סיקור מהשטח לחצאי גמר גביע המדינה / עמיחי קטן, שחר צ'קוטאי ותומר גבעתי

עמיחי: בתחילת השבוע התקיימו שני משחקי חצי גמר גביע המדינה – בראשון היה המשחק של בני הרצליה נגד הפועל חולון ובשני הדרבי הגדול של תל-אביב – הפועל נגד מכבי. אנו מודים לאיגוד הכדורסל שהעניק לאתר הופס 2 מקומות ביציע העיתונאים, אותם ניצלתי יחד עם שחר צ'קוטאי ביום ראשון במשחק של חולון והרצליה ויחד עם תומר גבעתי בדרבי הגדול ביום שני.

הפועל חולון – בני הרצליה 63- 83 / שחר צ'קוטאי ועמיחי קטן

עמיחי: שעה ורבע לפני תחילת המשחק כבר הייתי באולם והתחילה שיחה בין הכתבים שכבר היו בפנים. ההערכה הייתה שיהיו הרבה מקומות פנויים אצלנו שיתמלאו רק בדרבי ואולי בגמר, ובינתיים יכולתי להתמקם קצת יותר טוב ממה שהכרטיס שלי שווה, וכך עשה גם שחר שהצטרף לא הרבה אחרי זה. אנחנו ישבנו די קרוב לקהל של חולון שסיפק הופעה מרשימה לפני הפתיחה וברוב שלבי המשחק עצמו.

היציעים של חולון מלאים. של הרצליה קצת פחות…
צילום – עמיחי קטן

מהלך המשחק: פתיחה מסחררת של הרצליה בראשות אונואקו שקולע את 9 הנקודות הראשונות תוך 4 דקות ברפרטואר מגוון של קליעות עונשין, מהצבע ושלשה. שלשה של סנדי כהן מגדילה כבר את הפער ל-12 -4. וגודס לוקח פסק זמן. חולון יוצאת מפסק הזמן עם מהלך טוב וקולעת סל, אך סנדי כהן מגיב עם שלשה ועבירה, מהלך שמתחיל ריצת 11- 0 וזה כבר 23- 6 לכחולים אחרי כמעט 8 דקות. פניני קלע 5 נקודות וההפרש ירד קצת ל-26- 13 בסיום הרבע הראשון.

שחר: אין לחולון כלים להתמודד עם הגובה והגודל של הרצליה בצבע. קייזר רזה מדי וזאק כבד מדי.

עמיחי: למשחק הזה אני הגעתי עם מטרה עיקרית – לראות זריקות עונשין של אונואקו ולצלם אותן. כבר במהלך ההתקפי הראשון של הרצליה זה התגשם. עכשיו צריך רק לקוות שזה יקרה במחצית השנייה – בסל שיותר קרוב לאיפה שישבנו.

מהלך המשחק: לקח להרצליה כמעט 2 דקות לעלות על הלוח בפתיחת הרבע השני, אבל חולון לא ניצלו את זה מספיק וקלעו 4 בלבד. קמפ עצר את הסחף עם 2 נקודות ואחרי חצי דקה אונואקו חזר מהמנוחה שלו במקום אנדי ואן-וליט. הסל של קמפ שהוזכר קודם התחיל ריצת 12- 2 של הרצליה שמצאו את עצמם פתאום ביתרון 19, לפני שג'ונסון ובורדיון צמצמו ל-15. אונואקו, קמפ וסנדי כהן הובילו ריצת 8- 0 ויתרון שיא של 23, אבל חולון צמצמו לקראת המחצית ושלשה של מנקו קבעה 50- 32 כשחולון עוד יוצאים קצת בזול.

עמיחי: ההצגה של אונואקו הזכירה לי את דיימון סימפסון במדי ראשל"צ נגד הפועל ירושלים לפני 3 שנים (28 ו-20). כבר אחרי 4 דקות טרחתי להזכיר את זה לכמה מהכתבים שישבו ליד.

מהלך המשחק: חולון עברו להרכב נמוך בתחילת המחצית השנייה, וזה עבד להם לא רע הגנתית, אבל פחות התקפית. רגלנד ניסה להשאיר את חולון בפער מחיק לאורך הרבע השלישי, אבל שון דאוסון קלע 5 רצופות בוירטואוזיות וסנדי כהן קבע יתרון 69- 43 להרצליה בסיום הרבע השלישי.

שחר: גודס ניסה לגוון ושם את ג'ונסון על אונואקו, זה עבד קצת יותר מהצפוי בהגנה, אבל התקפית לא הייתה תנועה, כך שאי אפשר לבנות רק על ההגנה. הקהל הסגול מתחיל להשתולל ולצעוק אל עבר הספסל של הקבוצה. הרצליה משייטת לגמר אחרי תצוגת תכלית.

עמיחי: במחצית השנייה לקחו כמה דקות עד שהגיעו זריקות העונשין של אונואקו. הפעם זה היה קרוב יותר אלינו, וגם לקהל של חולון ואל שריקות הבוז, אבל סטיב זאק גם ניסה להסתיר לי…

מהלך המשחק: טיירוס מגי פתח את הרבע האחרון עם 3 שלשות רצופות, אבל אלו היו הנקודות היחידות שלו במשחק. הרצליה אמנם קלעו 2 בלבד ב-5 הדקות הראשונות של הרבע האחרון, אבל חולון נשארו רק עם 3 השלשות בכמעט 6 דקות. דקות הסיום הוקדשו להעברת זמן, החטאות והקהל של חולון שעשה מהומות ליד הספסל של קבוצתו.

את הרצליה הוביל צ'ינאנו אונואקו עם 21 נקודות ב-6/10 מהשדה, 1/2 לשלוש ו-8/10 מהעונשין, 6 ריבאונדים, 4 אסיסטים ו-3 חטיפות, כשהוא גם סוחט 10 עבירות, דאוסון קלע 15 ב-6/11 מהשדה ו-2/3 לשלוש, יחד עם 6 ריבאונדים, סנדי כהן קלע 14 ב-5/10 מהשדה ו-2/4 לשלוש, קמפ קלע 13 עם 6 ריבאונדים, 3 חטיפות ו-2 חסימות, הוקר קלע 12 עם 8 ריבאונדים ו-9 אסיסטים, באב הסתפק ב-2 שלשות שהן 6 נקודות, ואן-וליט קלע 2 והצעירים קרביץ וסהר טעמו קצת פרקט ללא נקודות.

השחקן היחיד שיכול לרשום לעצמו הופעה חיובית בחולון הוא ג'ו רגלנד עם 25 נקודות ב-10/18 מהשדה ו-3/6 לשלוש, יחד עם 6 ריבאונדים ו-9 אסיסטים. חוץ ממנו, מגי קלע 9, מנקו וג'ונסון קלעו 7 כל אחד, פניני קלע 5, קייזר קלע 4, ברודיון וזאק קלעו 3 כל אחד ועידן אלבר טעם מעט פרקט בסיום ללא נקודות.

שחר: בסיום דיבר מאמן חולון על כך שהם לא הצליחו להניע את הכדור וכל הכבוד להרצליה שהוציאה אותם מהשטף. הוא גם רמז שהשופטים לקחו חלק בהוצאתם מהקצב בעקבות עבירות רבות (24 -11 לטובת הרצליה) שנשרקו לצד הכחול. רפי מנקו, שחקן חולון אמר: "זה לא מגיע לאוהדים שלנו ולא לנו".
נציגי הרצליה, שון דואסון והמאמן אורן אהרוני, עלו מיד אחרי ואמרו: המיקום שלנו בטבלה לא מקרי, אנחנו יכולים לנצח כל קבוצה בליגה וכך גם עשינו. אנחנו מגוונים וחזקים. אהרוני החמיא לסנדי כהן ואמר שהיה לו משחק טוב גם בהגנה.

עמיחי: אחרי המסיבה הגענו ליציאה ליד שער 9, והתברר שהיא נעולה. מיד אחרינו העיתונאים הגיעו גם כמה שחקני חולון שרצו לצאת לאוטובוס שלהם שחיכה שם בחוץ, והתעכבנו יחד איתם כ-2-3 דקות. מכאן אני נסעתי להקרנה משפחתית של הסופרבול ואחרי זה כמה שעות שינה בבוקר לפני הדרבי הגדול.

הפועל תל-אביב – מכבי תל-אביב 90- 80 / תומר גבעתי ועמיחי קטן

היכל הספורט ביד אליהו, 14.2.22.
צילום – תומר גבעתי

עמיחי: מרבית הטקסטים הקשורים למכבי בכדורסל הישראלי נכתבים מנקודת מבט של מי שתומך בה, בין אם מדובר באוהדים מוצהרים או אחרים שהם קצת פחות כאלה. גם אני לוקה באהדה לאלופה והנציגה הקבועה של ישראל ביורוליג, אז הפעם תקבלו הקדמה ארוכה מאת אוהד הפועל ירושלים שהצטרף אלי היום.

תומר: לא לפחד מהפחד

היכל הספורט ביד אליהו על גלגוליו השונים הפך לאורך שנים לאחד המגרשים הביתיים והמאיימים באירופה. הקבוצה על המגרש שמציגה יכולת טובה מאוד במשחקיה הביתיים, והקהל שיושב קרוב, ממלא את ההיכל ונותן דחיפה משמעותית הוא כלי מרכזי ונשק התקפי של הצהובים. לאורך שנים הקבוצות היריבות הפסידו את המשחק כבר שנשמע הבוז הצורם בעלייה לפרקט והלחץ החל לתת אותותיו. בשנים האחרונות המגמה השתנתה וקבוצות בליגה המקומית ובאירופה מנצחות בהיכל כדבר שבשגרה. עבור עבדכם נאמן, המאזן כאוהד יריב ביד אליהו שלילי ומרגיש כמו אחוזי העונשין של בן סימונס ביום רע. מזלי הרע ביד אליהו הגיע לשיאו לפני עשור אם זכרוני אינו מטעני, כשצפיתי בהפסד של נבחרת ישראל בטניס בהיכל.

הפועל תל אביב מודל 2022 היא הגירסה המודרנית למכסחי השדים. האדומים מחזיקים בסגל 4 זרים בלבד, אך מדובר בזרים מנוסים ומוכשרים ששיחקו בעבר בליגה המקומית, והפגינו יכולת גבוהה מאוד. מונהגים על ידי ג'ייקובן בראון (בוגר טקסס), ג'יי פי טוקוטו (בוגר צפון קרוליינה), ג'יימס יאנג (בוגר קאנטקי, בחירה 17 בעברו) וג'וש אואנס (בוגר סטנפורד) החבורה המגובשת והלוחמת של דני פרנקו עלתה על הפרקט ביד אליהו במטרה לנצח את מכבי בפעם השלישית ברציפות בתוך חודשיים. הפעם האחרונה שהאדומים גברו על הצהובים שלוש פעמיים ברציפות באותה עונה הייתה בשנת 1969, כשאביו של כותב שורות אלה טרם נולד.

אחת הקלישאות המפורסמות בספורט הישראלי אומרת- לדרבי חוקים משלו. גם הפעם קלישאה זו לא איכזבה. אחד עשר אלף הצופים והצופות שמילאו את היכל הספורט ביד אליהו באדום וצהוב זכו לצפות באחד המשחקים הטובים בשנים האחרונות.

שעתיים ורבע לשריקת הפתיחה, בשעה 18:45 שעון הרצליה, יצאתי מביתי בדרכי למשחק חצי גמר הגביע המדינה בין היריבות המיתולוגיות מתל אביב. התכונה הרבה לקראת המשחק הורגשה כבר בפקקי הענק שליוו את הבאים לתל אביב. לאחר זחילה של שלושת רבעי שעה בדרכים המכונים בישראל כבישים מהירים הגעתי לאזור ההיכל והתחלתי במשימה קשה אף יותר מלהוציא את הכדור מהיד של סקוטי ווילבקין – למצוא חניה בתל אביב. חניוני הקבוע למשחקים בהיכל היה מלא עד אפס מקום ונחיל בני אדם הלך בדרכו להיכל כשעה וחצי לפני המשחק.

כעבור חצי שעה של חיפושים מצאתי חניון קטן ומפוקפק שתמורת מחיר מופקע ישמור אישית או אזורית על רכבי. שומר החניון הסתכל עלי וצחק- "בחורציק, תחנה בנכים, עלי, בלילה אין נכים". לאחר דין ודברים קצר והעברת דמי השבחה מופרזים לבעלי מגרש החנייה יצאתי בהליכה קלה לכיוון ההיכל. בדרכי להיכל פגשתי אוהד צהוב שבא למשחק עם שתי בנותיו. מנצחים בקלות הוא אמר לי. אוהד אדום שפגשתי בחוץ אמר לי, "שקט אל "תנאחס" אותנו, מפסידים היום" כאלה הם האדומים, פסימיים, ואילו צהובים אופטימיים.

עמיחי: באוטובוס שהוביל אותי להיכל פגשתי כמה ילדים אוהדי מכבי שתכננו להצטרף לגייט 11. שוחחתי איתם קצת על המשחק ועל ספורט באופן כללי, ונראה היה שהם די אופטימיים בנוגע למשחק, אם כי חוששים באופן ספציפי מג'ייקובן בראון.

תומר: כשעה לפני ההתמודדות נכנסתי להיכל וצפיתי בשחקני שתי הקבוצות מתחממים.

סקוטי וילבקין מתחמם
צילום – תומר גבעתי
קינן אוונס מתחמם
צילום – תומר גבעתי

עמיחי: האווירה הלוהטת בהחלט הורגשה, יחד עם מגוון של שירי פורים לכבוד פורים קטן שחל בדיוק, אבל עם טוויסט קטן בו הרעשנים והחג הופכים לכל מיני קללות נגד הפועל. את השירים של הפועל היה קשה יותר לשמוע בשלב הזה, אבל כשהיה אפשר קיבלתי את התשובה הברורה שאין שם שירים עדיפים או משהו בסגנון. בהמשך הקהל של הפועל גם יזרוק חפצים לפרקט ויעצור לכמה רגעים את המשחק.

תומר: ההזדמנות שניתנה לי לסקר את המשחק אפשרה לי לחוות משחק כדורסל ראשון בישראל כצופה ניטראלי מהצד, שקבוצתו האהובה לא משחקת, וליבו וראשו מנותקים מהסיטואציה. בכך זכיתי לצפות במשחק כדורסל שלם בישיבה ללא כל לחץ או מעורבות רגשית. בפרפרזה על דבריו של ראש הממשלה המנוח, מנחם בגין ז"ל במהלך מלחמת איראן עיראק- "בהצלחה לשני הצדדים".
האווירה בהיכל הייתה מחשמלת, כשקללות ואיזכורים למשחק הכדורגל שהתרחש בין הקבוצות רק יומיים קודם היו באוויר.

אבוקות ביציעי הפועל
צילום – תומר גבעתי

מהלך המשחק: הרבע הראשון נפתח, מכבי הפתיעה את הפועל הנמוכה עם הרכב שני גבוהים. פתיחה מהוססת של הפועל הובילה לריצת 13-5 צהוב בפתיחה כשהליכה נכונה של מכבי פנימה הובילה לבעיית עברות של סנטר האדומים, זלמנסון, שביצע 2 עברות ב 4 דקות הפתיחה והוחלף. מחליפו ג'וש אאונס עלה מהספסל והציג מפגן דאנקים מרשים, בזמן שכוכב הצהובים, סקוטי ווילבקין קלע 2 שלשות לטווח 4, אבל הפועל נשארים צמודים. 25- 22 למכבי בסיום הרבע.

תומר: מכבי מכתיבה את הקצב, מנגד הרבה אופי להפועל ת"א שעצרו יפה את הבריחה של מכבי בדקות הפתיחה.

עמיחי: מכבי מחטיאים הרבה זריקות עונשין וליי-אפים נוחים. בינתיים הם שולטים בקצב ובריבאונד ומובילים, אבל הם יצטרכו לקלוע טוב יותר, כי אחרת הפועל יצליחו לייצר מומנטום.

מהלך המשחק: מכבי שמרו על יתרון קטן לאורך כל הרבע השני, ואף עלו ליתרון 7, אבל ריצת 9- 2 אדומה קבעה שוויון 34. שוב מכבי שמרו על יתרון קטן, הפעם בזכות שלשות של אוונס את ווילבקין, ודקה לסיום המחצית דני פרנקו לוקח פסק זמן כשמכבי ביתרון 44- 39. זלמנסון יוצא מפסק הזמן עם שלשה, אוונס מחטיא שלשה מהצד השני ואיגור קולשוב סוגר את המחצית עם שלשה נהדרת שמעלה את הפועל ליתרון 45- 44, היתרון הראשון של האדומים במשחק.

תומר: הזרים של הפועל לא במשחק ומתקשים להשפיע, למעט בראון שהתחיל להתעורר ברבע הזה עם 5 נקודות רצופות במהלכי יחיד מרשימים.
יתרון הגודל של מכבי מורגש כשהצהובים שולטים ברחבות ובכדורים החוזרים בהתקפה. כשהפועל לא מתסדרת עם סקוטי מבחוץ ובצבע עם הגודל של ז'יז'יץ, אולם זלמנסון מפציץ מחוץ לקשת ושומר את האדומים במשחק. השלשה של קולשוב עם האזר העבירה את המומנטום צד.

עמיחי: השלשה של קולשוב הפכה את המומנטום לאדום ובהפסקת המחצית אני כבר רואה את הבריחה האדומה של תחילת המחצית השנייה. נשמע מוזר כשההפרש עומד על נקודה בלבד, אבל קשה לי לראות את מכבי מנצחים בשלב הזה. חוץ מזה, נתקלתי במסך טלוויזיה לידינו וצפיתי במכבי חיפה מפסידים לק"ש בכדורגל, סתם כדי לבאס אותי קצת לקראת המחצית השנייה.

מהלך המשחק: הסל הראשון במחצית הוא של רומן סורקין, אבל הפועל עונים עם ריצת 10- 1 ועולים ליתרון 8. סורקין מצמצם לרגע, אבל עוד ריצת 6- 0, ובסך הכל 16- 4, והפועל ביתרון 61- 50. ווילבקין יורה שלשה מהסוג שהוא אוהב ומצמצם קצת וזיזיץ' מנסה לעזור לו, אבל טוקוטו ובראון קובעים 65- 56 להפועל בסיום הרבע השלישי.

תומר: התעוררות הגנתית של הפועל ואנרגיות אדירות מהיציע האדום סוחפות את הקבוצה שנראית כמי שיצאה מלוע תותח מחדרי ההלבשה. כוכבי הפועל, בראון ויאנג, מתחילים להתעורר ותופסים פיקוד על המשחק. האדומים הפסיקו עם החילופים האוטומטים בהגנת הפיק אנד רול ומקשים על מכבי לייצר נקודות. ג'ייקובן בראון עם עוד סל גדול ומלחמה בשני צידי המגרש מעלה את האדומים ליתרון שיא של 11 נקודות.

עמיחי: מכבי ממשיכים להשאיר נקודות קלות בצבע ועל קו העונשין, וההגנה שלהם לא הייתה להיט בשום שלב של המשחק. רגעי ייאוש ראשונים נרשמו במחנה הצהוב כשיפתח זיו הוריד שעון והחטיא שלשת ניתור לאחור בלי שום סיבה הגיונית. מכבי עשו קאמבק באותו שלב בדיוק, אבל הפעם היה ברור שזה לא יקרה.

מהלך המשחק: המומנטום האדום רק מועצם ברבע האחרון כשההפרש כבר קופץ ל-13. סל של תומאס ושלשה של ווילבקין מצמצמים ל-8 ומכבי מקבלים הזדמנות לייצר מומנטום, אבל ווילבקין החטיא בחדירה לסל וקולשוב ענה עם סל משלו. אוונס ובלייזר ניסו לשמור על מכבי בעניינים, אבל שלשות של בראון ויאנג הקפיצו את ההפרש לשיא של 14. תומאס ענה בשלשה, אבל בראון מיד השיב לו עם סל ועבירה ומכאן זו הייתה רק שאלה של הפרש כשמכבי קצת צמצמו כדי שהמספרים יהיו עגולים בתוצאת הסיום – 90- 80 להפועל.

ג'ייקובן בראון הוביל את הפועל עם 30 נקודות ב-10/16 מהשדה, 3/6 לשלוש ו-7/7 מהעונשין, יחד עם 6 ריבאונדים, 9 אסיסטים ו-6 איבודים, כשהוא גם סחט 8 עבירות. כל זה הביא אותו למדד 39 יוצא דופן. אואנס קלע 15 ב-7/8 מהשדה, יאנג קלע 14 עם 7 ריבאונדים, זלמנסון קלע 10 ב-4/5 מהשדה, כולל 2/2 לשלוש, טוקוטו וקולשוב קלעו 8 כל אחד, כשהראשון מוסיף 9 ריבאונדים, טימור קלע 3, בני קלע 2 ותרם הגנה טובה על ווילבקין ואחרים ולוטן אמסלם שיחק 2:37 דקות כשהצעירים מתן חכמו וגידי שיפר עלו על הפרקט בשניות הסיום.

אצל מכבי, ווילבקין תרם את חלקו עם 23 נקודות ב-7/17 מהשדה ו-5/12 לשלוש, אוונס קלע 16, תומאס קלע 11 ב-4/11 מהשדה עם 2 חטיפות, זיזיץ' קלע 9 ב-2/8 מהשדה, יחד עם 12 ריבאונדים, סורקין קלע גם הוא 9, בלייזר קלע 4, קלויארו קלע 3, כמו גם ג'ונדי שעשה זאת ב-3/5 מקו העונשין, זיו קלע 2 וג'ייק כהן לא קלע בקצת פחות מ-4 דקות על הפרקט.

תומר: הרבע האחרון נפתח בהגנה חזקה של האדומים, ואילו מאמן הצהובים מבצע חילוף כפול אחרי דקה וחצי.
האדומים משחקים בביטחון ומקבץ סלים גדולים קובעים יתרון של 13.
הופעת ענק של בראון עם 30 נקודות (21 בחצי השני) קוברים את החלומות של הצהובים לחזרה למשחק וקובעים 14 הפרש אדום שתי דקות לסוף.
סיום המשחק 90: 80 הפועל תל אביב שנתן את האות לחגיגות של אלפי האדומים ביציע שחגגו ביציעים דקות ארוכות אחרי השריקה לסיום אל מול עיניהם המיואשות של הסדרנים שרק רוצים ללכת הביתה.

עמיחי: הפועל הרשימו אותי היום מנטלית. עמדו יפה מאוד בלחץ של הפתיחה והצליחו לעצור כל ניסיון קאמבק של מכבי. מהצד השני, מכבי החטיאו המון זריקות נוחות ועונשין, אבל מכבי נעו בין רגעים של חוסר אינטנסיביות הגנתית ובין רגעים של בלאגן ופאניקה.

תומר: בסיום המשחק ירדתי אל חדרי ההלבשה והקשבתי לקלישאות הרגילות של המאמנים והשחקנים במסיבת העיתונאים.

עידן זלמנסון עונה על שאלות העיתונאים
צילום – תומר גבעתי
מאמן מכבי, יאניס ספרופולוס, עונה על שאלות העיתונאים. אולי במשחקו האחרון
צילום – תומר גבעתי

עמיחי: דני פרנקו, מאמן הפועל, עקץ יפה את הכתבים כשהוא רמז לזה שרובם בטח מבואסים מזה שמכבי הפסידו, והתגובה הייתה גיחוך מאופק ומנומס. ג'ונדי רמז לזה שהוא לא קיבל מספיק דקות במשחק, והיה קונצנזוס בין אנשי התקשורת שהולכים לפטר את ספרופולוס עכשיו.

תומר: התמונה הסוריאליסטית של אוהדי האדומים אומרים תודה למאמן הצהובים שיצא אל מכוניתו בליווי מאבטחים ליוותה אותי כל הדרך אל רכבי.
הודעה שקפצה על צג מסך הנייד שלי מחבר קרוב ואוהד אדום ובא נכתב- היום, בניצחון הגדול הזה, הפסדנו את הגמר בחמישי. אלה הם האוהדים האדומים- פסימיים, מפחדים "מהנאחס".
שירו של המפורסם באוהדי הפועל ת"א, אריק איינשטיין ז"ל, "סע לאט" התנגן ממכשיר הנייד שלי והעלה במוחי מחשבות על הזמר הגדול, שמביט עלינו מלמעלה ושמח בחלקו ורואה את השינוי שעברה הקבוצה מאז ימיו.

"צבי אומר שקר לו בראש, תסגור איזה חלון
ואני חושב הפועל שוב הפסידה, ואיזה מסכנים האוהדים –
שאוכלים להם ת'לב.
סע לאט, סע לאט.
תן למחשבות לרוץ לכל הכיוונים,
לא יתחילו בלעדינו,
סע לאט, סע לאט.
נוסעים במכונית הישנה
לתוך הלילה הרטוב.
מחר אני אקום מוקדם,
תראה יהיה בסדר"

עמיחי: אני מודה שאני קצת חושש מגמר של הפועל תל-אביב נגד בני הרצליה בהיבט של כמות הקהל והאווירה, אבל מדובר ב-2 קבוצות ששיחקו נהדר בחצאי הגמר שלהן ושתיהן ראויות לתואר. נקווה למשחק טוב בגמר שישתיק את החששות שלי והפעם אני מקווה לתפוס תמונה טובה של כבוד נשיא המדינה, מר יצחק הרצוג.

לפוסט הזה יש 44 תגובות

  1. פוסט כתוב נהדר של שלושתיכם
    היה שווה לקרוא רק בשביל הרפרנס המדהים לשיר של אריק ז"ל. קנית אותי תומר

  2. אתם כולכם תותחים, כותבים בחסד.
    אבל, אני אשוב ואטריל: מדובר בחבורת אמריקאים סוג ז', הג'י-ליג של הג'י-ליג, שמשום מה משוחקת בארץ הקודש.
    איך ישראלים מוצאים בזה עניין? נשגב מבינתי.
    איך כספי ציבור מושקעים בדבר הזה? נשגב מבינתי.
    מה הקשר לכדורסל ישראלי (מלבד החולצות ומיקום האולמות)? נשגב מבינתי.
    איך אפשר להזדהות עם סגלים שמתחלפים כל שנה, ומגיעים שחקנים שמעולם לא שמעת עליהם? נשגב מבינתי.
    למה הציבור הישראלי ממשיך לתת לזה יד במקום לדרוש הגבלה של מספר הזרים? נשגב מבינתי.
    מה האנטרס להמשיך את כל זה? נשגב מבינתי.

    אני לא רוצה להשמע נוסטלגי אבל גדלתי ביציעים של שנות ה80 וה90 המוקדמות. הרמה לא היתה משהו אבל כל משחק היה מלחמה, האווירה היתה מחשמלת, השחקנים הכי זוטרים היו כוכבי תרבות (בטח ובטח אם גדלו בנוער) ועד היום אני זוכר מי ישב אצלנו על הספסל. זה עלה גרושים אבל החזיר לקהיליה בענק. מה שקורה היום, אני לא ממש מבין בשביל מה ובשביל מי זה טוב. כמו שאור כתב אתמול, יותר מעניין אותי לראות את ליגת התיכונים מאשר את זה.

    1. שמע אתה נודניק.
      אל תיקח את זה אישית.
      לא נעים ונוח לך להסתכל? לך תראה כדורסל מכללות.
      נהניתי מהחצאי גמר כמו רבים אחרים, במיוחד מהישראלים של הפועלתא ומצוות האימון הישראלי המעולה של הרצליה.
      למה אתה מבזבז זמן על תגובות חמוצות ומרירות כאלה? מיותר

      1. ובאותה מידה אתה הנודניק שכל משחק של מכבי ת"א באירופה מודד כמה שניות כל שחקן ישראלי שיחק ומתלונן.. אז למה אתה צופה?

    2. תודה אברי.
      יש הגבלה מאוד כבדה של מספר הזרים (ביחס לליגות אחרות באירופה), אבל מאז שהגיע לארץ השחקן הזר הראשון הם קיבלו כולם מעמד ושם של שחקנים טובים יותר, לרוב מעמד מוצדק ולפעמים לא. מעבר לזה, היום כל שחקן ישראלי מספיק טוב כדי להיות שחקן מוביל בקבוצת צמרת הולך לכסף הגדול יותר של אירופה – ים מדר, תומר גינת, תמיר בלאט ויובל זוסמן הם הבולטים היום – וזה בלי להתייחס לדני אבדיה כמובן.
      אני אישית שואף שהכדורסל בארץ ישוחק ברמה גבוהה ככל הניתן, וזה קודם עבורי למספר הישראלים המשחקים, אבל כל אחד וההעדפות שלו…

      1. אבל הרמה מאוד נמוכה עמיחי. בשביל רמה גבוהה יש נבא או ליגות אירופאיות. אם אין רמה לפחות שתהיה הזדהות, עניין ופיתוח כשרונות צעירים.

      1. יש שם סוג א, זה כמו שבנבא יש סוג א. בליגה הישראלית יש את המחליפים של הג'י ליג, רמה סוג ז. אין לי בעיה עם ליגות בינלאומיות, אבל צריך שתהיה הצדקה.

    3. אברי, אמנם באיחור קל אבל אני אתן לך את הסיבה העיקרית שאני הולך ורואה משחקי כדורסל ישראלי.
      .
      אני כילד לא הלכתי למשחקים, לא עניין אותי כדורסל ישראלי ורק מדי פעם ראיתי עם אחי מכבי תל אביב בימי חמישי. לעומת זאת ב-NBA שלטתי בצורה יוצאת דופן לאורך כל השנים.
      בשנים האחרונות התחלתי להתקרב לזה ולטעום קצת כדורסל ישראלי, וזה כדורסל די טוב. לא ברמה של יורוליג או NBA אבל הרמה די טובה. חלק מהשחקנים ששיחקו ב-NBA גם הביאו משהו נוסף. אז נכון שזה כמה רמות מתחת לליגה הכי טובה בעולם אבל זה קרוב יותר והקהלים בקבוצות החזקות טובות מספיק כדי לתת אווירה שממלאת אותך.
      .
      אישית לראות את כריס ג'ונסון או ג'ו רגלנד (שנתקענו איתו מחוץ לשער) או לפגוש את טירייוס מגי וחברה שלו (ישבה מאחורי באיזה משחק) בחולון לצד הקהל הדוחף. או לראות את ריינלודס ודריק ווילאמס עושים סוג של תחרות הטבעות ולראות את כוכבי הפועל ירושלים/ראשון לציון/הרצליה/גלבוע גליל וכו' מקרוב זה משהו שאין שני לו בארץ. ואם פתאום יש ישראלי שמצליח להותיר חותם זה עוד יותר מתוק. כמו סיפור טל דן שהמשיך לשחק למרות הפציעות וההצלחה של נמרוד לוי בגליל עליון או יפתח זיו/ים מדר/זוסמן/בלאט זה מסב לי גאוות יחידה.

      בשנה האחרונה התחלתי לעבוד גם בליגת הנוער ובליגת הנשים והרמה שם נמוכה יותר מהכדורסל ב-NBA אבל יש בו משהו מיוחד. קרוב ומעניין שנותן לי אהבה לכדור, גם אם זה לא בליגה הטובה בעולם.
      .
      מקווה שתסכים איתי.

      1. הכל טוב ולא צריך להסכים על הכל, בטח שלא בעניין כל כך סובייקטיבי. אני גדלתי בתקופה אחרת על כדורסל שהיה לגמרי ישראלי, עם הזדהות, סמל, וכל משחק מלחמה. לי המוצר הנוכחי נראה כמו צל חיוור של דברים אחרים, לא מסוגל להתחבר לזה

  3. תודה רבה על הכתיבה הנהדרת. הוויתור של הפועל ים על גיקובן בראון פשוט הזוי בעיניי.
    אהבתי כל כך כדורסל ישראלי, בשנים האחרונות קצת פחות, לא בגלל ריבוי הזרים אלא בגלל התחלופה הגבוהה של הסגלים בקבוצות. אין סמלים, אין המשכיות, אין שחקני בית. ניחא היה הבדל משמעותי בין השחקנים אבל בתכלס 90 אחוז מהם באותה רמה…

    1. תודה.
      אתה מתאר תופעה שקיימת בכל העולם ולא פסחה גם על ארצנו הקטנטונת, וקיימת לא רק בתחום הספורט – אנשים עושים שינויים לעיתים תכופות (לפעמים תכופות מדי).

  4. תודה לשלישייה המופלאה על הסיקור. בתור אוהד הפועל ת"א תשאל 10 מתוכנו בסקר אקראי ברחוב מה יהיה בחמישי 9 יגידו שנפסיד. לימודי אכזבות אנחנו. פעם אחרונה שזכינו בתואר הייתי בן 9 ואחי שגדול ממני בעשור ובאשמתו אני אוהד הפועל לקח אותי למשחק. היום אני בן 38 ובחמישי עושה סגירת מעגל שלוקח אתי את בתי בת ה-9 למשחק.. נקווה לטוב.

  5. בתור אוהד הפועל אני מאשר את התיאוריה. בהתחלה אמרתי שאין שום סיכוי שננצח את מכבי פעם שלישית. אבל אחרי שהרצליה ניצחו את חולון אמרתי שנפתח סיכוי קטן, כי אין יותר קלאסי הפועל מלהעיף את ירושלים ומכבי בדרך ואז מול אולם מלא ב-9000 אוהדים אדומים להפסיד להרצליה.

  6. מעולה חברים.
    אני ממש מתבייש לספר זאת – הייתי בטוח שהדרבי היום (למה? ככה). איכשהו, באופן נדיר ולא ברור, גם לא דיברו על המשחק היום בעבודה, כך שנכנסתי הביתה והכרזתי שהיום הדרבי והיום רואים דרבי. אפילו כבר הרצתי את השלט לסמן את המשחק, שמשום מה לא הופיע. חשבתי אולי הוא בחמישי בכלל ולא קלטתי זאת.
    ואז נפל האסימון..
    תודה על הסיכום, אני כמובן בעד האדומים בחמישי.

  7. תודה על הסיקור המצויין. אבל היתה חסרה לי תמונה של האיש, האגדה והאבא של דני זופר אבדיה האיש שבנה קבוצה כל כך טובה בהרצליה.

  8. "אני מודה שאני קצת חושש מגמר של הפועל תל-אביב נגד בני הרצליה בהיבט של כמות הקהל והאווירה"
    באמת כתבת את זה???? המכביזם דפק לכם את המוח אה?!

    1. לא הבנתי איך זה קשור למכבי. יש פער משמעותי בין הקבוצות שמביאות הרבה קהל – ירושלים, שתי התל-אביביות וחולון בעיקר – ובין אלו שמתקשות בזה כמו הרצליה למשל. תסתכל על ההבדל בין שני חצאי הגמר כמשל – בראשון היציעים של הרצליה היו חצי ריקים.

      1. זה קשור כי אם הגמר היה מכבי נגד הרצליה הוא לא היה כותב דבר כזה. האולם יהיה מלא גם אם הרצליה יביאו 1000 אוהדים.
        אין לכם מה לדאוג מ"האווירה" ומכמות הקהל.

        1. לגביע יש חוקים משלו. אחד מהם הוא כמה מקומות מקבלת כל קבוצה, ואני בספק אם הרצליה יצליחו למלא את 3,700 המקומות שהם קיבלו, למרות שאני כמובן מקווה להיכל כמה שיותר מלא.
          זה לא סותר את זה שהיכולות של הקהל של הפועל ידועות היטב, ואף אחד לא הטיל ספק בתצוגה שהם צפויים לתת מחר.

          1. אין כרטיס שלא יימכר גם בגלל אינטרסים כלכליים וגם כי אוהדי הפועל יקנו כל כרטיס שרק יוכלו כולל אלה של הרצליה.
            האמירה בסוף הייתה מנותקת ומיותרת..
            תודה על הסיקור המוצלח ויאללה הפועל!!

  9. כמי שזוכר את שנות ה 80 90, שמח שמכבי לא עלו.
    למרות שכבר פחות חשוב לי מפעם.
    הפכתי אז מאוהד שלהם לההפך

כתיבת תגובה

סגירת תפריט