פרופגנדה פיונגיאנית / Ljos

אי אפשר להאמין לשום דבר שמספרים על צפון קוריאה.

מדי פעם יוצא סיפור מוזר חדש מהמדינה המבודדת, אבל הבעיה היא שחלק גדול מהדברים הם חזרה על דיווחים מעוותים. או שהם בכלל סאטירה. אנשים לפעמים אוהבים למצוא את החץ ולצייר את המטרה סביבו.

קחו דוגמא. כל כמה זמן יוצאים דיווחים לגבי המדיניות השובבה והאלימה של צפון קוריאה. למשל דיווח שצפון קוריאה חיסלה את בן דודו של קים ג'ונג-און בעזרת כלבים רעבים, או שהממשלה אסרה סרקזם במדינה כי המנהיג הדגול פחד שאנשים מסכימים איתו אך ורק באופן אירוני (זה נשמע חוק שממש קל לאכוף). הדיווחים הללו הגיעו למיליוני אנשים ברחבי העולם ותוייקו אצלם במוח בתיקיית "עובדות על צפון קוריאה". הבעיה היא שאף אחד מהדיווחים אינו נכון. הסיפור הראשון התחיל כפוסט סאטירי ברשת חברתית סינית. הקטע על הסרקזם מקורו באתר של רדיו אמריקאי שמשדר ברחבי אסיה שבמקור טען שהזהירו את האזרחים לא לצחוק על המנהיג. אתם יודעים, פחות דני שובבני אותוריטרי, ויותר ענייני דיקטטורה רגילים.

הבעיה העיקרית היא שגם דיווחים רגילים ועובדתיים מצפון קוריאה נשמעים משוגעים לחלוטין. ב-2015 באמצע גל מצוקה ורעב, צפון קוריאה החלה לבחון את דרכיה, את כל מה שקורה במדינה ולמה עדיין לא הגיעו לאוטופיה המובטחת. אחרי חיפושים נרחבים הם מצאו את הבעיה החמורה – אזור הזמן. עד אוגוסט של אותה שנה, צפון קוריאה חלקה אזור זמן יחד עם האחות המרושעת מהדרום ויפן. מדיניות שלפי צפון קוריאה היא "פשע-שאין-עליו-מחילה" שהאימפריאליזם היפני הפיל עליהם. לכן, הם החליטו לחזור לאזור הזמן שהיה בתקופת האימפריה הקוריאנית, חזרו אחורה בזמן 30 דקות למה שנקרא "שעון פיונגיאנג" ושלחו את הכלכלה הבעייתית גם ככה לסחרור. שלוש שנים אחרי הם חזרו לשעון המקורי כ"צעד לעשיית שלום וניסיון לאחד את שתי המדינות".

גם במצב רגיל, כשמדברים על עובדות גרידא, צפון קוריאה מזכירה פחות מדינה רגילה ויותר המקבילה המדינית לאדם שנעל את עצמו בחדר חשוך בו הוא נלחם בכריות עד שהוא משתכנע שהוא המשיח.

אבל אנחנו מדברים כאן באתר על ספורט. ספורט הוא, בבסיסו, די פשוט. ישנם חוקים, המתחרים מתחרים ואז יש תוצאה שהיא בדרך כלל סופית. החוקים יכולים להשתנות ממקום למקום, כמו המרחק של קו ה-3 בין ה-NBA לאירופה, או איך שאמריקאים מאיימים על כולנו במלחמה עולמית שלישית כל פעם שהם אומרים Soccer, אבל באופן אירוני אין הרבה מקום למשחקים.

עד שמגיעים לצפון קוריאה.

לצפון קוריאה יש קשר מיוחד לספורט. אין להם זמן לדברים ברורים כמו "קונבנציות" או "תפיסת מציאות". ספורט בצפון קוריאה יכול להיות כל כך מגוחך שהוא גורם ל-True American (משחק ש… אין לי כוח להסביר אפילו) להישמע סביר.

זה לא שגם לספורט הקוריאני לא הגיעו הגוזמאות עליהן שמענו. מכירים את הסיפור שקים ג'ונג איל היה כל כך טוב בגולף שהוא סיים סיבוב עם 11 הול אין וואן? ובכן, אף אחד בצפון קוריאה לא שמע עליו. הסיפור אפילו מתנגש עם עמדת המדינה: ספורט לאומי נותן כבוד. משחקים לכיף הם חסרי ערך. במיוחד גולף, ענף שנחשב אליטיסטי ברמה כזו או אחרת ברוב העולם המפותח, אבל בצפון קוריאה לאזרח הממוצע אין שום יכולת להגיע אי פעם למגרש.

הסיפור הגיע מכתב אוסטרלי שהעמיד פנים שהוא שחקן גולף מקצועני וסייר במגרשים במדינה. הוא שאל את המדריך שלו האם קים ג'ונג-איל אי פעם שיחק גולף. המדריך, שלפי הכתב ידע שעוקבים אחריו וכל מילה שעלולה להישמע נייטרלית תסבך אותו בצרות, המציא על המקום את התשובה שבוודאי, הוא אפילו הצליח לעשות 5 הול אין וואן. הסיפור נתפס בתקשורת, נופח (מחמש לאחד עשרה) ושוחזר כדי לספר שוב על שיטת הדיסאינפורמציה הצפון קוריאנית. אבל כאמור, כשמדובר בצפון קוריאה הדמיון מנצח כל מציאות.

קים ג'ונג-איל היה מומחה בזריקת לחם לחישוק למרחק

הדבר המובן מאליו עבור רודנים הוא לקשט את רומנטיזציית העבר של המדינה עם הצלחות. מוסוליני רצה שאיטליה תשחזר את תהילת האימפריה הרומית. היטלר ראה את גרמניה הנאצית כממשיכת דרכה של האימפריה הרומית הקדושה והקיסרות הגרמנית (סוג של רייך שלישי, אם תרצו). השכנה שמנהלת את הועד אובססיבית עם התקופה שבה לא נכנסו לדירה שמעליה, לפי תיאורה, "רקדני בלט שמתמחים בנעלי עץ הולנדיות". יש כוח בהכרזה "פעם היה יותר טוב, בואו נחזור לשם". הבעיה עם ההכרזה הזו היא שצריך להצהיר שההווה גרוע. צפון קוריאה החליטה לדלג על השלב הזה ופשוט מכריזה שהמדינה היום מקרקפת את כולם בלי שמץ של הוכחה.

למשל, זוכרים שצפון קוריאה זכתה במונדיאל? מה זאת אומרת זה אף פעם לא קרה, הנה ציור קיר שחוגג את הזכייה:

ואני בטוח שכל אחד מאיתנו זוכר את המקום בו הוא היה כשרצנית המרתון ג'ונג סונג-אוק זכתה במדליית זהב בסידני 2000. ג'ונג סונג-אוק בעצמה הייתה בצפון קוריאה, אחרי שמנהיג המדינה החליט לא לשלוח אותה למשחקים כי הוא פחד שהיא תפסיד. זה לא הפריע למדינה לחגוג את ההישג:

זה לא שמדינות המערב לא רגילות לציורי מעריצים משונים. הנה טראמפ מלמד אדם לדוג, משהו שטראמפ לגמרי יודע לעשות:

כן, זה תעמולה דרך אומנות, ויש המון ממנה. אבל לפחות במערב מנסים להפעיל איזושהי מטאפורה. ממשלת צפון קוריאה פשוט פורצת את הדלת בבעיטה, צורחת "יש לנו את המתאבקים הכי טובים, הרצים הכי מהירים וזכינו במונדיאל, כלבתא" ואז דופקים את הראש בקיר עד שהם מאמינים שזה נכון.

לכל אחד יש את הרגע הזה בילדות שבלי הסבר הוא פתאום הפך לאובססיבי לגביו. אפילו לרודנים אכזריים יש כאלה. היטלר היה אובססיבי לגבי סופר גרמני שהכריז על עצמו שהוא קאובוי אותנטי למרות שמעולם לא היה בארצות הברית. לי היו את 33 השניות הבאות:

וקים ג'ונג-און היה פשוט ילד שגדל בניינטיז על השיקגו בולס.

ההבדל בינינו הוא היכולת לממש את האובססיה. היטלר הפך לדיקטטור שדרש ממצביאיו לקרוא ספרים של קרל מאי כדי ללמוד אסטרטגיות בדיוניות. קים ג'ונג-איל הזמין בשביל הבן שלו את מייקל ג'ורדן למשחק פרטי, אליו ג'ורדן סירב בנימוס להגיע. אני למדתי כמה העולם לא פייר.

מובן למה מייקל ג'ורדן, איש עסקים מיליארדר ובעל קבוצה בליגה, סירב להופיע עבור אנשים שמואשמים בפגיעה בזכויות אדם. אבל ממש לידו נמצא לו אדם שמעולם לא היה אכפת לו להיראות רע – דניס רודמן, האיש האחר האחר מהבולס.

למה שהאיש עם שלושת הפחדים הגדולים של הורים בשנות התשעים (שיער צבוע, פירסינג וקעקועים) לא יסכים לבוא ויהיה החבר הכי טוב של דיקטטור דור שלישי, ואפילו ישיר לו ליום הולדת בסגנון מרילין מונרו?

באופן כללי, משפחת קים די אובססיבית לכדורסל. אבל גם אהבה עמוקה לענף לא מפריעה להם לעוות את המציאות, ובצורה עמוקה יותר מכמה ציורים והכרזות שקריות. אם המטרה היא לגרום לענף להיות פופולרי יותר לפעמים אין ברירה אלא להגיד שאין שום כף ולגמרי לשנות את החוקים. השינויים בין אירופה ל-NBA הם כלום לעומת מה שקורה בצפון קוריאה. צפון קוריאה מתייחסת למשחק של נייסמית' כמו ההוא שהכניס למערבון רד דד רידמפשן 2 כוחות על. ובמפתיע או שלא בהתחשב במטרה, רוב השינויים קשורים לשינוי הניקוד בקליעה.

Kneel before Zod, partner

נתחיל מהפשוט – הטבעה שווה שלוש נקודות. בסדר, מקובל. קשה להטביע, הטבעה זה מגניב ותמיד מרים את הקהל. אחר כך, במה שנראה כאצבע ישירה לעין של האמריקאים – משחקים יכולים להיגמר בתיקו. גם מקבל, זה עובד בענפים אחרים,לא מזיק ברובו, אז למה לא? אבל אז אנחנו מגיעים לחוקים הקשים יותר:

  • אם בשלשה הכדור לא נוגע בטבעת, הסל שווה ארבע נקודות. זו החלטה די קשה לשופט לעשות באמצע משחק שכל נקודה כזו יכולה להיות משמעותית (רק תשאלו את כל אוהדי יוטה אבל בעיקר את שורדי ג'ורדן בשנות התשעים. בעצם אל תשאלו אותם. תפנו לאוהדי הנטס ודוראנט, זה יותר טרי אז יותר כיף לדרוך על הפצעים). החלטה כזו מעבירה הרבה כוח לשופטים.
  • בענייני נקודה אחת עסקינן, החטאת זריקת עונשין שווה הפחתת נקודה (תארו לעצמכם איזו התעללות סטייל פול מטאל ג'קט בן סימונס היה עובר אם זה היה בארצות הברית).
  • אם כל זה לא היה מספיק משנה גורלות, כל קליעה שנעשית בשלוש השניות האחרונות של המשחק שווה 8 נקודות. כן. קראתם נכון. ש-מ-ו-נ-ה נקודות. זה אומר שיתרון של 15 נקודות, שלוש שניות לסוף המשחק הוא עדיין ברמת ההפיך. אין לי מושג איך אפילו להתחיל לדמיין את ההשפעה של החוק הזה על המשחק.

אתם יודעים מה, יש לי דרך להתחיל. זוכרים את 33 השניות הקסומות של טרייסי מקריידי שהזכרתי קודם? בואו נספור אותם מחדש: נניח שהמשחק מתרחש כמו שהוא, ולא ששתי הקבוצות פשוט עושות האקינג לקלעים הגרועים של היריבה – הספרס במטרה למנוע מהרוקטס לקלוע, הרוקטס במטרה לגרום לצמצם את הפער דרך החמצות מהקו. אז יש לנו: ארבע נקודות, עוד ארבע נקודות ועונשין, שלוש נקודות, ואז אנחנו מגיעים לקליעה האחרונה – הכדור עוזב את היד של מקריידי בערך ב-3.0 ובום – יש שמונה נקודות. 20 נקודות בחצי דקה. איך מתכוננים לכזה דבר?

כמה זה שווה? התשובה תפתיע אתכם!

אם כבר מדברים על ספורט בצפון קוריאה, אי אפשר בלי לדבר על התיאטרון האחר שלא אכפת לו מחיי אדם – היאבקות. ב-1994, הארגון האמריקאי WCW רצה להתחרות ראש מול ראש מול WWF הגדול והמוכר. אחת הדרכים שהוא חשב עליהן הייתה לפנות לקהלים רחוקים, אל ארגון ה-NJPW היפני בראשות אנטוניו אינוקי, אגדה מקומית. לאינוקי היה חלום שהיאבקות יכולה לאחד בין תרבויות שונות. אינוקי אפילו הצליח לנצל את מעמדו כמתאבק וחבר פלרמנט כדי לשחרר אסירים יפנים מעיראק של לפני מלחמת המפרץ. תדמיינו את אינוקי כמו דוויין "דה רוק" ג'ונסון על סטרואי… בעצם אולי כמו דוויין "דה רוק" ג'ונסון עם קריירה פוליטית מצליחה. אינוקי החליט, כמחווה למנטור שלו – ריקידוזן (צפון קוריאני במקור), לארגן תחרות משותפת עם WCW בפיונגיאנג.

הארגונים ציפו לכמות עצומה של קהל שיצור אווירה שתדחוף את המתאבקים לתת את הופעת חייהם. ואכן, 165,000 איש הגיעו ליום הראשון ועוד 190,000 הופיעו לשני, אירוע ההיאבקות עם הכי הרבה קהל בהיסטוריה. אבל את החלק של האווירה הם לא הצליחו לספק. הקהל היה שקט להחריד. הסתבר אחר כך שרב הקהל הגיע כי הוכרח ולא היה להם מושג מה קורה ולמה אומרים להם "לעשות כיף בפקודה!" מול היאבקות שהיא לא האולימפית שהם מכירים. לא היה שום רחש מהקהל.

כש"שתיקת הכבשים" מקבל משמעות עוד יותר מטרידה

כל זה השתנה כשאנטוניו אינוקי נכנס לזירה. אינוקי היה מוכר, והקשר עם ריקידוזן גרם לכל הקהל להריע לו אל מול הזר האמריקאי. ריק פלייר, יריבו, הבין מה תפקידו – לחטוף, להפסיד ולפנות את הבמה לאיש היחיד שגרם לקהל לקום על הרגליים.

התעוררות הקהל למראה אינוקי מראה כמה יצריים ספורט וגאווה לאומית יכולים להיות. הם הצליחו להקפיץ אפילו קהל שקט לגמרי, מבולבל מהסיטואציה שנגרר בכוח להופעה. מישהו שמגיע ומניף את דגל העם שלך – זה משהו חזק. אנשים מתלהבים מזה. זו גם דוגמא טובה לעד כמה פרופגנדה יכולה להיות אפקטיבית. תוצאות של היאבקות נקבעות מראש, כל מה שצריך זה לעבוד אחורה משם – לקבל אישור מאגדות מפורסמות, לשנות את חוקי הכדורסל, לצייר ציורים של זכייה בטורנירים עולמיים – ויש לך תעמולה רצינית. אחרי הכל, אם האנשים שאתה מנסה לשלוט עליהם מעולם לא ראו אותך מפסיד, האם באמת הפסדת? אבל יש רק בעיה אחת –

אי אפשר להאמין לשום דבר שמספרים על צפון קוריאה.

מדי פעם יוצא סיפור מוזר חדש מהמדינה המבודדת, אבל הבעיה היא שחלק גדול מהדברים הם חזרה על דיווחים מעוותים. או שהם בכלל סאטירה. אנשים לפעמים אוהבים למצוא את החץ ולצייר את המטרה סביבו.

זו דוגמא מעולה לעד כמה פרופגנדה יכולה להיות אפקטיבית. אתה קובע את המסקנה מראש. נניח שהכדורסל שאתה מכיר ועליו גדלת הוא הטוב ביותר וכל דבר אחר הוא נחות. וכל מה שצריך זה לעבוד אחורה משם – מדביקים לכדורסל הנחות חוקים מוזרים, מקבלים אישור מאגדה מפורסמת, מוצאים איזו דוגמא ראוותנית שתוכיח את ההבדלים – ויש לך תעמולה רצינית. אחרי הכל, אם האנשים עליהם אתה מנסה לעבוד מעולם לא ראו משחק מצפון קוריאה, האם באמת טעית? מצטער, לא שומע אתכם אני עסוק מדי בלקלוע שמיניות בשכונה, בזמן שכל השכנים מעודדים אותי, ואף אחד מכם לא יכול לטעון אחרת.

לפוסט הזה יש 56 תגובות

  1. אלכס דוקורסקי

    6 פבר 2022 08:33:40

    Ljos, מעניין מאוד. תודה רבה.
    עצוב שבצפון קוריאה בעצם כל דבר ייתכן, גם המזעזע ביותר, ולכן אנשים נוטים להאמין לכל מה שיוצא משם, כולל לסאטירה, תעמולה וכיו"ב. הסיפור על שתיקת הקהל בתחרות ההיאבקות בפיונגיאנג הוא מטורף והקצה השני של התופעה (שסיבותיה מובנות לחלוטין) הן מחיאות הכפיים הבלתי נגמרות בפרלמנט לקים, עד שהאחרון מניף ידו בביטול.

  2. עידו גילרי

    6 פבר 2022 09:26:08

    מעולה (כרגיל).
    לא בטוח שאנחנו יכולים לאשר מסרים חתרנים כאלה כאן בצפון הופס אבל אני בטוח שנוכל לשים על זה את הספין הנכון – אז נחליק לך. בכל מקרה אנחנו שמנו עליך עין.
    רק לחשוב מה הם היו עושים בפיונגיאנג עם ה-elam ending לא רק בספורט אלא בכלל.

    1. Ljos was dead the whole time

      6 פבר 2022 14:17:09

      אנחנו בטוחים שה-Elam זו לא רשימת החוקים שנשארה על רצפת העריכה בפיונגיאנג?
      אני אמסור את הטלפון שלי למעקב (גם ככה חטף נזק מים קל. אם תצליחו להפעיל אותו אודה לכם מאוד) ואשים פרחים לרגלי ספר המנהיג הדגול כפיצוי. עין של מי שמתם?

  4. חגי "התותח" ניסני

    6 פבר 2022 09:48:46

    מעולה חבר.
    .
    כל זה לא משנה את העובדה שההגנות של שנות ה90 היו משתקות את מה שקורה היום. סביר להניח שגם מהפכת השלשות לא הייתה מתרחשת

  7. אור

    6 פבר 2022 10:48:26

    תודה ליוס. הצלחת לבלבל אותי בחלק של הסיפורים על צפון קוריאה, האם חוקי הכדורסל שלהם ואמת כאלה או שאלה גם סיפורים..

    3. Ljos was dead the whole time

      6 פבר 2022 14:00:30

      לשאלתך: כן?
      ביותר אריכות: כן? אבל עם חיוך מרושע
      וברצינות: זה משהו שכל מיני אתרים מדווחים בשנה האחרונה. הבעיה כאמור, שלפעמים מאוד קשה לדעת אם דיווחים על צפון קוריאה הם אמיתיים או לא. מצד אחד, זה לא משהו שאתרים רציניים מאוד מדווחים וגם באמת אין סיבה שאתרים רציניים ידווחו על זה. מצד שני, לא מצאתי את המקור לידיעות אז לא יכול להגיד בוודאות שמדובר בשגיאה מנופחת או סאטירה שיצאה משליטה. אז אין לי תשובה אמיתית. ומהנקודה הזו התחיל הפוסט.

  9. ארז

    6 פבר 2022 11:15:23

    יש איזה בון טון כזה להציג את צפון קוריאה באופן "לא מה שחשבתם!" טרם הגענו לגישת "האנשים שם בכלל אוהבים לחיות בדיקטטורה דכאנית", אבל אני בטוח שזה השלב הבא. רוב הזמן זה בקטע של לא יורים בך ברחוב וכזה, ורודמן הסתובב שם חופשי והסיפור על הדוד של הרודן לא אמיתי. אבל זה כרגיל התעסקות בטפל על חשבון העיקר. והעיקר הוא שזו מדינה מאוד איומה לאזרחיה ומאיימת לשכנתה מדרום.
    ואם כבר, מה הכוונה "תיאטרון האחר שלא אכפת לו מחיי אדם"? תיאטרון ניחא, אבל לזרוק את החלק השני? לא לענין.

    1. Ljos was dead the whole time

      6 פבר 2022 14:46:29

      זה לא באמת נושא הפוסט, אבל –
      הבון טון שאני רואה הוא שונה מאוד. הוא כולל להציג את צפון קוריאה מצד אחד כביריון שחי על מיליטריזם (שהם כן), אבל מצד שני להציג אותם כליצנים חסרי אונים עם צבא כל כך חלש שננצח אותם תוך פחות מקליעת שמונה נקודות אם רק לרגע אחד נגיד "בסדרררר" ונעשה את זה כבר. כאילו לא מדובר בהפכים מוחלטים.
      חלק מזה זה להציג את המדינה כבדיחה עם שליטים אכזריים אך עלובים וחסרי ביטחון. זה סוג של תעמולה שקיימת המון זמן ושממנה מאוד קל להצדיק מלחמה אחר כך. "הנה בריון שמתעמר בחלשים. אתה לגמרי יכול להפיל את הבריון. בנשיפה". מה יותר טוב מלהחזיר לבריון? הבעיה שהמלחמות הן אף פעם לא קלות כמו שמציגים אותן.
      למשל: https://img-9gag-fun.9cache.com/photo/265559_700bwp.webp אפשר לשאול את מי מאיתנו שהיה בתקופת הריצה למקלטים של מלחמת המפרץ כמה הציור הזה מדויק.
      במצב כזה, מה רע בניסיון לתקן את התפיסה ולהציג את העובדות? מה הבעיה בלהגיד – "כן צפון קוריאה היא דיקטטורה גרועה ומאיימת והתושבים בה חיים רע, אבל הם ממש מנסים להוציא את המיטב ממה שיש להם. אבל לא הם ולא המדינה, השליטים או הצבא שלה מגוחכים כמו שאוהבים להציג אותה, ואם תהיה מלחמה זה לא יהיה כל כך פשוט כמו שאוהבים להציג"?
      .
      בקשר להיאבקות – מדובר בהיפרבולה. תנאי ההעסקה והביטוח הרפואי של המתאבקים הם מהגרועים בעולם הספורט האמריקאי. אני אתן לג'סי "הגוף"/"המוח"/"המושל" ונטורה לדבר:
      "All through your wrestling career, remember, you're an independent contractor. You're paying out enormous amounts in taxes. There's no pension, no health benefits. And the moment you're not making that draw, the promoters couldn't care less about you. You're a piece of meat. I knew guys that had worked hard for twenty years or more and still retired with nothing. Wrestling operated under some of the most unfair working conditions in the country. I don't know how they got away with it for so many years."
      https://bleacherreport.com/articles/1110575-wwe-news-wrestlings-risks-warrant-a-labor-unions-rewards

            1. שחר אלוני

              7 פבר 2022 14:18:29

              וואו, תודה

            1. שחר אלוני

              7 פבר 2022 14:16:17

              בחיילים בסדיר? הם היו שני, כי מחזיקים צבא סדיר גדול. מישהו עבר אותם בשנים האחרונות?

        2. Ljos was dead the whole time

          6 פבר 2022 15:01:02

          לא אומרים במפורש.
          אבל כל הזמן יש כותרות כאלו: https://www.bbc.com/news/world-asia-39300275 וכותרות כמו שסיפרתי בכתבה על איסור הסרקזם וכו'.
          התמונה שמצטיירת היא שלמרות כל המילטריזם, הצבא הענקי וה-Tough talk שלהם, הם עדיין בדיחה.
          בוא נגיד שהבון טון הרבה יותר קרוב לכאן מאשר ל"האנשים שם בכלל אוהבים לחיות בדיקטטורה דכאנית" שאני לא יודע מאיפה הוא הוציא.
          אבל כאמור, זה באמת לא הנושא של הפוסט, ואין סיבה לאוף טופיק הפוליטי הזה, ואני מפסיק מהצד שלי את הדיון בזה.

          1. ארז

            6 פבר 2022 15:12:51

            הוא לא המציא, אלא כמו שאתה אומר "היפרבולה"
            במלחמה רגילה, צבא מול צבא, הצפון קוריאנים לא ישרדו מול האמריקנים. הציוד שלהם לא מספיק מתקדם, היכולת שלהם לא באותו ספירה. יקח זמן לנצח אותם כי הם ישפכו עליך את מליוני האנשים שיש להם, אבל זה לא כוחות. אין להם יכולת אווירית כמו לאמריקנים, אין להם יכולת ימית כמו לאמריקנים, ובהנחה וסין לא תתערב כמו במלחמת קוריאה, אין להם סיכוי מול האמריקנים.

            1. עידו גילרי

              6 פבר 2022 15:39:33

              הוציא לא המציא – רק אומר…

      2. ארז

        6 פבר 2022 15:08:23

        גם ההתעסקות בכן מסוכנים לארה"ב או לא זה distraction, בסופו של דבר למי אכפת מה מצבו של אזרח צפון קוריאה, השאלה היחידה היא האם הוא מסוגל לאיים על בטחון ארה"ב.
        *
        לגבי ההיאבקות, היום תנאי ההעסקה שלהם לא כאלה גרועים,בWWE והיום בAEW מרוויחים סכומים של מאות אלפים בשנה ומעלה, והיום, הלו"ז שלהם גם לא כל כך תובעני.
        עניין הביטוח הרפואי הוא דיון מעניין, צריך לזכור שבארה"ב אין מערכת רפואית מממשלתית, ויש רק (עם כמה יוצאי דופן) מערכות פרטיות, שעקב כך גובות מחירי עתק. רוב מי שיש לו ביטח פרטי מקבל את זה דרך מקום העבודה שלו כחלק מתנאי ההעסקה. באופן היסטורי המתאבקים עבדו לא כשכירים אלא כעצמאים ועל כן הגוף המעסיק לא נאלץ לדאוג להם לשום תנאים סוציאליים. היום המצב הזה בWWE עומד תחת ביקורת מאחר והמתאבקים חתומים על חוזים בלעדיים, וברגע שאתה חתום על חוזה בלעדי ע"פ החוק אתה בפועל שכיר. זה אומר שהחברה תצטרך לשלם עליך מסים וכיוב, זה כמובן לא מבטיח לך שום ביטוח רפואי כי אין חוק כזה, אבל הWWE עצמם נותנים ביטוח כזה במסגרת תנאי ההעסקה משמע שאם המתאבקים היו רשומים כשכירים הם היו מקבלים את זה.
        הפואנטה שהולכת פה לאיבוד הוא שהתנאים שמתוארים בציטוט לא שונים מהתנאים של כל עצמאי אחר בעולם, אם יש לך עסק לתיקון גגות, ואתה עובד עם איזו חברה עשרים שנה מתקן להם גגות, אחרי 20 שנה אתה פתאום יכול לבוא אליהם בדרישות לפנסיה וביטוח רפואי? מה פתאום. ואם מתאבקים בWWE היו נהנים מהזכויות של הסטטוס של עצמאי, אז הדיון היה שונה.

        1. Ljos was dead the whole time

          6 פבר 2022 15:22:41

          למה הם עצמאיים? האם הם אף פעם לא ניסו להתאגד? מה קרה לאלו שכן ניסו? כמה חד צדדיים תנאי ההעסקה מול ארגון שיש לו את כל הכוח? איך כל זה היה בשנות התשעים? התשובות, גם אם לא מלאות מספיק, בלינק שצירפתי.
          אפשר גם להגיד מילה על זה: https://www.si.com/wrestling/2020/04/17/is-wwe-an-essential-business
          אבל שוב, אפשר לחזור לנושא הפוסט? זה נראה שאתה, כמו שאתה אומר, מתעסק בטפל וב-distraction במקום בעיקר.

  11. סכין בגב האומה

    6 פבר 2022 11:50:57

    תודה רבה על הכתבה. ממה שאני מכיר, רוב הצפון קוריאנים עסוקים בניסיון לשמור על הקקי שלהם ואם אפשר אז לגנוב קצת לאחרים, בגלל מכסות דשן מטורפות שהשלטון מטיל עליהם. אולי בבירה המעגל הקרוב מתעסק קצת בכדורסל.

  14. עגל

    6 פבר 2022 13:26:25

    תודה לג'וס. התגעגענו.
    חוקי הכדורסל שציינת אמיתיים? לא נשמע לי . . .
    אמנות בשירות השילטון, אח איזה דבר נפלא! יש עוד הרבה דוגמאות שמפארות את המלך/שליט. למעשה, מעבר לדברי פיסול קטנים של אנשים פשוטים, אמנות התפתחה כאמצעי להאדרת שמו של העשיר/שליט.
    צפון קוריאה מדינה מופרעת, לא ברור איך זה יגמר אבל זה לא יכול להימשך עוד הרבה זמן.

        3. עגל

          6 פבר 2022 15:11:48

          חברה אני לא ברמת התיחכום שלכם 🙂
          רק חשבתי איזה סיוט זה לחיות 53 יום בטמפרטורה של 43 מעלות ומעלה.
          ואת רוב חיי חייתי בעמק הירדן, כן?

  17. האווי לאסוף

    6 פבר 2022 15:24:38

    עכשיו אני חייב להגדיר את היום הזה כיום מעולה, וזה פאקינג יום רשעון. אין לך לב?
    (ובנימה יותר רצינית: כמה טוב שבאת ההופסה, הופסה זה אומר כאן הכל)

  18. Li Ming

    6 פבר 2022 16:08:30

    מצויין! תודה רבה, קריאה מרתקת.

    צפון קוריאה מדינה מרתקת כשם שהיא אכזרית כלפי הרוב המכריע של התושבים שלה. אחד הסיפורים המדהימים ששמעתי על המדינה קשור לכנופיית האקרים שפעלה בשירות הממשלה הצפון קוריאנית ועסקה בכמה פשעי סייבר מדהימים ששיאם היה ניסיון לשוד הבנק הגדול בהיסטוריה על סך קרוב למיליארד דולר, נסיון שהיה קרוב להצליח ונכשל בגלל צירוץ מקרים מדהים. ל BBCהיתה סדרת פודקאסטים פשוט מרתקת על הנושא, ממליץ בחום:

    https://www.bbc.co.uk/programmes/w13xtvg9/episodes/downloads

  19. מנחם לס

    6 פבר 2022 16:30:10

    LJOS, מרתק. האם צפון קוריאה משתתפת באולימפיאדת החורף? מעניין. לא יאומן כיצד כמה מנהיגים יכולים לגרום לחצי עם להיות שונה מחציו השני, הדרומי, כמו שחור ולבן. אני זוכר שבאולימפיאדת סיאול 1988 הציעו לעתונאים טיול באוטובוס לצפון קוריאה. הייתי כה סקרו, אבל כבר אז פחדתי פחד מוות שלמרות שהיה לי פספורט אמריקאי, יגלו שאני ישראלי, וויתרתי על הטיול.

    אני כל כך שמח שחזרת. מקווה שזאת לא סתם נקירה חד פעמית

  20. יצרן טיטולים מדופלם

    6 פבר 2022 19:04:37

    Ljos תודה
    הכתיבה שלך מרתקת מבלבלת מדהימה וכמובן למה כוונת המשורר?
    אני רוצה לעשות אהבה עם המוח שלך(רק המוח דה)

  21. ארבל חילבה

    6 פבר 2022 20:29:34

    כמה התגעגעתי! תודה.
    וגם בדיוק ראיתי את דובי מגיח בבלוג החי אמש.
    שני הכותבים הכי יצירתיים באתר, כל מילה מלמיליאן , כל ג'וק ג'וקיץ'.

    ואתה רק מחזק את הקונספירציה שאתה האלטר אגו של עידו. והוא בכלל לא יודע את זה
    ד"ר גילרי ומיסטר לג'וס

  22. Amitlahev

    7 פבר 2022 08:51:39

    מאמר מרתק שכתוב מעולה.
    צפון קוריאה, איראן ולבנון (אחת המדינות היפות) הן מדינות מופרעות ומטורללות שמרתק לחקור אותן. אף פעם לא משעמם איתן. בד בבד צר לי על רוב האזרחים שלהן שכנראה כמו כולנו רק רוצים לקום בבוקר, לדאוג לעצמם או למשפחה וקצת להנות על הדרך, אבל למנהיגים שלהם יש אג'נדה קיצונית ומושחתת.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט