עשרת שחקני המכללות שהערצתי יותר מכולם
זכיתי לראות את כל טורנירי המכללות מ-1962 ואילך. אני לא זוכר כבר את המספר המדוייק של אליפויות NCAA שחזיתי בהן אישית, לפחות בשלבים הראשונים שנערכו שוב ושוב במדיסון סקוור גארדן, בנסאו קוליסיאום, בפילדלפיה, בהרדפורד (קונטיקוט) מ- כשגרתי בלונג איילנד – ועד בוסטון, פיטסבורג (כשלמדתי בפן סטייט), לואיוויל (כשגרתי ולמדתי באוהיו) וג'קסונוויל (כשגרתי בפלורידה) הגעתי בשנותי בארה"ב. מה שלא ראיתי אישית, כמובן שתמיד עקבתי בטיווי ולא הפסדתי טורניר אחד מאז אני כאן מ-1961.
אמש חשבתי על 'עשרת השחקנים הטובים ביותר שראיתי במכללות', ולאו דווקא בגלל קליעות וסטטיסטיקה, אלא התרשמות כללית ממשחקם, אישיותם, השליטה שלהם במשחק, וכמה נידלקתי עליהם כשחקנים. הנה רשימתי:
1. לו אלסינדור (UCLA 1966-69)
זה הוא קרים עבדול ג'אבר לפני ששינה את שמו שנתיים אחרי שסיים לימודיו. זה שהוא לקח שלוש אליפויות NCAA רצופות (אז לפרשמנים אסור היה לשחק, אחרת היו לו 4 אליפויות) מראה איזה גדול הוא היה, אבל אולי גדלותו נמדדת אפילו יותר בגלל שבגללו ה-NCAA אסרה אז את הדאנק, וגם בגלל המשחק הראשון שלו ב-UCLA כפרשמן, כשקלע 31 נק' 21 ריב' ו-8 חסימות נגד קבוצת ה-VARSITY שהיתה אלופת המכללות, והוא בן 18. שיאיו ב-UCLA מחזיקים מעמד עד היום:
- Highest career scoring average: 26.4;
- Most career field goals: 943 (tied with Don MacLean);
- Most points in a season: 870 (1967);
- Highest season scoring average: 29.0 (1967);
- Most field goals in a season: 346 (1967);
- Most free throw attempts in a season: 274 (1967);
- Most points in a single game: 61;
- Most field goals in a single game: 26 (vs. Washington State, February 25, 1967).
2. פיט מרביץ' (LSU 1967-70)
ממוצע קליעותיו בשלוש עונות ב-LSU (בעונת הפרשמן שאז לא נחשבה, הוא קלע 50 ו-60 כל משחק) הוא מספר כלל לא מובן היום – 44.2 נק' ממוצע. היום כשחושבים על כך בטוחים שחלה איזו שהיא טעות. אבל אם אתם חושבים שהוא זרק 100 זריקות למשחק, יש לי חדשות בשבילכם: הוא קלע 44.2 נק' ממוצע למשחק ב-43.8% דיוק. אני לא יודע אם היה שחקן אחר בין הקלעים הטובים בעולם – NBA או NCAA שממוצע הקליעות שלו היה גבוה מממוצע הדיוק שלו. לא היה כמוהו, ולא יהיה כמוהו!
3. כריסטיאן לייטנר (דוק, 1988-1992)
ביום חמישי בבוקר תתעוררו לקרוא מאמר שהתחלתי לכתוב על הזריקה הזאת של כריסטיאן לייטנר ב-"משחק המכללות הגדול מכולם" -מאמר שאני כותב באהבה לכל גולשי הופס, מאמר מקורי שאתם לא רוצים להחמיץ!
לייטנר היה שחקן נפלא בדוק, אול אמריקן שלוש שנים, וכו'. אבל הצטיינותו תמיד באה על ביטוייה באליפויות ה-NCAA. הוא הוביל את דוק לשני נצחונות, והיה ה-MVP של הטורניר פעם אחת. הוא עדיין מחזיק במספר שיאי טורניר NCAA. ניתן למספרים לדבר:
תוארים ואליפויות:
- USA Basketball Male Athlete of the Year (1991)
- 2× NCAA champion (1991–1992)
- NCAA Final Four Most Outstanding Player (1991)
- Naismith College Player of the Year (1992)
- John R. Wooden Award (1992)
- USBWA Player of the Year (1992)
- Adolph Rupp Trophy (1992)
- NABC Player of the Year (1992)
- AP College Player of the Year (1992)
- Sporting News College Player of the Year (1992)
- ACC Player of the Year (1992)
- 2× ACC Athlete of the Year (1991–1992)
- Consensus first team All-American (1992)
- Consensus second team All-American (1991)
סטטיסטיקה מטורנירי ה-NCAA, כמה שיאים עדיין על שמו:
NCAA Tournament Records Held:
- Most points scored: 407[6]
- Most free throws made: 142
- Most free throw attempts: 167
- Most games played: 23
4. ראלף סמפסון (וירג'יניה, 1979-83)
ה-2.202 מ' הזה היה שחקן קולג' אדיר בקבוצה חלדשה, והוא לבדו הביאם לאליפות NIT אחת, פיינל פור, ועילית 8. הנה הסטטיסטיקה שלו בוירג'יניה:
| SEASON | TEAM | GP | GS | MPG | FG% | FT% | RPG | APG | PPG |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| '79–80 | Virginia | 34 | 34 | 29.9 | .547 | .702 | 11.2 | 1.1 | 14.9 |
| '80–81 | Virginia | 33 | 33 | 32.0 | .557 | .631 | 11.5 | 1.5 | 17.7 |
| '81–82 | Virginia | 32 | 32 | 31.3 | .561 | .615 | 11.4 | 1.2 | 15.8 |
| '82–83 | Virginia | 33 | 33 | 30.2 | .604 | .704 | 11.7 | 1.0 | 19.1 |
הוא לא זכה בתואר ה-NCAA אבל אני זוכר שבשנים שהוא שיחק הוא היה משיכמו ומעלה מעל כולם!
אחריהם:
כרמלו? יואינג? מייקל?
כרמלו שיחק רק שנה אחת. מייקל שנתיים, ומלבד סל הנצחון על ג'ורג'טאון הוא היה מצויין אבל לא 'גדול'. על יואינג חשבתי, אבל לא הכנסתי.
אם אני זוכר נכון אז לייטנר קלע סל ניצחון מול קונטיקט של נדב הנפלד.אחד ממשחקי כדורסל מכללות הבודדים שראיתי בחיי
מג'יק? ביג או? אייברסון? ולא להכניס את הויה דיסטרויה? מה חשבת לעצמך?! איזה מין אוהד ניקס לא מכניס את יואינג?!! וגם מהכתבה על הניקס של ה90 התאכזבתי. מבחינתי זאת הייתה הקבוצה חסרת הכישרון הגדולה בהיסטוריה! קבוצה של כח רצון וכח סתם! והקבוצה שיצרה הכי הרבה יריבויות מרות בתולדות הליגה-שיקגו, מיאמי, אינדיאנה! איזה סדרות מדהימות! כאוהד ניקס אמיתי היית צריך לתת להם את ההערכה המגיעה להם!the best bad team ever
אני אהבתי את הניקס של שנות ה-90 אהבת מוות, אבל לא כתבתי עליהם דבר.
לביג או בטוח מגיע להיכנס, אבל לצערי לא ראיתי אותו משחק באוניברסיטת סינסינטי (הוא סיים ב-1960 ואני הגעתי לארה"ב ב-1961) וכתבתי בתחילה שאני כולל רק שחקנים שראיתי.
האחרים? מקומות 11-16
מג'יק שיחק רק שנתיים
ג'יי ג'יי רדיק זה כנראה השחקן הכי שנוא בהיסטוריה של המכללות. היית צריך לעשות honorable mention לכמה שחקנים נוספים שציינו כאן ולfab five.
למה שנאו אותו? כי אביו מיליונר, כי הוא היה 'דוקי', וכי הוא דפק את השחורים במשחקם הם (וכי היה יפה תואר!) בלי לעשות חשבון.
וב-NBA הוא התגלה כאחד השחקנים הסימפטיים, חבריים, והאמיצים ביותר.
אהבתי איך הוא לא שם זין על כל השנאה בכל קמפוס ששם דרכה רגלו, והראה לכולם אצבע אמצעית!
מאז סדרת הגמר של אורלנדו מול הלייקרס הוא אחד השחקנים האהובים עליי בליגה.
מומי מבסוט מהבחירה שלך
קארים ראשון
מג'יק שני
קובי שלישי
קובי קצת קשה לו להיכנס לדירוג של שחקני מכללות
קובי הוא בנבחרת התיכוניסטים. הוא לא יודע מספיק אלגברה להתקבל לאוניברסיטה
אז מזלו שיש לו בתוך ה300 מיליון שעשה מכדורסל כמה גרושים לתת למישהו שיספור את הכסף
רשימה מצויינת, אני הייתי מכניס את וולטון (2 אליפויות מתוך 2 אפשריות, שלוש פעמים שחקן השנה של המכללות). סמפסון היה גדול במכללות, אבל פציעות הרסו לו את החלום בנבא. חבל.
חשבתי על וולטון. אולי באמת הייתי צריך להכניס אותו במקום ליונס.
אבל מצד שני היתה זו כתבה על 'התרשמות אישית', ואת וולטון לא ראיתי עד ששיחק בפורטלנד בנבא
מצויין, תודה. משחקי המכללות גם סיפקו יריבויות מרתקות, פעם ששחקנים שיחקו יותר משנה אחת בקולג'.
בד"כ בתקופה הזו של השנה אני טיפלה יותר מעורה במה שהולך במכללות אבל השנה אני קצת עמוס (הפלגה גדולה מתוכננת) אז אני ממש נהנה לקרוא את המאמרים שלך והתגובות של K-700 בנושא, שיכניס אותי לעניינים קצת יותר.
היזהר מהתגובות של K-700 שמא הן תולכנה אותך שולל!
🙂
אל דאגה אני נעזר באמצעי הגנה לסינון תגובות
דבר אחד לא הבנתי ( באמת). בקשר לשיא של אלסינדור
Highest season scoring average: 29.0
אבל פיסטול פיט עומד על ממוצע של 44……
Most points in a single game: 61;
פיסטול פיט קלע 69 נגד אלאבמה
אני לא כזה חזק במכללות ואשמח להסברון קטן (יש כמה ליגות שם ?)
אני כמעט בטוח שהשיא של קארים זה שיא מכללה(כלומר, UCLA) ולא שיא מכללות.
לעומת זאת פיט מרביץ' זה שיא מכללות שלא יישבר גם עוד 100 שנים.
א. תודה. ממש כיף לקרוא כתבות של מישהו שהיה שם בזמן אמת.
ב. אני מצטרף לרועי. ביל וולטון (לפי מה שקראתי) חייב להיות ברשימה.
ג. סליחה על הבורות, אך מי אלו לן ביאס וליונל סימונס?
לן ביאס- סמול פורוורד מאוניברסיטת מרילנד שנחשב לאחד מגדולי שחקני המכללות בהיסטוריה. נבחר פעמיים לאול אמריקאן (חמישיית האנ.בי.איי של המכללות), ונחשב לדבר הכי קרוב לג'ורדן. נבחר בדראפט 1986 על ידי הסלטיקס והיה אמור להיות הכוכב שלהם בניינטיז, אך מת ממנת יתר יומיים לאחר הדראפט.
ליונל סימונס-שיחק במכללת לה סאל, והוביל את המכללה האלמונית ל-3 השתתפויות במרץ' מדנס, ונבחר לשחקן השנה במכללות ב-1990. נבחר באותה שנה בבחירה השביעית בדראפט על ידי הקינגס, אך סבל מפציעות רבות לאורך הקריירה, ופרש ב-1997 עם ממוצע קריירה של 12.8 נק' ו-4.5 ריב' למשחק. נבחר לחמישיית הרוקיז הראשונה ב-1991, יחד עם עוד "כוכבים" כמו דריק קולמן, די בראון, קנדל גיל ודניס סקוט, שנכנס על חשבון פייטון.
יהמשגיח יש סרט נהדר של espn במסגרת הפרויקט של 30 על 30 על לאן ביאס והסיפור שלו מומלץ בחום
תודה 🙂
הבחירות של מנחם הן נכונות לגמרי . ובטח שתנאי הכרחי בשביל להכנס לרשימה הזאת זה קודם כל לסיים כסיניור.
אם דאג מקדרמוט עושה את הבלתי יאומן ולוקח את האליפות(אולי אפילו פיינל פור מהאיזור הלא קל שלהם) הוא לדעתי נכנס לעשירייה.
מצטרף לשואלים 'היכן וולטון?'
ברשימה הזו הוא צריך להיות במקום מאוד גבוה.
בין אלו המוקדמים שלא מוזכרים כאן (לפני שהגעת לאמריקה) צריך להזכיר גם את ביל ראסל.
מנחם אני רוצה להגיד לך המון תודה באמת. כיף לקרוא את מה שאתה כותב.. אני לומד המון ונהנה מאוד מאוד
ממש יוצא מגד הרגיל