גפן הוא אוהד של ממפיס מאז תחילת ימי הגריט-אנד-גריינד, מייק קונלי הוא השחקן השני הכי אהוב עליו כיום, והגנה הרבה יותר מעניינת אותו מהתקפה.

*כל הנתונים בכתבה נכונים ל-4/2/2022*

עונתי: מאזן 36- 18, רייטינג התקפי 113.1 (מקום 7), רייטינג הגנתי 109.3 (מקום 10).
שבועיים אחרונים: מאזן 5- 2, רייטינג התקפי 114.1 (מקום 13), רייטינג הגנתי 110.1 (מקום 10).

גם אני חשבתי בתחילת העונה שהקבוצה כיוונה להישאר בתחומי הפליי-אין, מקסימום תצליח לגרד מאבק על המקום השישי. ועדיין תמיד אומרים שהאדם מתכנן ואלוהים (ג'ה) צוחק.

כבר דיברו רבות על הטרייד שהביא את סטיבן אדאמס לקבוצה ובעצם איפשר לג'ה מוראנט ולדזמונד ביין לפרוח, על ההתפתחות ההגנתית של ג'ארן ג'קסון ג'וניור (זה שתפס את מקומו של קונלי כשחקן האהוב עלי), ועל העומק של הקבוצה כשג'ה נפצע;
אבל מעבר לכך, לדעתי ממפיס בתור קבוצה צעירה ולוחמנית מצליחה שוב ושוב לתפוס את היריבות שלה לא מוכנות. חלק מהעניין נובע מהעובדה שהשחקנים שלה לא סותמים את הפה (כמו שיעיד לברון ג'יימס) וחלק מזה הוא … שהמזל די משחק לה. הרבה קבוצות בכירות שיחקו מולה בהרכבים חסרים בגלל הקורונה או בשל פציעות או מנוחה של כוכבים.

בכל מקרה נראה שלדובים ממש לא אכפת מי עולה מולם. ג'ה מחפש נתיבי חדירה לצבע בלי הפסקה תוך כדי שליטה חתולית בגוף ובכדור, ואם חוסמים אותו שוב ושוב (כמו שעשה מיטשל רובינסון במשחק האחרון) הוא פשוט ימשיך עד שיצליח. מבחינתו מספיק היילייט אחד כדי לסתום לקבוצה היריבה את הפה, ואם אחד הצליח אז למה לא עוד אחד או שניים או שלושה.

ביין, שעומד על ממוצע של 18 נקודות למשחק, הוא כבר היום אחד מקלעי השלוש הטובים ביותר בליגה גם מבחינת אחוזי קליעה (41.8% לעונה) וגם מבחינת כמות זריקות (כמעט 7 זריקות למשחק); והוא לא נמצא רק מאחורי הקשת, כשליש מ-14.6 הזריקות שלו מגיעות מחצי מרחק (אחוזון 79 לגארדים), שאותן הוא קולע ב-44% (אחוזון 72 לגארדים). לא סתם חבריו לקבוצה מהללים אותו בכל הזדמנות כמי שחייב לזכות בפרס השחקן המשתפר.

ג'ארן ג'קסון ג'וניור (להלן JJJ), פתח את העונה בצורה בינונית למדי, אבל מאז הפציעה של ג'ה בסוף נובמבר, משהו אצלו כאילו פרץ והוא הפך למגן חכם ואינטנסיבי, בעיקר בעמדת הסנטר (שם לדוגמא קולעים עליו רק ב55.2%, האחוזון ה-99 בליגה!). לאחרונה הוא עקף את מיילס טרנר בכמות החסימות הגבוהה ביותר העונה (תודות לפציעה של האחרון – הנה שוב עניין המזל) והוא עומד כעת על 2.5 חסימות למשחק, שני בליגה (גם אחרי טרנר). אפילו בגזרת העבירות חל אצלו שיפור (מכ-3.9 עבירות למשחק בעונות הקודמות לכ-3.4 בעונה הנוכחית).

כאמור, מלבד שלושת אלו ישנם גם סטיבן אדאמס שמוביל את הליגה בריבאונד התקפה (4.4 למשחק), מספק כ-5.4 סקרין אסיסטים למשחק (מקום 4 בליגה), וגם משמש כשומר ראשי על ג'ה או כל אחד מהצעירים לפני שיסתבכו עם הפה שלהם; ברנדון קלארק שחווה עונתbounce-back  אחרי עונת הסופמור הבינונית; טיוס ג'ונס שמנווט בבטחה את המחליפים עם יחס אסיסטים-איבודים מטורף כבר במשך שלוש עונות; ד'אנטוני מלטון, קייל אנדרסון, ג'ון קונצ'אר ואחרים, כולם נכנסים לשחק עם אנרגיות במטרה לנצח ולהנות מהמופע תוך כדי.

למרות כל זאת גם אם מקומם בפלייאוף עם ביתיות כנראה מובטח, יש כמה דברים שחסרים לקבוצה כדי שבאמת תהיה סוס שחור אמיתי. ראשית כל, שם אחד חסר כאן – דילון ברוקס. זה עם משקפי השמש והזקן המוזר, שבעונה שעברה הצליח לעצבן את כל מי שהוא שמר עליו. ברוקס התחיל את העונה פצוע עם שבר ביד ועד שחזר כבר הספיק להיפצע שוב, הפעם בקרסול. ברוקס הוא חלק אינטגרלי ביותר בזהות של ממפיס, כמו פצצת אנרגיה שלא נגמרת, ברגע שהוא על המגרש הוא נכנס ליריב שלו לפנים, לא סותם את הפה ודואג להזכיר כל הזמן שהוא שם. אבל לאורך העונה הוא כמעט ולא שיחק עם ג'ה, וגם עם שאר השחקנים בהרכב הפותח הוא לא הספיק לשחק יותר מדי.

לברוקס יש סגנון משחק ייחודי – הוא כמעט תמיד מחפש לזרוק במקום לשים לב לסביבה שלו, למרות שהאחוזים שלו מכל הטווחים לא טובים במיוחד, וסגנון השמירה האגרסיבי והאנרגטי שלו מוביל אותו הרבה פעמים לבצע עבירות מטופשות. ובכל זאת, הוא עדיין שומר הפרימטר הכי טוב של הקבוצה; ובפלייאוף בעונה שעברה הוא העלה הילוך והעמיד ממוצעים מצוינים. השאלה העיקרית היא – איך ברוקס ישתלב בקבוצה לכשיחזור אחרי חופשת האולסטאר? האם הוא יהיה מוכן לקבל תפקיד משני יותר בהתקפה במקומו של ביין שפורח העונה, ואולי אפילו לעלות מהספסל? והאם הזיכרונות מהפלייאוף הקודם ישפיעו על הפלייאוף הנוכחי?

אלמנט נוסף הוא העומק של הקבוצה ויכולת הקליעה לאורך העונה. כשג'ה נפצע והקבוצה יצאה לרצף ניצחונות נבנתה מעין זהות של "next man up", כלומר כל שחקן מוכן לתפוס מקום ולעבוד בשביל הקבוצה. ולמרות המנטליות הזאת, לאורך כל העונה ממפיס פשוט לא קולעת טוב. היא נמצאת בשליש התחתון של הליגה במדדים הרלוונטיים – אחוזי קליעה מכל הטווחים, אחוז קליעה משוקלל, ואחוז קליעה מהעונשין.

השחקנים עדיין מצליחים לנצח הודות לעובדה שהקבוצה מדורגת במקומות הראשונים בריבאונד התקפה, בחטיפות ובחסימות, כמו גם בנקודות מהתקפה מתפרצת, בנקודות מחטיפות ובנקודות מהזדמנות שנייה; אבל בפלייאוף הרוטציות מתקצרות והמשחק נהיה פיזי יותר ואיטי יותר, ויש פחות הזדמנויות לחטיפות ולהתקפות מתפרצות. כאן באה לידי ביטוי יכולת הקליעה "הטהורה" של קבוצה, וממפיס פשוט לא טובה מספיק. מה אפשר לעשות? כיוון אחד שניכר במשחקים האחרונים הוא שהרוטציה, שלאורך העונה עמדה על 11-12 שחקנים, התקצרה ל-9 שחקנים, מה שמאפשר לג'ה, ביין, JJJ וששת השחקנים הבכירים הנוספים להתרגל לסיטואציות כמו-פלייאוף עד שאפריל יגיע. לגבי הקליעה עצמה, פשוט אפשר לקוות שתהיה רגרסיה לממוצע, אבל נראה שהבעיה הזו עמוקה יותר.

ועדיין ממפיס כבר הראו לי שהציפיות שלי מהם היו נמוכות מדי. יכול להיות שאת התשובות לשאלות הללו נראה כבר בדד-ליין הקרוב, ויכול להיות שג'ה, ביין ו-JJJ יראו לכולנו שיש להם עוד הילוך להגיע אליו. בין אם הם יודחו בסיבוב הראשון ובין אם הם יגיעו רחוק יותר מכל מה שדמיינתי, מה שבטוח הוא שלדעתם הם בוודאות הסוס השחור.