפר יכולות מוטוריות שלא היו לו.
שחקן שחקן.
🙂
חחחחח
טיסה נעימה זה לזלי נילסן ז"ל וכמובן כארים עבדול זמר עם האפרו ובלי המשקפויים
קארים אחד ויחיד, השם שלו הוא מושג בפני עצמו, הזריקה שלו היא ההגדרה של טרייד מארק, האישיות גדולה מהספורטאי שהוא, האתלט המשפיע בתחומו והשני בספורט בכלל, שחקן קולנוע, טלוויזיה, סופר, מנהיג. קארים.
כל מילה.
כל מילה
לדעתי הוא לא הסנטר הטוב ביותר . מוזס מלון היה טוב ממנו בשיאו ובסך הכל הוא שיחק עם מג'יק וורתי וכדומה בסוף הקריירה שהובילו את הקבוצה ולא הוא . ב4 אליפיות הוא היה השחקן הטוב בקבוצה ב2 האחרונות לא .
במה מלון היה טוב ממנו בשיאו? כארים היו קלעי טוב יותר, ריבאונדר ברמה דומה, חוסם טוב יותר, מנהיג ווינר לא פחות גדול, והשפיע על קבוצתו והליגה לא פחות ממלון.
אם אתה חושב שוורת'י היה הכוכב שני בחשיבותו אז אין לך מושג. כארים היה משני הכוכבים הראשיים לצד מג'יק כוורת'י היה הצלע השלישית. כארים נבחר 4 פעמים לחמישיות העונה בעונות 82/3'-85/6' (פעמיים לראשונה ולשנייה כשעונה הראשונה וורת'י עדיין לא היה) כשוורת'י בשנים ששיחק עם כארים לא נבחר אף לא לחמישייה השלישית (נבחר אליה פעמיים בעונות 89/90'-90/1'). הוא היה המצטיין של גמר 85' בגיל 38 (וורת'י זכה בתואר 3 שנים לאחר מכן).
כך שלא ברור מהיכן הבאת שוורת'י היה יותר חשוב מכארים!!!
כשהלייקרס שלו שיחקו, היתה תמימות דעים שמג'יק מספר אחד וקארים מספר שתיים.
בדיעבד, כשרואים את כל ההישגים, זה התהפך.
גם באופן אישי, הזכרון הוא לא מה שהיה, אבל אם כל הכבוד להתקפות מתפרצות ושואו טיים שחשבתי שהם החשובים בזמת אמת – אליפוות לוקחים במשחק עומד ושם לא היה ספק מי מביניהם חשוב יותר.
לא סתם הוא שיאן הקלעים בכל הזמנים
וזה בלי לדבר על שנות השיא שלו שאותן לא ראיתי
בלייקרס בכל מקרה גם לאחר שנים זהמשאר אותו הדבר כי מג'יק היה המנהיג הראשי שהקבוצהנבנתה סביבו וכאריםמקיהל זאת ברצון.
מג'קי מדורג אחריו ברשימה הזאת, למרות שעד כמה שאני זוכר רשימות דומות משנות התשעים היו תמיד מייקל מג'יק לארי.
אין ספק שהאופי של מג'יק הוא יותר של מנהיג, אבל מבחינת כדורסל היחס לשושלת קצת השתנה עם השנים, וכמו שרשמתי גם אצלי
בפועל מג'יק היה הכוכב והמנהיג הראשי וכארים ברצון רב היה השני. כך הקבוצה 'יחק וזהמה שקובע בהתייחסות לאיך הקבוצה הזו הייתה בנויה.
הלייקרס של אז היו קבוצה מדהימה עם איתו מגיק ווורתי
אבל היו גם אי סי גרין איש הברזל קופר תומפסון ועוד
משהו מיוחד .
הוא היה סמל האיש ששם הכי נקודות על הלוח
הוא גם היה כמדומני עם עשור שלם של דאבל פיגרס
הלייקרס מצד אחד עשתה אותו מי שהוא
מאידך היה שם כינור שני למג'יק והשאלה מה היה קורה לו לו היה כינור שני ?
השאלה מתעצמת כשנזכרים כי כבר בתחילת הקריירה שלו הוא לקח את מילווקי משום מקום לאליפות
צר לי שהם בוחרים בלברון מס 2
אצלי מגיק לארי וקארים לפניו
אצלי הוא עדיין הגואט
אך מייקל היה תחרותי ווינר יותר גדול ומנהיג לא פחות גדול אם לא יותר, וגאון כדורסל לא פחות אם לא יותר, והיסטורי בשני צדי המגרש יותר, ומגוון לא פחות, וסה"כ במכלול היכולות והתכונות בכדורסל, מייקל היה פשוט יותר (מכולם)!!!
GOAT.
.
השחקן מכללות,
הוא היה ענק.
השחקן צעיר,
הוא הוביל קבוצה לאליפות בעונתו השנייה בליגה.
כשחקן מוביל הוא מחזיק בשיא של 6 MVP.
כשחקן קבוצתי, הוא נתן את הבמה לכישרונות לצמוח לצדו.
כשחקן ותיק, הוא זכה בפיינלס MVP בגיל 37.
ברמת הקריירה, קבע שיא נק' לשחקן.
אחרי הקריירה הכדורסלנית,
הפך לקול ברור בולט ומשמעותי המייצג מיעוט ללא רגשי נחיתות.
הוא היה בן 38 ולא 37. באפריל שלפני הגמר היה יום הולדתו ה-38.
בתואר המקביל של העונה הסדירה הוא זכה בפעם האחרונה בגיל 33 בעונה הראשונה עם מג'יק והאליפות הראשונה.
גיא, מלבד המיחה הראשונה – GOAT – כל מילה!
קליעת הוו המפורסמת שלו הייתה מהקליעות היעילות ביותר כשיעילות דומה הייתה לקליעות של בארקלי, מקהייל, ופאריש ואחטזי קליעה דומים היו לנאנס אך ייתכן שהרוב המכריע היה בהטבעות. אחוזי הקליעה הגבוהים ביותר בקריירה היו לגילמור עם 59.9 ושאק עם 58.2 אך בעיקר באזור הטבעת.
גם הקליעות של דאנטלי ובובי ג'ונס היו יכולות במידה דומה.
*יעילות
איזה אגדה, ועוד אחת שהספקתי לתפוס בלייב (אם כי בשנות השמונים, שבהן היה נהדר אך כבר פחות דומיננטי). הסקיי הוק, שחיקוי שלו הביא לי ים נקודות בשכונה, המשקפיים והפוזה. הוא אמנם היה מהלייקרס ואני אהדתי את הסלטיקס, אבל דמות כמוהו אי אפשר היה שלא לאהוב.
אחר כך גיליתי גם את החשיבות שלו כדמות ציבורית, את המחקרים שערך ופרסם ואת העמדות הציבוריות שהוא לא מפחד להביע.
מהמעבר לאיסלם, דרך המאבקים למען האפרו אמריקאים ועד הקרבות מול האנטי מתחסנים, עבדול ג'באר ממשיך להיות מגדלור של ממש בחברה האמריקאית, ולא רק בגלל שהוא מתנשא מעל כולם
מגדלור. בול.
תמיד שואלים שחקנים ממי הם קיבלו השראה וממי הם למדו מהלכים שאחר כך השתמשו בהם.
במגרשי המשחקים עם חברים, עבורי קטן הקומה (מטר שבעים ביום טוב עם רוח גבית מעל המותר), השחקן הזה היה (גם) קארין וה-מהלך היה הסקייהוק. לכל מי שגדל בצד המאתגר של הגנטיקה הורטיקלית (בקיצור – לנמוכים שבינינו), תמיד היתה בעיה שהחברים הגבוהים והארוכים יותר יכלו לחסום את הזריקה שלך. אז אני פיתחתי לי בהשראת קארים הוק שוט עם קשת נחושה (מאוד!), מה שאיפשר לי לקלוע מעל שחקנים בגובה מטר תשעים ויותר, ולתסכל אותם לחלוטין.
אז קארים הגדול – תודה לך על כל השנים, ועל אותה זריקה ייחודית שאיפשרה גם לי להיות רלוונטי במשחקי כדורסל…
חחחחחחח יפה
ג ם אני עם ה-1.70 שלי (היום 1.60 בקושי) הרגשתי בדיו ק כמוך
מכל השחקנים שלא זכיתי לראות, נראה לי שקארים הוא היחיד שממש התעניינתי בראיונות ומאמרים איתו / שלו. פשוט בן אדם מבריק וייחודי, שבלי קשר גם אחד מענקי הכדורסל של כל הזמנים
כל מילה, צבי'קה
אחלה תגובות. תודה
וקארים עבדול גאבר נוגע בשמיים
בתור שונא הלייקרס הכי גדול שאני מכיר לדעתי כארים הוא גדול שחקני הנבא בכל הזמנים כשמשקללים גם את התרומה התרבותית והאנושית.
הוא כל מה שלברון מנסה להיות באופן נואש, דהוי ועלוב.
כשמדברים על הכדורסלן הטוב בכל הזמנים אזזהשייך ליכולות ולתכונות הנדרשות במשחק הכדורסל כולל השפעה על הקבוצה והליגה והמשחק אך לא קשור לתרומה תרבותית ואנושית!
*אז זה שייך
תודה מנחם, נהדר
לדעתי הלא מלומדת הוא מתמודד עם ג'ורדן על המקום הראשון
תודה,
אי אפשרלדרג בין קארים ראסל לברון ומייקל.
שחקן עצום
אפשר בהחלט לדרג את הראשון והוא מייקל לא עוררין!!! כי הוא היה וינר ותחרותי יותר מכולם, גאון כדורסל ומנהיג ברמה הגבוהה ביותר, היסטורי בשני צדי המגרש יותר מכולם (למרות שבקליעה מהשלוש ומהקו היה יחסית פחות טוב אך גם זריקות אלו קלע היטבכשהן היו ממש חשובות). במכלול היכולות והתכונות הוא פשוט יותר מכולם!!!
בס"ד
תודה, מהגדולים ביותר.
הזריקה הכי מפורסמת, וגם מאד יעילה.