היום בצוות אבי ויונתן.

גולדן סטייט ווריורס (13-41) – אוקלהומה ת׳אנדר (36-17): 98-110

או בקצרה: סטף מוצא לעצמו תפקיד חדש במשחק מנומנם.

משחק קצוות בין אחת הקבוצות המבוגרות בליגה לבין אחת הקבוצות הצעירות בליגה הסתיים בנצחונה של האורחת מהמפרץ. אוקלהומה וג׳וש גידי המצוין (לוקה דונצ׳יץ׳ אבל עם קליעה עוד פחות טובה? זה אתם אמרתם. בעצם, אני. לא משנה) הם אלו שהתחילו את המשחק טוב יותר, אבל כבר בתחילת הרבע השני הווריורס השוו ומשם עברו ליתרון קל בן 10 נקודות במחצית. המחצית השניה בגדול, התנהלה על מי מנוחות למרות שאוקלהומה וגידי בשתי חדירות גדולות הצליחו לצמצם ל-5 עם 2:38 על השעון. אבל שתי שלשות דומות למדי באסיסטים של אותו סטף קרי לאותו קליי תומפסון, ואחר כך השלשה הרביעית של קרי השאירה את הניצחון המנומנם למדי בצד של הלוחמים.

אצל הרעמים, פרט לגידי היה זה לוגוונץ דורט שנתן משחק למופת שגם כלל כמה סלים אקרובטיים במיוחד מתחת לסל וגם כמה שלשות נאות כשהוא מסיים עם 26 נקודות. בייזלי מצא את עצמו חופשי יותר מכל שחקן אחר באוקלהומה וסיים עם 20, האוסטרלי קלע 16 הוריד 11 ומסר 7, וקנריך ווליאמס, האיש, האגדה והשיער הוסיף 12.

אצל הווריורס בלט כאמור קליי עם כמה פעולות קלאץ׳ ו 21 נקודות בסך הכל. סטף קלע 18 באחוזים טובים וגם היה רחוק ריבאונד אחר מטריפל דאבל. ובכלל, נראה שאחרי שבתחילת העונה סטף היה הכל בווריורס, ואחר כך הוא רק החטיא והחטיא, הוא מתחיל לאמץ לעצמו מקום שאני מאד מחבב – מין כריס פוליות כזה שבה הוא עושה הכל, ולא כופה את עצמו על המשחק בכלל. האחוזים עולים, והנצחונות כאמור באים. האמת היא שאני די מקווה שימשיך כך. קומינגה הוכיח יכולת מצוינת בלי הכדור לכמה דאנקים מעולים כהרגלו וסיים עם 16. וויגינס קלע 15 וגם פול לא היה רחוק מטריפל דאבל כשל-11 נקודות אלגנטיות הוא הוסיף שני מתומנים בריבאונדים ואסיסטים.

פניקס סאנס (10-43) – שיקגו בולס (21-33): 124-127

השביעייה של פניקס > הצמד של שיקגו

זה אולי נראה צמוד אבל זה לא באמת היה. מיקל ברידג׳ס קלע את הנקודות ה 126 ו 127 של פניקס והעלה ל-15 הפרש עם דקה וארבעים לסיום ולמרות שמאז זה היה בעיקר ילדי הגארבג׳ של שיקגו ומעל כולם מלקולם היל שעשה טימאק עם 8 נקודות ב-46 השניות האחרונות, לרגע לא היה ספק בזהות המנצחת. והמנצחת ניצחה בגלל שהיו להם שניים היום – האחד דווין בוקר שעשה מה שהוא רצה כולל שלשות מטווח סטף קרי, והשני ג׳בייל מקגי שגם הראה שוב שהוא המייסיאו באסטון של הנ.ב.א (או לצעירים יותר – מישהו שנוגח דאנקים מהאלי הופים שנותנים לו) ואפילו קלע איזו שלשה אחת נאה. בסופו של דבר פניקס הובילה -18 נקודות במחצית ולרגע לא הסתכלה אחורה גם מול אחת מהקבוצות הטובות של המזרח.

בשיקגו, מי שבאמת ניסה לעשות הכל בדרכים הכה קובי ברייאנטיות שלו היה דמאר דרוזן במשחק 38+שני רצוף (ובשניהם הפסיד) שלו, אבל כשזה באמת רק הוא וזאק לווין שליהטט את הכדור שוב ושוב זה פשוט לא מספיק מול הקבוצה עם המאזן הטוב בליגה שנתנה עוד משחק פניקסי למהדרין (כתבתי על זה בפעם הקודמת, הם מנצחים כל משחק באיזה 5-12 הפרש כבר חודשיים, בלי להתאמץ. יופי של נישה תפסו שם).

את פניקס הוביל כאמור בוקר עם 38, פול נתן 19 עם 11 בונבונים. מקגי 16 עם 8 ריבאונדים וכאמור שלשה. אייטון, קראודר וברידג׳ס נתנו בדאבל פיגר כהרגלם.

דרוזן ולאווין חילקו 70 נקודות (הראשון עם 38, השני עם 70 פחות 38). ווצ׳ביץ׳ וקובי וויט הוסיפו 13 (הראשון עם 12 ריבאונדים) שלא באמת הספיקו.

טורונטו ראפטורס (23-29) – שארלוט הורנטס (27-28): 101-116

ההורנטס קלעו את הסל הראשון של המשחק וזו הייתה הפעם היחידה שבה הם הובילו. גורדון הייוורד סבל מנקע בקרסול ברבע הראשון ויצא מהמשחק. משם הראפטורס התחילו להרחיב את ההפרש בהתמדה והגיעו ל-23 הפרש במהלך הרבע השני.

ההורנטס העלו הילוך ובסוף הרבה השלישי פיגרו ב-5 בלבד אבל הרבע הרביעי כבר היה שייך לראפטורס.

ההורנטס יכולים להתנחם בהרבה מהלכי שואוטיים, כרגיל. אקרובטיקה של לאמלו, דאנק מדהים של סקרי טרי וכמובן גם הטבעות של מיילס ברידג'ס. אבל נראה שלכל דבר לטורנטו הייתה תשובה. ברידג'ס חוסם פעמיים? זה לא ייגמר בריבאונד התקפה אלא בקליעה בהזדמנות שלישית של הראפטורס. ההורנטס עדיין אחת ההצגות הכי כייפיות לצפיה בNBA והמאזן עדיין חיובי – אבל זה לא בא עם איזשהו פקטור שמנצח משחקים (כמו הגנה).

גארי טרנט ג'וניור קלע 24 לטורנטו, פסקל סיאקם הוסיף 24 גם הוא – לצד 11 ריבאונדים ו-8 אסיסטים. ואנווליט ואנונובי הוסיפו 20 כל אחד כדי לסגור רשימה של ארבעה שחקנים עם 20 ומעלה.

אצל ההורנטס מיילס ברידג'ס קלע 25, טרי רוז'יר 20 ולאמלו 15 בתוספת 9 אסיסטים (ו-7 איבודים).

מיאמי היט (20-35) – וושינגטון וויזארדס (29-24): 100-121

תעצרו הכל, מיאמי בריאה!!!

טוב נו, לא לגמרי בריאה. בכל זאת טיילר הירו לא שיחק. אבל לראות גם את באם, גם את לאורי, גם את באטלר באותו משחק זה מרנין. וזה בטח מרנין כשדאנקן רובינסון קולע שלוש שלשות ברבע הראשון ותכל׳ס סוגר את המשחק כבר שם. מי באמת סגר את המשחק אתם שואלים? דני אבדיה כמובן שקלע את השלשה ואת סל השדה הראשון שלו עם 3.8 שניות לסיום, ובכך התכבד לצמצם את ההפרש מה-200 שזה היה כבר באיזשהו שלב ל -21 בלבד.

נקודת האור של וושינגטון היום היתה מונטרז הארל שהראה שהוא יודע עדיין לחפור, ועדיין מצוין בלתפוס עמדה בלי הכדור מתחת לסל בשביל לסיים בקלות, והיה השחקן היחיד ששיחק בזמן אמת בקבוצה וניסה לעשות משהו. אז נכון, תסתכלו על עמדת הקלעים ותראו שקיספרט קלע 20 אבל 11 מהם היו באמא של הגארבג׳ טיים ברבע הרביעי וזה באמת לא נחשב. דינווידי בלי ביל? היה חלש. וגם קוזמה היה חלש, ובגדול הוויזארדס נתנו למיאמי ניצחון קל במיוחד הפעם.

אדביו הוביל את קלעי מיאמי עם 21, באטלר קלע 19, וינסנט הוסיף 16 עם 8 אסיסטים, מרטין במשחק מצוין קלע 15 ודאבל פיגרים היו גם ללאורי, דדמון ורובינסון שעשה כאמור את רוב הנזק ברבע הראשון.

בצד השני, קיספרט נתן 20 נקודות שכל כולן גארבג׳. הארל הוסיף 13. הולידיי, הוצ׳ימורה וקוזמה היו הדאבל פיגריסטים של הקבוצה המובסת.

ולמקרה שתהיתם, כן – מיאמי בריאה עשויה בהחלט להיות הקבוצה ״לנצח״ בדרך לגמר הליגה. אומר זאת כך – מיאמי בריאה היא סוג של פניקס.

יוטה ג׳אז (21-33) – ניו יורק ניקס (30-24): 104-113

מיצ׳ל מנצח את מיצ׳ל

בדקה ה-26 הג׳אז הובילו ב-10, 8 דקות אחר כך, הניקס הובילו ב-12 אבל משם זה היה רק יוטה – במה שכנראה היה המשחק הטוב של הערב, יוטה בניצוחם של ג׳ורדן קלרקסון ורויס אוניל ניצחו את הניקס. רגע… רויס אוניל? האיש שקלע רק 6 נקודות ב 2-8 כל המשחק, הוא ה״ניצוחו״? אז כן, כי אותו רויס אוניל קלע את שתי השלשות שלו בדיוק בזמן הנכון, בשוויון 92 שהפך להיות יתרון בן 6 נקודות ליוטה ברבע האחרון ושם זה רק נגמר.

וזה היה משחק של שתי מחציות. מחצית ראשונה צמודה כמעט לגמרי לא ידעה לבשר את הרבע השלישי שהיה אחד המשוגעים בעונה. כאמור, שתיים וחצי דקות שהיו כולן יוטה בדרך ליתרון 10 עם עשר דקות לסיום הרבע, ומשם רק הניקס כשרנדל, בעיקר הוא, אחרי מסיבת העיתונאים המדהימה ההיא מוביל את הניקס ליתרון. אבל כאמור עד כאן ,כי מיסטר ערס, ג׳ורדן קלרקסון עשה את שלו בהתחלה, רויס אוניל כאמור למעלה עשה את שלו בהמשך, ודונובן מיצ׳ל עשה את שלו בשביל לסיים את המשחק לטובת הקבוצה הטובה יותר, בעוד משחק בלי השרוך הצרפתי.

ביוטה, מיצ׳ל (הגארד) סיים עם 32 ו 4 חטיפות. בוגדנוביץ׳ 20, קונלי 18 ו 7 אסיסטים. קלארקסון קלע 16 ואודוקה אזוביקה נתן משחק סנטרי נגרי אמיתי בו הוא רק קולע 7 נקודות חופשיות אבל מוסיף 14 ריבאונדים ו 3 חסימות.

מהצד השני, כאמור מיצ׳ל, כלומר רובינסון במשחק מפלצתי של 19 נק׳, 21 ריבאונדים ו 3 חסימות, מצטרף לרנדל (תגידו, רק לי הוא מזכיר את אודום?) עם 30 משלו ואת בארט עם 23, פורנייה הוסיף 16. שאר הניקס? 16 נקודות נוספות. ואתם יודעים מה? זה לא מספיק גם מול קבוצה חבוטה של יוטהץ