לא יכולה להיות כותרת טובה מזו להגדיר את טים דנקן, בחירה מס' 9 של צוות THE ATHLETIC, שלדעתי הוא היום צוות הכדורסל הטוב בנמצא עם הולינג'ר וסם אמיק, שני כתבי הכדורסל שאני מעריך היום כמספרי 1, 2, במדיה האמריקאית:
NBA 75: At No. 9, Tim Duncan was an inexplicably subtle, dominant force and the heart of Spurs’ title teams
אין אפשרות לתרגם את הכותרת. INEXPLICABLE? "באופן שלא ניתן להסבר". SUBTLE? עדין? כן, משהו קרוב לזה אבל לא זה. אז בואו נישאר עם inexplicably subtle, , כי בשקט שלו, ברצינות שלו, במשחק נטול חיוכים ורה-רה הוא באמת היה הכוח הדומיננטי של הספארס בשלוש אליפויות בשנות ה-2000, ואליפות אחת ב-2014.
משך 19 עונות טים דאנקן, 'THE BIG FUNDAMENTAL' היה המטרונום של מצויינות. הוא לא שינה את משחקו בצורה ניכרת עם שינוי המשחק לעבר 'סמול בול' כי עצם נוכחותו באזור הצבע הבטיחה לספארס ריבאונדים, נקודות, ועוגן ל-CONSISTENCY שלא היו הרבה כמותו. רצית דאנקן? קבלת דאנקן כמעט באותה אדרת מלבד מדים של 'בית' וחוץ', כשהוא עומד ביציבה המיוחדת רק לו, וזורק את המיד-ריינג'ים שלו בעקביות, עליונות, החלטיות, ושיטתיות שלא היו הרבה כמותן בכל תולדות ה-NBA עם יוצאים מין הכלל כביל ראסל, מייקל ג'ורדן, או אוסקאר רוברטסון: שחקנים שמשך כל הקריירה שלהם שיחקו בערך אותו דבר, וליריב אף פעם לא הייתה תשובה ל'אותו דבר' שלהם.
כמובן שב-NBA היו שחקנים אחרים גדולים, אבל מעט מאד בהתמדה ובשיטיתיות של דאנקן. מה הייתה גדולתו? את זאת אני חייב להכניס באותיות ענק:
HE WAS DOMINANT WITHOUT BEING OVERWHELMING
הוא היה אמין מבלי למשוך יותר מדי תשומת לב. לפעמים הוא נראה כזה ישנוני שרצית להביא לו כרית לשים בה את ראשו, אבל ברגע הנכון בו הישנוני חייב היה להפוך לפעיל, הוא הפך – INSTANTLY – לנמר. אבל ככל שהוא היה טוב – מצויין…הטוב ביותר בתפקידו שהיה מין קומבינציה של סנטר/פאור-פורוורד – הוא אף פעם לא היה ההצגה המגרה ביותר ב-NBA. מייקל ג'ורדן עם סקוטי פיפין ודניס רודמן, או שקיל וקובי בריאנט הביאו את כל היפים והיפות למשחק. דאנקן, טוני פרקר, ומאנו ג'ינובלי? הם הביאו את החושבים והרציניים למשחק. הטבלואידים לא מצאו עניין בדאנקן ושות' כי הם לא הניבו את הכותרות, את המשפטים, ואיש מהם גם לא היה אמריקאי. דאנקן נולד וגדל ב- Saint Croix, U.S. Virgin Islands בקריביים.
לדאנקן היו שתי אחיות בכירות, שריל וטרישיה, ואח בכור סקוט שעשה קריירה מוצלחת מאד בסרטים וסינמטוגרפיה. אחותו טרישיה הייתה אלופת האיים בשחייה (וייצגה את האיים באולימפיאדת סיאול, 1988) וטים החל לשחות בעצמו, וכה הצטיין עד שכבר בגיל צעיר הגיעו סקאוטים ממכללות אמריקאיות 'לבדוק אותו'.
בגיל 13 מכה שפגעה בו בעוצמה רבה: אמו ניפטרה מסרטן שד. לפני מותה היא ביקשה לשמוע מטים שהוא יסיים 4 שנות לימודים בקולג' אמריקאי שיציע לו מילגה, אבל 'שיסיים עד קבלת התואר'. טים הבטיח לה. השאר היא הסטוריה: טים החל לצמוח (עד גובה 2.11 מ'), שינה את עדיפות הספורט שלו לכדורסל, שיחק 4 שנים באונ' ווייק פורסט וסירב לכל ההצעות לעבור ל-NBA לפני סיום לימודיו כפי שהבטיח לאמו, ואז 4 אליפויות בסן אנטוניו ספארס.
הוא הגיע לספארס, קלע כבר בעטנת הרוקי 21 נק' עם 12+ ריבאונד, וזכה איתם ב-4 טבעות.
התלונות שלי עליו, הטענות שלי עליו, ההטלות דופי, המחאות, והנרגנות ששפכתי עליו משך שנים היו, אולי, המחמאות הגדולות ביותר על משחקו:
"כן…הוא מנצח…אבל הוא כל כך משעמם!"
תודה מנחמנו
הביג פונדמנטל באמת נראה דיי משעמם חיצונית בגלל המבע הדיי קבוע שלו.
בהחלט מגיע לו להיות בעשירייה הראשונה.
נדמה לי שהיו לו 5 אליפויות, הראשונה עם האדמירל רובינסון בסוף שנות התשעים?
המשחק באמת היה משעמם אבל מאד יעיל, מיילא המידריינג'ס אבל הוא היה אמן הקרש סל. זה הסל הכי בטוח וסולידי שלו.
כשרוצים ללמד איך עושים קרש-סל צריך רק לשים את הפנים של טימי, זה מספיק.
🙂
היי רזי, תודה שהזכרת לי 'ביג פונדמנטל'. הוספתי זאת למאמר.
היה ענק אבל לא הייתי משלם שקל כדי ללכת למשחק שלו. משעמם את השועלים
חרטא. האיש מנע מלברון 2 אליפויות, היית משלם יפה מאוד כדי לראות את זה.
צודק זה הייתי משלם. גם נתן לו אחת שלא היה צריך לתת לצערי או יותר מאנו עם החרבון מהקו.
תודה מנחם
הוא זכה ב5 אליפויות
יפ, נכתב לעיל
תודה דוק.
אחד השחקנים היעילים, ווינר ויעיל באופן קטלני
ה-PF הטוב בכל הזמנים מבחינתי
לא פאוור?
ראיתי עכשיו שכתבת פאוור, סבבה
מסכים
איך שחקן ששיחק כל הקריירה בסופר טימס יותר גדול מקובי? בדיחה. תמיד העדפתי את קרל מאלון עליו
אלוהים ישמור צפריר אתה חייב לדחוף את קובי לכל דיון וכל שיחה?
הוא כולה ג'אמל מאשבורן משודרג וחייב שני שליש מהצלחות הקריירה שלו לשאק
חחחחחחחחחחחחחחחחח, אתה אמיתי?
ג' משבורן? כולם שומעים אותי צוחק מהמשרד חושבים השתגעתי.
אם שעשעתי אותך קצת רזי אז עשיתי את שלי, יונייטד הרי לא תשפר לך את מצב הרוח
לא תשפר אבל יש לי נחת מהקבוצות האחרות אז זה מתקזז.
יותר אמ וי פי
יותר פיינלס אמ וי פי
הייתי אומר שיש לו קייס
לא היה בחיים מלך סלים פחות נק THE BIG BORING
זה שמאנו, פארקר וקוואי התגלו כענקים ממש לא הופך את הקבוצה לסופרטים – הם נבחרו בדראפט ולא יובאו מקבוצות גדולות אחרי שכבר הצליחו.
אני לא מכיר אף אחד פה שהיה מרכיב קבוצה ובוחר את דנקן לפני קובי
הייתי בוחר את דאנקן לפני קובי
גמני
גם אני
🙂
אני הייתי בוחר את דאנקן ועוד שלוש מאות שחקנים לקבוצה שלי לפני קובי
סליחה,
אבל בלי למצמץ. דאנקן.
ברור שבוחר את דאנקן קודם וזה כאוהד לייקרס
גם אני הייתי בוחר בדאנקן. הוא עשה מה שצריך כדי לנצח בלי פוזות ורעשים. בנוסף, ידע לזוז הצידה כשהיה צריך ולתת לשחקנים מסביבו לפרוח.
גם אני. מעכשיו צפריר תצטרך בכל פעם להגיב "אני מכיר רק X אנשים שמעדיפים את דאנקן על קובי"
כל מי שבחר בדנקן ימיו כג׳נרל מנג׳ר ספורים. בקרוב כולכם ללשכת האבטלה. קובי היה מביא תארים בכל קבוצה שהיה מגיע הוא ווינר שגם יביא ניצחון וגם יהפוך את חבריו לקבוצה לטובים יותר
גם האח הצעיר שלי מעדיף את דאנקן. אבל הוא התלבט אז תוסיף ל-X רק 0.7 ולא 1 שלם.
תודה.
חחח..
גם אני הייתי בוחר בדאנקן
לא מעדיף את שניהם, אבל לבחור אחד מבין שניהם? טימייי.
מקווה,שיש לך פופקורן
לא חושב שהיה שם סופרטים, פארקר ומאנו אחלה שחקנים אבל זה לא שבקבוצה אחרת הם היו סטארים. זה התלכיד.
שחקן מדהים. בהרבה משחקים שראיתי הוא אפילו לא היה נראה השחקן הכי טוב על המגרש, אבל פעם אחרי פעם הוא פשוט עשה מה שצריך כדי לנצח.
זוכר את ההתפרצות של עם הטחת הידיים בפרקט והמגבת על הראש אחרי שתי החטאות מסנטימטר בגמר 2013. הרגע הכי אמוציונלי שראיתי ממנו. הדגיש את האדישות שהוא שידר עד אז.
תודה מנחם.
לדעתי, דאנקן היה השחקן הטוב ביותר של הספרס בכל אחת מ-5 האליפויות שלהם – כולל אלו שבמאצ'-אפ הספציפי של הגמר הוא אפשר לג'ינובלי (פיסטונס 2005) ופארקר (קאבס 2007) לבלוט וגם כולל 2014, שם הם הסתדרו די בקלילות בגמר, אבל כשהיה צריך בגמר המערב הכדורים המכריעים הלכו לדאנקן.
אם בהקשר של קובי, עליו כתבת אתמול, ההשוואה הסגנונית היא לג'ורדן, אז דאנקן מבחינתי זה הדבר הכי קרוב לקארים.
+1000
מדויק
תודה מנחם. אהבתי ממש את ההקבלה שעשית לקארים עמיחי. הדירוגים הללו תמיד סובייקטיבים מאוד, אצלי דאנקן הוא טופ 5 ה-PF הכי גדול לפחות מאלו שראיתי כולל מאלון ובארקלי. והשני לג'ורדן שאני בונה סביבו קבוצה, וכן הוא היה משעמם נורא אבל אחד השחקנים הכי יעילים שיש ובשני צידי המגרש, נוטים לשכוח האיש נבחר 15 פעמים לאחת מחמישיות ההגנה של העונה.
מסכים
מסכים עמיחי.
קארים או ביל ראסל לייט
מאנו נשדד ב 2005. היה הטוב בספרס בפיינלס
בסדרת הגמר עצמה זה היה צמוד, אבל לאורך העונה והפלייאוף נראה לי די ברור שדאנקן היה טוב יותר
היה גם שחקן הגנה מעולה בשיאו, שחקן שלם.
הענק הלוחש.
תודה רבה על הטור
ראה תגובה 21.
אני ושאר אוהדי הספרס חייבים לו המון. אולי הוא משעמם, אבל הוא המנהיג השקט הכי טוב שהיה בכדורסל, אולי בספורט. פשע שהוא לא לקח את שחקן ההגנה של העונה פעם אחת. לא פלאשי אבל מסוג האנשים שבאים לעבוד ולא באים לעבודה. תודה רבה מנחם.
דירוגי שחקן ההגנה של העונה מוטים מאוד לדעתי כלפי פורוורדים וגארדים
לימד אותי המון כפרסונה ספורטיבית.
אתה (ולא רק אתה) אומר משעמם, אני אומר השראה. הוא הזן מאסטר האמיתי. צבע הבסיס שחיבר והדגיש את כל הגוונים סביבו.
אבחנה יפה מאד
שחקן מעולה, אישיות משכמו ומעלה.
פרפורמר עלוב, קומיקאי חידתי, סלע יציב, ומשעמם למדי.
האמת שהוא מסוג הטיפוסים שחבריו לקבוצה יאמרו "דאנקן ? משעמם ? הוא קורע אותנו מצחוק בחדר ההלבשה, מפציץ בדיחות בקצב. וכשהוא מתחיל לדבר על משהו… הו הו…. אי אפשר לסתום לו את הפה"
אבל אולי אצל הביג פונדמנטל זה אחרת
🙂
מנחם, תודה רבה. מהספורטאים החביבים עליי מכולם.
תודה מנחם. בהחלט בחירה ראויה ומיקום ראוי לשחקן הזה.
מודה שהוא באמת היה די משעמם לצפיה, אבל היה לי קשה שלא לחבב אותו.
תודה . בשיאו המקצועי היה אחד הטובים בהכל אבל באמת משעמם . אבל השיא שלו מבחינתי היה אחרי הירידה האישית שעזר לבנות את ספרס 2014 הקבוצה היפה בהיסטוריה מבחינתי
הסיבה שההשוואה לקארים כל כך נכונה היא שגם דנקן אפשר לשחקנים אחרים לפרוח לצדו.
אני חושב שחלק מהקרדיט צריך להגיע לרובינסון שהציג את אותה תכונה לא אנוכית.
.
הבורג במרכזי בשושלת הכי לא צפויה בתולדות ה-nba.
טופ 10 קל.
.
תודה, מנחם.
👍
זה ברור לכם שאני בוחר את דאנקן על פני קובי בכל מצב.
משעמם זה מצויין.
דאנקן הוא הדבר הכי קרוב לביל ראסל, העז שלי, וראסל אמר את זה: זה שמביא בסוף את התוצאות.
בתקופה של ראסל היה את וולט, אולי האתלט הכי מדהים בהסטוריה של המשחק. שחקן של 100 נקודות למשחק, 50 בעונה, ועדיין בסופו של בכל המאבקים ביניהם ראסל ניצח ומאזן האליפויות עומד על 11-2 !
אני חושב שהסיפור של דאנקן טרם סופר (ולא בטוח אם יסופר):
– התואר שלו בפסיכולוגיה ואיך הדבר השפיע על המשחק שלו.
– האמירה שלו נגד ג'ורדן וההבנה שהוא וקובי יהיו יריבים לעד (למרות כבוד עצום)
– סיפור הגירושין הסנסציוני שלו וההאשמת אשתו בהיותו גיי בארון
– הפציעה שלו בברך שמנעה ממנו רלוונטיות בשנים 2009- 2011
– ההורדה שלו לספסל בפוזישן האחרון מול מיאמי ב- 2013 במשחק מס' 6, והיחסים עם פופ לאחר מכן.
– פרשת האימון שלו בספרס (אני עדיין אל מבין מה קרה שם בינו לבין פופ).
מסכים,
מזכיר את קארים וביל ראסל. ראסל לדעתי הגואט.
אגב, לווילט יש 3 אליפויות
אחת בסיקסרס אחת בלייקרס
תודה על התיקון, אבדוק את עצמי
לגמרי 2, לא יודע למה זכרתי 3
אולי בגלל 69' שבו הלייקרס היו פייבוריטיים ועם משחק מכריע בבית.
כן, כי הוא בטח זוכר את זה כאילו זה קרה אתמול.
עידו, אפשר לשכוח את הבלונים על הגג?
איבדת אותי…
הוא מתכוון לסיפור הידוע על הלייקרס שכבר הכינו את הבלונים בתקרת האולם (ובסוף נותרו שם כמובן..).
+1000
משמעמם? למי שאוהב לראות כדורסל חכם ונכון הוא לא היה משעמם בכלל. בלי שאגות ובלי צעקות, מקסימום גלגול עיני עגל . . .
אולי לשמעון הוא היה משעמם.
אחד השחקנים האהובים עלי בכל הזמנים, גם במשחק עצמו וגם בתמהיל המדהים עם מאנו ופארקר. הייתי מוכן להיות זבוב על הקיר בחדר ההלבשה או בנסיעות ארוכות. זאת שלשה עם הרבה ניסיון חיים ואיי קיו.
מי שבוחר את קובי הווליום שוטר והאנטי-מנהיג לפני דאנקן הוא רפה הבנה מוחלט. האחד אוברייטד בטירוף השני אנדרייטד. בעיניי הוא גם לא משעמם דאנקן מעדיף לצפות בו מאשר בהירובול פי אלף. ביהס להגנה מנהיגות יעילות…ביהס לכדורסל. ענק ענק ענק. אפס אגו. נטו וינריות. הספרס שלו היו בעיניי ההצגה הכי טובה בעיר. והיה לנו קובי משודרג משלנו- מאנו האחד והיחיד. הפלאש והמובים של קובי+חוסר אנוכיות. שלמות. דאנקן הוא אולי הראשון (אחרי מייקל אולי) שהייתי מתחיל אתו קבוצה. וכן….הוא אכן היה קורע בחדר הלבשה. מנהיג ענק וטופ עשר בוודאות. לבחור בקובי לפניו זה אולי רק כדי למכור חולצית לטינאייג'רז רפים כמו גבינה 3%. קובי…תנו לי את הכדור וזוזו הצידה. אני ואני ואני ואני….מזכיר את לברון. רק שלברון הרבה יותר טוב. אם לקובי היה מאית מהאופי של דאנקן היו לו עוד 3 טבעות על הידיים. או מאית מהאופי של גורדן (להבדיל…ובכל זאת). עאלק קובי. גיב מי אברייק.
להשוות את מאנו לקובי זה כמו להשוות אותי למאנו 🙂
טימי לא יכל לעשות אני ואני ואני כי לא היו יכולות לכך. היית נרדם בספה או במושב על הפרקט במשחקים שלו.
היה שחקן טוב בהחלט, טופ 10 גם זורם אבל קובי זה כמה רמות מעליו, ליגה אחרת
על מה אתה מדבר? בא לכל משחק ונתן 20-25 נקודות באחוזים מצוינים, 11 ריבאונד והגנה עילית. לא היו לו יכולות לכך? אתה משכתב את ההיסטוריה…אני נרדם מלראות את קובי משחק עם עצמו. משעמם. דאנקן כמה רמות מעל קובי.
+1
זה נשמע כמו מה שהמעטת ממרדונה בהתחלה.
דאנקן היה בסגנונו כוכב על לא פחות גדול מקובי ועם אופי יותר טוב ויותר יציב יחסית.
מעולה בשני צדי המגרש לא פחות מקובי, שחקן חכם ומגוון לא פחות מקובי אם לא יותר, מנהיג לא פחות גדול אם לא יותר, וינר לא פחות גדול.
בין דבריך למציאות אין כל קשר!!!
דרך אגב טריי ראיתי אותך משחק בוידאוזששלחת מזמן מזמן…אתה לא קרוב. תבדוק מה קובי חשב על מאנו אולי תשנה דעתך. אחכ תחזור לגמר הליגה 2005 מול דטרויט ותראה סןפרסטאר משתלט על סדרה וקובר את אחת מקבוצות ההגנה הכי קשוחות אי פעם עם שלל דאנקים שלשות יורוסטפים אסיסטים ועוד כהנה וכהנה מובים לא הגיוניים בעליל. ג'ורדן הלבן אקיצר…
אי אפשר להעריך גם את קובי וגם את דאנקן?
זה חייב להיות אחד נגד השני?
אפשר בהחלט…קובי שחקן מצוין. רק צורמת לי ההשוואה…יש בכדורסל יותר מנקודות ודאנקים. אתה יודע…יעילות, מנהיגות, שיפור האלה שמסביבך. לא סתם האחוזים של קובי בקריירה דלים. הוא פשוט זרק המון וקשה. לא סתם דאנקן לא גרם למאנו רובינסון או פארקר לחפש קבוצה אחרת בגלל האגו שלו…זה נזקף לרעת קובי. מה לעשות? אנמ לא הייטר שלו מעריך אותו מאד אבל לטעמי דאנקן טוב ממנו בהמון.
האחוזים לא דלים בכלל אל מעל 45% מהשדה שזה טוב לשחקן חוץ. בשביל שחקן כמו דאנקן אחוזים כאלו דלים אך לא לשחקן בעמדה של קובי.
יש כאלה שאצלם זה משחק סכום אפס.
אחרי הכל מדובר ביריבים מושבעים שחלקו בעשור אחד, שבע אליפויות. וכן, היה ויכוח מי גדול ממי.
מצטער חביבי, זה חייב להיות אחד נגד השני. עלו 2 אסכולות משחק שונות, 2 תפיסות שונות של מנהיגות, זה לגמרי שונה
לא מסכים בכלל. לדעתי בריאנט ודנקן היו מסתדרים נהדר בקבוצה אחת ואפילו מסכנים את כמות האליפויות של ראסל.
גם אני חושב ככה
ברור שיש הבדל ביניהם, אבל זה לא אומר שאי אפשר להעריך את היכולת של שניהם ואת התרומה שלהם לענף, בלי קשר לשאלה מי לדעת כל אחד מהמגיבים כאן הוא טיפה יותר
הגידו כן לדאנקן!
כדורסל מושלם ויסודי,
התקפי והגנתי,
והכול בשקט מופתי.
הגידו כן לדאנקן!
מנהיג ווינר גדול
בלי לקרוא כתרנגול.
היסוד הגדול
בלי להשמיע קול.
הגידו כן לדאנקן!
הענק הלוחש
את פעולותיו ביצע באופן הטוב ביותר שיש
ומדויק כמו במדע,
ואנו זועקים: תודה לך אגדה!!!
חחח מעולה הציפור…מצחיק וסופר מדויק. הכוכב/טיממיייט האולטימטיבי. החבילה הסופר שלמה. אנדרייטד עדיין.
מעולה!!!!
ביג פונדמנטל.
לו ירבו כמותו
תודה רבה מנחם
הפאוור הכי טוב במשחק
בגלל אישיות. מנהיגות. שיפור אחרים. הגנה. יעילות. החוכמה.
לא השתעממתי לראות אותם. ב 2014 נתנו מופת של כדורסל בגמר.
בוחר אותו בדראפט רק אחרי מייקל, קארים, לארי בירד, ומג'יק, (אולי ראסל – לא ראיתי אותו)
עניין של שיקולים. אמנם בארקלי לא הוביל קבוצה לאליפות אך למי שהיה בעידן מייקל היה קשה יותר להשיג אליפות ובארקלי היה פאוור אדיר בגובה של גארד כשהוא קלעי טוב ויעיל יותר משמעותית וריבאונדר גדול יותר עם כ-15 ס"מ פחות והיא שחקן חכם לא פחות. אצלי הוא הפאוור הגדול בכל הזמנים כשדאנקן שני.
*והיה שחקן חכם לא פחות
תגידו, דאנקן לקח 4 אליפויות? לא 5?
5
חמש
V
five
५
五
00000101
ניצחת…
רק מחכה להזדמנות להכניס תגובה גיקית
כבר מתגעגע?
אתה מוזמן לחזור…
לטכניון?
לאלמה מאטר, כן.
הספיק לי כרגע 🙂
עוד אחד לסטטיסטיקה…
הייתי אומר לך לרשום לך באקסדסימל אבל 5 זה קל יחסית לבינארי במקרה הזה
טימי בעיני הוא טופ חמש (אבל אני משוחד… האוואטר שלי יוכיח וגם הקבוצה שאני אוהד).
שחקן שלקח פרנצ'ייז כושל ונידח לפסגה, 19 עונות, 19 עונות של פלייאוף, של קבוצה תחרותית, קונטנדרית, שלקחה חמש אליפויות והפכה למותג.
שחקן שלם ויסודי, חכם מאוד, מנהיג נהדר, עם יד רכה מחצי מרחק, חוכמת משחק ברמה הכי גבוהה, יופי של תנועה בפוסט ובשיאו, ראינו ממנו דומיננטיות אדירה בשתי הרחבות. הקרש סל שלו, היה אומנות בלתי ניתנת לעצירה, הוא נבחר 15 פעמים לחמישיית ההגנה, ווינר לא קטן ובעיקר, שחקן נטול אגו.
שחקן שלא העמיד את עצמו מעל המועדון ולא האפיל עליו, נתן לאחרים לצמוח (אם כי היה לו מורה טוב – רובינסון) ולפרוח בלי שום הפרעה.
מודל לשחקן. אגדה.
לא טופ 5 אצלי – אבל בהחלט הפאוור פואוורד הכי גדול בכל הזמנים. וכרגע בפער על מי שמאחוריו (כיום לדעתי יאניס לפני מאלון).
אז אם מתעקשים שבירד ולברון צריכים שניהם להישאר בסמול – דאנקן בחמישיית כל הזמנים.
כל מילה פיני. ויונתן. הייתי בוחר להתחיל אתו מועדון לפני כולם. הוא מביא הגנה ריבאונד מנהיגות קלאץ התקפה. מביא שקט למועדון כפי שראינו. יציבות ועמידות בלתי נתפשות. נדמה לי שהכי קל ומשתלם לבנות סביבו. אולי רק בירד וגורדן מתחרים אתו בזה.
אף אחד לא השתמש בחלון כמו טימי. כסף בבנק https://www.youtube.com/watch?v=lcZLLZU0OzI&ab_channel=NBA
אני רואה את השם של קובי בהשוואה מול דאנקן,
מה ההבדל ב TS והאפקטי ביניהם? תבדקו לא הרבה. אז לטעון שדאנקן יעיל, וקובי הרבה פחות, זה הטייה שאין לה ממש אחיזה במספרים.
לא יודע לגבי אחיזה בסטטיסטיקה…יודע שאם שחקן אחד משחק הרבה הירובול והוא בול הוג האחרים לידו מאבדים בטחון ורצון ורמתם יורדת. בטח אם אותו אחד לא סופר אותם מנטלית ולא מסוגל להנהיג אותם. בדיוק ההיפך מטימי. שקלע משטף המשחק והיה פשוט חלק אינטגרלי מקבוצה. זה הבדל עצום בעיניי.
מי הם כל השחקנים האלה שהבטחון והרמה שלהם ירדה מלשחק ליד בריאנט?
הנוסחא שאני עובד עלייה (לקראת סיום), משקללת יעילות עם תפוקה וזה בדיוק מה שאתה מחפש.
תודה לכולם
שחקן ענק
טופ עשר ללא ספק.
רמה דומה לקובי ושאק לדעתי. ביניהם הייתי שם לפני קובי ואחרי שאק כמו בדירוג הזה.
מבחינת יכולות לא בטוח שהוא יותר טוב מגארנט למשל. שזה רק מוכיח כמה הסיטואציה מכתיבה את המיקום ההיסטורי שלך.
בסופו של דבר היכולת של שאר השחקנים בקבוצה משפיעה לא פחות מהיכולת שלך. שים את קובי או דאנקן במינסוטה ואף אחד לא זוכר שהיו שחקנים כאילו בכלל
אבל גארנט זכור מאד לטובה. אחד האהובים עליי ביותר ושחקן ענק בעיניי.
זו בדיוק הנקודה.
אף אחד לא ידרג אותו טופ 10
דוקא בגלל ההשוואה לדאנקן – יכולות סך הכל דומות, פשוט קבוצה לא טובה
שתי אפשרויות:
.
א. אתה צודק. בדיון על מה היה קורה אם טימי היה במיני וגארנט בספרס הוא ארוך שנים.
.
ב. חלק ממה שדאנקן עשה זה ליצור את הקבוצה סביבו. כלומר הוא השפיע על שאר המשתנים במשוואה ולא רק שימש כמשתנה מרכזי, אבל נבדל, במשוואה.
.
מה נכון? לא יודע, אבל לתחושתי זה יותר קרוב לב. מאשר לא. אין הוכחות, אבל זו התחושה שלי כששאר המשתנים במערכת – פופ, טוני, מאנו ורבים אחרים – מספרים עליו.
זו היתה רק דוגמא. באופן כללי הסיטואציה משפיעה על הדירוג ההיסטורי.
חוץ מזה אף אחד לא יכל להצליח במינסוטה
סיכום מצוין מנחם, תודה רבה. שחקן יחיד ומיוחד, בעיקר במובנים שקשה להצביע עליהם. מסכים עם אס"א דלעיל – שהסיפור המלא שלו טרם סופר, ולא במקרה לדעתי – הוא לא רק אדם סגור אלא גם דמות שקשה לדייק אותה.
בוא נגיד שבראשמור כשמחלקים אותו לפי עמדות הוא הפוואר פורוורד הטוב בכל הזמנים אין לי ספק בזה. בחמישיה של כל הזמנים (מתחילת שנות 80 אני חא מכיר את שנות ה 60 70). ואני מסכים איתך שיש לו סיפור מורכב מתחת לחזות המשעממת הזאת.
איש מיוחד ללא ספק ושחקן ענק. הסמל של הספרס לאורך כל הדורות.
דרך אגב מה שמעניין לגביו זה שאין ויכוח כמעט בין האנשים שהוא ה 4 הגדול בכל הזמנים. נדמה חי שהיה פה סקר בהופס ש 90% בחרו בו. אף שחקן כולל מייקל לא נמצא כל כך עמוק בקונצנזוס כמוהו לגבי העמדה.
מלבד זה שיש שיטענו שהוא בכלל שיחק סנטר רוב הקריירה
הוא שיחק 4 בטח בימים הגדולעם של תאומי המגדל . דברים נדבקים אתה יודע.
טים דאנקן לא היה משעמם. הספרס היו משעממים. רובינסון, דל נגרו ואייברי ברדלי זה פיהוקון. שון אליוט עוד היה נחמד מדי פעם. אבל הם היו אחת ההתקפות הדוחות באחד מתקופות הנפל הגדולות התקפית בליגה. הייתי רווק מלא בזמן פנוי ורוב הקבוצות בתחילת שנות ה-2000 היו מזעזעות התקפית. נשארתי ער לכמה קבוצות בלבד: הסוניקס שלי, המאבס, הקינגס, הסאנס ולפעמים הלייקרס אם היה בא לי להתעצבן. כדורסל של השאר כלל בעיקר אייסו אחרי אייסו אחרי התקפות בצבע.
.
טימי דווקא היה מגוון, ושומר ומוסר מדהימים. אבל הספרס התחילו לשחק כדורסל יפה רק מ-2008 וחלק מהעונות הכי יפות שלה הלכו לבזבוז מכיוון שהם נפלו בפלייאוף. אבל 2014 כשטימי כבר בחצי קלאץ התקפי אבל עדיין עוגן הגנתי נהדר הוא היה חלק מהמכונת כדורסל הכי מהנה שהגיע מזה שנים. לרוע מזלם הווריורס והת'נדר דחקו אותם החוצה כשטימי בקושי מגייס עוד כוחות לעונותיו האחרונות
העולם בגדול היה משעמם אחרי מייקל.
עד שהגיע סטף.
בס"ד
תודה רבה מנחם.
טים הוא רוצח שקט….