
7 משחקים היו לנו הלילה, כאשר אחד הגיע להארכה, אחרים היו יחסית צמודים, כולל זה שבו יאניס קלע 50 ביותר מ-80% מהשדה נגד אינדיאנה, ובוסטון כיסחו לפילדלפיה את הצורה. שחר צ'קוטאי סיקר את שני המשחקים הראשונים ועמיחי קטן את היתר.
מיאמי היט (37- 21) – דאלאס מאבריקס (34- 24) 99- 107:
רבע ראשון צמוד לכל אורכו מסתיים ביתרון 5 למיאמי. ברבע השני מיאמי ממשיכה להוביל אך דאלאס לא נשארת מאחור. היא מצמצמת ל-5 הפרש אך טאקר תופר שלשה ולאחר מכן חצי מרחק והפער עולה לדו-ספרתי. 21 שניות לסיום המחצית לוקה קולע שלשה והפער עומד על 8 בלבד.
במהלך הרבע השלישי ריצת 12-2 של דאלאס הפכו את היוצרות. ורגע לפני סיום הרבע היתרון הפך לכחול. ברבע הרביעי הפער עלה לדו-ספרתי. אך מיאמי בראשות באטלר מצליחה לחתוך את הפער ל-4. באטלר לוקח את האחריות עליו אך קליבה מקשה עליו ובמהלך הגנתי מצוין שלו הוא עוצר את ג'ימי ומנגד הוא תופר שלשה שחותמת את ההתמודדות.
אמנם לוקה היה הקלע המוביל (21 נק' 10 רב' 6 אס') אך השחקן המצטיין במשחק היה קליבה שקלע 19 נק' 6 רב' וחמש חסימות חשובות. חוץ מהם, ברונסון 19, פיני-סמית' 14 בארטנס 12.
בצד האדום – באטלר קלע 29 וקטף 10, באם 21 נק' 13 רב' לאורי 13, יורטסבן 11 ו-8 רב'.
פילדלפיה סבנטי סיקסרס (34- 23) – בוסטון סלטיקס (34- 25) 87- 135:
הקבוצה הלוהטת בליגה פוגשת את היריבה הבולטת מימים ימימה. הירוקים פותחים את המשחק כמו אש בשדה קוצים. ריצת 2-11 תוך 3 דק' הזעיקו את דוק לקחת פסק זמן. פילי חזרו ואמביד קלע מהקו. בוסטון קצת נרגעו ופילדלפיה התחילו לקלוע, אך היתרון היה בידיים של בוסטון כל הדרך. לקראת סיום הרבע שלשה של טייטום מעלה את הסלטיקס ליתרון דו-ספרתי. 22-32 ירוק.
בפתיחת הרבע השני טייטום קולע 7 נק' רצופות כדי לפתוח ריצה לאורך הרבע בה בוסטון עולים ליתרון 20 ומעלה, שלשה של בראון על הבאזר סוגרת את הרבע ביתרון 27.
מכאן ואילך הפער רק הולך וגדל, בוסטון מתפוצצת על פילי שנשארת בלי תגובה.
הצמד טייטום (12 רב' 6 אס') את בראון (8 רב') חברו יחדיו ל-57 נק' הראשון קלע 28 השני 29. מלבדם נייסמית 18, גרנט ווילאמס 12 ודרק וויט 11.
בפילי – אמביד קלע 19 וקטף 9, מקסי הוסיף 11 האריס 6.
אטלנטה הוקס (27- 30) – קליבלנד קאבלירס (35- 23) 124- 116:
במשחק שהפך מהר מאוד לקרב שולפים היה זה טריי יאנג שהוכתר לשולף הטוב בקרב הפרוע הזה. הוא התחיל עם 12 נקודות ו-4 אסיסטים ברבע הראשון מול 14 של לאב ו-10 של גארלנד, ודווקא קליבלנד הובילו ב-2, אבל ברבע השני יאנג הוסיף 11 וגלינארי תרם 9 בזמן שגארלנד הסתפק ב-8 עבור הקאבס, ובמחצית הקבוצה הביתית הובילה 66- 61.
טריי המשיך בשלו עם עוד תריסר נקודות ברבע מספר 3, בזמן שמי שניסה להחזיק אצל הקאבס הוא מובלי עם 11, וההפרש ירד ל-4 לקראת הרבע האחרון. רבע מספר 4 היה עם פחות טריי יאנג, אבל עם 7/8 מהעונשין לעומת 2/2 של קליבלנד ושמירה על היתרון. קליבלנד ניסו להישאר קרובים, אבל פיגור של 6-8 מפסיק להיות קרוב בשלב מסוים ומתחיל להיות סיפור גמור, וזה מה שקרה למשחק הזה בסופו של דבר.
טריי יאנג קלע 41 עם 9 אסיסטים והוביל את אטלנטה לניצחון, גלינארי קלע 25, האנטר קלע 18, הוארטר קלע 13 ובוגדנוביץ' קלע 10 נקודות עם 7 ריבאונדים ו-4 חטיפות.
אצל קליבלנד, גארלנד קלע 30 וחילק 8 אסיסטים, מובלי קלע 22 עם 10 ריבאונדים ו-4 חטיפות, לאב קלע 21 והאולסטאר הטרי אלן קלע 14 עם 7 ריבאונדים.
מילווקי באקס (36- 23) – אינדיאנה פייסרס (19- 40) 128- 119:
סיפור המשחק הוא יאניס שקלע 50 נקודות ב–17/21 מהשדה, כולל 2/3 מחוץ לקשת, ו-14/18 מקו העונשין, מה שהספיק לאלופה לניצחון כשהיתר בעיקר מסרו לו אסיסטים. הפייסרס נשארו צמודים בזכות משחק נהדר של באדי הילד מהצד השני, אבל יאניס השיג 19 מתוך ה-50 ברבע האחרון ומנע אפשרויות לקאמבק.
כאמור, הפיינלס MVP המכהן קלע 50, יחד עם 14 ריבאונדים, והוביל את מילווקי לניצחון, מידלטון קלע 19 עם 8 אסיסטים, הולידיי קלע 14 עם 8 אסיסטים ולינדל וויגינטון הוסיף תריסר נקודות.
אצל אינדיאנה, באדי הילד קלע 36 ב-14/20 מהשדה ו-8/12 לשלוש, האליברטון קלע 17 עם 8 אסיסטים ו-4 חטיפות, ביטדזה קלע 12, ג'יילן סמית קלע 11 עם 7 ריבאונדים וטיילור (9 ריבאונדים) את סייקס (5 אסיסטים) קלעו 10 כל אחד.
מינסוטה טימברוולבס (31- 27) – שארלוט הורנטס (29- 30) 126- 120 (OT):
מינסוטה פתחו נהדר והובילו ב-12 כבר אחרי כמה דקות, אבל מאז השליטה עברה לידי האורחים משארלוט, כשהם הגיעו ליתרון שיא של 13 בתחילת הרבע האחרון. מאז, החל הקאמבק של מינסוטה כשטאונס הוביל אותו עם קליעה, אבל אלו היו בעיקר 9 ריבאונדים בהתקפה של הזאבים במהלך הרבע הרביעי שאפשרו להם לתקן החטאות. 2 שלשות של טאונס כבר השלימו ריצת 10- 0 ויתרון 4 למינסוטה, פחות מדקה לסיום, ונדמה היה אולי שכאן זה נגמר.
רוזיר הוביל התקפה מהירה מנגד ותוך פחות מ-7 שניות כבר ההפרש ירד ב-3/4 עם שלשה של ברידג'ס. בצד השני, ראסל הוריד שעון והחטיא, וברידג'ס הצליח לעבור את בברלי שהחליק ולסחוט עבירה מטאונס. הכדור הראשון הלך החוצה והשני נכנס, ומינסוטה קיבלו כדור אחרון עם 8 שניות כדי להכריע את המשחק ולהימנע מהארכה. הכדור הלך לדיאנג'לו ראסל שסגר רבע מזעזע מבחינתו של 2/10 מהשדה עם איירבול שכפה הארכה.
בחצי הראשון של ההארכה מינסוטה שלטו עם ריצת 10- 2 ומשם ההפרש עמד על 5 או יותר בכל שאר ההארכה. מינסוטה היו עם 6/8 מהשדה מול 2/9 של שארלוט בהארכה, אבל ההורנטס נשארו יחסית קרובים עם 8/11 מקו העונשין לעומת 5/10 של הזאבים, ובכל זאת, בסופו של דבר מינסוטה מנצחים ומשפרים עמדות במקום השביעי במערב.
טאונס הוביל את מינסוטה עם 39 נקודות ו-15 ריבאונדים, מקדניאלס קלע 18 עם 4 חטיפות, ראסל קלע 18 עם 11 אסיסטים, אבל ב-5/20 מהשדה, בברלי קלע 15 עם 7 ריבאונדים, 4 אסיסטים, 3 חטיפות ו-2 חסימות, ונדרבילט קלע 10 עם 14 ריבאונדים ואדוארדס קלע 9 ב-17 דקות לפני שנפצע.
אצל שארלוט, ברידג'ס קלע 28 עם 13 ריבאונדים ו-7 אסיסטים, רוזיר קלע 25 עם 5 אסיסטים, לאמלו קלע 22 עם 9 ריבאונדים ו-6 אסיסטים, פלאמלי קלע 14 עם 17 ריבאונדים ו-9 אסיסטים, הארל קלע 12 עם 7 קרשים ו-2 בלוקים ואוברה הוסיף 11 נקודות עם 3 חטיפות.
ניו-אורלינס פליקנס (23- 35) – ממפיס גריזליס (41- 18) 109- 121:
ממפיס החליטו ללכת על משחק הוגן ונתנו לבחירה הבכירה שלהם מדראפט 2019 לנוח. במקום מוראנט, עלה בחמישייה מנהל המשחק הטוב בליגה בשנים האחרונות, לפחות על פי יחס אסיסטים-איבודים – טיוס ג'ונס – והפעם הוא גם רשם שיא קריירה אישי בנקודות.
בהיבט הקבוצתי, ממפיס ברחו כבר ברבע הראשון ושמרו על היתרון הדו-ספרתי כמעט לכל אורך המשחק. אינגרם צמצם ל-8 ואחריו ולנצ'יונאס ל-9 במהלך הרבע האחרון, אבל ג'ונס הוביל ריצה שהגדילה את הפער ל-15 וסגרה את המשחק.
טיוס ג'ונס הוביל את ממפיס עם שיא קריירה של 27 נקודות, יחד עם 9 אסיסטים (מול 2 איבודים – מה שקצת פוגם לו ביחס הממוצע), טריפל ג'יי קלע 23 עם 7 ריבאונדים, קלארק קלע 18 עם 8 כדורים חוזרים, אדאמס קלע 14 עם 13 ריבאונדים ו-5 אסיסטים, מלטון קלע 13 וביין הוסיף 11 נקודות ב-3/11 מהשדה.
אצל הפליקנס, מקולום קלע 30 עם 7 אסיסטים, ולנצ'יונאס קלע 19 וחסם פעמיים, אינגרם קלע 18, הייז קלע 13 והרננגומז הוסיף 12 נקודות.
פיניקס סאנס (47- 10) – לוס אנג'לס קליפרס (29- 31) 103- 96:
לפגוש את שתי הקבוצות הטובות בליגה בהפרש של 24 שעות זו משימה קשה ביותר, אך הקליפרס עמדו בה בגאון, בעיקר הגנתית, גם אם את המשחק הזה הם לא הצליחו לנצח בסופו של דבר. הקליפרס פתחו מעולה הגנתית, אך בוקר קלע 13 מתוך ה-22 של הסאנס ברבע הראשון ושמר אותם בתמונה, כשבהמשך אייטון ופול נכנסו לעניינים וסייעו לבוקר להעביר את היתרון לידי אלופת המערב.
ברבע השלישי גם ברידג'ס הצטרף לשחקנים הבולטים בפיניקס, וההפרש הגיע כבר לשיא של 13, אך הקליפרס לא ויתרו ו-2 שלשות של קנארד הובילו ריצה שצמצמה לנקודה בלבד את ההפרש. רג'י ג'קסון גם השלים מהפך לרגע, אבל אז פול לקח על עצמו את המשחק והיה אחראי בקליעה או אסיסט לכל אחד מסלי הסאנס בדקות האחרונות, למעט קליעת עונשין אחת של בוקר, בזמן שההתקפה של הקליפרס לא פגעה בקלאץ'.
בוקר הוביל את פיניקס עם 26 נקודות ו-3 חטיפות, ברידג'ס קלע 19, 12 מתוכן ברבע השלישי, פול קלע 17 עם 14 אסיסטים, אחרי שעמד על 10 ו-10 בסיום הרבע השלישי, ואייטון רשם דאבל תריסר.
אצל הקליפרס, מוריס קלע 23, באטום קלע 18 עם 7 ריבאונדים, ג'קסון קלע 14 ב-7/26 מהשדה עם 8 אסיסטים ו-2 חסימות, זובאץ' קלע 12 עם 13 ריבאונדים ו-5 אסיסטים וקנארד הוסיף 11 נקודות.

הגיע הזמן שאני, בתור אוהד הסלטיקס, אודה לאודוקה. לקח זמן לקבוצה להתחבר, אבל הגנה כזו לא נראתה בעיר מאז ימיו של ביל ראסל (אולי, אפילו לא הייתי בשא"ש בימיו).
תודה רבה לשניכם על הסיקור
איזה שנה גרועה יאללה.
לא מספיק הלייקרס לפחות התנחמתי שבוסטון לא פחות גרועים,ועכשיו אנחנו נשארנו גרועים ובוסטון עפים לקראת לנצח את המזרח.
תכלס יש שלוש קבוצות שבגדול יותר טובות מהם אבל 2 יש עליהם סימני שאלה גדולים מאוד ואחת היא באמת אגוז קשה אבל איך שבוסטון נראים הם יכולים לעבור אותם.
שנה מבאסת.
נסיים במשפט של דה שוט
בלוקה ננוחם
ראסל כבר לא מפחד מטרייד אז הוא ישתדרג מקטסטרופה ללעיתים סביר
מה קרה, הפכת לאופטימי?
אל תיפול רוחך חבריקו
בוסטון נהדרים אבל יתקשו לעבור סיבוב שני אם בכלל יגיעו לשם. שיקאגו, פילי, באקס ונטס – חזקות מהם (שיקאגו עם ביתיות).
לגבי הלייקרס סלך – רק פיניקס יוכלו להם בסידרה – בהינתן בריאות. תברחו מהם כמו מאש – ויהיה בסדר
צודק שבוסטון כרגע פחות טובה מהמתחרות אבל לך תדע מי מהן תגיע בריאה ובאיזה מצב, וגרף השיפור בלי עין הרע, נראה מצויין. וייט ימשיך להשתלב, הצעירים עוד לא הגיעו לתקרה שלהם, המאמן לומד… גם בבוסטון יש עוד הרבה לאן לעלות.
צודק אברי חו״ח נו דיסריספקט 🙂 אתם משחקים נהדר. אני חושש שבפלייאוף בהינתן בריאות של היריבות אתם קצת חסרים בסטאר פאואר ו/או ביתיות. עדיין יש לכם פוטנציאל נהדר ומאמן טוב 🙂
שיקגו בוסטון עוברים בלי להתאמץ בכלל.לגבי שלושת האחרים אז כמו שאמרתי ברוקלין ופילי מה שנקרא המון פוטנציאל אבל לך תדע מה ייצא מהתבשיל.
בגדול יש להם משוכה אחת חזקה מאוד בדמות מילווקי.
לגבי הלייקרס מצטער אבל לא מאמין לתיאוריה שרק פיניקס ינצחו אותנו.
אני בן אדם שלא מאמין בניסים בכדורסל ואם הסרחת כל השנה אתה לא פתאום בפליאוף. תתחיל להתבשם בריחות נפלאים.אם היית מסריח כל העונה אז גם בפליאוף תהיה מסריח
שיקאגו עוברים את בוסטון במצמוץ קל
לא יודע,לא מחזיק כל כך מהריצה היפה של שיקגו.מרגיש לי שבפליאוף הם יתרסקו,אולי בגלל ההיסטוריה של דרוזן אולי בגלל שלוין גם לא הוכיח את עצמו כשחקן של פליאוף(תכלס לא היה לו הזדמנות עד עכשיו)
איך שחקן שאף פעם לא היה בפלייאוף יכול להוכיח את עצמו כשחקן פלייאוף?
התכוונתי שהוא לא הצליח עד היום להגיע לפליאוף כשחקן מוביל (או בכלל) ולכן הוא לא הוכיח את עצמו
אני גם לא מחזיק מהבולס אבל את בוסטון ספציפית הם יעברו 🙂
תאמין לי יניב, רמת המבסוטיות שלי בימים אלו בעננים.
רזי עושים לך פה שמיכה עם אידיוטקה אבל זה בסדר הוא היה ונשאר אידיוטקה. ההגנה של בוסטון תמיד היתה טובה והשיפור העיקרי בהתקפה זה בעיקר טייטום שמתחיל לחזור לעצמו זה לא קשור לאידיוטקה זה קשור לבראון שחזר לסגל סוף סוף. כשבראון משחק עם טייטום יש בנוכחות שלו במגרש משהו שמרגיע ומפקס את טייטום לדעתי הרבה כבוד שהוא רוחש לו ובצדק אלה שני שחקנים מעולים. אני שמח שבוסטון לא ויתרה על אף אחד מהם. הבנתי שסמארט נפצע אחרי 12 דק של משחק אני מאחל לו החלמה מלאה אבל איטית ככל האפשר כדי שנראה את הקבוצה הזאת סוף סוף קצת בלעדיו. פריצ'ארד ב 18 דק היום נתן 7 אסיסטים דרק ווייט זו טעות אדירה של הספרס הוא מוסיף לבוסטון מימיד שמאוד היה חסר לה.
מתי שהוא הרצף ישבר אבל בוסטון ללא ספק מחממים מבערים. מה חסר להם? לדעתי כלום. אמרתי את זה גם בשיא תקופת ההפסדים שלהם.
לגבי שארלוט כשהם משחקים בלי הייווארד הם כמו עדר בלי רועה. קצת כמו כריס פול לפיניקס. קשה קשה. לא ציפיתי מהם לכלום השנה למרות שממש אוהב לראות אותם כי הם עדין רחוקים מבחינת הטיים ליין להיות איום אמיתי ואין להם באמת סנטר (הארל מצוין כמחליף אבל הוא נמוך מידי פלמילי לא שווה כלום).
קאט נתן היום משחק לפנתאון כל מי שחושב שהוא לא אולסטאר לא יודע על מה הוא מדבר מדובר בשחקן ענק. מומלץ לראות את הדקות האחרונות של המשחק ואת ההארכה כדי להבין כמה השחקן הזה יחודי.
תודה עמיחי.
ואפשר גם להודות שאודוקה עושה עבודה מצויינת, ושמותר להפסיק עם הכינוי הבאמת די מיותר הזה.
הוא סוף סוף הבין שהוא צריך לדרוש מהשחקנים מספר דברים. קודם כל הגנה שכמעט לא היתה קיימת בהתחלה וחוץ מזה נתן בראש לסמארט ולטייטום שיזרקו פחות ויכנסו יותר פנימה. זה ניכר ויש תוצאות כשהסלטיקס עם ההגנה הטובה בליגה במשחקים האחרונים. כשלא מכריחים זריקה, מחפשים את השחקן החופשי והולכים יותר פנימה הטבלה לא משקרת.
לגבי בראון-טייטום, הם כמו אחים, אוהבים זה את זה וביחד גם מחוץ למגרש. טייטום הוא גרופי של בראון ואני חושב שלא ניתן להפריד ביניהם וכך אולי הסלטיקס יצליחו להחזיק בהם כשכל פעם מאריכים לאחד ואחרי כן לשני את החוזה.
כל מילה על סמארט, שיקח תזמן ויחזור לפליאוף. אולי סוף סוף נרוויח את פריצארד שהיה מעולה בליגת הקיץ וגם את נייסמית. צריך לזכור שהשנים רצו מול החמישייה השלישית של פילי….
וויט מעולה בהגנה ובחדירות, בשלשות הוא לא הראה איזהשהוא כישרון.
אתה שואל מה חסר? הצלע השלישית, לדעתי קאט. תביא אותו ובוסטון קבוצה לאליפות.
כבר אמרו לפני שציפי משחק יותר מדיי דקות וזה יכול להתנקם בסאנס. אם הוא נפצע לפני או במהלך הפליאוף אפשר למחוק את העונה הזו של הסאנס.
קדימה רזי, קדימה, לא עולה לך כסף, תגיד מילה טובה על המאמן בוא נראה אותך.
הנה אמרתי מילה טובה על המאמן אבל עדיין לא מתרצה.
הם צריכים להיות ב 3 המקומות הראשונים בשביל שמאמת אאמין באיש על הקווים.
ומשעשע אותי הקרדיט הבלעדי לטייטום ובראון. כשהפסידו זה היה בגלל המאמן (וטייטום כמובן לא פגע רק בגללו) אבל כשמנצחים זה בזכות השחקנים?
אך ורק לטייטום ולבראון. לא למאמן בכלל.
מאמן לא יכול לתת לשחקן כמו טייטום להתפרע כמו שעשה בתחילת העונה (למעט מקרה שהחליט שהוא נותן לו לעשות ככל העולה על רוחו כדי לפתח שחקן כמו למשל מה שההוקס עשו בשנה הראשונה עם טריי יאנג). השיפור אצל טייטום ארע רק אחרי כמה משחקים שבראון חזר. ואני מתחבר למה שרזי כתב למעלה – זה בעיקר הרבה כבוד שיש בין שניהם. וחוץ מזה הדוק כן אמר מילה טובה עליו בתחילת מה שכתב תקרא את המשפט הראשון – מילה שאני עדין לא אומר עליו. אצלי הוא נשאר לעת עתה אידיוטקה כי הוא באמת אבל באמת עשה המון שטויות לפחות בהתחלה.
יכול להיות שהכינוי הזה ירד כשאני אראה משהו אמיתי בבוסטון שקורה בזכותו. עד לרגע זה לא ראיתי. לדוגמא? ההתעקשות לשחק עם סמארט כפוינט גארד.
השיפור בבוסטון התחיל באותו יום שהבוט אמר שבוסטון פתוחה למו"מ על כל השחקנים חוץ מבראון וטייטום. אז התחיל השיפור שחקנים הבינו שהתחת שלהם בוער – בעיקר ההוא שקוראים לו סמארט – והתחילו לשחק ולשים גוף על המגרש. זה לא עבודה של מאמן. זה פחד. לדברים יש דינמיקה וזה ממשיך עכשיו.
מקוה שזה ימשך קדימה גם. אין לדעת.
בכל מקרה אני הראשון שאקרא לאודוקא אודוקא ביום שזה יגיע לו. נקוה.
הלכת קצת רחוק..
בוסטון מציגה הגנה בין הטובות של הליגה ולאודוקה מגיע המון קרדיט על זה.
תחילת העונה שלהם הייתה קצת מקרטעת וזה בסדר גמור ביחס למאמן שזאת העונה הראשונה שלו וקיבל קבוצה שג"כ לא הבריקה יותר מדי בעונה שעברה ועכשיו במאזן יחסית טוב,מכאן ועד לקרוא לו אידיוט בכל משחק ורק להתלונן עליו זה מוגזם ומופרך לחלוטין.
ההגנה של בוסטון זה לא דבר חדש. זה תמיד היה.
או במילים אחרות קשה לי לזקוף את זה למאמן החדש שלהם (אידיוטקא. טוב אודוקא שאנשים פה לא יתעצבנו אני בן אדם גמיש ואוהב אדם).
זה קל נורא להגיד "ככה זה תמיד היה" אבל שנה שעברה ההגנה שלהם ממש לא הייתה שם ואחד הדברים שסטיבנס ציין כגורם בהחלטה לשכור אותו היה להחזיר את הקבוצה להיות חזקה בהגנה.
אז תן לו את הקרדיט איפה שמגיע. בינתיים בהתקפה הם ממשיכים להיראות לא משהו שאגב גם על זה אפשר להגיד "זה תמיד היה ככה"
לא נותן לו על זה קרדיט. שנה שעברה זו לא היתה שנה מייצגת וכמו שאמרת בעצמך המטרה היתה להחזיר את מה שכבר היה – ומה שהיה מבוסס על הליבה של אותו סגל שיש היום. בוסטון כרגע אחרי הריצה שלהם נמצאים במקום הטבעי שהם צריכים להיות מבחינת הכשרון שיש להם בסגל. זו בודאי קבוצה שצריכה לעשות פליאוף. מאמן טוב (מאמן טוב זה מאמן שמוציא מהסגל שלו יותר ממה שהוא שווה ולא פחות) – יכול בתנאים מסויימים ללכת לפחות עד לגמר איזורי. זה המבחן. דרך אגב לא מצפה לזה השנה אבל יכול להיות ששנה הבאה. נקוה.
איזה ליבה של אותו סגל? אחת הבעיות בבוסטון היא חוסר היכולת ליצר רציפות. אז נכון סמארט,טייטום ובראון שם תמיד אבל מסביבם מתחלפים כל הזמן שחקנים. כאילו הגנה זה משהו שרק צריך להגיד יאללה תעשו כמו שעשיתם פעם. לך תמשיך להריץ דחקות עם המומחה הגדול לאימון.
הליבה זה טטיטום בראון וסמארט והורפורד שהיה גם חלק מאותה קבוצה גם חזר. הטיים לורד בטוח לא אמור להיות בעיה הגנתית. מתעלם מהעקיצה כי יודע שקשה לך בלי זה.
הורפורד שנתיים לא שם – אתה לא יכול להתייחס לשחקן כזה כליבה. זה בהחלט עוזר שהוא מכיר אותם אבל כאמור זה לא סוויץ שאתה מדליק ומכבה זו קבוצה אחרת לגמרי ולהגיד "זה כבר היה שם" זה כמו להגיד "לא מרגיש את המשחק". זו אמירה שאין לה שום אחיזה.
זו אמירה שאין לה שום אחיזה: לדעתך. לשמחתי הרבה יש לי את דעתי. אחד הדברים שאני הכי אוהב אצלי. נו טוב שיהיה יום מצוין.
יש לך הגדרה מעניינת לתמיד היה
2022 – 105.4 (הורפורד חוזר)
2021 – 112.5
2020 – 107 (הורפורד עוזב)
2019 – 107.8
2018 – 103.9 (טייטום רוקי, כלומר פעם ראשונה שה"ליבה" כביכול קיימת) (בראדלי עוזב) (קראודר עוזב)
2017 – 108.4 (בראון רוקי) (הורפורד נוסף)
2016 – 103.6
2015 – 104.5 (סמארט רוקי) (קראודר נוסף)
2014 – 107.7 (עונה ראשונה של סטיבנס)
2013 – 103.3 (עונה אחרונה של גארנט)
ברור שזה לדעתי – כל מה שאני כותב הוא לדעתי (או שצריך לציין את זה?).
לא. לא צריך לציין את זה. צודק. שיהיה יום מ ש ו ב ח.
טוב שלא נתת על זה קרדיט בכלל.
לפי איך שפתחו את העונה לאודוקה בכלל לא היתה הגנה. הקבוצה רצה כמו מטורפת כשכל דכפין דוחף והם מנסים לעמוד בקצב. מאז קריסמם שינו לגמרי את המשחק. יש פחות הירו בולס וסמארט כבר לא זורק 9 שלשות למשחק. מניח שהיו שיחות והוחלט על שינוי שאנחנו רואים. מדוע לא ראינו סגנון כזה של משחק מתחילת העונה? החלטות צוות אימון.
אתה מצליח קצת לבלבל אותי.
הרי אתה טוען שהמאמן זה בכלל לא פונקציה חשובה וכל מאמן רק תיתן לו את השחקנים הנכונים והוא יזכה במולטי אליפויות.אפילו עז אם אני זוכר נכון
אז מה פתאום אתה מגן על המאמן שלכם?
הרי תשים כל אחד אחר ותקבל אותו דבר כי הכל תלוי בשחקנים ולא במאמן.
אף פעם לא אמרתי את זה . אתה מבלבל בני לבין שמעון. מאמן זה מקצוע ולוקח הרבה זמן ללמוד אותו.
דרך אגב לגבי אודוקא (אברי זה רק בזכותך) אני בטוח שהוא עשה כמה דברים בחייו לפני שקיבל את בוסטון ובטוח שיש לו מה לתת רק שבנתיים לא מי יודע מה רואים את זה. כמו שאמרתי ההגנה של בוסטון – זה תמיד היה טוב ברמות כאלה או אחרות. מאוד מפריעה לי באופן אישי ההתעקשות שלו על סמארט בפוינט אתה רואה הרבה פעמים שהוא פשוט לא יודע מה לעשות עם הכדור זה לא התפקיד שלו. זה נכון שאם הוא יהיה טוב ויצליח להתפתח (אמן) אז בוסטון מרוויחה פוינט גארד שהוא גם שחקן הגנה מעולה וגם קלעי שלשות לא רע (השנה לא רואים את זה אבל בדרך כלל הממוצעים שלו יותר טובים מהשנה וניצן לו על זה קרדיט). המבחן אם זה הצליח או לא יהיה בשנה הבאה בכל מקרה למעט ניצוצות פה ושם מרגישים שזה לא תפקיד טבעי בשבילו. אין לו ראיית משחק מצויינת מידי פעם הוא מוסר משהו שמפיל מהכסא אבל זה לא קורה הרבה – אבל שוב זה דורש פיתוח אני מניח שהם יודעים מה הם עושים רק שבנתיים זה לא מי יודע מה מוכיח את עצמו.
זה היה מכוון לאברי
אתה כנראה קצת שכחני וטיפה'לה דמגוג, כי זה לא היה הדיון וזה לא מה שאמרתי, אז אם אתה מתכוון להמשיך ככה אולי עדיף שנסגור את זה כאן כי אין לי סבלנות לזה. הטענה שלי היתה שבקבוצות עם סגלים היסטוריים, גם מאמן ממוצע היה עושה את העבודה.
אני חושב שאנשים מבלבלים בין פוינט גארד לרכז. ממה שאני ראיתי את בוסטון השנה הם לא שיחקו בכקבוצה אלא בבידודים מקסימופ חדירה והוצאה החוצה. לא היה שם רכז. יכול להיות שהיה מישהו בעמדה שמכנים אותה פוינט גארד כיום אבל אין היום עמדות אמיתיות. גרין רכז, לברון רכז, יוקיץ' רכז. רכז זה מי שמנהל את ההתקפה, לא הגארד שנמצא בעמדת הפוינט גארד.
תודה עמיחי,
בוסטון ידברו בפלייאוף, יופי של קבוצה.
לפילי יקח זמן עד שבכלל נדע אם הם רציניים.
תודה חברים.
וואו, נראה שהפלייאוף במזרח הולך להיות מרחץ דמים.
אחלה סיקור
תודה
מקווה שהפציעה של אדוארדס לא רצינית…. עד שמשהו מחמם את הלב קורה במינסוטה….
🙂
לפי החגיגות שלו אחרי הניצחון זה לא רציני
אלוף אתה 💪
תודה על העדכון
איפה נפצע? לא ראיתי.
ראיתי בבוקס סקור שהוא שיחק רק 17 דקות, אז בדקתי בטוויטר ושם ראיתי ציוץ שהוא ירד לחדר ההלבשה
תודה רבה. אחלה סיקור. בכלל מגיע לעמיחי – כל הכבוד, אתה כותב כמעט כל יום.
סחתן על בוסטון והמאמן שלהם שמסתבר שהוא לא כ"כ גרוע. סתם לא נתנו לו מספיק זמן או סגל בריא ובכושר.
בנוסף, עשו מהלכים טובים מאוד בחלון הטריידים
נראה מה יהיה בפלייאוף.
מצטרף אליך בנוגע לעמיחי – הוא עושה עבודת חיל, ההשקעה ניכרת.
תודה
+++
בס"ד
תודה רבה, נהדר