מחכים למשיח- מבט על רצף ההפסדים של ברוקלין / תומר גבעתי

התלות בדוראנט, היעדר היציבות, המינוי התמוה של נאש וכוכב אחד בחצי משרה- הקבוצה שנבנתה לדרוס את הליגה מתקשה בהיעדרו של KD ורושמת הפסד 8 ברציפות

במהלך הפגרה, בעיצומו של עוד יום חם במישור החוף הישראלי, ישבתי לשיחה עם חבר קרוב וחובב כדורסל ותיק. במהלך השיחה שאל אותי חברי, מי לדעתי תזכה באליפות השנה ומי תזכה בתואר המפוקפק אכזבת העונה. לאחר כמה שניות של מחשבה עניתי- מיאמי אלופה, לייקרס וברוקלין אכזבות העונה(לספקנים יש תיעוד כתוב) חברי, שהופתע שאל לפשר תשובתי. הימים, ימי קיץ 2021, התנהלו בליגה כמו באזר טורקי מפואר, במהלכו יצאו הלייקרס וברוקלין למסע רכישות ארוך שלא היה מבייש שחקן חובב ב NBA 2K21.

ההסבר שלי היה פשוט. יש כמה סוגים של קבוצות בליגה. יש בליגה קבוצות כמו פיניקס ומיאמי שרצות בשל היותן קבוצה מלוכדת עם מאמן דומיננטי, זהות ושיטת משחק, שגם אם תזרוק להן שחקנים לחמישייה כמו ביסמאק ביאמבו וקייל גיא הן ימצאו דרך להמשיך לנצח. יש קבוצות צעירות כמו קליבלנד ושארלוט שרצות בזכות רעב, היעדר אגו, צעירים מוכשרים לצד וטרנים מוכחים וחלוקת תפקידים ברורה. יש קבוצות כמו אטלנטה ודאלאס שרצות בזכות כוכב וחצי ושחקנים משלימים טובים. יש קבוצות כמו אורלנדו שאף אחד לא רואה, ויש קבוצות כמו הלייקרס וברוקלין שנבנו על פורמט שלושת הכוכבים וחבורת שחקנים משלימים מזדקנים בחוזים נמוכים סביבם. בליגה כל כך ארוכה, שמושפעת מאלף ואחד גורמים שונים ופציעות משונות, כשכוכבי ענק כמו בן סימונס קמים בוקר אחד ומחליטים לשבור את הכלים כמו ילד שהוריו סירבו לקנות לו משחק, וכוכבים אחרים מנועים מלשחק במשחקי הבית של קבוצתם, מסוכן מאוד לדעתי לבנות קבוצה סביב 3 שחקנים וזהו. מדובר בדעה אישית אך זוהי תחושתי שהושרשה לי בחינוך כדורסל של לפני 20 שנה. כדורסל הוא משחק קבוצתי, כחלק מהמשחק הקבוצתי צריך לשמור, להילחם ולהקריב על המגרש, דברים אותם כוכבים מזדקנים בשלהי הקריירה לא אוהבים במיוחד לעשות.

כוכב בחצי משרה

במהלך מחנה האימונים לעונה הודיעה ברוקלין באופן רשמי- קיירי אירווינג לא יקח חלק בפעילות הקבוצה עד שיתחסן. הגדיל לעשות ג'נרל מנג'ר של הנטס, שון מארקס, שהצהיר "מכבדים את החלטתו, אבל לא נאפשר לאף אחד להיות חלק מהקבוצה באופן חלקי". אך כידוע בספורט, רצונות לחוד ומציאות לחוד. גל האומיקרון שהכניס לבידוד מאות משחקני הליגה, לצד פתיחת העונה המהוססת של הארדן, והתלות הכמעט בלעדית בדוראנט, הפעילו לחץ על מקבלי ההחלטות בקבוצה וגרמו לחזרתו של הכוכב הסורר לשורות הקבוצה במשחקי החוץ, שם הוא מורשה לשחק.

לגבי יכולותיו המקצועיות של קיירי אין חולק. מדובר באחד משחקני ההתקפה המשובחים שראתה הליגה. שילוב של שליטה בכדור ובגוף כאומן חושים לצד רפרטואר התקפי בלתי נגמר. הבעיה עם אירווינג תמיד הייתה בראשו שלו ונדמה כי הוא קיירי הוא היחיד שמסוגל לעצור את אירווינג. אם תשאלו את אוהדי קליבלנד ובוסטון הם לא יהיו מופתעים. בשנותיו בליגה גרם "קאי" לפירוק קליבלנד של לברון מיד לאחר שהביאה אליפות, ולפירוק בוסטון של 2017-18 שיועדה לגדולות וקרסה מול הציפיות, כשקיירי מחבל במאמץ הקבוצתי על המגרש ובחדר ההלבשה.

הטרייד הענק שהביא את הארדן לברוקלין אמנם שינה את פני המועדון, אך גרם לאובדן של שני משחקי מפתח חשובים בדמות גארט אלן הנהדר שרושם עונת שיא בקליבלנד וקאריס לוורט המגוון. שני שחקני מפתח שיכלו לעזור לברוקלין בימים אלו.

מאמן זה מקצוע

בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מתרחבת של שחקני עבר שמקבלים תפקידי בכורה כמאמנים ראשיים בליגה. החלטה זו יכולה להתקבל באופן לגיטימי בשל הקריירה המכובדת של שחקני עבר אלה כגון צ'ואנסי בילאפס או סטיב נאש, שתרומתם למשחק גדולה וניסיונם רב שנים. לעניות לדעתי, תופעה זו יוצרת פגיעה חמורה במעמד המאמן ומקצועו. מאמן זה מקצוע. לדעת להכין קבוצה טקטית, לעבור משברים, לנהל אגו של כוכבים ולהגיב תוך כדי משחק להתרחשויות זה מקצוע. כפי שמטופל היה חושש מללכת למנתח מוח בלי ניסיון מעשי, כך גם להשקיע את גורל המועדון בשחקן עבר גדול ככל שיהיה, בלי ניסיון אימון מעשי זה סיכון. נאש יצטרך להוכיח שהוא ראוי לאמון ויכול לנהל את כוכביו. כרגע הוא נמצא במשבר אימון רציני ראשון בקריירה.

שלוש זה יותר משתיים

בגיל 33, לאחר 13 עונות בליגה ופציעות קשות בשנים האחרונות, קווין דוראנט מוביל את הליגה בנקודות בממוצע למשחק ואת הנטס במדדי הנקודות והעומס ההתקפי עם  USG%  של 31.0%. לשם השוואה, רק פעמיים בקריירה שלו רשם דוראנט מספרים גבוהים יותר במדד זה, אי שם בעונת 2009/10 ובעונת 13/14. העומס ההתקפי הגובר על דוראנט בשל היעדרו של קיירי בתחילת העונה אמנם גרם לעליה בממוצע הנקודות שלו למשחק בהשוואה לעונה שעברה, אך הוביל לירידה ביעילות ובאחוזי הקליעה שלו מהשדה ומעבר לקשת( 53.7% בעונה שעברה לעומת 52.0% העונה, 45.0% לשלוש בעונה שעברה לעומת 37.2% העונה) מדד בנתוני היעילות המתקדמים מעיד גם הוא על ירידה כתוצאה מהשחיקה והיעדר העזרה מצד חבריו לקבוצה בנטל ההתקפי(56.6   EFG% העונה לעומת 60.8% בעונה שעברה ו 66.6 TS% בעונה שעברה לעומת 62.6% העונה. חשוב להבהיר- נתונים אלה למרות הירידה הקלה הם עדיין בגדר דמיוניים ויוצאי דופן עבור בני אדם ומתאימים יותר למשחק מחשב) KD מדורג במקום במקום השני בקבוצה והשישי בליגה בדקות משחק עם 36.5 בממוצע למשחק. לשם השוואה, בעונה שעברה שיחק דוראנט 33.1 דקות בממוצע למשחק. הפעם האחרונה בקריירה של KD שבה עבר את רף 36 הדקות בממוצע למשחק הייתה בשנת 13/14. לא דרך אופטימלית לשמור על כוכב מזדקן לאחר פציעה משמעותית.

בעיצומו של רצף שמונה הפסדים שדירדר את מוליכת המזרח עד לאחרונה למקומות שמתחרים על כרטיס כניסה לפליי אין, והכניס לסחרור את הפרויקט השאפתני של נאש, ברור לכל שברוקלין זקוקה לדוראנט בחזרה על המגרש כמו אוויר לנשימה והוא, הוא זקוק לדקות קריטיות של נשימה.

את תחושותיו של המועדון ניתן לתאר במילות השיר הנהדר של להקת משינה:

"תחזור תחזור, תן לי גב"

"מחר, מחר יום חדש

אויר, אויר אני נרגש

תחזור, תחזור תן לי גב אולי, אולי אני אוהב"

לפוסט הזה יש 17 תגובות

  1. יופי תומר. לא מסכים לגבי מאמן. כדורסל זה לא ניתוח מוח ולא מדעי המוח או משהו שדרוש ללמידה זמן רב. זה יותר דומה לסוצולוגיה משאבי אנוש שחקנים זמרים וכאלה דברים שלא באמת צריך ללמוד אליהם אלא זה בא עם הצפייה. זה לא מדע.
    את התרגילים הרגילים מכירים כל המאמנים. מה שהופך מאמן לטוב זה החיבור עם שחקניו גמישות מחשבתית וניהול משחק/יכולת תגובה בזמן אמת.
    1 ו2 עלולות להתנגש והוא מריך לדעת מתי להחליט מה.
    בnba משקלו של המאמן אף פחות מכל ליגה אחרת. אין לו באמת סמכות לספסל כוכבים להעיר להם והוא צריך להתחשב באגו הרך שלהם וברצון המנגר. בnba השחקנים קובעים הכל מתי הם משחקים מתי הם מתלבשים מתי הם פצועים מתי הם נחים המאמן זה איזה בובה שחייב על הקווים. לא היה מפריע להם אם היה שם מחשב במקום המאמן.
    לא צריך לטעמי שום דבר מיוחד להיות מאמן בכדורסל או כדורגל. כל אוהד שמבין וצופה לעומק יכול להיות מאמן. במקרה הגרוע הוא יהיה כמו גנטרי ובמקרה הטוב ירוויח.
    לטעמי רוב גולשי הופסי יצליחו יותר מרוב מאמני הליגה או לפחות כמוהם. אין מישהו פה שהיה משיג פחות מגנטרי מקינגס.

    1. תודה רבה. מבין מה שאתה אומר אך אני עדיין חושב שצריך קצת מעבר בשביל לאמן כדורסל. ראינו בכדורסל הישראלי רק השבוע דוגמה לזה

  2. לדעתי זה בעיקר קיירי והפציעה של דוראנט. עם דוראנט ובלי קיירי הם הוליכו את הקונפרנס. בעניין נאש, ברור שיש סיכון במינוי מאמן לא מנוסה, אבל לא נראה לי שמישהו יותר מנוסה היה מנהל יותר טוב את הטירלוליאדה הזו. כמו שקיירי אמר – גם הוא או דוראנט יכלו לאמן את הקבוצה 🤦 מההתחלה היה ברור שעניינים של אופי יגזרו את גורלה של הקבוצה. במשהו שעברה זה דווקא עבד יחסית טוב, כלומר השטויות של קיירי לא עשו את ההבדל. השנה אני חושש שהוא הגדיש את הסאה, אבל נראה מה יהיה בפלייאוף. תודה רבה תומר.

  3. תודה תומר!
    הפרויקט של דוראנט בנטס מרתק.
    שנה שעברה היתה להם הרבה התלהבות מהקונטנדרית החדשה שהם בנו, ואז גם הארדן הצטרף וזה נראה מאד מסקרן. הסגל שלהם היה לא מאוזן וללא הגנה אבל התקפית הם פיצו על זה, ולדעתי היו זוכים באליפות אם היו להם קצת פחות פציעות בפלייאוף או אפילו שדוראנט לא היה דורך על הקשת.
    השנה כבר אין את ההתלהבות הראשונית, הסגל קצת יותר מאוזן אבל הארדן לא ברור מה העניין איתו, הוא אמור להיות בשיא ההתלהבות מסיכויי האליפות וזה לא מה שקורה. קיירי די התחרפן השנה, ודוראנט זה לא מובן מאליו שיהיה כל הזמן בריא ובשיא הכושר.
    מקווה בשבילו שהפרויקט לא יתפרק לפני שיגיעו לפחות לגמר כללי אחד או משהו כזה

    1. תודה שחר, מסכים. אם הארדן עוזב בקיץ והפרוייקט נכשל זה מבאס. הוא להבדיל מאחרים עדיין לא זכה בתואר ולא מראה רעב בינתיים

כתיבת תגובה

סגירת תפריט